חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
ליקוטי מוהר"ן - "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'"

דרשות בליקוטי מוהר"ן מפי כ"ק מוהרא"ש זי"ע לשמיעה והורדה » 

(תהלים קיט א): "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'"


דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים, והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין, הן ברוחני, הן בגשמי.

כי עכשיו, בעוונותינו הרבים, חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל, כי עכשיו עיקר החשיבות והחן הוא אצלם; אבל על ידי התורה נתעלה החן והחשיבות של ישראל, כי התורה נקראת (משלי ה יח): "אילת אהבים ויעלת חן", (ערובין נד ב): "שמעלה חן על לומדיה". ועל ידי זה נתקבלין כל התפילות והבקשות.

כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח א): "חכמת אדם תאיר פניו".

וזה בחינת יעקב. כי יעקב זכה לבכורה, שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה, כמו שכתוב (תהלים קיא י): "ראשית חכמה". וזה בחינת (בראשית כז לו): "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס "וחכמני". וזה בחינת שמש, כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת (משלי ד יח): "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חי"ת, לשון חיות, כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר, כמו שכתוב (קהלת ז יב): "החכמה תחיה" וכו'.

אך מחמת שאור השכל גדול מאד, אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נו"ן, שהוא בחינת מלכות, כמו שכתוב (תהלים עב יז): "לפני שמש ינון שמו", ופירש רש"י: "לשון מלכות". וזה בחינת לבנה, כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש. וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום, אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל. ונעשה (ישעיהו ל כו): "אור הלבנה כאור החמה".

אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות שיש בכל דבר, זה בחינת עשיו, שביזה את הבכורה, כמו שכתוב (בראשית כה לד): "ויבז עשו את הבכורה", דהיינו השכל, כנ"ל, בחינת (משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". וזה בחינת מלכות הרשעה, בחינת לבנה דסטרא אחרא, שעליה נאמר (ישעיהו כד כג): "וחפרה הלבנה" וכו'.

וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא (קהלת ד יג): "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה, דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא (קהלת ד יג): "מלך זקן וכסיל", בחינת מלכות דסטרא אחרא, שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל.

וצריך כל אחד ליתן כוח לבחינת מלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ה א): "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע". ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדושה? על ידי התורה שהוא עוסק בכוח (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שם: "לעולם ירגיז" וכו', "אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה"). וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קידושין ל ב): "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש", כי על ידי התורה נותן כוח למלכות דקדושה.

ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ, חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח, ונתחבר ונתקשר ה-ח וה-נ, ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל. ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה, כמו שכתוב (הושע יד י): "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם". היינו על ידי דרכי ה', היינו התורה, על ידי זה הצדיקים – שדבקים במלכות דקדושה – הם נתחזקים ומקבלים כוח על ידי זה. "ופשעים יכשלו בם", בחינת מלכות הרשעה, בחינת היצר הרע שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל.

ועל ידי זה נתקבלים כל התפילות והבקשות, כי עיקר מה שאין נתקבלין הבקשות הוא מחמת שאין להדברים חן, ואין נכנסין בלב של זה שמבקשין ממנו, כאלו אין בליבו מקום שיכנסו הדברים בלבו, מחמת שאין להמבקש חן שיכנסו הדברים בליבו של זה שמבקשין ממנו. אבל על ידי התורה, שעל ידי זה נתחברין ונתקשרין ה-נ וה-ח כנ"ל ונעשה חן, ועל כן נקראת התורה (משלי ה יח): "יעלת חן", ואזי זוכה שדבריו הם דברי חן, ואזי נתקבלין דבריו ובקשותיו, כמו מי שמדבר דברי חן שנכנסין הדברים בלב המתבקש, דהיינו זה שמבקשין ממנו.

וזה בחינת ת. היינו על ידי שנתחברו ונתקשרו החי"ת והנו"ן ונעשה בחינת ח"ן, על ידי זה נעשה בחינת ת"ו, שהוא לשון חקיקה ורשימה, כמו שכתוב (יחזקאל ט ד): "והתוית תו", כי על ידי החן נחקק ונרשם מקום בלב המתבקש לקבל הבקשה, כי על ידי החן נתקבלו דבריו. נמצא, שבחינת הח"ן חקק מקום בלב זה שמבקשין ממנו, כדי שיכנסו דבריו בליבו ויקבל בקשתו. והחקיקה ורשימה – זה בחינת ת"ו כנ"ל.

וזהו (קהלת ט יז): "דברי חכמים בנחת נשמעים", נחת דיקא, הינו בחינת חן הנ"ל וה-ת' הנ"ל, ועל ידי זה נעשה אותיות נח"ת, ואז נשמעים דבריו ונתקבל בקשתו כנ"ל.

ועל כן יעקב, שהוא בחינת השכל כנ"ל, על כן זכה לחן, כמו שכתוב (בראשית לג יא): "כי חנני אלקים" וכו'. ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו שכתוב (בראשית לג ה): "הילדים אשר חנן" וכו'. ובנימין לא היה אז, ועל כן ברכו יוסף בחן, כמו שכתוב (בראשית מג כט): "אלקים יחנך בני". ודוקא יוסף היה יכול לברכו בחן, כי יוסף היה כלול ביותר מבחינת יעקב, כמו שכתוב (בראשית לז ב): "אלה תלדות יעקב יוסף", כי הוא היה עיקר תולדותיו. כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי. ועל כן נאמר ביוסף (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו", "בכור" הוא בחינת השכל, כנ"ל. וזהו "שורו", לשון הסתכלות, כי צריכין להסתכל בהשכל שיש בכל דבר כנ"ל. וזהו "הדר לו", תרגם אונקלוס "זיו ליה", לשון אור. כי השכל מאיר לו בכל דבר, אפילו במקום שהיה אפל וחשך מאיר לו השכל, כשזוכה להסתכל על השכל שיש שם בכל דבר ומקרב אותו להשם יתברך.

וזה פירוש מה שאמר רבה בר בר חנה (בבא בתרא עג א): "האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא". פירש רשב"ם: אש לבנה, ומלאך מזיק הוא. "ומחינן ליה באלותא דחקיק עליה "אהיה אשר אהיה".

"גלא" הוא היצר הרע. "דמטבע לספינתא", הוא החן והחשיבות, לשון ספון וחשוב, כי היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום, בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדושה. "ומתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא", כי מתחילה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאילו מסיתו לעשות מצווה, וזהו בחינת צוציתא דנורא חיוורתא, אש לבנה; אף על פי כן מלאך מזיק הוא. ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה, שהיא כלה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. והתורה היא בחינת ואו (ז). כי הלוחות, ארכן וי"ו ורחבן וי"ו (בבא בתרא יד.). וזהו בחינת אלותא, דהינו מקלות דחקיק עלה אהיה וכו', הינו שמות, בחינת התורה, שהיא בחינת וי"ו, והוי"ו הוא צורת מקל, והיא כלה שמותיו של השם יתברך, הינו שהתורה הקדושה היא מכניע את היצר הרע שרוצה לעשות את האדם משוגע ממש, חס ושלום. כי בעל עברה הוא משוגע, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה ג.): 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח-שטות'. וכמו שהמשוגעים צריכים להכותם ולששום עליהם שמות, כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות, שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו, בחינת 'ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות' וכו', כנ"ל: (ח):

וזהו: (תהלים קיט א): "אשרי תמימי דרך". אשרי - לשון הסתכלות. תמימי דרך - בחינת (בראשית כה כז): "יעקב איש תם"; שהוא בחינת השכל כנ"ל. הינו לזכות להסתכל על השכל שיש בכל דבר, שהוא בחינת "יעקב איש תם", זה זוכין על-ידי התורה: וזהו: "ההולכים בתורת ה'". כי על-ידי שלומד תורה בכח, על-ידי-זה נותן כח למלכות דקדשה בחינת נו"ן, לקבל מן השכל, שהוא בחינת חי"ת, ואזי נעשה חן ונתקבלים דבריו כנ"ל, ואזי נתעלה החן והחשיבות של ישראל, וכל התפלות והבקשות נתקבלים:


עוד בנושא דומה:



דְּרָשׁוֹת מוֹהֲרָא"שׁ עַל פִּי 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'
חֵלֶק א' סִימָן א'
דְּרָשׁוֹת מוֹהֲרָא"שׁ עַל פִּי 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'
חֵלֶק א' סִימָן ב'
דְּרָשׁוֹת מוֹהֲרָא"שׁ עַל פִּי 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן'
חֵלֶק א' סִימָן ג'
[וישנם דעות המקילים לטבול אפילו במים חמים וכן העלה  מהר"י עייש  שלא אסרו חכמים כשמתכווין לשם טבילה, וכן דעת הקרבן נתנאל והנודע ביהודה שכל איסור מים חמים בשבת זה רק ע"י רחיצה אך טבילה מותרת אפילו במים חמים].
לסיכום: הטוב ביותר שתטבול במקווה קרה ולא חמה,ואם קשה יש להקל במקווה פושרת אך לא במים חמים,
[אך  ישנם פוסקים כנ"ל המקילים לטבול בשבת  במקווה שמימיה חמים)


0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup