חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
הלכות סוכות תשע"ח

הלכות בניית הסוכה בקצרה מתוך ספר גדרי המועדים (מעט הלכות נחוצות: בניית הסוכה, דפנות הסוכה הסכך, פרגולה, נוי סוכה). נתחבר בחמלת ה' עלינו הצב"י הרב גד סולומון, והרב חגי אשר, כולל הוראה "תפארת בנימין" יבנאל, מייסודו של כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע. תשרי תשע"ח

י"ג בתשרי תשע"ז, 03/10/2017 | 18:30 



כ"ק מהרא"ש זי"ע בסוכתו עם בנו נכדו ותלמידיו הקדושים

פרק א

ענין חג הסוכות

נאמר בתורה (ויקרא כג מב), "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", והם ענני כבוד שהקיפם בהם להגן עליהם משרב ושמש (שו"ע סימן תרכ"ה).

טעם מצוה זו, על מנת שנזכור ניסיו ונפלאותיו וגבורותיו עמנו על כן ציוונו לעשות דוגמא לזה, ולישב בסוכה ולהיות מסובבים במחיצותיה סביב, ובסכך מלמעלה, למען נזכור לנצח שהוא יתברך שוכן עמנו, ומסבב אותנו תמיד והשגחתו עלינו כל רגע ורגע כדוגמת יציאת מצרים כנ"ל, שנאמר (תהילים פט ט) "ואמונתך סביבותיך", וכן כתוב בזוהר הקדוש (ח"ג ק"ג א'), שהסוכה היא "צילא דמהימנותא" (צל האמונה).

ולכן בשעה שהאדם יושב בסוכה, צריך לכוון דעתו שציוונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים, וגם זכר לענני הכבוד שהקיפם אז כדי להגן עלינו משרב ושמש, וכך יוצא ידי המצווה כתיקונה וזה מלבד הכוונה שיכוון היושב בה לשם מצות הבורא כמו בכל המצוות שבתורה (ויש מן הפוסקים הסוברים שכוונה זו היא לעיכובא בזמן שבא לקיים מצות ישיבת סוכה, אמנם להלכה בדיעבד יצא ידי חובתו).

ומנהגו בקודש של כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע, בשעה שנכנס לסוכה בליל יום טוב ראשון של חג הסוכות, לנשק דפנות הסוכה מארבע רוחותיה, מעלה ומטה, מרוב חיבתו למצוה יקרה זו, וכן עשה כשנפרד מן הסוכה ביום האחרון.

והוסיף לומר, שרבנו ז"ל אמר שכל ענינו הוא ראש השנה, ומוהרנ"ת ז"ל אמר שכל ענינו הוא יום הכיפורים, ואני אומר שכל עניני הוא חג הסוכות, לקחת פסולת גורן ויקב ולעשות ממנו סכך לסוכה "צל האמונה", ולקרב כל בר ישראל בלי יוצא מן הכלל תחת כנפי השכינה, אשרי עין ראתה זו.

ואמר מוהרא"ש זי"ע, שעל כן דבר נורא מאד לשבת בתוך הסוכה ולהתבודד שם עמו יתברך, כי אז אדם יושב בתוך היכל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, מסובב עם השכינה הקדושה ממש, וכל דבור שלו נשמע ונתקבל, כמו אדם שיושב לבד עם המלך, שבוודאי כל דיבוריו נשמעים ונתקבלים, ואז נתקיים בו הפסוק "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדיך חבי כמעט רגע עד יעבר זעם". שאדם סגור לבד עם השכינה הקדושה וממתיק מעל עצמו כל מיני זעם וחרון אף.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, גם דבר גדול מאד ללמוד שיעורי תורה כסדרן בתוך הסוכה, מקרא משנה גמרא ומדרש, ואם הוא יכול להכניס את הספרים שלו לסוכה וללמוד שם מה טוב ומה נעים כי מן הסוכה יוצאת התורה, כי תיכף ומיד אחר סוכות הוא שמחת תורה ובוודאי ירגיש טעם עליון ערב ומתוק עד מאד (שיחות מוהרא"ש מועדים).

 

פרק ב

בניית הסוכה

א. המדקדקים במצוות מתחילים בבניית הסוכה במוצאי יום הכיפורים, שנאמר (תהלים פד ח'), "ילכו מחיל אל חיל", ואפילו דבר מועט, ומצוה מן המובחר לסיים בניית הדפנות והסכך יום למחרת אם אפשר, ובפרט בשנה כשחל שבת קודש בין יום הכיפורים לסוכות והזמן מצומצם, ועל כגון זה נאמר והזריז נשכר[1] (ומותר לבנות הסוכה בערב שבת עד זמן מנחה קטנה[2] (לערך שעה 16:00), ויש המחמירים עד חצות ולא יותר).

ב. אם התעכב בבניית הסוכה עד ערב סוכות, מותר בדיעבד לבנות הסוכה אחר זמן מנחה קטנה, כדי שיוכל לקיים מצוות סוכה, אך יזדרז שלא יכשל באיסור מלאכה ביום טוב.

ג. טוב שיקבעו לימוד הלכות סוכה ברבים קודם חג הסוכות, באופן שיהא כל אדם בקי בקיום כל המצוות הנוהגות בחג.

ד. ראוי להרבות בצדקה בערב חג הסוכות[3], ואצל האריז"ל היה הכיס של המעות פתוח, והיה אומר שיקחו מה שירצו לצדקה, וכן נהגו כמה צדיקים לפזר הרבה מעות לצדקה בערב סוכות, ובפרט הצדיק הקדוש בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע נהג כך ואמר, "אלו הנוי סוכה שלי", וכן היה אומר "הרי אנו מתכוננים לקבל פני אברהם אבינו שבא בראש האושפיזין בסוכה, ואי אפשר לקבל פניו כי אם ע"י מצות צדקה וחסד", אשרי הזוכה לעסוק בצדקה וחסד בימים אלו, ואז יטעם טעם אחר במצוות סוכה (שיחות מוהרא"ש מועדים).

ה. מצוה לבנות הסוכה בעצמו, ובפרט הנחת הסכך, משום שמצוה בו יותר מבשלוחו[4]. וכתב החיד"א בספר עבודת הקודש, שישתדל שלא יעשה הסוכה ע"י גוי ובפרט הנחת הסכך (ולכתחילה לא יניחו הסכך אשתו וילדיו הקטנים). וכך נהגו גדולים וצדיקים לטרוח בגופם במצוות סוכה, ובפני קהל ועדה היו מטפסים ועולים להניח הסכך.

ו. ראוי לבנות הסוכה במקום טוב ויפה ולא במקום מלוכלך, כגון מקום עם ריח רע או הרבה זבובים ויתושים.

ז. אסור לקצוץ עצים וסכך מעצים הנטועים ברחובות העיר, כיון שהשלטונות מקפידים על זה, ורק אם ניתן לו רשות מפורשת מאת הממונים על כך, מותר (ואסור לאדם להחליט בעצמו שקציצת הענפים טובה ובריאה לאילן ועי"ז יצמח יותר טוב, אף שסברתו נכונה מ"מ בעל הבית הוא זה שראוי להחליט בדבר זה).

ח. מותר לעשות הסוכה ברשות הרבים וברחובה של עיר מכיוון שאין השלטונות מקפידים על כך בימי חג הסוכות, ומותר גם לברך עליה ואינה סוכה גזולה, אך כל זאת בתנאי שאינו חוסם דרך מעבר הרבים, ויש אפשרות לעבור עם עגלת תאומים במדרכה ללא צורך לרדת לכביש, ואם לא עשה כן הרי זה כעושה סוכתו בקרקע גזולה שיוצא בה ידי חובתו בדיעבד, ואסור לברך עליה.


פרק ג

דפנות הסוכה

א. כדי להדר במצוות סוכה, יש לעשותה מארבע דפנות[5], ומכל מקום אם עשאה משלש דפנות, כשרה לכתחילה.

ב. מותר לעשות את הדפנות מכל דבר העומד ברוח מצויה, כגון: ברזל, חבלים, קרשים, ארגזים, וכדומה, ואפילו שהם מהדברים הפסולים לסכך (ולכתחילה טוב להדר ולעשות הדפנות מעץ שאינו זז כלל ברוח מצויה).

ג. אין לעשות הדפנות מסדינים בלבד או יריעות פלסטיק (יוטה) וכדומה, ואפילו שקושר אותם חזק מאד, מכל מקום קיים חשש רב שיתרופפו ע"י הרוח, וכל מחיצה (דופן) שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אינה מחיצה.

וכתב הרב הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספרו הליכות שלמה (הלכות סוכה ע"מ צ"ז), כל שעשה מחיצות הסוכה מיריעות בד וכדומה, והרוח מזיזה אותם אפילו מעט, פסולה, וכ"פ הגרע"י זצ"ל (וכן הסכמת רוב האחרונים).

ד. העושה סוכה מברזל ויריעות בד, עליו לדעת שיריעות הבד הם לא המחיצות המכשירות את הסוכה, אלא החבלים המתוחים מצד לצד לאורך הדפנות, ולכן צריך להיזהר בכל דיני לבוד (בחבלים אלו), כפי שיתבאר בסעיף הבא.

ה. הרוצה לעשות דפנות הסוכה מחבלים וכדומה, כפי המצוי כיום בסוכות העשויות מבד, צריך להיזהר בכמה פרטים העלולים לגרום פסול בסוכה:

  1.  שהחבלים יהיו מתוחים חזק מאד, באופן שלא יזוזו ברוח מצויה.
  2. המרחק בין חבל לחבל צריך להיות פחות מ-24 ס"מ. דהיינו 20 ס"מ בין חבל לחבל (ובאופן זה גם אם החבלים יזוזו מעט לא תיפסל הדופן).
  3.  יש למתוח את החבלים אחד מעל השני כנ"ל, לפחות עד גובה 81 ס"מ ומעלה, והטוב יותר למתוח החבלים לפחות עד גובה מטר אחד, ויש לחשב את גובה הדפנות מקרקע הסוכה כלפי מעלה (ולא מקצה הדופן למעלה כלפי מטה).
  4.  לבדוק מידי פעם שהחבלים לא התרופפו, וכן שלא נפלו מתחת לגובה הרצוי כנ"ל, אלא כל חבל מתוח ומונח במקומו (ובפרט כשילדים משחקים סביב הסוכה).

ו. זזו החבלים ממקומם ביום טוב או בשבת באופן שנפסלה הסוכה, מותר לומר לגוי לתקן הדפנות באופן שיסדר את החבלים של הלבוד במקומם הנכון (אולם לא ע"י מסמרים ואזיקונים וכדומה), כיון שאמירה לגוי באיסור דרבנן לצורך מצוה מותרת לכו"ע (שבות דשבות במקום מצוה)[6].

ז. צריך שהדפנות יהיו מכוונות כנגד הסכך שמעליו, דהיינו שהדופן תהיה מונחת מתחת לסכך שמעליה, ואין צורך שהדפנות יהיו בגובה רב למעלה ויגעו בסכך, אלא יכולים להיות תחת הסכך במרחק רב וכנגד הסכך, ואע"פ שאינו מכוון ממש כנגד הסכך, אלא מרוחק ממנו פחות מ-24 ס"מ, הסוכה כשרה, אולם אם הדופן רחוק 24 ס"מ ויותר, הסוכה פסולה.

ח. לכתחילה יש לעשות את הדפנות כראוי, ולאחר מכן יניח את הסכך, ואם העמיד את הסכך על ארבעה עמודים ולאחר מכן עשה את הדפנות כהלכתם, צריך לנענע הסכך כלפי מעלה לשם סיכוך, ובדיעבד שלא עשה כן הסוכה כשרה.


פרק ד

הלכות סכך

א.  סכך כשר צריך שיהא בו שלשה תנאים מדאורייתא:

1. דבר שגידולו מן הארץ.

2. תלוש ולא מחובר לקרקע.

3.  דבר שאינו ראוי לקבל טומאה.

ולכן יש לסכך את הסוכה עם ענפי אילן תלושים וכיוצא בזה, ולא בכלי עץ, ברזל ופלסטיק וכדומה.

ב. סכך הנקרא "סכך לנצח" העשוי מקני סוף ובמבוק וכדומה, כשרים לסכך בהם לכתחילה (אמנם יש להיזהר שהקנים אינם שזורים ע"י חוטי ברזל או פלסטיק הפוסלים את הסכך, אלא ע"י חוט הכשר לסיכוך).

ג. אין לסכך לכתחילה בענפי אילן שיש בו ריח רע או שהעלים שלו נושרים, מחשש שמא ינשרו העלים לתוך הסוכה, או שיהיה ריחה רע, ויאלץ לצאת מהסוכה.

ד. יש להיזהר כשמסכך בענפים המרובים בעלים, והעלים עלולים להתייבש במשך החג ולא יהיה מספיק צל בסוכה, וקיים חשש שחמתה תהיה מרובה מצילתה, ותיפסל (ואם ודאי העלים יתייבשו תוך שבעת ימי החג, הרי סכך זה פסול, ואין לסכך בו כלל אע"פ שעתה צילתו מרובה מחמתו).

ה. הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים, ולא תחת גג מרפסת או סככה העשויה לצל, או מתחת לעץ, ויש להיזהר בזה ולבדוק מעל שטח הסוכה אם היא תחת אחד מהדברים הפוסלים את הסוכה כנ"ל, אך אם חלקה תחת גג וכדומה, וחלקה תחת כיפת השמים, יש לשאול רב כיצד ניתן להכשירה.

ו. צריך שהסכך יסכך את כל הסוכה, ללא הפסק אויר החוצה את כל הסוכה מצד לצד, דוגמא מעשית המצויה בשעה שרוח חזקה נושבת ומזיזה את הסכך ממקומו, באופן שהתרחקו שתי המחצלות הפרוסות לאורך הסוכה לכל אורך הסוכה במרחק 24 ס"מ ויותר, הדין הוא שאסור לאכול ולישן תחת אויר זה, ועוד שאם סוכה זו רק עם שלוש דפנות והאויר חוצה אותה לשתיים, כך שאין הכשר סוכה בכל צד (דהיינו שלוש דפנות) אזי כל הסוכה פסולה. 

ז. צריך שהדבר "המעמיד" את הסכך שלא יפול יהיה מדבר שאינו מקבל טומאה וכשר לסיכוך, כגון קרשים (לטות) וכדומה (לאורך או לרוחב הסוכה, ולא רק ע"ג מסגרת הברזל סביב בלבד[7]), ואע"פ שהסכך נוגע בברזל הסוכה כשרה, מכיון שהסכך רק נוגע ואינו נשען על הברזל, אלא על הקרשים.

ח. כשהברזל אינו מעמיד את הסכך אלא מעמיד את המעמיד, כגון שהברזל מעמיד את הקרש, והקרש מעמיד את הסכך, הסוכה כשרה.

ט. המסכך ב"סכך לנצח" צריך לשים לב שפעמים רבות עלול הסכך ליפול בימי החג ע"י רוח המצויה באותו מקום, ולכן עליו לקשור את הסכך היטב באופן המותר, ורק אז סוכתו כשרה, ואע"פ שכעת בשעת בניית הסוכה הסכך עומד על תילו, מכל מקום אם ידוע שבשעות הערב כמעט בכל יום מצויה רוח חזקה העלולה להעיף את הסכך, הרי חייב לקשור הסכך כדי להכשירו לכל ימי החג (ואם הסכך כבד ואינו מט ליפול ברוח מצויה, כגון קני סוף עבים או ענפי תמר וכדומה, הסכך כשר וא"צ לקשרו).

י. מותר לקשור לכתחילה את הסכך בחוטי פשתן הנקראים "חוטי שמשון" וכיו"ב, שלא עברו תהליך טויה[8].

יא. לכתחילה אין לקשור את הסכך לקרשים ע"י "אזיקונים"[9], אלא אם כן הסכך עומד ברוח מצויה גם ללא האזיקונים, ורוצה לקשור את הסכך על מנת שלא יעוף ברוח חזקה שאינה מצויה בדרך כלל.

ואם קשר את הקשירות העיקריות בחוטי פשתן כדי שיעמוד הסכך ברוח מצויה, יכול להמשיך ולחזק את הסכך באזיקונים שמא תבוא רוח חזקה שאינה מצויה.

אמנם בדיעבד אם נכנס לסוכה הקשורה באזיקונים, יצא ידי חובתו ומברך ברכת לישב בסוכה.

יב. ישנה אפשרות לחזק את הסכך שלא יעוף ברוח מצויה, ע"י חוט מיוחד הכשר לסיכוך, או ע"י שיניח קרשים או סכך כבד על גביו, או שלאחר שהניח את הסכך על גבי קרשים אזי מעל הסכך יניח קרש נוסף כנגד הקרש שתחתיו, ויהדק שניהם ע"י אזיקון וכדומה (דהיינו כמו סנדוויץ').

יב. נפל הסכך מעל הסוכה ביום טוב או בשבת חול המועד ונפסלה הסוכה, בשעת הדחק כשיש לו צער ואין לו סוכה אחרת, מותר לומר לגוי להניח את הסכך בחזרה.

יג.אין לסכך הסוכה בקורות רחבות ד' טפחים (32 ס"מ), אך מותר להעמיד בהם את הסכך, והמנהג שלא לסכך בנסרים מרוחב טפח ומעלה, אולם קרשים דקים פחות מטפח הנקראים (לטות), מותר לסכך בהם לכתחילה.

יד. מותר לעשות הסוכה תחת חבלי כביסה, גם אם אין ביניהם רווח של ג' טפחים, דלא אמרינן לבוד להחמיר, אולם יש להיזהר שלא יתלו כביסה בחבלים כדי שלא ישבו תחת סכך פסול הפוסל בארבעה טפחים (ומצד דין בין אדם לחבירו, יזהר השכן מלמעלה, שלא יתלה כביסה רטובה באופן שיטפטף מים לחבירו בסוכה).

טו. מומלץ להתייעץ עם רב בכל שאלה שעולה, משום שפרטי הלכות סוכה רבים הם, ואין לדמות הלכה להלכה, משום שהמציאות לא תמיד תואמת את הבנתנו בספר.

טז. פרגולה: בדרך כלל הפרגולות כיום בנויות לא לשם צל אלא לשם נוי, והקורות בתקרת הפרגולה רחוקות זו מזו מרחק רב, ולכן לאחר שהוריד מעל תקרת הפרגולה את הדברים הפסולים לסיכוך, כגון פלטות פלסטיק או אלומיניום וכדומה, מותר לסכך בסכך כשר ישירות על גבי קורות הפרגולה.

אולם פרגולות שנעשו לשם צל, כגון שתקרת הפרגולה רצופת קרשים הקבועים שם במסמרים בדרך קבע, והמרחק ביניהם מועט מאד, כך שאין בין קרש לקרש כמלא קרש, ועי"ז שטח הפרגולה מוצל מאד שצילתו מרובה מחמתו, אזי לא יועיל להניח סכך כשר על גביו (משום גזירת תקרה), ולכן באופן זה יש לשאול רב, מפני שרבו הפרטים והדינים בזה.

יז. ביום הושענא רבה ערב שמחת תורה, אין צורך לפסול את הסוכה שבחצר ביתו, אלא אם כן רוצה לשבת שם או לאכול ביום שמחת תורה, אזי צריך לפסול את הסוכה[10] כדי שלא יעבור על "בל תוסיף". (ואם  הסוכה בפתח ביתו ומשמשת כמעבר וכניסה לבית, אעפ"כ אינו צריך לפסול את הסוכה בשביל מעבר בעלמא).

 

פרק ה'

נוי סוכה

א. מצוה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים לנאותה, וכמו שדרשו חז"ל (שבת קל"ג:) על הפסוק "זה אלי ואנוהו", "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה" וכו', לפיכך ראוי לעטר את הסוכה בקישוטים נאים ותמונות של צדיקים, ופירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כגון רימונים וכיוצא.

ב. איתא בקדמונים שכל המרבה בנוי סוכה הרי זה משובח[11], ומובא מצדיקים, שהנוי סוכה המובחר הוא לימוד דף גמרא בסוכה.

ג. מותר לקשט הסוכה במנורות חשמל צבעוניות שהמציאו הגויים לחגיהם, ואין בזה משום בזיון[12].

ד.  צריך לתלות את הקישוטים צמוד לסכך באופן שלא יהיו רחוקים מהסכך ארבעה טפחים (32 ס"מ), שאז אם יהיו רחוקים מהסכך ארבעה טפחים ורוחבם ארבעה טפחים, יפסלו את הסוכה מדין סכך פסול.

ה. לכתחילה ראוי לתלות את השרשראות סמוך לסכך כנ"ל, ומ"מ אם תלה השרשרת כשהיא רחוקה ארבעה טפחים מהסכך, בדיעבד כשרה, ומותר לאכול ולישן תחתיה.

ו. הרוצה לתלות קישוט רחב ארבעה טפחים, יכול לתלותו בצידי הסוכה או מעל השולחן, מקום שלא ישנים ואוכלים שם.

ז. יש שכתב שראוי להניח שטיח וכדומה על קרקע הסוכה כשהיא על גבי האדמה, כדי שתהא הקרקע מרוצפת זכר לענני הכבוד שהקיפו את ישראל גם מלמטה, וגם כדי שיוכל לטאטא הרצפה בשבת ויום טוב[13].

ח. בכל שמונת ימי החג אסור ליהנות מעצי הסוכה בין מהסכך ובין מהדפנות, ואף קישוטי הסוכה אסורים בהנאה, אלא אם כן אמר לפני כניסת החג - "אני מתנה עליהם לאוכלם וליהנות מהם בכל עת שארצה אף בימות החג", שאז מועיל תנאו ומותר ליהנות ולאכול מהם.

ט. שטיחים הפרוסים על רצפת הסוכה, נחשבים לנוי סוכה, ואסור להוציאם ולהשתמש בהם בכל שמונת ימי החג, אלא אם כן התנה עליהם כנ"ל.

י. רימונים ובקבוקי יין וכיוצא, שתלאם בסכך לנוי, אסור לאכול מהם כל ימי החג, ואם נפלו בשבת ויו"ט אסור לטלטלם, אלא אם כן התנה עליהם כנ"ל, אז מותר לאוכלם ולטלטלם. 

 

יהי רצון שנזכה לשבת בסוכת עורו של לוויתן, בביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

 

כתבי יד קדשו של מו"ר כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע לרבני בית ההוראה בעניני חג הסוכות:

 

א. "בעניין הנענועים, נוהגים שקודם התפילה נכנסים בסוכה, ואחר שאמרו ברכות התורה מברכים על נטילת לולב עם ברכה ומנענעים בסוכה, ואחר כך בעת ההלל מנענעים בבית הכנסת".

"בעניין המנהג לאגוד הלולב עם קושיקלך מין במינו בטל, כי הרי הנרתיק הוא גם כן מעלי לולב, ולכן אין זה הפסק וכך מובא בפוסקים".

"לגבי אתרוג לא צריכים להקפיד עם פיטם, בוודאי זה מהודר עם פיטום אבל להקפיד לא צריכים להקפיד על זה".

"בעניין אתרוגים בלתי מורכבים, יש היום פרדסים שיש להם חזקה ודאי בלתי מורכבים, ויש על זה הכשר של הבד"ץ של עדה החרדית, כגון הפרדס של לודמיר וכדומה.

בחוץ לארץ אנחנו משתמשים עם אתרוג מיאנווא, והיום יכולים להשיג את זה גם בארץ ישראל, אבל אין על זה קפידה.

מספרים על הצדיק בעל "אמרי חיים", בשעה שנשתדך עם צדיק אחר וההוא התנה עמו תנאים על גבי תנאים שיש לו קפידות, ואם יעשה את הקפידות יגמר השידוך בטוב ואם לא יעשה את הקפידות אזי בטל הכל, ענה ואמר הצדיק בעל "אמרי חיים" גם אני מקפיד, אזי הצדיק השני מאד התפחד מה ההקפדה שלו? ולכן שאל אותו מה ההקפדה שלכם? ענה ואמר לי יש קפידה לא להקפיד אם אתם יכולים להחזיק בזה הרי טוב, רואים מזה שלא צריך להקפיד על כל דבר, הן אמת בעניין כשרות המאכלים ושאר דברים צריך להקפיד, אבל רק מנהגים לא צריכים להקפיד.

 "כמובן שאתרוגים מורכבים הם פסולים לגמרי, ולא יכולים אפילו לברך עליהם, כי זה מורכב עם לימון". (יום ג' מחרת יום הכיפורים שם ה' [ו] התשס"ח).

ב.  "אודות אשה שתחזיק בספר תורה ותישבע וכו' וכו', אין על זה שום היתר, ובפרט בעת שהיא איננה טהורה. אשה נוהגת להשבע אצל המזוזה שאחר פטירתה יביאו אותה לתיקון אל רביז"ל, וכך נוהגים שהבעל נשבע בספר תורה והאשה נשבעת במזוזה, שרביז"ל אמר אם נשבעים בחפץ של מצוה שלאחר ההסתלקות יביאו אותו או אותה לתיקון מוכרחים להביא אותם מפני השבועה". (יום ב' לסדר תרומה ב' דר"ח אדר התשס"ז).

ג.   "בשמחת תורה כן מתירים לנשים וכו' לנגוע בספר תורה ולנשק הספר תורה. ילדים לפני גיל בר מצוה, אסור להם להחזיק הספר תורה בשום פנים ואופן" (י"ט תשרי תשע"ג).

 

 

לזכות נשמתו הטהורה של
כ"ק עטרת ראשנו מאור עינינו,  
כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע



[1] יש שנהגו להקדים בניית דפנות הסוכה בעשרת ימי תשובה, ולהניח הסכך במוצאי יוה"כ, כדי להוסיף זכויות לפני יום הדין, כ"כ הברכי יוסף (סימן תרכ"ה סק"ב).

[2] וכתב בספר כף החיים (סימן תרכ"ד אות ל"ה), שכל זה דוקא אם הכין צרכי שבת, אבל אם עדיין לא הכין צרכי שבת, יגמור תחילה הכנת צרכי השבת ואח"כ יעסוק בבניין הסוכה.

[3] כן הובא  בכתבי האריז"ל (פרי עץ חיים שער חג הסוכות פ"ג), ובשערי תשובה (סימן תרכ"ה ס"א).

[4] החיד"א בספר עבודת הקודש (כף אחת סימן כ"ד אות ב'), כף החיים (סימן תרכ"ה אות י"א), מועד לכל חי (סימן כ"א אות א').

[5] כ"כ השל"ה (מסכת סוכה אות ג'), "מצוה מן המובחר לעשותה ארבע מחיצות, לקיים "תשבו כעין תדורו".

[6] פסקי תשובות (סימן תרכ"ו סק"י).

[7] כן דעת הגרש"ז אוירבך זצוק"ל (הליכות שלמה עמ' קל"ד), וכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הובא בספר שבות יצחק (ח"ג עמ' ס"א).

[8] ויש המקילים אע"פ שעברו תהליך של טויה, וי"ל.

[9] משום שכל דבר שפסול לסכך בו את הסוכה מהתורה, אסור לכתחילה לקשור עמו את הסכך גזירה שמא יבוא לסכך בו (ואזיקון מפלסטיק הלא אינו גידולי קרקע ופסול לסכך בו מן התורה, ואע"פ שיש אומרים שמקבל טומאה מדרבנן, ואין בזה איסור מעמיד מכל מקום פסול מטעם אחר שאינו גידולי קרקע כנ"ל).

[10] ודי לעשות אויר בגודל ד' על ד' טפחים שיש כבר היכר לעין כל, ואין צריך לפסול לגמרי את הסוכה, אלא אע"פ שהיא כשרה כל שעשה היכר די בזה, עיין בשו"ע (סימן תרס"ו), ובמ"ב (סק"ד), ובשער הציון (סק"ב), בשם הריטב"א, ע"ש.

[11] של"ה (סוכה עמוד השלום, סדר היום מצות סוכה).

[12] שו"ת שבט הלוי (ח"ב סימן נ"ז), הליכות חיים צאנז (עמ' קצ"א).

[13] פרי מגדים (מש"ז סימן תרמ"ג סק"ד).

» חוברת הלכות להורדה

» חוברת הקפות להורדה

» סוכות וחול המועד בברסלב סיטי

» הוא היה אומר - אמרות טהורות מפיו של מוהרא"ש זצוק"ל

» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב


עוד בנושא זה:



בני משפחתנו רוצים לחגוג אצלנו
את חג הסוכות, אך הם מתכוונים
לנסוע אלינו בחג עצמו

שו"ת ברסלב בנושא סוכות
זכרונות מתוקים: חג סוכות במחיצת
מוהרא"ש זי"ע


0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup