חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש טבת ה'תשע"ג

כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב:
ראש חודש - כללי | ראש חודש | ג' טבת - זאת חנוכה | ד' טבת | ה' טבת - כללי | ה' טבת | ו' טבת | ז' טבת | ח' טבת - כללי | ח' טבת | י' טבת | י"א טבת | י"ב טבת | י"ג טבת | י"ד טבת | ט"ו טבת | י"ז טבת | י"ח טבת | י"ח טבת כללי | י"ט טבת | כ' טבת | כ"א טבת | כ"ב טבת | כ"ד טבת | כ"ה טבת | כ"ו טבת - כללי | כ"ו טבת | כ"ז טבת | כ"ח טבת | כ"ט טבת - כללי | כ"ט טבת

ארכיון כל המכתבים לגברים »

בעזה"י יום ו'  עש"ק לסדר מקץ ראש חודש טבת (ו' דחנוכה) התשע"ג 

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" הגרים "ביבנאל עיר ברסלב" הוי"ה ישרה עליהם שכינתו תמיד 

מאד מאד אני מבקש אתכם לקבל את השבת בשמחה עצומה, ותקבלו על עצמכם אהבה אחוה וריעות, בין איש לרעהו, כי רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; וזה היה רצון רביז"ל, שנהיה ביחד כאיש אחד, ומובא (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא  רביז"ל מברסלב לאומן להסתלק שם, בעת שיצא מפתח הבית ולחוץ לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר לאנשי שלומינו תיראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן עוד הפעם. ולכן צריכים מאד מאד לא לדבר באמצע התפלה, כי בזוהר הקדוש מחמיר על זה מאד מאד, (זוהר תרומה קל"א:) מאן דאשתעי בבי כנישתא ווי ליה דאחזי פרודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דלית ליה אלהא. ולא אשתכח תמן ואנהיג קלנא בתקיפא עלאה; [ומי שמדבר בבית הכנסת אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע מהאמונה, אוי לו שאין לו חלק באלוקי ישראל, כי מראה שאין אלוק והוא אינו נמצא שם, ולכן הוא לא מפחד ממנו ונוהג בבזיון בתיקון העליון שלמעלה] ולכן אני מאד מאד מבקש מאנשי שלומינו היקרים תחזיקו את עצמכם ביחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, ותשמרו על הילדים שלכם שלא יסתבבו בחוץ בעת התפלה, וכל אבא מוכרח לשמור על הילדים שלו, כי זה מעיקרי החינוך.
נא ונא אל תהיו בטלנים אנחנו מקורבים אל רבי גדול כזה, ולכן ראוי לנו לשמח מאד מאד עמו, כמו שבפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה. ולמען טובתכם הנצחי תהיו חזקים לדבר בכל יום עמו יתברך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואשרי מי שחזק בזה, ואז טוב לו כל הימים.

המאחל לכם שבת שלום וחנוכה שמח
 

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מקץ ראש חודש טבת (ו' דחנוכה) התשע"ג 

שלום וברכה אל  נ"י

חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נמצאים עכשיו בשבת חנוכה, איזו שמחה צריכה להיות לנו, כי שבת בעצמה זה עצם עצמיות אלקותו יתברך, והיוונים גזרו לא להחזיק שבת, כי הם רצו להכניס בעם ישראל טבע מקרה ומזל, ולכפור בהכל רחמנא ליצלן, עד כדי כך (ראש השנה י"ח:) שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, ולכן עם ישראל צריכים מאד מאד להיות שמחים ועליזים בשבת חנוכה, שתהלה לאל אנחנו שומרים שבת ומאמינים בו יתברך, וזכינו למסור את נפשינו בשביל השבת, שהשמחה הזו עולה על כל השמחות, ודייקא על ידי זה מכניעים את היוונים והמתיוונים וכו'.
והנה מובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שאדם צריך להגיע למדריגה כזו שלא יראה כלום רק אמתת מציאותו יתברך בלי שום לבושים כלל, ואז הולך לאדם הכל באור מאיר ומזהיר, שמרגיש את אמתת מציאותו יתברך תמיד איתו עמו ואצלו, והוא אוהב את עצמו עמו יתברך, וזה נקרא אורייתא דעתיקא סתימאה, שנתגלה אלקותו יתברך בלי שום לבושים, ואמר החכם מכל אדם (קהלת ז') "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה", היינו אם אדם מכניס בעצמו אמתת מציאותו יתברך, וידוע ועד אשר אין בלעדו יתברך כלל, אזי כל יום ויום אצלו חג, כי הוא מרגיש את הטוב שביום הזה, אבל אם עובר עליו איזה צער ויסורים או מרירות ומכאובים וכו' וכו', זה רק מחמת שנעלם ונסתר ממנו אלקותו יתברך, ולכן עוברים עליו ימים רעים, עם כל זאת אמר החכם מכל אדם "ביום טובה" אם אתה מרגיש אמתת מציאותו ביום הזה, אזי אדרבה תחיה חיים טובים "היה בטוב", אבל אם עובר עליך "וביום רעה", נותן לך עצה "ראה" ותסתכל ותתבונן ותראה שגם שם יש אלקות, אלא נתלבש בלבושים וכו', ומזה בא שאתה לא רואה את הטוב שביום הזה, כי באמת מי שדבוק בו יתברך, לו תמיד טוב, ומרגיש את הטוב הנצחי, שכל זה הם ימי חנוכה הקדושים, שאז נפתח האור הגנוז למטה מעשרה טפחים, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות חנוכה הלכה ג' אות ז') שלעולם קורין פרשת מקץ בחנוכה, כי זאת הפרשה מדברת מגדולת יוסף הצדיק שנתגדל בארץ מצרים על ידי שכפה את יצרו, ועל ידי זה זכה שנתבטל הרע נגדו, היינו הימי רע, ועל כן נעשה מושל על כל ארץ מצרים, שהוא תוקף הרע ערוות הארץ, כי תוקף הרע של ארץ מצרים נתבטל נגדו עד שנעשה מושל עליהם, והכניע כל הרע של מצרים עד שהיו יכולים ישראל להיות שם אחר כך בגלות וכו', שבשביל זה הוכרח יוסף להיות שם מקודם, כי אם לאו לא היו יכולים לסבול את הגלות של מצרים, שהיה שם תוקף הרע מאד, אבל על ידי כח של יוסף הצדיק שהתגבר על יצרו, על ידי זה נכנע הרע של מצרים ונתבטל נגדו, ועל כן היה יכול יוסף לפתור חלומות, כי החלום הוא מעורב עם דברים בטלים, שזה התערבות הטוב עם הרע, כי האמת שיש בהחלום טוב שזה ימי טוב, והשקר ודברים בטלים של החלום, זה ימי רע, ומחמת שהימי רע מכסין על הימי טוב, בפרט בשינה בחלום, שאז הוא אחיזתם כידוע, על כן אי אפשר לעמוד על פתרון החלום, אבל הצדיק כמו יוסף הצדיק שכפה את יצרו והכניע הימי רע, אזי תיכף כששומע החלום, אזי הרע, היינו הימי רע, נופלין ונתבטלין ונתגלין רק הימי טוב, שהוא סוד האמת והטוב שבחלום שהוא פתרון החלום, וזה סוד חלום פרעה שלא יכלו כולם לעמוד על פתרונו, כי חלומו היה שבע שני השבע ושבע שני הרעב, שזהו בחינה זו ממש שהתגבר שבע שני הרעב, שהם בחינת שבעת ימי רע, על השבע שני השובע, שהם ימי טוב, "ותבלענה הפרות הרעות" וגו', עד אשר נתכסה ונתעלם לגמרי על ידי הימי רע שכיסה עליהם, שזה "ולא נודע כי באו אל קרבנה", ועל כן לא היה יכול שום אדם לעמוד על פתרונו לברר האמת והטוב שבו, כי אם יוסף הצדיק, כי אצלו נתבטלין הימי רע, שהם שבע שני הרעב, ועל כן היה יודע פתרון האמת של החלום, וזה "להחיות עם רב לקבוץ אוכל בשבע שני השבע", שהם הימי טוב, כדי שלא יוכלו להתגבר שני הרעב, שהם הימי רע, כי כשאדם זוכה לאיזה טוב, הוא צריך להשתדל להרבות מאד במעשים טובים ובעסק התורה כל מה שיוכל, כמו שכתוב (קהלת ט') "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה" היינו עד שאתה בכחך, כמו שכתוב (שם י"ב) "וזכור את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה" וגו', כי לכל אדם יש ימי טוב וימי רע, ובעת שמתגברין חס ושלום, הימי רע על האדם וקשה לעמוד נגדם, הוא צריך להשתמש עם כח הימי טוב שהיה לו בתחילה, דהיינו מה שזכה לעשות טוב מקודם, על כן כל זמן שאפשר בידו לעשות איזה טוב, הוא צריך לחטוף מאד ולמהר לעשות הרבה הרבה טוב, עד שלא יבואו הימי הרעה חס ושלום, כולי האי ואולי יוכל להתגבר על ידי זה להכניע הימי רע, שזה סוד מה שיוסף הצדיק אסף וקיבץ אוכל בשני השובע כדי להחיות עם רב בימי הרע, כמו שכתוב "והיה האוכל לפקדון" וגו', כדי שעל ידי זה לא יוכלו הימי רע לשלוט על ישראל, כי מחיין עצמן ומתגברין עליהם על ידי הטוב שאסף בימי הטוב, שזהו ענין האוכל שאסף יוסף בשבע שני השובע "כי למחיה שלחו האלקים להחיות עם רב", ועל כן קורין פרשת מקץ בחנוכה, כי כל זה הוא סוד שמונת ימי חנוכה שמדליקין בהם נרות חנוכה, כדי שיאיר אור האהבה שבדעת בשבעה ימים כדי לגלות סוד שבע שני השובע שהם בחינת ימי טוב וכו', הכלל שבשבת זו צריכים לשמוח מאד מאד ולקבל על עצמו מהיום והלאה להכין לעצמו טוב הרבה, כדי שיוכל להחיות את עצמו כל ימי חייו, ובאמת ראוי לך לשמוח על הטוב שיש בך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ולכן אני מאד מבקש אותך שתהיה כל השבת רק בשמחה, ותשמור מאד מאד לא להיות בכעס ולא להוציא את העצבים שלך על אשתך או על ילדיך, וזכור שאמר החכם מכל אדם (קהלת ז' ט') "אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח", ובאמת מי שמתבונן אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, אדם כזה הוא אף פעם לא בכעס, כי ברגע שהוא בכעס הוא מראה לדעת שאין בו אמונה בהשגחה פרטיית וכו', כי שמצער אותי הוא גם כן שליח מלמעלה, ועלי לשוב בתשובה שלימה שהרשע הזה שרודף אותי שירד ממני וכו', ועל ידי תפלה נמתק כל הדינים.

המאחל לך שבת שלום וחנוכה שמח

 

בעזה"י יום א' לסדר ויגש ג' טבת (זאת חנוכה) התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

היום הזה נקרא "זאת חנוכה", וביום הזה יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שצריכים, ומובא מצדיקים שביום הזה נגמרים כל התיקונים שהתחלנו בימי אלול הקדושים ובראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום הכיפורים וסוכות והושענא רבה ושמיני עצרת ושמחת תורה, ולכן ביום הזה ראוי לנו לשמח מאד מאד ולקבל על עצמנו קבלות טובות איך להתנהג כל השנה.
הדבר הראשון שצריכים לקבל על עצמו רק להיות בשמחה ולהרחיק מעצמו את העצבות לגמרי, כי תהלה לאל יש לנו רבי כזה שמחזק ומעודד ומשמח אותנו יום יום וכו', ושמחה מרחבת את הדעת כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא מפני שאין להם ישוב הדעת, ולמה אין להם ישוב הדעת? מפני שהם לא בשמחה, כי אם היו בשמחה היה להם הרחבת הדעת, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה שזה מרחיב את הדעת.
הדבר השני תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום חכמות והשכלות כלל, כמו שאמר רביז"ל בפירוש (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.
הדבר השלישי שתראה למסור את נפשך לבוא להתפלל בכל יום את השלוש תפלות במנין דייקא, שעל ידי זה ימשך עליך השגחה שלימה, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלוש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה.
הדבר הרביעי, שתרגיל את עצמך רק לעשות חסד עם אנשים, תמיד תדון אותם לכף זכות, כי מדת הס"מ וכת דילה וכו', רק לחפש אחר החובות של אנשים, וכו', כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ח) שמי שרק מחטט אחר הרע של הזולת הוא בא מסטרא דקין וכו', ולכן צריכים מאד מאד לשמור לדון את כל אחד לכף זכות ורק לעשות חסד עם הזולת, ועל יסוד זה בניתי את הקהילה הקדושה שלנו ביבנאל, שאחד יעשה חסד עם השני, ורק בשביל זה הקמתי את "בית התבשיל - אהל אברהם" כדי להרגיל את אנשי שלומינו במדת החסד לעזור אחד להשני, ולכן אני מאד מבקש אותך שתשמור מאד מאד לא להסתכל ברוע לב וכו', על הזולת וכו', ומכל שכן על אשתך, אלא תדון אותה לכף זכות תמיד.
הדבר החמישי שתזכור מה שהתנא הקדוש אומר (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד. ולכן תקבע לעצמך שיעור במקרא: שתלמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, משניות: כל יום תגרוס כמה פרקים משניות כסדרן שזה סגולה לפרנסה, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, ועל כולם תשתדל ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף יומי, ואם תקיים את הדברים האלו תהיה הכי מאושר בחייך, ולא יחסר לך שום דבר אף פעם.
נא ונא תעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו', ואת כל זה תשתדל לקיים בכל יום ויום, ואז טוב לך כל הימים אשר אתה חי על פני האדמה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חנוכה שמח

בעזה"י יום ב' לסדר ויגש ד' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, שמחייה ומחזק אותנו בכל יום ויום, ולכן ראוי לנו לשמוח עמו מאד, כמו שאמר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; ובאמת ככל שנודה להקדוש ברוך הוא על גודל החסדים שהוא עשה עמנו, זה לא מספיק, כי עדיין האור של רביז"ל כל כך נעלם ונסתר מכל העולם כולו, עד כדי כך שרבי אברהם ב"ר נחמן ז"ל (בעל מחבר "ביאור הלקוטים") כותב במכתב בזה הלשון "כפי שאני מכיר את אנשי שלומינו, גם הם לא יודעים את גודל מעלת רביז"ל", ועכשיו מה רוצים מבני העולם שלא יודעים מרביז"ל? ולכן עלינו לרקוד מרוב שמחה כל יום ויום שאנחנו כן יודעים מרביז"ל, וזכינו כבר לטעום מהיין ההונגרי כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ר"ס) משל שפעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב אינגרישער [הונגרי]. פעם אחת אמר המשרת והבעל עגלה להבעל הבית הלא אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה, ואנו סובלים הצער כל כך תנו לנו לטעום מעט. ונתן להם לטעום מזה היין הטוב. לאחר ימים נתגלגל שזה המשרת נתוועד יחד עם שותי יין בעיר קטנה ושתו יין ושיבחו אותו מאד, ואמרו שהוא יין אונגרישער [הונגרי], אמר המשרת תנו לי לטעום ונתנו לו. ואמר אני יודע שאין זה יין טוב אונגרישער [הונגרי] כלל, וגערו בו ודחפו אותו. והוא אמר הלא אני יודע שאין זה יין אונגרישער [הונגרי] כלל, כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה וכו' והם לא השגיחו עליו. וסיים רביז"ל ואמר, אבל לעתיד כשיבוא משיח אז ידעו כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר וכו' וכו', ויאמרו להם שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנשי שלומנו לא יוכלו להטעות כי אנחנו טעמנו היין הטוב.
והענין הוא כי כשאני זכיתי להתקרב אל רביז"ל, לא הכרתי את אף אחד רק את ספרי רביז"ל, וחזרתי על זה פעמים אין מספר, ובפרט שיחותיו הקדושים שכתבם מוהרנ"ת ז"ל בספרי "חיי מוהר"ן" וב"שיחות הר"ן", עד שהיו שגורים על לשוני, והלך לי בחיים לקיים כל שיחה ושיחה מה שמובא שם, ותהלה לאל בזה הצלחתי, שאחר כך כשפגשתי את אחד מאנשי שלומינו, וכששמעתי שהוא מדבר ממש שטויות וכו', והכל בשם רביז"ל, היה אצלי צחוק מכאיב וכו', איך אדם יכול להטעות את עצמו והוא יכול להטעות גם אחרים? וכבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') ולא עם הארץ חסיד; מי שלא למד ספרי רביז"ל, לא יכול להקרות חסיד על שם רביז"ל, נקודה! ומכל שכן וכל שכן מי שלא מקיים את דברי רביז"ל, איך הוא יכול להקרות על שמו ז"ל? מי שמעיין הרבה בספר "עלים לתרופה" מכתבי מוהרנ"ת ז"ל, רואים איך שתמיד כותב, תהלה לאל שאנחנו יודעים מרבי כזה, ותהלה לאל שאנחנו לא חולקים על רבי כזה וכו' וכו', זה היה כל חיותו, ולכן כשאדם זוכה ולומד הרבה את ספרי רביז"ל, ובפרט שבקי בשיחותיו הקדושים, אותו לא יכולים להטעות כלל, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) פניו שכלו ונשמתו הם בתוך הספר, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קע"ג) על ידי הכתב יכולים להכיר את הנפש ואת פנימיות הנפש של המחבר, ולכן מי שמתמיד בספרי רביז"ל, הוא ורק הוא יש לו השגה ברביז"ל, אבל סתם הגר הקל שבא במקלו ובתרמילו וכו', רק שלשום הוא חזר בתשובה וכו', ואתמול רק הוריד את השערות הגדולות שלו וכו', והיום כבר אומר דעות בדברי רביז"ל, איך הוא יכול לעבוד עליך, ולדבר בשם רביז"ל? כשלא מוצא את עצמו בין ימינו לשמאלו בדברי רביז"ל, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו כן מקיימים את דברי רביז"ל, ובפרט בענין שיחה בינו לבין קונו, שזה המפתח אצל רביז"ל, יכולים רק לפתוח את הפה וכבר לדבר אליו יתברך בכל מקום שרק נמצאים, ולא צריכים לחפש איזה יער או שדה וכו' וכו', כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; ולכן כשאדם חזק באמונה פשוטה בו יתברך, אז איפה שרק לא יהיה, הוא יכול לפתוח את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכן בענין סדר דרך הלימוד שהאריך בזה רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם; ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאצלינו דברי רביז"ל הם כפשוטו ממש, מה שאומר רביז"ל זהו זה, וזה נקרא יין הונגרי, שאתה סוחט את הענבים, ולא מוסיף על זה כלום, לא מים ולא אלכוהול ולא סוכר וכו' וכו', כך צריך להיות בספרי רביז"ל, לקיים מה שכתוב, ולא לומר זה לא שייך אלינו וכו', ואם נלך בדרך זה, אז נזכה לעשות את רצון רביז"ל, שרצה מאד מאד להוציא אותנו מהשאול תחתית ומתחתיו שבה אנחנו נמצאים וכו', ולהחזירנו אליו יתברך, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר ויגש ה' טבת התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש", הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

אני מאד מאד מבקש את כלל אנשי שלומינו בימים טרופים אלו, שכל אחד מתבלבל מענינים אחרים, ראוי לו להחזיק מעמד ולשמוח מאד מאד, ולא להשבר משום דבר, רק להרגיל את עצמו לברוח אל הקדוש ברוך הוא, להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, אשר אין למעלה מזה, כי תפלה זה הבית מנוס היחידי שיש לנו, ואסור להשבר משום דבר, רק כל משבר וכו', כל ירידה וכו', שרק עובר על האדם, הוא צריך לברוח אל הקדוש ברוך הוא, ולהרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור.
נא ונא אל תהיו בטלנים, תראו ללמוד בכל יום את הדף היומי אפילו במסירות נפש, כי דף גמרא זהו חיות לנפש, וזיכוך הגוף, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, היינו שאין תירוץ לומר אני ממילא לא מבין וכו', אין דבר כזה, אפילו אמירה בעלמא דף גמרא, זה יזכך את הנפש מכל מיני חלודה, ומכל שכן וכל שכן שבקהילתינו הקדושה יש במשך היום שש שיעורים בדף היומי, אשרי מי שיצטרך לאיזה שיעור או שיקח איזה חברותא ללמוד דף גמרא.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר ויגש ה' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ורק תעבוד על נקודת השמחה, כי הס"מ יעשה כל מה שביכולתו העיקר לשבור אותך, ולהכניס אותך בחלישות הדעת, כדי שתשבר, והצדיק האמת נקרא על שם "מנחם" הכל ו"משמח" הכל, (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שזה רבינו "נחמן" בן "שמחה", ושמו הקדוש מרומז בפסוק (בראשית ה' כ"ט) "זה י'נחמנ'ו ממעשנו ומעצבון ידינו", כי כל ענין של רביז"ל הוא רק לנחם אותנו מעצבון ידינו ומעשנו, שנכשלנו ונפלנו במקום שנכשלנו ונפלנו וכו' וכו', והוא רק מחזק אותנו לצאת מהבוץ והלכלוך שבו אנחנו נמצאים, והוא פותח לנו את המח גם כן להשיג השגות רוחניות וכו', כי הצדיק האמת הוא מלמד טוב, כמובא (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל') שיכול לצמצם שכל עליון אל שכל תחתון, רוחניות אלקות להלביש את זה בלבושים כאלו שגם שבורים וקטני ערך כמונו, גם כן יהיה לנו איזה השגה ברוחניות, ונשתוקק לחזור אליו יתברך, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, למה תמשך אחר העצבות והעצלות, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, ולכן אשרי אדם שיש לו שכל וקולט תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליו עצבות ומרירות ודכאון וכו', ידע שזה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשימשיך את עצמו אל השמחה, ויפקח את דעתו וכו', להיות בגדלות המוחין, ידע שזה בא מהקדושה, ולכן תראה מה לפניך, תמסור את נפשך רק להיות בשמחה, ואז טוב לך כל הימים.
היום זה ההילולא של רבי אהרן מטיטיוב זי"ע, שהיה בן דודו של אמו של רביז"ל פייגא ע"ה, כי פייגא היתה בת אדל בת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ורבי אהרן היה בנו של רבי צבי, שהיה בנו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ומשום מה היה כל ימיו עני ואביון, עד שהחיים שלו היו בעניות ודחקות גדול מאד מאד, שבקושי היה יכול לפרנס את בני ביתו, עם כל זאת היה לו מדריגה כזו שתמיד היה שמח, וככל שהיה לו יותר עניות ודחקות וכו', היה שמח יותר ויותר, ומרוב שמחה שהכניס באשתו ובילדיו, הרגישו בשבת איך שכל החדר מלא מלאכים וכו', והיה אצלהם כל כך דבר פשוט, שלא סיפרו את זה לאף אחד, כי חשבו שאצל כל בר ישראל נמצא דבר זה, בכל שבת הבית מלא עם מלאכים, כי הוא הכניס בהם שמחה כל כך גדולה משמחת השבת, עד שבאמת ראו מלאכים (היה לו שתי בנים ובת אחת, והבת בזיווג שני התחתנה עם דוד רביז"ל, הרבי רבי ברוך ממעזבוז זי"ע) ופעם שאל אותה הרבי רבי ברוך בשבת שידוע שאצלו היה בשבת המון אנשים וכו', האם גם אצל אביך היו כל כך הרבה אנשים? ענתה ואמרה לו, אצלך יש המון אנשים, אבל אצל האבא שלי בשבת היה המון מלאכים, ומכל זה רואים כשאדם רק בשמחה, ולא מניח אצלו שום טיפה של עצבות, אפילו שעובר עליו עניות ודחקות עצום מאד, עד שאין לו במה לפרנס את אשתו וילדיו, עם כל זאת הוא מתחזק להיות רק בשמחה, על ידי זה רואה בעיני שכלו את כל המלאכים שנבראים מהמצוות שאדם מקיים בשבת, וכן כל המלאכים שנבראו בששת ימי החול, אשרי מי שתמיד שש ושמח, ולא נותן את העצבות והעצלות להתקרב אליו כרגע.
מאד מאד אני מבקש אותך שתשמור על השלום בית שלך, שרביז"ל הקפיד על זה יותר מהכל, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקיירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים.
הרגל את עצמך לדבר בכל יום אליו יתברך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, אפילו דיבור אחד זה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ולכן כל מה שאתה צריך, תבקש רק ממנו יתברך.
ואני מאד מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, חבל על כל יום שאתה לא לומד דף גמרא בסדרת הדף היומי, אשר אפילו אמירה בעלמא זה סגולה לשמור על האדם מכל רע, כי ג'מ'ר'א' ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך, וחבל מאד שעובר יום מבלי לימוד דף גמרא בסדרת הדף היומי, ושלא יהיה לך תירוץ שאתה לא מבין, תגרוס את הדף ותראה שתצליח במשך הזמן להבין את הכל.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ו' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני התחזקויות, ושאף אחד לא ידבר בשמי, כי תהלה לאל עדיין אני חי, וכבר אמרתי אלף פעמים ואחד, שאף אחד לא ידבר בשמי, ואם שומעים דבר בשמי, יכולים לשאול אותי, ומה שיש לי לומר אני כותב, ומה שאני כותב אני מדפיס, כי תהלה לאל מאז שהתקרבתי אל רביז"ל, לקחתי לעצמי את הדרך של שיחה בינו לבין קונו, שזה המפתח בחסידות ברסלב, וזה מכניס באדם ישוב הדעת לדעת איך להתנהג בכל דבר, ובלי התבודדות אדם הוא בלא ישוב הדעת כלל, ולכן מה שיש לי למכור, זה רק מה שמובא בספרי רביז"ל, ולכן אני מציין כל דבר את המקורות בספרי רביז"ל, שום דבר אני לא עושה בלי שאני יביא מקור מדברי רביז"ל, ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן רפ"ז) מה יש לאדם לעשות בזה העולם? אין צריך כי אם להתפלל וללמוד ולהתפלל; ורק מזה אני מדבר למעלה מחמישים שנה, ויכולים לקרות את כל המכתבים שבשו"ת "אשר בנחל", שעד עכשיו הדפיסו כבר מאה וארבע כרכים, המסתכם בקרוב לעשרים וחמשה אלף מכתבים, רק מזה אני מדבר, תורה תפלה והתבודדות, חסד וצדקה, ולשמור ממחלוקת, ובוודאי אם אני צריך לתת למישהו להשקיט אותו וכו' וכו', אני לא מהסס כרגע להשקיט אותו, שיהיה מבחוץ ושיהיה מבפנים, לא איכפת לי, את שלי אני כותב, ולכן אני מאד מאד מבקש את אנשי שלומינו היקרים פעם ולתמיד, שאף אחד לא יקבל "בשם מוהרא"ש" שום דבר, שזה נראה מוזר, אם לא ישאלו אותי קודם כל זמן שאני חי, וגם על להבא אני מגלה דעתי שמיום שהתקרבתי אל רביז"ל אין לו שום עסק עם כלום, רק עם תורה ותפלה ועשיית חסד עם הזולת, והפצת מעיינות החכמה חוצה, ואני חוזר ומדגיש שאף אחד לא ידבר בשמי אם אין לו מכתב פרטי ממני, תהלה לאל אותי לא יכולים להוליך באף וכו' וכו', מאז שהתקרבתי אל רביז"ל יום האחרון לא מש מדעתי וכו', ולכן תהלה לאל אני לא להוט אחר כסף ואחר כבוד המדומה וכו' וכו'.
נא ונא תחדיר בעצמך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
אני מאד מתחנן אליך שבל יחסר לך יום אחד מלהתפלל במנין דייקא, כי אתה צריך לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה; ורק זה מה שילווה אותך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ז' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, כי כל דקה שאדם רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה הוא מקיים מצות עשה של 'ודבקת בו', כי אדם צריך תמיד רק לחשוב ממנו יתברך, ורק לחשוב מחשבה זו, שיש מציאות הבורא יתברך שמו, בזה הוא נכלל בו יתברך, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) שבמקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, וככל שאדם מכניס את עצמו במחשבה זו, כן יותר ויותר נדבק בו יתברך, ויוצא מן הטבע, ונמשך עליו השגחה שלימה.
היום זה ההילולא של רבי צבי זי"ע, בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהיה צדיק נסתר כל ימיו, והיה גר תקופה גדולה בקונסטנטין ישן, ואף אחד לא הכיר אותו, והיה חי בעניות ודחקות גדול מאד מאד באופן בלתי משוער, ולא היה לו מה לתת לאכול לאשתו ולהילדים שלו, ופעם בכה מאד מאד להקדוש ברוך הוא על יד המזוזה, רבונו של עולם אני בן של אבא כל כך גדול, ואין לי מזון סעודה אחת לתת לאשתי ולילדיי, מה אני עושה? אולי תעשה איתי חסד שכמה אנשים ישתדלו לסדר לי מעמדות שיהיה לי פרנסה קבועה, וכך בכה הרבה, והנה נתקבלה תפלתו, ופתאום בשבת נעשה התעוררות גדולה מאד בין אנשי הבית הכנסת, ואמרו אחד להשני, הלא הבן של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע פה עמנו, ומהיכן אדם הזה הוא חי, ונתוודע להם שהוא עני גדול מאד, ותיכף ומיד סידרו לו אנשים מעמדות, ועבר כמה שעות, התחיל להתחרט וניגש את המזוזה, והתחיל לבכות רבונו של עולם איך איבדתי את הבטחון שלי, ושמתי את בטחוני בבני אדם, והתחיל לבכות יותר ויותר שאנשים שרצו לעשות לו מעמדות, שישכחו ממנו, כי הוא רוצה רק לבטוח בו יתברך, וכמובן שתפלתו נתקבל, ועד יום ראשון כבר שכחו האנשים שרצו לסדר לו מעמדות לגמרי.
ופירשו צדיקים עם הקדמה זו את הפסוק (בראשית מ' כ"ג) "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו", איך יכול להיות ששר המשקים שכח אותו? אלא הפירוש הוא, יוסף הצדיק היה בעל בטחון חזק, כמו שכתוב (תהלים מ' ה') "אשרי הגבר אשר שם הוי"ה מבטחו", ודרשו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה פ"ט סימן ג') זה יוסף, היינו יוסף הצדיק בטח בהקדוש ברוך הוא כל החיים, ואז כשהיה במצרים ובבית האסורים, נדחק מאד, אזי הוא ביקש משר המשקים שיעשה לו טובה, אבל תיכף ומיד אחר כך נתעורר מה עשיתי? איפה הבטחון שלי שבטחתי בגוי ארור טמא וכו', אזי התחיל להתפלל ששר המשקים לא יזכור אותו בכלל, כי אינו צריך את הטובות שלו וכו', ונתקיים תפלתו ש"וישכחהו" הוא שכח אותו תיכף ומיד, כמו שפירש רש"י בו ביום, והמשיך לבטוח בהקדוש ברוך הוא, ואז אחר שנתיים ימים עשה הקדוש ברוך הוא מה שעשה, כדי ששר המשקים יזכור אותו ויהיה השליח להוציא אותו מבית האסורים, רואים מכל זה מעלת הבטחון של האדם שבוטח בו יתברך, ולכן ראה להחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך, וכשאדם חזק באמונה בו יתברך, על ידי זה נשפע עליו שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו, כי (משלי כ"ח כ') "איש אמונות רב ברכות", ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים; ועל זה צריכים הרבה תפלות לבקש ממנו יתברך שיהיה לו אמונה ברורה ומזוככת, ושלא יהיה לו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, ועל הצדיקים שבכל דור ודור.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויגש ח' טבת התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש", הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

מאד מאד רציתי שאנשי שלומינו היקרים יתקבצו יחד במוצאי שבת קודש בהאולם לכבוד ההילולא קדישא של מוהרנ"ת ז"ל, שזה תמיד היה אצל אנשי שלומינו התקבצות מאד מאד נחוצה, ודיברו הרבה מהירושה שהניח לנו, כי הרי עליו העיד רביז"ל "אם לא הוא לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחת", וידוע שמוהרנ"ת ז"ל הניח לנו צוואה "העובדה שלכם יהיה יפוצו מעיינותיך חוצה", ולכן בכל שנה בהילולא של מוהרנ"ת ז"ל היה אצל אנשי שלומינו דבר גדול מאד מאד להתקבץ יחד, ולהתחלק עם הירושה שקיבלנו ממנו איך זוכים להפיץ יותר ויותר את אור רביז"ל בעולם, והעיקר להכניס את זה בנו ובתוך ביתנו, היינו האשה והילדים גם כן שידעו מרביז"ל, שזה דבר גדול מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך".

המאחל לכם שבת שלום

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויגש ח' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם להיות בשמחה בשבת, ובזה אתה נפטר מאלף תעניות, כמאמרם ז"ל (תנחומא בראשית) עונג שבת כאלף תעניות; ולכן מדוע שלא תהיה שמח כל השבת? ומה  צריכים כל השבת? רק לאכול ולשמוח, כמו שכתוב (שמות ט"ז כ"ה) "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום להוי"ה היום לא תמצאהו בשדה", ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ל"ב) מה סך הכל הקדוש ברוך הוא אומר לנו? ילדים תאכלו כי היום שבת, וגם את זה לא יכולים לקיים, ואתה לא יכול לתאר ולשער את מעלת בר ישראל ששש ושמח כל השבת שהוא שומר שבת, שעל ידי זה הוא לא זז משם עד שמוחלין לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו; ואמרו (שבת קי"ג.) וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול; כי בשבת צריכים ללכת בבגדי שבת, ואשרי מי שזוכה ללכת ביבנאל עם בגדי לבן בשבת, ולכן תקפיד מאד מאד ללכת בשבת עם בגדים לבנים דייקא, כי מי שהולך עם בגדים לבנים בשבת מוחלים לו על כל עוונותיו, ואמר הצדיק הקדוש רבי יצחק מדראביטש זי"ע שאם היו כולם הולכים עם בגדים לבנים בשבת בפרט בארץ ישראל, היו מביאים את הגאולה, ולכן אני מאד מבקש אותך שגם אתה תלך עם בגדים לבנים בשבת.
ואני מבקש אותך שתשמור מאד מאד על השלום בית שלך, כי הס"מ אורב מאד מאד לשבור את בתי ישראל דייקא לפני שבת, וכן מובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ובכלל טוב מאד שתכבד ותייקר את אשתך, שזה יביא לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך, כמאמרם ז"ל (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה, ותשמור מאד לא להכניס אימה יתירה בתוך ביתך, היינו שלא תאיים על אשתך ועל ילדיך וכו', ומכל שכן שלא תלך עמהם באלימות וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (גיטין ו:) אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת, עיין שם.
תאמין לי אם תהיה רק בשמחה כל השבת, על ידי זה יהיה לך שפע בששת ימי החול, ולא יחסר לך שום דבר, כי מעלת הזוכה לשמוח בשבת, זה מוריד לו שפע גשמיות על כל ימי השבוע, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי".
הקדוש ברוך הוא יעזור שתזכה לקיים את זה בשלימות, ואז תהיה הכי מאושר בחייך.

המאחל לך שבת שלום

בעזה"י יום א' לסדר ויחי עשרה בטבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י  

היום זה ההילולא של מוהרנ"ת ז"ל, וראוי לנו לקחת על עצמינו לעשות שיעור בכל יום ב"לקוטי הלכות" כסדרן, כי כל ההתחזקות שבעולם נמצאים שם, ורק הוא הבין את דעת רביז"ל, ואין לסור מדבריו כי הוא זה, ותמיד היה ידוע בין אנשי שלומינו, שמי שלמד יותר "לקוטי הלכות", היה לו יותר התחזקות להתחזק בחיי יום יום, שהנסיונות קשים ומרים לכל אחד ואחד, ונכנסים בכל פעם בחלישות הדעת אחרת וכו', ובקטנות המוחין וכו', ומוהרנ"ת ז"ל לא נותן את האדם ליפול מי שזוכה ללמוד בכל יום את חידושיו הנפלאים שבספרי "לקוטי הלכות".
ואפילו אם לא תוכל ללמוד רק קטע אחד או שתי קטעים בכל יום, גם כן כדאי, והנה אם תתבונן תראה שאת ה"לקוטי הלכות" שלו, מוהרנ"ת ז"ל מתחיל עם התורה בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב, ששם מדבר רביז"ל מענין לימוד זכות, שאדם צריך ללמד זכות על עצמו, ולחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות ששם אינו רשע וכו', כי אין זה עצה להאשים את עצמו בכל הכשלונות שלו וכו', אדרבה אדם צריך תמיד לחפש ולבקש את הטוב שיש בו, ותהלה לאל יש בכל בר ישראל טוב הרבה מאד, ולכן צריכים לדון את עצמו לכף זכות, וכן צריכים לדון את הזולת לכף זכות, ובתורה זו מתחיל מוהרנ"ת ז"ל את ספרו הקדוש "לקוטי הלכות", שהוא בעצמו העיד על ספרו שזה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא, ובאמת מי שמרגיל את עצמו ללמוד "לקוטי הלכות", מרגיש כל מיני טעמים בחיים, ומוהרנ"ת ז"ל לא יתן לו בשום פנים ליפול, ולכן אל תהיה בטלן, תקבע לעצמך קביעות עצומה בכל יום ללמוד קצת "לקוטי הלכות", ואת ההתחזקות שיש שמה, לא תמצא בשום מקום בעולם.
נא ונא תהיה חזק בלימוד דף היומי בכל יום ויום חוק ולא יעבור, כי דף גמרא ליום זה שמירה לנפש, כי ג'מ'ר'א' ראשי תיבות מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, על ידי שלומדים דף גמרא, נשמרים מכל מיני מזיקים, ובפרט היום יש מזיקים בגשמיות, ויש מזיקים ברוחניות, ואי אפשר להנצל, אלא על ידי דף גמרא, והס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם העיקר שלא יפתח את הגמרא, כי מלימוד גמרא שהוא תלמו"ד, הוא מאד מאד מפחד, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) ששם הקליפה הקליפה המחטאת את האדם עולה כמספר תלמו"ד, ועל ידי לימוד גמרא מכניעים אותה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך, שתראה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו שאתה לא מבין תלמד אפילו בגירסא בעלמא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ואל תסתכל מה שאחרים אומרים וכו', אתה צריך להיות חזק וללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא זה חיות לאדם, וכל זמן שפותחים בכל יום את הגמרא, תהיה בטוח שתשאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן תציית אותי בזה, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, הדף היומי של היום שבת פ"א. תעשה מה שתעשה, אבל שלא יחסר לך דף גמרא, הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ב' לסדר ויחי י"א בטבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י  

אנחנו צריכים לתת תודה להקדוש ברוך הוא, שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מוליך אותנו בדרך הנכונה, אשר אי אפשר לטעות בו, כי באמת אתה צריך לדעת מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזה נקרא התבודדות שיחה בינו לבין קונו, הוא רק מתקרב יותר ויותר אליו יתברך, כי כל דיבור ודיבור שמדברים אל הקדוש ברוך הוא, זה הצלחה נצחיית הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, ואשרי מי שחזק בעבודה הקדושה הזו, אבל על זה צריכים לזרוק את השכל לגמרי, כי כל זמן שנשאר אצל האדם קצת שכל ודעת עצמי וכו', הוא לא ידבר אל הקדוש ברוך הוא, כי ככל שאדם מבטל את עצמו לגמרי לגמרי מעצמותו, הוא יקבל מהצדיק את הדעת האמת, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שהעיקר מה שמקבלים מהצדיק הוא שפלות, שאדם יכיר את מקומו וכו', ולכן ככל שאדם מקבל יותר שפלות מהצדיק והוא יודע שהוא כלום, על ידי זה יפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וזה סימן שאדם מקורב אל הצדיק האמת, אם אדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה, כי יש בני אדם שישינים את ימיהם, ויכול לעבור שבעים שנה בזה העולם שהמוחין שלו ישינים, אבל הצדיק מעורר מהשינה, ותיכף ומיד שנתעוררים מהשינה העמוקה שישינים וכו', אזי מתחילים לדבר אליו יתברך, וזה הסימן אם אדם מקורב אל הצדיק האמת, ואם הוא זכה לענוה ושפלות אמיתי, אם הוא מרבה לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ומי שמרגיל את עצמו בעבודה הקדושה הזו, הוא אף פעם לא יטעה, כי תמיד מתחבא בסתר צל כנפיו יתברך, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שהעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אם אתה רוצה באמת להיות מקורב אל רביז"ל,  ואם אתה רוצה ללכת על דרך האמת שאף אחד לא יוכל לעבוד עליך, הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור בלי שום חכמות כלל, ודע לך שכל שיחה ושיחה שאתה מדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה נשמע ונתקבל בכל העולמות, וחבל מאד שבני אדם לא מבינים מה זה שיחה בינו לבין קונו, ומה זה גורם בכל העולמות, כי אם אדם היה יודע מה זה פועל למעלה, לא היה מפסיק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, תאמין לי שאין לי פה שום אינטרסים עצמיים וכו', אלא פשוט אני מרחם עליך שעובר יום אחר יום, ואתה יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וחבל שאתה לא עושה את זה וכו', הרי רק זה הבית מנוס בזה העולם, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו כל מה שעובר עליך בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואם תהיה רגיל בזה, אזי תירש עולמך בחייך, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רנ"ב) כשמקורבים אל הצדיק האמת, טועמים טעם גן עדן, וכן אמר (חיי מוהר"ן סימן ק"ז) כשאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי הוא מרגיש את הגן עדן בזה העולם, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, ותתחיל עוד מהיום הזה לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו דיבור אחד שזה עושה רושם בכל העולמות, וכן עוד דיבור ועוד דיבור, ובמשך היום תמשיך לדבר הרבה דיבורים אליו יתברך, על ידי זה תראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שעל ידי תפלה רואים נסים.
זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ואל תשכח לפני כל תפלה ותפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר ויחי י"ב טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ביתר שאת ביתר עוז לשמור על השלום בית שלך, כי אצל רביז"ל זה היה עיקר גדול מאד מאד, עד כדי כך שהזהיר מאד (שיחות הר"ן סימן רס"ד) לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, ואני מוכרח לכתוב מזה, כי לאחרונה אני שומע כל כך הרבה גיטין ממה שקורה בעולם החרדי, שזה ממש אסון גדול מאד, והכל מפני שאין להם את ההקדמות של רביז"ל, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד שיש לנו רבי כזה, שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומדריך אותנו בדרך הנכונה לדעת איך ללכת ואיך להתנהג בכל פרט ופרט בחיים, כי אין עצה בעולם שלא יהיה כתוב בספריו הקדושים.
העצה העיקרית הוא שיחה בינו לבין קונו, שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו את כל מה שמעיק ומציק לו, ועל ידי זה יקרר את העצבים שלו, ואף פעם לא יהיה בכעס, כי מי שזוכה להתבודד עמו יתברך, אזי הוא זוכה לישוב הדעת אמיתי, אבל צריכים לדעת איך להתבודד, כי רביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ל"ה) כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי; ומה זה התבודדות שאינו כראוי? שתמיד מתלונן כביכול עליו יתברך וכו', והוא שוכח את הטובות שהקדוש ברוך הוא עושה עם כל אדם בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ממש, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ד סימן ט') על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מאי טעמא (תהלים ק"נ) "כל הנשמה תהלל יה" כל הנשימה תהלל יה; ולכן אם אדם מרגיל את עצמו לתת תמיד תודה להקדוש ברוך הוא, על החסדים והרחמים גמורים שעושה עמו בכל יום, ומכיר בהטוב שהקדוש ברוך הוא עושה איתו, ונותן תודה על העבר, ומבקש על להבא, זה נקרא שלימות ההתבודדות, ועל התבודדות כזה, אמר רביז"ל (ספר המדות אות ישועה סימן ג') על ידי התבודדות בא ישועה; ולכן אל תהיה בטלן, רק תבקש את הקדוש ברוך הוא ותהיה בשמחה, כי אם תהיה בשמחה, כל החיים שלך ישתנה לטובה, קודם כל על ידי שמחה  אתה מכניס בבית אוירה של רגיעה וכו', אוירה של הרחבת הדעת וכו', כי אוי ואבוי מי שמכניס פחדים בתוך ביתו וכו', כי כך אמרו חכמינו הקדושים (גיטין ו:) אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה והפילה כמה רבבות מישראל אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת; ועל ידי שתהיה בשמחה, תראה שכל הבית שלך ישתנה לטובה, אשתך תהיה רגועה, הילדים יהיו רגועים, והכל יהיה רק רגוע.
עליך לדעת שאדם בונה לעצמו את הגן עדן, או להיפך את הגיהנום, אם אדם תמיד בכעס וברציחה וכו', ומתנהג באכזריות וכו', רק משפיל את אשתו ואת הילדים וכו', והוא רב עם כולם, הרי החיים שלו זה גיהנום בזה העולם, ומר ומרור לו כל החיים, מה שאין כן אם אדם תמיד שש ושמח, ומשמח את הזולת, משמח את אשתו וילדיו, אזי הוא חי בגן עדן, כי איפה שרק לא הולך כולם אוהבים אותו, כי כלל זה תיקח בידיך, שבני אדם אוהבים רק אדם שמח ומשמח את אחרים, ולכן אל תהיה בטלן, תיקח את עצמך בידיך ותהיה רק שש ושמח, ותראה שכל החיים שלך ישתנו לגמרי לטובה, ואמרו חכמינו הקדושים (יומא ב) ביתו זו אשתו; ולכן אם אדם רוצה שיהיה לו בית מיושבת, שישמור מאד מאד על השלום בית שלו, שמאד מאד הקפיד על זה רביז"ל, וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית, ולכן מאחר שזכית להתחתן, אתה צריך מאד מאד לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא, ולכבד ולייקר את אשתך, ותראה איך שכל החיים שלך ישתנו לטובה.
ואף שאני כותב לך כל יום על לימוד דף גמרא בסדרת דף היומי, מה אומר לך ההכרח לחזור על זה, כי הס"מ מאד מאד מפחד מדף גמרא, כי מלימוד גמרא שהוא תלמו"ד, הוא מאד מאד מפחד, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) ששם הקליפה הקליפה המחטאת את האדם עולה כמספר תלמו"ד, ועל ידי לימוד גמרא מכניעים אותה, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך, שתראה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו שאתה לא מבין תלמד אפילו בגירסא בעלמא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ואל תסתכל מה שאחרים אומרים וכו', אתה צריך להיות חזק וללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא זה חיות לאדם, וכל זמן שפותחים בכל יום את הגמרא, תהיה בטוח שתשאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן תציית אותי בזה, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, הדף היומי של היום שבת פ"ג. תעשה מה שתעשה, אבל שלא יחסר לך דף גמרא, הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר ויחי י"ג טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ותעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזה הדבר שבא לאדם הכי קשה, עם כל זאת עליך לזכור מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח; ולכן תכריח את עצמך עם כל הכוחות להיות בשמחה, ואף שעובר עליך חלישות הדעת וקטנות המוחין וכו', דע לך שהכל מהס"מ שרוצה לשבור אותך כאילו אין לך שום תקוה יותר, אבל אתה צריך לזכור שיש לנו רבי גדול שצעק בקול עמוק (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ח) "אין שום יאוש בעולם כלל", אין דבר כזה להתייאש בשום פנים ואופן, כי הקדוש ברוך הוא אב הרחמן המרחם על בריותיו, וחכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי ברכות פרק ה' הלכה ג') כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנין בארעא; היינו כמו שהקדוש ברוך הוא הוא רחמן, כך אדם צריך להתנהג עם עצמו ברחמנות, ועם אשתו ועם ילדיו ועם כל בר ישראל, וכן אמרו (שבת קל"ג:) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום; ואמרו (שם קנ"א) כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות, אין מרחמין עליו מן השמים; וזה סימן של בר ישראל שקונה לעצמו מדת הרחמנות, והרגע שאדם רחמן, על ידי זה ימשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות מאין סוף ברוך הוא, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי בבא קמא פרק ח' הלכה ז') בזמן שאתה רחמן, המקום ירחם עליך; ולכן תראה לקנות לעצמך מדת הרחמנות, ובזה מדה כנגד מדה הקדוש ברוך הוא ירחם עליך.
אני מאד מבקש אותך שתראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, כי דף גמרא ליום, זה הצלת נפשות ממש, כי הנפש משתוקקת אל דף גמרא, והס"מ מאד מפחד מלימוד גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד גימטריא של הקליפה המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן הוא מאד מאד מפחד מזה שלומד גמרא בכל יום, ולכן אם אתה רוצה להציל את נפשך, תגרוס את הדף היומי אם אתה לא מבין, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ואל תסתכל מה שאחרים אומרים וכו', אתה צריך להיות חזק וללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא זה חיות לאדם, וכל זמן שפותחים בכל יום את הגמרא, תהיה בטוח שתשאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן תציית אותי בזה, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, הדף היומי של היום שבת פ"ד. תעשה מה שתעשה, אבל שלא יחסר לך דף גמרא, הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ה' לסדר ויחי י"ד טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

רביז"ל הזהירנו מאד מאד על אהבה ואחדות שיהיה בין אנשי שלומינו, ואמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; וזה נעשה רק על ידי שכל אחד מקבל את נקודת חבירו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שכל אחד יש לו נקודה מה שאין בחבירו, וצריכים לקבל את הנקודה של הזולת, בבחינת 'ומקבלין דין מן דין', היינו שאחד יקבל מהחבר שלו, ולא שיתן את הנקודה שלו לאחרים, כי זה כבר תוכחה שאינה לשם שמים, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') אף על פי שתוכחה הוא מצוה גדולה מאד, וכל אחד צריך להוכיח את חבירו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב (ויקרא י"ט) "הוכח תוכיח את עמיתך", אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח, כי מי שאינו ראוי להוכיח ומוכיח, הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו, כי על ידי תוכחתו, הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של אנשים שמוכיחם, ולכן צריכים מאד מאד להזהר לא לומר מוסר לחבירו, אלא אחד שיחזק את השני, ולא להלבין את פניו במוסר, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נח:) כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים וכו', דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא, ואמרו (שם נט.) המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, ואמרו (שם) נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים; והבעל שם טוב הקדוש זי"ע בא לעקור את דבר זה מן העולם, כי בימיו היו מגידים שהיו נוסעים מעיר לעיר ומכפר לכפר ומישוב לישוב לומר מוסר לבני אדם, והיו מציירים להם את הגיהנום וכו', ואיך שישרפו בגיהנום אדום ובגיהנום שחור ובגיהנום צהוב וכו', והוא הקפיד על זה מאד מאד, ואמר לא מספיק שעם ישראל מתנסים עם נסיון העוני וכו', והרדיפות מהגויים ימח שמם וכו' וכו', עוד צריכים להפחיד אותם עם כל מיני גיהנום? ומובא (תולדות יעקב יוסף קדושים) שמעתי ממורי (שזה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע) שפירש את הפסוק (במדבר כ"א ו') "וישלח הוי"ה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל", שזה סובב על המגידים שמסתובבים מעיר לעיר ומכפר לכפר ומישוב לישוב לומר מוסר להמון עם, ונושכים אותם על ידי שמעוררים דינים עליהם וכו', ומפחידים אותם עם כל מיני גיהנום וכו', שעל ידי זה מתרחקים נשמות ישראל ממנו יתברך, ובזה יש לומר מה שכתוב בפרשת השבוע (ויחי) "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" וגו', ופירש רש"י אחד מן המגידים, היינו שכוונת רש"י הקדוש היה, איך יבוא אחד ויאמר שאביך חולה, והולך למות? להפחיד אותו וכו', אלא מוכרח להיות שזה אחד מהמגידים שמפחידים את העם באמירת מוסר, להפיל את הזולת, ולכן אני מאד מבקש אותך שאתה רק תעסוק לחזק לעודד ולשמח את הזולת, אף פעם אל תגיד מוסר לאף אחד, כי בזה העולם עובר על כל אחד משברים וגלים, צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו', חובות וכל מיני תלאות שבעולם וכו', ובמקום להגביהם ולנשאם וכו', עוד באים לשפוך להם מלח על הפצעים הטריים וכו', ולומר להם מוסר, ולכן אשרי מי שזוכה לחזק ולעודד ולשמח את נשמות ישראל, והולך לו בחיים שיהיה אהבה ואחדות בין נשמות ישראל, ובפרט בין אנשי שלומינו, שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על דבר זה שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם, בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, וזה סוד הצלחת קהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה, שבדרך כלל כולם מחזיקים את עצמם ביחד, ומי שהוא איש ריב ומעורר מדנים וכו', לבסוף המקום פולט אותו וכו' וכו', וצריכים לזכור טוב טוב מה שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ל"ח סימן ו') דור הפלגה על ידי שהיו אוהבים זה את זה, לפיכך נשתייר מהם פליטה, רואים אפילו רשעים כאלו אבל היה ביניהם אחדות, נשאר מהם פליטה, על אחת כמה וכמה מידה טובה מרובה כשיהודים מאמינים בו יתברך, מתאחדים יחד, בזה מקרבים את הגאולה, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ח סימן ב') נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמן לגאולה; ולכן אני מאד מבקש אותך אישית, שתראה רק לחזק את אנשי שלומינו, ואף פעם לא להתערב בענינים שלא שייך אליך, רק תחזק את כולם, וזה מאד מאד יקר בעיניו יתברך.
תראה למסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולכן תעשה לעצמך הרגל לבוא לבית הכנסת ואז טוב לך כל הימים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

 

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ויחי ט"ו טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מה אומר לך ידידי היקר, הנה  נכנסת שבת חדשה, שראוי לנו לשמוח מאד מאד עם השבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת וכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והשבת יקר בעיניך, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות בשמחה כל השבת, ואף שאני יודע שזה העבודה הכי קשה לאדם, כי אין עבודה שבא קשה לאדם כמו שמחה, כי טבע של אדם שנמשך אחר העוביות והגשמיות וכו', וכל כך חבל כי הנשמה מושכת רק לרוחניות ששם מקור השמחה, והגוף סוחב ומושך רק בגשמיות ששם מקור העצבות והמרירות והדכאון, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, ולכן אשרי אדם שיש לו שכל וקולט תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליו עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשימשיך את עצמו אל השמחה, ולפקח את דעתו, זה בא מהקדושה, ולכן תראה מה לפניך, תמסור את נפשך רק להיות בשמחה כל השבת, כי ראוי לאדם לשמוח עם כל המצוות השייכים לשבת שאדם הוא שומר שבת, ולא מחללה, שזה שמחת המצוות, וכתב הרמב"ם (פרק ח' מהלכות לולב הלכה ט"ו) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להפרע ממנו, שנאמר (דברים כ"ח) "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב", וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר (משלי כ"ה ו') "אל תתהדר לפני מלך" וכל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו, הוא הגדול המכובד העובד מאהבה, וכן דוד מלך ישראל אמר (שמואל ב' ו') "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני", ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני השם, שנאמר (שמואל ב' ו') "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני הוי"ה"; ובפרט כשאדם שש ושמח כל השבת, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחה שלימה, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש, כי כביכול דרך שבת הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת, אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים.
מה אומר לך אין דבר יותר גדול מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, בשפת האם שלו, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואל יקל בעיניך דיבור אחד שמדברים עמו יתברך, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב כל דיבור שמדברים עמו, ואם היו בני אדם יודעים מעלת כל דיבור למעלה בשמים, היו מתמידים בזה כל יום ויום ובכל שעה ושעה וכו', כי כל דיבור שמדברים אליו יתברך זה מזעזע את כל העולמות, וזה אי אפשר להסביר בפה, ומכל שכן בכתב, וכבר סיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ב) גיבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה. ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער. וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! (והנמשל מובן), ואחר כך אמר רביז"ל: העיקר הוא הדיבור. שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור. ומבואר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו. וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול. כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים על ידי הדיבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו, ולכן אני מאד מבקש אותך לטובתך הנצחיית, שתרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בכל פעם, אפילו כמה דיבורים, שאין למעלה מזה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום

 

בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ז טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

הנה היום הזה מתחיל ימי השובבי"ם, כי ארבעים יום שקוראים בהם את הפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, אמר האריז"ל שהם מסוגלים לתקן את מה שאדם פגם בבריתו, כמובא בכתבי האריז"ל, וכן בשאר ספרים מצדיקי אמת אשר כל אחד אמר להתענות מספר תעניתים בימים אלו, וידוע שרביז"ל הקפיד מאד לא לקחת על עצמינו שום תעניות, עם כל זאת אנחנו יודעים שמוהרנ"ת ז"ל היה אומר כל יום "יום תהלים", כדי שיסיים כל שבוע את ספר התהלים, אבל שלוש פעמים בשנה הוא אמר פעמיים את היום, והם א' ימי שובבי"ם, ב' ימי הספירה, ג' ימי אלול, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) אשר אמירת תהלים מסוגל לתשובה, ומה גם שמקשר את האדם אליו יתברך, ומכניס בו התעוררות לתשובה, ולכן על כל פנים מאחר שאין לנו כח להתענות וכו', ויש אנשים שהם כל כך שבורים ורצוצים ממה שעובר עליהם וכו', גם את יום תהלים הם לא יכולים להגיד, על כל פנים בשבועות אלו של שובבי"ם, יהיו נזהרים מאד לומר בכל יום "יום תהלים", וזה לוקח סך הכל בין עשרים דקות לחצי שעה, וגודל הזכות של אדם שזוכה לומר תהלים, אי אפשר לתאר ולשער כלל, וממשיך לעצמו כל מיני ישועות, כי דוד המלך פעל אצל הקדוש ברוך הוא שיהיה אמירת תהלים כלימוד נגעים ואהלות, ויש לומר הטעם למה בדיוק כמו נגעים ואהלות, הרי יש עוד מסכתות וכו', אלא הנגעים באים על לשון הרע, שזה עוון חמור מאד מאד, כעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, והחמירו על זה חכמינו הקדושים מאד, ואהלות בא על טומאת מת, וזה מה שביקש דוד מהקדוש ברוך הוא, שמי שיאמר תהלים, שיהיה חשוב לתקן את החטא של לשון הרע שכלול מעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, וכן אפילו אחד טמא טומאה חמורה כטומאת מת, על ידי אמירת תהלים יטהר את עצמו מהכל, ולכן אשרי מי שרגיל לומר בימי השובבי"ם בכל יום "יום תהלים".
נא ונא תראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, כי תהלה לאל יש לנו רבי גדול שבפירוש אמר מה לכם לדאוג כשאני הולך לפניכם, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד עם רביז"ל, והעיקר להתמיד בספריו הקדושים, שזה פותח את הלב והמח לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה על ידי דבריו וכו'.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר שמות י"ח טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק, כי בזה העולם צריכים המון התחזקות, ואל תחשוב שבלי התחזקות יכולים לעבור את זה העולם, וזה היה החידוש של מוהרנ"ת ז"ל, שהבין שכל הענין של רביז"ל זה רק התחזקות, לחזק את כל בר ישראל שעובר עליו כל מיני משברים וגלים וכו', ואין לו איך לתת לעצמו עצה מכל הצרות והיסורים והמרירות שעוברים עליו וכו', ומוהרנ"ת ז"ל הבין דבר מתוך דבר, שהעיקר בזה העולם הוא התחזקות, ובדבר זה לא קדמו אדם בעולם, וכן אחריו אין עוד מי שיבין את תכונת הנפש של אדם, ולכן אשרי מי שלומד בכל יום את ספרו הקדוש "לקוטי הלכות", שהכל התחזקות, לחזק את נפש כל חי, כי מוהרנ"ת ז"ל קיבל מרביז"ל את ההתחזקות שגם דרי מטה ודרי מעלה צריכים התחזקות, ולא כמו שנוהג היום שכל אחד חותר להבין עמקות וכו', בדברי רביז"ל וכו', והכל הבל הבלים שאין בהם ממש, כי העיקר הוא התחזקות ואמונה פשוטה בו יתברך, אדם יכול להיות למדן גדול, אבל לצערינו הרב מאמונה פשוטה הוא רחוק, ורביז"ל מחדיר בנו אמונה פשוטה בו יתברך, וזה מתגלה על ידי תפלה והתבודדות, וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה וכו', וזה עובר על כל בר ישראל בלי יוצא מן הכלל, שנכנסים בו חקירות וספיקות באמתת מציאותו יתברך וכו', ובשביל זה הוא מתרשל מתפלה, עד כדי כך שחושב שזה בכלל לא נצרך וכו', ובאמת אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') שתפלה נקרא חוטם, כמו שכתוב (ישעיה מ"ח) "ותהלתי אחטם לך", ויש לומר בפשיטות, כמו שאדם נושם אויר דרך האף, שזה מחיה אותו, כי הוא מכניס רוח ומוציא רוח מנשימתו, כמו כן ויותר מכן אדם צריך להיות כל כך רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שידע שזה חיותו, ואת המתנה הזו קבלנו מרביז"ל, ולכן אשרי ואשרי מי שזוכה להשליך את חכמתו המדומה ויתקרב אל רביז"ל עם אמת, כי כך אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות.
עכשיו בימי השובבי"ם, ראה להקפיד לומר בכל יום "יום תהלים", שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) שזה מסוגל לתשובה, ופותח את השערים שהיו סגורים בעדו, וכן תקפיד ביותר להתפלל במנין דייקא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ודעת לנבון שלפני כל תפלה הן שחרית והן מנחה והן ערבית, תכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה של הבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזה המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזה נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקופת הצדקה, ולהיפך לא יכולים לתאר את הצער שיהיה לאדם איך לא הייתי חכם בזה העולם, ועל ידי כמה פרוטות שהייתי נותן כל יום לצדקה היה מאיר לי כאן בעולם הבא, אבל אז כבר מאוחר, כי 'היום לעשותם' כל זמן שאדם חי הוא יכול לקיים את מצוותיו יתברך, ואחר כך כבר מאוחר, וכן זה הלכה מפורשת שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"ד) צדקה היא תיקון הברית, כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדושה למקום שצריך להשפיע, והוא סילק ההשפעה משם, והמשיכה חס ושלום למקום אחר, ועל כן התיקון על ידי הצדקה, שעל ידי זה חוזר ומשפיע אל הקדושה, ועל ידי זה נתתקן; ולכן דייקא בימי שובבי"ם אלו ראוי להרבות בצדקה, ולהכניס לפני כל תפלה כמה וכמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה שבבית הכנסת, ואז תפלתו בוודאי ישמע.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ב' לסדר שמות י"ח טבת התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

מאד מאד אני מבקש את כל אנשי שלומינו היקרים מקהילתינו הקדושה, היות שהתחיל עכשיו ימי השובבי"ם, ובכל העולם כולו נוהגים שבשש שבתות האלו ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, שפעם בשבוע חוזרים על הלכות טהרת המשפחה, וזה חוב גדול על כל בר ישראל לחזור על זה לכל הפחות פעם בשנה, ולכן תיקנו שאצלינו בהקהילה השש שבועות האלו יהיה במוצאי שבת, שיהיה שיעורים מאד מאד נחוצים בעניני טהרת המשפחה, וזה חוב על כל אחד לבוא, כי הרי זה גובל עם איסורי כריתות רחמנא ליצלן, הרי חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ג סימן י') אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו', לכשיבוא הקדוש ברוך הוא ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים נ') "אוכיחך ואערכה לעיניך" על אחת כמה וכמה וכו', מה נאמר אז? איזה תירוץ נגיד שלא באנו פעם בשבוע לשיעור כל כך נחוץ? ולכן אני מאד מבקש את כל אחד מאנשי שלומינו שישתתף בשש שבועות האלו במוצאי שבת בהשיעורים שיתנו המורי צדק של ה"בית הוראה" שלנו, וזה חובה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר שמות י"ט טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ואף שאני כותב לך את זה כל יום, אבל מה לעשות כי ההכרח להתחזק בכל יום מחדש, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים ל"ז) "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, ואמר על זה מוהרנ"ת ז"ל איך הקדוש ברוך הוא, עוזרו? על ידי ששולח בכל דור ודור צדיקים שהם מחזקים ומעודדים ומשמחים את נשמות ישראל, ולכן עלינו להתחזק באמונת חכמים שזה היסוד ביהדות, כי בלי אמונת חכמים אין אמונה בהקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ט"ז) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו", ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) אם במשה האמינו בהוי"ה לא כל שכן, אלא אי אפשר לבוא לאמונה בהקדוש ברוך הוא אלא על ידי "משה עבדו", ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום בספרי רביז"ל, וקובע לעצמו חוק קבוע ללמוד בכל יום בספרו הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן", אשר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; ובפרט עכשיו בימי שובבי"ם, ראוי לכל אחד מאנשי שלומינו להתמיד בספרו הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן".
נא ונא תראה למסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולכן תעשה לעצמך הרגל לבוא לבית הכנסת ואז טוב לך כל הימים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסא, היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפלות בכל יום, הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזה תפלה לא להתפלל במנין, זה כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות, ואסור לזלזל בזה בשום פנים ואופן, כי רבים חללים הפילה וכו', והתרחקו מהדת רק מחמת שהתקררו מלהתפלל במנין וכו', ולבסוף הפסיקו לגמרי להתפלל ולהניח תפילין וכו' וכו', ולכן צריכים להיות חזק במסירות נפש הכי גדולה לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית.
אל תהיה בטלן, תשתדל מאד מאד להיות בשמחה עצומה, ושום דבר בעולם שלא יוכל לשבור אותך, תהלה לאל אנחנו מקורבים אל רבי כזה שבפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה; אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר שמות כ' טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, וראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, שהוא מחדיר בנו חשק להיות בכל מקומות של התורה הקדושה.
היום זה יום ההילולא של הרמב"ם ז"ל, מי יתן שיכנס לימוד הרמב"ם בעולם, כי רביז"ל אמר כשיבוא משיח יפסקו כמו הרמב"ם, ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום על כל פנים פרק אחד ברמב"ם, שזה תמצית תורה שבעל פה.
בכלל טוב מאד לאנשי שלומינו היקרים הגרים ביבנאל להיות רגיל בקברי הצדיקים הסמוכים אלינו, כמו התנא הקדוש רבי עקיבא, ורבי מאיר בעל הנס, ורבי חייא ובניו, וכשהולכים אל ציון הרמב"ם ז"ל, שם טמונים וגנוזים רבי יוחנן בן זכאי וחמשה תלמידיו, וכן רב אמי ורב אסי, והשל"ה הקדוש, וזה דבר גדול מאד מאד להיות רגיל ללכת על קברי הצדיקים, וכבר אמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קע"ג) על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך; ולכן אשרי מי שרגיל לנסוע אצל קברי הצדיקים, ושם יתפלל להקדוש ברוך הוא ויבקש את כל מה שהוא צריך, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות קרחה הלכה ג' אות ג' וד') על ידי ההספד וההשתטחות על קברי הצדיק ובוכה ומתגעגע מאד על שנסתלק הצדיק, ואין מנהל בידינו להשיבנו אליו יתברך, על ידי זה מעורר נשמת הצדיק וחוזר ומתקשר נפשו בגופו כידוע, שזה עיקר בחינת השתטחות, כי (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם והצדיקים במיתתם קרויים חיים. והכלל שעל ידי ההספד וההשתטחות חוזרין וממשיכין הארת הנשמה הקדושה למטה, ונתקשר ביותר הנשמה בהגוף הנפטר, וחוזר ונמשך שלום, וזה השלום, דהיינו הארת והתקשרות הנשמה בגוף לאחר ההסתלקות הוא גדול ביותר מהשלום וההתקשרות שהיה בחיים חיותו, כי כל מה שהפירוד וההרחקה הוא ביותר, כמו כן כשנתהפך ונתחברין יחד, אזי השלום גדול ביותר, כי עיקר השלום הוא בין שני הפכים, וכל מה שהשני הפכים רחוקים ביותר, כמו כן השלום גדול ויקר יותר כשחוזרים ומתחברים ביחד. ועל כן אחר ההסתלקות, שאז הנשמה רחוקה מהגוף ומעולם הזה בתכלית הריחוק, ובפרט נשמת הצדיק הגדול הגבוה במעלה מאד מאד שהנשמה שלו מסתלקת ועולה למעלה למעלה במקום שעולה וכו', והגוף נקבר בתוך הארץ כמה אמות וכו', נמצא שעכשיו הנשמה רחוקה מהגוף בתכלית הריחוק, ועל כן השלום גדול ביותר, ועל כן (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כי עכשיו השלום ביותר, ויש לו כח עכשיו להמשיך כל העולם כולו לעבודתו יתברך יותר מבחייו על ידי הפלגת השלום שזוכה עכשיו בבחינת (ישעיה נ"ז ב') "יבוא שלום ינוחו על משכבותם" וכו'. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות ק"ד.) בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלוש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו, אחת אומרת לו בוא בשלום, ואחת אומרת הולך נכחו, ואחת אומרת לו יבוא שלום ינוחו על משכבותם, כי עיקר הוא השלום שהוא סוד התקשרות והארת הנשמה בהגוף אף לאחר הסתלקות ביתר שאת ויתר עוז, כי באמת הצדיק הגדול אף על פי שנשמתו מסתלקת למקום שמסתלקת, אף על פי כן, עיקר השלמות שתהיה למטה גם כן, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') כי אדרבא מחמת גודל הפלגת מעלתו העצומה והנורא והגבוה מאד מאד, על כן הוא יכול להוריד עצמו למטה למטה יותר ולהגביה ולהרים אפילו הנמוכים והרחוקים מאד מאד בתכלית הריחוק ביותר, כי מעוצם השלום שזוכה עכשיו, הוא יכול לקשר ולהמשיך כולם להשם יתברך, אפילו הרחוקים מן הקדושה מאד מאד:
ועל כן הוא דבר גדול מאד מאד להרבות לילך על קברי צדיקים האמתיים, כי על ידי זה שבאין אצל מקום קבורתם הקדושה, שהוא בחינת ארץ ישראל, כמו שנאמר (תהלים ל"ז) "צדיקים ירשו ארץ", כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"ט) שקבר הבעל שם טוב זי"ע הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל, וארץ ישראל הוא ארץ החיים והשלום, כמו שנאמר (תהלים קט"ז ט') "אתהלך לפני הוי"ה בארצות החיים". וחיים הוא בחינת שלום כנ"ל. וכמו שנאמר (מלאכי ב' ה') "בריתי היתה אתו החיים והשלום". ועל כן אנו מתפללין, "שים שלום טובה וברכה חיים וכו'". כי עיקר החיים הוא השלום, שהוא סוד התחברות שני הפכים, התחברות הנשמה בהגוף, התחברות צדיקים גבוהים מאד עם רשעים גמורים, כדי להמשיכם להשם יתברך ולהחזירם בתשובה שלימה אליו יתברך. ועל ידי שכל אחד בא על קבר הצדיק האמת, על ידי בכיתו ותפלתו, שמתפלל ומתחנן שם, על ידי זה חוזר ומעורר ביותר נשמת הצדיק האמת, ומאיר ביותר למטה בזה העולם הגשמי, כי צדיקיא שכיחי יתיר בהאי עלמא בתר דאסתלקו, כמו שאיתא בזוהר הקדוש (אחרי ע"א:) ונתקשר נשמת הצדיק ביותר בזה העולם ונתרבה השלום ביותר, ונמשכין כל העולם לעבודתו יתברך; עיין שם, ולכן מה טוב ומה נעים כשזוכים להיות רגיל לנסוע אל קברי צדיקים.
מאד מאד אבקש אותך אם תהיה בקברי צדיקים, תתפלל עבורי ואהיה לך אסיר תודה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר שמות כ"א טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך לא להיות בעצבות כלל, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שצריכים להתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכוח גדול להיות בשמחה תמיד, ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ויען שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, עלינו לציית אותו בתמימות ובפשיטות בדבר זה, שאין למעלה ממצוות השמחה, שזה המצוה הכי גדולה, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ולכן בזה שבר ישראל שש ושמח עם הנקודות טובות שיש בו, בזה מגלה את טוהר לבבו, כי באמת כל בר ישראל הוא בן של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם", ועם ישראל רוצים לעשות את רצונו יתברך, אך הגלות המר והארוך הזה, הוא מה שמטמטם לנו את הדעת והלב בעקמומיות וכו', וקושיות וספיקות וכו', ולכן עלינו למסור את נפשינו כל כולנו רק על נקודת השמחה, וכשיש לאדם שמחה יש לו כבר הכל, ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, אבל אני מוכרח להגיד לך שאל שמחה אי אפשר להגיע רק על ידי ריבוי תפלה, כי שמחה הוא אור כל כך גדול, שאי אפשר לקבלו אלא על ידי ריבוי תפלה ובקשה לבקש ממנו יתברך שיזכה להיות תמיד בשמחה, ושלא יהיה אצלו שמץ של עצבות ומרירות ודאגות.
ולכן תתפלל את התפלה הזו בכל יום:
רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך, אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותו יתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה.
אני מאד מבקש אותך שתראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, כי דף גמרא ליום, זה הצלת נפשות ממש, כי הנפש משתוקקת אל דף גמרא, והס"מ מאד מפחד מלימוד גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד גימטריא של הקליפה המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן הוא מאד מאד מפחד מזה שלומד גמרא בכל יום, ולכן אם אתה רוצה להציל את נפשך, תגרוס את הדף היומי אם אתה לא מבין, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ואל תסתכל מה שאחרים אומרים וכו', אתה צריך להיות חזק וללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא זה חיות לאדם, וכל זמן שפותחים בכל יום את הגמרא, תהיה בטוח שתשאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן תציית אותי בזה, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, הדף היומי של היום שבת צ"ב. תעשה מה שתעשה, אבל שלא יחסר לך דף גמרא, הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך, אף שאני כותב לך את זה כמעט כל יום, אבל אני יודע מה דף גמרא פועלת בכל העולמות, שאין לתאר ואין לשער כלל, ואם היית יודע מזה, לא היה בחירה ללמוד אפילו בגירסא כל יום דף גמרא, ומכל שכן מה שפועל פה למטה, שעל ידי שלומד דף גמרא, ארבע מלאכי השמירה שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א' ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, מסבבים את האדם ושומרים אותו, ולכן אני אשאל אותך האם לא כדאי ללמוד דף גמרא בכל יום בעיון או על כל פנים בגירסא, כדי שתהיה שמור מכל מיני מזקים והיזקות וכו' וכו', המצויים בעולם?
זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שמות כ"ב טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתקבל את השבת בשמחה עצומה, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת וכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש, כי כביכול דרך שבת הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת, ולכן ראה לנצל את השבת בשמחה עצומה, והעיקר צריכים לשמור על הילדים איפה הם מסתובבים במשך כל השבת, כי לצערינו הרב מזניחים את הילדים ולא דואגים כלל איפה הם מסתובבים ועם מי הם מתחברים, וזה עוול מאד מאד גדול מההורים, הולכים לישון ולא איכפת להם מה עם הילדים, בשעה שהילדים הם העינים שלנו, וכמו שאדם שומר על העינים שלא יכנס בהם אפילו גרגיר אחד של אבק, כך ויותר מזה צריך אדם לשמור על ילדיו שלא יצאו לתרבות רעה, על ידי שיתחברו אל חברים רעים, ואני מאד מאד מבקש אותך שתיקח את הדברים האלו ברצינות הכי גדולה.
מי יתן שתהיה חזק בכל יום ויום ללמוד מקרא משנה גמרא, אשר אין למעלה מזה, וזה העשירות הכי גדולה של אדם, כי להיפך אין עניות יותר גדולה לאדם כשחסר לו השלוש לימודים האלו, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; ואמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט:) אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; תעשה התחלה מהיום הן להיות בשמחה תמיד, ובפרט בשבת קודש, והן לשמור על הילדים שלא יסתובבו עם חברים מקולקלים וכו', והן להתמיד בתורה הקדושה, ואז טוב לך כל הימים.

המאחל לך שבת שלום

 

בעזה"י יום א' לסדר וארא כ"ד טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

היום הוא יום ההילולא של הבעל התניא זי"ע, וידוע איך שרביז"ל מאד מאד כיבד אותו, וקרא אותו שר האלף, ואת המאמר בלקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב אמר רביז"ל לפניו, שזה דבר גדול מאד לראות את עצמו עם הצדיק, בוודאי לשמוע תורה מהצדיק זה דבר גדול מאד, אבל גם לראות את עצמו עם הצדיק, זה גם כן טוב, כי הצדיק מחדיר באדם גדולה, ועיקר הגדולה הוא שפלות, שאדם צריך תמיד להסתכל על עצמו וכו', ובאמת אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהצדיק פותח את העינים, והעיקר להסתכל על עצמו איך שהוא אוחז בהד' יסודות שלו, כי אדם כלול מארבע יסודות, אש רוח מים עפר, שמשם באים כל התאוות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') עצבות ומרירות ודכאון בא מיסוד העפר, תאוות רעות באים מיסוד המים, דברים בטלים ולשון הרע ורכילות באים מיסוד הרוח, וכעס ורציחה בא מיסוד האש, ואדם צריך לראות לזכך את הד' יסודות שלו, וזה זוכים על ידי שמרבים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ואז מאיר לו שם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, שרואה תמיד לפני עיניו את שמו יתברך, ואמר הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע (נועם אלימלך - נח) "וזה סימן לבעל תשובה גמור כשהשם הקדוש שם הוי"ה ברוך הוא עומד לנגד עיניו הוא סימן שתיקן ביראתו כל חטאיו", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') כשאדם זוכה ומתבודד הרבה להקדוש ברוך הוא, על ידי זה נטהר מוח מחשבתו, עד שמאיר לפני עיניו השמות של נוקבא דפרדשקא, שהם השמות של הד' עולמות, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והכתרים שלהם, וככל שמתבודד יותר, אז מאיר לפניו תמיד השמות האלו לפני עיניו, ולכן אל תהיה בטלן, תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ואז תראה איך שכל החיים שלך ישתנו לטובה, וכבר סיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ב' לסדר וארא כ"ה טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ותשתדל למסור את נפשך על מדת השמחה, כי הס"מ מניח את עצמו לאורכו ולרוחבו לא לתת לאדם לשמוח, כי השמחה שורפת את כל הקליפות והמשחיתים, כי אצלו יתברך שורה רק שמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו", ולכן מאחר שעובר על כל אחד ואחד כל כך הרבה צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו' וכו', חלישות הדעת ועגמת נפש וכו' וכו', עניות ודחקות וכו', חובות עצומים וכו', עם כל זאת מוכרחים לעשות כל מה שביכולתינו להיות בשמחה, כי רביז"ל הזהירנו על זה ביותר מהכל, ואמר בפירוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.
ודע לך שתיכף ומיד כשתהיה בשמחה, אזי יתרחב לך דעתך ללמוד תורה, אשר אין למעלה מזה, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ב') על הפסוק (תהלים ט"ז) "תודיעני אורח חיים שובע שמחות", שובע שמחות, שבענו בחמשה שמחות מקרא משנה תלמוד תוספתא ואגדות; תאמין לי שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו שאדם זוכה לקבוע לעצמו שיעור קבוע בכל יום, במקרא בפרשת השבוע, במשנה כסדרן, בתלמוד גמרא בבלי ירושלמי תוספתא, ואגדות עין יעקב ומדרש רבה ותנחומא, שזה השמחה הכי גדולה שרק יכולים לשמוח בהם, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, אדם שנכשל עם כל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפר לו כל עוונותיו? ולכן אל תהיה בטלן, אני מבקש אותך כל יום ויום תחזיק בלימוד תורה הקדושה כי זה היה הרצון של רביז"ל שנזכה להתמיד על פי סדר הלימוד שנתן לנו (עיין באריכות שיחות הר"ן סימן ע"ו), אשרי מי שיקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו בזה ובבא, כי רביז"ל אמר התורה מעשרת גם בגשמיות.
אני מאד מאד מבקש אותך אף שהמזג אויר עכשיו סוער וכו', וגשמים יורדים בזעף וכו', עם כל זאת תראה למסור את נפשך להתפלל במנין דייקא, ותבוא לבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

 

בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"ו טבת התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

אני מאד מבקש אתכם שתראו ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, כי דף גמרא ליום, זה הצלת נפשות ממש, כי הנפש משתוקקת אל דף גמרא, והס"מ מאד מפחד מלימוד גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד גימטריא של הקליפה המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן הוא מאד מאד מפחד מזה שלומד גמרא בכל יום, ולכן אם אתם רוצים להציל את נפשכם, תגרסו את הדף היומי אפילו אם אתם לא מבינים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ודעו לכם שכל זמן שאדם לומד דף גמרא ליום, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן אשרי מי שמצטרף אל אלו שלומדים בכל יום את הדף היומי.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדכם שיהיה לכם הצלחה מרובה ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"ו טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

ראה להחדיר בך אמונה פשוטה בו יתברך, אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, וזה נקרא אצל רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"א) נועם העליון, כי בזה שאדם מכניס בדעתו את אמתת מציאותו יתברך, על ידי זה שורה בו נועם ואהבה אמיתית, הן לו יתברך, והן לכל בר ישראל, אבל אומר רביז"ל (שם) צריכים כלי לקבל על ידו שפע נועם העליון, ודע שעל ידי צדקה נעשה הכלי לקבל על ידה מנועם העליון, כי עצם שיהודי נותן צדקה ועושה חסד עם הזולת, זה פותח לו את הלב שיהיה לו כלי לקבל בו את הנועם העליון הזה שירגיש תמיד את אמתת מציאותו יתברך, ושום דבר לא יוכל לשבור אותו אפילו שנפל כבר במקום שנפל וכו' וכו', שזה סוד (דניאל ד' כ"ד) "וחטאך בצדקה פרוק", כי בזה שאדם נותן צדקה, בזה הוא מגלה את טוהר לבבו שבאמת הוא רוצה להכלל באין סוף ברוך הוא, מה שמפריע לו זה העוונות שמכסים ומעלימים את אמתת מציאותו יתברך ממנו, ועל ידי שנותן צדקה על ידי זה פותח לעצמו פתחים מלמעלה וכו', ויורד עליו שפע אלקי נועם העליון, שזה סוד (דברים ט"ו י"א) "פתוח תפתח את ידך לאחיך", ולכן אני מאד מאד מבקש אותך לטובתך הנצחיית, לפני שאתה הולך להתפלל כל תפלה שחרית מנחה ערבית, תעשה כל מיני מאמצים שבעולם להכניס רק כמה פרוטות בקופת הצדקה שבבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, וכן לפני שאתה נוסע לאיזה דרך, תתן צדקה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שקודם שהולכים לדרך צריכים לתת צדקה, ועל ידי זה ינצל מכל מיני תאונת דרכים, כי כל הדרכים בחזקת סכנה וכו', וכן באמצע האוכל גם כן כדאי להכניס כמה פרוטות לצדקה, ואם תרגיל את עצמך לתת צדקה בכל יום, זה ירחיב את לבך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ותהלה לאל שקהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה נבנה רק על חסד, ואני מוסר את נפשי פשוטו כמשמעו שאנשי שלומינו היקרים יהיו אנשי חסד, כי אנחנו אנשי הבעל תפלה שיושבים מחוץ לישוב, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ד' לסדר וארא כ"ז טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שיש לנו רבי כזה שלא נותן לנו לישון, יום אחר יום מעורר ומחזק אותנו, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, כי מה היינו עושים בלי רביז"ל? ולכן ידוע האימרה שאמר מוהרנ"ת ז"ל לתלמידו ר' נחמן טולטשינר ז"ל, אם לא מצייתים את רביז"ל למה אתה נוסע אליו? והשאלה הזו אנחנו צריכים לשאול לעצמינו, אם אנחנו לא מצייתים את רביז"ל במה אנחנו מקושרים אליו? הרי רביז"ל רצה מאד מאד שנהיה תמיד בשמחה, והזהירנו על שמחה יותר מהכל, ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופל על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ורואים שדייקא על שתי הדברים האלו, הס"מ מתלבש על האדם מאד מאד, לא להיות בשמחה, ולא להתבודד עמו יתברך, שהם שתי היסודות העיקריות בחסידות ברסלב, ועל זה רביז"ל הזהירנו יותר מהכל.
מה אומר לך כל הצרות והבעיות שלך זה רק מחמת חסרון השמחה, כי אם אדם היה תמיד שמח, היה ממשיך עליו אורות נשגבים מלמעלה, כי כך מובא בזוהר (תצוה קפ"ד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ה' לסדר וארא כ"ח טבת התשע"ג 

שלום וברכה אל ... נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתמסור את נפשך על מדת השמחה להיות רק בשמחה עצומה על נועם חלקך, על "אשר בנחל" שם גורליך, ומי יתן שהשמחה הזו תביא אותך אל ישוב הדעת אמיתי, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך.
אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי.
דע לך שהס"מ ימח שמו וזכרו כל הענין שלו זה רק פירודים, "הפרד ומשול", והסיסמא שלו תמיד "אני לא משאיר עקבות", ומסית ומדיח את תושבי המקום נגדינו ביודעים ובלא יודעים, והוא מוסר אותנו בכל מיני מסירות כאחד הריקים והרשעים וכו', ואחר כך הוא מחייך וצוחק כאילו לא קרה שום דבר, והוא חושב שהוא יכול לעבוד עלינו וכו' וכו', ולכן צריכים מאד מאד לברוח מהטומאה הזה שמסיתים אחד נגד השני, ואני מאד מאד מבקש אותך אישית שאל תתערב בשום מחלוקת שבעולם.
נא ונא תמסור את נפשך על מדת השלום והאהבה, ובפרט בביתך, תשמור על השלום בית שלך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה, וכן תמסור את נפשך שיהיה שלום ואהבה בין אנשי שלומינו היקרים, ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ולכן צריכים למסור את נפשינו שיהיה שלום ואהבה בין נשמות ישראל, כי כולם הם חלק אלקי ממעל, נשמותיהם הם צינורות שמורידים את שכינת עוזו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (אבות דרבי נתן פרק י"ב סימן ג') אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד שנאמר (מלאכי ב') "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון", כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע בו באדם רשע ונתן לו שלום למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי היאך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום נמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. וכן שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה הלך אהרן וישב אצל אחד מהם אמר לו בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר ואמר לו בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואמר אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו, וכנשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה, לכך נאמר (במדבר כ') "ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל", ולכן אשרי מי שילך בדרך זה רק להרבות בשלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת י) שמו של הקדוש ברוך הוא שלום, ואמרו חכמינו הקדושים (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וארא כ"ט טבת התשע"ג

שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד

מאד מאד אני מבקש את אנשי שלומינו היקרים, אל תהיו בטלנים, תנצלו את השבת קודש כמו שצריך, כי עם ישראל הם בן זוגה של השבת, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א ח') תני רבי שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת, כנסת ישראל היא בן זוגך, היינו דבור (שמות כ') "זכור את יום השבת לקדשו"; ולכן דעו לכם שלמעלה מסתכלים איך תנצלו את השבת קודש, אם תהיו כל השבת בשמחה עצומה, אזי יומשך עליכם שפע פרנסה על כל השבוע, כי כל ההשפעות מתחילות לבוא לאדם משבת קודש, שאז מאיר עצם עצמיות אלקותו יתברך בלי שום לבושים כלל וכו' וכו', ואם חס ושלום מפספסים את השבת קודש ורבים עם האשה או עם הילדים, או עם שאר בני אדם, בזה דוחים את השכינה ואת ההשפעה ממנו בששת ימי החול, ולכן אל תהיו בטלנים, אנחנו מקורבים אל רבי כל כך גדול שהזהיר אותנו, וביקש מאתנו, ואמר לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם הייתם יודעים מה זה להיות בשמחה בשבת, לא הייתם מפסיקים לרקוד כל השבת מרוב שמחה שזכינו להיות יהודים מאמינים בו יתברך, והיה השבת יקר בעינינו, ולכן בואו נעשה התחלה חדשה מהשבת הזו רק להיות בשמחה כל השבת, ולהשלים עם האשה, ולשמור על הילדים שלא יסתובבו על הרחובות, אשרי אדם שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז נכון לבו יהיה בטוח שיצליח כל השבוע.

המאחל לכם שבת שלום

 

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וארא כ"ט טבת התשע"ג

שלום וברכה אל...  נ"י

מאד מאד אני מבקש אותך שתרחם על עצמך, ותעשה כל מה שבידיך לקבל את השבת בשמחה עצומה, כי אי אפשר להסביר לך מה זה לשמור את השבת כהלכתה? ומה זה להיות בשמחה כל השבת? כי שבת הוא עצם גילוי אלקותו יתברך בלי שום לבושים, ויכולים לזכות שהקדוש ברוך הוא ימחול לאדם את כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו; כמה אדם מצפה ומייחל שימחלו כל עוונותיו, ושיתגלה אליו הקדוש ברוך הוא בעצמו, ושירגיש עונג רוחני וכו' וכו', אך הס"מ מטפש לו את המח ואת הדעת, מעקם לו את הלב בקושיות וספיקות והרהורים רעים, ונכנס בדכאון פנימי, ובין כך השבת פורח ואינו מקבלו בשמחה, ולכן אני מאד מבקש אותך  אל תהיה בטלן, כי רביז"ל אמר לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות; ולכן אל תהיה בטלן, רק חזק ואמץ מאד לקבל את השבת בשמחה עצומה, ואל תריב עם אשתך בשום פנים ואופן, ותשמור על ילדיך כל השבת.
מה אומר לך אהובי ידידי היקר לי מאד, מובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ולכן זה צריך להיות הכנה על שבת קודש לא לריב עם אשתך או עם ילדיך, רק תהיה בשמחה עצומה, ויתרחב לך דעתך, ועל ידי זה תרגיש נועם השבת.

המאחל לך שבת שלום

1 תגובות

    • 1.
    • מאת: מרדכי כלפה
      בס"ד
      השם יאריך ימיו ושנותיו של הצדיק מיבנאל בטוב ובנעימים.
הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup