חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
תוך הנחל 
ליל שבת קודש פרשת תצוה ה'תשס"ח

בליל שבת קודש בסעודה ראשונה דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' צ"ד המדבר מתיקון העולם ומהעאלת ניצוצי הקדושה שבכל דבר, עיין שם.

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רביז"ל אומר (מוהרא"ש נ"י חזר על תמצית דברי רביז"ל בתורה זו), אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין לז:) 'חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם', וחייב לתקנו, ומהו התיקון, שיראה שיעלה כל הניצוצות שבכל דבר, וכשיסתכל בדבר מה, תיכף יאמין באמונה שלמה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות, וכשיש לו עין כזה, כשמסתכל בדבר מהעולם, בודאי נתעלין הניצוצות, וזהו (שמות כ"ח) "ועשית ציץ זהב טהור", 'ציץ', מלשון הסתכלות, כשהוא טהור באמונה ובחכמה, אז, "ופתחת עליו פתוחי חותם", היינו שתפתח על ידי עין כזה הניצוצות החתומים בכל הדברים, ותעלה אותם "קודש לה'", עיין שם כל זה בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה עיקר עבודת האדם לקדש ולטהר עיניו עד שבכל מקום שיסתכל יראה רק את אלקותו יתברך, עד דרך שכתוב (תהלים ט"ז)  שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, וכתב הרמ"א (ריש אורח חיים) שהוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים וכו' עיין שם, כי אלקותו יתברך נמצא בכל מקום, וכמו שכתוב (ישעיה ו') מלא כל הארץ כבודו, וצריכין לכוון ראות עיניו להסתכל על האלקות שיש בכל דבר, ולהתקרב אל השם יתברך על ידי אותו דבר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' א'), ואז כשמתמיד בזה ימים ושנים רבים, לבסוף זוכה שהשם הוי"ה ברוך הוא מאיר לפני עיניו תמיד, וכשמגיע להשגה הזאת, אזי יש לו "עיני ה'" כביכול, כי עיניו נכללות לגמרי בו יתברך, ורואה רק את אמתת מציאותו יתברך בכל מקום שמסתכל, בסוד (תהלים ל"ד) "עיני הוי"ה אל צדיקים", שלצדיקים יש עיני ה', כי עיניהם רואות רק את אמתת מציאותו יתברך, ועל ידי זה יש להם כח להחזיר בני אדם בתשובה, כי אדם שעובר עבירה, חס ושלום, אינו רואה עד היכן הפגם שלו מגיע, ומחמת זה אינו חוזר בתשובה, אבל הצדיק שיש לו עיני ה', רואה היטב עד היכן פגם החטא מגיע, וכשהצדיק רוצה שאדם יחזור בתשובה, הוא נותן בו את עיניו הקדושות על זמן מה, ואזי האדם רואה עד היכן הפגם שלו מגיע, ואין עונש גדול מזה, שזה מה שנאמר אצל רבי שמעון בר יוחאי כשראה יהודה בין גרים שמסרו למלכות (שבת ל"ד:) נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, היינו שהצדיק נתן בתוכו את העינים הקדושות שלו, ואז נעשה גל של עצמות, שנתגלה לו מה שהיה סגור ואטום ממנו עד עכשיו, ואין עונש גדול מזה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' צ"ח), נמצא שכל מדרגת אדם נמדדת לפי עיניו, וככל שאדם זוכה לקדש ולטהר יותר את עיניו, כן נכללות העינים שלו בהשם יתברך, וזוכה להסתכלות טהורה - כולה קודש לה'.

והנה לפי זה מובן למה בני אדם מזלזלים מאד בצדיקים הדבוקים בהשם יתברך, ואין להם שום השגה בהם כלל, כי אם אין לאדם עינים קדושות הרואות את אלוקותו יתברך מכל דבר, ואינו מקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, נמצא שאינו מסתכל על אלקות, ואם כן איך יכיר את הצדיק שעיניו רואות תמיד רק אלוקות, ואינו מסיח דעתו משם הוי"ה ברוך הוא כלל, הרי אם אינו מכיר את המקור של הקדושה, בוודאי לא יכיר את היוצא ממנה, וכמאמר אנשי שלומינו, שכדי להכיר צדיק ואיש כשר, צריך להיות בעצמו צדיק ואיש כשר, ולכן מובן למה לא הכירו מעלת רבי שמעון בר יוחאי, ואיך מסרו אותו למלכות, כי רבי שמעון בר יוחאי היה דבוק בו יתברך בתכלית הדביקות, והיו לו עיני ה', אבל אלו שלא הגיעו לזה לא הבינו את מעלתו כלל, ולכן מסרו אותו למלכות, אבל כשרבי שמעון בר יוחאי "נתן בו עיניו", ומסר לו העינים הקדושות שלו על זמן מה, "נעשה גל של עצמות" שנתגלה לו מה שהיה סגור ואטום ממנו עד עכשיו, וראה מה שפגם, וזה היה העונש הכי גדול, ולכן אשרי מי שזוכה לקדש ולטהר את העינים שלו, ומשתדל בכל פעם להסתכל על האלקות שבכל דבר, ולקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, כי אז יזכה להארה של "עיני ה'", ותהיה לו השגה והרגשה בצדיקים הדבוקים בו יתברך באמת, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש נ"י את הענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו בפרשת השבוע את מצות עשיית הציץ, וכמו שכתוב (שמות כ"ח) ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קודש לה', והנה יש לנו כלל מהספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף" שקיבל מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שקיבל מרבו אחיה השילוני, שכל מצוות התורה הן נצחיות, ושייכות בכל אדם, בכל זמן ובכל מקום, ואם כן ראוי להבין איך מצות עשיית הציץ שייכת לכל אדם בכל זמן, ואיך נוכל להוציא ממנה עצות טובות לעבודת השם יתברך, והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי הנה הציץ מלמד אותנו על הדביקות בו יתברך, שלא נסיח דעתינו ממנו יתברך כלל, ונקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת י"ב.) אסור להסיח דעת מן התפילין, קל וחומר מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת, אסור להסיח דעתו ממנה, וכמו שכתוב (שמות כ"ח) והיה על מצחו תמיד, תפילין שיש בהן מ"ב אזכרות, קל וחומר שאסור להסיח דעת מהם, עיין שם, נמצא שעיקר הדביקות לומדים מן הציץ, ולכן ציץ הוא מלשון הסתכלות, וכמו שכתוב (שיר השירים ב') ומציץ מן החרכים, כי הדביקות ניכרת בתוך העינים, כשאדם מכוון ראות את עיניו להסתכל על האלוקות שיש בכל דבר, ולקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, ואז העינים שלו נכללות בעיני ה', והוא מעלה ניצוצי קדושה שיש בכל בכל דבר, וגורם תיקון העולם, וזהו ועשית ציץ זהב טהור, היינו שתהיה לך הסתכלות יקרה וטהורה, שבכל מקום שתסתכל - תראה את שם הוי"ה לפני עיניך, בחינת שויתי הוי"ה לגנדי תמיד, ולא זה בלבד, אלא ופתחת עליו פיתוחי חותם, היינו שתהיה הדביקות חקוקה וחרוצה בך כל כך, עד שכל מי שיסתכל עליך גם כן יראה "קודש להוי"ה", כי לשם זה נתן הכהן את הציץ על המצח במקום ראיית בני אדם, כדי שכולם יראו את שם הוי"ה בכתב בולט, ויחזרו בתשובה שלימה ויבואו לדביקות, על דרך שכתוב אצל רבי שמעון בר יוחאי "נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות", כי מהכהן שהוא הצדיק, קיבלו הסתכלות דקדושה, לראות עד היכן פגם העוון מגיע, ועל ידי זה חזרו בתשובה, וכן איתא בזוהר הקדוש (ויקהל רי"ח:) שכל עזי הפנים בישראל, כשהיו מסתכלים בציץ, היה לבם נשבר בקרבם ומתביישים במעשיהם, עיין שם, נמצא שמן הציץ יוצא לימוד עצום בדביקות הבורא יתברך שמו, איך לקדש את העינים עד שזוכות לראות את ה', ולקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, והשם יתברך יזכנו להגיע אל קדושת העינים באמת, ונזכה לעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

בוקר שבת קודש פרשת תצוה התשס"ח

בשבת קודש בבוקר, בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז"ל במעשה ממלך וקיסר, מעשה ב' דף כ"ז, עיין שם.
 
פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רביז"ל ממשיך לספר, בהיותו על הים, ראו אותן האילנות הנ"ל (שהיתה הבת קיסר שם), וסברו שהוא יישוב, ורצה לילך לשם, כי חכמינו הקדושים אומרים (מדרש משלי פרק ו') עולם הזה דומה ליבשה ועולם הבא דומה לים, ואם לא הכין עצמו ביבשה מה יאכל בים, עיין שם, נמצא שעסקי אדם לטובת נשמתו לעולם הבא מכונים בשם "ים", ועסקיו לטובת גופו בעולם הזה מכונים בשם "יבשה", ועיקר הצלחת אדם בכל עסקיו הן ברוחניות והן בגשמיות, הוא על ידי התקרבותו אל הצדיק, כי הצדיק נותן לו עצות טובות איך להצליח בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו שאומר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סי' נ"ג) קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא, ולכן כשראה בן הסוחר בהיותו על הים כמין אילנות על היבשה, רצה להתקרב לשם, כי אילן מרמז על הצדיק, וכמו שכתוב (משלי י"א) פרי צדיק עץ חיים, וכן איתא בתיקוני זוהר (תיקוני ו') עץ דא צדיק, ולמקום שיש הרבה אילנות, היינו הרבה צדיקים, בוודאי כדאי להתקרב, אולי יקבל עצות טובות לנפשו.  

וכשנתקרבו ראו שהם אילנות, ורצו לחזור, כי לא בקלות זוכים להתקרב אל הצדיק, ופעם מקבל אדם חשק והתעוררות לנסוע אל הצדיק, והמית את יצרו באותו שעה, אבל אחר כך כשהוא בדרך, נופל מחשקו והתעוררותו ומתגבר עליו יצרו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ע"ב), ועל כן רוצה לחזור, ובפרט כשנדמה לו שהוא יחיד לבד, ואין אנשים אחרים נמצאים אצל הצדיק, אזי בוודאי יצרו מסית אותו  לחזור.

בתוך כך הציץ הסוחר (היינו בן הסוחר הנ"ל) לתוך הים וראה שם אילן, ועליו כמראה אדם, וסבר שמא הוא טועה עצמו, והגיד לשאר האנשים שהיו שם, והביטו וראו גם כן כמראה אדם על האילן, והתיישבו להתקרב לשם, כי מיד שרואה שנמצאים עוד אחרים אצל הצדיק, והם מקבלים טובות ברוחניות ובגשמיות מן הצדיק, זה נותן התחזקות להתקרב לשם ולטעום מן האור הגדול של הצדיק.

ושלחו איש עם ספינה קטנה לשם, והם היו מביטים בתוך הים כדי לכוון את השליח, שלא יטעה מן הדרך, כדי שילך מכוון אל האילן הנ"ל, והלך לשם, וראה, שיושב שם אדם, והגיד להם, כי אם יסתכל אדם היטב בתוך הים, שהם השגות רוחניות אלקותו יתברך, יבין מיד שעיקר התכלית הוא להתקרב אל הצדיק שיורה לו דרך אמת בחיים, ודייקא על ידי הצדיק יזכה לכל טוב ברוחניות ובגשמיות, כי הקדוש ברוך הוא שולח צדיקים בכל דור ודור לקרב נשמות ישראל אליו, וכמו שהוא יתברך נמצא תמיד, כן צדיקים נמצאים תמיד בכל דור (שיחות הר"ן סי' קצ"ב), וכן אמרו חכמינו הקדושים (סוכה מ"ה:) לא פחות עלמא מל"ו צדיקים בכל דור המקבלים אנפי שכינתא, ועיקר תקוות אדם להגיע אל מה שצריך להגיע, תלוי בהתקרבותו אל הצדיק, כי הצדיק מאיר עיניו באור אלוקותו יתברך, ומלמדו את עוצם החשיבות של כל נקודה טובה שזוכה לעשות בזה העולם, ושזה חלקו לעולם הבא ולנצח נצחים, ולכן אומר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סי' נ"ה) טוב לבלות זמן רב בשביל שעה אחת שיתקרב לצדיק, כי גם על כל הטרחות והיגיעות שעושים בכדי להתקרב את הצדיק, מקבלים שכר, וכל מה שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחלת ההתקרבות, הם טובה גדולה לאדם, כי על ידי זה זוכה אחר כך לקבל הרבה קדושה וטהרה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קפ"ה), והוא בכלל  מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"ב.) על ענין "שכר פסיעות", שיש לאדם שכר על כל פסיעה שעושה לדבר מצוה, ופעם אמר רביז"ל לתלמידיו רבי יודל ורבי שמואל אייזיק ז"ל, שהוא מתגעגע מאד אחר הדרכים שלהם שהיו נוסעים בהם אליו, ואמר, שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו, נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה, ואמרו אז לרביז"ל, הלא גם כמה יגיעות וכמה פסיעות אנו הולכין, קודם ששוכרין העגלה לנסוע, והשיב להם שבודאי גם זה בכלל, כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה (חיי מוהר"ן סי' רצ"א), נמצא שכל דבר שאדם עושה בשביל התקרבות לצדיק, טוב לו בעולם הזה ובעולם הבא, ולכן אשרי הזוכה להתקרב אל צדיק אמיתי בעולם הזה כי זוהי תקוותו לנצח, והשם יתברך יזכנו להיות מקורבים אל צדיקים אמיתיים, ולציית כל דבריהם, עד שנזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

 

סעודה שלישית פרשת תצוה ה'תשס"ח
 

בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז"ל ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ד' המדבר מהכנעת חכמי הטבע על ידי התגלות השגחה והרצון העליון, עיין שם.

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רביז"ל אומר (מוהרא"ש נ"י חזר בקיצור על כמה נקודות שבתורה זו של רביז"ל), הכנעתם של החיות רעות, שהם חכמי הטבע, הוא על ידי חכם גדול שבקדושה, שיכול לקשר כל הרצונות בשורש הרצון, ששם הוא בחינת הסתלקות משה כידוע, והוא בחינת מצח הרצון, בחינת (שמות כ"ח): "והיה על מצחו לרצון", וצריך לקשר כל הרצונות שיש בעולם לשורש הרצון, ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון, אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש, שהוא שורש חכמת הטבע, כי כל דבר יש לו שורש, ושורש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש, בחינת (שמואל-א י"ז): "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית, היינו בחינת מצח הנחש, כי גלית היה כופר, והיה רוצה להראות, שכל הסבות הכל על פי הטבע חס ושלום, שזה בחינת מצח הנחש, אבל הצדיקים לוחמים עם חכמי הטבע, ומגלים השגחת השם יתברך בכל דבר, וזה בחינת מלחמת דוד וגלית (שמואל א י"ז), כי גלית היה יונק ממצח הנחש, בבחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", שתלה כל הסבות בחיוב הטבע, שהוא מצח הנחש, ועל כן "חרף מערכות אלקים חיים" (שם), כי היה רוצה להראות, שהכל על ידי מערכת השמים כפי חיוב הטבע חס ושלום, ודוד היה איש חיל, ועמד כנגדו ואמר, שכבר היה לו מעשה כזו: ובא הארי והדוב דהיינו חיות רעות הדורסים וטורפים, שהם חכמי הטבע, ויצאתי אחריו והכיתיו היינו שהייתי מתגבר עליו והכנעתי והשפלתי אותו וכו', עיין שם כל זה בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה עיקר עבודת הצדיקים בכל דור ודור להכניע את חכמי הטבע, ולגלות רצון השם יתברך שיש בכל דבר, שהוא ענין גילוי השגחה, שאין שום תנועה בעולם שלא יהיה בה רצון השם יתברך, והכל מתנהג אך ורק בהשגחת המאציל העליון ברוך הוא, כי חכמי הטבע רוצים להראות בחכמתם כאילו הכל מקרה טבע ומזל, וכופרים בהשגחה העליונה, וכל יניקתם ממצח הנחש, שהוא היה הכופר הראשון, שהס"מ רכב עליו, והוא הסית את אדם הראשון לעבור על ציווי השם יתברך ולאכול מעץ הדעת טוב ורע, והכפירות נקראות על שם "מצח" הנחש דייקא, כי המצח מרמז על מדת עזות הפנים היפך מדת הבושה והתשובה, וכמו שכתוב (ירמיה ג') ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם, וכשאדם מעיז פניו נגד הבורא יתברך שמו, וכופר בהשגחה העליונה, אין עזות גדולה מזו, והוא יונק ממצח הנחש, רחמנא ליצלן, כמו שנאמר אצל גלית (שמואל א' י"ז) ומצחת נחושת על רגליו, מצחת דייקא, לשון עזות מצח, ונחושת מלשון נחש, כי הלך עם טס של נחושת על רגליו, כמו טס שנושאים על המצח (כמו שפירשו המפרשים שם), ותלה כל הרגילות והסיבות בחיוב הטבע, שזהו "על רגליו" דייקא, כי גלית היה כופר גדול, ורצה להראות שהכל מקרה וטבע ומזל, ובא ללחום עם ישראל בעזות מצח, ולבטל אותם מן האמונה הקדושה, וכמו שכתוב (שם) ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום, ואמרו חכמינו הקדושים (מובא שם בפירש"י) שבא לבטלם מקריאת שמע שחרית וערבית, אבל דוד לא פיחד ממנו כלל, והלך ללחום עמו בכח האמונה הקדושה, וכמו שכתוב (שם) ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אותם בכלי וגו', ואיתא בתיקוני זוהר (תיקון כ"א דף ס"ב.) שחמשת האבנים הן כנגד חמשת התיבות של קריאת שמע, שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה, וכלל כולן ביחד בתיבת "אחד" שהוא הכלי, והם כנגד חמשת הספירות מחסד עד הוד ונכללות כולן ביסוד (עי' בספר עשרה מאמרות מאמר מאה קשיטה סי' נ"ט שתי דיעות בכוונת האבנים שהן כנגד הספירות, אם הן ממטה למעלה, או מלמעלה למטה, עיין שם) ובזה הרג את הפלשתי, וכמו שכתוב (שם) וישלח דוד את ידו אל הכלי, ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו, כי דוד המלך לחם עמו בכח האמונה הקדושה, והכריז שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד, שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל תלוי אך ורק ברצון העליון, ואין שום טבע מקרה ומזל כלל, וכן לחם עמו בכח האחדות של נשמות ישראל, שהוא "שמע ישראל", כי כשבני ישראל מתאחדים ביחד, לא תוכלנה להם שום אומה ולשון, ובזה הכניע וביטל מצח הנחש של גלית, והעביר אותו מן העולם, וכמו שכתוב (שם) ותבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה, כי העזות מצח של גלית לא היה לה תקומה כנגד דוד המלך שגילה ופירסם האמונה הקדושה והרצון העליון, וכן הוא אצל הצדיקים שבכל דור ודור, שהם לוחמים עם חכמי הטבע שהם הכופרים והאפיקורסים, ומגלים ומפרסמים את האמונה הקדושה בעולם, עד שנתגלה הרצון העליון של הקדוש ברוך הוא לעיני כל הבריות, ונשמות ישראל חוזרות בתשובה אליו יתברך, ולכן אשרי מי שזוכה להתקרב אל צדיקי אמת שבדור, כי על ידם יזכה לכפרת עוונות ולהגיע אל הרצון העליון, להשתוקק אחריו יתברך ברצון מופלג מאד, ואז עולמו יראה בחייו, חיי עולם הבא בעולם הזה, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש נ"י את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה מצינו בפרשת השבוע את מצות לבישת הציץ על מצח הכהן, וכמו שכתוב (שמות כ"ח) והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה', ופירש רש"י, את עוון הקדשים, לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה וכו', והיה על מצחו תמיד, אי אפשר לומר שיהא על מצחו תמיד, שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה, אלא תמיד לרצות להם אפילו אינו על מצחו וכו', עיין שם, ויש להבין מהו ענין לבישת הציץ על המצח דייקא, וגם מהו ענין ריצוי על דם וחלב הקרבן שנטמא, ולמה ירצה הציץ אפילו בשעה שאין הכהן לבוש בו. וגם הרי יש לנו כלל מהספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף" שכל מצוות התורה שייכות לכל אדם בכל זמן, ואיך שייך מצות הציץ גם בזמן הזה, והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל מובן כל הענין מאד, כי הנה חכמינו הקדושים אומרים (זבחים פ"ח:) שהציץ היה מכפר על עזות פנים, שהרי בציץ כתיב (שמות כ"ח) והיה על מצח אהרן, ובעזות פנים כתיב (ירמיה ג') ומצח אשה זונה היה לך, עיין שם, הרי שהציץ היה תיקון למדת עזות מצח, שהיא מדת חכמי הטבע שתולים הכל במקרה טבע ומזל, וכופרים ברצון העליון, והכהן שהוא הצדיק, היה לובש הציץ על מצחו לגלות את מצח הרצון, שהכל מתנהג אך ורק ברצון המאציל העליון ברוך הוא, והוא לוחם תמיד עם חכמי הטבע שרוצים להטיל פגם ומום ברצון העליון, ולהכניס ספיקות בנשמות ישראל, חס ושלום, ולכן היה כתוב דייקא על מצחו "קודש לה'", לגלות ולפרסם לכל באי עולם שכל הבריאה כולה "קודש לה'" והכל מתנהג ברצון העליון לבד, ועיקר הריצוי הוא על הדם והחלב של הקרבן שנטמא, כי אף על פי שהביא הקרבן בטהרה, אבל לפעמים מתגברים שאגות החיות הרעות של חכמי הטבע להטיל מום ופגם ברצון איש ישראלי, ונטמא הדם או החלב, ואז צריכין כח הכהן שהוא הצדיק, לכפר על זה ולהעלות הרצון חזרה אל השם יתברך, ולכן אפילו אם אינו על מצחו הציץ מרצה, לרמז שמקדושתו של הכהן, שהוא הצדיק, נמשכת סליחה וכפרה לכל נשמות ישראל בכל עת ובכל זמן, שיוכלו לעלות ולהתדבק תמיד ברצון העליון, על דרך שאמרו חכמינו הקדושים (יומא פ"ו:) יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, וזהו והיה על מצח אהרן, שהציץ היה על המצח דייקא, כדי לכפר על עוון עזות מצח, וללחום עם הכופרים וחכמי הטבע שיניקתם ממצח הנחש, ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם, שאהרן הכהן שהוא הצדיק, ישא ויגביה בקדושת הציץ שעל מצחו, את קדשי בני ישראל, אפילו אם יש בהם איזה פגם וחסרון מטומאת חכמי הטבע, כי יכניס בהם הרהורי תשובה והתעוררות הרצון, עד והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה', שתמיד בכל עת, אפילו כשאין הציץ על מצחו, יקשר הרצון שלהם לפני ה', ובזה יהיה כח לכל הצדיקים שבכל הדורות, לעורר את נשמות ישראל תמיד אל השם יתברך, ולהציל אותם ממצח הנחש של חכמי הטבע, ולהכניס בהם אמונה טהורה.

והשם יתברך יזכנו להיות מקורבים אל צדיקים אמיתיים, שיעלו הרצון שלנו תמיד אל השם יתברך, עד שנזכה לחזור בתשובה שלמה לפניו יתברך, ולעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה  ועד עולם אמן ואמן.                  

 

לתפריט מאמרי "תוך הנחל" »

0 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup