חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
בראשית שמים וארץ - היסוד בעבודת ה' הוא יראה ואהבה
   
שמים וארץ - יראה ואהבה

יראה ואהבה הן יסודות גדולים בעבודת ה' וכבר בפסוק הראשון של התורה מרומז שמידות אלו הן העיקר • בשבת 'בראשית' עם ישראל דומים לילד קטן בן שלוש שהולך ללמוד תורה בפעם הראשונה  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש שליט"א בשבת קודש פרשת בראשית ה'תשע"ג


בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד, על פי דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' י"ז המדבר מיראה ואהבה, עיין שם.

♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רביז"ל אומר (מוהרא"ש נ"י חזר על נקודה אחת שבתורה זו של רביז"ל), כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל, כי אם על ידי צדיקי הדור, כי הצדיק הדור, הוא המגלה היראה והאהבה וכו', עיין שם כל זאת בדברי רביז"ל.

 יראה ואהבה הם היסוד בעבודת ה' ומקבלים אותם מהצדיק

והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה מדות יראה ואהבה הם שני יסודות גדולים בכל חיי האדם, ועל ידם כל עיקר הצלחת אדם בתורה ובמצוות, וכמובא בתיקוני זוהר (תיקון י') שיראה ואהבה הם תרין גדפין, שני כנפיים, שעל ידם, תורה ומצוות שאדם עושה, פורחות למעלה, ומגיעים אל מקומם, כי מצד אחד צריך להיות לאדם יראה גדולה מהשם יתברך, שיתיירא מלפניו, ויפחד מלעבור על רצונו, ומצד שני יאהב את השם יתברך אהבה שלימה, וישתוקק בכל עת לקיים רצונו, מרוב אהבה שיש לו אליו יתברך, נמצא כשלומד תורה ומקיים מצוות עם שני מדות אלו, יש שלימות ויופי אל כל מה שעושה, והתורה והמצוות עולות למעלה לשמים, ופועלים כל מה שצריכין, מה שאין כן כשלומד תורה או מקיים מצוות בלי יראה ואהבה, אזי התורה והמצוות נשארים למטה, ואין יכולים לפרוח ולעלות אל מקומם, ועל כן צריכין לעבוד הרבה על שני מדות אלו, ולקנותם בנפשו קנין גמור.

ומגלה רביז"ל, ששני מדות אלו מקבלים מן הצדיק, כי כשאדם מקורב אל צדיק אמיתי, שכל עבודתו ביראה ובאהבה שלימה, ומצד אחד הוא מתיירא מלפניו יתברך ביראה עלאה, ותמיד מפחד מהדר גאונו יתברך, ומצד שני הוא אוהב השם יתברך באהבה עזה, ואין דבר שבעולם שלא יעשה בשביל אהבתו יתברך, כשאדם מקורב אל צדיק כזה, ממילא גם עליו נשפע מיראתו ומאהבתו, כי כל המחובר לטהור - טהור, ואז יכול גם כן לבוא לידי יראה ואהבה אמיתית.

 כדי להגיע ליראת הרוממות צריכים קודם יראת העונש

והנה מבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' פ"ז, ובשיחות הר"ן סי' ה'), שאף על פי שבוודאי עיקר שלימות היראה היא יראת הרוממות, להתיירא מלפניו יתברך על שהוא רב ושליט, עיקרא ושרשא דכולא עלמין, ולא להתיירא מלפניו מפני יראת העונש, אף על פי כן אי אפשר להגיע אל יראת הרוממות, כי אם כשמתחיל עם יראת העונש, כי כשאדם עדיין בקטנות הדעת, אי אפשר לו להשיג יראת הרוממות כראוי, כי עדיין אינו מרגיש אמתת מציאתו יתברך החופף עליו כל היום, ולכן מוכרח מקודם להתחיל עם יראת העונש, ולדקדק מאד לא לעבור על רצונו יתברך פן יקבל עונש עליו, אבל כשאדם מתנהג ביראת העונש זמן רב, ותמיד מזכיר עצמו מיראת השם יתברך, וכן משלים עצמו במדת האהבה, ומכניס בלבו אהבה גדולה אל השם יתברך, על ידי זה סוף כל סוף בא אל יראת הרוממות, הנקראת יראה עלאה, ומרגיש אמתת מציאותו יתברך הסובבת אותו בכל עת, ואז מתחיל לרעוד ולפחד מהשם יתברך מחמת שהוא עיקרא ושרשא דכולא עלמין, והיראה והאהבה שלו בשלימות, ולכן אשרי מי שזוכה להתקרב אל צדיק אמיתי, ולהתבונן היטיב במדת יראה ואהבה שלו, כי אז גם עליו יושפע שתי מדות קדושות אלו, ויזכה לדביקות אמיתית בו יתברך בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

 שמים וארץ = רוחניות וגשמיות = נשמה וגוף

וקישר מוהרא"ש נ"י את ענין הנ"ל לפרשת השבוע, פרשת בראשית, בקשר נורא ונפלא מאד, כי התורה הקדושה מתחלת, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ויש לומר, שהתורה הקדושה מרמזת לנו בפסוק ראשון, גודל מעלת מדות אהבה ויראה, ושכל קיום הבריאה תלויה בהם, כי שמים וארץ הם רוחניות וגשמיות, נשמה וגוף, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין צ"א:) אקרא אל השמים מעל, זה הנשמה, ואל הארץ, זה הגוף (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' י"ד), ועיקר התכלית שיהיו שניהם מקושרים ביחד, שמים וארץ, רוחניות וגשמיות, נשמה וגוף, ולעבוד את הקדוש ברוך הוא עם שניהם, כי נשמה בלי גוף אי אפשר לה לקיים כל מצוות התורה התלויות בענינים גופניים ובפעולות גשמיים, וכן גוף בלי נשמה, אין לה שום חיות כלל, ורק כששניהם מחוברים יחד, נשמה וגוף, שמים וארץ, רוחניות  וגשמיות, אזי יכולים לקיים כל מצוות התורה בשלימותם, ולהביא כל הבריאה כולה אל תכליתה. 

והנה "שמים" שהיא הנשמה, רוחניות אלקות, מרמזת על מדת "אהבה", כי הנשמה היא חלק אלוק ממעל, והיא מקושרת באהבה עזה אל מקור מחצבתה, כי היא אחדות אחד עם הבורא יתברך שמו, ואח"ד בגימטריא אהב"ה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ד'), מה שאין כן הגוף, הבא מן "הארץ", מתכלית הגשמיות, מרמז על מדת "יראה", וכמו שכתוב (תהלים ע"ו) ארץ יראה, כי בתחילה היראה מתלבשת בדברים ארציים וגשמיים, כגון שמפחד מחיה רעה או משר או מגנבים וכיוצא בהם, אבל אחר כך, כשמתבונן שאין שום בריה שבעולם יכול להרע לו בלתי רשותו יתברך, אזי מעלה מדת היראה לשרשה, היינו ליראת הרוממות (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ט"ו), נמצא "שמים וארץ" הם "אהבה ויראה", וכל תכלית הבריאה היתה בשבילם, וכמו שכתוב, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, כי עיקר התכלית שיעבוד אדם את השם יתברך עם הגוף והנשמה גם יחד, ויקדש גופו כל כך במדת היראה, עד שלא יתעלמו השגות אלקות גם מבשר גופו, וכמו שכתוב (ישעיה נ"ח) ומבשרך לא תתעלם, עד שאפילו מבשר גופו יראה אלקות, וכמו שכתוב (איוב י"ט) ומבשרי אחזה אלוק (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' כ"ב), נמצא שבפסוק ראשון שבתורה, מתגלה מעלת מדות יראה ואהבה, ואיך שכל הבריאה היתה בשבילם, ודייקא על ידם יזכה ללמוד כל התורה ולקיים כל המצוות, כי על ידי יראה ואהבה יש לתורה ולמצוות כנפיים לפרוח בהם, ולהגיע אל מקומם ולפעול כל מה צריכים.

› שבירת הלוחות, מתן תורה, ובריאת העולם - מה הקשר ביניהם?

וזהו חיבור סוף התורה לתחילתה, כי התורה מסיימת (דברים ל"ד) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, יד החזקה הוא קבלת התורה, כמו שפירש רש"י, שמרמזת על מדת אהבה, כי מרוב אהבתו יתברך אלינו, נתן לנו את התורה, שנוכל לקיים רצונו יתברך, ולעבוד אותו באהבה, ולכל המורא הגדול, היא שבירת הלוחות, כמו שפירש רש"י, המרמזת על מדת יראה, כי שבירת הלוחות הכניהס מורא גדול בישראל, ועל ידה באו למדת היראה, אשר עשה משה, דייקא, לעיני כל ישראל, כי יראה ואהבה מקבלין מן הצדיק, שהוא משה, והצדיק עושה כלי, המרומז בסופי תיבות לעיני' כל' ישראל', אותיות כל"י, שיוכלו כל ישראל לקבל ממנו יראה ואהבה, ופותח "עיני כל ישראל" לראות, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, רוחניות וגשמיות, אהבה ויראה, ועל ידי שני מדות אלו יבואו לקיים כל התורה והמצוות כראוי, ויגיעו אל שלימותם באמת.


"שמים וארץ נבראו ביחד, ללמד שמדות אהבה ויראה שווים כאחד"

› כמו בבריאת המאורות - גם היראה והאהבה צריכים להיות שווים

והנה שמים וארץ נבראו ביחד, ללמד שמדות אהבה ויראה שווים כאחד, כי אף על פי שבתחילה בוודאי צריכין להתחיל עם יראת העונש, שהיא למטה ממדת אהבה, כי עדיין מתיירא מדברים חיצונים(ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קפ"ה), אבל עיקר התכלית להגיע אל יראת הרוממות, שהוא שווה בשווה עם מדת אהבה, ואז היראה והאהבה שווים בקומתן ובגדולתן, שזה ענין שני המאורות שנבראו בשווה, וכמו שכתוב (בראשית א') ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וגו', "שמש" מרמז על מדת "אהבה", וכמו שכתוב (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש וגו', ו"לבנה" מרמזת על מדת "יראה", כי לבנה אין לה אור מעצמה, רק מה שמקבלת מן השמש, שזהו מדת המלכות, דלית לה מגרמה כלום (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' א'), ועיקר היראה ממדת המלכות, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (אבות ג') אלמלא מוראה של מלכות (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קפ"ה), והתכלית שיהיה שניהם שווים, היינו שיזכה ליראת הרוממות, שהולכת ביחד עם מדת אהבה, אבל מיד שקטרגה הלבנה ואמרה, אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, אמר לה הקדוש ברוך הוא, לכי ומעטי את עצמך, היינו שמקודם יהיה מדריגה של יראת העונש, שיתיירא מדברים חיצוניים, כגון מחיה רעה ומשר ומליסטים, ורק אחר כך יבא לידי יראת הרוממות, וכמו שיהיה לעתיד לבוא, שיהיה אור הלבנה כאור החמה, וכמו שכתוב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה, נמצא שגם מתליית המאורות ביום רביעי, לומדים גודל מדת יראה ואהבה, ואיך שעיקר התכלית לבוא לידי יראת הרוממות, ולפחוד מהדר גאונו יתברך, שהוא עיקרא ושרשא דכולא עלמין, ולאהוב עצמו עם השם יתברך כצאת השמש בגבורתו, ועל ידי זה זוכים להאיר על נפשו שני המאורות הגדולים, ולהכלל לגמרי בו יתברך.

וזהו בראשית אותיות ירא בשת (תיקוני זוהר תיקון נ"ח), ואותיות ירא שבת (תיקוני זוהר תיקון ט'), ירא בשת הוא מדת "יראה", שעל ידה עיקר הבושה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (נדרים כ.), על הפסוק (שמות כ') ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, זו בושה, שזה כולל גם יראת העונש, שמתבייש ומתיירא שלא יבוא לידי עונש על ידי איזה חטא חס ושלום, אבל אחר כך מגיעים לידי ירא שבת, שהוא יראת הרוממות, שהוא שווה בשווה עם מדת אהבה, שהוא השגת שבת קודש, שאז היראה בשלימות בלי שום כסילות של ימי החול (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' י"ז), ואז מגיע לתכלית "אהבה" שהוא עונג שבת, וכמו שכתוב (שיר השירים ז') אהבה בתענוגים (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' נ"ח), נמצא ששני מדות קדושות "יראה ואהבה" מרומזות בתיבת "בראשית" עצמה.

› כיצד זוכים לכל זה? על ידי לימוד התורה ובפרט לימוד משנה

והנה מבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' א'), שעל ידי שלומדין תורה בכח, על ידי זה נעשה ייחוד בין חמה ולבנה, ואדם מקבל חן, וכל תפילותיו ובקשותיו מתקבלות, כאדם המדבר דברי חן, עיין שם בדברי רביז"ל, והנה "חמה ולבנה" מרמזים על מדת "אהבה ויראה", נמצא שעל ידי לימוד תורה בכח, זוכין ליראה ואהבה, כי לומד איך למצוא אלקותו יתברך בתוך פרטי הבריאה, שהרי נתגלה לו על ידי התורה שיש אלקות בכל פרט, שהרי יש הלכות בתוך דומם וצומח וחי ומדבר, וכל הגשמיות מקושרת אל רוחניות, שמים וארץ ביחד, וכפי שנתברר לאדם שיש אלקות בכל פרטי הבריאה, נתמלא יראה ואהבה, כי רואה שכל גשמיות הארץ מקושרת אל רוחניות השמים, ומתיירא מאד מלפני עוצם רוממותו יתברך, ונתמלא לבו באהבה גדולה.

והנה עיקר לימוד זה הוא לימוד ששה סדרי משנה, כי משניות היא יסוד תורה שבעל פה, הכוללת בבלי ירושלמי תוספתא, ועל ידה יוצאת הלכה למעשה, ועל כן הוא דבר גדול לעסוק בהרבה לימוד משניות, ולגרוס הרבה פרקים משניות בכל יום, כי דייקא על ידה באים לידי יראה ואהבה גדולה, וגם מכים את היצר הרע הרוצה לעשות אדם משוגע ממש, כי ששה סדרי משנה הם ו' סדרים, ואות ו' הוא צורת מקל המכה היצר הרע ומגרשו מן האדם (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' א'), ועל ידי זה גם יהיה לו השפעות טובות בגשמיות, כי משנ"ה בגימטריא פרנס"ה, ומי שהוגה הרבה במשניות, אף פעם לא יחסר לו כלום.

וזה יש לרמז בתוך הפסוק (בראשית ד') וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו, ופירש"י, חקק לו אות משמו במצחו, ואיתא בילקוטי ראובני, שהאות שחקק לו היה אות ו', ויש להבין למה אות ו' דייקא? אבל על פי הנ"ל מובן מאד, כי האות ו' מרמז על ששה סדרי משנה, שהוא כמקל ביד האדם להכות היצר שרוצה לעשות אותו משוגע ממש רחמנא ליצלן, ולכן אחר שעשה קין תשובה, ניתן לו אות ו', "לבלתי הכות אותו כל מוצאו", שלא יוכלו פגעי ומקרי הזמן, שהם מעשה היצר הרע, להכות אותו ולשבור אותו, רק אדרבה הוא יכה וישבור את היצר הרע על ידי לימוד משניות, וגם ימשיך על עצמו השפעות טובות בגשמיות, ולא יחסר לו כלום.

› שבת בראשית - עושים התחלה חדשה!

וזהו עוצם השמחה של "שבת בראשית", שעושים התחלה חדשה בלימוד תורה הקדושה, ומקשרים תורה שבעל פה עם תורה שבכתב, ומתחילים ללמוד חומש מפרשת בראשית, וכמו שאמר ה"צמח צדק" זי"ע, שב"שבת בראשית", נשמות ישראל כמו ילדים קטנים, בגיל ג' שנים, שהולכים לחדר בפעם ראשון ללמוד חומש, שהשמחה גדולה עד מאד, כי כמה זמנים קשים עוברים על בן אדם עד שזוכה למצוא זווגו, ועד שזוכה להוליד ילד, ועד שזוכה להוליך אותו לחדר בפעם הראשונה ללמוד חומש, ולכן אותו יום בוודאי שמחה גדולה ועצומה מאד, וכך הם נשמות ישראל אחרי חג הסוכות ושמחת תורה, שזכו ל"חתן תורה", ולהתחתן עם התורה ולגדול עם התורה, ועכשיו אחר החג רואים פרי מעלליהם, שהולכים לחדר ולבית הכנסת ומתחילים ללמוד תורה מ"בראשית", ולכן צריכין לדקדק מאד ללמוד בכל שבוע פרשת השבוע "שנים מקרא ואחד תרגום", כי הוא חיוב מדברי חכמינו הקדושים, וכמו שאמרו (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיות עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' רפ"ה סעיף א'), וצריכין להתנהג כמו שמוזכר בשולחן ערוך (שם סעיף ג'), שמיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור, ולהתחיל ללמוד את הפרשה מיום ראשון, כי המציאות מראה שמי שמחכה עד ערב שבת לעבור את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, אינו משלים אותה, כי הפרשיות גדולות, והערבי שבתות קצרים, בפרט בימות החורף, ומפסידים מצוה וחיוב זה מדי שבוע בשבוע חס ושלום, ולכן איזהו חכם, הרואה את הנולד, ומתחיל מיום ראשון ללמוד פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, וכך עד ערב שבת גומר את הכל, וזוכה להבטחת חכמינו הקדושים "מאריכין לו ימיו ושנותיו".

 רמז נאה במנהג הגבהת התורה בשמחת תורה

וסיים מוהרא"ש נ"י, שהעיקר שיהיה הכל בעיניו כחדש לגמרי, וכמו ילד קטן שהולך לחדר בפעם ראשון, ולא כדיוטגמא ישנה שכבר רגיל בה מכבר, וכמו שפירש אדוני אבי זי"ע בעל "מנחת זאב", את מנהג ישראל קדושים, למה עושים הגבהה לספר תורה בשמחת תורה בדרך הפוך, שהכתב נגד העם, ויריעה חלוקה כלפי עיני המגביה, ללמד לאדם שלא יחשוב שעשה סיום על התורה, וכבר למד את הכל, רק יידע שעדיין לא התחיל ללמוד כלום, שהרי יריעה חלוקה נגד עיניו, רק עליו להתחיל מחדש לגמרי, והשם יתברך יזכינו להגות בתורה בהתמדה עצומה, הן בתורה שבעל פה ובהרבה לימוד משניות, והן בתורה שבכתב ובלימוד הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ונזכה לשנת גאולה וישועה, ולקבל פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן.

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup