שאלה: מאת נחמן: שלום למורנו שליט"א. התקבלתי לעבודה בחנות מכולת, ואני צריך להתחיל אותה בדיוק שבוע לפני ראש השנה. האם אני צריך להודיע מראש לבעל הבית שאני עומד לנסוע לאומן לימי ראש השנה ולהיעדר כשבוע? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל נחמן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. לדעתי, בוודאי שאתה צריך להודיע לו, כי אחרת אתה מטעה אותו, ועל דעת זה הוא לא קיבל אותך, שכבר אחרי השבוע הראשון שתעבוד תברח לו, ולכן אתה כן צריך להודיע לו, אלא מה, תגיד לו שזה בסך הכל נסיעה של שבוע, וככה כל השנה אתה לא נוסע, ואתה תעשה את העבודה שלך בנאמנות גדולה מאד, ואז לדעתי לא תהיה לך שום בעיה.
כי רביז"ל כבר הבטיח לנו שאף אחד לא יפסיד על ידו, ובזו הלשון אמר: "צו מיר האט נאך קיינער נישט דער לייגט" [אצלי עוד אף אחד לא הפסיד]. ובפרט בענין ראש השנה שאי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שנוסע לראש השנה לאומן אליו, ומוהרנ"ת ז"ל אמר שכל אחד ואחד שנוסע לאומן בראש השנה, יש לו חלק בגאולה, וחבל מאד שלא מפרסמים דבר זה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ואני כבר לא מדבר מאלו החצופים שקוראים את עצמם על שם רביז"ל, ומונעים בני אדם מלנסוע על ראש השנה בכל מיני תירוצים וטענות מטענות שונות וכו', זה בא מגיאות וכבוד וכו', ששם לא יקבלו את זה וכו', או משאר טעמים של הבל שאין להם שום שחר, והם סתם חצופים שמדברים פתוח נגד רביז"ל, כי רצונו היה שנהיה שמה בראש השנה, עד כדי כך שהתבטא רביז"ל שהתלונן לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבלת מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. השיב לו רביז"ל בזו הלשון: אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישן אם שלא לישן, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכונה כראוי), אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה יהיה איך שיהיה! ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש השנה" (ובאמת כל דברים הללו הם רק דמיונות ופיתויים של הבעל דבר וכו', כי תהלה לאל נראה בחוש שעל פי הרוב מתפללין יותר בכוונה בכלל הקיבוץ הקדוש על ראש השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו). ואיך יכולים פרחחים לומר אחרת מדבריו ז"ל? ועוד נקראים "גדולים"… בוודאי זה מאד מאד קשה לנסוע, אבל מה ומי אנחנו שנתערב בעניניו של רביז"ל, כיון שכל כך ביקש את אנשי שלומינו והזהיר באזהרה גדולה שנבוא אליו לראש השנה, עד כדי כך שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר? כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" – וזה נאמר על ראש השנה.
הרי שלך לפניך, שעל ראש השנה מוכרחים להיות אצלו אף שזה בא מאד מאד קשה, ולא מפסידים כשנמצאים אצל רביז"ל בראש השנה.
|