מה מאד גדלה שמחתי בהיותי פה בקהילתנו הקדושה ואני רואה איך שהקהילה הקדושה רק מתרחבת ומתגדלת, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם לעזור לי למען הצלת ילדינו, כי זה הולך לי בחיים שילדינו יהיו שמורים מן החטא פשוטו כמשמעו. ולכן אני מבקש אותך שתעורר את ידידיך ואת כל קרובי משפחתך שיעזרו לי לעשות הוראת קבע כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ושנזכה לבנות מבנים לנוער שלנו, וזה צו השעה, ואל תיקח את זה בקלות. נא ונא תהיה בשמחה עצומה שאנחנו יודעים מרבי כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו, רבי שלא נותן לנו לישון וכו', אלא מבקש אותנו שנברח רק אל הקדוש ברוך הוא, כי באמת רק זה המקום הכי בטוח שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו וכל זמן שהאדם לא עושה את זה הוא מטעה את עצמו ורביז"ל צעק (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, ועל ידי שהאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא ולשפוך נפשו אליו יתברך על ידי זה נדבק בו יתברך, ואת הדרך הזו יגלה משיח צדקנו לכל העולם, ורביז"ל הקדים ונתן לנו את המתנה הזאת מה שמשיח צדקנו ייתן לכל העולם, ולכן תשתמש עם חרב התפילה כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') שחרבו של משיח היא תפילה וכל זמן שלא מגלים את העניין של שיחה בינו לבין קונו הכל שקר וכזב וכו', הכל דמיון וכו'. ולכן עלינו למסור את נפשינו לגלות את הלימוד העמוק של רביז"ל שהוא לימוד עמוק עמוק בתמימות ובפשיטות, ואשרי מי שזוכה לצאת בכל יום להפצה להפיץ את אור רביז"ל בעולם שזה היה הצוואה של מוהרנ"ת ז"ל שאמר ארבעה ימים לפני ההסתלקות שלו לאנשי שלומינו "העובדה שלכם יהיה יפוצו מעיינותיך חוצה" ולכן צריכים לגלות ולפרסם דייקא בחוצות העולם את אור רביז"ל שהוא אורו של משיח שיתגלה אלינו בקרוב מאד. נא ונא תתחיל ללמוד מהיום דף גמרא בסדרת דף היומי, והיום התחילו ללמוד מסכת ביצה, ואי אפשר לתאר ולשער מה זה דף גמרא שמצלת את האדם מכל מיני מקרים רעים, ומכל מיני פורענויות שבעולם, ואל יקל בעיניך לימוד גמרא שעל ידי זה ממשיכים על עצמם את הארבעה מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וראיל, אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא וזה ישמור אותו מכל מיני צרות ויסורים ומכאובים וכו' וכו', כי דף גמרא זה החיות לנפש והס"מ הרשע מאד מפחד מלימוד דף גמרא, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א) תלמו"ד עולה כמספר לילי"ת, כי היא נוקבא דס"מ והיא המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן מי שזוכה להיות חזק לגרוס בכל יום דף גמרא, וזה ישמור אותו מהקליפה הזאת המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן אל תהיה בטלן תתחיל מהיום לגרוס בכל יום דף גמרא, ואז טוב לך כל הימים. נא ונא ראה למסור את נפשך לעזור לזולת, כי מידת החסד מאד יקרה בעיניו יתברך, ודייקא על ידי צדקה וחסד שעם ישראל עושים אחד עם השני רק בזכות זה נגאל.
המאחל לך חודש מבורך
בעזה"י יום ה' לסדר טהרה ג' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
אין מילים להודות לך על המסירות נפש שאתה מוסר את נפשך עבור להציל את הנוער, מכליון רוחני וגשמי גם יחד וכו', כי עכשיו בכל העולם כולו סובלים מנושרים ונושרות בעולם החרדי, ולכן אסור לנו לשתוק, אלא לעזור לכולם, ולעשות כל מיני פעולות שבעולם כדי להציל את הנוער, ובפרט שאנחנו צריכים להחדיר בהנוער שלנו את אור רביז"ל, שבפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמשיך לעזור לי להציל את הנוער שלנו, כי אני לא ישקוט ולא ינוח עד שיהיה עזרה להציל את הנוער שלנו שהם הילדים של אנשי שלומינו, ואין צדקה יותר גדולה מזו מלהציל את הילדים שלנו מרדת שחת, וזה הצדקה הכי גדולה שרק יכול להיות, כי אלמלא של הבל תינוקות של בית רבן, לא היה קיום לעולם כלל, כמאמרם ז"ל (כלה רבתי פרק ב') בכל יום מלאך יוצא מלפני הקדוש ברוך הוא לחבל את העולם, כיון שהקדוש ברוך הוא מסתכל בתינוקות של בית רבן, מיד נהפך כעסו לרחמים, ולכן זה דבר גדול מאד ללמד תינוקות של בית רבן, ולהחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, העיקר לספר להם הרבה סיפורי צדיקים, ועל זה אנחנו צריכים מקום, ומסרתי את נפשי ואת חלבי ודמי למסור את כל המבנים שאני בונה עכשיו שיהיה רק להנוער, אשר הצדקה הזה עולה על כל הצדקות, וכבר אמר הנביא (מלאכי ג' י') "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר הוי"ה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די" ואמרו חכמינו הקדושים (תענית ט.) שבצדקה יכולים לנסות את הקדוש ברוך הוא, ולכן אני מאד מבקש אותך שתמשיך לעשות הוראת קבע למען הצלת ילדינו, ואל יהיה הדבר הזה נקל בעיניך, ותאמין לי שראוי לך לשמוח מאד מאד שסוף כל סוף יש מי שדואג עבור ילדיך, ולצערינו הרב במקומות אחרים מזניחים את הנוער, ולי הולך בהחיים פעם ולתמיד להגביה ולהחזיק את הנוער שלנו, ולכן תראה מאד מאד לעזור לי בהבאת הוראת קבע, והקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה למסור את נפשינו עבור ילדינו, ותירוה רוב נחת דקדושה מהם.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר טהרה ד' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מה אומר לך ידידי היקר אין לי מילים להודות לך על המסירות נפש שמסרת את נפשך לעזור לי למען הנוער הנושר וכו', יעזור הקדוש ברוך הוא שאחר החג תמשיך בעבודה הקדושה הזו, ואני לא ינוח ולא ישקוט עד שאזכה לעזור להנוער במסירות נפש הכי גדולה, וזה צריך להיות עכשיו היעד של כל עולם החרדי, להציל את הנוער מרדת שחת, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. העיקר ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז בסבלנות גדולה מאד, כי זה המדה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי באמת מדת הסבלנות גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) תלוי באמונה, כי מי שזוכה לאמונה ברורה ומזוככת ויודע שהכל לכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, כמו שגילו לנו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה; זאת אומרת אפילו מכה קטנה באצבע הקטנה לא מקבלים לפני שנכרז קודם מלמעלה בשמים, וכן אמרו (יומא ל"ח.) בשמך יקראוך ובמקומך ישיבוך, אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה אפילו כמלוא נימא, זאת אומרת אף אחד לא יכול ליגע במה ששייך להשני, אם לא שהכריזו קודם בשמים, וכן אמרו (ברכות נ"ח.) אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי; זאת אומרת שאפילו עבודה בזויה ופשוטה כמו לנקות ביוב וכו' וכו', אדם לא יקבל משרה כזו, עד שמכריזין קודם בשמים וכו', רואים מכל זה את גודל השגחתו הפרטי פרטיית על כל בן אדם, אין העולם הפקר כלל, אלא הכל מושגח בהשגחה פרטיית ממנו יתברך, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שנוסעת עגלה מלא תבן וקש, ונפלה חתיכת קש בדיוק במקום הזה וכו', גם בזה יש כוונה עליונה ממנו יתברך, אין דבר בלי השגחתו הפרטי פרטיית, וזה התכלית שאדם צריך להגיע אל זה, להכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרטי הבריאה, כמובא בזוהר (זוהר בא מ"ב) בגין דישתמודעין ליה; כל הבריאה נבראה רק כדי להכירו יתברך, ומי שמכניס בעצמו את ההשגחה פרטי פרטיית בתוך לבו, וחי עם זה, אזי הוא תמיד שש ושמח וסבלן על כל אשר בא עליו, ואינו מתבלבל משום דבר שבעולם וכו' וכו', אף שהחיים מאד מאד קשים ומרים לכל אחד ואחד, ויש לו נסיונות מרים מאד וכו' וכו', עם כל זאת על ידי תוקף האמונה בו יתברך, הוא עובר על הכל, ולכן אשרי אדם שקונה לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד. נא ונא באה עכשיו שבת חדשה, ראה לשמוח מאד מאד כל השבת, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש, כי כביכול דרך שבת הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת, ואז בטוח שהשבת ישמור עלינו. ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטפעסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו. אני מאד מבקש אותך שתראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, כי דף גמרא ליום, זה הצלת נפשות ממש, כי הנפש משתוקקת אל דף גמרא, והס"מ מאד מפחד מלימוד גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד גימטריא של הקליפה המחטאת את האדם בפגם הברית, ולכן הוא מאד מאד מפחד מזה שלומד גמרא בכל יום, ולכן אם אתה רוצה להציל את נפשך, תגרוס את הדף היומי אם אתה לא מבין, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ואל תסתכל מה שאחרים אומרים וכו', אתה צריך להיות חזק וללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא זה חיות לאדם, וכל זמן שפותחים בכל יום את הגמרא, תהיה בטוח שתשאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ולכן תציית אותי בזה, ותהיה עקשן גדול על דבר זה, הדף היומי של היום ביצה ה'. תעשה מה שתעשה, אבל שלא יחסר לך דף גמרא, הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים ולא יעזוב את הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך. חזק ואמץ מאד והדבק את עצמך בו יתברך, ושום דבר שבעולם לא יוכל לשבור אותך, ואז טוב לך כל הימים.
המאחל לך שבת שלום וחג כשר ושמח
בעזה"י יום א' לסדר אחרי ו' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
הנה מתקרבים ימי פסח הקדושים, וצריכים לעשות הכנות לגשמיות שיהיה לצרכי החג וכו', וכן צריכים לעשות הכנות לרוחניות שנזכה להרגיש את אור הפסח, ונזכה כבר להגאל גאולת עולם. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שבגשמיות יהיה שפע גדול מאד לכל אנשי שלומינו מקהילתינו הקדושה, כי הולך לי בהחיים שיהיה לך סל מלא שפע על צרכי החג, כי זה שמחתי וכיסופי שלא יחסר לך שום דבר על צרכי החג, ואני מוסיף לך גם בקבוק יין שהרבה התבודדתי להקדוש ברוך הוא על זה שיהיה ברכה והצלחה בתוך ביתך, והרבה דמעות שפכתי על בקבוק יין הזה שכבר יאיר לך בביתך ההצלחה בגשמיות וברוחניות גם יחד. עלינו להתחזק עכשיו ביותר בעת טרדות החג במדת הסבלנות, אשר אין למעלה מזה, כי מדת הסבלנות להיות סבלן על כל אשר בא עליו, זה המדריגה הכי עליונה שאדם צריך להגיע אל זה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שעל ידי תוקף אמונה שאדם מאמין שהכל ממנו יתברך בהשגחה נוראה ונפלאה מאד, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, על ידי זה הוא קונה לעצמו אריכות אפים שהוא המדה היקרה של סבלנות, ולכן אשרי אדם שקונה לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד. נא ונא גם בימי הטרדות האלו שטרודים להשיג צרכי החג וכו' וכו', אל תשכח מלחטוף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא שאין למעלה מזה, ולכן אני מאד מבקש אותך שאל תטעה את עצמך בשום פנים ואופן, ודע לך שהדף היומי שתחטוף דף גמרא, זה מה שיציל אותך וזה מה שילך לפניך, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ולכן אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן עוד מהיום הזה תעשה התחלה חדשה, ותלמוד את הדף היומי, וזה ישמור אותך מכל רע, כי ג'מ'ר'א' הם ראשי תיבות ארבע מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ומי שזוכה ללמוד בכל יום גמרא, הוא מסובב עם ארבע מלאכי השמירה ששומרים אותו מכל פגע ונגע ומחלה וכו', הדף היומי של היום ביצה ז' אף שנדמה לך דמיונות כפי קטנות מוחיך מה יהיה כבר אם אני יגרוס את הדף היומי של היום? הרי לא גרסתי אתמול, ומי יודע אם אני יגרוס מחר? אל תאמר זאת, אלא דע לך כי הדף היומי שתלמד היום, זה ישמור אותך מכל רע, וזה יביא לך הצלחה בחייך, אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, שאני כותב בדם לבבי ולא בדיו, כדי לזכות אותך עם דף גמרא, שתהיה הכי מאושר בחייך, ומסופר אשר הרב הקדוש רבי יהושע מבעלזא זי"ע, אמר בשם אביו הקדוש השר שלום זי"ע, דף גמרא עם רש"י מסוגל להצלחה, והוא בעצמו אמר ראיתי אנשים שכבר היו בנעוריהם בדיוטא התחתונה רחמנא ליצלן וכו', אבל לקחו את עצמם ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו מנסיונות הקשים שעבר עליהם וכו', זה שעמד להם ונחלצו מבור תחתיות וכו', והצליחו להתחזק ולהתגבר על היצר, עד שעלו ונתעלו לתלמידי חכמים מופלגים ומורי הוראה בישראל, הרי שלך לפניך מה זה ללמוד בכל יום דף גמרא, והעיד יהודי בשם ר' אברהם לוי ז"ל שהיה חשוך בנים הרבה שנים, ונסע אל השר שלום מבעלזא זי"ע, וביקש מאד על ילדים, ענה ואמר לו בזה הלשון "אברך, הלא אתה יכול ללמוד, אם תלמד בכל יום דף גמרא, תזכה לזרע של קיימא", וקיים את זה בעקשנות גדול מאד, ונולדו לו אחר כך שבע עשרה ילדים, אשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא, ומוסר את נפשו על לימוד זה. וכן אני מבקש אותך שדייקא בימים אלו שכל אחד טרוד במה שטרוד, שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם. ועל כולם והעולה על הכל תעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, ותשמח את אשתך, כי (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, ותשתדל שבביתך יהיה שרוי תמיד אוירה של שמחה, שזה מכניס בבית אוירה של רגיעה, כי אין עוד דבר יותר חשוב בהחיים כמו שמחה, להיות תמיד במצב רוח שמח, ולשמח את אשתו ואת ילדיו ואת שכניו ואת כל בר ישראל, שזה הצדקה הכי גדולה שרק יכולים לתת להזולת, לשמח ולבדח אותו, כמאמרם ז"ל (תענית כ"ב.) רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה, איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? אמר ליה, לא. וכו' אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו, מאי עובדייכו? אמרו ליה, אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא; [רבי ברוקא מעיר חוזאה היה פעם בשוק בעיר לפט, והלך איתו אליהו הנביא, ושאל את אליהו הנביא האם יש בשוק הזה אחד שהוא בן העולם הבא, ענה לו אליהו הנביא לא, ופתאום הם רואים מרחוק באים שני אנשים, אמר לו אליהו הנביא אלו שני האנשים הם בני עולם הבא, ורבי ברוקא היה סקרן, אז הוא רץ אליהם ושאל אותם מה העבודה שלכם? ענו ואמרו אנחנו אנשים שמשמחים ומבדחים בני אדם, אם אנחנו רואים שני בני אדם רבים ביניהם, אנחנו משלימים ביניהם, ואם אנחנו רואים אנשים עצובים, אנחנו משמחים אותם], אשרי מי שיקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ב' לסדר אחרי ז' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ובפרט עכשיו לפני החג שהטרדות מאד מאד גדולים, והלחץ והדחק נמצאים אצל כל אחד וכו', ולכן דייקא עכשיו הוא הזמן להתחזק בכל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל ששש ושמח עם נקודת היהדות, ובפרט שאנחנו מכינים את עצמינו לחג הגאולה, חג החירות, ובזה ששמחים ועליזים עם זה, בזה אנחנו מגלים את טוהר לבינו שאנחנו באמת מכוונים להגאל בגאולה שלימה. אתה צריך לדעת כי בימי פסח אז יורד אור גדול מאד מאד בגילוי אלקות, שנתגלה עצם עצמיות אלקותו יתברך בלי שום לבושים, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שזה השלימות שככל שאדם מתקרב יותר אל הקדוש ברוך הוא, אזי יורד ממנו כל הלבושים, עד שזוכה להשיג את אמתת מציאותו יתברך בלי שום לבושים כלל, בסוד (דברים ד' ל"ט) "וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", כי צריכים להחדיר בתוך לבבו ודעתו אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ואת הידיעה הזו מקבלים בליל הסדר שאז מאיר המוחין בהארה נוראה ונפלאה מאד, וכשזוכים להשיג דבר זה שאנחנו תלויים ועומדים רק בו יתברך, זה השמחה הכי גדולה, כי כך אדם יכול תמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו כל מה שהוא צריך בגשמיות וברוחניות, הוא בא אליו יתברך ומבקש ממנו כאשר אדם מבקש מאביו ולא מתבייש, כי סתם אבא מרחם על ברא וכו', וכמו שבן לא מתבייש לבקש מאביו, כך אדם צריך להרגיל את עצמו לבקש רק ממנו יתברך, ולא להתבייש כלל, אלא כל פרט ופרט מה שהוא צריך עליו לבקש רק ממנו יתברך, ואם היית יודע מה הדיבורים האלו גורמים בכל העולמות, לא היית מפסיק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה סוד פסח, שהוא שתי תיבות פ"ה ס"ח, כי עד עכשיו היינו במצרים מיצ"ר י"ם, שהמוחין היו במיצר ובקטנות הדעת על ידי ששלט עלינו פרע"ה שהוא שתי תיבות פ"ה ר"ע, אבל עכשיו שאנחנו הולכים להגאל יהיה רק פה טוב, שנדבר רק אליו יתברך שזה הגאולה, וזה יגלה משיח צדקינו לכל העולם כולו, ויקויים (צפניה ג' ט') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי"ה לעבדו שכם אחד", כי כולם ידברו אליו יתברך, כי יתגלה מלכותו יתברך לעיני כל, כמו שכתוב (תהילים כ"ב כ"ט) "כי להוי"ה המלוכה ומושל בגוים". נא ונא בתוך הטרדות של צרכי החג תעשה כל מיני מאמצים שבעולם לבוא להתפלל שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי אין למעלה מזה, וכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם ללמוד בכל יום מקרא מפרשת השבוע, משנה, וגמרא, והלכה ללמוד הלכות פסח כדי לדעת איך להתנהג בהחג. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ג' לסדר אחרי ח' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
הנה בהתקרב ימי פסח הקדושים שאז נתגלה הקדוש ברוך הוא אלינו בגילוי רב ונפלא מאד, עד שכולם הראו באצבעם בעת קריעת ים סוף, ואמרו (ישעיה כ"ה ט') "הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה הוי"ה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו", כי הקדוש ברוך הוא פתח את כל העולמות כולם כדי שעם ישראל יראו עצם עצמיות אלקותו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, ודבר זה נפתח בכל ליל הסדר, ונמשך על כל השנה כפי שאדם מכין את עצמו בימים אלו לקבל את האור הגדול הנורא והנפלא הזה, ולכן אני מאד מבקש אותך רק תתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי הנסיון הכי קשה בעיתים הללו זה להגיע לאמונה פשוטה, לידע שדבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, וככל שאדם מחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך שהכל מושגח ממנו יתברך, כמו כן ניצול מכל צרותיו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"נ) כשאדם שם על לבו שהכל ממנו יתברך, אזי הוא יכול לעבור על כל הצרות והנסיונות הקשים שעוברים עליו, והוא שש ושמח כי יודע שהוא יתברך איתו עמו ואצלו, ואז פותח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן אל תהיה בטלן דייקא בימים טרופים אלו שיש כל כך הרבה גזירות על עם ישראל מבית שרוצים להשכיח את התורה וקיום מצוות מעשיות מעם ישראל, עד סגירת תלמודי תורה וישיבות וכוללים וכו', וכן מבחוץ יש כל מיני גזירות רעות שאומות העולם מסיתים ומדיחים נגד עם ישראל וכו' וכו', ולכן עלינו להתחזק עכשיו ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ולא להשבר משום דבר כי גדול אדונינו ורב להושיע, וכמו שראינו כבר נסים ונפלאות עד הנה, עוד נזכה לראות יותר נסים ונפלאות בעת הגאולה הקרובה. נא ונא תעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, ותהלה לאל יש לנו במה לשמוח שזכינו להתקרב אל רביז"ל, שהוא מוליכנו בדרך התמימה שקיבלנו מאבותינו ומאבות אבותינו, וזוכים לדבר עמו יתברך, אשר אין עוד דבר גדול מזה, ואני מאד מאד מבקש אותך שתשמור לא ללכת בשום דרך קיצוני, כי רביז"ל הזהירנו מאד מאד לא להטות מהשולחן ערוך כהוא זה, ובפירוש גילה לנו שאנחנו יכולים לקמוט את הספר שלו לאיזה צד שאנחנו רוצים וכו', היינו לחדש בו כל אחד כפי רצונו, אבל לא להטות מסעיף קטן של שולחן ערוך, וצריכים לזכור מה שאמרו צדיקים שהאורים ותומים שלנו זה השולחן ערוך, ולכן צריכים להסתכל תמיד אם אנחנו מתנהגים על פי שולחן ערוך או לא, כי הרגע שעוזבים את השולחן ערוך כבר צריכים לדעת שעוזבים את היהדות, ולא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מחוייב ללמוד בכל יום הלכה בשולחן ערוך, ורואים כל אלו שעזבו את השולחן ערוך, התחילו ללכת בדרכים מעוקמים וכו', עד שנפלו לעמקי עמקים לשאול תחתית ומתחתיו, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) שעיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, ואמר (שיחות הר"ן סימן ט"ו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה. וזה בחינת (שמות ל"ו א') "כל אשר נתן הוי"ה חכמה בהמה", היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ה:) על פסוק (תהלים ל"ו ז:) "אדם ובהמה תושיע הוי"ה" – אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה. וכמו שאמר אסף (תהלים ע"ג כ"ב) "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך"; אשרי מי שזוכה להגיע אל מידת התמימות. וכבר סיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם ותם) אל מה זכה התם וכו', שנעשה מיניסטר על כל המיניסטארין צדיק על כל הצדיקים, עיין שם. עכשיו כשאנחנו מבערים את החמץ עלינו לזכור לבער את הכלי משחית איי פאון, בלעקבערי, איי פאד, איי פעד, ענדרואויד, סמארטפון וכו' וכו', כי מי שנכנס בזה רחמנא לישזבן, זה הורס לו את כל החיים, ולבסוף הוא עוזב את הבית ובורח וכו', כי הניאוף זה בדיוק כמו סמים, הרגע שנתפסים בזה קשה מאד מאד לצאת מזה, ולכן אשרי מי שזוכה לזרוק את הכלי משחית האלו מתוך ביתו, ומכל שכן שלא יהיה לו פייסבוק, כי רבים חללים הפילה דבר זה שהתחילו להתכתב וכו', עד שנשבר הבית לגמרי וכו', ולכן אוי לו למי שיש לו סמארטפון אשר לא יאבה הקדוש ברוך הוא סלוח לו. גם אני מפרסם לכולם אפילו אלו שהתירו לנשים ללכת עם פיאות וכו', זה רק פיאות צנועות הכי ארוך רק עד הכתפיים ולא יותר, כי יותר מהכתפיים זה פריצות גדולה מאד, ואני מאד מאד מקפיד על זה, כי זה בושה וחרפה לבת ישראל ללכת עם פיאה ארוכה כמו שידה למטה מהכתפיים וכו' וכו', יעזור הקדוש ברוך הוא שיקויים בקהילתינו הקדושה (דברים כ"ג) "כי הוי"ה אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך", ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ד' לסדר אחרי ט' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתחזיק מעמד בפרט עכשיו בימי הטרדות שכולם טרודים בטרדות החג, שתעשה כל מה שבידיך רק להיות בשמחה עצומה, שבקרוב מאד מאד אנחנו הולכים להגאל, כי עצם העובדה שבר ישראל זוכה לסדר את הסדר בליל פסח, שאז הקדוש ברוך הוא מוריד אורות גלויים לכל בתי ישראל, וכל אחד מרגיש התרוממות בגילוי אלקות, ותשוקה עצומה אחריו יתברך, אשר זה בעצמו הגאולה, ולכן עלינו להכין את עצמינו לליל הסדר, ולהתחזק ביתר שאת ביתר עוז למסור את נפשינו רק להיות בשמחה, כי אין עוד שמחה כזו כמו השמחה שאנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא בא אצלינו בבתינו כמו שאומרים את מאמר הזוהר בהתחלת הסדר שהקדוש ברוך הוא בעצמו כביכול בא עם כל הפמליה של מעלה אצל בתי ישראל, ומשבח את כל משפחה ומשפחה איך שעושים את הסדר, ומקיימים את המצוות של ליל הסדר, ד' כוסות כנגד ד' לשונות של הגאולה, ואכילת מצה, ומרור וכו' וכו', וזה אנחנו עושים ביחד עם כלל נשמות ישראל, וזה צריך להיות עיקר שמחתינו לשמוח מאד מאד שזכינו להבראות מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, וכל אחד צריך להחדיר את האמונה הקדושה בו יתברך גם בבני משפחתו, ולהזמינם שיבואו ויצטרפו אל הסדר הקדוש שאנחנו מסדרים בליל פסח, שזה בעצמו אור הגאולה שמאיר אמתת מציאותו יתברך בגילוי רב מאד מאד, ולכן נקרא פסח על שם פ"ה ס"ח, כי תיכף ומיד כשבר ישראל יודע אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא אזי הוא מתחיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא שזה בעצמו הגאולה, ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב') שחרבו של משיח הוא תפלה, כי הוא יכניס את הענין של שיחה בינו לבין קונו בתוך עם ישראל, ולכן עלינו כבר להכין את עצמינו בימים אלו וכו', ועיקר ההכנה הוא על ידי שמחה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) שעיקר גלות השכינה הוא כשבר ישראל לא שמח עם המצוות שמקיים בכל יום, ותיכף ומיד כשבר ישראל שש ושמח עם קיום המצוות שעושה וכו', ואף שהוא פגום מאד מאד וכו' וכו', עם כל זה אם הוא שש ושמח עם הנקודות טובות שיש בו, כי כל בר ישראל מלא מצוות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, על ידי זה נגאל השכינה מהגלות, ולכן אני מאד מבקש אותך דייקא בימים טרופים אלו תשמור על הילדים שלך שלא יסתובבו הפקר, ותשים עין עליהם, שזה מצוה גדולה מאד מאד, כי חינוך הילדים אמר מוהרנ"ת ז"ל זה חשוב אצלו בדיוק כמו עבודת חצות שלו, וכן תשמור מאד לא להתעצבן לא על אשתך ולא על הילדים וכו', אלא להתנהג איתם במדת הסבלנות, וזה הכנה לגאולתינו הנצחיית. אני מאד מבקש אותך גם בימים טרודים אלו שאתה כל כך טרוד בשביל צרכי החג וכו' וכו', תהיה זהיר מאד להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הנחת רוח שגומרים להקדוש ברוך הוא כשבאים לבית הכנסת להתפלל, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנאמר (ישעיה נ' ב') "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה"; ולכן תזהר מאד להיות בכל יום שלוש פעמים בבית הכנסת, ותהיה בין העשרה מתפללים, ואז הקדוש ברוך הוא ימשיך עליך אור וזיו ודביקות בו יתברך, ולא יחסר לך שום דבר. אל תדאג גם השנה הכנתי לך סל של שפע על כל ימי החג, ושלא יחסר לכם שום דבר, והברכה תהיה מצויה בתוך ביתכם, רק תתפלל עלי ואהיה לך אסיר תודה.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ה' לסדר אחרי י' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו מתקרבים עוד יום ועוד יום לחג הפסח שהוא חג החירות חג הגאולה, וראוי לנו לשמוח מאד מאד בכל יום ויום בימים אלו דייקא שאנו מכינים את עצמינו לצאת מהגלות, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות שילוח הקן הלכה ה' אות ט"ו) בפסח אז הוא התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, כי אז הוא יציאת מצרים שיוצאין ממ"ט שערי טומאה ונכנסין במ"ט שערי קדושה, ומבואר בדברי האריז"ל שביום ראשון של פסח נמשכין כל המוחין העליונים גילוי השגת אלקות לכל בר ישראל, ואז הוא התקרבות גדול מאד שהקדוש ברוך הוא מקרבינו אליו יתברך, ובא לבקר אותנו עם כל הפמליא של מעלה וכו' וכו', ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שאנחנו מתקרבים אל חג נורא ונפלא כזה, שאז יאיר עלינו הקדוש ברוך הוא אורו בהארה נוראה ונפלאה מאד, עד שכולנו נשיג את אמתת מציאותו יתברך שמלא כל הארץ כבודו, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ולכן עלינו רק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכל מה שאנחנו צריכים בין בגשמיות בין ברוחניות, הכתובת הראשונה והאחרונה זה רק הקדוש ברוך הוא, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, ויודע ועד אשר בני אדם לא יכולים לעזור לך כלל, כמו שכתוב (תהילים קמ"ו ג') "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה", הוא לא יכול לעזור לעצמו איך הוא יכול לעזור לך? ולכן צריכים רק לבטוח בו יתברך, שזה מה שדוד המלך שר (תהילים כ"ב) "בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו: אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו", ולכן אני מאד מבקש אותך דייקא בימים האלו שאתה כל כך טרוד בטרדות החג, תראה גם לגנוב זמן לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו כמה דיבורים, כי זה מאד מאד יקר בעיניו יתברך, וכן תקנה לעצמך מדת הסבלנות לא להוציא את הכעס והעצבים שלך, לא על אשתך ולא על ילדיך, כי רביז"ל הקפיד על דבר זה מאד מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומדת הכעס זה המדה הכי מגונה שרק יכול להיות, עד כדי כך שאמרו בזוהר (תצוה קפ"ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, [איך יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?], ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, [בכעסו של אדם מתוודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא], אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. [זה הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם], ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, [ואם אדם הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנס בו סטרא אחרא, אדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב י"ח ד') "טורף נפשו באפו", איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב (שם) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו]; ואמר האריז"ל את כל העבירות יכולים לתקן וכו', אבל מי שכועס הוא עוקר את הנשמה שלו לגמרי וכו', וקשה להחזיר לו את נשמתו וכו', ולכן סובל מה שסובל וכו', ולכן שמור מאד מאד בעיתים הללו לא להיות בכעס וברציחה וכו', על ילדיך, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים, כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו', אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, יעזור הקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו היטב בתוך לבך, ותהיה תמיד מיושב בדעתך.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר אחרי י"א ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מה אומר לך ידידי היקר השבת הזו נקרא שבת הגדול, על שם הנס הגדול שקרה לעם ישראל בשבת זה, כי המצריים היו חורקים שיניהם שעם ישראל קשרו כל אחד את הקרבן פסח אל מטתם, וחרה להם מאד מאד, כי מזלם של המצריים היה טלה, והנה עם ישראל קשרו את הטלה למיטתם, וזה מה שחרה להם מאד מאד, ואמרתי רמז למה קשרו את הקרבן פסח להמיטה דייקא, אלא חכמינו הקדושים אמרו (תורת כהנים אחרי) שהמצריים היו מעשיהם מקולקלין יותר מכל העמים, והם היו שטופים בעבודה זרה בגילוי עריות ובשפיכות דמים ובמשכב זכור, ובהרבעת בהמה וכו', ואמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק ז') אין לך אומה בעולם שהיתה שטופה בדברים מכוערים וחשודין בכשפים ובזימה ובכל מעשים רעים אלא המצריים בלבד; ואף על פי כן עם ישראל שהיו ביניהם לא למדו ממעשיהם, ושמרו את עצמם מכל מיני זוהמא ומנהגיהם המזוהמים והמתועבים וכו' וכו', ולכן קשרו את הקרבן פסח שהוא הטלה מזל מצרים להמיטה דייקא, להראות שהמיטה של בר ישראל היא קדוש וטהור, ועם ישראל שמורים מניאוף וזימה וכו', ושומרים על טהרת המשפחה וכו', ומעשיהם אינם כמעשה המצרים, והבכורים ראו שכלתה עליהם הרעה ולכן בשבת זו שלפני פסח הרגו בעצמם את המצרים, כמו שכתוב (תהילים קל"ו י') "למכה מצרים בבכוריהם". והנה בשבת זו כבר מתגלה אור נורא ונפלא מאד של חג הפסח, ושל הגאולה השלימה, ולכן מנהגינו לקרוא את ההפטורה (מלאכי ג') "וערבה" שמסיימים את הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום הוי"ה הגדול והנורא", שכבר מכריזים לגאולתינו הנצחיית, שזה כבר מכניס בנו מוחין דגדלות שתמיד נזכור שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ואין מה לפחד כלל, ואפילו שעובר עלינו מה שעובר, אסור להשבר משום דבר בעולם, כי בוודאי הכל בהשגחה נוראה ונפלאה מאד, כדי לתקן את העבר שלנו, וכתב הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי יתרו) שזה כוונת דוד המלך שאמר (תהלים קי"ח י') "כל גוים סבבוני בשם הוי"ה כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם הוי"ה כי אמילם", דקשה כפל הלשון מה 'גם' שבפעם השני אמר 'גם' סבבוני, מהו 'גם', אך ידוע שדוד המלך אמר כל גוים וכו', היינו כל המאורעות שבאו עלי מן האומות סבבוני, הם היו רק סובבים אותי מבחוץ, אבל במחשבתי לא היה לי שום מורא ופחד מזה כלל, כי היה לבי נכון ובטוח שהשם יתברך יכרית אותם מעלי, ויציל אותי מן המאורע, וזהו "בשם הוי"ה כי אמילם", כי דוד המלך היה תמיד עובד השם יתברך במוחין דגדלות אבל לפעמים כשנפל ממדריגתו ועבד להשם יתברך במוחין דקטנות אזי כשהיה בא אליו איזה מאורע נפל עליו פחד גדול גם במחשבתו. וזהו 'סבוני', לפעמים בא אלי איזה מאורע מן האומות גם סבבוני הסביבה היה בי ממש, כי נפלתי ממדריגתי, והייתי מרגיש הסביבה במחשבתי כי נפל עלי פחד ומורא, ואף על פי כן בשם הוי"ה כי אמילם, בטחתי בחסד עליון שיכרית כל הקמים עלי ויוציאני מצרה לרצה, ומזה הטעם כתבו הפוסקים ששבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, על שם נס הגדול שנעשה בו שפסח מצרים מקחו מבעשור וקשרו אותו בכרעי המיטה ושואלים המצריים למה זה לכם? והשיבום לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו, והיה שיניהם קיהות על זה ששוחטין את אלהיהם, ולכאורה יש להבין מפני מה יחסו וקראו לזה הנס גדול יותר משאר ניסים, וכי לא היו ניסים גדולים יותר מזה הנס? והא נס דקריעת ים סוף ושאר ניסים שעשה השם יתברך עם עמו ישראל היו יותר גדולים מזה הנס, אך רמזו לנו שישראל בעת הזאת עבדו להשם יתברך במוחין דגדלות, וכל מי שעובד להשם יתברך במוחין דגדלות, אזי אין לו שום מורא ופחד מכל איזה מאורע שבא עליו, ולזה קראו אותו נס גדול, שנעשה בגדלות השכל שלא היה להם שום מורא ופחד מן המצריים, אף על פי שהיו רוצין לשחוט את אלהיהם; עיין שם, ולכן אנחנו צריכים מהשבת הזה לחיות במוחין דגדלות, לידע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בהשגחה נוראה ונפלאה מאד, שזה שלימות הגאולה שאדם יודע שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ולכן מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, אשר זה עיקר השלימות שרביז"ל מגלה לנו שאדם צריך לבוא לדביקות כזה באין סוף ברוך הוא, עד שיפתח את פיו לדבר אליו יתברך, שדבר זה יגלה משיח צדקינו לכל בר ישראל ולכל העולם כולו. נא ונא תעשה התחלה חדשה ביום השבת הזה, ולהיות רק בשמחה כל השבת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך, כי אתה צריך לדעת שכל השפע בא לאדם רק בזכות שבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי"; ולכן תשתדל להיות כל השבת רק בשמחה עצומה, ותרחיק ממך את העצבות והדכאון וכו', והכעס והקפידות וכו', ותהיה בשלום עם אשתך, כי אנחנו הולכים עכשיו להגאל גאולת עולם, ואוי ואבוי למי שיהיה לו מריבות עם אשתו וכו', איזה בזיונות יהיה לו בעת הגאולה וכו', ולכן בשבת צריכים מאד להקפיד על שמחה ועל שלום בית, וכן להכניס בבית אוירה של רגיעה, והקדוש ברוך הוא ימתיק ממך כל הדינים על ידי פלא עליון, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
המאחל לך שבת שלום וחג כשר ושמח
בעזה"י יום א' קודם חג הפסח ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך עכשיו לפני החג שתזכור שכל יגיעה וטרחה שיגעים וטורחים לכבוד החג, מזה נברא מלאכים, מלאכי זכות שמלמדים זכות על כל בר ישראל, כי על ידי כל יגיעה וטרחה שיגעים וטורחים בשביל המצוות, הקדוש ברוך הוא עוזר ומוחל על כל עוונותינו וכו' וכו', ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ולא יוכל להכניס אותך בכעס ועצבים וכו', אדרבה עיקר גדולת בר ישראל כשזוכה להגיע אל מדת הסבלנות שנובע מאמונה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שעל ידי אמונה שמאמין שהכל ממנו יתברך, זוכה לאריכות אפים שהוא המדה היקרה של סבלנות, להאריך אפו על כל דבר וכו'. נא ונא ראה לרחם על אשתך, ותשתדל בכל מיני אופנים שבעולם שיהיה לך שלום בית אמיתי, ותייקר ותכבד אותה מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, כי רביז"ל הקפיד על דברים אלו מאד מאד, על אלו שמשפילים את נשותיהם, ומי שהיה לו סכסוך עם אשתו, רביז"ל לא רצה לקבל אותו לגמרי, ולא רצה אפילו לראות אותו, וידוע הסיפור שהיה בשבועות או בחנוכה, שאמר רביז"ל בעת שהיה יושב על השולחן עם אנ"ש: "ווער האט דאס אין זיך אזא עזות, צו האבן ביי מיין טיש א הרהור רחמנא ליצלן, איך מיין ניט טשערינער, ניט ברסלב'ר, ניט טעפליקער", [מי יש לו את העזות שיהיה לו הרהור רע בשולחני, אני מתכוון על אנשי שלומינו מעיר טשערין, ולא מעיר ברסלב, ולא מעיר טעפליק], וטיראוויצער לא הזכיר, והבינו אנשי שלומינו מי הוא האיש הזה, כי היה שם אחד מטיראוויצע שלא היה לו שלום בית כשתי שנים, ותיכף קם רביז"ל מן השולחן ונכנס לחדרו, והאיש הזה שלא היה לו שלום בית עמד על הפתח ובכה הרבה מאד, וגם אנשי שלומינו ביקשו מרביז"ל בעדו, עד שהבטיח שיחזור לביתו וישלים מיד עם אשתו, ואז יצא רביז"ל מחדרו, והמשיך את סדר הנהגתו בשולחנו הטהור, רואים מכל זה איך שרביז"ל הקפיד על שלום בית, ואם לא היה שלום בית לא רצה לשבת אפילו באותו שולחן איפה שהאדם הזה יושב. והנה ידוע לכולם את גדולתו של התנא הקדוש רבי חייא שאי אפשר בשום פנים ואופן להבין ולהשכיל מדריגתו הנשגבה וכו', כמובא (עץ חיים שער כ"ח פרק ד') שכסאו גדולה ממלאכי עליון וכו', עיין שם, ומה גם שעד כדי כך מי שזוכה להיות אצל ציון הקדוש של התנא רבי חייא, יכול לפעול שמה נפלאות רבות, כי המקום ההוא אדמת קודש וכו', ששם גנוזים גם שני בניו יהודה וחזקיה, וכן רב הונא ריש גלותא דבבל, ויש שם השראת השכינה בגילוי רב מאד, עם כל זאת סיפרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ג.) רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר אמר ליה דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא; [היינו רבי חייא היתה אשתו מצערת אותו, עם כל זאת כשמצא משהו דבר יפה שהיא אוהבת, היה לוקח את זה ומביא את זה אליה, ורב לא הבין למה, ושאל אותו הרי היא מצערת אותך? ענה ואמר לו מספיק שהיא מגדלת את הילדים, ומצלת אותנו מן החטא], ואם רבי חייא שהיה כל כך גדול שאין לתאר ואין לשער בשכל אנושי גדולתו, עד שאמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא פ"ה:) כמה גדולים מעשה חייא וכו', ואפילו במתיבתא דרקיעא לא יכולים לראות אותו מרוב גדולתו, מרוב אור שיש שמה וכו', וכשהוא ובניו התחילו להתפלל על גשם, כמעט שטפו את כל העולם וכו' וכו', עיין שם, ואם הוא סבל מאשתו ואף על פי כן קנה לה מתנות וכו', על אחת כמה וכמה אנשים פחותים ושפלים כמונו צריכים רק לשמוע לשתוק ולסבול, ולכן אני מאד מבקש אותך שתשמור מאד מאד על השלום בית שלך, ותכבד ותייקר את אשתך בכל מחיר, כי זה היה רצונו של רביז"ל, ובזה תלוי כל השגות המוחין שאנחנו מקבלים בליל הסדר וכו', מוחין דאבא, מוחין בגילוי אלקות וכו' וכו', וכן אני מאד מבקש אותך שתשמור על הילדים כמו ששומרים על אישון עינים, אין תירוץ אני לא יכול וכו', אין לי כח וכו', אין לי סבלנות וכו', חינוך הילדים זה יותר חשוב מכל המצוות שבעולם, כי התכלית להוליד ילדים הוא רק כדי לגלות להם גם כן את הקדוש ברוך הוא ואת מצוותיו הקדושים שציוונו, כמו שכתוב (תהילים ע"ח ו') "למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם". עכשיו נכנס שלוש שבועות שהילדים לא יהיו בתלמוד תורה ובבית ספר, ולכן דייקא על ההורים מונח החוב לשמור עליהם, ולא יכולים להתחמק מזה, ואני מוכרח להגיד לך שחינוך מתחיל בבית, הילדים מחקים את ההורים, ומה שרואים או שומעים בבית, כך הם יתנהגו, כמאמרם ז"ל (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה, מה שהתינוק מדבר בשוק, זה שמע או מהאבא או מהאמא, ואמרו (כתובות ס"ג.) היינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא כעובדי אמה כך עובדי ברתא; כמו שהאם מתנהגת כך הבת תתנהג, ולכן אם אתה רוצה להצליח עם הילדים שלך, עליך להתנהג בבית בדרך ארץ גדול מאד, ומכל שכן וכל שכן כשאתה הולך לבית הכנסת, אתה מוכרח לשמור על הילדים שלך שישבו על ידך, ואין שום תירוץ שאין מקום, כי תהלה לאל מתפללים בשבת בארבע מקומות ויש מקום לרוב, ולכן אם אתה לא שומר על הילדים שלך דע לך שאתה פושע, כי הילדים יוצאים לתרבות רעה, ואחר כך יש טענות על המלמדים או על המורות, בשעה שההורים לא איכפת להם כלום מה שקורה עם הילדים שלהם, וזה הפקירות גדול מאד מאד, ולכן כל אבא מוכרח לשמור על הילדים שלו, וכל אמא מוכרחת לשמור על הבנות שלה, אין תירוץ אני לא יכול וכו', קשה לי וכו', אני רוצה לנוח וכו', משחקים פה עם אש, ילדים בכל העולם נושרים, רק מפני שההורים אדישים ולא איכפת להם מילדיהם, ולכן אשרי ההורים ששומרים על ילדיהם, ואשרי ואשרי ההורים שמתפללים בכל יום על הצלחת ילדיהם, שאין למעלה מזה. הקדוש ברוך הוא יעזור שתכניס את הדיבורים האלו שאני כותב בדם לבבי, לא בדיו, ואז טוב לך כל הימים.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ב' ערב חג הפסח ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
חסדי השם יתברך שהגענו ליום הזה שביערנו ושרפנו את החמץ מקרבנו, והננו מוכנים לקבל את אור הפסח בשמחה עצומה, ויש לומר בפשיטות אשר חמץ מרמז על חימוץ המח, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') כשאדם פוגם בברית על ידי זה נכנס בו קושיות וספיקות עליו יתברך, והוא תמיד שרוי בעצבות ובמרה שחורה ובדכאון פנימי וכו', ואת זה אנחנו צריכים להוציא מאתנו, ולעבוד הרבה על נקודת השמחה שהוא מצה, היינו שעושה מצותא ומריבה עם הסטרא אחרא והקליפות שרוצים להפיל אותו בתוך עצבות גדול מאד, ולכן עיקר העבודה של היום צריך להיות לבער את העצבות מאתנו לגמרי, שמכניס בנו הס"מ ספיקות ובלבולים וכו', ולכן אמרו בזוהר (תולדות קמ"ב:) שבשעה ששלחה רבקה את יעקב להביא ליצחק שתי גדיי עיזים וכו', זה היה ערב פסח שאז מכניעים את עשיו ששרו הוא הס"מ, ואז הוא נתבטל מן העולם, והכוונה בפשיטות שכל השנה היינו שרויים בעצבות ובמרירות ובדכאון ובדאגות ובדחקות ועניות וחובות גשמי ורוחני וכו' וכו', אשר מזה בא לנו כל הקושיות והספיקות עליו יתברך וכו', וזה הכניס בנו מרירות דמרירות וכו' וכו', אבל עכשיו בערב פסח כיון שמביאים שתי גדיי עיזים שזה נגד קרבן פסח וקרבן חגיגה, על ידי זה מבטלים את עשיו ששרו הס"מ, ואנחנו לוקחים את הברכות, ולכן ראה לקבל על עצמך מהיום הזה עד אחר הפסח להיות רק בשמחה, ודע לך שחמץ שהוא עצבות ומרירות ודכאון אסור במשהו, ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, ותשמח את כל בר ישראל, וביותר תשתדל שיהיה לך שלום בית ותשמח את אשתך, כי (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, וכן תשמח את ילדיך, כי השמחה בבית זה הקדושה בבית, ובימי הפסח אסור שיהיה אפילו משהו חמץ בתוך הבית, ולכן תמסור את נפשך פשוטו כמשמעו רק להיות בשמחה.עליך לדעת שהרב הקדוש רבי יעקב יצחק מלובלין זי"ע אמר לתלמידו הרבי שר שלום מבעלזא זי"ע שדף גמרא שאדם זוכה ללמוד בכל יום, שורף ממנו את כל הקליפות, ולכן אני מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם ותמסור את נפשך ללמוד בכל יום דף גמרא כסדרת הדף היומי, ובזה אתה שורף את הקליפות שנבראו על ידי עוונותיך המרובים, וזה מה שמביא אותך לעצבות ומרירות ודכאון ודאגות, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות עצבות סימן א') מי שלא תיקן חטאת נעורים על ידי זה באים לו דאגות; ולכן דף גמרא שורפת את כל הקליפות המסבבים אותו, שהוא אפילו לא רואה ולא יודע ולא מרגיש, כמאמרם ז"ל (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; ומה הוא אלו הקליפות? אדם יכול להרגיש את זה עם המחשבות המבוהלות ומבולבלות שלו וכו', וכן המרירות והעצבות והדכאון שמסבב אותו וכו', כי אדם שנמצא בדכאון ועצבות עמוקה, וכן הוא מבוהל ומבולבל, כל זה בא מרוחות וקליפות שהתלבשו בו וכו', ועל ידי שאדם לומד דף גמרא ביום, שורף את כל הקליפות שברא מחמת עוונותיו, ולכן דייקא בימים אלו ימי חג הפסח תקבל על עצמך שלא יחסר לך דף גמרא, ותלמוד כפי סדרת הדף היומי, ואל תבלבל את עצמך ממה שהיה אתמול וכו', וממה שיהיה מחר וכו', היום אתה מוכרח לחטוף את הדף היומי ביצה ט"ו, ואמר השר שלום מבעלזא זי"ע שמי שלומד בכל יום דף גמרא, מובטח שיהיה לו פת לאכול.היה בין אנשי שלומינו יהודי בשם רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, הוא היה נכד של הרב מטשערין ז"ל, ונכד ממוהרנ"ת ז"ל, הוא אמר שיש לו קבלה מהסבא שלו עד מוהרנ"ת ז"ל, שרביז"ל הזהיר ללמוד בכל יום דף גמרא, וזה היה חוק ולא יעבור אצל אנשי שלומינו ללמוד דף גמרא בכל יום אפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר.הרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כ"ד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי לימוד גמרא ממשכת על עצמו הד' מלאכים השומרים את האדם מכל רע, שהם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ולכן תעשה לעצמך חוק ולא יעבור ללמוד בכל יום דף גמרא ואפילו שזה בא לך במסירות נפש מאד גדולה, ואמרו צדיקים שעיקר דרך החסידות הוא לימוד גמרא שזה שורף את כל הקליפות, והס"מ מאד מפחד מאדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, כי אפילו שאדם חטא חס ושלום, אמרו חכמינו הקדושים (איכה רבה פתיחתא סימן ב') רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי יצחק אמר מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאוסה של תורה, שנאמר (ירמיה ט' י"א) "על מה אבדה הארץ" על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן, אלא "על עזבם את תורתי", רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי חייא בר אבא אמרי כתיב (ירמיה ט"ז) "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו" הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב, רב הונא אמר למוד תורה אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.הקדוש ברוך הוא יעזור לך שנזכה להיות שמחים ועליזים כל החג שזה עיקר המצוה לשמוח עם אכילת מצה, וכן נמסור את נפשינו ללמוד בכל יום דף גמרא.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ה' חול המועד פסח י"ז ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
אף שבחול המועד לא כותבים, אבל בדבר האבד כולם מתירים, ואין לך עוד דבר האבד מזה שאני עכשיו רוצה לכתוב לך, כי כבר אמר החכם "אין אבידה כאבידת הזמן", בוודאי אתה עכשיו צריך לנסוע לטיולים עם אשתך וילדיך שמחכים על זה כל השנה, עם כל זאת אני מאד מאד מבקש אותך שבתוך הטרדות וכו', שיש לך עכשיו מהטיולים וכו', תראה להקפיד לכל הפחות על כמה דברים שהם מאד מאד נחוצים לכל בר ישראל. א', תמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר מאד להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, ידע שהוא נמצא במחנה ישראל, ועל ידי זה הוא ממשיך על עצמו שלוש מוחין לעמוד נגד כל התאוות שבעולם וכו' וכו', והרגע שאדם מחסיר תפלה אחת, כבר מראה שלאט לאט הוא זוחל החוצה ממחנה ישראל וכו', ואל תיקח את זה בקלות, כי הס"מ יעשה כל מיני פעולות שבעולם העיקר להחסיר איזה תפלה, כגון תפלת ערבית או תפלת מנחה, ומכל שכן תפלת שחרית, וזכור דבר זה, ובפרט בימי המועד האלו שיש גם קריאת התורה ותפלת מוסף וכו', וכן ספירת העומר בערבית, ולכן תעשה כל מה שביכולתך לעמוד חזק להתפלל את השלוש תפלות במנין, וגודל השכר שתקבל על זה אי אפשר לתאר ולשער כלל. ב', תהיה חזק מאד בלימוד דף גמרא כסדרת הדף היומי אפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ובוודאי מה שאדם למד בזה העולם מזכירים לו אחר כך בשמים, כמובא בדברי האריז"ל (לקוטי תורה עקב), ובדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ו) שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח, כי בזה שתגרוס דף גמרא ביום, זה יהיה לך שמירה בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואי אפשר להסביר את זה לבני אדם, כי אדם חושב שרוצים לשכנע אותו וכו', והוא לא קולט שזה הצלחת החיים שלו, כי כל זמן שאדם לומד דף גמרא ביום, כל הקליפות שברא מחמת עוונותיו שהם מצערים אותו וכו' וכו', ומכניסים בו דכאון פנימי וכו', כעס ועצבים וכו', נעלמים על ידי שלומד וגורס דף גמרא, ואל תיקח את זה בקלות, כי כל החיים שלך תלויים בזה הדף היומי של היום ביצה י"ח, הרב הקדוש רבי יהושע מבעלזא זי"ע, אמר בשם אביו הקדוש השר שלום זי"ע, דף גמרא עם רש"י מסוגל להצלחה, והוא בעצמו אמר ראיתי אנשים שכבר היו בנעוריהם בדיוטא התחתונה רחמנא ליצלן וכו', אבל לקחו את עצמם ללמוד בכל יום דף גמרא, ואפילו מנסיונות הקשים שעבר עליהם וכו', זה שעמד להם ונחלצו מבור תחתיות, והצליחו להתחזק ולהתגבר על היצר, עד שעלו ונתעלו לתלמידי חכמים מופלגים ומורי הוראה בישראל. ג', כשאתה נוסע לטייל עם אשתך וילדיך, תקפיד מאד לא ללכת למקום של פריצות והפקירות וכו', כי כל מה שהשקענו בהילדים שלך במשך השנה וכו', אזי בכמה ימים הכל יכול לצאת וכו', ויכנס בהם אוירה של הפקירות ופריקת עול וכו', ואל תיקח את זה בקלות, כי גם הטיולים שמטיילים צריכים שיהיה טיול שבקדושה, היינו למקומות הקדושים, או בגן החיות להראות להילדים את נפלאות הבורא יתברך שמו וכו', אבל לא ללכת אל הים ששם שורה זוהמא וטומאה וכו' וכו'. ד', על אחת כמה וכמה אתה צריך להקפיד עכשיו בחג הפסח לא לקנות בשום מקום אוכל, ובפרט במקום שמוכרים גם חמץ רחמנא לישזבן, מקום כזה זה מקום טמא וכו', מקום שהסטרא אחרא שורה שם, ולכן אשרי מי שלוקח אוכל מביתו, כי בכל ימי חג הפסח לא מתערבים עם אף אחד, כי צריכים לשמור מאד מאד לא להכשל אפילו עם משהו חמץ וכו', ולא ימלט אם אוכלים בדרך שלא יכשלו חס ושלום באיסור חמץ שזה מאד מאד חמור וגובל עם כריתות רחמנא לישזבן. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך, כי עכשיו צריכים לשמור על הנוער יותר מאי פעם, כי לצערינו הרב יש המון נושרים ונושרות, ואנחנו צריכים לשמור על ילדינו להחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, שזה החיסון הכי חזק, ודוד המלך אומר (תהילים ע"ח ו') "למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם", כי התכלית בזה העולם להוליד ילדים כדי לגלות גם להם את אמתת מציאותו יתברך, והערב רב רק רוצים לנתק את נשמות ישראל ממנו יתברך, ולכן על כל ההורים לשמור מאד מאד על ילדיהם ולא להביא אותם לידי נסיונות קשים ומרים, ובפרט עכשיו בימי חופשת המועד, ולכן צריכים מאד מאד לשמור עליהם, ולהיות חכם אשר עיניו בראשו לא ללכת במקומות שאחר כך יתחרטו וכו', אבל זה כבר יהיה מאוחר וכו'. חזק ואמץ מאד לחזק ולעודד ולשמח את אשתך וילדיך, כי עכשיו זה הזמן בחג לשמח את האשה והילדים, ולשמור מאד מאד שלא יהיה חס ושלום שום מריבות או ויכוחים או אי הבנות, כי הס"מ אורב מאד מאד לשבור את בתי ישראל, יעזור הקדוש ברוך הוא שתבשר לי בשורות משמחות תמיד.
המאחל לך חג כשר ושמח
בעזה"י יום ד' לסדר קדושים כ"ג ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
חסדי השם יתברך שנכנס בנו חג החירות חג הגאולה, וזכינו לקיים את כל המצוות של חג הפסח, ועלינו להמשיך עם ההארה הזו על כל השנה, ולשמוח מאד מאד שזכינו בין כלל ישראל להזהר ממשהו חמץ, וידוע מה שאמר האריז"ל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח, יהיה מובטח שלא יחטא כל השנה, והענין הוא שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) כשבר ישראל שש ושמח, אז הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו שלא יפגום בבריתו, נמצא כשבר ישראל שש ושמח עם המצוות שלו שזוכה לקיים, ובפרט שזוכה לשמוח עם זה שנזהר כל ימי חג הפסח שלא אכל חמץ, על ידי שמחה זאת ישמור אותו הקדוש ברוך הוא שלא יחטא כל השנה, ובאמת אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ולכן עלינו לקבל על עצמינו להיות רק בשמחה, קודם כל שזכינו לשמור את עצמינו ממשהו חמץ כל ימי חג הפסח, והשמחה הזה ישמור אותנו מלהכשל חס ושלום בעבירות חמורות, כי העיקר הוא שמחה, כי מי שהוא שמח תמיד, הקדוש ברוך הוא שומר אותו שלא יכשל בשום חטא ועוון, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ודע לך שלהגיע לשמחה זה העבודה הכי קשה לאדם, כי מחמת פגעי ומקרי הזמן מה שעובר על כל אחד ואחד ההכרח לו להיות תמיד בעצבון ובדכאון פנימי וכו' וכו', ולכן צריכים למסור את נפשו רק להיות בשמחה, ותיכף ומיד כשאדם הוא בשמחה, מתרחב דעתו ולבו וזוכה לישוב הדעת אמיתי, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחב מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחרת לגמרי. ולכן אל תהיה בטלן, תתחיל את זמן הקיץ עם שמחה עצומה, ותקבל על עצמך להיות בשמחה, שאז על ידי זה תמנע מעצמך הרבה צרות וכו', כי העצבות והמרירות והדכאון וכו', שוברים את המצב רוח של אדם, ומעקמים את לבו בקושיות וספיקות עליו יתברך, ומבלבלים את דעתו וכו', עד שהוא צריך לריב עם אשתו ועם ילדיו ועם סתם אנשים, וממרר את החיים של עצמו על לא דבר, ולכן תעשה כל מה שביכולתך מהיום והלאה רק להיות בשמחה עם כל הנקודות טובות שיש בך, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל המון טוב, וכמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ואל תניח את העצבות והמרירות וכו', אצלך כרגע, כי שמחה זה הקדושה, ולכן כשתהיה תמיד בשמחה דע לך שאתה שורה במקור הקדושה. אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו. דע לך שהיום מסיימים את תלמוד ירושלמי בסדרת הדף היומי ירושלמי, ומחר מתחילים כבר ללמוד מסכת ברכות דף היומי בסדר הירושלמי, ומי יתן שגם אתה תצטרף אל זה, כי היום יש הרבה פירושים שמפרשים בקלות את הירושלמי עד שכל אחד יכול להבין, וחבל מאד שימינו כצל עובר, הנה יום והנה לילה וכו', ואשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף ב'בלי, דף י'רושלמי, וכן לומד פרק ת'וספתא, שעל ידי זה הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי, כי רק זה מה שישאר מהאדם, וכל כך חבל שבני אדם לא חושבים על תכליתם הנצחי, כל אחד עסוק בעסקיו, ואינו יודע שהנה יום והנה לילה, והנה הכל פורח, ומה נשאר מהאדם, רק הטוב שזכה לחטוף בזה העולם, ואפילו ששוכח מה שלומד, לעתיד לבוא מזכירים לו את הכל, ולכן מי שזכה לסיים ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי, וכשיגיע הזמן שיצטרך לצאת מזה העולם, יש לו כבר מוכן ב'י'ת' נצחי להכנס בה, ואל יקל בעיניך דבר זה. ועל כולם ראה להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו כמה דיבורים, כי כל דיבור ודיבור חשוב מאד בשמים, והלוואי והלוואי שתוכל לגנוב בכל יום מדי פעם חמש דקות, וזה לא כל כך קשה, אבל למעלה בשמים חמש דקות זה מזעזע את כל העולמות, כי אפילו דיבור אחד שמדברים אליו יתברך, זה דבר גדול מאד, ומוהרנ"ת ז"ל אמר "גרויסע פינף מינוט" חמש דקות זה דבר גדול מאד, ויכולים לפעול אז הרבה דברים, ולכן תתחיל היום להתבודד עמו יתברך על כל פנים חמש דקות, ואחר כך עוד חמש דקות וכו' וכו', וכך במשך היום יצא לך להתבודד עמו יתברך כמה וכמה פעמים חמש דקות, שזה יעזור לך מאד מאד להיות דבוק בו יתברך, ושלא יוכלו להטעות אותך וכו', ותצא מכל הדמיונות שלך וכו', כי בלי התבודדות אדם חי בדמיונות גדולות, ומטעה את עצמו מאד וכו', אשרי מי שזוכה להיות בשמחה מצד אחד, ולהתבודד עמו יתברך מצד שני, ואז נכון לבו יהיה בטוח להיות שמור מכל רע, ויזכה להיות דבוק בו יתברך בדביקות אמת.
המאחל לך קיץ מבורך
בעזה"י יום ה' לסדר קדושים כ"ד ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל .. נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שאל תהיה בטלן, אלא זכור גם זכור על התכלית הנצחי, כמו שהזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"א) שצריכים לשמור על הזכרון שלא יפול לשכחה, ועיקר הזכרון הוא לזכור תמיד בעלמא דאתי, שלא יהיה בדעתו חס ושלום שאין עולם אלא אחד, ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי, על ידי זה נעשה יחוד בין הוי"ה לאלקים, היינו שמקשרים את העולם הזה לעולם הבא, וזה סוד כל הענין שרביז"ל גילה לנו את כל הענין של שיחה בינו לבין קונו, שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אליו יתברך, אשר אפילו דיבור אחד שמדברים עמו יתברך זה עושה רושם גדול בכל העולמות, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רע"א) אשר אפילו צעקה בעלמא שנותנים מבטן שאול תחתית ומתחתיו שנמצא שם, גם כן אינו נאבד וכו', כי אצלו יתברך יקר מאד מאד כל דיבור ודיבור שבני אדם מדברים אליו, ועל ידי זה מדביקים את הנשמה אליו יתברך, ולכן אשרי מי שזוכה לדבר אפילו דיבור אחד אל הקדוש ברוך הוא, ומכל שכן וכל שכן שירבה דיבורים אשר אין לתאר ואין לשער את מעלתו בשמים, והעיקר לבקש הרבה על שמחה שיזכה לשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, כי כל מצוה ומצוה שאדם זוכה לקיים בכל יום, היא הולכת לפניו, כמאמרם ז"ל (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה, מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, ומכל שכן כשזוכה לקיים הרבה מצוות, איך שכולם מסבבים אותו ושומרים אותו, ואמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ל"ב סימן ו') עושה אדם מצוה אחת, הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד, עושה ב' מצוות נותן לו ב' מלאכים, עושה הרבה מצוות, נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו; הרי שלך לפניך שמכל מצוה ומצוה שאדם עושה, בורא מזה מלאכי השמירה ששומרים עליו, ואלמלא המלאכים האלו ששומרים עליו, היה ניזוק, ותהלה לאל כל בר ישראל מלא מצוות כרימון, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; ולכן צריכים הרבה להתפלל להקדוש ברוך הוא שיזכה לשמוח עם המצוות שזוכה לקיים בכל יום ויום, שזה מלהב את נשמתו בלהבת אש להיות דבוקה וחבוקה באין סוף ברוך הוא.נא ונא תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות, גמרא: להיות חזק מאד ללמוד את הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, והשלושה לימודים האלו הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו.ומי יתן שתתחיל היום ללמוד גם דף היומי ירושלמי שמתחילים היום סדר חדש מהתחלת ברכות.זכור גם זכור הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש וכו' וכו', והכל פורח, ומה נשאר מהאדם? רק התורה שזכה לחטוף בכל יום, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') לפי שבשעת פטירתו של אדם. אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות. אלא תורה ומעשים טובים בלבד; שנאמר (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך", ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה כ"א.) "בהתהלכך תנחה אותך" בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך" בקבר, "והקיצות היא תשיחך" לעולם הבא. מה אומר לך מרוב עצבות ועצלות שנופל על האדם בכל יום ויום מחדש, הוא לא קולט שחבל מאד על יום שלא למד אפילו קצת תורה, שזה מטהרת את האדם מכל מיני חלודה שנדבק בו, כי התורה שומרת את האדם בעולם הזה, ושומרת אותו בעולם הבא, ואמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה ח') כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, אדם שנכשל עם כל כך הרבה עבירות חמורות וכו' וכו', אבל אם הוא לוקח את עצמו ונכנס בתוך התורה הקדושה, אזי הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אני שואל אותך האם זה לא כדאי ללמוד תורה, שבזה נתכפר לו כל עוונותיו? ולכן אל תהיה בטלן, תלמד בכל יום מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, משנה כמה פרקים משניות כסדרן, ודף היומי ב'בלי, ודף היומי י'רושלמי, ופרק ת'וספתא, וכך אתה בונה לעצמך ב'י'ת' נצחי, עכשיו הכל נראה לך כמו צחוק וכו', אבל יבוא היום שזה יגן עליך מכל מיני קליפות ומשחיתים וכו', המסבבים את הנפטר בקבר וכו' וכו', אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) כי העולם הזה מטעה מאד, ואת זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי בלי תורה אין לאדם כלום, כי התורה היא מזון רוחני, כמו שאמר רביזל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') יש מזונא דגופא ויש מזונא דנשמתא, היינו כמו שהגוף צריך לאכול כי בלי זה אין קיום להגוף, כמו כן הנשמה צריכה גם כן לאכול, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ג) אשרי מי שזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות; בוודאי זה נראה עכשיו כמו צחוק וכו' וכו', והרבה ליצים צוחקים מזה וכו', אבל נראה מי יצחק אחרון? כפתגם עממי "צוחק מי שצוחק אחרון", ואמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" עוז והדר לבושה של תורה, ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי 'ותשחק ליום אחרון'; כי אז ביום אחרון של האדם שלמד כל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו. הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לשמוח בזה שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי שמחייה ומחזק ומעודד אותנו יום יום.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קדושים כ"ה ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת הראשונה מהקיץ הארוך, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תראה לקבל את השבת הזו בשמחה עצומה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאד, שאי אפשר לתאר ולשער כלל, וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש, ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ואם היית יודע מה זה להיות בשמחה בשבת, לא היית מפסיק לרקוד כל השבת מרוב שמחה שאתה יהודי מאמין בו יתברך, והיה השבת יקר בעיניך. ואתה צריך לדעת שכל ההשפעות שבאים לאדם בששת ימי החול, מתחילה בשבת, כמובא בזוהר (יתרו פ"ח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין, ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה, משום דההוא יומא מתברכאן מיניה כל שיתא יומין עלאין, וכל חד וחד יהיב מזוניה לתתא כל חד ביומוי, מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה; [כל הברכות שלמעלה בעולמות העליונים, ולמטה כאן בעולם הזה, תלויים רק ביום השבת, ולמדנו למה לא ירד מן בשבת? מפני שמשבת מתברכים כל השש ימים מששת ימי השבוע, וכל יום מקבל את ההשפעה שלו משבת], ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה כל השבת, כי מי ששש ושמח כל השבת, לא יראה פני גיהנום, כי בשבת אז מתגלה האור אין סוף ברוך הוא, וכשבר ישראל שש ושמח עמו יתברך, על ידי זה יורד אור גדול מלמעלה, ונשמתו נדבקת באין סוף ברוך הוא, וממשיך על עצמו עריבות נעימות זיו שכינת עוזו יתברך, שמשם נשפע כל ההשפעות לאדם בששת ימי החול, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') שצריכים להמשיך את שמחת השבת על ששת ימי החול, ורואים שדייקא על שבת מתפשט הס"מ לארכו ולרחבו למנוע מאדם את שמחת השבת, ומביא אותו לידי מריבות עם אשתו וכו', ועם ילדיו וכו', העיקר שלא יהיה בשמחה ובנייחא בשבת, כי הס"מ יודע אם אדם יהיה בשמחה כל השבת, מוחלין לו על כל עוונותיו, כמאמרם ז"ל (שבת קי"ח:) כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר (ישעיה נ"ו ב') "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע", אל תקרי מחללו אלא מחול לו. וידוע מה שמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; [היו שתי אנשים שרבו ביניהם כל ערב שבת, והתנא רבי מאיר הגיע למקום ההוא והתיישב ביניהם, וכמובן לפניו התביישו מלריב והפסיקו לריב, אז שמעו קול שהשטן אמר ווי לי שגירש אותי מהבית הזה], הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ולכן תשמור מאד מאד לא לריב עם אשתך בשום פנים ואופן, אלא תעשה כל מיני מאמצים שבעולם לדון אותה לכף זכות, ואל תחטט אחר חסרונות אצלה וכו', כי כל זה מעשה הס"מ כדי להפר לך את מנוחת השבת, שאז תשאר עני ואביון מרוד וכו', ומלא יסורים בששת ימי החול וכו'. ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך להתחיל עוד היום ערב שבת להיות רק בשמחה, ותעזור לאשתך עם כל מיני עזרה שהיא רק צריכה, כי גם תנאים ואמוראים עזרו לכבוד שבת קודש בביתם, והם בעצמם עשו את העבודה לכבוד שבת, (עיין שבת קי"ט.) רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא, רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא, רב חסדא פרים סילקא, רבה ורב יוסף מצלחי ציבי, רבי זירא מצתת צתותי, רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק וכו', ופירש רש"י מחריך רישא – אם היה שם ראש בהמה לחרוך, מחרכו הוא בעצמו וכו', מצתת צתותי – מצית האור בעצים דקים, מכתף ועייל מכתף ונפיק – בערב שבת יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים, כאדם שמקבל את רבו בביתו, ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו; הרי שלך לפניך איך תנאים ואמוראים לא התביישו לעשות בעצמם את העבודה לכבוד שבת, וניקו וסידרו את הבית לכבוד שבת, על אחת כמה וכמה באין ערך אנחנו צריכים לראות למסור את נפשינו בערב שבת לעזור להאשה ולנקות את הבית ולהכין את הכל לכבוד שבת קודש.ואמר הרב הקדוש רבי צבי זי"ע בן יחידו של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אל הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע, ששמע מאביו כדי לזכות לקדושת שבת צריכים לעשות לעצמו הכנה גדולה בערב שבת קודש, וכמו שכתוב (בשלח ט"ז ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ועיקר ההכנה הוא לידע שזה השבת הראשונה שלו, וכן השבת האחרונה שלו, ואם אדם חושב כך, אזי יקבל את השבת בצורה אחרת לגמרי, ודבר זה מספרים מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מוויטעבסק זי"ע, שכל שבת היה אצלו שבת חדש לגמרי, כאילו עדיין אף פעם בעולם לא זכה לשמור שבת, וכן צייר בדעתו שזה השבת האחרונה שיש לו בזה העולם, ולכן כל שבת היה אצלו ענין אחר לגמרי, ואמר הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע, ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, על זה שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות כ"ג:) מת בערב שבת סימן יפה לו, שאם אדם מפנה את עצמו מכל עסקי העולם הזה כאילו הוא מת כדי לעשות הכנה לשבת, על ידי זה השבת יאיר לו בצורה אחרת לגמרי, ויאיר עליו מלך הכבוד בעצמו בהארה נוראה ונפלאה כזו שלא טעם טעם שבת מימיו, אשרי לו. הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה לטעום טעם השבת, ונזכה להכלל באין סוף ברוך הוא.
המאחל לך שבת שלום
בעזה"י יום א' לסדר אמור כ"ז ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
דע לך שבימים אלו ימי הספירה צריכים מאד מאד למסור את נפשו בשביל אהבת הזולת, כי הס"מ אורב מאד מאד לעשות פירודים בין נשמות ישראל, וביותר בין תלמידי חכמים, כמאמרם ז"ל (ברכות ו.) האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו; הדוחק שיש בין התלמידי חכמים, זה בא מאלו הקליפות והשדים והרוחות שנבראו מחמת חטאי התלמידים, כי הנה התנא רבי עקיבא שכל הלימוד שלו היה "ואהבת לרעך כמוך", כמאמרם ז"ל (ירושלמי נדרים פרק ט' הלכה ד') רבי עקיבא אומר 'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל גדול בתורה, דייקא תלמידיו מתו בין פסח לעצרת מפני שלא כיבדו זה את זה, וכל זה מחמת שלא היה להם אמונת חכמים בלימוד רבם, כמובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ראש חודש הלכה ו' סימן ג') ועל ידי זה פגמו באהבת חברים, ולא דנו אחד את השני לכף זכות, ולכן עלינו לתקן את הענין הזה, ולהתחזק באהבת חברים, ואיש את רעהו יאמר חזק, וזה הצלחה של קהילה כשאנשי הקהילה מחזיקים את עצמם ביחד, ומכבדים את דברי הרב בתמימות ובפשיטות גמור, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ובכל קיבוצי אנשי שלומינו שהיה שורה אהבה גדולה מאד בין התלמידים, גדלו והצליחו בדרך פלא וכו', ולהיפך איפה שהיה מחלוקת ומריבות ואי הבנות וכו', לבסוף נפלו נפילה אחר נפילה עד שנתבטלו לגמרי וכו' וכו', כי העיקר תלוי כפי אהבת חברים, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, ולכן אני מאד מבקש אותך שתשתדל לדון את כולם לכף זכות, כי על כל אחד ואחד עובר כל מיני משברים וגלים וכו', וצריכים לעזור אחד להשני. תהלה לאל היום מתחיל לתפקד הבית התבשיל – אהל אברהם, שזה יאחד את כלל אנשי שלומינו, שזה הצדקה הכי גדולה שרק יכול להיות, כמו שכתוב (משלי י"א) "וזורע צדקה שכר אמת" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא לך לך) זה אברהם, שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים, שנאמר (בראשית כ"א) "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי"ה אל עולם" לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו, ואמר להם לי אתם מברכין ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח, והיו אומרים לו היכן הוא, אמר להם שליט בשמים ובארץ וממית ומחיה מוחץ ורופא צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר עולם מגדל צמחים ואילנות מוריד שאול ויעל, כיון שהיו שומעין כך היו שואלין כיצד נברך אותו ומחזיקין לו לטובה, היה אומר להם אמרו ברוך השם המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר והיה מלמדם ברכות וצדקות, הוא שאמר הכתוב (בראשית י"ב ה') "ואת הנפש אשר עשו בחרן", ולכן אשרי מי שיעזור לי לפתח יותר ויותר את הבית התבשיל – אהל אברהם, שזה פתוח לכולם 'כל דכפין יתי ויאכל' מי שרק רעב יכול לבוא ולאכול, והעיקר לברך את הקדוש ברוך הוא בקול גדול, ולהשתדל מאד מאד שלא יהיה שמה חס ושלום איזה מושב ליצים וכו', אלא ידברו דיבורי אמונה והשגחה פרטיית, ודיבורי תורה וכו' וכו', כי מה זה מושב ליצים? אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ג') שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים, שנאמר (תהלים א') "ובמושב לצים לא ישב", אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (מלאכי ג') "אז נדברו יראי הוי"ה איש אל רעהו ויקשב הוי"ה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי הוי"ה ולחושבי שמו"; ולכן אני מאד מבקש את כל אלו שאוכלים בבית התבשיל – אהל אברהם, שיברכו ברכת הנהנין בקול גדול, וכן שידברו ביניהם רק דיבורי תורה ודיבורי אמונה והשגחה פרטיית, והיה זה שכרי. היות שיש עכשיו בעולם החרדי הרבה נושרים ונושרות לצערינו הרב, ולצער ההורים של הילדים וכו', שרואים בחוש שהילדים האלו גומרים בבית סוהר וכו', וכן עם סמים ועם אלימות וכו', ולבסוף מסתבכים עם החוק וכו', וההורים סובלים מזה סבל נוראי כידוע דבר זה לכולם, ולכן לקחתי על עצמי עכשיו משימה חדשה להציל את הנוער שלנו, ואני הולך לשנות את כל מערכת החינוך אצלינו בדרך כזה שעוד לא היה בשום מקום, אך אני צריך את עזרתך שתשתדל לעזור לי בכל מיני אופנים שבעולם, כי זה עולה המון כסף להביא מחנכים מקצועים מבחוץ, ולכן תרחם על הילדים שלך ותשתדל גם כן להביא 'הוראת קבע' להפרוייקט הזה, כדי שנזכה לשמור על טהרת ילדינו בחינוך הטהור, ואל יקל בעיניך דבר זה בשום פנים ואופן. אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום מקרא: מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, או שתלמד לבד או שתלמד עם חברותא או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו. העיקר תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואם בני אדם היו יודעים מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, היו מתמידים בזה מאד מאד, ולכן אל תהיה בטלן, אפילו כמה דיבורים שמדברים עמו יתברך, זה עושה רושם גדול בשמים.הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ב' לסדר אמור כ"ח ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שאל תבלבל את עצמך משום דבר, ומשום בריה שבעולם, אלא הדבק את עצמך בו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, ותלך איתו בתמימות, כמו שכתוב (דברים י"ח י"ג) "תמים תהיה עם הוי"ה אלקיך", ופירש רש"י התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו, עיין שם, ואסור לך להתבלבל עם אנשים אחרים, כי כל אחד ואחד יש לו שורש אחר בעולמות העליונים, ולכן אסור להתבלבל מאף אחד בעולם, ולא להסתכל וכו', ומכל שכן לא לקנאות את הזולת, כי אף פעם לא תדע מי הוא? ומאיזה עולם הוא בא? ומה יש לו לתקן בזה העולם? כל אחד צריך רק להסתכל על עצמו, ולא להתבלבל מאחרים כלל, ואז יחיה חיים אמיתיים חיים נצחיים, ויהיה תמיד שמח, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שלכל בר ישראל יש לו נקודה מה שאין בחבירו, ולא עוד אלא אחד לא יכול לחקות את השני בנקודתו, לכל אחד יש לו ענין אחר לתקן בזה העולם, ולכן עובר עליו מה שלא עובר על הזולת וכו' וכו', ולכן אסור להתבלבל מאחרים בשום פנים ואופן, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס) ברוך חכם הרזים כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו, וכן אומר (איוב כ"ח) "לעשות לרוח משקל ומים תיכן במדה" כל בריה ובריה יש לו דעת בפני עצמו, תדע לך שהוא כן משה מבקש מן הקדוש ברוך הוא בשעת מיתתו, ואומר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה, כשאני מסתלק מהן בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו, מנין, ממה שקראו בענין שנאמר (במדבר כ"ז ט"ו) "יפקוד הוי"ה אלהי הרוחות לכל בשר" וגו'; נמצא שכל אחד ואחד יש לו דעת אחר וכו', וענין אחר וכו', ואף אחד לא דומה להשני וכו', והצדיק האמת הוא יודע איך לדבר עם כולם, עם כל אחד ואחד כפי דעתו ובחינתו ושורש נשמתו וכו' וכו', ולכן אין להתבלבל מאחרים כלל, ואם תלך בדרך זו, אז תמיד תהיה שש ושמח, ולא תבלבל את עצמך משום בריה שבעולם, וכבר פירש רביז"ל (הקדמה לקוטי מוהר"ן חלק ב') את הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם" שאברהם עבד השם רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי השם ומונעים אותו, ולא על אביו ועל אמו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם; וכן כל הרוצה להכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להכנס כי אם על ידי בחינה זו שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: "אחד היה אברהם" כאילו הוא יחיד בעולם; אשרי מי שהולך בדרך זה, ואז אף פעם לא ישבר וכו'. אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך להיות בשמחה, אשר אין למעלה מזה, ומוהרנ"ת ז"ל הבטיח לאחד מתלמידיו אם תהיה תמיד שמח, לא תראה פני גיהנום, ויכולים להבין את זה בפשיטות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר מדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם גיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזו שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, ואל תדחה את השמחה ליום מחרת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן תהיה היום בשמחה, ותגאל את עצמך מהגיהנום שאתה נמצא בה וכו'. בימים אלו שהם ימי הספירה, מה טוב ומה נעים באם מרגילים את עצמם ללמוד הרבה זוהר ותיקונים, כי תלמידי רבי עקיבא מתו בימים אלו מפני שלא כיבדו זה את זה, עד שבא רבי שמעון בן יוחאי וגילה סודות התורה, אורות צחצחות מגילוי אלקותו יתברך וכו', שזה מה שמביא אחדות בין עם ישראל, כי הרגע שיודעים אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה בעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, על ידי זה מתבטל הס"מ שרוצה לעשות פירודים בין נשמות ישראל, ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו בימים אלו ולומד הרבה את ספרי הזוהר והתיקונים שזה דבר גדול מאד מאד, עד כדי כך שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ק"ח) ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד מאד. ודע שעל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה, והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך. דהיינו השבח שמשבח ומפאר את העובד השם, דהיינו הלשון הרגיל בזוהר לומר זכאה וכו', על כל מצוה ועבודה וכו'. ולהיפך הצעקה שצועק וי וכו', וי לה וי לנשמתה על הסר מעבודת השם. אלו הלשונות מעוררים מאד את האדם לעבודתו יתברך, וכן אמר רביז"ל (שם סימן ק"ט) רבי שמעון בן יוחאי קידש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך. והאריז"ל נתן תיקון לבעל תשובה לומר בכל יום חמש דפים זוהר וחמש דפים תיקונים.אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, רבי שמחיה ומחזק אותנו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
בעזה"י יום ג' לסדר אמור כ"ט ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל … נ"י
אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך רק לשמוח ולשמח את אחרים, אשר אין למעלה מזה, כי השמחה זה הגאולה פרטיית של כל אדם, ולא בחינם שרביז"ל הדגיש מאד מאד על מדת השמחה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה וכו', וכפי קלקול השמחה והניגון, כן בא החולאת על האדם, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחורה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה בין בגשמי בין ברוחני, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע של האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל; ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקצ"ג) שאפילו בעת הצער והריחוק מעבודתו יתברך וכו', וכן מה שעובר עליו כל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', עם כל זאת צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד, ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כי כל בר ישראל מלא נקודות טובות, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; והעולה על הכל צריך לשמוח במה שזכה שלא עשני גוי כגויי הארצות וכו', ולהפוך את כל היגון ואנחה והצער והיסורין לשמחה גדולה, וצריכים לשמור מאד מאד מעצבות ומרירות ומדכאון שזה אבי אבות הטומאה וכו', ואפילו שהס"מ רוצה לשבור אותו לגמרי ולומר לו שאין לו כבר שום תקוה ותוחלת, עם כל זאת ראוי לו לומר לעצמו, אף על פי שאני כמו שאני וכו', אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל, ולקיים כמה מצוות בכל יום ציצית, ותפלין, וקריאת שמע, וצדקה, ושבת, וכיוצא, ואף על פי שגם בעשיית המצוות הם כמו שהם וכו', אף על פי כן על כל פנים יש בהם בוודאי נקודות טובות מאד שנעשה מהם שעשועים גדולים למעלה בכל העולמות, כי הרי אפילו על ידי המצוות שנעשין על ידי פושעי ישראל, כי כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, מתפאר בו השם יתברך הרבה, כמו שכתוב (ישעיה מ"ט) "ישראל אשר בך אתפאר", וצריכים לדעת אשר המרה שחורה והעצבות מתגבר על האדם יותר מן הכל, וקשה לשברה יותר מכל המדות, ומזקת להאדם מאד יותר מהכל. וכל עיקר התרחקות של כל אדם מהשם יתברך, היא רק מחמת עצבות ומרה שחורה ודכאון שמתגברים עליו, על כן צריכין לראות לשמח את עצמו בכל הכוחות בכל מה דאפשר אפילו בעת שצר להאדם ודחוק לו מאד בגשמיות וברוחניות, הן בפרנסת הנפש, הן בפרנסת הגוף, אף על פי כן צריך לראות לבטוח תמיד בהשם יתברך שסוף כל סוף לא יעזוב השם יתברך אותו וכו', ולכן ראוי לשמח את עצמו בכל מה דאפשר; וזה התכלית והשלימות שאדם צריך להגיע אל זה, וכן השלימות הוא לשמח גם אחרים, כי אין עוד מצוה יותר גדולה מצדקה, וכמו שיש צדקה בגשמיות שנותנים לאכול לאדם אשר זה הצדקה הכי גדולה, כי (בבא בתרא ט) אין בודקין למזונות, היינו בכל דבר יכולים לרמאות בני אדם וכו', אבל אם בא אחד והוא רעב וצמא, שמה הוא לא יכול לרמאות אותך, כי מי שבאמת רעב או צמא הוא יאכל וישתה, ומי שלא רעב וצמא הוא לא יאכל ולא ישתה, ולכן אין צדקה יותר גדולה מלתת לאכול לרעבים וצמאים, שזה הבית התבשיל – אהל אברהם שלנו שהקמתי ביבנאל, ליתן לאכול לכל רעב וצמא, כמו כן ויותר מכן יש צדקה רוחניות, שפירש רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ו) את הפסוק (תהלים מ"א) "אשרי משכיל אל דל", היינו כשהוא בקטנות המוחין, ומשכיל עצמו לבוא לגדלות המחין, אזי "ביום רעה ימלטהו הוי"ה" נמתקין כל הדינין. ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המוחין, עצה לזה, שישכיל אחרים, ועל ידי זה נתעורר גם אצלו; היינו בזה שמכניסים שכל בדל, אדם ששבור רצוץ עצוב מדוכא וכו' וכו', מכל מה שעובר עליו, ונכנס בתוך עצמו וכו', והוא ממש נכנס ביאוש ודכאון פנימי וכו', ובא יהודי ומחזק ומעודד ומשמח אותנו ומחדיר בו תקוה לחיות, אין עוד צדקה יותר גדולה מזו, ולכן לא בחינם שרביז"ל הזהירנו מאד לחזק ולעודד ולשמח את כל בר ישראל, אשר על כולם עובר מה שעובר, אשרי מי ששמח בעצמו, ואשרי ואשרי מי שמשמח גם אחרים, שזה הצדקה הכי גדולה ברוחניות. אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם. כתב הרמב"ם (פרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה כ"א) יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה ובחכמה הוא אומר (משלי ה' י"ט) "איילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד"; ולכן אל תהיה בטלן, אם תקבע לעצמך ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, זה מה שיציל אותך מכל המחשבות של ניאוף שיקוץ תיעוב וזיהום וכו', וזה מה שידביק אותך בו יתברך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט:) אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; ולכן חוסה על נפשך וראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי אפילו בגירסא, כי רק זה יציל אותך מלרדת שחת, כי כל זמן שתחזיק בדף גמרא, נכון לבך יהיה בטוח שתשאר יהודי ירא שמים הדף היומי של היום ביצה ל', ואל יקל בעיניך דבר זה, כי אם תהיה קבוע בכל יום אפילו לומר את הדף גמרא, אזי זה יציל אותך מהשאול תחתית, ולכן תמסור את נפשך אפילו לומר את הדף גמרא בסדרת הדף היומי של כל יום, וזה יעזור לך לעבור על כל המשברים שאתה עובר. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתציית אותי ולא תתחרט לא בעולם הזה ומכל שכן לא בעולם הבא.