|
||||||
מגדולי תלמידי רבינו נחמן מברסלב, ידידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, ואחד משני העדים שלקח רבינו כשגילה את 'התיקון הכללי'. אמר: "אם העולם יקבלו את הספר ליקוטי מוהר"ן הקדוש והנורא, אזי יכולים כבר להכין את עצמינו לקראת ביאת המשיח" תאריך פטירתו: י"ט באב ה'תר"כ • נפטר בגיל: 79 • מקום מנוחתו: אומן, אוקראינה
|
||||||
|
||||||
הצדיק הקדוש רבי נפתלי ויינברג מנמירוב, היה מבחירי תלמידי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, וידידו הקרוב של מורינו רבי נתן מברסלב, איתו התקרב יחד אל רבינו הקדוש. צעירותו נולד בשנת ה'תק"מ (1780) למשפחה חסידית מיוחסת ומפוארת, צאצאי רבה של סקאהל אשר חי ונודע לתהילה עוד בטרם ראה אור עולם החסידות. מאז ילדותו יגע רבות בתורה ובתפילה, התעניין בדרכו של כל צדיק מצדיקי הדור וביקש לו מקום מושלם ביותר בעבודת השם, עד שלבסוף זכה להגיע אל רבינו הקדוש.
התקרבותו לברסלב רבי נפתלי ורבי נתן התגוררו בנמירוב והיו ידידים טובים מתקופת היַלדות, יחד עמו הגה בתורת ה' ונתעלה בתורה וביראה. כששמעו מרבי ליפא אודות רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, נסעו אליו יחד. בחודש אלול ה'תקס"ב הגיע רבי נפתלי אל משכנו של רבינו הקדוש ונפעם מהנהגתו. הוא הרגיש בעצמו שדרכו בעבודת השם הולכת ומתעלה, כפי שלא זכה מימיו, ועד מהרה זכה לקרבה יתירה מאת רבינו הקדוש אשר אף גילה לו נסתרות, בין השאר מענייני הקץ והגאולה.
הודות למסירות נפשו וביטולו המושלם לכל דיבור אשר שמע מרבינו, זכה להפוך יחד עם רבי נתן לאחד משני התלמידים המובהקים של רבינו הקדוש. רבינו גילה חיבה רבה כלפיו, הפליג הרבה בשבחו, ואף קרא לו "חברי ואהובי". וכן אמר עליו ועל רבי נתן מברסלב: "הם בהחלט יהלומים", ועוד אמר: "ממני אין מי שיודע, רק רבי נתן, ורבי נפתלי -קצת". פעם אמר לו רבינו כי על פי שורש נשמתו עיקר עניינו הוא מצוות ציצית, מאז הקפיד מאוד על מצוות ציצית, וכאשר חוט אחד נקרע, לא זז ממקומו עד שהתקין חוט חדש בכנף טליתו. ידוע שבידי רבי נפתלי היו הרבה שיחות שרשם לעצמו ממה שראה ושמע מרבינו הקדוש, אך במשך השנים אבדו רוב הכתבים, ומה שנשאר הכניס רבי נתן מברסלב בספר 'חיי מוהר"ן', וכן בהרבה מקומות כשכותב רבי נתן "שמעתי מאחד", או "שמעתי משמו", זה רבי נפתלי מנמירוב. רבינו מסר בידי רבי נפתלי את הכוח לומר תורה, וכששאל רבי נפתלי: "ומי יאזין?", ענה לו רבינו שיאמר את התורה וכבר יהיה מי שישמע, ומקובל כי היה אומר תורה לפני המלאכים, ואכן בני ביתו ראו כי מדי סעודה שלישית היה מסתגר בחדרו בדביקות ואומר דברי תורה בלחש ובהתלהבות. פעם אחת כשתיאר רבינו את גודל דביקותו של רבי נפתלי בשעת תפילתו, אמר: "ראיתי בעולם העליון שמתפלל אחד איזה תפילה וכו' (ושיבח מאוד את התפילה), הרימותי כסות פניו וראיתי שזהו נפתלי שלי". עד נאמן על 'התיקון הכללי' כאשר גילה רבינו הקדוש את 'התיקון הכללי' ייחד על כך שני עדים, אחד היה רבי נפתלי מנמירוב, והשני היה רבי אהרן מברסלב. וכך אמר רבינו: "הנני מיחד אתכם לעדים נאמנים… אני מוכרח לחזק את דברי בעדים כשרים על עניין שרוב העולם נכשלים בו, ובוודאי שתיקון זה טוב ומועיל הוא לכל דבר". מגילת הסתרים באחת מנסיעותיו הקדושות של רבינו עם תלמידיו, סיפר לרבי נתן ולרבי נפתלי סודות נפלאים ונעלמים שמעולם לא נתגלו אודות מה שיקרה עד ביאת משיח. ואז עמדו על העגלה עוד כמה מחסידי ברסלב, וכן חתן רבינו ישב על ידו, וכשרבי נתן רצה אחר כך לחזור על דבר אחד ממה שאמר רבינו, ושאל את חתנו של רבינו וכן את אלו שהיו בעת ההיא על העגלה, נוכח לראות שאף אחד לא ידע במה מדובר, ואז הבין רבי נתן שאף אחד לא שמע, רק הוא וחבירו רבי נפתלי. לאחר מכן, כתב מוהרנ"ת ז"ל את כל מה ששמע בקובץ מיוחד וקראו 'מגילת סתרים', אך כתב זאת בראשי תיבות, כך שהסודות הללו לא יהיו מובנים לאנשי העולם. פעם דחקו חסידי ברסלב ברבי נפתלי שיגיד משהו מהמגילת סתרים שגילה להם רבינו על מה שיקרה קודם הגאולה ובעת הגאולה ואחר הגאולה, ענה ואמר להם: "אני לא יכול לגלות כלום, כי הוזהרתי על כך מרבינו. אבל זאת אני יכול להגיד, כי אם העולם יקבלו את ספרו של רבינו הליקוטי מוהר"ן הקדוש והנורא, אזי יכולים כבר להכין את עצמינו לקראת ביאת המשיח".
פטירתו ביום י"ט אב שנת ה'תר"כ (1859), 15 שנה לאחר פטירת חבירו היקר רבי נתן מברסלב, עלתה נשמתו למרום. מנוחתו כבוד בבית העלמין החדש באומן. השאיר אחריו בן אחד הנקרא ר' אפרים בן רבי נפתלי, מגדולי תלמידי רבי נתן מברסלב ויד ימינו. זכותו הגדולה תגן בעד כלל חסידי ברסלב ובעד כל עם ישראל, אמן.
|
||||||