ברסלב סיטי - האתר של חסידות ברסלב | Breslev City - הלכות חג השבועות בקצרה
חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
הלכות חג השבועות בקצרה

הלכות חג השבועות בקצרה מתוך ספר גדרי המועדים (ובתוכו הדרכה מפורטת לחג שבועות החל במוצאי שבת קודש – שנת תשע"ח)

ג' סיון תשע"ח, 17/05/2018 | 11:30 



פתיחת החוברת

פרק א

ענין חג השבועות

א.  ביום חמישים לספירת העומר בששה בסיון, הוא חג השבועות, לאחר ימי ספירת העומר שנמשכו ארבעים ותשעה ימים, שהם שבעה שבועות, ולכן נקרא חג השבועות. ונקרא גם בשם "חג הקציר", כמו שכתוב "וחג הקציר ביכורי מעשיך", ונקרא גם "יום הביכורים", כמו שכתוב "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה', וחז"ל קראוהו  "עצרת", מכמה טעמים.

ב. בתפילות חג השבועות מזכירים "זמן מתן תורתנו" מפני שבשבועות קבלנו את התורה, וכן בכל שנה ושנה אנו זוכים לקבל את התורה מחדש, ואמרו חז"ל בירושלמי (ראש השנה פ"ד ה"ח): "רבי משרשיא בשם רב אידי אמר בכל הקרבנות של כל המועדים הכתובים בפרשת פנחס, כתוב חטא, ובעצרת אין כתוב חטא, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, מכיון שקבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".

ג. ואמר מוהרא"ש זי"ע, אשר בחג השבועות אנו מקבלים את התורה מחדש, ומצפים ומתפללים להקדוש ברוך הוא שנזכה מהיום והלאה לעשות התחלה חדשה וללמוד תורה הרבה. ולכן ראוי להגדיל השמחה אז מאוד, כי אפילו מי שלא זכה ללמוד עד עכשיו, אזי מחג השבועות יכול לעשות התחלה חדשה, ולקבל על עצמו כל מיני קבלות טובות ללמוד הרבה תורה עד חג השבועות הבא. ולכן הוא יום שמחת תורה ממש, וראוי לשמוח בו הרבה.

ד. וספר מוהרא"ש זי"ע, שפעם ביום שבועות פתח מוהרנ"ת ז"ל את ארון הקודש לפני קריאת התורה, ונכנס בו התלהבות נוראה ועצומה מאד, וענה ואמר מה אנחנו עושים עכשיו, הלא אנחנו הולכים לקבל את התורה מחדש ממש, מחדש ממש, "א נייע תורה.. א נייע תורה", [תורה חדשה...תורה חדשה] והוציא את ספר התורה מההיכל והתחיל לרקוד עמו בהתלהבות גדולה מאד, וכן הלכו כל אנשי שלומנו לרקוד עמו, והיה כמו שמחת תורה ממש, והייתה שם התעוררות נוראה ונפלאה מאד (שיחות מוהרא"ש מועדים).

פרק ב

מנהג שטיחת עשבים והעמדת אילנות

א.    נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, והוא משום שהיו עשבים סביב הר סיני, שנאמר "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא", ועוד שהוא זכר למה שאמרו חז"ל (שבת פח:) "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים", שנאמר "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר", וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל (ראש השנה טז.): "בעצרת נידונים על פירות האילן", ואף על פי שיש מפקפקים על מנהג זה, מכל מקום מנהג ישראל תורה הוא, ובפרט שמנהג זה קדום ונזכר בדברי חז"ל.

ב.    המקשטים את בתיהם ואת בתי הכנסת בפרחים או בענפי אילנות סינטטיים וכדומה, אינם מקיימים בזה את המנהג הנ"ל, משום שעיקר המנהג הוא זכר למתן תורה שהיו אילנות ועשבים חיים, ומכל מקום אין למחות בנוהגים כן, והנח להם לישראל....

ג.      יש להקפיד שלא לקצוץ ענפים מאילני פירות, משום חשש איסור "לא תשחית את עצה", (דברים כ' י"ט), אף שאינו קוצץ רק הענפים ואינו עוקר את השורש. והמנהג להעמיד אילני סרק.

ד.     צריך להיזהר שלא לקטוף עצים ופרחים ללא רשות הבעלים משם גזל ויש להזהיר הילדים על כך, ואף שמותר לקטוף מן ההפקר יש לברר בוודאות שהם הפקר, כגון מה שמצוי בערים שהעירייה שותלת עצים ופרחים לנוי, יש חשש גזל לקטוף מהם, וכל שכן לקטוף מחצר פרטית בלי רשות הבעלים, ואף מחצר משותפת שהאדם גר שם, לא תמיד השכנים מסכימים שיקטפו את הפרחים שבגינה. ובפרט בזמן מתן תורתנו יש להיזהר מגזל, וכבר ידועים דברי המדרש שאומות העולם לא רצו לקבל את התורה משום שהיה קשה להם לעמוד בציווי של לא תגזול, אבל עם ישראל אמרו נעשה ונשמע והבטיחו מראש שישמעו לכל דברי התורה, ובוודאי שיזהרו להתרחק מכל חשש גזל ואפילו מכל שהוא.

פרק ג

הכנות מיום שישי לקראת השבת והחג

א.  צדקה: חייב כל אדם לתת צדקה בערב החג עבור העניים היתומים והאלמנות, וכן לאברכי כולל העוסקים בעולה של תורה, על מנת שיוכלו לשמוח כראוי בחג.

ב.      מצוה מן התורה לשמח את הנשים בראוי להן, כגון בגדים ותכשיטים נאים, וכן את הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים מגדנות וממתקים.

ג.   תספורת: מסתפרים לכבוד הרגל כדי שלא יכנס מנוול בשערות לחג, ואף המחמירים כדעת רבינו האר"י ז"ל שלא להסתפר כל ימי ספירת העומר עד ערב שבועות, בשנה זו אף הם יסתפרו בערב שבת (שהוא מ"ח לעומר), מפני כבוד החג (ואף בליל שישי יכולים להסתפר).

ד.   אש מצויה: יש להדליק ביום שישי נר נשמה (הדולק 48 שעות), על מנת שיוכל להעביר אש ביום טוב לצורך הדלקת נרות יו"ט והבדלה ושאר צרכי החג.

ה.   נר הבדלה: כשחל יו"ט במוצ"ש צריך להבדיל בקידוש ליל יו"ט, ומכיוון שאסור לכבות את נר ההבדלה, לכן יש להכין מיום שישי נר הבדלה קטן (או לחתוך חתיכה קטנה מנר ההבדלה), ולהדביקו על גבי צלחת זכוכית וכדומה, כדי שיכבה מאליו לאחר ההבדלה, ועל ידי זה יקיים מצוה מן המובחר להבדיל באבוקה (ויש היום נרות יקנה"ז מיוחדים שיש להם שתי פתילות ומניחים אותם ליד נרות החג).

ו.         קישוט הבית: בשנה זו יקשטו הבית ביום שישי ולא בשבת ובחג.

ז.         נרות יום טוב: הנוהגת להדליק נרות של שמן זית, לכתחילה צריכה להכניס את הפתיל צף למצוף ביום שישי, שיהא מוכן עבור הדלקת נרות בליל יו"ט (וכיום יש בחנויות למכירה פתיל מוכן בתוך המצוף). 

ח.       הנוהגת להדליק בנרות שעוה, צריכה להדביקם לפמוט ביום שישי (ולא ביום טוב משום איסור ממרח), אלא אם כן מניחה אותו כמות שהוא בכוסית וכדומה. 

ט.       מפות ניילון: אסור לחתוך מפת ניילון בשבת ויו"ט (משום איסור מחתך לפי מדה), ולכן יש לחותכם ביום שישי עבור שבת ויו"ט (והוא הדין לגליל של שקיות אשפה ונייר טואלט). 

י.         מיחם שבת: ישנם מיחמים שפועלים על פי תרמוסטט, כך שבאופן שירדה טמפרטורת המים במיחם, החיישן נותן הוראה למיחם להפעיל את גופי החימום להרתחה, ולכן אסור להשתמש במיחם זה בשבת (משום שיש בזה כמה וכמה חששות הלכתיות). וביו"ט אסור להוסיף מים למיחם זה כשגופי החימום אינם בפעולת הרתחה, משום שעי"ז גורם מיד להבערת אש ביו"ט, ועל הגבאים בבתי הכנסת להיזהר ולהכין ביום שישי כמות מספקת של מים רותחים שיספיקו לשבת ויו"ט, ובכך ימנעו מכשול לרבים (וכל אחד ואחד יבדוק שמיחם השבת שבביתו, פועל עם תרמוסטט כשר לשימוש בשבת ע"פ ההלכה, ובספק ישאלו לחכם).  

יא.    מקרר עם תוכנת שבת: בעלי מקררים עם מנגנון "מצב שבת" וישנה אפשרות השהייה ממושכת יותר ממצב שבת רגיל, יש להיזהר בשנה זו לתכנת את המקרר למצב השהייה שיספיק ליותר משני ימים, כדי שלא יפסיק המקרר לעבוד במצב שבת ותדלק הנורה בפתיחת הדלת ביו"ט. 

 

פרק ד

  הכנה משבת ליום טוב

היות והשנה חל חג השבועות במוצאי שבת קודש, ואסור להכין משבת ליום טוב, על כן יש לדקדק ולשים לב לכל דיני הכנה משבת ליום טוב כפי שיפורט להלן (ולא יועיל עירוב תבשילין אלא רק כשיו"ט חל בערב שבת).

א.     עריכת השולחן: מכיוון שחל איסור להכין משבת ליום טוב, לכן אסור לערוך את שולחן החג לפני צאת השבת, אמנם לאחר צאת השבת כשיטת הגאונים (לשנת תשע"ח לפי אופק יבנאל הוא: 20:10), יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ואז מותר לערוך את שלחן החג (משום שעריכת השולחן אסורה רק משום הכנה מדרבנן ואין כאן חשש חילול שבת מדאורייתא, ולכן אין צורך להמתין לזמן רבינו תם), אמנם מותר לפנות ולנקות השולחן לאחר סעודה שלישית שכוונתה לצורך סידור וניקיון הבית בשבת.

ב.    ניקיון הבית: מותר לטאטא את כל רצפת הבית בשבת, משום שהוא לצורך ניקיון הבית בשבת, אמנם לשטוף הבית אסור (אפילו במגב לבד ללא סחבה), אולם כשנשפך משקה דביק על הרצפה, מותר לשפוך מים באותו מקום בלבד, ולגרוף ע"י מגב גומי לכף אשפה ולרוקנו לדלי וכדומה (ולא יגרוף המים לפתח הבית כשאינו מרוצף והמים ישקו את האדמה בפתח הבית, וכמובן שלא ע"י סחבה). 

ג.      הפשרת מאכלים: מותר להוציא חלות ומאכלים הראויים לאכילה מהמקפיא בעוד היום גדול באופן שיפשירו לצורך סעודת יום טוב לפני צאת השבת (ויזהר שלא לומר בפיו שעושה זאת לצורך הלילה), ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, מותר להוציאם אף סמוך לשקיעה (משום שאין במעשה זה הכנה משבת ליו"ט), אמנם אסור להניחם על הפלטה (אפילו שהיא כבויה), או לסדרם על השלחן במקומם.

ד.   חימום המאכלים: אסור לחמם מאכלי החג  בשבת לצורך יום טוב, אלא ימתינו למוצאי שבת (לנוהגים כשיטת הגאונים הוא: משעה 20:10, ולנוהגים כשיטת רבינו תם הוא בשעה 20:45, וכך הנהיג מוהרא"ש זי"ע בק"ק יבנאל תובב"א), ויאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ורק אז מותר לחממם.

ה.  בקבוקי שתיה: להכניס בקבוקי שתיה למקרר על מנת שיתקררו לצורך השתיה במוצ"ש, אם מכניס למקרר בשעות הצהרים ומכניס כמות שיש סבירות שבני הבית ישתו ממנה בו ביום הדבר מותר (ויזהר שלא לומר בפיו שעושה זאת לצורך הלילה), אבל אם מכניס למקרר כמות גדולה כל כך שניכר הדבר שמכניסם לצורך הלילה אסור, כיון שעושה פעולה שיש בה השבחה, והרי זה בגדר הכנה, וכ"ש שאסור להכניס השתיה למקפיא לצורך מוצאי שבת.

ו.    שטיפת הכלים: אסור לשטוף כלים בשבת לצורך יום טוב, אלא ימתינו עד צאת השבת כשיטת הגאונים (וא"צ להמתין לזמן רבינו תם, כנ"ל סעיף א').

ז.    מחזורים ליום טוב: אסור להביא בשבת מחזור לשלשה רגלים מביתו לבית הכנסת להתפלל בו בליל יו"ט, אלא אם כן יקרא בו בהגיעו לבית הכנסת מעט ממגילת רות או הלכות החג וכדומה, אמנם יש לחוש שישכח לנהוג כאמור, ולכן לכתחילה יביא את המחזור לבית הכנסת ביום שישי או בליל יו"ט  לאחר צאת השבת (ובמקום שאין עירוב מתוקן כהלכה, או שמחמיר ואינו סומך על העירוב, לא יביא את המחזור בשבת, משום איסור הוצאה, אך ביו"ט מותר).

  ויש להזהיר את גבאי בתי הכנסת שלא יוציאו את המחזורים וקריאי מועד בשבת לצורך ליל יו"ט.

ח.  הכנת ספרי תורה: אסור לגבאי בתי הכנסת לגלול הספר תורה בשבת שיהא מוכן לצורך קריאת התורה ביו"ט, אלא יעשו זאת בליל יו"ט או ביו"ט בבוקר לפני זמן קריאת התורה, ולא יעשו זאת בזמן קריאת התורה משום טורח ציבור.

ט.  שינה בשבת: מותר לישן בשבת כדי לאגור כוח להישאר ער כל הלילה, אמנם יזהר שלא יאמר בפיו שישן לצורך הלילה (ואם אמר בפיו, בכל זאת מותר לו לישן).

י.    טבילה במקוה: מעיקר הדין אין איסור לטבול במקוה בשבת לצורך תוספת טהרה לכבוד יו"ט, אמנם המנהג הנכון שלא לטבול בשבת לצורך יו"ט, משום שקדושת שבת גדולה מקדושת יו"ט, ואדרבא זהו מנהג עמי הארצות וזלזול בכבוד השבת (וכשטובל בשבת בבוקר יכוון גם עבור יו"ט).

יא.    לבישת בגדי יו"ט: מותר ללבוש בגדי יו"ט בשבת מבעוד יום, וישתדל לא לאחר לבישתם סמוך לערב ממש.

 

 

 

פרק ה

סעודה שלישית בשבת זו

א.  סעודה שלישית: בשבת זו לכתחילה אין לאכול סעודה שלישית כהרגלו משעה עשירית ביום (16:05), וזאת בכדי שיוכל לאכול בלילה סעודת החג לתיאבון, ונבאר לקמן כמה מנהגים בעריכת סעודה שלישית בשנה זו:

  1. אחר תפילת מנחה גדולה (13:12), יאכל סעודה שלישית כהרגלו, ויסיים קודם שעה עשירית (16:05).

2. להקדים להתפלל תפילת מנחה לפני הזמן הקבוע בשבת רגילה, דהיינו בזמן מנחה קטנה (16:40), ולאחר מכן לאכול סעודה שלישית, וישתדלו לאכול פחות מהרגלם ויסתפקו בכביצה פת וכזית תבשיל. 

ב. הנוהגים כשיטה השנייה הנ"ל, יקפידו לסיים סעודתם לפני השקיעה (19:32), משום שאסור לאכול לאחר השקיעה לפני קידוש של יו"ט.

   ומכל מקום מי שאיחר או שכח לאכול סעודה שלישית כנ"ל, לא יבטל סעודה שלישית ח"ו, ויאכל מאוחר יותר ואף לפני השקיעה, וישתדל לצמצם בה ככל האפשר ויסתפק בכביצה פת וכזית תבשיל.

ג. יש להזהיר את הנשים שאסור לאכול ולשתות אחר השקיעה, עד שישמעו קידוש והבדלה בליל יו"ט (ואפילו שתיית מים אסורה).

 

פרק ו

סדר הדלקת נרות של יום טוב

א.    קודם שיצא מביתו לבית הכנסת, יודיע ויסביר לאשתו ובני ביתו, שאסור להדליק נרות של יו"ט או לעשות שאר מלאכות והכנות לצורך החג, אלא רק לאחר צאת השבת ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (לנוהגים כשיטת הגאונים הוא (20:10), ולנוהגים כשיטת רבינו תם הוא (20:45), לפי אופק יבנאל, וכך הנהיג מוהרא"ש זי"ע בק"ק יבנאל תובב"א) ומכל מקום אסורות באכילה ושתיה עד שישמעו קידוש והבדלה על הכוס.

ב.  הכנת הנרות: הנוהגת להדליק בשמן זית, צריכה להיזהר שלא להוציא ולטלטל בידיה את שאריות הפתילה שנותרה משבת בכוסית השמן משום מוקצה, אלא תוציאם כלאחר יד כגון ע"י ידית של כפית וכדומה, ואז תמלא הכוסית בשמן ותניח פתילה שהוכנה מיום שישי (והרוצה לאחוז הכוסית ולהופכה ולרוקן הפתילה מתוכה, יש לו על מה שיסמוך ובלבד שלא יטה הכוסית ויוציא שאריות הפתיל כדרכו).

ג.   שכחה להכין את הפתיל צף ביום שישי, יכולה להכינו בליל יו"ט לפני ההדלקה, אמנם אם נקב המצוף סתום אפילו בחציו, אסור להכניס הפתילה ולפתחו (משום איסור תיקון כלי ומכה בפטיש), וכן אם המצופים מחוברים אחד לשני, אסור לנתקם אחד מהשני.

ד.   הנוהגת להדליק בנרות שעוה, תיזהר שלא להדביקם לפמוט ביו"ט משום איסור ממרח, אלא תדביקם ביום שישי, וכשמדליקה בנרוני אלומיניום אסור לטלטל את הפחיות המשומשות שנותרו משבת, אלא תוציאם  כלאחר יד כגון בידית של כפית וכדומה.

ה.  סדר ההדלקה: יש לברך לפני ההדלקה ותדליק הגפרור או הנר מאש מצויה, ותזהר שלא לכבות האש בסיום ההדלקה, אלא תניח הגפרור שיכבה מאליו (ולא תניחו בכיור רטוב וכדומה). 

 

 

פרק ז

קידוש והבדלה

א.   בשנה זו שחל ערב שבועות בשבת, דעת פוסקים רבים שאין להתפלל ערבית של יום טוב מבעוד יום בתוך השבת, ולכן יש להתאחר ולהתפלל לאחר צאת הכוכבים, ויאמרו בתפילה "ותודיענו".

ב.    בשובו מבית הכנסת יקדש ויבדיל רק לאחר צאת השבת (לנוהגים כשיטת הגאונים הוא (20:10), ולנוהגים כשיטת רבינו תם הוא (20:45), לפי אופק יבנאל, וכך הנהיג מוהרא"ש זי"ע בק"ק יבנאל תובב"א). 

ג.   ישנם מלאכות האסורות בשבת ומותרות ביו"ט, ולכן צריך להבדיל בין שבת ליו"ט, הלכך תקנו חז"ל נוסח קידוש והבדלה בסדר זה - יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, וסימנך יקנה"ז (יין – בורא פרי הגפן. קידוש – מקדש ישראל והזמנים. נר – בורא מאורי האש. הבדלה - המבדיל בין קודש לקודש. זמן – שהחיינו).

ד.   אין מברכים על הבשמים במוצ"ש זה.

ה.  מצוה מן המובחר לברך על אבוקה, ולכן לכתחילה יכינו נר הבדלה קטן ביום שישי, ויזהרו שלא לכבותו בידיים אלא יניחו שיכבה מאליו.

ו.    שכח להכין נר הבדלה כנ"ל, לא יברך על נר נשמה (משום שלא הודלק לאורה בלבד אלא גם לבישול וכיוצא, ועוד שהוא חשש נר בעששית), אלא יעביר אש ממנו לנרונית ויברך עליו ברכת מאורי האש (ואף שאינו אבוקה, מעיקר הדין כשר להבדיל עליו).

  ואע"פ שניתן לצרף אליו גפרור ולעשותו אבוקה לזמן מועט, מ"מ יש להיזהר בזה שמא יכבה את הגפרור בידיים, ויעבור על איסור מכבה, והוא הדין כשרוצה לחבר שני גפרורים יחדיו (אלא אם כן הם גפרורים ארוכים).

ז.    הרוצה להבדיל על נר של יו"ט, יש לו על מי לסמוך, אולם יש להיזהר כשהנרות מונחים במתקן זכוכית סגור והנרות נראים מבעד לזכוכית, שאסור באופן זה לברך עליו ברכת מאורי האש משום נר בעששית, אלא יפתח את מחיצת הזכוכית, או יוציא הנר החוצה (ועוד יש להיזהר בכוס זכוכית ששלהבת הנר נראית מבעד לדופני הכוס, שאין לברך עליו מחשש הנ"ל).

ח.   אסור לכבות את נר ההבדלה, אלא יניחו עד שיכבה מאליו.

ט.   בברכת ההבדלה חותם "המבדיל בין קודש לקודש", טעה ואמר "המבדיל בין קודש לחול", אם נזכר תוך כדי דיבור, יחזור ויאמר בין קודש לקודש, ואם נזכר לאחר זמן זה, יצא ידי חובתו בדיעבד, ויש מפוסקי אשכנז שהעלו שלא יצא וצריך לחזור ולהבדיל שהרי משנה ממטבע שטבעו חכמים.

י.    נהגו הנשים לטעום מכוס הקידוש לחיבוב מצוה (אע"פ שהוא גם כוס של הבדלה).

פרק ח

סדר הלילה

א.   לאחר סעודת יום טוב ילך בשמחה לבית הכנסת ללמוד סדר תיקון ליל שבועות, ויזהר לא לבזבז לילה קדוש זה בדברים בטלים, משום שכל עניינו הוא הכנה לקבלת התורה, ומובא בשם צדיקים שבלילה הזה האדם נידון על לימוד התורה לכל השנה הבעל"ט, ולכן ישתדל להתפלל ולבקש רחמים מהשי"ת שיזכה להיות קשור ודבוק בתורה הקדושה, בלימודה ובקיומה, כל ימי חייו הוא וזרעו אחריו.

ב.    פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים כל הלילה בליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת אמור צח. בתרגום ללה"ק): "חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות".

וכן אמרו עוד בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר ח"א ח.): "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון", והטעם למנהג זה בליל חג השבועות, לפי שבשעת קבלת התורה היו ישראל ישנים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם משנתם על ידי קולות וברקים שהיו לפני מעמד הר סיני, ולכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ונעסוק בתורה כל הלילה.

ג.      כתוב בשער הכוונות להאריז"ל: "וצריך האדם שלא ישן כלל בלילה הזה, אלא יהיה ניעור כל הלילה ועוסק בתורה, וכל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהא עוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו, ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא", וכתב רבי חיים פלאג'י, שזוכה גם כן לבנים ובני בנים תלמידי חכמים, ועושה תיקון לשכינה, ומתקן מה שפגם בעיניו.

ד.     יש להיזהר מלדבר דברים בטלים בלילה הזה, ולא יאבד זמן יקר זה בשיחה בטילה, ונכון להיזהר בזה עד אחר אמירת כתר במוסף, ויש לדעת ולזכור שהיושב בטל כישן דמי.

ה.     נכון ללמוד עם הציבור התיקון שנדפס בספר קריאי מועד תיקון ליל שבועות שנתקן ונסדר ע"פ הזוהר והמקובלים, ומכל מקום מי שחשקה נפשו לעסוק בש"ס ובפוסקים אין למחות בידו כי יש לו על מה לסמוך (וראה להלן אות ט' סדר הלימוד שכתב מוהרא"ש זי"ע).

ו.       על פי הסוד אין לקרות משנה בלילה זו.

ז.       נשים לא שייכות בלימוד זה של ליל חג השבועות, מיהו אם רצו להישאר ערות ולסיים ספרי תהילים או ללמוד פרקי אבות ומגילת רות, תבוא עליהם ברכה, אך יזהרו מאד שלא יבואו לידי דיבורים אסורים ח"ו, ושלא יפגע להם הדבר בניהול הבית והבישולים לכבוד החג ביום המחרת, וכבר אמרו חכמים "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה".

ח.    בענין סדר הלימוד בלילה הזה, כתוב בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר ח ע"א, בתרגום ללשון הקודש), "רבי שמעון בר יוחאי היה יושב ועוסק בתורה בליל שבועות, שלמחרתו ביום צריכה הכלה [התורה] להיות תחת החופה, וצריכים להיות עמה כל הלילה ולשמוח בתיקוניה ותכשיטיה על ידי לימוד התורה, מפסוקי התורה לפסוקי הנביאים ומנביאים לכתובים, ובדרשות הפסוקים ובסודות החכמה, שכל אלו הם תיקוניה ותכשיטיה של התורה. ולמחרת אינה באה לחופה אלא עמם. ואותם החברים העוסקים בתורה נקראים בני החופה. וכשהיא באה לחופה, הקב"ה שואל על בני החופה, ומברך אותם ומעטר אותם בעטרות הכלה, אשרי חלקם".

ט.    ואמר מוהרא"ש זי"ע, "ליל שבועות הוא עת רצון נפלא מאוד, ולכן צריכין לשמור על כל רגע ורגע של לילה קדוש זה. ומבואר בכתבי האריז"ל, שליל שבועות הוא הוראת חיי האדם לכל השנה כולה, ובפרט בלימוד התורה הקדושה. כי איך שישמור האדם את הזמן היקר בלילה זה בעסק התורה הקדושה ובתפילה וכו' כמו כן יהיה אצלו כל השנה כולה. כי הלילה הזה הוא הדוגמא של כל השנה כולה, ובמה שיעסוק האדם בלילה זה, בזה יהיה עסקו כל השנה" (שיחות מוהרא"ש חלק י' אות שבועות).

"ועלינו לשמוח מאוד מאוד היום בלילה ולהשתדל להיות ער כל הלילה, ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מכל פרשה ופרשה מחמשה חומשי תורה, וכן מנביאים וכתובים, וכן לחזור על התרי"ג מצוות, ולהתבודד עמו יתברך, וקודם עלות השחר ללכת למקוה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו) שמקוה של שבועות הוא שער נ', שממשיכים על עצמו אור ודעת ושכל להכלל באין סוף ברוך הוא, כי שבועות הוא שכל גדול וגבוה מאד, שהוא חסד עליון ורחמים גדולים, ולכן כשטובלים אז במקוה, ממשיכים על עצמו מוחין עילאין" (ה' סיון התשע"ד).

י.       העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מדי פעם בפעם במשך הלילה תה או קפה, אפילו שהו בינתיים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל, וטוב שיכוין דעתו לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת.

יא. אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, שהוא שיעור מהלך ארבע מילין לפני הנץ החמה, דהיינו שבעים ושתים דקות קודם הנץ, ושיעור זה משערים בשעות זמניות (לפי אופק יבנאל 04:15).

יב.    חובה קדושה על ההורים לשמור על בניהם בלילה קדוש זה שלא יסתובבו בחוסר מעש, משום שהבטלה מביאה לידי חטא, ובמקום לתקן נמצא מקלקל, וגורם רעות רבות רחמנא לצלן.

   לכן מצוה על האב לחנך את בניו ללימוד התורה כל אחד ואחד כפי כוחו, ובלבד שידע וישגיח עליהם בעינא פקיחא שעוסקים בדבר מצוה, ואם עושה כן יראה זרע יאריך ימים, והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

יג.בשעה שהגיע זמן עלות השחר (04:15), צריך להפסיק מלימודו ולברך ברכות התורה, ומזמן זה ואילך אסור לאכול ולשתות, עד שיקדש קידוש היום לאחר התפילה (ולשתות מים מותר, וכן תה וקפה לצורך התפילה מותר).

יד.     מי שאינו בטוח בעצמו שלא יוטרד בתפילתו למחר כשלא יישן כל הלילה, מוטב שיישן קצת כדי שלא יצא שכרו בהפסדו, ויש שנהגו לטבול קודם עלות השחר וללכת לנוח ולהתפלל יותר מאוחר ביישוב הדעת, וכל אדם ינהג כפי שמכיר בעצמו.

פרק ט

ברכות השחר וברכות התורה

א.    למנהג בני ספרד: הנעור כל הלילה, לאחר עלות השחר כשנפנה לנקביו יטול ידיו, ולא יברך על נטילת ידיים אלא אשר יצר וכל ברכות השחר וברכות התורה כהרגלו בכל יום (וטוב שישמע ברכת על נטילת ידיים ממי שישן שינת קבע בלילה, או מאדם שמנהגו לברך ברכה זו).

 למנהג בני אשכנז: נחלקו הדעות (ומכיוון שרבו המנהגים בזה כל אחד ינהג כמנהג אבותיו). ומנהג כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע, לברך כל ברכות השחר וברכות התורה כהרגלו בכל יום. אמנם ברכת על נטילת ידיים וכו' יברך רק לאחר שנפנה לנקביו.

ב.    בתפילה יש לכוון ביותר בברכת אהבה רבה,  ומנהג חסידים ואנשי מעשה להאריך בברכה זו בחג השבועות, כי מלבד הטעם הפשוט שאז הוא זמן קבלת התורה, ולכן יש להתפלל על פתיחת עיניים והארות לימוד תורה לשמה, גם ידוע בשם הבעל שם טוב זי"ע שנאמר לו מן השמים טעם איחור ביאת המשיח משום שאין מאריכים בברכת אהבה רבה, וכל שכן ביום זה שמבואר בתיקוני זוהר כי בחג שבועות יפקון מן גלותא, ולכן בחג השבועות אשר הוא זמן הגאולה צריך להאריך בברכה זו כדי שלא לאחר ביאת המשיח, ודבר בעתו מה טוב.

 

פרק י

קריאת התורה ואמירת אקדמות

א.   יתגבר כארי בתפלת שחרית לבל יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, שלא יצא שכרו בהפסדו אם יישן בשעת קריאת שמע ותפלה, וכן יזהר בשעת קריאת התורה, שהיא פרשת עשרת הדברות, לבל תחטפנו שינה, וכבר אמרו חז"ל, "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני היו קוראים פרשת עשרת הדברות בכל שנה ושנה (בחג השבועות), ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה", משום שבאותו יום, זמן מתן תורה, מתעוררת אותה הארה קדושה של המעמד הנשגב והנורא בהר סיני.

ב.   המנהג אצל כל בני אשכנז לומר בחג השבועות פיוט "אקדמות", לפני קריאת התורה, ונוהגים שאחר שעולה הכהן אל הבימה, אזי פותחים את ספר תורה במקום שצריך לקרוא בו, ומכסים אותו במטפחת ואומרים אקדמות, ואח"כ מברך הכהן וקורין בתורה, וצדיקים קראו בעצמם האקדמות בהתלהבות והתרוממות הנפש.

המנהג אצל חסידי ברסלב לומר פיוט "אקדמות" בחג השבועות בהתעוררות מיוחדת, משום שרבינו ז"ל שבח את אקדמות מאד מאד, ואמר שישראל מחמת שהם משוקעים ורגילים כל כך בטוב, על כן אינם מרגישים כל כך את מעלת גדולת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות, ואמר מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הניגון שלו, כמו שרגילים העולם לזמר אותו בניגון הידוע הוא דבר נפלא וחידוש גדול מאד. והתחיל לומר קצת איזה תיבות מאקדמות עם הניגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק (עיין בסיפורי מעשיות מעשה י' שם מדבר משיר של חשק), ופעם אחת אמר רבינו ז"ל: "וואס יודין פארמאגין "אקדמות", מיט דעם נגון", היינו מה שהיהודים אוצרים ברכושם - אקדמות עם הניגון.

פרק יא

מנהג אכילת מאכלי חלב

א.  נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, וכן יש נוהגים לאכול דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתנו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך", ובספרי הפוסקים נאמרו הרבה טעמים לזה, ובספר תורת חיים (בבא מציעא פו:), כתב הטעם שאוכלים מאכלי חלב ביום מתן תורה, על פי האגדה, שכשבא הקב"ה ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקב"ה בכל הזמנים אתם מקטרגים עליהם, ואתם בשעה שבאתם לגבי אברהם אכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ואילו תינוק של ישראל אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה, ואחר קינוח והדחה אוכלים בשר, שיראו המלאכים שאנו נזהרים יפה בדיני בשר וחלב וכו'.

ב. צריכים להיזהר שלא לאכול מאכלי חלב אחר בשר כי אם כעבור שש שעות, וכתורה יעשה, וגם בחג השבועות יש ליזהר בזה, ודלא כמי שכתב שבחג השבועות יכולים להקל יותר, וגם בין חלב לבשר המנהג להמתין כחצי שעה לפחות, ויקנחו הפה, ויחליפו המפה.

 ג. מנהג כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע, לאחר תפילת שחרית לקדש על הכוס ולאכול מאכלי חלב, ולאחר שנח מעט אכל סעודה בשרית לכבוד יום טוב.

ד. מצוה לאכול ביום טוב בשר בהמה לקיים בזה מצות שמחת החג, שאין שמחה אלא בבשר בהמה, ואף על פי שעיקר המצווה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה מעט יין לשמחת החג. אבל לא ימשך יותר מדי אחר הבשר והיין, וכן ימנע משחוק וקלות ראש, לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות, ולא נצטווינו אלא על שמחה, שיש בה עבודת היוצר יתברך שמ.

פרק יב

סדר היום

א. ישתדל לעסוק בתורה ביום החג, וכמו שאמרו (בפסחים סח:) "חציו לה' וחציו לכם", ויש להזהיר את ההמון שלא יעבירו את היום בשינה, ויקבעו זמן ללמוד גם ביום טוב עצמו, אחר שינוחו כדי צרכם. ומנהג בני ספרד לקרות אזהרות שיסד מהר"ש בן גבירול וכיוצא בזה, ובני אשכנז נהגו לקרות שטר אירוסין ותנאים והכתובה שבין ישראל לאביהם שבשמים, שחיבר רבי ישראל נאג'רה, ויותר נכון ללמוד בספר המצות של הרמב"ם, מצות עשה ומצות לא תעשה, דסלקי אליבא דהלכתא (ברכי יוסף סימן תצד ס"ק י), ומוהרא"ש זי"ע היה מעורר התלמידים ללמוד בספר החינוך או בספר חרדים שמעוררים מאד לעבודת השם יתברך.

ב. מנהג ישראל בכל המקומות לקרות מגילת רות בחג השבועות בלא ברכה, והאשכנזים נהגו לקוראה לפני קריאת התורה, ויש כמה טעמים לזה.

ג. נכון לומר תהלים בחג השבועות, כי פטירת אדונינו דוד המלך היתה ביום חג השבועות, ויעלה לרצון ביותר אמירת תהלותיו.

ד. בחג השבועות נפטר מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ויש שנוהגים בסעודת יום טוב לספר סיפור מהבעל שם טוב זי"ע.

ה. ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה בביאור דברי הראשונים, והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן תורה לכל השנה, ואם אינו בר הכי, ישתדל לשמוע או ללמוד חידוש שלא ידע קודם.

ו. הנותן ספר תורה לבית הכנסת ביום חג השבועות, הרי הוא כאילו מקריב מנחה חדשה לה' בזמנה. ומותר להוציאו מרשות היחיד שלו, להעבירו ברשות הרבים, בשמחה וברוב עם אפילו במקום שאין שם עירוב לרשות הרבים, הואיל ויש בזה צורך מצוה. וטוב שיקראו בו בבית הכנסת לפחות פסוק אחד, כדי שתהיה ההוצאה לצורך.

בברכת

 "ובאו כולם בברית יחד,
נעשה ונשמע אמרו כאחד"
 

     

כתבי יד קדשו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע לרבני בית ההוראה, בענין חג השבועות שחל במוצ"ש:

"בענין שאלתך מתי הולכים למקוה ערב חג השבועות, כשהיום יוצא גם בארץ ישראל ששבת זה ערב חג השבועות, הולכים רק בבוקר קודם התפילה, כי אם ילכו בשבת, זה זלזול בשבת ואין על זה היתר, ולכן מספיק שהולכים בבוקר, ובחג השבועות הולכים קודם אור היום שאז אמר רבינו ז"ל (לקוטי מוהר"ן ח"א סימן נ"ו), שאז מאיר מקוה של שער נ'.

סעודה שלישית אוכלים מוקדם אחר מנחה, וצריכים לראות לא להאריך בה ולא לאכול סעודה דשינה, כי אחר כך לא יוכל לאכול סעודת יום טוב.

בענין לאכול בחג השבועות את סעודת החלב, הרי כולם ערים כל הלילה ומתפללים ותיקין, ותיכף ומיד אחר התפילה עושים קידוש ואוכלים סעודה חלבית, והולכים לישון וכשקמים בצהרים אזי אוכלים את סעודת החג וזה פשוט". (ג' סיון התשע"ב).

 

  

 

 

חוברת זו נדפסה

 

לזכות נשמתו הטהורה של

כ"ק עטרת ראשנו מאור עינינו,

כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע.

 

 

» שבועות ב'ברסלב סיטי'

» להורדת החוברת המלאה


עוד בנושא זה:


ומנהגו היה - חג שבועות
הוא היה אומר - חג שבועות
שיחות מוהרא"ש - חג השבועות

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup