יום פטירתו: י' בתשרי ג'תתצ"ז, נפטר בגיל: 120 • מקום מנוחתו: טבריה, ישראל
רבי עקיבא בן יוסף חי מזמן חורבן בית שני ועד למרד בר כוכבא והיה מגדולי התנאים. עד גיל ארבעים לא ידע קרוא וכתוב, העמיד 24 אלף תלמידים שמתו במגפה, ולאחר מכן העמיד חמישה תלמידים קדושים, ביניהם רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי.
עם הארץ
בארבעים שנות חייו הראשונות של רבי עקיבא הוא היה עם הארץ ולא ידע אפילו לקרוא ולכתוב, ובגמרא מובא שאמר על עצמו: "כשהייתי עם הארץ, אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור"; הוא חשב שתלמידי החכמים מתגאים על עמי הארץ ולכן לא אהב אותם, אך לאחר מכן חזר בו והבין שאין גאווה בתלמיד חכם.
הוא היה רועה את צאנו של כלבא שבוע שהיה אחד משלושת האנשים העשירים והמכובדים ביותר בירושלים. לכלבא שבוע הייתה בת יחידה ושמה רחל, היא ראתה את צניעותו של רבי עקיבא והחליטה להינשא לו בתנאי שילמד תורה, ונישאו השניים בצנעה. אביה, שהתנגד לנישואים אלו, גירש אותה מביתו והדיר אותה מנכסיו.
בצל התורה
לאחר מספר שנות נישואים לרחל קיים את הבטחתו לאשתו והלך ללמוד תורה. באותו זמן היה כבר לרבי עקיבא ולרחל בן, ומאחר ולא ידע לקרוא או לכתוב הלך עם בנו למלמד תינוקות ללמוד, שם למד את הא' ב' עד שלמד קרוא וכתוב.
לאחר מכן הלך ללמוד תורה מפי רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה, וכאשר למד מהם משנה אחת, היה הולך ויושב עם עצמו ומתחיל לחשוב, אות א' זו – מדוע נכתבה? אות ב' זו – מדוע נכתבה? וככה התחיל לפרש כל אות ואות, ולאחר מכן היה חוזר לפניהם ואומר להם את הדברים. אז אמר לו רבי טרפון: רבי עקיבא, עליך הכתוב אומר "מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר" – פירושים הנסתרים לבני אדם הצליח רבי עקיבא להוציאם לאור.
רבי עקיבא גם שימש ולמד תורה מנחום איש גם זו – אשר זכה לכינוי 'גם זו' מפני שהיה נוהג תדיר לומר על כל דבר "גם זו לטובה", וממנו שאב רבי עקיבא את עיקר דרכו באמונה ובמידות ונהג תמיד לומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" – כל מה שהשם עושה, לטובה הוא עושה.
לאחר שלמד ושאב ממעייני התורה במשך 12 שנים החליט רבי עקיבא לחזור לביתו כשהוא מלווה על ידי שנים-עשר אלף תלמידיו, אך כאשר הגיע לפתח ביתו שמע זקן אחד שאומר לאשתו רחל שטוב עשה לה אביה שנידה אותה, שלא רק שרבי עקיבא לא מתאים להינשא לה, אלא שעזב אותה כאלמנה חיה. אמרה לו לאותו זקן: אם היה שומע בקולי הייתי רוצה שישב בבית המדרש עוד שתים-עשרה שנים.
רבי עקיבא ששמע זאת הבין שכך רצונה וחזר לישב באוהלה של תורה עוד שתים-עשרה שנים.
בסוף 24 שנות לימודיו נמלך בדעתו לחזור לביתו, וכאשר חזר לווה על ידי עשרים וארבע אלף תלמידיו. כאשר הבחינה בו אשתו יצאה לקראתו, נפלה על פניה ונישקה את רגליו. תלמידיו שראו זאת רצו לסלקה מפני כבודו, אך רבי עקיבא אמר להם: "הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא" – כאומר כל ידיעותיי ומעלותיי הם רק בזכותה.
כאשר שמע כלבא שבוע שהגיע למקום אדם גדול התרצה ללכת אליו, אולי יתיר לו את נדרו שנדר נגד בתו וחתנו. כאשר הגיע אליו, אמר לו רבי עקיבא: לו היית יודע שיהיה גדול בתורה האם היית נודר נדר זה? ענה לו כלבא שבוע: אפילו אם היה יודע פרק משנה אחד או אפילו הלכה אחת לא הייתי נודר! אמר לו: אני הוא. נפל כלבא שבוע על פניו, נשקו ברגליו ונתן לו מחצית מממונו.
תלמידיו
רבי עקיבא העמיד עשרים וארבע אלף תלמידים גדולי תורה אשר כולם מתו במגפה מפני שלא חלקו כבוד אחד לשני. לאחר מכן הארץ שממה מתורה עד שבא רבי עקיבא ולקח על עצמו ללמד את התורה לחמישה בני אדם, והם: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם אלו שהעמידו תורה והמשיכו את המסורה.
רבי עקיבא היה גם חבר הסנהדרין ביבנה. הוא זה שהחל בסידור המשנה, ועל כן הוא מכונה "אבי המשנה".
ציון התנא רבי עקיבא בטבריה |
מרד בר כוכבא
המרד החל כ- 65 שנים לאחר חורבן בית שני, ונמשך כשלוש שנים, עד שהצליחו הרומאים לדכאו. בראש המורדים עמד שמעון בר כוכבא שהיה ידוע בכינוי 'בר כוזיבא' – איש שקר. כינוי זה קיבל מהמתנגדים לו, שראו בו לנביא שקר. בר כוכבא אסף עשרות אלפים של לוחמים, וכל זאת עם ברכתו של רבי עקיבא.
בשביל להתקבל לצבאו של בר כוכבא נדרשו החיילים לכרות אחת מאצבעותיהם שלהם כהוכחה על אומץ ליבם, אך כאשר חכמים רבים התנגדו למנהג אכזרי זה פסק המנהג, ומעתה נדרשו חייליו להוכיח את עצמם בכך שיעקרו עץ גדול עם ידיים חשופות תוך כדי רכיבה על סוסם.
בהתחלה הצליחו המורדים בראשותו של בר כוכבא לשחרר את יהודה וירושלים מהרומאים, אך הרומאים לא נכנעו ושלחו כוחות גדולים מאוד שניצחו את המורדים.
פטירתו
באותה תקופה שלאחר המרד אסר השלטון הרומאי לעסוק בתורה ובמצוות, וכל העובר על כך עונשו היה גזר דין מוות, אך רבי עקיבא המשיך ללמד בסתר את תורת ישראל. הוא נתפס ונכלא בקיסריה. באותו זמן תלמידיו המשיכו לבוא אליו לראותו בבית האסורים וללמוד מתורתו, וכעבור שלוש שנים הוצא להורג בייסורים קשים, והיה לאחד מעשרת הרוגי מלכות.
כאשר הוציאו את רבי עקיבא להורג, היה זה זמן קריאת שמע. היו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים, והאריך באחד עד שיצאה נשמתו.
זכותו הגדולה של התנא הקדוש תגן על כל עם ישראל, אמן.