ברסלב סיטי - האתר של חסידות ברסלב | Breslev City - הלכות חג שבועות שחל במוצ"ש
חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
הלכות חג שבועות שחל במוצ"ש

עלון הלכתי מתוך שיעוריו של ראש הישיבה הרב הלל אמדדי שליט"א מו"צ דקהילתנו, שנמסרו בהיכל ישיבתנו הקדושה תפארת מוהרא"ש במסגרת שיעורי ההלכה

א' סיון תשע"ח, 15/05/2018 | 12:00 



בית מדרש מקושט לכבוד חג השבועות

ובתחילתו מכתב מיוחד ממוהרא"ש זיע"א על חג שבועות שחל במוצ"ש

 

בעזה"י יום ו' ערש"ק לסדר במדבר ד' סיון ה'תשע"ב

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב" הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

הנה יען שיוצא רק בכמה שנים שיהיה שבת ואחר כך חג השבועות, ורבים שואלים איך מתנהגים, ולכן אמרתי לרשום כמה פרטים שראוי לדעת.

השבת הזה הוא שבת מיוחדת, כי תיכף ומיד אחר כך נכנסים לקבלת התורה, ליל שבת זה רגיל, וסופרים את הספירה האחרונה, ובשבת בבוקר לפני התפלה טובלים ומכוונים כבר גם לכבוד החג, כי לא טובלים בשבת לפנות ערב לכבוד החג, כי זה זלזול בשבת, ולכן טובלים רק בבוקר קודם התפלה, ומכוונים כבר גם על ליל חג השבועות, מתפללים בשבת בבוקר כרגיל, ואחר כך אוכלים סעודת שבת, ומקדימים קצת תפלת מנחה כדי שיוכלו לאכול סעודה שלישית, (ובדרך כלל כל אחד אוכל סעודה שלישית של שבת זו עם משפחתו בבית ולא בבית הכנסת), והיות שבחג השבועות צריכים לחכות על שיהיה שלימים, היינו מ"ט ימים שלימים, אז ממילא עד שיכנס החג יכולים לאכול אחר כך סעודה דשינה, כי ממילא אסור לעשות מלאכה (כגון לחמם את האוכל עד צאת הכוכבים לפי שיטת רבינו תם), ולכן עד אז אדם נעשה עוד פעם רעב וכו'.

ערבית של מוצאי שבת מתפללים תפלת החג והולכים הביתה בשמחה, ומקדשים כנהוג וגם אומרים המבדיל בין קודש לקודש וכו', ומברכים על הנר בעת הקידוש.

ואחר ברכת המזון מתאספים בבית הכנסת וערים כל הלילה, ואומרים פסוקי תנ"ך פסוק הראשון והפסוק האחרון מכל פרשה ומכל ספר נביאים וספר כתובים, ואחר כך אומרים תרי"ג מצוות, והעיקר בלילה זה להתבודד הרבה להקדוש ברוך הוא כי זה עת רצון גדול בשמים, וקודם עלות השחר הולכים למקוה, שאז ממשיכים על עצמם אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא משער נ', כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ו), ואחר כך מתפללים שחרית ותיקין, והולכים הביתה ועושים קידוש ואוכלים סעודה חלבית, והולכים לישון ובצהרים כשקמים אוכלים סעודה בשרית.

העיקר לבלות את כל חג השבועות בשמחה עצומה, ולבקש ממנו יתברך שירחיב לו בפרנסה, כדי שיוכל ללמוד תורה, וצריכים מאד מאד לשמור לא להיות בכעס או להתעצבן וכו', שזה מזיק מאד מאד לפרנסה וכו', רק לקבל את חבירו בסבר פנים יפות, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן צ"א) שסגולה להתמדת התורה לא לדבר על אף אחד, והקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה להיות מאוחדים יחד כמו משפחה אחת גדולה, כי תהלה לאל יש לנו קהילה מיוחדת במינה, יעזור הקדוש ברוך הוא שכל אחד ואחד יעשה התעוררות אצל בני משפחתו וקרוביו ידידיו שכל אחד יתרום סך מאה שקל עבור שיפוץ האולם, שאני רוצה לעשות את זה פנינה, ונרבה שם שמחות, ונזכה לקבל ביחד את פני משיח צדקינו בקרוב מאד.

המאחל לכם שבת שלום וחג שמח

 

פתיחה: מכיוון שהשנה חג שבועות הבעל"ט יחול במוצ"ש וישנם הרבה פרטים חשובים מה מותר ומה אסור לעשות בשבת וכן במוצ"ש אמרנו ע"מ לזכות את הרבים להביא הלכות מסודרות בבחינת עורכם לפניהם כשולחן ערוך ע"מ להקל על ציבור  הקוראים ובפרט על הנשים הצדקניות העוסקות בעבודת הבית והבישול וכדו'. ההלכות נכתבו בקיצור עם מראה מקומות קצר לקבלת תוספת נופך בעניין ניתן לפנות אלינו ישירות.

זמן תפילת מנחה של ש"ק בשבת זו זמן סעודה ג' וחימום המאכלים:

א.     אע"פ שבדר"כ עדיף בכל השנה כולה הן בחול והן בשבת להתפלל תפילת מנחה מזמן מנחה קטנה והלאה (כשעתיים וחצי זמניות קודם השקיעה) וכך נהג מוהרא"ש זצוק"ל, בשבת זו יש צורך להתפלל מנחה גדולה וזאת לחוש לדעת הסוד לאכול סעודה שלישית אחר תפילת מנחה ומכיוון שאסור לאכול בערב יו"ט מזמן מנחה קטנה ולמעלה כמבואר בשו"ע סימן תקכ"ט סעיף א' לכן יש להקדים את התפילה ולאכול סעודה שלישית קודם מנחה קטנה [נכון לשנה זו תשע"ח עד לשעה 16:40 אחה"צ].  

ב.      אדם שנאנס וכדו' ולא הספיק לאכול קודם השעה 16:40 כתב הרמ"א שם שיכול לאכול מעט פת דהיינו קצת יותר מ- 54 גרם שהוא שיעור סעודה שלישית (עיין שער הציון שם ס"ק י' בשם המחצית השקל) עם מעט דג וכדו' כדי שיוכל

לאכול בליל יו"ט לתאבון שזה מכלל כבוד היו"ט.

ג.       איסור הכנה משבת ליו"ט חמור יותר מיו"ט לשבת שבעוד שמיו"ט לשבת יש היתר להכין ע"י עירוב תבשילין משבת ליו"ט אין שום היתר ולכן יהיה אסור להתחיל לחמם את התבשילים הנצרכים לצורך סעודת ליל יו"ט בשבת שזה הרי נחשב הכנה ולהלן נביא כמה אפשרויות בעניין אמנם להוציא את התבשילים מהמקפיא יש להקל בתנאי שיעשו זאת בבוקר ולא סמוך לחג ועדיף להוציא את הדברים הקפואים שצריך לחג כבר ביום שישי ולהניחם במקרר לצאת ידי כל השיטות.

ד.      כיון שאנו משתדלים להחמיר להוציא את השבת בזמן ר''ת שזה כשעה ושתים עשרה דקות לאחר השקיעה גם בשבת זו ערב חג השבועות ישנם מלאכות שיהיה אסור לעשות עד זמן זה וישנם מלאכות שמותר כמו שנפרט.

1. מלאכות דאורייתא כגון הדלקת הנר (מאש דולקת מיום שישי) או בישול מאכלים וכדומה יהיה אסור .                               

2. מלאכות דרבנן כגון לשטוף כלים לצורך יו''ט או הכנת השולחן הכנת הנרות טיטוי הבית וכדומה יהיה מותר לעשות מיד עם צאת שבת לדעת הגאונים נכון לשנה תשע''ח 20:05 אמנם יש צורך לומר בלי שם ומלכות ברוך המבדיל בין קודש לקודש (משנ''ב סימן קצט ס''ק ל'ו) אם עדין לא התפלל ערבית ולא הבדיל בתפילה .               

3. חימום מאכלים יבשים או שרובם יבש ע''ג  הפלטה יהיה מותר בצאת השבת לפי הגאונים, אבל תבשיל נוזלי כגון מרק וכדומה יהיה אסור עד אחר זמן ר''ת.

4. אמנם ישנה אפשרות נוספת לחמם תבשלים עם הרבה רוטב או נוזלים וזאת עי''כ שמערב שבת יכין את השעון שבת המחובר לפלטה שיכבה בשעה  20:05 ובזמן שזה כבוי יהיה ניתן לשים גם תבשילים עם רוטב ויכוון שלאחר רבע שעה ידלק וכך עד שיחזרו מבית הכנסת וידליקו נרות ויעשו קידוש יוכלו התבשילים להתחמם וכל זה חשיב גרמא וביו''ט לא אסרו גרמא.           

5. המשתמשים בחגז ומחממים על האש ישירות יצטרכו לחכות עד זמן ר''ת שהרי איסור הבערה הוא מהתורה וכמבואר לעיל שבאיסורי דאורייתא מחמירים  יותר כדעת ר''ת .וממילא החימום אצליהם מהיר יותר ולא יצטרכו לעצות הנ''ל. אמנם אם הפלטה של שבת נמצאת על הכיריים ורוצים להזיזה ע''מ לחמם על הגז ממש יצטרכו לדאוג מערב שבת שהפלטה תכבה בזמן הגאונים במוצ''ש לזמן מועט ואז ע''י תנאי מער''ש שיתנו שכשתכבה הפלטה יוכלו לטלטלה יהיה מותר להוציא את השקע בזהירות (עדיף שיהיה בשינוי כגון ביד שמאל) מהתקע של השעון ולא את השעון ולטלטלה להיכן שרוצים.    

6. הכנת הפמוטות תהיה מותרת גם מהשעה 20:05 ומי שמדליקה נרות ביו''ט גם בשמן זית (אף שאין חובה) טוב שתכין את הפתיל צף מיום שישי ואת הנרונים מותר לטלטל ולשים על המגש הנצרך לכך.

7. אם רוצים לפנות את המגש עם הנרות של שבת למקום אחר או לזרקם באשפה מכיוון שצריך את המקום וכדומה יעשו תנאי מערב שבת ויאמרו שכאשר הנרות יכבו יוכלו לטלטלם (עיין סימן רעט סעיף ד'). 

הדלקת נרות יו''ט 

א. יש צורך להשאיר אש דולקת מערב שבת ע''מ שיוכלו על ידה להדליק נרות יו''ט או לבשל וכדומה ולכן יקחו נר שדולק 48 שעות או 72 שעות ולא של 24 שעות.

ב. לאלו המוציאים שבת לפי זמן הגאונים שזה בערך בשעה 20:05  (כל אחד יראה לפי מקום מגוריו( יכולה האישה כבר אז להדליק  נרות מאש דולקת ולברך להדליק נר של יו"ט, אמנם צריכה להיזהר להניח את הגפרור בנחת שלא תגרום לכיבויו.

ג. המוציאים שבת לפי זמן ר''ת גם הדלקת נרות. יו''ט יוכלו להדליק רק אחר הזמן הנ''ל נכון לשנה זו 20:50 ותזהר כנ''ל בסעיף ב'

סדר הקידוש וההבדלה:

השנה שיו"ט חל במוצש"ק סדר ההבדלה שונה מכל מוצ"ש וסימן נתנו לנו חז"ל בגמרא פסחים לזכור את הסדר בר"ת  יקנה"ז שהם יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, וביאורו כדלהלן:

יין – ברכת בורא פרי הגפן .

קידוש – מקדש ישראל והזמנים.

נר – בורא מאורי האש.

הבדלה – המבדיל בין קודש לקודש.

זמן – ברכת שהחיינו וכו' לזמן הזה.

* ברכת הריח על בשמים לא מברכים מכיוון שהנשמה יתרה לא  מסתלקת לגמרי שהרי מיד נכנסים משבת ליו"ט ומכיוון שיש מצווה באכילה ושתיה עדין יש מקצת מהנשמה יתרה.

* בעניין נר ההבדלה כפי שהזכרנו לעיל יש צורך להשאיר אש דולקת מערב שבת הן לצורך הדלקת הנר של יו"ט או לצורך בישול  וחימום התבשילים והן לצורך ברכת בורא מאורי האש ומכיוון שאין היתר להדליק סתם את הנר ביו"ט אפילו מאש דולקת לכן לא ידליקו נר נוסף לברך עליו אלא אפשר לברך על הנרות שהדליקו לצורך יו"ט או על הנר שהודלק מערב שבת אומנם יש חולקים וסוברים שמותר להדליק נר נוסף לצורך ההבדלה מכיוון נחשב לצורך מצווה וכן יהיה מותר לקרב עוד גפרור ללהבה על מנת ליצור אבוקה לצאת ידי חובה של מצווה מן המובחר שכתב מרן בסימן רצ"ח סעיף ב', שטוב לברך על אבוקה במוצ"ש, (עיין שו"ע סימן תקי"ד סעיף ד' ו'בפסק"ת אות ו' וכן אות כ"ג ודו"ק) וישנה עצה טובה ע"מ להתגבר על כל הספקות הנ"ל והיא ביום שישי לקחת נר חימום לחתוך אותו לשניים ולקחת פתיל מנר נוסף ולשים אותו יחד עם הפתיל הקיים וכך יהיו לו שתי פתילות כאחד וגם יכול ליהנות מאורם ויוצא עי"כ אליבא דכו"ע.

אכילת מאכלי חלב:

א.    כתב הרמ"א בסימן תצ"ד סעיף ג' נוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות. וביאר הרמ"א את הטעם שזה דומה לליל פסח שלוקחים שני תבשילין זכר לקורבן פסח וזכר לקורבן חגיגה, כך גם בחג שבועות אוכלים מאכלי חלב ואח"כ מאכל בשר ומוסיף שצריך להביא עמהם שתי לחם על השולחן שהוא במקום מזבח, ויש בזה זיכרון לשתי הלחם שהיו מקרבים ביום הביכורים. ובאמת נאמרו בזה טעמים נוספים עיין' מ"ב ס"ק יב' ובכף החיים ס"ק עא' ועוד הרבה בספרי אחרונים ואכמ"ל

ב.  לפי דברי הרמ"א הנ"ל יוצא לנו חידוש במנהג זה והוא שצריך דווקא לאכול מין דגן כמבואר במ"ב  שם ונפקא מינה, שלא מספיק רק לאכול מאכל חלב כגון גבינה או מעדנים למינהם וכדו' אלא צריך מין פת שאפו אותה עם חלב ולכן רצוי לאכול או לחם עם גבינה או אפילו פת הבאה בכיסנין, כגון בורקס גבינה, או עוגת גבינה עם שכבת בצק ניכרת וכדו' וזאת כדי לצאת לפי טעמו של הרמ"א.

ג.      לפי שאר הטעמים המוזכרים באחרונים יהיה ניתן לקיים את המנהג בכל סוג מאכל חלבי ולאו דווקא בפת וכל אחד יעשה כפי יכולתו.

 

הזמן המומלץ לאכול מאכלי חלב:

א.    ברמ"א הנ"ל מבואר שאפשר לאכול בסעודה אחת גם מאכלי חלב ולאחר מכן מאכלי בשר וכך גם מפורש בשו"ע יו"ד סימן פט' סעיף ב' ובטור שו"ע אור"ח סימן קע"ג שאין צורך להפסיק בברכת המזון בין זה לזה אלא מספיק שידיח את הידיים היטב ויאכל איזה דבר ביניהם כגון פת או פרי (אבל לא עלים למינהם כגון חסה וכדו' מכוון שנדבק לשיניים וכן לא תמרים) ויזהר להחליף את המפה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר. וכן צריך ליזהר בלחם שרוצה לאכול עם בשר שלא יגע בו גבינה וכדו'. 

ב.    כל הנ"ל דווקא בגבינה רכה שאז יכול לאכול אחריה תבשיל בשר עם קינוח והדחה כנ"ל אבל בגבינה קשה יש שמחמירים להמתין שש שעות כמו אחר בשר כיוון שסוברים שאחוזי השומן הגבוהים שיש לגבינה בתוספת שהיא קשה גורמים לכך שהעיכול מתארך זמן רב ביותר מסתם חלב או גבינה רכה שההלכה התירה. וכך דעת הגרש"ז אויי'רבך זצ"ל השבט הלוי (ח''ב סימן לה'), וכן מובא בשם הרב אלישיב זצ"ל אומנם דעת מרן מלכא הגרע"י זצ"ל להקל בדבר ולדבריו מספיק אפילו חצי שעה בין אכילת גבינה קשה לבין אכילת בשר לאחר קינוח והדחה וכן דעת הגר"מ פיינשטין זצ"ל  וכך מובא בשם החזו"א וכל אחד יעשה כרבותיו וכמנהג אבותיו.  

ג.      כל המוזכר לעיל הינו לפי פשט השו"ע אומנם לפי הזוהר הדברים חמורים יותר בפרט שגם מרן הבית יוסף הביא דבריו בסימן קע"ג ונביא דבריו בקיצור וזה לשונו ויש מחמירים על עצמם שלא לאכול בשר אחר גבינה בסעודה אחת מפני שכתוב בזוהר פרשת משפטים שאדם שאוכל בשר אחר גבינה באותה שעה או אפילו בסעודה אחת גורם שיתעוררו דינים לא קדושים בעולם ויכול שיגרום נזק לוולד אם אשתו תתעבר בתוך ארבעים יום מזמן האכילה ע"ש וכתב בסוף דבריו שאנו שזכינו ליראות את דברי הזוהר נכון להחמיר אפילו בבשר ועוף שלא לאכול בסעודה אחת אחר אכילת מאכלי חלב אפילו רכים.

ד.     לפי האמור לעיל נכון להיזהר מלאכול בסעודה אחת גם מאכלי חלב וגם מאכלי בשר אפילו ע"י קינוח והדחה ולכן העצה הטובה ביותר וכך גם דעת מוהרא"ש זצוק"ל שבבוקר של יו"ט אחר התפילה יאכלו מאכלי חלב וכמו שהוזכר לעיל עדיף פת או בורקס או כל דבר עם קמח ואחר שיקומו משנתם יאכלו מאכלי בשר שבזה מקיים שמחת יו"ט לאכול בשר ולשתות יין. 

ה.    אלו הנוהגים לאכול רק מאכלי חלב ביום עצמו ובשר בלילה טוב שיקבלו על עצמם לאכול גם בשר ביום וזאת כדי לצאת אליבא דהפוסקים שעיקר שמחת יו"ט בבשר ויין זה דווקא ביום ולא בלילה וכך מפורש ברמב"ם עיין באריכות בחזון עובדיה הלכות יו"ט משכ"ב ודו"ק. 

 

מעלת הלימוד בליל חג השבועות: 

הזוהר הקדוש בפרשת אמור כותב שחסידים ראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה והיו אומרים בואו ונזכה לקחת ירושה קדושה לנו ולבננו לשתי העולמות. ובהקדמה לזוהר דף ח' כתב שכל מי שיזכה לעשות את התיקון בלילה הזה ובפרט שיעשו זאת בשמחה כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ושבעים עיטורין של עולם העליון, והאריז"ל זיע"א כתב שמי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא.

וידועים דברי השל"ה הקדוש שביום חג השבועות אדם נידון כמה ילמד באותה שנה וכמה סייעתא דשמיא יהיה לו בלימוד ולכן אדם צריך להיזהר לא לדבר שיחה בטלה בלילה הזה ובטל כישן דמי וטוב לקבל על עצמו תענית דיבור משיחה בטלה עד אחר אמירת כתר במוסף, כי מובא בשם הבעש"ט הקדוש שבעת אמירת כתר עולין כל קישוטי כלה שעשה בלילה.

וקודם עלות השחר ילך אדם למקווה ובפרט שרבנו ז"ל הפליג במעלת הטבילה בלילה הזה. וכן יזהר לברך ברכות התורה מיד בעלות השחר אם לא ישן כלל כל הלילה וטוב לכוון בברכות התורה שמברך ביום השבת בבוקר שדעתו לצאת בברכות אלו עד עלות השחר של יום המחרת לצאת אליבא דכולי עלמא.

 

לזכות נשמתו הטהורה של כ"ק עטרת ראשנו מאור עינינו, כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע.

 

» שבועות ב'ברסלב סיטי'

» ציון מוהרא"ש זי"ע הצדיק מיבנאל


עוד בנושא זה:


ומנהגו היה - חג שבועות
הוא היה אומר - חג שבועות
שיחות מוהרא"ש - חג השבועות

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup