חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
שבת פרה - עיקר טהרתן של ישראל

מוהרא"ש ז"ל אמר, אשר אין לתאר ואין לשער כלל את גדולת ומעלת קריאת פרשת פרה, כי היא עיקר טהרתן של ישראל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי מגילה כה ע"ב) שבדין היה להקדים פרשת החודש לפרשת פרה, שהרי 'באחד בניסן הוקם המשכן, ובשני בניסן עשו את הפרה', אבל למה פרשת פרה קודמת? "שהיא טהרתן של כל ישראל"; עיין שם. הרי שקראו חכמינו הקדושים אפילו ל"קריאת" פרשת פרה לבד "טהרתן של ישראל".

ועל ידי הקריאה לבד הקדוש-ברוך-הוא מעלה עלינו כאילו עשינו כל מעשה פרה אדומה, ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קמו סעיף ב' וסימן תרפה סעיף ז') שיש אומרים שקריאת פרשת פרה היא מדאורייתא, וסמכו המפרשים (עיין בספר הקדוש 'חתם סופר' על התורה פרשת חקת, וכן בספר הקדוש 'עבודת ישראל' פרשת חוקת) זאת על הפסוק (במדבר יט, ב): "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמר", שהשם יתברך ציווה "לאמר" ולקרות את הפרשה של פרה אדומה, ורמזה לנו התורה הקדושה, שיהיה זמן שיהיה די באמירה לבד, כאשר אין בית המקדש קיים, ועל כן צריכים לעמוד באימה וביראה בשעת קריאת פרשת פרה, ולהקשיב היטב אל הקריאה הקדושה הזאת, ולבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיהיה נחשב כאילו נזרק עליו אפר פרה אדמה ממש, ואז ימשיך על עצמו טהרת פרה אדומה, ויזכה לכיבוס גדול לנשמתו.

     
  "על ידי פרה נתקרב אדם לכנפי שכינה"
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שטהרת פרה אדומה היא הטהרה הגדולה והגבוהה ביותר, כי היא מטהרת מטומאת מת, שהיא אבי אבות הטומאה, ואף על פי שאין הלכות טומאה וטהרה נוהגות בימינו, אבל מבאר בדברי רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן סימן רמב), שהרהורי ניאוף, רחמנא ליצלן, הם בחינת טומאת מת ואבי אבות הטומאה, נמצא, שעל ידי קריאת פרשת פרה - יכולים להמשיך על עצמו טהרה עליונה לצאת מהרהורי ניאוף וממחשבות זרות ולזכות למחשבות קדושות, ולכן ראוי מאד להתפלל על זה בשעת קריאת פרשת פרה - שיזכה למוח נקי וטהור, שיצא מכל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, ובזכות המצוה הקדושה של קריאת פרשת פרה, בוודאי תהיה נמשכת עליו טהרה גדולה.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שרבנו ז"ל מגלה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נה), שסוד פרה אדומה הוא סוד התפילה, וכמו שכתוב (הושע יד, ג): "ונשלמה פרים שפתינו", שעל ידי שיח שפתותינו בתפילה, נחשב כאילו עשינו מעשה פרה אדומה, ולכאורה יש להבין, הרי בפסוק כתיב "פרים", וחכמינו הקדושים לומדים (יומא פו ע"ב) מפסוק זה, שאמירת וידויים ופיוסים להקדוש-ברוך-הוא, נחשבת כאילו הקריב כל מיני פרים וקרבנות, ולמה רבנו ז"ל אומר 'פרה אדומה' דווקא? אבל מחמת שפרה אדומה מטהרת מטומאת מת שהיא אבי אבות הטומאה, שהם מחשבות זרות והרהורים רעים, רחמנא ליצלן, ועל ידה זוכים לקדושת המחשבה, לכן בוודאי עיקר הטהרה מתחלת ממנה, וכאשר תפילותינו נחשבות כעשיית פרה אדומה, אז ממיילא יזכה לבוא אחר כך לכל שאר הקדושות, ויהיה נחשב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שמעלת פרה אדומה גבוהה כל כך מחמת שנשרפת כולה על גבי מערכת האש עד שנעשית עפר ואפר ממש, ולא נשאר ממנה כלום, וזה מלמד על נחיצות מסירות הנפש הגדולה שצריך לסגל לעצמו בר ישראל הבא לעסוק בתפילה, שיבטל כל ישותו לגמרי כעפר ואפר ממש, וידע שאין לו כלום – רק את הקדוש-ברוך-הוא, ואז מן האפר הזה יכולים לטהר את כל הטמאים כולם, אפלו הטמאים ביותר בטומאת מת, רחמנא ליצלן, כי כשאדם מוכן למסירת נפש, והוא בעיני עצמו כעפר ואפר ממש, יש לו כוח להשפיע על אחרים קדושה עצומה, ולהביא את כולם אל טהרה עליונה ונשגבה.

ואמר מוהרא"ש ז"ל, שזה בכלל הסוד שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן עד), שמן "הפור" של פורים, נעשה "פרה", ומשם נעשה הלוך ודרך לפסח, עיין שם. כי בפורים, כל ישראל עוסקים בביטול קליפת המן עמלק, שהם המחשבות הזרות וההרהורים הרעים, ומתגלות העצות של מרדכי ואסתר, שמייעצים לצעוק הרבה אל השם יתברך ולא להתפעל מרשעים כלל, ולכן מ"פור" נעשה "פרה", שזוכה להמשיך על עצמו טהרה עליונה של הפרה האדומה, ואז האדם נעשה טהור ומוכן להקריב את קרבן פסח בעתו ובזמנו, ולהתקרב אליו יתברך באמת. ולזאת מצינו במשנה (מידות פרק א'), שבשעה שיצא הכהן הגדול עם כל המסעדים מבית המקדש להר הזיתים לעשות את הפרה האדומה, יצאו משער המזרחי שעליו שושן הבירה צורה, והיה נקרא "שער שושן". כי דייקא מכוח מרדכי ואסתר שגילו עצם כוח התפילה והצעקה אל השם יתברך בשושן הבירה, יש לנו כוח לעשות את הפרה האדומה, ולהטהר מכל מיני טומאות, ולהכין את עצמנו לקראת ימי פסח הקדושים בקדושה וטהרה עליונה.

וסיפר מוהרא"ש ז"ל, שבפסיקתא של פרשת פרה (פסיקתא רבתי פרשה יד), מובא מעשה נפלא איך הפרה גרמה לבן אדם להתגייר ולחזור בתשובה, ולעשות אחד מגדולי התנאים שבישראל, כי מעשה היה בישראל אחד, שהייתה לו פרה אחת חורשת, אבל נתמעטה ידו ונעשה עני, ומכר את הפרה לגוי אחד, כיון שלקחה הגוי וחרש עמה ששת ימים של חול, כשהוציאה בשבת שתחרוש עמו, רבצה לו תחת העל ולא רצתה לחרוש, והיה הולך ומכה אותה והיא אינה זזה ממקומה, כיון שראה כן, הלך ואמר לאותו ישראל שמכרה לו: "בוא! טול פרתך, שמא צער יש בה, שהרי כמה אני מכה אותה, והיא אינה זזה ממקומה", אותו ישראל הבין מיד למה איננה רוצה לחרוש, כי היתה למודה לנוח בשבת. אמר לו: "בוא ואני מעמידה", כיון שבא ואמר לה באזנה, "פרה פרה, את יודעת, כשהיית ברשותי היית חורשת ימי החול, ובשבת היית ננוחה, עכשו שגרמו עונותי ואת ברשות גוי, בבקשה ממך עמדי וחרשי", ומיד עמדה וחרשה, אמר לו אותו הגוי, "אני מבקשך, טול פרתך, כי אינני יכול לטפל עמה כראוי, אבל איני מניחך עד שתאמר לי מה עשית לה באזנה, אני נתיגעתי בה והכיתי אותה ולא עמדה", התחיל אותו ישראל מפיסו ואומר לו, "לא כישוף ולא כשפים עשיתי, אלא כך וכך הסחתי לה באזנה ועמדה וחרשה", מיד נתיירא הגוי ואמר, "ומה אם פרה שאין לה לא שיחה ולא דעת, הכירה את בוראה, ואני שיצרני יוצרי בדמותו, ונתן בי דעת, איני הולך ומכיר את בוראי?" מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה, והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתא (תורתא הוא תרגום של פרה), ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה משמו (והוא מוזכר בבבלי יומא דף ט' ע"א; ובירושלמי תענית כד ע"א; ובתוספתא מנחות פרק יג).

ומסיימת הפסיקתא רבתי שם: - אם תמה אתה שעל ידי פרה נתקרב אדם אחד לכנפי שכינה, הרי על ידי פרה היא "טהרתן של כל ישראל", ממה שקראו בעניין זאת חקת התורה וגו', הרי מפרשת פרה יוצאת טהרה עליונה כזאת עד שאפילו מבני אומות העולם באים להתקרב תחת כנפי השכינה.

ולכן אשרי המקיים מצות קריאת פרשת פרה בשמחה עצומה, כי על ידה יזכה להמשיך על עצמו טהרה עליונה.

(שיחות מוהרא"ש)

» חג פורים בברסלב סיטי

» לעוד שיחות מוהרא"ש לחץ כאן

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup