חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
בצלו של פוסק הדור הגאון האדיר הרב משה פיינשטיין זצ"ל

בז' באדר נולד משה רבנו גדול הנביאים והמנהיגים של האומה הישראלית. בז' באדר שנת התרנ"ה גם נולד פוסק הדור ואחד ממנהיגיה הדגולים של עולם התורה הרב משה פיינשטיין זצ"ל שנקרא על שם משה רבנו. על אישיותו של פוסק הדור ועל יחסו לחסידות ברסלב מספר כ"ק מוהרא"ש זי"ע, הצדיק מיבנאל, אשר זכה להסתופף בצל קודשו חמש שנים וללמוד בישיבתו

ד' באדר תשע"ז, 02/03/2017 | 22:50 | דן כהן



הרב משה פיינשטיין זצ"ל

כך סיפר כ"ק מוהרא"ש זי"ע אודות שנות לימודיו בישיבה של הרב פיינשטיין פוסק הדור, על אישיותו של ראש הישיבה ועל יחסו של הפוסק הליטאי לחסידות ברסלב:

בישיבה אצל פוסק הדור

"אחד מידידיי, שלמד בישיבת 'תפארת ירושלים' אצל מרן הגאון האדיר רבי משה פיינשטיין בעל ה 'אגרות משה' זי"ע, הציע לי: "בוא ולמד אתנו פה בישיבה..."

לגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל הייתה ישיבה קטנה, ובה למדו אז כחמישה עשר תלמידים, חלקם בחורים וחלקם אברכים.

לישיבה זו נכנסתי אף אני ללמוד, שם זכיתי ללמוד בהתמדה גדולה. הייתי יושב ולומד רק גמרא, דף אחר דף בתשוקה גדולה ובחשק רב.


כ"ק מוהרא"ש זי"ע בצעירותו

שיעור בעיון ששמעתי ממרן זצ"ל

אני זוכר שיעור עמוק במיוחד ששמעתי ממרן זצ"ל. 'הבא על יבמתו...' – כך התחיל השיעור– שורה אחת, וקשר את כל הש"ס אל שורה אחת. [ממנו למדתי את הדרך הזאת בעת לימודי ב 'ליקוטי מוהר"ן' ברבים, לקשר תורה אחת לתורות אחרות שבספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן', שהיה כל כך טוב פתוח לפני].


השיחה של רבנו שנתנה לי חשק עצום ללמוד גמרא

אבל בדרך כלל, הייתי לומד שם לבד, ולראש הישיבה לא היה אכפת שלא נכנסים לשיעור שלו, ואני חצבתי דפי גמרא, בזה אחר זה, כמו המובא על רבנו ז"ל (שבחי מוהר"ן - אות ד): 'בימי קטנותו התחיל להתמיד מאוד מאוד בלימודו, והיה משלם למלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא שהיה לומד עמו מלבד השכר לימוד שהיה אביו משלם למלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן למלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמוד עמו הרבה דפי גמרא בכל יום. וכן היה שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפים בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר לימוד'. השיחה הזאת נתנה לי חשק עצום ללמוד גמרא.


זריז גדול מאוד

מוהרא"ש הזכיר בשיחותיו את מה שאמר רבנו, שעד שהעולם מכינים עצמם לתפילה הוא לומד ארבעה דפים של פוסק (הלכות), כי רבנו היה זריז נפלא מאוד, ולא היה שייך אצלו שום מושג של עצלות כלל.

וסיפר מוהרא"ש, שגם ראה הנהגה זו אצל הגאון הקדוש, רבי משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה, שהיה לומד כמה דפים "שולחן ערוך" ופרקי משניות, עד שהיו העולם מכינים עצמם לתפילה, כי גם הוא היה זריז גדול מאוד.

(שיחות מוהרא"ש, חלק רביעי, עמ' צט)

גדול השקדנים

הגאון האדיר הרב משה פיינשטיין זצ"ל היה מתמיד עצום, עד שאמרו עליו, שסיים בחייו כמה מאות פעמים ש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך.

                                                                                             (שיחות-מוהרא"ש, חלק עמ' מד)

סעודת סיום על סיום שולחן ערוך בפעם המאתיים

מוהרא"ש סיפר, שהגאון הקדוש רבי משה פיינשטיין, זכותו יגן עלינו, היה בקי נפלא בכל דברי ה"שולחן ערוך" כידוע.

באותן השנים שמוהרא"ש למד אצלו בישיבתו "תפארת ירושלים", אשתו הרבנית קראה לכמה תלמידים, שיבואו לסעודת סיום, כי בעלה הגאון הקדוש סיים אז את כל ה"שולחן ערוך" בפעם המאתיים... ועשתה סעודה לכבודו.

זה היה עוד הרבה שנים לפני הסתלקותו, ומסתמא אחר כך עוד סיים הרבה פעמים, הרי שגם הגאון הקדוש הנ"ל היה מדקדק לחזור פעם אחר פעם, על "שולחן ערוך", ולא סמך על זכרונו, אף על פי שהיו כולם שגורים על פיו.

(שיחות מוהרא"ש חלק טו, עמ' ריד)

הגאון רבי משה פיינשטיין אהב בחורים מתמידים

והנה הגאון רבי משה פיינשטיין מאוד אהב בחורים מתמידים. הוא היה נוהג לעבור בכל יום ליד התלמידים, לקחת ספר, לעיין בו מעט, ואגב, להסתכל על הבחורים, הוא הופתע לראות בחור חסידי שקוע בלימוד, וכשעבר לידי תמיד ליטף אותי קלות לאות חיבה, הסתכל במה שאני לומד, והגיב בהנאה: "אה! אתה כבר אוחז כאן...".

פעם נצרכתי לקום למשך כמה דקות. על הגמרא הנחתי את הקונטרס 'יסוד צדיק' – לקט משבחי רבנו על עצמו. כשהוא עבר ליד הספר ועיין בו, הבנתי מנימת פליאתו, שמהיום עלי להצניעו.

וכך זה היה עד החתונה, ותודה לאל שלא היה לי אף אחד שיבלבל אותי.


מוהרא"ש מעיד במכתבו - מרן זצ"ל מאוד מאוד אהב אותי

"זכיתי ללמוד אצלו חמש שנים, ואין לתאר ואין לשער את גדולתו בתורה, ובכל מה שנדפס עליו, אני יכול לספר פי כמה וכמה על זה וכו' וכו', כי ראיתי יום יום במשך חמש שנים, ולמדתי שם בהתמדה גדולה מאד, והוא מאד מאד אהב אותי, וידע שאני מקורב אל רביז"ל, ואדרבה הפליג מאד מאד במעלת אנשי שלומינו שלומדים תורה בהתמדה רבה, וכידוע שהעיקר אצלו היה לימוד תורה הקדושה, וכששמע שאני מעודד את הנוער ללמוד בהתמדה על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל, הוא מאד מאד שמח ושיבח אותי על זה מאד.

(שו"ת חסידות ברסלב-ח' בניסן תשע"ד)

פעם התבטא מוהרא"ש ואמר:

"הרב משה פיינשטיין זצ"ל היה אוהב אותי מאוד, ממש כמו בן, והכל בזכות שהייתי מתמיד בלימוד התורה הקדושה".

(בראיון לכתב של קו עיתונות דתית- מוטי בוסקילה)

ביקש להיות בחתונתי

 ואמר לי הרבה פעמים בזה הלשון "דער עיקר איז תורה" (העיקר הוא תורה), ויען שבמשך החמש שנים שלמדתי אצלו התמדתי בהתמדה יוצאת מהכלל, אזי מאד מאד חיבב אותי, וכשנעשיתי חתן ובאתי להודיע לו על זה, על המקום אמר לי בזה הלשון "אני מבקש אותך שיום לפני החתונה תזכיר לי כי אני רוצה להיות בחתונתך", וכך היה שהודעתי לו והוא בא אפילו בלי להזמין אותו.


על יחסו לחסידות ברסלב – מספר מוהרא"ש:

"לרבי משה פיינשטיין זצ"ל לא היה חשוב באיזו דרך אדם הולך, כל עוד הוא היה מחובר ללימוד התורה. מעולם הוא לא העיר לי על כך שבחרתי לעבוד את הקב"ה דרך חסידות ברסלב. אין שום אדם בעולם שיכול לומר ליהודי שלא לעבוד את הקב"ה בדרך שנשמתו בוחרת. התורה היא אותה תורה, הגמרא היא אותה גמרא. רבי נחמן הנחיל דרך מסוימת, שבה כל הזמן יבער הלב לעבוד את הקב"ה. שכל הזמן יהיו לאדם כיסופים לחפש את הקב"ה. לקום בחצות, להתבודד, להיות שמח בעבודת השם. אני בעצמי, עד גיל בר מצווה למדתי בישיבת 'עץ חיים' בירושלים, אחת הישיבות הליטאיות הטובות ביותר שיש. הכרתי טוב את רבי איסר זלמן מלצר, שהיה צדיק גדול ולמדן עצום. אצלו ראיתי מה פירוש הדבר להתמיד בתורה".

(ראיון עם מוטי בוסקילה- קו עיתונות)

רבנו הפליג במעלתם של הליטאים

ידוע שרביז"ל אמר שלקח את הטוב מהחסידים שאצלם עיקר התפילה בהתלהבות וכו', ואת הטוב של הליטאים שאצלם העיקר הוא לימוד תורה בהתמדה רבה וכו', ופעם הפליג רביז"ל ביותר במעלת הליטאים שהם עקשנים גדולים מאד, (כידוע שהליטאים יכולים לשבת במקום אחד שעות על גבי שעות עם סטנדר וגמרא ולא לזוז משמה, אלא ללמוד בהתמדה רבה מאד), וזה היה נראה מאד מאד לרביז"ל, כי אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) שצריך להיות עקשן גדול בעבודת  השם יתברך, ואי אפשר להתחזק בעבודת השם יתברך, אלא כשהוא עקשן גדול מאד, ולא מניח את הרצונות שלו, כי בעבודת השם יתברך צריכים להיות עקשן גדול מאד.

 (שו"ת חסידות ברסלב-ח' בניסן תשע"ד)

 

גאון בענווה 

סיפר מוהרא"ש, פעם היה דין תורה אצל רבי משה פיינשטיין זצ"ל, האברך שהפסיד בדין תורה, ביזה חרף וגידף את הגאון זצ"ל, והגאון שתק ולא ענה דבר.

חלפה תקופה מה, האברך הזה בא אל הגאון, וביקש ממנו שייתן לו כתב סמיכה לרבנות.

הגאון קבלו בסבר פנים יפות ובחנו, ואחר שמצאו שולט בחומר הנלמד נתן לו כתב סמיכה.

שאלו התלמידים את רבם :"רבי, הרי אדם זה בייש אתכם?"

אמר להם רבי משה פיינשטיין זצ"ל : 'אני מחלתי לו תיכף ומיד, ומה גם שלמד תורה, אז בוודאי התחרט, ומה גם שעבר כבר ראש השנה יום כיפור וסוכות, ובוודאי עשה תשובה...'

זה נקרא רב- מסיים מוהרא"ש – שלומד תורה, ומוסר נפשו בשביל הזולת.

(שיחות מוהרא"ש חלק יג, עמ' מב)

 

מזכיר את עצמו אצל הרב פיינשטיין זצ"ל 

מוהרא"ש היה רגיל לומר בשם רבנו: "לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי הבעלי פוסקים בבחינת :'מופתיו ומשפטי פיהו ' (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן מא) שעל ידי משפטי פיהו שפוסק הלכה שתהיה כך, אזי כמו שנתקבלה ההלכה שלו, כמו כן יש לו כח לפסוק שיהיה כך ויעשה מופת.

וסיפר כי בעת בחרותו היה מזכיר את עצמו תמיד אצל הגאון הצדיק רבי משה פיינשטיין, בעל ה"אגרות משה", כי מאחר שנתקבל בעולם לפוסק מובהק, והוא למד בבית מדרשו, על כן הייתה דרכו להזכיר את עצמו תמיד לפניו, כדי לקיים את דברי רבנו ז"ל הנזכרים, שגם בעלי הפוסקים יכולים לעשות מופת.

(שיחות מוהרא"ש חלק א, ערך מופתים)


מוהרא"ש היה מעודד את תלמידיו לנסוע לרב פיינשטיין זצ"ל ולקבל את ברכתו. 

היה רגיל מוהרא"ש לומר: שרביז"ל רצה שנקבל את פני כל הצדיקים שבדור, ואמר (חיי מוהר"ן סי' תקמ"ב) שהצדיקים שבדור הם אנפי שכינתא, וכן איתא בספר המידות (אות צדיק סי' ו') תועלת גדול לראות פני גדולי הדור, רק צריכים לבקש הרבה מהקדוש ברוך הוא שיזכה לדעת מי הם הצדיקים שבדור

התלמידים של מוהרא"ש זוכרים איך שהיה מעורר אותם בחיים חיותו של הגאון הקדוש רבי משה פיינשטיין זצ"ל שיסעו לקבל פניו ואת ברכתו, ואלו שצייתו לו, זכו לקבל פניו בחיים חיותו, אבל אלו שלא צייתו - הפסידו, ולכן אשרי הזוכה לקבל פני הצדיקים, כי הוא מועיל מאד לכל ענין.

(שיחות מוהרא"ש ערך "פני הצדיקים")

 

מוהרא"ש מצטט את דברי הרב משה פיינשטיין זצ"ל במכתבים בהם ענה לפונים אליו ומכנה אותו "מורי ורבי". 

לבחור שהגיע זמנו להתחתן שאינו צריך להתעכב בגלל אחיו

"על פי הלכה פסק מורי ורבי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ב' סימן א') שבחור כשהגיע זמנו להתחתן, אין עליו שום חוב לחכות על נישואי אחיו, כי להתחתן זה  מצוה על כל בחור בנפרד, ולכן אסור לו למנוע את עצמו מלהתחתן בשביל אחיו הגדול ממנו, כי עליו יש חיוב מצוה להתחתן, ולכן הוא לא צריך לחכות על אחיו הגדול, עיין שם".

(מכתבו בשו"ת חסידות ברסלב ז' באדר תשע"ג)


במכתב לאישה ששאלה אם לשלם דמי שדכנות – כתב מוהרא"ש:

"שכר שדכנות זה דבר גדול מאד מאד, יש בזה כמה הלכות, מובא בפוסקים שמוכרחים לשלם שכר שדכנות, וזה מועיל מאד לנישואין, יהיה כמה שיהיה וכו', אבל שכר שדכנות צריכים לתת, ואמרו צדיקים ששכר שדכנות זה הכסף הכי כשר, שזכה לחבר נשמות ישראל יחד.

פעם באו זוג אל מורי ורבי הרב משה פיינשטיין זצ"ל, אחר עשר שנות נישואין שלא היה להם ילדים, וביקשו לשאול אותו מה עושים? הדבר הראשון הוא שאל אותם אם שילמו דמי שדכנות? וענו שניהם שלא שילמו, כי ההוא לא רצה לקחת מהם כסף, ענה ואמר להם תלכו מהר לשלם לו איזה סכום אפילו בתורת מתנה ותיוושעו, וכן עשו, ובדיוק שנה הבאה הולידו בן זכר.

ולכן כדאי לכם לתת איזה סכום לשדכן שלכם, שהוא היה הרב שלכם, ואף שלא ירצה לקבל מכם, תספרו לו את הסיפור הזה, ובוודאי הוא ייקח את זה, כי זה מועיל מאד לשלום בית, ולהולדת ילדים.

 (שו"ת ברסלב 1209)

 

לבחור שהתקרב לחסידות ברסלב ושאל אם לעבור לישיבה חסידית כתב הצדיק:

אם אתה מצליח בישיבתך, אין אתה צריך לעבור לישיבה חסידית, כי ידוע שרביז"ל מאד מאד הפליג במעלת הליטאים, והוא אמר שהם עקשנים מאד מאד גדולים, ודבר רביז"ל צריך להיות בעקשנות מאד מאד גדולה, וגם אני מכיתה א' עד בר- המצוה למדתי בישיבה ליטאית, וכן כשהתבגרתי למדתי חמש שנים בישיבה ליטאית אצל הגאון המופלא רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ולכן אתה לא צריך לשנות את הישיבה.

(שו"ת חסידות ברסלב 3002)

 

כל החיים מוהרא"ש היה מזכיר את הזכות הגדולה שנפלה בחלקו ללמוד חמש שנים אצל הגאון הגדול הרב משה פיינשטיין זצ"ל, בישיבת תפארת ירושלים. חמש שנים של שקידה אדירה בכל חלקי התורה הכוללים שנתיים וחצי לאחר שמוהרא"ש התחתן ובתור אברך המשיך לשקוד על לימודו בישיבת "תפארת ירושלים".

תמיד היה מדבר בהערצה גדולה על פוסק הדור, על גדלותו העצומה בתורה ובהלכה, על שקדנותו המופלאה על מידותיו התרומיות ובפרט על ענוותנותו .

ביום י"ג באדר תשמ"ו, נפל דבר בישראל, ונשמתו הקדושה של הרב פיינשטיין זי"ע הסתלקה לגנזי מרומים.

מוהרא"ש נסע מבורו פארק מקום מגוריו עד למנהטן, כדי להשתתף בהלווייתו של גדול הדור אותו נהג  לכנות "מורי ורבי". הנסיעה ארכה כשעה ובמהלכה דיבר הצדיק סיפורים ועובדות מרגשות על גאונותו הרבה של הרב פיינשטיין זצ"ל על שקידתו ללא לאות בלימוד התורה על הענווה הרבה שלו ויחד עם זאת  כל הליכותיו בקודש היו בשיא הפשטות והצניעות".

(חלקם של הדברים שמענו מפי בנו של מוהרא"ש הרה"ח רבי נחמן שיק שליט"א)


» לעוד חדשות ברסלב הקליקו כאן

» ציון מוהרא"ש זי"ע הצדיק מיבנאל


עוד בנושא זה:


הסרטון שיגרום לכם לקנות כרטיס לאומן גם משיח צדקנו יבוא אל ציון רבינו
הילולת-הצדיקים-רבי-משה-פיינשטיין

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup