חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מאלמים אלומים - דברי התורה של הצדיק האמת מקימים ומעמידים את האדם

והנה קמה אלומתי וגם ניצבה

כשמחפשים את הקדוש ברוך הוא בכל דבר ודבר, מתדבקים בו וזוכים להארה נפלאה • עיקר המעלה הם חידושי תורה שמקימים את נשמות ישראל מנפילתם ונותנים להם כח להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליהם  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש שליט"א בסעודת שלישית בשבת קודש פרשת מקץ ה'תשע"ג


בסעודה שלישית, סעודת רעוא דרעוין, דבר מוהרא"ש נ"י דבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רבנו ז"ל בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א', המדבר מהסתכלות על החכמה והשכל שיש בכל דבר, עין שם.

 ♦ ♦


› מעלת ההסתכלות בשכל של כל דבר להתקרב על ידו אל השם יתברך

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רבנו ז"ל אומר (מוהרא"ש נרו יאיר חזר בקצור על כמה נקדות שבתורה זו של רבנו ז"ל) כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר, וזה בחינת יעקב שזכה לבכורה, שהוא ראשית, הינו חכמה, כמו שכתוב (תהלים קי"א) ראשית חכמה, הינו להסתכל על החכמה שיש בכל דבר, וזה גם בחינת יוסף, כי יוסף היה כלול ביותר מבחינת יעקב, כמו שכתוב (שם ל"ז): "אלה תולדות יעקב יוסף"; כי הוא היה עקר תולדותיו, כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי, ועל כן נאמר ביוסף (דברים ל"ג): "בכור שורו הדר לו", 'בכור' הוא בחינת השכל, וזהו 'שורו' לשון הסתכלות, כי צריכין להסתכל בהשכל שיש בכל דבר, וזהו הדר לו, תרגם אונקלוס: זיו ליה, לשון אור, כי השכל מאיר לו בכל דבר, אפלו במקום שהיה אפל וחשוך, מאיר לו השכל, כשזוכה להסתכל על השכל שיש שם בכל דבר, ומקרב אותו להשם יתברך; עין שם כל זאת בדברי רבנו ז"ל.

› להבחין ברמזים שהשם יתברך מרמז לכל אחד

והסביר מוהרא"ש, נרו יאיר, כי הנה רבנו ז"ל מגלה בתורה זאת, יסוד ועיקר גדול בחיי אדם, שצריך כל אדם להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, הינו על הרמזים שהקדוש ברוך הוא מרמז לו בכל דבר להתקרב אליו (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד), ולהוציא משפטי הנהגות ישרות מכל אשר רואה ולומד (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א), כי כבוד השם יתברך צועק מכל דבר (שיחות הר"ן סימן נ"ב), ומכל פרט ופרט של הבריאה יכולים לראות אלקות, ולהוציא משם איזה רמז להתקרב אל השם יתברך, כי כל הבריאה נבראה בשביל כבוד השם יתברך, וכמו שכתוב (ישעיה מ"ג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, נמצא שיכולים למצוא כבוד השם יתברך בכל פרטי הבריאה, ולראות גילוי אלקות מכל פרט ופרט.

› העינים רואות דברים עליונים ונשגבים מאוד

והנה כשאדם מרגיל עצמו בעבודה קדושה זאת, להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, וגם מתפלל תמיד להשם יתברך שיזכה לראות אלוקות השורה בכל דבר, אזי זוכה שמאירים עיניו באור אלקותו יתברך, ושמו יתברך עומד תמיד לפני עיניו, וכמו שכתוב (תהלים טז) שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, כי מריבוי שיחותיו ותפלותיו אל השם יתברך, ומרב התמדתו לדבק את מוחו בהשם יתברך, שם הוי"ה ברוך הוא עומד לפני עיניו תמיד, ורואה דברים עליונים שאין אחרים רואים כלל, וכמו שאומר רבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנד), שהעינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד, והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים, ואם היה האדם זוכה לעינים כשרות, היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות, כי הם רואות תמיד. וזהו עצם מעלת ראות הצדיקים, שתמיד רואים אלקותו יתברך לפני עיניהם, ואין גשמיות העולם תופסת מקום אצלם כלל, וכמו שאמר פעם הבעל התניא זי"ע לבנו האדמו"ר האמצעי מחב"ד זי"ע, בצעירותו, בערע (כך כנה אותו בלשון חבה, כי שמו היה רבי דובער זי"ע), מה אתה רואה? וענה לו, אבא, אני רואה גג קירות ובית, ענה ואמר לו אביו הקדוש, אבל אני רואה רק אלקות... כי המרגיל עצמו להסתכל על אלקות, יש לו ראות עינים אחרת לגמרי.

› הצדיקים זוכים שהשמות הקדושים לפני עיניהם תמיד

והנה הצדיקים שמדבקים מוחם בהשם יתברך, זוכים ששם הוי"ה ברוך הוא, עומד לפני עיניהם תמיד, ושם הוי"ה מתפצל ומצטרף בצרופים רבים, וכלליותו הם ארבעה צרופי הוי"ה במלואו: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, שהם כנגד הארבעה עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. שם ע"ב: - יו"ד ה"י וי"ו ה"י, כנגד עולם האצילות, שם ס"ג: - יו"ד ה"י וא"ו ה"י, כנגד עולם הבריאה. שם מ"ה: - יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כנגד עולם היצירה. ושם ב"ן: - יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, כנגד עולם העשיה, וביחד עם ג' כתריהם שהם ג' צרופי אהי"ה במלואו: קס"א, קמ"ג, קנ"א; כזה: אל"ף ה"י יו"ד ה"י (קס"א), אל"ף ה"א יו"ד ה"א (קמ"ג), אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה (קנ"א), כולם ביחד עולים בגימטריא תרפ"ו (עם הכולל), שהוא סוד (בראשית מ"ט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, פורת בגימטריא תרפ"ו, שאצל הצדיקים הטהורים המיחדים יחודים קדושים ונוראים, שבעת השמות האלו נצבים ועומדים לנגד עיניהם תמיד, ומאירים לפניהם באור גדול מאד, ועל כן הצדיקים מכונים בשם דג, כי ד"ג אותיות ד' ג', שהם ד' צרופי הוי"ה, וג' צרופי אהי"ה (כמבאר כל זה היטב בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב' ובפרוש "שפת הנחל" שם).

› הסימן שהתקבלה תשובתו – שזוכה לראות השמות!

נמצא שזה צריך להיות עיקר השתדלותו של אדם, לקדש ולטהר מוחו ומחשבתו עד שיאירו לפני עיניו שמות אלו, והוא סימן שזכה לעשות תשובה באמת, וכמובא בספר הקדוש "נעם אלימלך" (פרשת נח), שסימן לבעל תשובה גמור, שנתקבלה תשובתו לפני השם יתברך, כשעומד לפני עיניו שם הוי"ה ברוך הוא, כי מרוב התמדתו להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, זוכה לסתום עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי, עד שאין רואה לפני עיניו כי אם אמתת מציאותו יתברך לבד, ושמותיו יתברך עומדים לפני עיניו בקביעות עצומה, ואינו מסיח דעתו ממנו יתברך כלל.

› צריך להיזהר שלא ליפול מחמת הנסיונות הקשים

והנה מצד אחד, בודאי צריך להיות כל השתדלותו של אדם אחר דבקות השם יתברך, אבל מצד שני גם עוברים עליו נסיונות קשים ומרים, ומנסים ובוחנים אותו אם חזק בדבקותו באמת, ובפרט בעניני פרנסה, עוברים עליו הרבה נסיונות מאוד, כי יסורי העניות והדחקות קשים מכולם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש משפטים) שיסורי עניות, קשים מכל היסורים ביחד רחמנא ליצלן, ולכן צריכין לקבל התחזקות גדולה מפי הצדיקים, להחזיק מעמד בכל אשר עובר עליו גם בעניני פרנסה, ולא לשאול קשיות על הנהגתו יתברך למה צריך לסבול כל כך, כי הכל בחשבון צדק מלמעלה, לזכך חומריותו, ולהאיר צורתו ונשמתו (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ע), ואם יחזיק מעמד, ויקבל הכל באהבה, בודאי יתהפך הכל לטובה, ויקבל שפע גדול ברוחניות ובגשמיות, ולא יחסר שום דבר כלל, לכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו, ומחפש לראות כבודו יתברך מכל פרטי הבריאה, כי אז יאיר עליו מלך הכבוד, ויזכה לכל טוב אמתי ונצחי, בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

› כל קורות יוסף הצדיק ללמד התחזקות ודבקות לכל הדורות

וקישר מוהרא"ש נ"י את כל ענין הנ"ל לפרשת השבוע ולענינא דחנוכה בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה אם נתבונן, נראה, שכל קורות ימי חייו של יוסף הצדיק, החל עם החלומות שלו, שסיפר לאחיו, וכל מה שסבל מזה, וכן אחר כך עם החלומות של פרעה, ואיך שפתר אותם, ועלה לגדולה, הכל סובב והולך על הקוטב זה, ללמד לבריות דבקות השם יתברך, להסתכל על החכמה והשכל שבכל דבר, ולהחזיק מעמד אפלו בדוחק הפרנסה וביסורי עניות, חס ושלום, עד שיזכו שיאירו לפני עיניהם צרופי שמותיו יתברך ולא יסיחו דעתם ממנו יתברך כלל, כי כך קיבל מיעקב אביו, שמדתו מדת שמש, להסתכל על החכמה והשכל שבכל דבר, עד שיאירו כל דרכיו כמו השמש, וזה אשר מסר לדורות עולם, שיראו כבודו יתברך כל הבריאה.  

› מאלמים אלמים – חידושי התורה של הצדיקים המחזקים

כי בחלום הראשון של יוסף הצדיק כתיב, (בראשית לז) והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה, והנה קמה אלמתי וגם נצבה, והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחוינה לאלמתי. ובחלום זה גילה יוסף לאחיו, שאצל הצדיק שורים חדושי תורה נפלאים המלאים התחזקות עצומה, שיכולים לעורר הבריות להחזיק מעמד בכל אשר עובר עליהם, גם במלאכתם בשדה ובעסקי פרנסתם, וכמו שמסביר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות השכמת הבקר הלכה ד'), ש"אלומים" מרמזים על חדושי תורה של הצדיקים, שכולם הם מלאכה של קישור וחיבור אלומות של דברי תורה זה עם זה, כדרכן של מחדשי חידושי תורה, שקושרים ומחברים דברי תורה ממקום למקום, ומקשים קשיות, ומביאים ראיות והוכחות ממקומות אחרים, כדי להבין מה שכתוב במקום זה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה י"ז.), על הפסוק (משלי ל"א) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה, דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר, ועל דרך זה בונים חדושים נפלאים בתורה, וכותבים ספרים של שאלות ותשובות, ו"מאלמים אלמים בתוך השדה" של תורה, בכמה מיני אופנים נפלאים.
 

"מאלמים אלמים – חידושי התורה של הצדיקים המחזקים"

› חידושי התורה של הצדיק – עולים במעלה!

והנה מוסיף עליהם חידושי התורה של הצדיק אמת, הגדול במעלה מאוד, שכל החדושים שלו בגדר "והנה קמה אלמתי וגם נצבה", שאומר חידושי תורה רק על כונה אחת, להקים בני אדם מנפילתם, ולתת להם מעמד ומצב חזק בחייהם, אפלו בעבודתם בשדה ובעסקי פרנסתם, שזהו פירוש הפשוט של "מאלמים אלמים", שהם אלומות של תבואה, הנצרכים לאוכל ולחיי נפש, שבודאי בעסקי הקמתם עוברים על בני אדם צרות ויסורים רבים, כי קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קי"ח.), והנה הצדיק האמת מעורר אותם, שגם באותה עת יחזיקו מעמד, ויתגברו בכל כחם להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ולהתקרב אל השם יתברך דיקא על ידי העסק שעוסקים בו, כי חידושי תורה של הצדיק האמת נאמרים באופן להכניס אמונה והתחזקות בבני אדם, שיוכלו לתת עצה במה שעובר עליהם בימי חייהם, ושישארו חזקים באמונתם, ולא יפלו בדעתם מפני שום דבר שבעולם כלל, ואלו הם החדושי תורה של יוסף הצדיק, שהם בגדר "והנה קמה אלמתי וגם נצבה", להקים נשמות ישראל מנפילתם, ולהציב אותם על מקומם, גם בעסקי פרנסתם, ולכן בודאי "והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחוינה לאלמתי", שכל חידושי תורה של צדיקים אחרים, מסבבים חידושים אלו, ומשתחוים ומתבטלים אליהם, כי כולם מכירים עצם המעלה שלהם, שיש בהם כח להקים נשמה הכי ירודה והכי פחותה מנפילתה, ולתן לה מצב ומעמד טוב בחייה, גם בעסקי פרנסתה.

› להאיר עיני הבריות באור אלקותו יתברך

וזה גם החלום השני של יוסף, שכתוב בו: "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי", כי בשעה שהצדיקים אומרים חידושי תורה אמיתיים, הם בוראים שמים וארץ חדשים, וכמובא בזוהר הקדוש (הקדמת בראשית ה' ע"א), על הפסוק (ישעיה נ"א) ולאמר לציון עמי אתה, אל תקרי עמי אלא עמי, עמי במלולי, מה אני בורא שמים וארץ במלולי, אף אתם כן, אבל האומר חדושי תורה בלתי אמיתיים, בורא רקיעים דשוא רחמנא ליצלן, וענו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי על זה, רחמנא לשזבן, רחמנא לשזבן, עיין שם. ויוסף הצדיק הראה להם על ידי חלומו, שהחדושי תורה שלו בוראים רקיעים חדשים, ששם השמש והירח והכוכבים כולם משתחוים לו, כי הוא מגלה חדושי תורה העוזרים לכל אחד מישראל להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, עד ששכלו יאיר בו כאור השמש, ואפלו אם עדיין אינו זוכה לאור השמש, יאיר לכל הפחות כאור הלבנה, שמקבלת מאור השמש, שהוא עניין אמונה, וכמו שכתוב (תהלים ע"ב) לפני שמש ינון שמו, לשון מלכות, שהוא האמונה, (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א'), היינו הדיבור המביא אדם לידי אמונה (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ג), נמצא שבחלומות אלו גילה יוסף לאחיו, שעיקר העבודה להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, וכל החידושי תורה שמגלים בעולם, הכל צריך ללכת על קוטב זה, להאיר עיני הבריות באור אלקותו יתברך, עד שיזכו כלם לראות אלקותו יתברך מכל פרטי הבריאה, ולא יסיחו דעתם ממנו יתברך כלל.

› ניסו ובחנו את יוסף אם אוחז בכל זה באמת

והנה אז התחיל לעבור על יוסף הצדיק מה שעבר, כי מן השמים ניסו ובחנו אותו, אם אוחז בכל זה באמת, ואם יכול למצוא אלקותו יתברך אפלו במצבים הכי קשים והכי מרים, ונתקנאו בו אחיו ויתנכלו עליו להמיתו, ושיסו בו הכלבים, וזרקו אותו בבור, ולבסוף מכרו אותו לעבד, ובכל אשר עבר עליו לא איבד עצמו כלל, רק אפילו בתכלית החושך והמרירות מצא אלוקותו יתברך, והחזיק עצמו בשמחה, והתפלל אל השם יתברך בכל עת, וכמו שכתוב (לט, ב) ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, ואיתא במדרש (בראשית רבה פרשה פ"ו סימן ד') גבר קפוז, הינו שמח וצוהל, וכתיב (שם פסוק ג') וירא אדוניו כי ה' אתו, ואומר רש"י, שם שמים שגור בפיו, כי תמיד דיבר מן השם יתברך, ותמיד התפלל אל השם יתברך, וכדאיתא במדרש (תנחומא וישב סימן ח'), שלא היה שמו של הקדוש ברוך הוא זז מפיו, היה נכנס לשמשו, והוא היה מלחש ואומר, רבון העולם, אתה הוא בטחוני, אתה הוא פטרוני, תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל ראי ובעיני פוטיפר אדוני, ופוטיפר אומר לו, מה אתה מלחש, שמא כשפים אתה עושה לי? והוא משיבו, לא, אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך, עיין שם, נמצא שכל עסקו במצרים ובבית המצרי, היתה רק למצוא אלקותו יתברך השורה שם, ולגלות שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל.

› דמות דיוקנו של אביו ראה - מדתו של יעקב, להסתכל על השכל שיש בכל דבר

ולכן אפלו כשהיה ליוסף ניסיון קשה ומר מאד עם אשת פוטיפר, גם אז לא איבד עשתונותיו כלל, רק הסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה ל"ו: מובא שם בפרוש רש"י), דמות דיוקנו של אביו ראה, הינו מידתו של יעקב, להסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, ולהבין שהכל רק נסיון מן השמים, לראות אם יעמוד חזק בדבקותו אל השם יתברך, ועל ידי זה זכה לבסוף לברכת (בראשית מ"ט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, שתמיד עמד לפני עיניו צרופי שמותיו יתברך, תרפ"ו אורות, בן פור"ת עלי עין, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש אגדה), עין שלא רצה לזון ממה שאינו שלו, זכה למלכות, הינו לראות מלכותו יתברך עומד לפני עיניו תמיד. 
[והנה רבנו ז"ל אומר בתורה הנ"ל - כי השכל מאיר לו בכל דבר אפלו במקום שהיה אפל וחשוך וכו'. נראה שמרמז בזה שעקר מה שעמד יוסף בנסיונו הוא על ידי זה שהיתה בו מדת יעקב היינו שהסתכל על השכל שיש בכל דבר וכו' וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ל"ו:) דמות דיוקנו של אביו ראה, כי יעקב הוא בחינת השכל כנ"ל, ועל ידי זה שהסתכל על השכל שיש בכל דבר על ידי זה עמד בנסיונו ועל ידי זה זכה לבכורה וכו'].          

› יוסף הצדיק התחזק בדבקותו ובשמחתו

והנה יוסף הצדיק היה כל כך חזק בדבקותו ובשמחתו בו יתברך, עד שאפלו כששמו אותו בבית הסוהר, גם כן לא איבד עצמו כלל, רק (פסוק כ"א) ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד, ויתן חנו בעיני בית שר בית הסהר, כי תמיד המשיך על עצמו חן עלאה על ידי הסתכלותו על החכמה והשכל שיש בכל דבר, והבין שבודאי יש כונה עליונה למה צריך להיות שם, והיה משמח כל האסירים שבבית הסוהר, עד שהביאו לשם את שר המשקים ושר האופים, וירא אותם והנם זועפים, ולא היה יכול לסבול עצבותם, ושאל אותם מדוע פניכם רעים היום, עד שסיפרו לו חלומותיהם, וכאשר פתר להם כן היה, כי כל דבריו היו כנים ואמתיים.

› קץ שם לחשך – סוף סוף יוצאים מאפלה לאורה

והנה בזה מתחילה פרשת השבוע, ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאר, ואיתא במדרש (בראשית רבה פרשת פ"ט סימן א'): "קץ שם לחשך" (איוב כח) – 'זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה - זמן נתן ליוסף, כמה שנים יעשה באפלה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ, חלם פרעה חלום'. כי בוחנים ומנסים את הצדיקים בכמה מיני נסיונות קשים ומרים, אבל לא לעולם יזנח ה', וסוף כל סוף מגיע יום ישועתם, שיוצאים מאפלה לאורה, וזוכים לאור גדול בימי חייהם, עד ששמותיו יתברך מאירים לפני עיניהם באור בהיר מאד, ואין החושך שולט אצלם כלל. 

› יוסף הבין שבתוך חלום פרעה גנוז אור גדול

וכל זה שמע יוסף הצדיק מן החלום של פרעה, כי למד היטב להסתכל על החכמה והשכל שבכל דבר, ולכן הבין שבתוך החלום של פרעה גנוז אור גדול, כי פרעה – 'זה לעמת זה' של התגלות הקדושה, שהרי פרע"ה אותיות פ"ה ר"ע, המגביר כח המדמה בעולם (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד), והוא כנגד הפה קדוש של הצדיק, ששם שמים שגור בפיו, ומגביר גילוי אלוקות בעולם, ולכן ופרעה חולם והנה עומד על היאר – 'היאר' אותיות 'ראיה' בהפוך אתוון, כי אצל בעל דמיון, המדמה דמיונות של הבל - נהפך ראות עיניו לראות חושך במקום אור, ואינו משיג האלוקות המאירה בכל דבר, אבל הצדיק שרואה אלוקות מכל דבר, מוציא מתוך דברי פרעה רמזים עליונים.

› הפרות – הוא סוד השמות הקדושים!

והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר, שבע פרות מרמזות על שבע שמות של כלליות ארבעת עולמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, עם שלשת כתריהם: קס"א, קמ"ג, קנ"א, שעולים בגימטריא תרפ"ו, כמו אותיות פרו"ת, כי אלו הם האורות העליונים המאירים מתוך כל דבר לפני עיני הצדיק, ואינו מסיח דעתו מהם כלל.

והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהם מן היאר, רעות מראה ודקות בשר וגו' ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשונות הבריאות, ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וגו', כי פרעה, שהוא הבעל דמיון של הקליפה, רואה לעומת השבע פרות טובות, גם שבע פרות רעות, שמנסה בכל פעם להחשיך אור החכמה והשכל שיש בכל דבר, אבל יוסף הצדיק יודע היטב, שכך הולך סגנון החיים, שהנה מאיר לו אור אלקותו יתברך, והנה חשוך לו, והעיקר להתחזק אפלו בשעה שנחשך לו אור השמש, עם אור הלבנה, שהוא אור האמונה, ועל ידי זה יזכה סוף כל סוף לחזור אל האור באמת.

› לא להתייאש מהקשיים שיש בפרנסה

וזהו החלום השני של פרעה - והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד מלאות וטובות, והנה שבע שבלים צנומות דקות שדופות קדים צומחות אחריהם, ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות וגו'. כי חלום השבלים מרמזים על הנסיונות הקשים והמרים שיש לבני אדם בענין השגת פרנסתם ומאכלם, כי שבולי התבואה הם עקר חיי האדם, והנה פעם מאיר להם, ויש להם שפע רב. והנה פעם חשוך להם, וחסרים מכל וכל, והנה הצדיק האמת יודע שכך צריך להיות, שבוחנים ומנסים אדם לראות אם יעמוד חזק בבטחונו אל ה', ולא יתייאש אף פעם מן הרחמים.

› לזכור שפעם האיר לו אור אלקותו ויתחזק עם זה

ולכן כשפתר יוסף החלומות, אומר: "והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב", שבשעה שמאיר לאדם אלוקותו יתברך, יקבע זאת בדעתו היטב, שפעם האיר לו אלקותו יתברך, ובודאי יחזור ויאיר לו, כי דרך היצר הרע להסתיר אור אלוקותו לגמרי מן האדם, ואומר לו, שאף פעם לא ראה אור בחייו, וכן לעתיד אף פעם לא יראה אור, אבל עצת הצדיק היא, להעמיד לעצמו פיקדון וסימן בימי האור, שיאיר לו גם בימי החשך, ויזוכר היטב שבודאי פעם האיר לו, וכמו שפעם האיר לו, כן יחזור ויאיר לו, וכל החושך רק מחמת הבחירה והנסיון, וכשיחזיק מעמד, יזכה לאור גדול.  

› רק בחינת יוסף משיג את תרפ"ו האורות

והנה נטרפה דעתו של פרעה מאד מכל החלומות האלו, וכמו שכתוב ותפעם רוחו וגו', כי אינו מבין כלל את הרמזים שיש בהם, וגם אחר פתרון החרטומים כתיב, ואין פות"ר אותם לפרעה, כי אף אחד אינו משיג את תרפ"ו האורות שיש בהם, פות"ר אותיות תרפ"ו, רק יוסף הצדיק, שכבר עבר בימי חייו כל הנסיונות שלו, ויודע היטב שהנה מאיר לאדם, והנה חשוך לו, והעיקר להתחזק תמיד בשמחה ובתפילה, ולא להתייאש אף פעם מן הרחמים, הוא יודע היטב לשמוע חלום לפתור אותו, ולמצא את תרפ"ו האורות הגנוזים בתוכו.

› קליפת יון - שלא לראות בתוך הטבע אלקות ויוסף הוא התקון שלה

וזהו הקשר לימי חנוכה הקדושים, שתמיד חלים בשבוע של פרשת מקץ, כי בימי חנוכה רצו היונים הטמאים להתגבר על נשמות ישראל, ולהחשיך אור עיניהם מלראות החכמה והשכל שיש בכל דבר, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ב' סימן ד') "וחשך" - זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור, שאין לכם חלק באלקי ישראל, קרן השור, הוא קרן האור של יוסף הצדיק, שנקרא שור, וכמו שכתוב (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, ונקרא שור, על שם הראיה וההסתכלות, וכמו שכתוב (במדבר כ"ד) אשורנו ולא קרוב, כי הוא מסתכל על החכמה והשכל שיש בכל דבר, וקלפת יון הטמאה, שתלתה הכל בטבע מקרה ומזל, רצו להחשיך עיניהם שלא יראו אלקותו יתברך מכל דבר. ולכן נקרא יון, על שם (תהלים סט): "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד", הינו טביעה בעמק בוץ וטיט שאי אפשר לצאת ממנה, כי מי שנופל לקלפת הטבע, ונדמה שהכל טבע מקרה ומזל, הוא נטבע בטיט היון. ולכן כיון שגזרה מלכות יון שלא להזכיר שם שמים על פיהם (ראש השנה יח ע"ב), זה לעמת זה, זו בחינת הקדושה של יוסף הצדיק, שהיה שם שמים שגור בפיו, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפלו בשטרות, להראות שגם בכל עסקי הפרנסה שורה אלקותו יתברך, ואין שום מציאות בלעדו יתברך כלל.

› הטעם שהיונים הרשעים גזרו על שבת חדש ומילה

ועל כן גזרו היונים גם על שבת, חדש ומילה, כי על ידי שלוש מצות אלו נתגלה אמתת מציאותו יתברך בעולם, והיחוד בין קודשא בריך הוא אוריתא וישראל, שכולא חד, ולראות אלקותו יתברך מכל דבר, כי שבת היא התגלות פתוחה של שם ה', וכדאיתא בזהר (יתרו פ"ח:) מהו שבת, שמא דקודשא בריך הוא, ואצל שבת כתיב (שמות טז) "ראו" כי הוי"ה נתן לכם השבת, הינו תקון הראיה, לראות אלקותו יתברך מכל דבר.

וכן ראש חדש היא התגלות פתוחה של "אוריתא" שהיא התורה הקדושה, כי קביעות ראש חודש על ידי החכמים, המורים לנו דיני ומצוות התורה, ובלי אמונת חכמים, אין אנחנו יודעים לקיים שום מצוה ממצוות התורה, והחכמים נקראים "עיני העדה" כי הם פותחים עיני ישראל לראות אלקותו יתברך מכל דבר (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז), ולכן תיקון הראיה תלוי בהם.

וכן מילה, היא התגלות פתוחה של קדושת "ישראל", כי היא האות המבדיל בין ישראל לעמים, וקדושת הברית היא הבסיס לכל דבר שבקדושה, ועל ידה תיקון העינים, כי על ידי שמירת הברית מסתלקים העננין דמכסין על עינין, וזוכין לעסוק בתפלה, וכמו שכתוב (תהלים מ"ה): "חגור חרבך על ירך", שאת חרב התפלה מקבלים על ידי שמירת הברית, ועל ידה זוכין להגיע אל כל תרפ"ו אורות עליונים, ולהיות דבוק בו יתברך באמת (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב').

› סוד התגלות קדשת אורות המנורה הטהורה – תיקון הראות

נמצא שקלפת יון התגברה ביותר נגד קדושת יוסף הצדיק, להחשיך עיניהם של ישראל מלראות אור אלקותו יתברך בכל דבר, ולכן כשניצחו הצדיקים והכניעו את טומאתם, זכו להתגלות קדושה באור המנורה, שהוא אור קדושת שבעת הנרות, המכונים כנגד שבעת השמות של ארבעת העולמות, שביחד עולים בגימטריא תרפ"ו, שהוא בן פור"ת יוסף, ועל כן נאמר עליהם (בנוסח "הנרות הללו") "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", כי על ידי הנרות הקדושים, נתקנת ראות העינים, ומתחילים לראות אלקותו יתברך מכל דבר. 

› להאיר את האלקות גם בחוץ – אורו של משיח!

ועל שעת הנס נאמר (בנוסח "על הנסים"): "והדליקו נרות בחצרות קדשיך", שלא רק בפנים בתוך ההיכל, במקום כניסת כהנים, הדליקו הנרות, אלא בחוץ, "בחצרות קדשיך", כדי שיראו כולם אור הנרות, ויאירו עיניהם באור אלקותו יתברך, שזהו אורו של משיח, שיתגלה במהרה בימינו, שיפתח פיהם של כל הבריות לדבר אל השם יתברך, ויראו כבודו יתברך מכל פרט ופרט. 

› קדושת היום השמיני של חנוכה שנקרא "זאת חנוכה"

יעזור הקדוש ברוך הוא שנמשיך על עצמנו כל האורות הקדושים האלו, ונזכה עכשו ב"זאת חנוכה" שהוא סיום ימי חנוכה הקדושים, לשנה טובה ומבורכת, ולכל מיני השפעות טובות, בני וחיי ומזוני רויחי. כי "זאת חנוכה" הוא גם סיום של כל תיקוני השנה שהתחילו מימי אלול וימי תשרי הקדושים, ראש השנה, יום הכפורים, סוכות, הושענא רבא, שמיני עצרת, ושמחת תורה, כמובא בספרים הקדושים, והזמן מסוגל מאד לבטל כל מיני גזרות לא טובות, ולהמשיך חסדים ורחמים גמורים, יראו עינינו וישמח לבנו בישועתו יתברך באמת, במהרה בימינו, אמן ואמן.

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup