חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
הוא היה אומר - סוכות

איזה שם מאיר בין כיפור לסוכות, איזה מתנה נותנים לקדוש ברוך הוא בסוכה? מה עם הפצה בחול המועד, ולפי מה קיבלנו את האתרוג שלנו? ברסלב סיטי באמרות טהורות ליום מיוחד

י"א בתשרי תשע"ז, 13/10/2016 | 14:00 | דן כהן ואיתן סאסי


הימים שבין כיפור לסוכות

  • הארבע ימים שבין יום הכיפורים לבין חג הסוכות, שהארבע ימים ההם נקראים מחרת יום הכיפורים שמאיר בהם שמו יתברך (שהד' ימים האלו הם כנגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו) בגילוי רב ונפלא מאד, כי ביום הכיפורים מכפרים את העוונות, וזה שמחה מאד מאד גדולה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק א') ימים יוצרו ולא אחד בהם, זה יום הכיפורים לישראל, לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקדוש ברוך הוא, שנתנה באהבה רבה לישראל ובשמחה; ולכן ראוי לנו לשמוח בימים האלו מאד, ולהיות עסוקים בבניית סוכה, וקניית ד' מינים, ועל כולם לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם חלקינו וגורלינו, וזכינו להיות אצל רביז"ל בראש השנה באומן, שבזה ראוי לנו לשמוח כל השנה. (מכתב יום ה' לסדר האזינו י"א תשרי ה'תשע"ג)
  • פתח ואמר מוהרא"ש ז"ל, הנה מובא בכתבי האריז"ל, שארבע ימים אלו בין יום הכיפורים לחג הסוכות, הם ימים מעולים מאוד, והם מכוונים נגד ד' אותיות השם הוי"ה ברוך הוא, ובכל יום מאיר צירוף אחד מן הד' צירופים של שם הוי"ה ברוך הוא, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והם ימים של התקרבות גדולה של נשמות ישראל לאביהם שבשמים, ודברי האריז"ל עולין בקנה אחד עם דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ס"ו), בשם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שמחרת יום הכיפורים נקרא "שם ה'" "גאט'ס נאמען", כי בד' ימים אלו, ממחרת יום הכיפורים עד חג הסוכות, מאיר בתוכם "שם ה'" באור גדול ונורא מאד, והם ימים של שמחה מיוחדת, שמכינים בהם לחג סוכות הנקראת "זמן שמחתינו", ובפרט כשיש גם שבת בין ימים אלו, ששבת בעצמה כולה שמחה (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' י"ז), אזי השמחה כפולה ומכופלת, ואשרי מי שזוכה לשמוח בימים אלו באמת. (משולחנו של צדיק פרשת האזינו תשעג)

חג הסוכות

  • "חג הסוכות הוא זמן שמחתנו, ולכן ראוי לאדם לשמח את עצמו מאוד מאוד בחג הקדוש הזה, ובפרטיות עם המצוות הקדושות שאנו זוכים לקיים בימים האלו, שהן: מצוות סוכה, וארבעת המינים וכו'. וראוי לאדם לישב בתוך הסוכה בשמחה עצומה מאוד, ולהחיות את עצמו בתמימות ובפשיטות במה שזוכה עכשיו לישב תחת 'צילא דמהימנותא' (צל האמונה), ולהסתיר את עצמו בצל כנפי השכינה הקדושה". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג', ערך סוכות)
  • אל תהיה בטלן, דייקא בימים אלו תשתדל מאד מאד להיות סבלן גדול, ולא להכנס בעצבים על אף אחד, רק לשמוח, וזכור גם זכור שהחג הזה נקרא חג האסיף, שאז מתאספים כל המצוות והנקודות טובות שקיים כל השנה, ולכן ראוי לך לשמוח מאד מאד. 
  • אמר מוהרא"ש שבחג סוכות ראוי ליתן מתנה נוספת כביכול להשם יתברך, ולסיים בו את מסכת סוכה – בבלי, ירושלמי, תוספתא, ועל-ידי-זה האדם בונה לעצמו בי"ת שלם בחג הסוכות, בי"ת הוא ראשי תיבות – ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, ואמר שזה מרומז בפסוק (בראשית לג): "ויעקב נסע סכותה ויבן לו בי"ת", ואם יזכה האדם ללמוד את כל הלכות סוכה ברמב"ם, טור ושולחן ערוך, אין למעלה מזה, כי העיקר הוא הלכה למעשה, ואז יש לאדם שומר ושוטר השומר אותו מכל רע – שוט"ר הוא ראשי תיבות ר'מב"ם ט'ור ו'ש'ולחן ערוך, ודו"ק. אשרי מי שזוכה לחגוג את חג הסוכות עם שמחה אמתית של לימוד התורה הקדושה וקיום המצוות. (שיחות מוהרא"ש חלק ג', ערך סוכה)
  • כל עניין סוכה, ששם מתקשרות הגשמיות והרוחניות גם יחד, ולכן הוי"ה אדנ"י עולים בגימטריא כמספר סוכה, היינו לקשר רוחניות אל גשמיות, כי עיקר מצות סוכה, הוא לאכול ולישון שם, להורות, שגם הגשמיות של בר ישראל היא רוחנית, שזה בעצמו הקשר בין בינה למלכות. ולכן אמר רבינו ז"ל (ליקוטי-מוהר"ן, חלק א`, סימן מח) שבסוכות צריכים לשמור על הדיבור, כי הדיבור הוא בחינת סוכה, ואם הוא פוגם בדיבורו אזי נעשית סוכת נוצרים, סוכת עכו"ם, עיין שם. וזה עיקר השלימות של האדם, שיהיה כל-כך חזק באמונה עד שימצא את הקדוש-ברוך-הוא בכל דבר שבעולם, ויקשר רוחניות לגשמיות, שזה ביתא תתאה אל ביתא עילאה – שתי ההי"ן. (זאת התורה וזאת הברכה)
ארבעת המינים
  • רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן פ"ז) לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה וכו', ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר. ולכן צדיקים בדרך כלל קונים את האתרוג אחר יום הכיפורים דייקא, כי כפי שבוכים בימים הנוראים בראש השנה וביום הכיפורים, כמו כן יהיה לו אתרוג יפה עד מאד, כי הכול תלוי כפי הבכיות, ככל שאדם בוכה יותר בימים הנוראים, כן זוכה לקבל אחר כך אתרוג מאד מאד יפה, ומה גם שאז כבר האתרוגים יותר בזול. (שו"ת חסידות ברסלב 1003)
  • "בשעה שנוטל את ארבעת המינים בידיו, ראוי לו להחיות ולשמח את עצמו מאוד מאוד, שזוכה לקיים מצווה נוראה ונפלאה כזאת, שמייחד ומקשר כל האותיות של שמו של הקדוש ברוך הוא ביחודא שלים". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג', ערך סוכות)
"ושמחת בחגך"
  • "אנשי שלומנו רגילים לומר, שמצוות השמחה בחג הסוכות, היא יותר חמורה מאיסור 'משהו' בפסח, כי 'משהו' חמץ בפסח הוא רק איסור מדרבנן, כי מדאורייתא אין עוברים אלא בכזית בלבד, אבל משהו עצבות בחג - אסורה מדאורייתא, כי כתיב 'והיית אך שמח' (דברים ט"ז) שצריכים להיות רק בשמחה, והנה זה אנחנו רואים, שכל ישראל מדקדקים מאוד על כל 'משהו' של חמץ בפסח, ובודקים ומחפשים בחורים ובסדקים לבער אפילו 'משהו דמשהו' של חמץ בפסח, אם כן כך ראוי לאדם לדקדק במצוות שמחה בחג, ולהיות נזהר בכל 'משהו' של עצבות ולהראות רק כל מיני שמחה". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג', ערך סוכות)
  • דיבר אז מוהרא"ש ז"ל מגודל מעלת מצוות סוכה, ומה האדם צריך לתאר לעצמו בשעה שיושב בתוך הסוכה, כאילו הוא מסובב מכל הצדדים עם אור שכינת עוזו יתברך, והוא יושב בתוך האור המקיפו מכל צד ומתבטל בו לגמרי וכו', ואמר, שמי שמעיין בכתבי הארי ז"ל, יראה, שבכל קיר ורוח של הסוכה מאיר שם אחר, וזכי הראות זוכים לראות שמות אלו, ולייחד עמהם ייחודים קדושים וטהורים, וממש להתבטל לגמרי מרוב אור, ואמר אז, שבעלי הנפש גם זוכים לראות את כל השבעה רועים בתוך הסוכה. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג', ערך סוכות)
  • "מקיימים בשלמות 'ושמחת בחגך', ששמחים בשמחה אין סופית על יהדותנו, אשר זו השמחה הגדולה ביותר, שאין לס"מ שליטה עליה - שנולדנו מזרע ישראל, ולא עשנו כגויי הארצות, והקדוש ברוך הוא בחר אותנו מכל האומות, ואנו בחרנו בו, אשר אין שמחה גדולה יותר משמחת יהדותו ודבקותו בבורא יתברך, ועלינו להמשיך שמחה זו גם לאחרים, ולשמח את כל בני הבית, האישה והילדים, שכנים וידידים, קרובים ורחוקים, ועל ידי השמחה ניגאל מכל הצרות" (שיחות מוהרא"ש, חלק יד, ערך ושמחת בחגך)
הפצה ועבודה בחול המועד
  • אתה צריך להבין שכל ענין הפצת מעינות החכמה החוצה אינו בשביל לעשות כסף וכו', אלא לזכות את עם ישראל עם אור רביז"ל ולקרבם אליו יתברך, שזו מצוה תמידית ולא שייכת רק בזמנים מיוחדים. ולכן גם בחול המועד מצוה גדולה להפיץ את אור רביז"ל, ובפרט שאז כולם בחופש, ויכולים למצוא את כולם בפארקים וכו', ובכל המקומות שיש שם ציבור גדול, ואדרבה בחול המועד יכולים להפיץ יותר, כי מוצאים יותר אנשים בחוץ מאשר כל השנה וכו'. בוודאי זה דבר גדול מאד להיות גם עם האישה והילדים, שזה דבר חשוב מאד, וזה לא סותר אחד את השני, יכולים לקיים את שניהם". (שות ברסלב 1967)
  • אלו שצריכים לעבוד בחול המועד, שלא ישתמשו עם הכסף שמרוויחים, אלא שיתנו את זה לצדקה, כדי שלא להנות משכר חול המועד, אשר יש פוסקים שאסור במלאכה בחול המועד. ודעת לנבון כי אם יש דבר האבד כגון בניית בית הכנסת, או מקוה טהרה, או שאר צרכי ציבור, ואם לא יעשו את זה תיכף ומיד יקומו מתנגדים עכו"ם או שאר רשעים להתלונן נגד הבניה, אזי אין חשש מלעבוד גם בחול המועד. אשרי מי שיכול למנוע את עצמו מלבנות או מלעבוד בחול המועד, ואז אל רב טוב הצפון יזכה. (שות ברסלב 2949)
שמירת הילדים וטיולים בחול המועד
  • חיוב גדול על כל אבא לשמור על ילדיו כל ימי החג, ואל יקל בדבר זה בשום פנים ואופן, כי מצוות חינוך זה עולה על הכל, והיום צריכים לשמור על הילדים יותר מאי פעם, כי מסתובבים כל מיני מופקרים וכו' וכו', ובכלל כל אבא צריך לדאוג עבור ילדיו, וזה מצוה הכי גדולה, ואתם צריכים לזכור שאם משקיעים בהילדים וכו', אזי זה משתלם מאד, כי אחר כך רואים את הפירות היפות שיוצאים מהם. (יום ראשון ערב חג הסוכות ה'תשע"ג)
  • לא מומלץ לנסוע עם הילדים בחול המועד במקומות שיש שמה פריצות וכו', והוללות וכו', ותערובות של גברים ונשים וכו', אשרי מי שנוסע עם ילדיו אל קברי הצדיקים, שזה המקום הכי יפה ובטוח, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קע"ג) על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך. (יום ראשון ערב חג הסוכות ה'תשע"ג)

 

» סוכות וחול המועד בברסלב סיטי

» הוא היה אומר - אמרות טהורות מפיו של מוהרא"ש זצוק"ל

» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב


עוד בנושא זה:



בני משפחתנו רוצים לחגוג אצלנו
את חג הסוכות, אך הם מתכוונים
לנסוע אלינו בחג עצמו

שו"ת ברסלב בנושא סוכות
זכרונות מתוקים: חג סוכות במחיצת
מוהרא"ש זי"ע


0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup