חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מדה כנגד מדה

"מדה כנגד מדה"

ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, היינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה, שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש זי"ע בליל שבת שבת קודש פרשת משפטים ה'תשע"א.


בליל שבת קודש בסעודה ראשונה דיבר מוהרא"ש זי"ע דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קפ"ז המדבר ממדה כנגד מדה, עיין שם.

 ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש ז"ל, רביז"ל אומר, כתיב (תהלים ס"ב), ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, היינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה, שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה, אך דע, שעיקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה, הוא בארץ ישראל, כמה שכתוב (איוב כ): "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו", 'ארץ' היינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו, כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה, וזה שכתוב על ארץ ישראל (במדבר י"ג): "ארץ א'כ'ל'ת' יושביה", ראשי תיבות א'תה ת'שלם ל'איש כ'מעשיהו, ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם על הרב יסורין, מחמת שממהרין שם לשלם לאיש כמעשהו, עד כאן לשון רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש ז"ל, כי הנה ענין "מדה כנגד מדה" הוא אחד מחסדי השם יתברך, שהשם יתברך מעורר אדם לעשות תשובה על ידי שמשלם לו מדה כנגד מדה, כי על ידי זה מזכיר אותו מה שפגם ועל מה צריך לעשות תשובה, כי לפעמים אדם עובר איזו עבירה או חטא, חס ושלום, ואינו יודע אפילו מה שעשה, או לפעמים יודע מה שעשה, אבל תיכף ומיד שוכח מזה, וכשבא לו איזה עונש בדרך "מדה כנגד מדה", אזי מתחיל להתבונן למה עובר עליו כך, ואז מבין ומזכיר מה שעשה, ושב בתשובה, נמצא, שיש חסד גדול בהנהגה זאת של "מדה כנגד מדה", כי על ידה אדם זוכה לעשות תשובה על כל מעשיו, וניצול מעונשים קשים ומרים שהיו יכולים לבוא עליו, חס ושלום, אם לא היה מתבונן במעשיו ועושה תשובה.

"השם יתברך מעורר אדם לעשות תשובה על ידי שמשלם לו מדה כנגד מדה"

ואומר רביז"ל, שמדה זאת מתגלה ביותר בארץ ישראל, כי ארץ ישראל הוא מקום גילוי השגחה ביותר, וכמו שכתוב (דברים י"א) תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ומי שיושב בה ראוי להתבונן ביותר בהשגחתו יתברך בכל פרט ופרט של החיים, כי יש שם סייעתא דשמיא מיוחדת למצוא ההשגחה שיש בכל דבר, ולכן תיכף ומיד משלמים שם "מדה כנגד מדה", כדי שאדם יתבונן תמיד בכל מעשיו, ויתקן כל דרכיו, וכשמתבונן היטב בכל מה שעובר עליו, ועושה תמיד חשבון הנפש, על ידי זה ממתיק מעל עצמו כל מיני דינים קשים ומרים, חס ושלום, וממשיך על עצמו חסדים ורחמים גמורים.

וכן הוא אצל כל אדם אפילו בחוץ לארץ, כשזוכה לטהר ולזכך אמונתו, עד שמתבונן בהשגחת השם יתברך בכל פרט של החיים, אזי אפילו כשהוא בחוץ לארץ, ממשיך על עצמו קדושת ארץ ישראל, ומתנהגים עמו בהשגחה מיוחדת, כי בכל מקום שנשמות ישראל באים, אפילו בחוץ לארץ, ומקדשים המקום בתורה ובתפילה, אזי נתקדש המקום בקדושת ארץ ישראל, (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ס"א), ותיכף ומיד שנתקדש המקום בקדושת ארץ ישראל, אזי זוכה שם לגילוי השגחה, וגם עמו מתנהגים בדרך "מדה כנגד מדה", שמעוררים אותו לתשובה תיכף ומיד על כל מעשיו, שיש בכל זה חסד גדול של השם יתברך, ולכן אשרי מי שזוכה לזכך ולטהר אמונתו, ולהתבונן בהשגחת השם יתברך בכל פרטי החיים, כי על ידי זה יזכה לחיות חיים של השגחה עליונה, ועולמו יראה בחייו, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש ז"ל את הענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (שמות כ"א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, שנצטווה משה רבינו ללמוד עם נשמות ישראל את כל המשפטים והדינים של התורה הקדושה, ויש להבין למה כתיב בלשון אשר תשים "לפניהם" ולא אשר תשים "בפיהם", או "אשר תלמדם", ויש לומר שמרומז כאן דברי רביז"ל הנ"ל, שמשה רבינו גילה לנשמות ישראל, שכל המשפטים והדינים שעוברים עליהם, זה ממה שהיה "לפניהם", היינו ממה שעשו מקודם, ועכשיו מקבלין דין ומשפט "מדה כנגד מדה", ואם יתבוננו במה שהיה "לפניהם", ויחזרו בתשובה, אזי ימתיקו הדין מעליהם, ויהפוך אותו לרחמים, וזה אשר פירש רש"י, שמשה רבינו נצטווה להטריח להבינם טעמי הדבר ופירושו, כי על ידי שיתקרבו אל הצדיק האמת שהוא משה רבינו, עליו השלום, יתחילו להתבונן בכל מעשיהם, ויבינו טעם הדבר בכל אשר עובר עליהם, שהכל מדה כנגד מדה, ועל ידי זה תמיד יחזרו בתשובה על כל מעשיהם.

 "והניח עצמו לישון קצת..."

וזה המבואר בזוהר הקדוש (ריש פרשת משפטים), ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, תרגום, ואלין דיניא דתסדר קדמיהון, אלין אינון סדורין דגלגולא, עיין שם, כי לפעמים הדינים והמשפטים שעוברים על האדם הוא כדי לתקן איזה ענין שפגם בגלגול הקודם, וגם זה על דרך "מדה כנגד מדה", שבאותו ענין שפגם או עשה עוולה נגד השני, צריך לבוא בגלגול, ולתקן בדיוק אותו ענין, וגם זה מרומז בתיבת "לפניהם", שלפעמים הדינים והמשפטים הוא מגלגול אשר היה "לפניהם", ועכשיו צריך לתקן אותו, ואף שלא כל אדם זוכה לדעת מה שפגם בגלגול העבר, אבל על ידי שמתחזק באמונה קדושה וטהורה, ויודע שהשם יתברך: "צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", על ידי זה מקבל כל הבא עליו באהבה, ועושה תמיד תשובה על כל מעשיו, ועל ידי ממתיק כל הדינים מעליו ומהפכם לרחמים.

וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שפעם ביקש הרב הקדוש המגיד ממעזריטש זי"ע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שיסביר לו פשט בדברי הזוהר הנ"ל "אילן אינון סידורין דגלגולא", מהו ענין סודות הגלגול, ואמר לו רבו הקדוש, שיסע לאיזה יער שיש שם אילן ומעיין תחתיו, ויחביא עצמו על ההר ממול לאילן, ויחכה אחורי איזה אבן, ויראה מה שנעשה, אבל לא יקום ממקומו ולא יגיד שום דבר עד שיעבור היום ואז יחזור אל הבעל שם טוב, והוא יסביר לו כל מה שראה, וכן עשה המגיד הקדוש זי"ע, שנסע תיכף ומיד ליער הנ"ל ומצא האילן והמעיין, והתחבא מאחרי סלע גדול על ההר ממול המקום ההוא, שמשם יכולים לראות כל הנעשה שם, ופתאום ראה שהגיע שר גדול על סוס מזוין, והיה עייף ויגע, וישב תחת האילן ואכל ושתה וקירר עצמו ממי המעיין, ונסע לדרכו, אבל בפזיזותו שכח שם ארנק מלא מעות, ורצה המגיד לצאת ממקומו ולהגיד לו, אבל נזכר בדברי רבו שאסור לו לומר שום דבר, וחזר למקומו, אחר קצת זמן הגיע לשם עוד איש אחד, וגם הוא הניח עצמו לנוח שם, ופתאום ראה שמונח ארנק מלא מעות במקום, ושמח מאד על המציאה ולקחם לעצמו והלך לדרכו, אחר קצת זמן בא איש עני ונכה רוח, והיה גם כן עייף ויגע מאד, וישב תחת אותו אילן ואכל לחמו היבש ושתה מים מן המעיין, והניח עצמו לישון קצת, ולפתע בא בחזרה אותו שר הראשון ששכח את הארנק, והעיר את העני משנתו ושאל אותו, איפוא הארנק והמעות שלי? והעני לא ידע מה הוא מדבר, ואמר לו שלא ראה שום ארנק או שום מעות, והתחיל הלה להכותו הכה ופצוע, עד זוב דם, וצעק עליו שיחזיר לו המעות, אבל העני חזר ואמר שאינו יודע כלום, עד שראה השר שאין לו עם מי לדבר, ועזב אותו מתגולל בדמו, והלך לדרכו, כל זה ראה המגיד הקדוש זי"ע ממושבו מאחורי האבן, אבל לא היה רשאי לומר שום דבר כפקודת רבו, ובינתיים הגיעה השעה שאמר לו רבו לחזור אליו, וחזר אל הבעל שם טוב זי"ע, וסיפר לו את כל מה שראה, ואמר לו הבעל שם טוב זי"ע, כל מה שראית הוא "סוד הגילגול", ובזה תבין פירוש דברי הזוהר "אילן אינון סידורין דגלגולא", הנה האיש הראשון שהוא השר שרכב על הסוס, היה חייב בגלגול הקודם לאיש השני, סכום מסויים של כסף, והוא זהה לסכום שהיה בארנק שאבד, אבל בגלגול הקודם לא רצה לשלם לו, ובאו לדין תורה לפני רב ודיין אחד, שהוא האדם השלישי, ונתן הראשון להרב שוחד, ולכן לא עיין הרב היטב בדינו, ופסק לטובת הראשון, וממילא לא שילם לשני את כספו, ולכן עתה בגלגול זה - שילם כל חובו על ידי שאבד את ארנקו, והשני, שהיה בעל חובו מצא אותו, והרב והדיין שקיבל השוחד ולא פסק כהוגן, עכשיו נענש בעניות, וקיבל מכות רצח מהאיש הראשון שנתן לו השוחד, נמצא שהכל ביושר ובחשבון צדק, וזהו ביאר דברי הזוהר "דין רזא וסידורין דגלגולא", כי הקדוש ברוך הוא מסבב סיבות, שסוף כל סוף יתוקן הכל על ידי סדר ורזי הגלגל.

ולכן העיקר תמיד להתבונן היטב על כל מעשיו, ולבדוק אם לא עשה איזה עוול נגד חבירו, כי על הכל יצטרך לשלם מדה כנגד מדה, ואם לא יתקן בחיים חיותו, יצטרך לתקן על ידי עונש הגלגול, חס ושלום, וזה עונש החמור ביותר, רחמנא ליצלן, ולכן אשרי המתבונן תמיד על כל דרכיו ונזהר מאד לא לצער או להזיק שום בריה, כי אז יהיה נשמר מכל מיני דינים קשים ומרים, ויחיה חיים טובים באמת, והשם יתברך יזכינו להמתיק הדינים מעלינו ומעל כל ישראל, ונזכה לרחמים וחסדים גמורים, עדי נזכה לקבל פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן.

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >



"האפיקורסית של החלל הפנוי"

הניגון של הצדיק, שהוא בחינת משה, מעלה את הנשמות מן האפיקורסית של החלל הפנוי שנפלו לשם, כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם, יש לה זמר וניגון מיוחד  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש זי"ע בסעודה שלישית שבת קודש פרשת בשלח שבת שירה ה'תש"ע


בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא"ש זי"ע דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ס"ד המדבר מענין הניגון  של הצדיק המביא לידי אמונה, עיין שם.

 ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש ז"ל, רביז"ל אומר (מוהרא"ש ז"ל חזר בקיצור על כמה נקודות שבתורה זו של רביז"ל), הניגון של הצדיק, שהוא בחינת משה, מעלה את הנשמות מן האפיקורסית של החלל הפנוי שנפלו לשם, כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם, יש לה זמר וניגון מיוחד, שזה הזמר מיוחד לחכמה זו, ומזה הזמר נמשכת החכמה הזאת, וכמו שכתוב (תהלים מ"ז): "זמרו משכיל", שכל שכל וחכמה יש לו זמר וניגון, ואפילו חכמת האפיקורסית, יש לה ניגון וזמר המיוחד לחכמה האפיקורסית, וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה ט"ו) 'אחר מה הוי בה, זמרא יוני לא פסק מפומיה, וכשהיה קם מבית המדרש, כמה ספרי מינין נופלין ממנו', כי זה תלוי בזה, כי על ידי זמר שלא פסק מפיו, על ידי זה היו הספרי מינין נופלין ממנו, כי זה הזמר היה מיוחד לזה האפיקורסית והמינות שהיה לו, נמצא כל חכמה וחכמה לפי בחינתה ומדריגתה, כן יש לה זמר וניגון השייך ומיוחד אליו:

ואמונה, יש לה גם כן זמר וניגון המיוחד לאמונה, וכמו שאנו רואים שאפילו אמונות עכו"ם בדברי טעותם, יש לכל אמונה של עכו"ם ניגון מיוחד, שמזמרין בו ועורכין בו בבית תיפלתם, כן להיפוך בקדושה, כל אמונה יש לה זמר וניגון, ואותו הזמר המיוחד לאמונה, שהוא אמונה העליונה מכל המיני חכמות ואמונות שבעולם, היינו אמונה בהאור אין סוף עצמו הסובב כל עלמין, אותו הזמר הוא גם כן למעלה מכל הנגינות וזמירות שבעולם, השייכים לכל חכמה ואמונה, וכל הזמירות והניגונים של כל החכמות, נמשכין מזה הזמר והניגון, שהוא למעלה מכל הזמירות והניגונים של כל החכמות, כי הוא הזמר השייך להאמונה בהאור אין סוף עצמו, שהוא למעלה מן הכל: ולעתיד לבוא "שיהפוך לכל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה'" (צפניה ג), והכל יאמינו בו יתברך, אז יתקיים (שיר השירים ד): "תבואי תשורי מראש אמנה", 'מראש אמנה' דייקא, היינו בחינת אמונה עליונה זו, שהוא ראש לכל האמונות, וזה 'תשורי' דייקא, היינו הניגון והזמר השייך לראש אמונה זו: ולבחינת זמר של אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה, כי אם צדיק הדור, שהוא בחינת משה, שהוא במדרגת אמונה זו, וזה (שמות ט"ו): "אז ישיר משה", ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין צ"א:) 'שר לא נאמר, אלא ישיר', מכאן לתחית המתים מן התורה, שעתיד משה לשיר לעתיד לבוא גם כן. כי כל השירות, בין של עולם הזה בין של לעתיד לבוא, הוא רק אצל משה, ועל ידי ניגון של הצדיק, שהוא בחינות משה, על ידי זה עולים ויוצאים כל הנשמות שנפלו בתוך האפיקורסית של חלל הפנוי, כי ניגונו הוא בבחינת 'ראש אמונה', היינו אמונה העליונה על הכל, שעל ידי ניגון ואמונה זו נתבטלים כל האפיקורסית, ונכללים ונתבטלים כל הנגונים בתוך הניגון הזה, שהוא למעלה מן הכל, שממנו נמשכים כל הנגונים וכו',  עיין שם כל זאת בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש ז"ל, כי הנה כוח נגינה גדולה מאד, ועל ידי ניגון ושיר של התעוררות ודביקות, יכולין לעלות ולהתדבק בהשם יתברך מאד, ולכן הזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ג'), להישמר מניגונים של רשעים, כי כמו שיש כח לניגון של צדיק לעורר לב האדם אחר השם יתברך, ולדבקו בו יתברך, כן יש כח לניגון של רשע לקרר לב האדם, ולנתקו מדביקות השם יתברך חס ושלום, ודייקא על ידי נגינה, יש כח לרשעים לתפוס בני אדם ברשת טמיאה של כפירות ואפיקורסות, כי ממשיכים אותם על ידי נגינה פסולה, ואחר כך מכניסים בהם דיעותיהם הפסולות רחמנא ליצלן, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (חגיגה ט"ו:) על אלישע - אחר, ששני פגמים היו בו, שהיה מזמר ניגוני יון,  וגם היה ספרי מינים נופלין מחיקו, כי זה תלוי בזה, על ידי שהיה נמשך אחר ניגוני יון, זה הביא אותו אחר כך לספרי מינים רחמנא ליצלן, ולכן כל מי שרוצה לידבק עצמו בהקדוש ברוך הוא באמת, יהיה נזהר מאד מניגוני רשעים, וירגיל עצמו בניגוני צדיקים, וינגן אפילו בינו לבין עצמו ניגונים שמחים ומעוררים, אפילו אם אינו בעל מנגן בטבעו, וכמו שאומר רביז"ל (שיחות הר"ן סי' רע"ג), טוב לאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך, ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו, יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הנגון אין לשער, עיין שם, אשרי המנגן ניגונים קדושים בכל עת.

"האפיקורסית של החלל הפנוי"

והנה כלליות הניגונים הקדושים של נשמות ישראל, הוא ספר "תהלים" שחיבר דוד המלך עליו השלום, כי דוד המלך היה נעים זמירות ישראל, וכלל ב"תהלים" כל מיני שיר שבח אל השם יתברך, ואמר אותם ברוח הקודש גבוה כזה, עד שכל אחד מישראל בכל הדורות יכול למצוא עצמו בהם, ולומר שיר שבח אל השם יתברך על ידם, ולכן הוא דבר גדול מאד לומר הרבה תהלים בכל יום, ואשרי מי שזוכה לומר "יום" של תהלים בכל יום, עד שזוכה לגמור כל ספר "תהלים" כל שבוע, כי השירים של דוד המלך מושכים לב האדם מאד אחר השם יתברך, ועל ידי תהלים זוכים לתשובה, ולמצוא את השער של תשובה השייך אליו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ע"ג), ודוד המלך פעל אצל השם יתברך שיהיה אמירת תהלים חשובה כלימוד נגעים ואהלות (מדרש תהלים מזמור א'), ויש לומר למה דייקא "כנגעים ואהלות" ולא כמסכתות אחרות, אבל מסכת נגעים מדבר מטומאת צרעת הבאה על לשון הרע, ומסכת אהלות מדבר מטומאת מת, שהוא טומאת הרשעים הנחשבים בחייהם כמתים, וכוח של אמירת תהלים כל כך גדול, עד שיכול לטהר אדם מפגם של לשון הרע ורכילות, ולטהר אותו מטומאת הרשעים הנחשבים כמתים בחייהם, ולכן אשרי המרגיל עצמו בשירה וזמרה של דוד המלך עליו השלום, שהוא ספר תהלים, ואומר הרבה מזמורי תהלים בכל יום.

והנה זה ברור, שעיקר המניעה לאדם לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך בכל לב, הוא מחמת שיש בו ישות וגיאות, והגאוה אינו מניח אותו לפתוח לבו לפני השם יתברך, ולשיר לפניו שירות ותשבחות, כי על הבעל גאוה אומר הקדוש ברוך הוא (סוטה ה.), אין אני והוא יכולין לדור בעולם, נמצא שאין מקום בלבו להכיר חסדי השם יתברך, ולהודות אליו יתברך, אבל מיד שאדם מכניע הישות והגיאות שלו, ומתחיל להכיר את חסדי המקום עליו בכל עת, בוודאי יתעורר לשיר שירות ותשבחות אליו יתברך תמיד, וירגיש שמחה ונעימות נפלאה בכל ימי חייו, ולכן אשרי המרגיל עצמו לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך תמיד, כי אז עולמו יראה בחייו, ויחיה חיים טובים מעין הגאולה העתידה, שאז נאמר (שיר השירים ד') תבואי תשורי מראש אמנה, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש ז"ל את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו בפרשת השבוע שירת הים ששר משה ובני ישראל אחר הנס של קריעת ים סוף, שהיה הגמר של יציאת מצרים, וכמו שכתוב (שמות ט"ו)  ויושע ה' ביום ההוא וגו' אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וגו', ומנהגם של ישראל לומר שירת הים בכל יום, ואיתא בזוהר הקדוש (בשלח נ"ד), ומובא גם בפוסקים (משנה ברורה סי' נ"א סעיף קטן י"ז), שמי שאומר שירת הים בשמחה, ומדמה בדעת כאילו באותו יום עבר בים, מוחלין לו על כל עוונותיו, ויש להבין למה מעלת שירת הים גבוה כל כך, עד שיהיו נמחלין כל עוונותיו על ידי זה, וגם למה השירה מתחיל דייקא עם פסוק אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, שמזכירין גיאות ה', וזה אשר גרם סוס ורוכבו רמה בים, למה דייקא מדה זאת?

"שירת הים"

והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי פרעה ומצרים היו קליפות של כפירות ואפיקורסות הבאים בחלל הפנוי, הרוצים לחטוף ישראל ברשתם הטמיאה חס ושלום, וכמו שאומר רביז"ל (בסוף תורה זו), שפרעה הוא לשון ביטול, מלשון (שמות ה') תפריעו את העם, כי פרעה הוא מקור הכפירה, וכמו שאמר (שמות ה') מי ה' אשר אשמע בקולו וגו', לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, ורצה להכניס הכפירות בנשמות ישראל חס ושלום, ולהרחיק אותם מן הצדיק, וכמו שאמר (שם) למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם, אבל נשמות ישראל התגברו כנגדו עם אמונה בה' ועם אמונת חכמים, וכמו שכתוב (שם י"ד) ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ועל ידי אמונה עוברים על כל הקושיות של החלל הפנוי, שעל שם זה נקראים נשמות ישראל "עבריים", על שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות והכפירות, ועל ידי אמונה זאת יצאו מתחת יד פרעה ומקליפת מצרים, והנה משה רבינו רצה שישאר הארה של יציאת מצרים וקריעת ים לדורות עולם, ולכן עלה בלבו לומר שירה, וכמו שכתוב אז "ישיר" שר לא נאמר, אלא "ישיר", על שם המחשבה, וכמובא ברש"י (פסוק א'), וגם "ישיר" על שם העתיד, שמשה רבינו יאמר שירה עם נשמות ישראל לדורות עולם, כי דייקא על ידי שירה, שהוא כח נגינה, בשירות ותשבחות אל השם יתברך, מכניעים כל הקליפות של כפירות ואפיקורסות לגמרי, וזוכין להגביה המוח בדביקות אמיתי אל השם יתברך, ולהגיע למעלה מן החלל הפנוי, ואל ראש האמונה, וכמו שכתוב (שיר השירים ד') תבואי תשורי מראש אמונה, ולכן כל האומר שירת הים בכל יום בשמחה, ומדמה לעצמו כאילו עובר אז את הים, בוודאי מוחלין לו על כל עוונתיו, כי שירת הים שהוא השיר של אמונה, מרים ומגביה האדם למעלה מחלל הפנוי, ועל ידי זה נמחלין כל העוונות, וכמו שאומר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סי' ל"ג), על ידי אמונה הקדוש ברוך הוא יסלח לך על כל עוונותיך.

וזהו אשר בהתחלת השירה מזכירין גיאות ה' דייקא, וכמו שכתוב אשירה לה' כי גאה גאה, כי עיקר המניעה לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך הוא מחמת מדת הישות והגיאות, כשיש לאדם מדת הגאוה, והוא דוחק את רגלי השכינה רחמנא ליצלן, ולכן אינו יכול לכוון לבו לשיר ולהודות לה', אבל כשמכיר שכל הגיאות שייך רק אל השם יתברך, שזהו כי גאה גאה, ותירגם אונקלס ארי איתגאי על גותניא וגיאותא דיליה היא, אזי מיד נכנעים כל הקליפות, שהם סוס ורוכבו, המרמזים על הס"מ ונוקביה (כמובא בסידור האריז"ל), ונשמות ישראל יכולים לומר שירה אל השם יתברך בשמחה עצומה, ולכן שירת הים נקבע לדורות עולם בתוך הסידור של נשמות ישראל, כי דייקא על ידי שירה זוכין להתגלות אמונה, ולהכניע כל הקליפות לגמרי, ובפרט כשאדם מכוון לומר אותה גם על כל הנסים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו בכל עת, זה מסוגל להמשיך עליו כל מיני ישועות והשפעות טובות וזיווגים טובים, וכמובא בספר המדות (אות חיתון חלק ב' סי' א'), מי שקשה לו למצוא זווגו יאמר בכונה שירת הים, והשם יתברך יזכינו למלאות פינו בשירות ותשבחות תמיד, עדי נזכה להגיע אל הניגון העליון של אמונה, שהוא למעלה מכל הניגונים, ונזכה להכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

. 

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup