שלום עליכם מלאכי השרת!
בין כל האנשים שמסתובבים בעולם, מעניין לפגוש אדם שזכה להתברך מפיו של מוהרא"ש ולהיוושע בזכותו. לפעמים זוכים לפגוש אדם כזה למרות שמרחוק היה נדמה שאין לו שום שייכות עם הצדיק. המרגלית הטובה שטמונה בחיקו, מלמדת על עוד רבים כמוהו שלא זכינו לשמוע את סיפורם.
אחד מתלמידיו של מוהרא"ש מצא עצמו משוחח עם יהודי יקר במקום הומה אדם, תוך כדי שסיבר את אוזנו במעלתם הגבוהה של ספרי הצדיק.
"הצדיק מיבנאל?!" תמה האיש, "התרצה שאספר לך סיפור עליו?".
אותו תלמיד שבא ללמד ונמצא למד, פקח את עיניו לרווחה, עשה אוזניו כאפרכסת והקשיב בכמיהה.
"זה היה לפני עשרים שנה..." החל האיש לדלות את הפרטים מזיכרונו תוך כדי העברת יד על מצחו חרוש הקמטים - - -
בליל הקולות אשר בקע מהתזמורת הגדולה, כמו שמחתם הגדולה של כל הנוכחים ובראשם החתן והכלה, לא האפילו כהוא זה על ההתרגשות הגדולה שפקדה את כולנו שעה שנכנס מוהרא"ש לאולם וזכינו לראות את פני קדשו. מהר מאד הקיפוהו חסידיו ותלמידיו הנלהבים ללוותו למקומו אשר הוכן לו בראש השולחן.
כשהסב הצדיק וסעד את סעודתו, המתינו האנשים ביראה ובכובד ראש כל אותה העת להינתן האות, על מנת שיוכלו לגשת ולקבל את ברכתו. כשהגיעה השעה נעמדו שורות שורות, ניגשו, הרכינו את ראשם ונעשו כלי לקבל את הברכה.
" - - - אף אני הייתי בין הממתינים!" הגביהה המספר את קולו תוך כדי שהוא מכווץ את עיניו.
"ובהגיע תורי לגשת אל הצדיק, קרבתי בדחילו ורחימו עד שמצאתי את עצמי בסמוך אליו. מוהרא"ש האיר לי את פניו הקדושות ושאל האם אני זקוק לברכה מסוימת. השבתי שבתי בת השלוש אינה מדברת. מלבד מספר גמגומים החוזרים על עצמם ; אאא...בבבב....גגג..
אינה אומרת מילה אחת כראוי. הוספתי שאשתי ואני מוטרדים מכך מאד וחוששים שמא בעיה גדולה היא זו ואולי לעולם לא נזכה לשמוע אותה מדברת.
הצדיק חייך חיוך רחב שנסך בי תחושה של בטחון ואמר : "אל תדאגו! היום הוא יום שני. לא יעבור שבוע ובעזרת ה' היא כבר תדבר ותדבר ותדבר. ומאחר שאתה ואשתך דאגתם לה מאד, הריני להודיעך שיותר מכל ילדיכם, דווקא הילדה הזו תשמור אתכם על קשר ותרבה לחפש אתכם".
לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה ובכל זאת הצלחתי לחלץ מפי שאלה קטנה : "סוף סוף רק שני ילדים יש לנו. על אילו עוד ילדים מדבר הצדיק?".
מוהרא"ש שב וחייך והפטיר כלאחר יד : "הקב"ה גדול! עוד יהיו לכם הרבה!".
חלפו מספר ימים ולאחר מכן הגיעה שבת קודש. חזרתי מבית הכנסת לערוך קידוש, הגבהתי את הכוס ופצחתי בשירה בקול גדול כדרכי מאז : "שלום עליכם מלאכי השרת..."
כשלפתע את קולה של בתי אנכי שומע : "- - - מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא...".
אשתי ואני החלפנו מבטים ולאחר מספר רגעים בהם היינו כחולמים, המשכתי לשיר כשבתי בת השלוש מלווה אותי : "ברכוני לשלום מלאכי השלום..." ומני אז, היא לא מפסיקה לדבר.
לפני עשרים שנה ארע הדבר ואכן עוד כמה וכמה ילדים נולדו לנו תודה לקל. למרות שבתי כבר התחתנה, היא שומרת איתנו על קשר הדוק יותר משאר הילדים. וכשאני חושב על כך – אפילו מאותם שעדיין חיים אתנו בבית!
"מרחוק אני מבין את שגב מעלתם של ספרי הצדיק, שכן אם נכתבו על ידו בודאי שורה בהם קדושתו!" סיים האיש את דבריו, נפרד לשלום ונעלם בין ההמון - - -
לסיפורים נוספים לחץ כאן
 |
