חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
ומנהגו היה - חנוכה

איזה לבושים היה הצדיק לובש בעת הדלקת הנרות, מה היה מזמר, איזה סביבון היה מסובב ואיזה חידושי תורה היה אומר באותה העת, הדלקת החנוכייה בבוקר, והיכן היה מדליק אותה? כמה דברים נפלאים שרציתם לדעת על הנהגת הצדיק ב'חנוכה אור האורות'

כ"ב בכסליו תשע"ז, 22/12/2016 | 20:30 | דן כהן ואיתן סאסי


כ"ק מוהרא"ש זי"ע מסובב את הסביבון

טבילה

• היה טובל במקווה לפני הדלקת החנוכייה והיה מזרז גם את הבחורים בישיבה לעשות כן.


בגדי שבת בעת ההדלקה

• מוהרא"ש היה נוהג ללבוש בגדי שבת או בגד מיוחד וכן שטריימל מיוחד בעת ההדלקה.


הדלקה לאחר תפילת ערבית

• היה מדליק בבית הכנסת (כשהיה ביבנאל) לאחר תפילת ערבית, אח"כ היו שרים קצת, מוהרא"ש היה אומר קצת דברי תורה מענייני דיומא וכל  אחד הלך לביתו להדליק.


מזמורים בעת ההדלקה

• היה נוהג לומר מזמור "יושב בסתר עליון" שבע פעמים, והיו שנים שהיה אומר מזמור זה רק פעם אחת. כל מזמור היה מנגן בניגון אחר, ובין כל מזמור למזמור היה מפסיק ואומר חידוש תורה על פסוק אחד מאותו מזמור, כך יצא שבכל  יום היה מפרש פסוק אחר במזמור.


אילו מזמורים היה הצדיק נוהג לומר לאחר הדלקת החנוכייה ?

על כך מעיד הצדיק בעצמו במכתבו לאחד מאנ"ש:

"ומה ששאלת ממני את סדר המזמורים איך אני נוהג?

• אני מזמר הזמר 'מעוז צור' וכו', ואחר כך מזמור ל' 'מזמור שיר חנוכת" וכו', אחרי כן מזמור ס"ז "למנצח מזמור שיר" וכו', ואחר כך מזמור צ"א "ויהי נועם... יושב בסתר". ואחרי כן מזמור ל"ג  "רננו צדיקים".

 בפסוק נ'פשנו ח'יכתה ל'ה' תכווין נח"ל, שהואשם נורא מאוד יוצא גם מהברכה ל'הדליק נח'נוכה, ואחרי כן מזמור קל"ג 'שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים' ואחרי כן 'אנא בכוח' , 'ידיד נפש', ו'אל מסתתר', ו'אור הגנוז בלובן המחשוף', המובאים בשערי ציון, עיין שם". (מכתב מליל ראשון של חנוכה התשכ"ד)


לאחר ההדלקה

• היה מתבודד כחצי שעה ומדבר עם ה', והיו שנים שהיה מקבל בעת הזאת קהל והיה משוחח עם כל אחד שיחה אישית ליד החנוכייה.


מקום ההדלקה

• היה נוהג להדליק בבית סמוך לדלת מבפנים, כדי שיהיה פרסומא דניסא לבני המשפחה ובפרט כשיש ילדים בבית. מוהרא"ש היה אומר חנוכה זה חג של חינוך, לחנך את הילדים למצוות ואם האבא ידליק מבחוץ ויזדרז להיכנס לביתו מחמת הקור והגשם ויקצר בסדר ההדלקה, זה יפגע בחינוכם של הילדים.


בערב שבת

• מוהרא"ש היה נוהג להדליק את החנוכייה בערב שבת מוקדם יותר. היה אומר רק את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד " ולא את יתר המזמורים מחמת קוצר הזמן. מס' דקות היה מתבודד לאור הנרות ואח"כ הרבנית הייתה מדלקת נרות שבת.


ומנותר קנקנים

• את השמן שנותר בחנוכייה, הצדיק מוהרא"ש היה נוהג לשומרו ולשרוף אותו יחד עם ארבעת המינים בשריפת החמץ.


נעשה נס לשושנים

• גם היה מורה לקחת את נותר שמן החנוכייה ולערבבו עם שמן רגיל ומזה היה סגולה לרפואה. היו מורחים תערובת שמן זה על מקום הכאב ומזכירים שמות צדיקים ובפרט למי שהייתה לו שושנה ברגלו. ורמזו על כך  "ומנותר קנקנים- נעשה נס לשושנים..."


סביבון מכסף

• היו שנים שמוהרא"ש היה משחק עם סביבון של כסף. כאשר הסביבון היה נח, הצדיק היה אומר חידושי תורה המתחילים לפי האות של הסביבון. וכן היה מספר סיפורי צדיקים ובפרט על צדיקים שהיו משחקים בסביבון.

• מנהג ישראל לשחק בסביבון שכתוב על זה נ'ג'ה'ש' וזה מנהג ישראל עתיק, והראשי תיבות הוא נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם, ויש בזה סודות גדולים מאד, כמובא בדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן מ') באריכות גדולה מאד, כי כל החיים הוא בחינת סביבון, גלגל שעובר על בני אדם, הנה הוא למעלה והנה הוא למטה, והקדוש ברוך הוא עושה עם כל אחד ואחד נסים ונפלאות, וזה הנוסח המקובל אצל כלל נשמות ישראל. (שו"ת חסידות ברסלב 1359)


מאכלי החג

• היה נוהג לאכול מאכלי שמן ומאכלי חלב בלילות החנוכה והיה מבקש כן גם מבחורי הישיבה.


תפילה על הזיווג

• היה מבקש מהבחורים שהתפללו את כל התפילות על מציאת הזיווג בימי החנוכה, ובפרט את התפילות המובאות בספר "נר להצדיק" שאותן חיבר הצדיק בעצמו. הצדיק היה רגיל לומר, חג החנוכה הינו חג של זיווגים ושידוכים, ואפשר הרבה לפעול בעניין מציאת השידוך. כי כל מהות החג הינו חינוך, וחינוך קשור לילדים, ולילדים זוכים אחרי שיש שידוך וחתונה, ולכן היה מדרבן אותנו להתפלל על מציאת הזיווג, והוא בעצמו היה עושה לנו שידוכים בחג החנוכה.


שמחה גדולה בחנוכה

• הייתה לצדיק שמחה יתרה בחג החנוכה, היה נראה שיש לו קשר רוחני חזק עם חג החנוכה. מפני שאחז כי חג החנוכה הוא חג של חינוך הילדים ולצדיק היה קשר חזק עם חינוך ילדי ישראל.


הדלקת חנוכייה בתפילת שחרית

היו נוהגים להדליק חנוכייה בתפילת שחרית, ללא ברכה לפרסומא ניסא.


מקום הדלקת החנוכייה של בחורי הישיבה

הבחורים בישיבה היו מדליקים כולם בחדר אחד. והצדיק לא היה מקפיד שכל אחד ידליק במקום אחר.


בכל הדורות היו אנשי שלומינו נוהגים להתקבץ בשבת חנוכה בבית הכנסת הנקרא על שם רביז"ל בעירם. (שו"ת חסידות ברסלב 1338)

 

» חג החנוכה בברסלב סיטי

» ומנהגו היה - הנהגותיו הנפלאות של מוהרא"ש זי"ע

» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב


עוד בנושא זה:



האם מותר להדליק נרות
חנוכה ברכב?
שו"ת ברסלב לחנוכה אתם מוכנים לחנוכה?
הלכות חנוכה בקצרה


הסידור שבו היה מתפלל הצדיק, את מי היה מברך בברכת המזון, איזה בגדים היה לובש בחג, מי היה מכין את האוכל ועוד, פה תמצאו כמה דברים נפלאים שלא ידעתם על הנהגת הצדיק ב'ראש השנה'

י"א בניסן תשע"ו, 19/04/2016 | 14:50 | דן כהן



הכנה ליום הדין
  • בימים הסמוכים לראש השנה היה מרבה להסתגר בחדרו ולהרבות כאמור בתורה ובתפילה. היו מגיעים תלמידי חכמים אישי ציבור ועסקנים והיו מבקשים להיכנס אל הקודש פנימה כדי לזכות בברכה לקראת השנה החדשה. מוהרא"ש עם כל אהבת ישראל שהייתה בוערת בו ורצונו העז לחזק ולעודד את נשמות ישראל. היה מבקש ממני : "אל תכניס אף יהודי לחדרי". היה מוסיף ומדגיש באוזני: "גם לי יש ראש השנה... גם לי יש יום הדין... אני צריך לתקן את עצמי... אני צריך להכין את עצמי ולהתכונן לקראת היום הגדול והנורא... וכך ישב בחדרו ושקע בלימוד ובתפילה בחרדת קודש. פעם אחת אמרתי לצדיק: "כעת אני הולך לציון של רבי נחמן לקרוא תיקון הכללי ואחזור תוך שעה'. היה מפתח אחד לחדרו של הצדיק והוא היה שמור בכיסי. אמרתי למוהרא"ש: 'אם הרב צריך דבר, תתקשרו מיד אני מגיע..." מוהרא"ש אמר: "אבי, תעשה עימי חסד, תעשה לי טובה גדולה, נעל את החדר מבחוץ ותשאיר אותי ככה לבד עם הספרים אפילו כמה שעות..." כל רצונו של הצדיק להיות דבוק באלוקות ע"י תורה ותפילה קודם יום הדין. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • יחד עם כל הכנותיו הרוחניות של הצדיק לקראת יום הדין, הוא לא היה שוכח ומדי יום היה מתקשר לרבנית הנמצאת בארצות הברית, שואל בשלומה ומתעניין במצבה. ולפעמים היה מתקשר מספר פעמים ביום. הכבוד שהיה רוחש לרבנית היה לשם דבר. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • מוהרא"ש היה מגיע מספר ימים לפני ראש השנה לאומן, והיה מנצל את זמנו הן ללימוד תורה והן להתבודדות. הוא היה יושב ומסתגר בחדרו שעות על גבי שעות לומד בתורה הקדושה או מתבודד, כשהייתי בחדר הסמוך לחדרו הייתי שומע את קולות הבכי כשהיה בוכה בזמן ההתבודדות, הוא היה מתבודד בחדרו כאילו היה נמצא על ציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב. לעיתים, היה הצדיק קורא לי לחדרו להביא לו שתייה או דבר מסוים, אז הייתי רואה איך שפניו היו לוהטות מקדושה ועיניו היו אדומות מבכי ומרוב תפילה... (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)

ומלבושו היה

  • מוהרא"ש היה נוהג ללבוש לבן בראש השנה מכף רגל ועד ראש. 
  • היה מחדש לו כיפה חדשה וציצית חדשה ואת הישנים היה נוהג לתת לאדם שהביא לו את הכיפה והציצית החדשה. 
  • בערב ראש השנה באומן, מוהרא"ש היה מבקש מר' אברהם שושן תלמידו, שיטיל לו ציציות בטלית שקנה לכבוד ראש השנה. וכשהיה ר' אברהם מספר לצדיק אילו קשיים הוא עבר בשנה החולפת ובפרט בעניין הפצת ספרי רבנו, היה הצדיק מחייך ואומר: " אברו'ם אברו'ם, עזוב את מה שהיה... העיקר תחייה את עצמך עכשיו..." (מפי בעל המעשה)
בעת התפילה
  • מוהרא"ש היה מקפיד מתוך הסידור "עת רצון", במהדורתו הישנה שהיה בו נוסחאות התפילה גם של אשכנז וגם של עדות המזרח. כשהיה מגיע לפיוטים שהספרדים היו אומרים, הוא היה אומרם בקול רם. היה רגיל לומר :"פיוטים אלו מעוררים מאוד..". היה לצדיק סידור "עת רצון" כריכה עור מעוצב ומהודר שהיה מתפלל בו. (הגבאי ר' אשר סלמה הי"ו)
  • במקומות מסוימים בתפילה היה מוחה כפיים, כשהוא מכה יד ימין על יד שמאל, כדי להגביר את מידת החסד על מידת הדין. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • מוהרא"ש בעצמו היה תוקע בשופר. לפני התקיעות הייתה הפסקה בת עשר דקות. חלק מהקהל היה הולך לעשות 'קידוש' אחרים היו הולכים לציון לקרוא 'תיקון הכללי'. ואילו הצדיק בעצמו היה נכנס לחדרו והיה מתכונן לקראת התקיעות, טובל במקווה ומתבודד קודם שיצא לקהל לקיים את מצוות היום בתקיעת השופר. הצדיק היה שוהה בחדרו לבדו. איש לא הורשה אז להיכנס לחדרו גם לא נכדיו או חתניו. כעבור עשר דקות יצא מחדרו כשהטלית מונחת על ראשו ובזריזות מופלאה של קדושה החל לתקוע בשופר. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • היה מבקש מהחזנים להתפלל במתינות אך לא למתוח את התפילה יתר על המידה, לסיים את תפילת מוסף לכל המאוחר עד השעה 14.00 כדי לא להטריח את הציבור. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • אף שמוהרא"ש היה בקי מאוד בספרי קבלה, לעיתים היו מגיעים אנשים שבקיאים בחוכמת הנסתר לדירתו באומן, מוהרא"ש היה מרמז לי לצאת מהחדר והיה יושב איתם שעות ומדבר איתם ברזי חוכמת הנסתר. מ"מ מוהרא"ש היה מתפלל דווקא מתוך סידור "עת רצון". היה רגיל לומר הכוונה הגדולה ביותר בתפילה זה לכוון את פשט המילים ושאתה עומד ואומר אותם לפני מלכו של עולם. בחדרו באומן, היה לו סידור מלא כוונות וייחודים שהביא לו מקובל גדול בשם הרב יחזקאל בינג שליט"א. מוהרא"ש היה משבח את המחבר שעשה עבודה יפה אך הקפיד להתפלל בסידור רגיל. פעם כששהיתי בחדרו, ביקש ממני להביא לו את הסידור הנ"ל, ואז מוהרא"ש פנה אלי ואמר: "אבי, אתה מבין את הפשט בסידור הזה?..." והוסיף ואמר : "מי שיודע את הכוונות והייחודים הוא מכניס אותם בפשט המילים של הסידור ואומר אותם בפשטות לפני מלך המלכים, כמו שהוא אומר את אשרי בעל פה". (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
לימוד תורה 
  • בליל ראש השנה, הצדיק היה ממעט בשינה, (וכשאני אומר 'ממעט בשינה' כוונתי שכמעט ולא ישן...) היה לי חדר באומן הצמוד לחדרו של הצדיק, רק קיר דק הבדיל בינינו. ומחדרי הייתי שומע את הצדיק יושב ולומד בתורה. מאחר והייתי רוב שעות היממה משמש את הצדיק, הזמן הפנוי היחיד שנשאר לי - היה בשעות הקטנות של הלילה, אז הייתי משאיר את הצדיק בחדרו כשהוא לומד והייתי הולך לציון רבי נחמן זיע"א כדי לומר את 'התיקון הכללי'. כשהייתי חוזר ממש לפנות בוקר הייתי רואה את הצדיק יושב עדיין בחדרו ולומד בדבקות נוראית... לפעמים הייתי ישן לילה שלם, ובשעה שבע בבוקר היה קול ניגון הלימוד של הצדיק מעיר אותי משנתי. הצדיק כמעט ולא ישן כל ליל ראש השנה. קרה ושקעתי בשינה עמוקה - היה הצדיק מגיע לחדרי ומעיר אותי ואומר : "אבי ...אבי...קום..." ואז הייתי מתעורר ומזדרז לתפילת שחרית. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • נהג לומר את כל משניות מסכת ראש השנה בסעודה. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  •  בליל ראש השנה הצדיק היה עושה סעודתו ולא היה מתעכב הרבה, היה אוכל את כל ה'סימנים' הכתובים בסידור ואומר את ה'יהי רצון' כנהוג. מיד לאחר הסעודה היה יושב ולומד. בין יתר ה'סימנים' של החג היה על השולחן גזר פרוס לעיגולים כעין מטבעות והצדיק היה אומר לי " יהי רצון שיהיו לך מטבעות זהב". הסביר שכך מובא בשם הצדיקים. ביום ראש השנה עצמו היה לומד מיד אחר הסעודה ולא היה נח כלל. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
טבילה
  • בביתו באומן היה מקווה טהרה ושם היה טובל בימי שהותו בראש השנה. בביתו הקודם באומן, לא היה מקווה טהרה והצדיק היה נוהג לטבול במקווה הטהרה של הרה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. כשהצדיקים נפגשו, היו מרעיפים ברכות עצומות ומברכים כל אחד את רעהו בברכת שנה טובה. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
תענית דיבור  
  • ביום הראשון של ראש השנה, המוגדר בספרים הקדושים 'כדינא קשיא', היה עושה הצדיק תענית דיבור מלאה. ביום השני שנחשב 'כדינא רפיא' היה ממעט בדיבורו אך לא עשה תענית דיבור שלם. היה מדבר בחצאי משפטים או בשברי פסוקים כשהיה לו צורך לדבר. בליל ראש השנה תשע"ג, לאחר סעודת ליל החג, התלוויתי לצדיק כדי לצעוד מעט ברחבה הצמודה ל'מיגומטר'. הליכה זו הייתה הכרחית לבריאותו של הצדיק, לאחר שעבר את אירועי הלב הקשים מהם שרד בדרך ניסית. מוהרא"ש הניח את ידו על כתפי וצעד לאורכה של הרחבה. הצדיק היה מדבר איתי, אך הרגשתי שכוונתו הייתה לדבר עם ה', פשוט להתבודד איתו. זכורני שאמר: היום יום הדין... ה' דן את כל העולם... ה' דן אותנו. והיה מדבר מה עברנו באותה שנה... (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
סעודת החג
  • לארגן את סעודות החג של הצדיק זה 'מבצע צבאי' לכל דבר שכן היה הצדיק מקפיד לאכול ולשתות אך ורק מאכלים מתוצרת הארץ ולא מתוצרת אוקראינה. כך למשל, פעם הגשתי לו בסעודה סלט חי. הוא שאלני זה מהארץ : כשהשבתי בחיוב, אז הצדיק אכל. משום כך היה צריך להביא מהארץ את כל מצרכי המזון והשתייה. הרבנית, אשת הצדיק הייתה מבשלת עבורו. היו שנים שגב' אורה מימוני ע"ה הייתה אופה חלות לכבודו של הצדיק. בשנים האחרונות לקחה על עצמה את התפקיד גב' עינת ריימונד תחי' שזכתה לאפות לצדיק גם כשהגיע לשבות ביבנאל וגם בשהייתו בראש השנה באומן. כאשר חלתה הרבנית אשת הצדיק ולא הייתה יכולה כבר לבשל. מוהרא"ש אמר לי: "אבי, אני לא צריך דבר, אם תוכל להביא לי רק גפילטע פיש... זה מספיק לי..." אך, ברוך ה', אנ"ש שלומנו דאגו לכל סעודות החג של הצדיק שיהיה בשפע רב כיד המלך. מי שבישל בשנים אלו היה הרה"ג הרב משה קורץ שליט"א אב"ד ק"ק יבנאל. מוהרא"ש היה מקפיד בכל סעודה לברך ולהכיר טובה לכל מי שהשתתף וסייע בארגון ובלוגיסטיקה של הסעודות ואפילו אם עשה דבר קטן היה מזכירו לשבח ומברך אותו. זו הייתה הכרת הטוב של הצדיק לכל המסייעים. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • בסעודת החג זכיתי לאכול עם הצדיק כשבני הצעיר נחמן היה מתלווה אלי, באחת הסעודות של החג, הבן החליט שהוא הולך להכנסת אורחים של 'שיינער' כדי לאכול יחד עם הסבא את הסעודה. מוהרא"ש פנה אלי ואמר : היכן נחמן? מדוע אינו נמצא? הסברתי לצדיק שבני רצה לאכול יחד עם הסבא. כעבור זמן כשלא מצא נחמן את הסבא הוא חזר כלעומת שבא, כשנכנס לביתו של הצדיק. מוהרא"ש פנה אליו ואמר : "נחמן איפה היית? דאגתי לך! בא שב לאכול, הנה שמרתי לך צלחת ובה מנה של אוכל מסעודת החג." זה היה הצדיק שלנו, אף שמדובר היה בראש השנה יום הדין והיה דבק בדבקות עצומה ברוחניות אלוקית בכל זאת לא שכח את הסובבים אותו ודאג אף לילד קטן. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • מוהרא"ש היה מקפיד לברך ברכת שהחיינו בשני הלילות של החג כשיש פרי חדש על השולחן. את ברכת שהחיינו היה אומר בדבקות עצומה ובשמחה גדולה מאוד. היה מרים ידו למעלה בעת הברכה ומושך בניגון הברכה מתוך שמחה גדולה וכוונה גדולה. לדעתי, הדבר היה משום שכיוון בברכת שהחיינו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו להיות בציון הקדוש בראש השנה. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  •  (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
שמחה
  • במשך כל ימי ראש השנה היה שרוי בשמחה עילאית. מרגע שהדליק הצדיק את נרות יום טוב לכבוד ראש השנה, היה נכנס לעולם שכולו שמחה ואושר. מיד לאחר הדלקת הנרות היה מחייך חיוך רחב ביותר ופניו היו קורנות משמחה וגיל. וזה לא משנה מה עבר באותו יום או באותו שבוע, הצדיק שכח את הכול ונכנס לחג בשמחה אדירה. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
מקצת סיפורי אומן
  • בשנים האחרונות היה קשה לצדיק לפלס לו דרך בין ההמונים ולהגיע לציון רבנו, שכן רבים היו האנשים שנגשו אליו ורצו לקבל ברכה. הצדיק היה מצהיר בהזדמנויות שונות שאינו רוצה שבגללו ידחפו אנשים והדבר גורם לו לעוגמת נפש מרובה. אפילו לדירתו באומן היה קשה להגיע, לשם כך היה אופנוע של 'הצלה' מפלס דרך לרכבו של הצדיק בין ההמונים ואופנוע אחר של 'הצלה' היה מלווה את הצדיק מאחור. באחת הפעמים ראה מוהרא"ש שהאופנוען שפילס את הדרך הינו איש בריא וחסון וביקש ממנו אם יכול לסייע בידו ולעזור לו להגיע לציון של רבנו. האופנוען, אף שלא נמנה על תלמידיו של הצדיק, נעתר בחפץ לב לבקשתו של הצדיק ומתוך רצון טוב , פילס לו דרך בין רבבות האנשים שהגיעו לציון הקדוש. כשסיים האופנוען את עזרתו הוא ניגש אלי ושאל : "אני יכול לבקש ברכה מהצדיק?" "בוודאי"- עניתי, "מה השאלה". תבוא לביתו של הצדיק ואני אכניס אותך. וכך היה. האופנוען הגיע לצדיק וסיפר לו שכבר שנים רבות שאין לו ילדים ועל כך דאגתו. הצדיק ברכו בלבביות ולשנה הבאה נולדה בשעה טובה ומוצלחת בת לאיש ההצלה בזכות ברכת הצדיק. (המשב"ק רבי אברהם ברדוגו הי"ו)
  • מספר הרה"צ הרב יצחק לעזער שליט"א כשהייתי עם מוהרא"ש בציון רבנו, פגשנו יהודי אחד בעיר אומן, שהיו משלמים לו כדי שידליק את נר התמיד בציון. אותו יהודי סידר את הפתילה עם השמן והתכונן להדליק את נר התמיד. ניגש אליו מוהרא"ש, וביקשו שייתן לו רשות להדליק את נר התמיד. ומסר לו את זה בשמחה, וכשהדליק מוהרא"ש את נר התמיד, ביקש אז הרבה ממנו יתברך, כשם שהוא מדליק עכשיו את נר התמיד על ציון רבנו, כן יזכה להדליק את אור רבנו בכל נשמות ישראל, ויאיר אור רבנו בכל העולם כולו ואחר כך היה בשמחה גדולה ואמר לי : "אני מאוד שמח על הזכות שנפלה בחלקי להדליק את נר התמיד, על ציון רבנו". (ע"פ שיחות מוהרא"ש חלק ו' , עמ' רכד)
  • פעם אחת אחר ראש השנה, כשחזר מוהרא"ש עם כל תלמידיו מציון רבנו, ניגש אחד מתלמידיו, שלא זכה להצטרף לנסיעה לראש השנה, ואמר בכאב לב גדול מאוד: "לא יכולתי לנסוע בשום פנים ואופן לנסוע, מה יהיה עמי?" והחל מוהרא"ש לחזקו בכל מיני חיזוק, ואמר לו: "כשהאדם משתוקק כל השנה ברצונות ובכיסופים עצומים לבוא אל ציון רבנו, לראש השנה ומוציא את הרצונות ואת הכיסופים שלו מפיו, על ידי זה עושה כלי, וזוכה להוציא מהכוח אל הפועל כיסופיו בנקל. ובא לציון רבנו, בלי מניעות ועיכובים, על כן עצתי, שתתחיל מעכשיו לכסוף ולהשתוקק להיות בראש השנה הבא עלינו לטובה באומן. ותבקש על זה בכל יום ויום, ואז תראה שתזכה להוציא מהכוח אל הפועל לבוא שם".  
  • מוהרא"ש מספר סיפור אישי כדי לחזק אברך שהיה שבור מאוד וכך סיפר הצדיק לאברך: "הנה אספר לך סיפור, וממנו תלמד עד היכן אסור לאדם ליפול בדעתו. הנה ידוע גודל ההתלהבות וההתעוררות של אנשי שלומנו בכל ערב ראש השנה, ואיך שכולם מתקבצים ביחד השכם בבוקר לומר סליחות "זכור ברית". ואחר כך אומרים "תיקון הכללי" ומתבודדים עמו יתברך. בפרט היום שאנחנו זוכים להיות על ציון רבנו בערב ראש שנה, אין לשער ולתאר כלל את גודל ההתעוררות שיש שם, אבל פעם בערב ראש השנה, בשנים שהיה הציון עדיין סגור ומסוגר, סיבב השם יתברך סיבובים עמי, שהייתי צריך ללכת השכם בבוקר לאיזה משרד לסדר עניין כלשהו שהיה נחוץ לי מאוד, כי היה זה עניין של פיקוח נפש ממש, כי הייתי מסובך בחובות, ובאו אלי בעלי החובות ממש באלימות, והוצרכתי להיות באיזה משרד, ובעל הבית שהיה איש טוב, ורצה לעשות עמי חסד גדול, ציווה לי לחכות לו בשעה מוקדמת בבוקר, ומחמת זה לא הייתי יכול לומר סליחות בציבור, והיה לי ההכרח לשבת בחוץ ברחוב על איזה ספסל ולהמתין שיפתחו את המשרד. היה לי אז לב נשבר כזה שאי אפשר לתאר כלל, כי הייתי מדמה לעצמי איך בעת כזאת כולם נמצאים בבית הכנסת ועוסקים בעבודתם בהתלהבות גדולה, ואני צריך לשבת כאן על הספסל בחוץ ברחוב... אך, החושב אתה שנפלתי בדעתי ? לא נפלתי בדעתי כלל. רק נטלתי בידי את ה"תיקון הכללי" ודימיתי לעצמי שאני יושב עכשיו על יד ציון רבנו, ואומר שם את "התיקון הכללי". הרגשתי כאילו אני יושב שם ממש, והפכתי את כל הבלבול שלי לדבקות גדולה, ותהילה לאל, לא איבדתי את עצמי כלל, וזו נקודת האמת, שיזכה האדם למצוא את השם יתברך בכל מקום ומצב שהוא רק נמצא. אשרי מי שזוכה למידת האמת כראוי"- סיים הצדיק את סיפורו לאברך. (שיחות מוהרא"ש ,חלק י', ערך אמת)
  • מאז הפעם הראשונה שזכה להיות בציון רבנו, בשנת תשכ"ו. קיבל על עצמו שיעשה כל מיני מאמצים שבעולם, לעורר לחזק לאמץ לפרסם ולגלות לכל עם ישראל את מעלת ציון רבנו. בימים ההם לא היו יכולים לנסוע לאומן, רק עד העיר קייב, ומשם היו לוקחים מונית או רכב פרטי, והיו משנים את הלבוש ללבוש רוסי ונוסעים אל ציון רבנו בלילה. מוהרא"ש נסע כך הרבה פעמים, ותמיד הצליח להגיע אל ציון רבנו באמצע הלילה, ושהה שם כמה שעות. רק פעם אחת נתפס הוא ועוד עשרים מאנשי שלומנו. בערב ראש השנה תשל"ח, נסעו עשרים ואחד אנשים להיות בראש השנה על ציון רבנו, תפסו אותם באמצע הלילה, והושיבום בבית הסוהר עד ערב ראש השנה בצהריים, ואז החזירו אותם לקייב. ואמר מוהרא"ש שאם האדם זכה להיות פעם בציון רבנו, ראוי לו לרקוד בכל יום מרוב שמחה על החסד חינם שעשה עמו הקדוש ברוך הוא, כי אין זכות גדולה יותר מלהיות על ציון רבנו. אשרי מי שבא בכל פעם אל ציון רבנו". (שיחות מוהרא"ש ,חלק י', ערך ציון)
  • בימי ראש השנה שנת תשנ"ב, הגיע אחד מאנשי שלומנו מארץ ישראל לעיר אומן, ורץ תיכף ומיד לאכסניה של מוהרא"ש לקבל שלום כנהוג. תיכף ומיד שאלו מוהרא"ש, אם כבר היה בציון רבנו ואמר שם את "התיקון הכללי" וענה האיש למוהרא"ש: שהוא הגיע עכשיו ברגע זה, והוא עייף מאוד מהנסיעה וכו', אמר לו מוהרא"ש שאין זו דרך נכונה כלל, רק צריכים לילך לציון רבנו, תיכף ומיד יהיה כמו שיהיה. כי לעומת הדעת של רבנו, אין שייך אצלנו יישוב הדעת כלל, אנחנו כמו שאנחנו מבוהלים ומבולבלים מאוד, צריכים לבוא לרבנו, כי אם האדם חושב, שכבר יש לו ישוב הדעת ושכל וכו' הלא הוא רק מטעה את עצמו, ואינו בא לרבנו עם אמת כלל, ולכן עיקר השלמות הוא שיבוא לרבנו, דייקא עם כל הבלבולים שלו, ויבקש שם תיקון גמור ואמיתי לנפשו, הלה ציית לדברי מוהרא"ש, ותיכף ומיד רץ לציון רבנו, ואחר כך סידר מה שהיה צריך לסדר, אשרי מי שזוכה להיות אפילו פעם אחת בימי חייו על ציון רבנו. (שיחות מוהרא"ש חלק ז' ערך ציון רבנו)

» חג הפסח בברסלב סיטי

» ומנהגו היה - הנהגותיו הנפלאות של מוהרא"ש זצוק"ל

» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב


עוד בנושא זה:



אמרות טהורות ממוהרא"ש
לחג הפסח

איך חסיד ברסלב צריך
להתכונן לחג הפסח?

למה הרב קנייבסקי התעקש
לקנות הגדה של ברסלב?

הוא היה אומר - ראש השנה

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup