חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
המכסה שיש על הצדיק

"האהבה ויראה בוערים בלב הצדיק כאש לוהט"

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה • דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש זי"ע ליל שבת קודש פרשת פקודי שבת שקלים ה'תש"ס


בליל שבת קודש בסעודה ראשונה דיבר מוהרא"ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' פ"ח, המדבר מן המכסה שיש על הצדיק, ומההשפעות שבאים לעולם על ידו, עיין שם.

 ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש ז"ל, רביז"ל אומר, כתיב (תְּהִלִּים קמ"ז) הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת, וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו, וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת, וְזֶהוּ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַסּוֹת שָׁמַיִם, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ, אֲזַי, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָטָר: 

והסביר מוהרא"ש ז"ל, כי הנה כל עיקר ההשפעות שבאים לעולם באים בכוח וזכות הצדיק, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חגיגה י"ב:) כל העולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו, וכן אמרו (ברכות ו:) על הפסוק (קהלת י"ב) כי זה כל האדם, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, כי כל עבודת הצדיק הוא לראות ולעיין בתיקון העולם, ולהשפיע לכל אחד ואחד די מחסורו אשר יחסר לו ברוחניות ובגשמיות, והנה השפע של הקדוש ברוך הוא בוודאי יורד תמיד לכל אחד ואחד, אבל החסרון הוא שאין לכל אחד ואחד הידים במה לקבלם, כי צריכין ידים שלימים בכדי לקבלם, והידים הם האהבה והיראה, היינו יד ימין הוא אהבה, ויד שמאל הוא יראה, בבחינת (שיר השירים ב') שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ז.) לעולם יהא שמאל דוחה וימין מקרבת, והצדיק יש לו ידים שלימים לקבלם, כי מדת האהבה והיראה אצלו בשלימות, כי הוא עובד את השם יתברך באהבה נפלאה, וכל כיסופו ורצונו רק להכלל בו יתברך לגמרי מרוב אהבה אליו יתברך, וכן היראה בוער אצלו כאש לוהט, והוא רועד ומפחד מהדר גאונו יתברך בכל עת, ועל ידי מדת האהבה והיראה שלו, הידים שלו בריאים ושלימים, ולכן על ידם הוא מקבל כל ההשפעות טובות שבאים לעולם, כי השפע אי אפשר לה לירד אלא במקום שלם שלא ילך לאיבוד חס ושלום, וכשאין לאדם אהבה ויראה בשלימות, אזי הוא עלול לאבד את השפע שנותנין לו, ולכן השפע בא אל הצדיק שיש לו ידים שלימים, ועל ידי שאדם מקורב אל הצדיק הוא זוכה לקבל ממנו כל מיני השפעות  טובות ברוחניות ובגשמיות, ולא חסר לו כלום (עי' ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ר"מ).

אך הצדיק צריך לגנוז ולהסתיר את היראה והאהבה שלו שלא יקטרגו המקטרגים עליו ויגזלו ממנו ההשפעות, כי כשצדיק מתגלה ומתפרסם בעולם, הוא בסכנה גדולה שלא יתגברו עליו המקטרגים, ויגזלו ממנו ההשפעות, כי מיד שיש לאדם שם ופירסום בעולם, הרי באים כל מיני בני אדם להתקרב אליו ולתהות על קנקנו, ובעל כרחו יש ביניהם ליצים וקלים, ורוצים לעשות שחוק וליצנות ממנו, ולכן אי אפשר להשפיע לכולם ביחד, כי אולי יגיע השפע אל מקום שאינו ראוי, ולכן הצדיק צריך לגנוז ולכסות את היראה ואת האהבה שלו, דהיינו להתנהג בתכלית הפשטות, והאהבה והיראה יבערו רק בקרבו ובפנימיותו, ולא יתגלו לחוץ כלל, ואז מי אין לו שכל, נדמה לו שהצדיק איש פשוט באמת, אבל שיש לו עינים טובים וזכים, יכיר ויבחין איך שמדת האהבה ויראה בוערים בלב הצדיק כאש לוהט, ויתקרב אליו באמת, ויקבל ממנו מדת האהבה והיראה, וגם עליו יהיה נמשך כל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות, אשרי לו.

"הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים"

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שעל כן אי אפשר להכיר את מעלות הצדיק מבחוץ כלל, כי כל העבודות שלו הם גנוזים ומכוסים מבפנים, ומבחוץ הוא נראה כדוגמת כל אדם ממש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' קט"ז), ומזה בא שבני אדם מזלזלים מאד בכבוד הצדיקים הגדולים הדביקים בו יתברך באמת, ועושים מהם שחוק וליצנות, כי דייקא צדיקים אלו מכוסים מאד מעיני בני אדם, ואין העבודה שלהם נראית מבחוץ כלל, כי הם דביקים בו יתברך בדביקות אמיתי, ואמתת מציאותו יתברך לא מש מלפני עיניהם כרגע, אבל מבחוץ הם מתנהגים בתכלית התמימות והפשיטות, ואי אפשר להכיר עליהם שום דבר כלל, וכמו שפעם אמר רביז"ל, מי שמכיר אותי באמת יעיד שאין בי שום תנועה של "גוטער איד" (צדיק מפורסם) כלל, כי יש צדיקים מפורסמים שעושים כל מיני תנועות זרות ומשונות, ובני אדם מתפעלים  מהם מאד, ונדמה להם שהם מלאכי מעלה ממש, אבל באמת הכל דמיון ורעות רוח, כי עושים את התנועות למצוא חן בעיני בני אדם ואין בזה שום מעלה כלל, אבל דביקות ומעלות הצדיקים האמיתיים, הדביקים בו יתברך באמת, זה אי אפשר להכיר מבחוץ כלל, ורק מי שיש לו עינים זכים וטהורים, יכול להבחין קצת מעלתם ולהתקרב אליהם באמת.

ובזה מפרש רביז"ל את הפסוק (תהלים קמ"ז) המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר, כשהצדיק המכונה בשם "שמים", יכול לכסות את עצמו עם עבים, היינו עם הסתרות וכיסויים, שלא יוכלו להכיר אותו מבחוץ, אזי "המכין לארץ מטר" הוא ממשיך על הארץ כל ההשפעות טובות, המכונים בשם מטר, כי הצדיק נקרא "שמים" על שם שהוא כלול מאש ומים, היינו מיראה ואהבה, וזהו כל מהותו ומציאותו, שהוא מלא יראה ואהבה, ועל ידי זה מגיע השגתו עד רום השמים, והוא נקרא "איש שמימה" (הימעל איד), כי השמים נקראים על שם אש ומים (חגיגה י"ב.), שכולל שני הפיכים בנושא אחד, כי דרך האש ליבש המים, ודרך המים לכבות האש, והשמים נושאים את שניהם ביחד, וכן הצדיק הוא מלא יראה ואהבה, מצד אחד הוא כוסף ומשתוקק אחריו יתברך באהבה נפלאה, ומצד שני הוא מפחד מהדר גאונו יתברך ביראה נוראה, והכל בהתלבשות פשוטה כזאת שאי אפשר להכיר מבחוץ כלל, הרי כולל שני הפיכים בנושא אחד, ולכן בכיסוי זאת יכול להוריד את השפע למטה, כי אין אף אחד מבין עליו כלל.

ואומר רביז"ל, אַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, אֲזַי הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים וּמַשְׁגִּיחִים עָלָיו הֵיטֵב, וְאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לְהַחַזִיק עָלָיו בְּמַחֲלקֶת כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ, וְשֶׁיּוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע וְזֶהוּ 'מַחֲלקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם' (אבות פ"ה) הַיְנוּ לְשֵׁם צַדִּיק, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שָׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה וְיִרְאָה הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָאַהֲבָה וְיִרְאָה, עד כאן לשון רביז"ל.    

והסביר מוהרא"ש ז"ל, כי הנה לפעמים כשיש לצדיק שם מפורסם בעולם, אזי המקטרגים יודעים ומשגיחים עליו היטיב, ואינם מניחים אותו להוריד השפע, ויש להצדיק צער גדול מזה, כי כל רצונו וכיסופו הוא רק להוריד השפעות טובות לנשמות ישראל, ולראות בטובתם, ולכן הקדוש ברוך הוא נותן בלב צדיק אחר להחזיק עליו במחלוקת, כדי לכסותו ושיוכל להוריד השפע, שזהו כלליות המחלוקת והמריבות שיש על הצדיקים האמיתיים, מגדולים ומקטנים, ואין אף אחד מכיר את מעלתם כלל, כי לא מיבעיא אנשים קטנים ומגושמים, אין להם שום השגה בהם, ועושים מהם שחוק וליצנות, ושופכים את דמם כמים בביזיונות וחירופים וגידופים, אלא אפילו אנשים גדולים וחשובים רודפים הצדיק ושופכים את דמו, כי קשה להם להשיג את גדולתו, ולהבין את דרכם בקודש, וחולקים עליהם בתוקף ועוז, אבל על ידי זה הם מכסים על הצדיק מלפני המקטרגים, והשפע יכול לרדת בלי עיכוב ומונע, ולכן הצדיקים הגדולים במעלה מאד מקבלים על עצמם כל מיני רדיפות ומחלקות, בזיונות ושפיכות דמים באהבה גדולה, כי כל רצונם להוריד שפע לעם ישראל ולא איכפת להם מכבוד עצמם כלל, וכמו שאמר רביז"ל, שבקל היה יכול לבטל כל המחלוקת שיש עליו, "אבל מה אעשה שיש היכלות שאי אפשר להגיע אליהם כי אם על ידי מחלוקת", ופעם אמר למשמש שלו ר' שמעון ז"ל, היית רוצה לנסוע למרחקים (למדינת הונגריה) ולהיות מוסתר שם, ויחלקו עלי במחלוקת גדול, ועל ידי זה אפעל מה שאני צריך… ואחר כך אמר, כבר פעלתי אצל השם יתברך שאשב כאן במדינה שלי, ויהיה עלי מחלוקת גדול, ואפעל מה שאני צריך… כי הצדיקים מקבלים על עצמם כל מיני מחלוקת ורדיפות בכדי לדבק עצמם בו יתברך, ולהוריד את השפע לעם ישראל, ואשרי הזוכה להיות מקורב לצדיקים כאלו, ולהבין את מעלתם וחשיבותם, ולא לחלוק עליהם חס ושלום, כי על ידי זה יזכה לרב טוב וגנוז בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

 "האהבה ויראה בוערים בלב הצדיק כאש לוהט"

וקישר מוהרא"ש ז"ל את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו במדרש פרשת השבוע (תנחומא פקודי), למה כתיב כאן כמה פעמים כאשר צוה ה' את משה? לפי שהרהרו ישראל אחרי משה בשעה שהיו מעמידין המשכן, ולא היה עומד, אמרו שמא דבר קל אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לעשות לו במשכן, ומשה מעצמו הכניסנו בכל הטורח הזה, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל והרהרתם אחריו, הריני כותב שמי על כל דבר ודבר שאני צויתי אותו, לכך כתיב כאשר צוה ה' את משה בכל פעם ופעם, אמר הקדוש ברוך הוא, אם בקש אדם להרהר אחרי משה יהרהר אחרי, שאני אמרתי לו כל זאת, ושיעשו לי המשכן עיין שם, הרי הדבר הפלא ופלא מאד, משה רבינו מסר נפשו לכפר עליהם על מעשה העגל, שגירשו את השכינה מעליהם על ידי חטא זה, ומשה רבינו המשיך להם סליחה וכפרה, וצוה להם לבנות משכן שישרה הקדוש ברוך הוא שכינתו בתוכו, והנה הם מהרהרים אחר משה כאילו הוא צוה הכל מעצמו, וכאילו עושה הכל לכבוד עצמו, ואיך יעלה על הדעת שמשה רבינו רעיא מהימנא קדישא יהיה עליו בזיונות ושפיכות כאלו? ולא עוד, אלא מובא עוד שם במדרש, היו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין להם, נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד, ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקדוש ברוך הוא, שהיית חושב לערב שמחה בשמחה, יום שנולד יצחק אבינו, ולפיכך איש בער לא ידע, אלו הליצנין והטיפשין שבדור שלא היו יודעים מחשבתו של הקדוש ברוך הוא, וכסיל לא יבין את זאת, שלא היה יכול אחד מהם להקימו, ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים את כל מלאכת הקודש, כדי שיבא משה ויטול את שלו, לפי שהיה מצטער שלא עשה בו כלום, לפיכך ויקם משה את המשכן וגו', כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו שנא' ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן וכתיב כי ענן ה' על המשכן וגו' עיין שם, הרי ליצני וטיפשי הדור עושין שחוק וליצנות ממשה רבינו שמוריד לעם ישראל את השכינה, ואיך מובן זאת?! אבל על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי דייקא מחמת שמשה רבינו רצה להוריד להם דבר נעלה כזאת, שכלול מכל ההשפעות עליונים ותחתונים ביחד, היינו השראת השכינה הקדושה, מחמת זה בוודאי היה עליו קטרוגים הרבה מאד, ובפרט אחר שעם ישראל עשו חטא העגל וסילקו את השכינה מביניהם, ולכן בוודאי היה צריך הרבה כיסוים והסתרות לכסות על האש ומים שלו, היינו האהבה והיראה שלו, ולכן הקימו עליו ליצנים ובעלי מחלקות, שיתלוצצו ממנו ויחלקו עליו, ועל ידי זה השתיקו פי המקטרגים והיה השפע יכול לרדת.

וזהו סוף דברי המדרש שמסיים עם הפסוקים האחרונים של פרשת השבוע, ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבא אלא אהל מועד וגו', ולכאורה מהו הקשר בין פסוקים אלו לדברי המדרש הנ"ל, וגם למה חוזר התורה הקדושה פעמיים ושלש על ענין כיסוי הענן שהיה על האהל מועד? אבל על פי הנ"ל מובן הענין מאד, כי הנה בכדי שירד השפע למטה בזה העולם, שהיא שפע רוחני ושפע גשמי, מוכרח להיות כסוי והסתרה עליו, שלא יקטרגו המקטרגים, והכיסוי הם בחינת עבים ועננים כמוזכר בדברי רביז"ל הנ"ל, על הפסוק המכסה שמים בעבים וגו', ולכן התורה הקדושה מעידה לנו "ויכס הענן את אהל מועד", שבוודאי היו כיסוים והסתרות על אהל מועד, אבל דייקא על ידי זה "וכבוד הוי"ה מלא את המשכן", כי על ידי הכיסויים וההסתרות של הענן, היה השפע יכול לרדת, ושרתה השכינה בין עם ישראל, ועל מי היה  כל עיקר אלו הכיסוים וההסתרות? זה היה על הצדיק הדור שהוא משה רבינו עליו השלום, כי ליצני וטיפשי הדור התלוצצו וריננו אחריו, וזהו, "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן", כי גם על משה רבינו היה הכיסוים וההסתרות מאד גדול, אבל הכל שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו, וזהו "וכבוד הוי"ה מלא את המשכן", כי על ידי זה דייקא שרתה השכינה במשכן שהקים משה רבינו, וזהו "ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם", שכשעלה הענן והבלבולים, וראו נשמות ישראל את גילוי שכינה שנתגלה להם על ידי משה רבינו, על ידי זה ירדה השפע להם בכל מקום נוסעם, והשם יתברך יזכינו להיות מקורבים לצדיקים אמיתיים, ולהמשיך על עצמינו קדושתם הנוראה, עדי נזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך, ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >



"האפיקורסית של החלל הפנוי"

הניגון של הצדיק, שהוא בחינת משה, מעלה את הנשמות מן האפיקורסית של החלל הפנוי שנפלו לשם, כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם, יש לה זמר וניגון מיוחד  דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש זי"ע בסעודה שלישית שבת קודש פרשת בשלח שבת שירה ה'תש"ע


בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא"ש זי"ע דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ס"ד המדבר מענין הניגון  של הצדיק המביא לידי אמונה, עיין שם.

 ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש ז"ל, רביז"ל אומר (מוהרא"ש ז"ל חזר בקיצור על כמה נקודות שבתורה זו של רביז"ל), הניגון של הצדיק, שהוא בחינת משה, מעלה את הנשמות מן האפיקורסית של החלל הפנוי שנפלו לשם, כי דע, שכל חכמה וחכמה שבעולם, יש לה זמר וניגון מיוחד, שזה הזמר מיוחד לחכמה זו, ומזה הזמר נמשכת החכמה הזאת, וכמו שכתוב (תהלים מ"ז): "זמרו משכיל", שכל שכל וחכמה יש לו זמר וניגון, ואפילו חכמת האפיקורסית, יש לה ניגון וזמר המיוחד לחכמה האפיקורסית, וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (חגיגה ט"ו) 'אחר מה הוי בה, זמרא יוני לא פסק מפומיה, וכשהיה קם מבית המדרש, כמה ספרי מינין נופלין ממנו', כי זה תלוי בזה, כי על ידי זמר שלא פסק מפיו, על ידי זה היו הספרי מינין נופלין ממנו, כי זה הזמר היה מיוחד לזה האפיקורסית והמינות שהיה לו, נמצא כל חכמה וחכמה לפי בחינתה ומדריגתה, כן יש לה זמר וניגון השייך ומיוחד אליו:

ואמונה, יש לה גם כן זמר וניגון המיוחד לאמונה, וכמו שאנו רואים שאפילו אמונות עכו"ם בדברי טעותם, יש לכל אמונה של עכו"ם ניגון מיוחד, שמזמרין בו ועורכין בו בבית תיפלתם, כן להיפוך בקדושה, כל אמונה יש לה זמר וניגון, ואותו הזמר המיוחד לאמונה, שהוא אמונה העליונה מכל המיני חכמות ואמונות שבעולם, היינו אמונה בהאור אין סוף עצמו הסובב כל עלמין, אותו הזמר הוא גם כן למעלה מכל הנגינות וזמירות שבעולם, השייכים לכל חכמה ואמונה, וכל הזמירות והניגונים של כל החכמות, נמשכין מזה הזמר והניגון, שהוא למעלה מכל הזמירות והניגונים של כל החכמות, כי הוא הזמר השייך להאמונה בהאור אין סוף עצמו, שהוא למעלה מן הכל: ולעתיד לבוא "שיהפוך לכל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה'" (צפניה ג), והכל יאמינו בו יתברך, אז יתקיים (שיר השירים ד): "תבואי תשורי מראש אמנה", 'מראש אמנה' דייקא, היינו בחינת אמונה עליונה זו, שהוא ראש לכל האמונות, וזה 'תשורי' דייקא, היינו הניגון והזמר השייך לראש אמונה זו: ולבחינת זמר של אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה, כי אם צדיק הדור, שהוא בחינת משה, שהוא במדרגת אמונה זו, וזה (שמות ט"ו): "אז ישיר משה", ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין צ"א:) 'שר לא נאמר, אלא ישיר', מכאן לתחית המתים מן התורה, שעתיד משה לשיר לעתיד לבוא גם כן. כי כל השירות, בין של עולם הזה בין של לעתיד לבוא, הוא רק אצל משה, ועל ידי ניגון של הצדיק, שהוא בחינות משה, על ידי זה עולים ויוצאים כל הנשמות שנפלו בתוך האפיקורסית של חלל הפנוי, כי ניגונו הוא בבחינת 'ראש אמונה', היינו אמונה העליונה על הכל, שעל ידי ניגון ואמונה זו נתבטלים כל האפיקורסית, ונכללים ונתבטלים כל הנגונים בתוך הניגון הזה, שהוא למעלה מן הכל, שממנו נמשכים כל הנגונים וכו',  עיין שם כל זאת בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש ז"ל, כי הנה כוח נגינה גדולה מאד, ועל ידי ניגון ושיר של התעוררות ודביקות, יכולין לעלות ולהתדבק בהשם יתברך מאד, ולכן הזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ג'), להישמר מניגונים של רשעים, כי כמו שיש כח לניגון של צדיק לעורר לב האדם אחר השם יתברך, ולדבקו בו יתברך, כן יש כח לניגון של רשע לקרר לב האדם, ולנתקו מדביקות השם יתברך חס ושלום, ודייקא על ידי נגינה, יש כח לרשעים לתפוס בני אדם ברשת טמיאה של כפירות ואפיקורסות, כי ממשיכים אותם על ידי נגינה פסולה, ואחר כך מכניסים בהם דיעותיהם הפסולות רחמנא ליצלן, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (חגיגה ט"ו:) על אלישע - אחר, ששני פגמים היו בו, שהיה מזמר ניגוני יון,  וגם היה ספרי מינים נופלין מחיקו, כי זה תלוי בזה, על ידי שהיה נמשך אחר ניגוני יון, זה הביא אותו אחר כך לספרי מינים רחמנא ליצלן, ולכן כל מי שרוצה לידבק עצמו בהקדוש ברוך הוא באמת, יהיה נזהר מאד מניגוני רשעים, וירגיל עצמו בניגוני צדיקים, וינגן אפילו בינו לבין עצמו ניגונים שמחים ומעוררים, אפילו אם אינו בעל מנגן בטבעו, וכמו שאומר רביז"ל (שיחות הר"ן סי' רע"ג), טוב לאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך, ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו, יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הנגון אין לשער, עיין שם, אשרי המנגן ניגונים קדושים בכל עת.

"האפיקורסית של החלל הפנוי"

והנה כלליות הניגונים הקדושים של נשמות ישראל, הוא ספר "תהלים" שחיבר דוד המלך עליו השלום, כי דוד המלך היה נעים זמירות ישראל, וכלל ב"תהלים" כל מיני שיר שבח אל השם יתברך, ואמר אותם ברוח הקודש גבוה כזה, עד שכל אחד מישראל בכל הדורות יכול למצוא עצמו בהם, ולומר שיר שבח אל השם יתברך על ידם, ולכן הוא דבר גדול מאד לומר הרבה תהלים בכל יום, ואשרי מי שזוכה לומר "יום" של תהלים בכל יום, עד שזוכה לגמור כל ספר "תהלים" כל שבוע, כי השירים של דוד המלך מושכים לב האדם מאד אחר השם יתברך, ועל ידי תהלים זוכים לתשובה, ולמצוא את השער של תשובה השייך אליו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ע"ג), ודוד המלך פעל אצל השם יתברך שיהיה אמירת תהלים חשובה כלימוד נגעים ואהלות (מדרש תהלים מזמור א'), ויש לומר למה דייקא "כנגעים ואהלות" ולא כמסכתות אחרות, אבל מסכת נגעים מדבר מטומאת צרעת הבאה על לשון הרע, ומסכת אהלות מדבר מטומאת מת, שהוא טומאת הרשעים הנחשבים בחייהם כמתים, וכוח של אמירת תהלים כל כך גדול, עד שיכול לטהר אדם מפגם של לשון הרע ורכילות, ולטהר אותו מטומאת הרשעים הנחשבים כמתים בחייהם, ולכן אשרי המרגיל עצמו בשירה וזמרה של דוד המלך עליו השלום, שהוא ספר תהלים, ואומר הרבה מזמורי תהלים בכל יום.

והנה זה ברור, שעיקר המניעה לאדם לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך בכל לב, הוא מחמת שיש בו ישות וגיאות, והגאוה אינו מניח אותו לפתוח לבו לפני השם יתברך, ולשיר לפניו שירות ותשבחות, כי על הבעל גאוה אומר הקדוש ברוך הוא (סוטה ה.), אין אני והוא יכולין לדור בעולם, נמצא שאין מקום בלבו להכיר חסדי השם יתברך, ולהודות אליו יתברך, אבל מיד שאדם מכניע הישות והגיאות שלו, ומתחיל להכיר את חסדי המקום עליו בכל עת, בוודאי יתעורר לשיר שירות ותשבחות אליו יתברך תמיד, וירגיש שמחה ונעימות נפלאה בכל ימי חייו, ולכן אשרי המרגיל עצמו לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך תמיד, כי אז עולמו יראה בחייו, ויחיה חיים טובים מעין הגאולה העתידה, שאז נאמר (שיר השירים ד') תבואי תשורי מראש אמנה, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש ז"ל את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו בפרשת השבוע שירת הים ששר משה ובני ישראל אחר הנס של קריעת ים סוף, שהיה הגמר של יציאת מצרים, וכמו שכתוב (שמות ט"ו)  ויושע ה' ביום ההוא וגו' אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וגו', ומנהגם של ישראל לומר שירת הים בכל יום, ואיתא בזוהר הקדוש (בשלח נ"ד), ומובא גם בפוסקים (משנה ברורה סי' נ"א סעיף קטן י"ז), שמי שאומר שירת הים בשמחה, ומדמה בדעת כאילו באותו יום עבר בים, מוחלין לו על כל עוונותיו, ויש להבין למה מעלת שירת הים גבוה כל כך, עד שיהיו נמחלין כל עוונותיו על ידי זה, וגם למה השירה מתחיל דייקא עם פסוק אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, שמזכירין גיאות ה', וזה אשר גרם סוס ורוכבו רמה בים, למה דייקא מדה זאת?

"שירת הים"

והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי פרעה ומצרים היו קליפות של כפירות ואפיקורסות הבאים בחלל הפנוי, הרוצים לחטוף ישראל ברשתם הטמיאה חס ושלום, וכמו שאומר רביז"ל (בסוף תורה זו), שפרעה הוא לשון ביטול, מלשון (שמות ה') תפריעו את העם, כי פרעה הוא מקור הכפירה, וכמו שאמר (שמות ה') מי ה' אשר אשמע בקולו וגו', לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, ורצה להכניס הכפירות בנשמות ישראל חס ושלום, ולהרחיק אותם מן הצדיק, וכמו שאמר (שם) למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם, אבל נשמות ישראל התגברו כנגדו עם אמונה בה' ועם אמונת חכמים, וכמו שכתוב (שם י"ד) ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ועל ידי אמונה עוברים על כל הקושיות של החלל הפנוי, שעל שם זה נקראים נשמות ישראל "עבריים", על שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות והכפירות, ועל ידי אמונה זאת יצאו מתחת יד פרעה ומקליפת מצרים, והנה משה רבינו רצה שישאר הארה של יציאת מצרים וקריעת ים לדורות עולם, ולכן עלה בלבו לומר שירה, וכמו שכתוב אז "ישיר" שר לא נאמר, אלא "ישיר", על שם המחשבה, וכמובא ברש"י (פסוק א'), וגם "ישיר" על שם העתיד, שמשה רבינו יאמר שירה עם נשמות ישראל לדורות עולם, כי דייקא על ידי שירה, שהוא כח נגינה, בשירות ותשבחות אל השם יתברך, מכניעים כל הקליפות של כפירות ואפיקורסות לגמרי, וזוכין להגביה המוח בדביקות אמיתי אל השם יתברך, ולהגיע למעלה מן החלל הפנוי, ואל ראש האמונה, וכמו שכתוב (שיר השירים ד') תבואי תשורי מראש אמונה, ולכן כל האומר שירת הים בכל יום בשמחה, ומדמה לעצמו כאילו עובר אז את הים, בוודאי מוחלין לו על כל עוונתיו, כי שירת הים שהוא השיר של אמונה, מרים ומגביה האדם למעלה מחלל הפנוי, ועל ידי זה נמחלין כל העוונות, וכמו שאומר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סי' ל"ג), על ידי אמונה הקדוש ברוך הוא יסלח לך על כל עוונותיך.

וזהו אשר בהתחלת השירה מזכירין גיאות ה' דייקא, וכמו שכתוב אשירה לה' כי גאה גאה, כי עיקר המניעה לומר שירות ותשבחות אל השם יתברך הוא מחמת מדת הישות והגיאות, כשיש לאדם מדת הגאוה, והוא דוחק את רגלי השכינה רחמנא ליצלן, ולכן אינו יכול לכוון לבו לשיר ולהודות לה', אבל כשמכיר שכל הגיאות שייך רק אל השם יתברך, שזהו כי גאה גאה, ותירגם אונקלס ארי איתגאי על גותניא וגיאותא דיליה היא, אזי מיד נכנעים כל הקליפות, שהם סוס ורוכבו, המרמזים על הס"מ ונוקביה (כמובא בסידור האריז"ל), ונשמות ישראל יכולים לומר שירה אל השם יתברך בשמחה עצומה, ולכן שירת הים נקבע לדורות עולם בתוך הסידור של נשמות ישראל, כי דייקא על ידי שירה זוכין להתגלות אמונה, ולהכניע כל הקליפות לגמרי, ובפרט כשאדם מכוון לומר אותה גם על כל הנסים שהקדוש ברוך הוא עושה עמו בכל עת, זה מסוגל להמשיך עליו כל מיני ישועות והשפעות טובות וזיווגים טובים, וכמובא בספר המדות (אות חיתון חלק ב' סי' א'), מי שקשה לו למצוא זווגו יאמר בכונה שירת הים, והשם יתברך יזכינו למלאות פינו בשירות ותשבחות תמיד, עדי נזכה להגיע אל הניגון העליון של אמונה, שהוא למעלה מכל הניגונים, ונזכה להכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

. 

לכל המאמרים במדור משולחנו של צדיק >

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup