|
ההרגל בנדרים
| |
 |
|
נשבע לפעמים בנקיטת חפץ |
בילדותו היה רבינו רגיל בנדרים מאוד מאוד, שכמה פעמים כשבא היום, קיבל עליו בנדר כל סדר העבודה שהיה רוצה לעשות באותו היום. ואחר כך אף על פי שהיה קשה עליו מאוד, היה מוכרח לעשות מחמת הנדר. וכן עשה כמה וכמה פעמים.
וכן בכל מיני גדרים וסייגים של פרישות מאיזו תאווה ומאיזו מידה, היה רגיל הרבה בנדרים כמה וכמה פעמים. וכן היה, שכמה וכמה פעמים נשבע על אלו דברים בנקיטת חפץ, בכדי שיהיה חזק לפרוש מאותו הדבר שהיה רוצה להפריש עצמו ממנו.
ופעם אחת שאלו תלמידו מורנו הרב רבי נתן ז"ל, הלא על פי הגמרא אין נכון לנדור נדרים..? והשיב: "דאס מיינט מען אזוינע שלימעזאלניקעס ווי איהר" [הכוונה היא לכאלו 'שלומיאלים' כמוכם]. כאומר, מי שאינו בטוח שיוכל לקיים נדרו, אין נכון בעבורו לנדור נדרים, אבל הוא - היה בטוח שיקיים נדריו.
|
