חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
מתי אפשר להנות מפירות עץ חדש שנטעתי בגינה שלי?

שו''ת ברסלב - שאלות ותשובות בהלכה

שאלה:

קניתי שתיל עץ ושתלתי אותו בגינה שבחצר ביתי, איני זוכר באיזה חודש בדיוק שתלתי אותו, אך אני זוכר שזה היה בערך לפני שנתיים? מתי אוכל להנות מפירותיו? האם משנה גילו של השתיל בעת שקניתי אותו מהמשתלה? כמו כן, מה הכוונה 'נטע רבעי'?

תשובה:

 נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ג), "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל". ולכן אסור לאכול מהפירות (והגרעינים והקליפות), של העץ החדש, עד שיעברו עליו שלוש שנים, ובזמן זה הפירות נקראים "ערלה" ואסור לאוכלם, או להנות מהם גם לא בדרך אכילה כגון: על ידי מסחר בהם וכדומה.

וביאור "נטע רבעי" הוא, נאמר בתורה (שם), "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש לה'", כלומר בשנה הרביעית לנטיעתו, יש לפירות קדושה כקדושת מעשר שני וצריך להעלותם לירושלים ולאוכלם שם, או לפדות הפירות על כסף ואז מותר לאכול את הפירות גם מחוץ לירושלים. ובזמנינו שאין בית המקדש קיים, פודים את הפירות על מטבע ואחר כך מאבדים ומשמידים את המטבע.

ובקשר לשאלתך: אם הנך בטוח ששתלת את העץ בקיץ לפני שנתיים, והיה זה לפני ט"ו באב בשנת תש"ע – מצד ההלכה יש להקל ולמנות ששנת תש"ע נחשב לשנה ראשונה (כיון שיש י"ד יום לקליטה, ושלושים יום בשנה נחשבים כשנה), ושנת תשע"א לשנה שנייה, ושנת תשע"ב לשנה שלישית.

אמנם אין לאכול ולהנות מן הפירות שחנטו בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט של שנת תשע"ג, ורק הפירות שחנטו אחר ט"ו בשבט תשע"ג מותר לאוכלם, ויש עליהם קדושת נטע רבעי עד ט"ו בשבט תשע"ד, וצריך לפדותם על מטבע ולזורקו לים.

ואם יש לך ספק האם שתלת בשנת תש"ע לפני ט"ו באב או לא, צריך למנות מהשנה הבאה שלש שנים שלמות, כלומר שנת תשע"א היא השנה הראשונה, ושנת תשע"ב שנה שניה, ושנת תשע"ג שנה שלישית, ורק אחר ראש השנה של שנת תשע"ד מותר לאכול את הפרות שחנטו אחר כך, אמנם בשנת זו צריך לפדותם על מטבע וכנ"ל.


ובקשר לשאלתך, מאימתי מונים את גילו של השתיל בשעת קנייתו או משעת זריעתו במשתלה, הנה דבר זה אינו פשוט כלל, וקודם כל צריך לקנות ממשתלה של יראי ה' עם השגחה ופיקוח הלכתי שהעציצים נקובים וגדלו על האדמה ללא הפסק כמצע מנותק, או בתוך שקיות או עציצים שיש בהם נקבים כשנים וחצי ס"מ, והיו כך במשך כל הזמן ללא הפסק על האדמה, וכן השתיל בשעת העברתו צריך שיהיה בתוך גוש אדמה מוצק שאינו יכול להתפורר בשעת העברתו ונטיעתו, ומסוגל להתקיים לבד עם הגוש י"ד ימים לפחות בלי שיטעוהו בחזרה בקרקע, וכן צריכים לכתחילה להיזהר להעביר את השתיל ברכב או במשאית שיש בה נקבים, ואם התמלאו כל תנאים אלו במלואם יש לחשב משעת זריעתו במשתלה כפי עדות השותלים, אמנם אם לא התקיימו התנאים הנ"ל צריך למנות את השנים משעת נטיעתו באדמה בביתך.

וכמובן לגופו של ענין אין לפסוק מזה הלכה למעשה עד שיתברר כל מקרה לגופו בכל פרטיו, ויש להוועץ טלפונית עם מורה הוראה שמומחה בענינים אלו, ונשמח לעמוד בקשר.

---

מקורות: ילקוט יוסף ערלה (פ"ג סעיפים ב' ד' ופרק ו' הלכה ב'), משפטי ארץ (ערלה פ"ג).

התשובה נמסרה על ידי הרה"ג ר' גד סולומון שליט"א - מורה צדק בבית ההוראה "היכל הקודש" חסידי ברסלב יבנאל

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup