|
||
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: ג' תשרי | ד' תשרי | ה' תשרי | ז' תשרי | ח' תשרי | ט' תשרי | יא' תשרי | יב' תשרי | י"ג תשרי | ערב חג הסוכות | ערב חג הסוכות – מכתב כללי | י"ח תשרי | כ"ד תשרי | כ"ה תשרי | כ"ו תשרי | כ"ח תשרי | כ"ט תשרי |
||
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר וילך ג' תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שזיכני הקדוש ברוך הוא בזכיות חנם להיות בראש השנה אצל רביז"ל נס בתוך נס שעשה עמי הקדוש ברוך הוא, שהחזירני לחיים רק בזכות תפלות רבים שהתפללו עבור בריאותי, מאז ששכבתי בבית חולים אחר שעברתי ניתוח לב פתוח, לא הפסקתי יום יום שעה שעה וכו', לבקש ממנו יתברך, אנא חוס ורחם עלי שאזכה להיות עוד בראש השנה תשע"ג (ת'הא ש'נת ג'אולת ע'ולם) אצל רביז"ל, ולא הפסקתי מלצפות ומלקוות שאזכה להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, ותהלה לאל זכיתי להיות שם, והיום חזרתי לביתי, מה אומר ומה אדבר וכו', אין מילים להודות להקדוש ברוך הוא על החסד הנפלא הזה שעשה עמי, יעזור הקדוש ברוך הוא, שהשנה הזו נזכה להרחיב את קהילתינו הקדושה ביבנאל בגשמיות וברוחניות, המונה כבר למעלה מארבע מאות משפחות, ולמעלה מאלף ילדים בהמוסדות שלנו, ואני רוצה שהשנה הזו הבא עלנו לטובה, תוגדל החסד והצדקה בין אנשי שלומינו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט תהלים רמז תתל"ד) אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון, נעשו המלאכים כתות כתות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים; תהלה לאל זה נתקיים בקהילתינו הקדושה במלוא מובן המילה, את החסד והצדקה שהכנסתי בין אנשי שלומינו היקרים אין בכל העולם כולו דבר כזה, ותהלה לאל בקהילתינו הקדושה נתקיים דיבור של רביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ולכן אני מאד מבקש אותך שתתחיל את השנה החדשה עם יסוד היסודות האלו, "חסד" לעשות עם השני שדבר זה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, וכמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות. "צדקה" להקפיד מאד לתת לפני כל תפילה שחרית מנחה ערבית, כמה פרוטות לצדקה חוק ולא יעבור, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי מצוות צדקה חייב כל יהודי לתת אפילו כשהוא עני גדול מאד, וכמו שצריכים לשמור שבת ולהניח תפילין בכל יום, ולאכול כשר, כך אדם חייב לתת צדקה, אבל כשאין לו, הוא לא פטור מלתת כמה פרוטות וכו', ורוב בני אדם מזלזלים במצוות צדקה שזה המצוה הכי גדולה, מפני שחושבים שצריכים לתת איזה נתינה גדולה, אבל שוכחים שבאלו הפרוטות קטנות שנותן כל יום, בזה הוא קיים מצוות צדקה, ורק זה מה שילווה אותו אחר מיתתו, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סוטה ג:) כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך"; איזה נחת רוח יהיה לאדם כשנשמתו תצא מגופו ותעלה למעלה, ואלו הפרוטות שנתן בכל יום ילכו לפניו, ועוד דרשו על פסוק זה (בבא בתרא יא.) אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד הוי"ה יאספך" אתה לא יכול לתאר איזה שמחה יהיה לך שם בשמים עם הפרוטות האלו שנתת כל יום לקופת הצדקה, "מנין" למסור את נפשו להתפלל את השלוש תפילות במנין דייקא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה. "דף היומי" מה טוב ומה נעים באם תהיה חזק ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, שאין למעלה מזה, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ומי שמרגיל את עצמו ללמוד בכל יום דף גמרא, מרגיש סיפוק לנפש מאד, ולכן אל תהיה בטלן, תראה לחטוף בכל יום דף גמרא, אפילו שאתה לא מבין את הכל, על כל פנים תגרוס דף גמרא בגירסא בעלמא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך. "התבודדות" תשתדל לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ולספר לפניו יתברך כל מה שעובר עליו בפרטי פרטיות, שאין למעלה מזה, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, אפילו דיבור אחד זה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ולכן כל מה שאתה צריך, תבקש רק ממנו יתברך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר וילך ד' תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שתראה להיות בשמחה, וכלל זה תיקח בידך, כשבר ישראל שש ושמח, סימן שהוא נמצא בהקדושה, ולהיפך חס ושלום כשנמשך אחר העצבות והעצלות המרירות והדכאון, הוא נמצא בהטומאה, ולכן ראה מה לפניך, ותקיים מה שאמר החכם מכל אדם (משלי ו' ג') "עשה זאת אפוא בני והנצל" וגו', ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מדרש תהילים סימן ח') עסוק בתורה, שנאמר (משלי ו' ג') "עשה זאת איפא בני והנצל". ואין זאת אלא תורה, שנאמר (במדבר י"ט י"ד) "זאת התורה אדם", כי התורה הקדושה מוציאה את האדם מכל מיני לכלוכים וזוהמות וטומאה שנפל אליה וכו', והתורה משמחת את האדם, כי היא מוציאה את האדם מכל מיני עבירות שבעולם, כי באמת מה שאדם שרוי בעצבות ובמרירות ובדכאון, זה מחמת העוונות שלו, אבל התורה הקדושה מכפרת לו על הכל, כמאמרם ז"ל (ויקרא רבה פרשה כ"ט סימן י') אמר להם הקדוש ברוך הוא, הואיל וקבלתם את תורתי מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם לפני, אדם שאפילו חטא בר מינן, ועבר על רצונו יתברך, רחמנא ליצלן, עם כל זאת אם מקבל על עצמו ללמוד תורה, הקדוש ברוך הוא מכפר לו על הכל, כל כך חשוב בעיניו יתברך ללמוד תורה הקדושה, ולכן אל תהיה בטלן, עכשיו אנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה, ראה ללמוד בכל יום שיעור במקרא, שיעור במשנה, שיעור בגמרא, ותהיה חזק בדף היומי, ודע לך שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) שהעולם לא נתיסד אלא על התורה והקדוש ברוך הוא נתנה לישראל שיתעסקו בה ובמצותיה יומם ולילה, שנאמר (יהושע א') "והגית בו יומם ולילה" ואומר (תהלים א') "כי אם בתורת הוי"ה חפצו" וגו' "והיה כעץ שתול על פלגי מים" וגו', שבשביל שומרי התורה העולם עומד, שכן אמרה חנה (שמואל א' ב') "כי להוי"ה מצוקי ארץ" ומי הם מצוקי ארץ אלו שומרי התורה שבזכותם הושתת התורה שנאמר (שם) "וישת עליהם
|
||
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר וילך ה' תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בשבת חדשה שעוד לא היתה בעולם, ובפרט בשנה חדשה, ועלינו לשמוח מאד מאד, כי ידוע מה שאמר האריז"ל שבימים האלו בין ראש השנה לבין יום הכיפורים, יכולים בכל יום לתקן את אשר פגמו כל ימי השנה, כגון עכשיו בערב שבת יכולים לתקן כל מה שפגמנו כל השנה ובכל ימי חיינו בערבי שבתות אם חוזרים בתשובה אמיתיית, וכמו כן בשבת קודש הזה יכולים לתקן כל מה שפגמנו כל שבתות השנה, וכן כל שבתות של כל ימי חיינו, ולכן ראוי לנו לעשות היום תשובה על כל מה שפגמנו כל ימי ערבי שבתות של כל השנה ושל כל ימי חיינו, שאז הס"מ מעורר מחלוקת ומריבות בכל בתי ישראל, כמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו. ולכן היום דייקא צריכים לתקן מה שפגמנו בזה כל השנה, ואל ייקל בעיניך דבר זה, על אחת כמה וכמה שבשבת קודש זו יכולים לתקן את כל מה שפגמנו בכל שבתות השנה בשנה זו, ומאז שאנחנו נמצאים בזה העולם, שפגמנו בחילול שבת וכו', ולא היינו שמחים בשבת כראוי לנו, ולכן ראוי לנו לקבל את השבת הזה בשמחה עצומה, אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) אשר בשבת צריכים להיות מאד מאד שמח, ולהתענג בתענוגי שבת. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כי שבת כביכול הוא העין של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסתכל עלינו דייקא על ידי שבת, בסוד (שמות ט"ז כ"ט) "ראו כי הוי"ה נתן לכם השבת", ומובא בתיקוני זוהר (תיקון ע') ש' תלת ענפי תלת גוונין דעינא, ב"ת דשבת דא בת עין; היינו שבת הם שתי אותיות, ש' יש בו שלוש קווין כנגד שלוש צבעים שיש בתוך העין, ב"ת זה בת עין השחור שבעין, היינו כביכול שעל ידי שבת הקדוש ברוך הוא שומר ומסתכל עלינו בששת ימי השבוע, כי כל השפעה על האדם נמשך רק על ידי שבת, ולכן שבת כל כך חמור וכו', ולהיפך שבת כל כך קדוש, כי כביכול דרך שבת הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, ולכן עלינו רק לשמוח כל השבת שאנחנו זוכים לשמור את השבת.
|
||
|
||
בעזה"י יום א' לסדר האזינו ז' תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו עומדים שלוש ימים לפני יום הכיפורים, יום שהקדוש ברוך הוא מוחל לנו על כל עוונותינו, ולכן מצד אחד צריכים מאד מאד לשמוח על נועם חלקינו שזכינו להבראות מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ויש לנו יום אחד בשנה שהקדוש ברוך הוא מוחל על עוונותינו, עם כל זאת מצד שני עלינו לפחד ולרעוד מאד מאד מיום הדין שבא, כי בראש השנה הקדוש ברוך הוא כותב את מה שיקרה עם האדם כל השנה, וביום הכיפורים הוא חותם על זה, נתנו לנו ימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים להתעורר בתשובה שלימה, ולבקש ולהתחנן על נפשינו שיחוס וירחם עלינו, ויוציאנו מאפילה לאורה משעבוד לגאולה וכו' וכו', ויקרע את גזר דיננו שנגזר עלינו וכו', כמאמרם ז"ל (יבמות מ"ט:) על הפסוק (ישעיה נ"ה ו') "דרשו הוי"ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים; היינו שעכשיו בעשרת ימי תשובה יכולים לתקן את הכל מה שפגמנו כל השנה, כי בראש השנה כתבו את התקציב של האדם כל השנה, וביום הכיפורים חותמים על זה, אבל בעשרת ימי תשובה עדיין יכולים לבטל את כל מה שגזרו עליו.
|
||
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר האזינו ח' תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתעורר עכשיו לפני יום הכיפורים, שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ג' סימן ח') יום אחד שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה, זה יום הכיפורים; מחכים כל השנה על היום הזה, יום שהקדוש ברוך הוא מכפר על כל העוונות, אבל מובא ברמב"ם (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי" ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.
|
||
|
||
בעזה"י יום ג' ערב יום הכיפורים ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י אף שהיום זה לא זמן לכתוב, כי חיל ורעדה פנימית נכנס בכל בר ישראל, ומה גם שמלאכים יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון, ואמר הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע שאפילו הדגים בים רועדים וזוחלים מיום הדין והנורא הזה.
|
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר האזינו י"א תשרי מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שזכינו להכנס בתוך הארבע ימים שבין יום הכיפורים לבין חג הסוכות, שהארבע ימים ההם נקראים מחרת יום הכיפורים שמאיר בהם שמו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, כי ביום הכיפורים מכפרים את העוונות, וזה שמחה מאד מאד גדולה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק א') ימים יוצרו ולא אחד בהם, זה יום הכיפורים לישראל, לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקדוש ברוך הוא, שנתנה באהבה רבה לישראל ובשמחה; ולכן ראוי לנו לשמוח בימים האלו מאד, ולהיות עסוקים בבניית סוכה, וקניית ד' מינים, ועל כולם לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם חלקינו וגורלינו, וזכינו להיות אצל רביז"ל בראש השנה באומן, שבזה ראוי לנו לשמוח כל השנה.
|
||
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר האזינו י"ב תשרי מחרת יום הכיפורים שם השם [ה'] ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים עכשיו בין יום הכיפורים לבין חג הסוכות, שאמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות דברים השייכים לסעודה הלכה ד' אות א') שבד' ימים האלו שבין יום הכיפורים לסוכות, אז נמשכים כל החסדים והרחמים גמורים, ויכולים לזכות לכל המוחין דקדושה, כי הרי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ו) שמחרת יום הכיפורים זה שם השם, ומובא מגורי האריז"ל שהד' ימים האלו הם כנגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, ובד' ימים האלו עם ישראל עסוקים רק במצוות, לבנות סוכה ולקנות ד' מינים וכו' וכו', וכמאמרם ז"ל (ילקוט ויקרא רמז תרנ"א) מיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו וביום טוב הראשון של חג הם נוטלין לולביהן ואתרוגיהן בידיהן. ומקלסין להקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא אומר להן כבר מחלתי לכם על מה שעבר מכאן ואילך חשבו עונותיכם לפניכם, לפיכך אמר ביום הראשון ראשון לחשבון עונות מיום הראשון של מועד ואילך; ולכן עלינו לשמוח מאד מאד בימים אלו בשמחה אין סופית, ובפרט השנה שיוצא באמצע הארבע ימים שבת, עלינו לשמוח ביותר ויותר, כי גם בכל שבתות השנה ראוי לנו לשמוח מאד מאד כמו שהזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שבשבת צריכים להיות מאד מאד שמח, על אחת כמה וכמה עכשיו ששבת יוצא מהד' ימים שבין יום הכיפורים לסוכות, צריכים להיות "משונה פרייליך", היינו בשמחה עצומה מאד מאד, ואתה צריך לדעת כי דייקא על ידי שמחה זוכים להמשיך על עצמו אורו יתברך, וכמובא בזוהר (תצוה קפד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים.
|
||
|
||
בעזה"י מוצש"ק לסדר האזינו י"ג תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נכנסים עכשיו בחג השמחה, כי אחר שעבר עלינו הימים הקדושים והנוראים ראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו נכנסים בתוך הסוכה הקדושה, שהיא צל האמונה, וזה השמחה הכי גדולה שבר ישראל מסובב עם אמונה בו יתברך, ומרגיש אשר מלא כל הארץ כבודו, ואין בלעדו יתברך כלל, והוא מושגח בהשגחה פרטיית, שזה השמחה הכי גדולה, ולכן החג הזה נקרא זמן שמחתינו, וכן חג האסיף, שבו נתאסף כל הנקודות טובות שזכינו לעשות בימינו, ולכן מוכרחים להיות בשמחה עצומה, ולא להתבלבל משום חלישות הדעת וקטנות המוחין שמכניס הס"מ בלב האדם, ודע לך ששמחה זה הקדושה, ועצבות ומרירות וחלישות הדעת זה הטומאה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות רק בשמחה, כי עם עצבות לא פועלים שום דבר, רק מסתבכים יותר ויותר, ואף שאני יודע שמרוב צרות ויסורים ומרירות שעובר עליך קשה לך להיות בשמחה, עם כל זאת אתה מוכרח להכריח את עצמך עם כל הכוחות רק להיות בשמחה, כי כשאדם שש ושמח שום קליפה וסטרא אחרא לא יוכל לגשת אליך, כי הטומאה רק עצבות, מה שאין כן הקדושה זה רק שמחה, ובזה אדם יכול למדוד את עצמו אם הוא בהקדושה וכו', או אם הוא בהטומאה וכו', שיסתכל איך שהוא מחזק את עצמו בשמחה, כי השמחה מדביק את האדם אל האין סוף ברוך הוא, ואל תניח לרגע שהס"מ יכניס בך חלישות הדעת וקטנות המוחין וכו', דע לך שזה בא מהעוונות וכו', ולכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק לשמוח ולשמח את אחרים, ובזה אתה שורף את כל הקליפות שמסבבים אותך, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; ואלו הקליפות מכניסים באדם עצבות ומרירות וחלישות הדעת, ולכן ראה מה לפניך, אל תהיה בטלן, בא עכשיו ימי השמחה, ואנחנו נכנסים בתוך הסוכה הקדושה עם הד' מינים שהם הנשק הכי חזק שלנו נגד הס"מ, מה אתה צריך להיות עצוב וממורמר, ולהיות בחלישות הדעת? אתה לא רואה שהס"מ רוצה רק לשבור אותך ולעשות ממך סוף וקץ וכו', ולכן תלעג לו ותתחזק בכל מיני כוחות שבעולם רק להיות בשמחה, ותשמח את אשתך, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, ובכלל תראה שבבית יהיה שרוי כל החג רק אוירה של שמחה, ותשמור מאד מאד לא להיות עצבני וממורמר וכו' וכו', רק תהיה בשמחה, וזה יעזור לך לעבור על הכל.
|
||
|
||
בעזה"י יום ראשון ערב חג הסוכות ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נכנסים עכשיו בחג הסוכות זמן שמחתינו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתשתדל עם כל הכוחות שבעולם רק להיות בשמחה, ובשום פנים ואופן שלא יכנס בך איזה חלישות הדעת וכו', או איזה כעס והקפדה וכו', שכל זה בא מהס"מ שרוצה להפיל אותך ברשתו, כי אין עוד דבר שמבטל את הטומאה והקליפות שברא מחמת עוונותיו, כמו השמחה, שאדם צריך לשמוח בשמחת המצוות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) שאפילו שאדם נמצא בעומק הקליפות וכו', עם כל זאת כשמקיים את המצוות בשמחה, על ידי זה הוא עולה מעולם ועד עולם, עד שמגיע אל עצם האצילות להיות דבוק בחי החיים בו יתברך וכו', ולכן אל תהיה בטלן, דייקא בימים אלו תשתדל מאד מאד להיות סבלן גדול, ולא להכנס בעצבים על אף אחד, רק לשמוח, וזכור גם זכור שהחג הזה נקרא חג האסיף, שאז מתאספים כל המצוות והנקודות טובות שקיים כל השנה, ולכן ראוי לך לשמוח מאד מאד, וכתב הרמב"ם (פרק ח' מהלכות לולב הלכה ט"ו) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להפרע ממנו, שנאמר (דברים כ"ח) "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב", וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר (משלי כ"ה ו') "אל תתהדר לפני מלך" וכל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו, הוא הגדול המכובד העובד מאהבה, וכן דוד מלך ישראל אמר (שמואל ב' ו') "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני", ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני השם, שנאמר (שמואל ב' ו') "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני הוי"ה"; ורביז"ל אמר (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ואצלו יתברך שרוי רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו".
|
||
|
||
בעזה"י יום ראשון ערב חג הסוכות ה'תשע"ג שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים עכשיו בימי שמחתינו חג הסוכות, שהיא חג מיוחדת במינה, שנכנסים בתוך הסוכה הקדושה שהיא צל האמונה, ובכל דקה שרק יושבים בסוכה ומכוונים שאנחנו יושבים בתוך הסוכה, מקיימים בזה מצוות עשה, ונמשך על האדם הארה נוראה ונפלאה מאד, כי מרגישים איך שהשכינה מסבבת אותנו, ואנחנו נמצאים בתוך אורו יתברך, אשרי מי שיקח את הארה הזה על כל השנה, שתמיד יחשוב שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא נמצא בתוך האור המסכך אותו תמיד.
|
||
|
||
בעזה"י יום חמישי חול המועד חג הסוכות י"ח תשרי הילולא דרביז"ל ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י אף על פי שלא כותבים בחול המועד, אבל בדבר האבד כולם מתירים, ולכן באתי לעורר אותך היות שהיום מתחילים ללמוד בסדרת דף היומי מסכת שבת, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תתחיל היום ללמוד דף גמרא בסדרת דף היומי, כי חבל על כל יום שלא לומדים את הדף גמרא, ולכן אל תפספס אפילו יום אחד מלימוד דף גמרא, ואפילו רק בגירסא, ואפילו שאתה לא מבין שום דבר, אף על פי כן תהיה חזק בלומר את הדף גמרא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", ומובא בזוהר (קדושים פה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע. [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד] כל מלה ומלה סלקא [כל מילה ומילה עולית למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס] וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב על נחל העליון] ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה, אפילו שהוא לא מבין אילנות גדולות, ונקראים ערבי נחל], מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה, ועל כן תעשה לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום דף גמרא, וזה יציל אותך מכל רע, ואני מאד מבקש אותך לטובתך הנצחית שתציית אותי ולא תתחרט, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ואשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא בכל יום, שזה ישמור אותו מכל רע, וימשיך עליו את הארבע מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א', ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואפילו רק בגירסא לגרוס את הדף זה יתן לך סיפוק נפשי מאד, ואפילו ללמוד בלי הבנה זה יעזור לך, וכן בחג ובחול המועד תהיה חזק בזה מאד מאד, כי חבל על כל יום שעובר בלי לימוד דף גמרא, שזה שמירה לאדם ומדביק אותו אל האור אין סוף ברוך הוא, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שגורס ולומד בכל יום דף גמרא, שאז ממשיך על עצמו צלם אלקים, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה, וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ריד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך.
|
||
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר בראשית כ"ד תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שנכנסו בנו מצוות כאלו, שראוי לנו לשמוח עמהם כל השנה, כגון מצוות סוכה, זה זכר לענני כבוד שהקדוש ברוך הוא סיכך אותנו עם עננים בשעה שהלכנו במדבר, והסיכוך הזה זה שכינת עוזו יתברך, שאדם מרגיש שהקדוש ברוך הוא מסכך עליו, כי מלא כל הארץ כבודו, והכל לכל אלקות גמור הוא, ואדם מתחבא בתוך האור הזה, אשר אין לך עוד תענוג יותר גדול מזה, שאדם מרגיש שהוא מסוכך עם צילו יתברך, בסוד (ישעיה נ"א ט"ז) "ובצל ידי כסיתיך", שאז אף אחד לא יכול לעשות לו שום נזק, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ה) כי כשבר ישראל מסוכך עם גילוי אלקות, שום קליפה ומשחית לא יכול להזיק לו, וזה היה הענני כבוד שסיככו את עם ישראל מהרגע שיצאו ממצרים עד שנכנסו לארץ ישראל, ולזכר זה אנחנו עושים את מצוות סוכה, אבל עלינו להמשיך על עצמינו את אור הסוכה כל השנה, היינו שאדם ירגיש שהוא מסוכך עם אמתת מציאותו יתברך, שאז אף קליפה ומשחית לא יכול להזיק לו, כי באמת אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו.) תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין, אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה; אבל תיכף ומיד כשבר ישראל מחדיר בעצמו את אמתת מציאותו יתברך, ואיך שאין בלעדו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, מיד יתפרדו כל פועלי אוון, ולא יכולים לעשות לו שום דבר, ואת ההארה הזאת אנחנו צריכים להמשיך על עצמינו כל השנה, תמיד ללכת במחשבה כזו שהוא יתברך מסכך עלינו, וכן הד' מינים הקדושים שהם הכלי זיין שלנו, כמובא (תיקוני זוהר תיקון א' כ"ט.) שאמר רבי שמעון בן יוחאי לבנו רבי אלעזר על הד' מינים, לולב, אתרוג, ערבות, הדסים, ברי מאני קרבא בימינא נטלין לון, ובאלין מאני קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא, מתל למלכא דהוה ליה דינא וקרבא בשבעין אומין, ולא הוו ידעין מאן נצח דינא, ושאלין ליה מאן נצח דינא, אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני קרבא בידייהו, ותנדעון מאן נצח דינא; [בני הכלי זיין אוחזים ביד ימין, ועם הכלי זיין האלו עם ישראל מנצחים את הדין, משל למלך שהיה לו דין בקרב עם שבעים אומות, ולא היו יודעים מי מנצח, ושאלו מי מנצח בדין, ואמר המלך תסתכלו מי שמחזיק את הכלי זיין האלו, ואז תדעו מי ניצח את הדין], וידוע אשר עם הנענועים שמנענעים עם הד' מינים הקדושים לכל השש קצוות, בזה אנחנו מגלים לכולם את אמתת מציאותו יתברך, כמובא (לקוטי הלכות פקדון הלכה ה' אות מ"א) שבזה שאנחנו מנענעים לד' רוחות העולם עם הד' מינים הקדושים, וכן למעלה ולמטה, להודיע ולהוודע אשר אין בלעדו יתברך כלל, ובכל מקום נמצא אלקותו יתברך, ואין שום יאוש בעולם כלל, כי מה שייך להיות רחוק מהקדוש ברוך הוא, כמו שאמר דוד המלך (תהלים קל"ט) "פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה: אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח: אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך: אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים: גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך: ואמר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני: גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה", והרגע שאדם מחדיר את זה טוב טוב במח מחשבתו, על ידי זה הוא אף פעם לא יתרחק מהקדוש ברוך הוא, אפילו שהוא עשה מה שעשה וכו', הוא יחזור בתשובה ויתוודה על עוונותיו, אבל לא יתרחק ממנו יתברך, כי מה שייך להתרחק ממנו, כי אין בלעדו יתברך כלל, וזה הכלי זיין שלנו שאנחנו צריכים לקחת איתנו על כל השנה, לזכור שלא שייך לומר שנתרחק ממנו יתברך, כי איך הוא רחוק ממנו בשעה שהוא נמצא בתוך תוכו וכו', אלא נחשך ממנו האור הזה וכו' וכו', ולכן אדם צריך להדליק בכל יום בכל שעה ובכל רגע את האור הזה, שזה אור נשמתו, כמו שכתוב (משלי כ' כ"ז) "נר הוי"ה נשמת אדם חופש כל חדרי בטן", כי הנשמה מאירה תמיד, אלא על ידי שמטמטם את המח והלב וכו', על ידי זה מאבד את הרצונות והכיסופים שלו לבעור אחריו יתברך וכו' וכו', עד שנחשך ממנו האור האין סוף ברוך הוא, וכשבר ישראל מתקרב אל הצדיק האמת, שהוא מעורר מהשינה, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שאז פותח את פיו ומדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה שיחה בינו לבין קונו, אז מוריד מהמח והלב וכו', את כל הכיסויים והעלמות וכו' וכו', עד שנדלק בו חזרה האור אין סוף ברוך הוא, שמרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו עמו ואצלו, ולכן את המצוות סוכה וד' מינים, צריכים להמשיך על עצמינו כל השנה.
|
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג
שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, היינו מי ששוכח את תכליתו הנצחי, מה הוא עושה בזה העולם? אזי הוא מטעה את עצמו, ולא את אחרים וכו', מסופר בעת ששלח מוהרנ"ת ז"ל להדפיס את ספרו "לקוטי הלכות", ענה ואמר מזה שאינו חושב על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ עם רגליו אל הדלת וכו', מזה אינו מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש, רק מי שחושב היטב מה יהיה בסופו, וליבו חושק וכוסף מאד לעבודת השם יתברך, ובוודאי נעשה עמו מה שנעשה, כי ההתגברות גדול מאד כידוע לנו, בשביל זה האיש חברתי את ספרי "לקוטי הלכות", כי אותו יחזקו ויאמצו דבריי מאד מאד, כידוע מה שעובר על כל אחד בזה העולם וכו', כל אחד יש לו את הנסיונות והירידות שלו וכו', ונדמה לו שרק עליו עובר מה שעובר וכו', והוא לא יודע שעל כל אחד ואחת עובר בזה העולם מה שעובר, עליות וירידות והשלכות וכו' וכו', ואי אפשר לעבור את זה העולם רק על ידי ההתחזקות, וזה אנחנו מקבלים על ידי מוהרנ"ת ז"ל, שהוא חיבר לנו את ספרי "לקוטי הלכות", שהוא אמר בפירוש שהספרים שלו "לקוטי הלכות", זה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא, והנה כל דבריו הם בנויים על דברי רביז"ל, לחזק ולאמץ ולעודד ולשמח את כל הנשמות השבורים והמרוחקים וכו' וכו', כי בזה העולם מוכרחים רק התחזקות, ולכן כל זמן שאדם חושב על תכליתו הנצחי, שסוף כל סוף יצטרך לצאת מזה העולם וכו', ובורח מכל מיני ישות וכבוד המדומה וכו', וכבר לא מעניין אותו לגנוב ולגזול וכו', כי בסוף הוא צריך לתת דין וחשבון על כל פרט ופרט וכו', והאדם הזה כבר יש לו הסתכלות אחרת בזה העולם, כי מי שזוכה לקיים את דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) שהעיקר לשמור על הזכרון, ולזכור בעלמא דאתי, שיש עוד עולם, וזוכה עוד בחיים חיותו להוריד את עלמא דאתי אל עלמא הדין, האדם הזה כבר לא מעניין אותו שום דבר, רק לבו מתחיל לבעור אל הקדוש ברוך הוא, בתבערה עצומה, ובוודאי עובר עליו מה שעובר וכו' וכו', ועל זה אנחנו צריכים התחזקות עצומה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, אל תסתכל על הס"מ שמחליש את דעתך ורוצה לשבור אותך וכו' וכו', הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, וכל מה שאתה צריך תבקש רק את הקדוש ברוך הוא, ואז תראה שהחיים שלך ישתנו לגמרי לגמרי, כי אין לתאר ואין לשער את מעלת האדם הזוכה להתבודד בכל יום עמו יתברך, שזה מדביק אותו באין סוף ברוך הוא, כי באמת אדם הוא כלול מעליונים ומתחתונים, הגוף הגשמי והחומרי הם מהתחתונים, והנשמה הרוחני הם מעליונים, כמובא (רש"י על פסוק בראשית ב' ז' "ויפח באפיו" עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, עיין שם), ובאמת הנשמה רוצה תמיד לגלות להגוף את אמתת מציאותו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ב) אבל גשמיות הגוף מעלים ומסתיר את הנשמה לגמרי, וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "ומבשרך לא תתעלם", שלא תעלים עיניך מלרחם על בשרך, שגם היא תרגיש אלקותו יתברך, כמו שכתוב (איוב י"ט) "מבשרי אחזה אלוה", ולכן ככל שאדם רק משתוקק אליו יתברך, ולא מעניין אותו כסף, ותאוות המדומית, כבוד וכו' וכו', אזי נשמתו יוצאת ונעשית בן חורין, כי אין לו כבר שום הגבלות והעלמות מצד הגוף, וזה מעלת הצדיקים הגדולים שהם תמיד דבוקים בו יתברך, אך הס"מ מתקנא בהם ומדבר עליהם כל דבר אסור, כי יודע שאם בני אדם יזכו להתקרב אליו, או להחזיק מעמד אצלו, אזי אין לו כבר מה לעשות בזה העולם, ולכן הס"מ מוציא את כל החיצים שלו על הצדיק וכו', ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, לקבוע לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום חוק ולא יעבור אפילו קצת דקצת בספרי "לקוטי הלכות", שרק מוהרנ"ת ז"ל הבין את רביז"ל, והעיקר רק להתחזק בזה העולם, ולא לתת שהעולם יטעה אותך, ולכן אני מאד מבקש אותך ומתחנן אליך, חוס וחמול על נפשך, אנחנו עכשיו נמצאים בפרשת בראשית, תתחיל ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, באופן שעד ערב שבת תזכה לסיים כבר את כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י, וכך תעשה כל השנה, וכן תתמיד בהתמדה רבה לגרוס הרבה פרקים משניות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ז' סימן ג') אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות; ולכן כל מי שגורס משניות, יש לו חלק בהתקרבות הגאולה, ועל כולם ראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, שאין למעלה מזה, כי רק זה מה שישמור אותך מכל רע, ותלמד את זה אפילו בגירסא, ודע לך שהס"מ מאד מפחד מדף גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) תלמו"ד גימטריא שמה של נוקבא דס"מ, ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה, ולכן הס"מ מאד מפחד שבר ישראל ילמד דף גמרא, ולכן אם אתה רוצה להנצל מהקליפה הזאת, תהיה חזק בלימוד דף גמרא בסדרת הדף היומי.וזכור גם זכור שלפני כל תפלה תכניס כמה פרוטות לצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, ואל יקל בעיניך דבר זה.הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, היינו מי ששוכח את תכליתו הנצחי, מה הוא עושה בזה העולם? אזי הוא מטעה את עצמו, ולא את אחרים וכו', מסופר בעת ששלח מוהרנ"ת ז"ל להדפיס את ספרו "לקוטי הלכות", ענה ואמר מזה שאינו חושב על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ עם רגליו אל הדלת וכו', מזה אינו מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש, רק מי שחושב היטב מה יהיה בסופו, וליבו חושק וכוסף מאד לעבודת השם יתברך, ובוודאי נעשה עמו מה שנעשה, כי ההתגברות גדול מאד כידוע לנו, בשביל זה האיש חברתי את ספרי "לקוטי הלכות", כי אותו יחזקו ויאמצו דבריי מאד מאד, כידוע מה שעובר על כל אחד בזה העולם וכו', כל אחד יש לו את הנסיונות והירידות שלו וכו', ונדמה לו שרק עליו עובר מה שעובר וכו', והוא לא יודע שעל כל אחד ואחת עובר בזה העולם מה שעובר, עליות וירידות והשלכות וכו' וכו', ואי אפשר לעבור את זה העולם רק על ידי ההתחזקות, וזה אנחנו מקבלים על ידי מוהרנ"ת ז"ל, שהוא חיבר לנו את ספרי "לקוטי הלכות", שהוא אמר בפירוש שהספרים שלו "לקוטי הלכות", זה הגן עדן של הקדוש ברוך הוא, והנה כל דבריו הם בנויים על דברי רביז"ל, לחזק ולאמץ ולעודד ולשמח את כל הנשמות השבורים והמרוחקים וכו' וכו', כי בזה העולם מוכרחים רק התחזקות, ולכן כל זמן שאדם חושב על תכליתו הנצחי, שסוף כל סוף יצטרך לצאת מזה העולם וכו', ובורח מכל מיני ישות וכבוד המדומה וכו', וכבר לא מעניין אותו לגנוב ולגזול וכו', כי בסוף הוא צריך לתת דין וחשבון על כל פרט ופרט וכו', והאדם הזה כבר יש לו הסתכלות אחרת בזה העולם, כי מי שזוכה לקיים את דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) שהעיקר לשמור על הזכרון, ולזכור בעלמא דאתי, שיש עוד עולם, וזוכה עוד בחיים חיותו להוריד את עלמא דאתי אל עלמא הדין, האדם הזה כבר לא מעניין אותו שום דבר, רק לבו מתחיל לבעור אל הקדוש ברוך הוא, בתבערה עצומה, ובוודאי עובר עליו מה שעובר וכו' וכו', ועל זה אנחנו צריכים התחזקות עצומה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, אל תסתכל על הס"מ שמחליש את דעתך ורוצה לשבור אותך וכו' וכו', הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, וכל מה שאתה צריך תבקש רק את הקדוש ברוך הוא, ואז תראה שהחיים שלך ישתנו לגמרי לגמרי, כי אין לתאר ואין לשער את מעלת האדם הזוכה להתבודד בכל יום עמו יתברך, שזה מדביק אותו באין סוף ברוך הוא, כי באמת אדם הוא כלול מעליונים ומתחתונים, הגוף הגשמי והחומרי הם מהתחתונים, והנשמה הרוחני הם מעליונים, כמובא (רש"י על פסוק בראשית ב' ז' "ויפח באפיו" עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, עיין שם), ובאמת הנשמה רוצה תמיד לגלות להגוף את אמתת מציאותו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ב) אבל גשמיות הגוף מעלים ומסתיר את הנשמה לגמרי, וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח) "ומבשרך לא תתעלם", שלא תעלים עיניך מלרחם על בשרך, שגם היא תרגיש אלקותו יתברך, כמו שכתוב (איוב י"ט) "מבשרי אחזה אלוה", ולכן ככל שאדם רק משתוקק אליו יתברך, ולא מעניין אותו כסף, ותאוות המדומית, כבוד וכו' וכו', אזי נשמתו יוצאת ונעשית בן חורין, כי אין לו כבר שום הגבלות והעלמות מצד הגוף, וזה מעלת הצדיקים הגדולים שהם תמיד דבוקים בו יתברך, אך הס"מ מתקנא בהם ומדבר עליהם כל דבר אסור, כי יודע שאם בני אדם יזכו להתקרב אליו, או להחזיק מעמד אצלו, אזי אין לו כבר מה לעשות בזה העולם, ולכן הס"מ מוציא את כל החיצים שלו על הצדיק וכו', ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, לקבוע לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום חוק ולא יעבור אפילו קצת דקצת בספרי "לקוטי הלכות", שרק מוהרנ"ת ז"ל הבין את רביז"ל, והעיקר רק להתחזק בזה העולם, ולא לתת שהעולם יטעה אותך, ולכן אני מאד מבקש אותך ומתחנן אליך, חוס וחמול על נפשך, אנחנו עכשיו נמצאים בפרשת בראשית, תתחיל ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, באופן שעד ערב שבת תזכה לסיים כבר את כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י, וכך תעשה כל השנה, וכן תתמיד בהתמדה רבה לגרוס הרבה פרקים משניות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ז' סימן ג') אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות; ולכן כל מי שגורס משניות, יש לו חלק בהתקרבות הגאולה, ועל כולם ראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, שאין למעלה מזה, כי רק זה מה שישמור אותך מכל רע, ותלמד את זה אפילו בגירסא, ודע לך שהס"מ מאד מפחד מדף גמרא, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) תלמו"ד גימטריא שמה של נוקבא דס"מ, ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה, ולכן הס"מ מאד מפחד שבר ישראל ילמד דף גמרא, ולכן אם אתה רוצה להנצל מהקליפה הזאת, תהיה חזק בלימוד דף גמרא בסדרת הדף היומי.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בראשית כ"ו תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ותחדיר בעצמך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכל מה שעובר על האדם זה רק לטובתו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כי על עולם הבא נאמר (ישעיה ס"ד ג') "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו", כי אי אפשר לתאר ולשער בכלל מה זה נקרא שעשוע עולם הבא, שאדם משתעשע בו יתברך, ואל זה רוצה רביז"ל להביאנו, ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק לחזק את עצמך, ולא ליפול ביאוש ובדכאון ובעצבות ובמרירות, מכל הנסיונות הקשים והמרים שעוברים עליך וכו', כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) שכל בני העולם כולם מלאים יסורים, אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה, ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים, אין להם שום עולם הזה כלל, כי כל ימיהם כעס ומכאובות, וכולם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה תמיד, וכל אחד יש לו יסורים מיוחדים, ואין גם אחד מכל העשירים והשרים, שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד, וכולם כאחד מלאים יסורים ודאגות תמיד, וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם. ואפילו מי שנדמה עליו, שיש לו העולם הזה בשלימות ויש לו כל התענוגים, עושר ונכסים וכבוד והון רב וארמונים גדולים וכלים נפלאים ותכשיטין וסגולת מלכים וכו' וכו', אם יסתכלו בו טוב טוב, יראו שגם הוא מלא כעס ומכאובות הרבה תמיד בכמה מיני אופנים וענינים, וכמו שאמר שלמה המלך (קהלת ב') "גם כל ימיו כעס ומכאובות", וכתיב (איוב י"ד) "אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז", וזה כולל כל בני אדם שבעולם מקטן ועד גדול, כי כולם נולדו לעמל ומלאים רוגז ויסורין, ואין שום עצה ותחבולה להנצל מעמל ויגון הזה, כי אם לברוח להשם יתברך ולעסוק בתורה. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"ג סימן ז') "אדם לעמל יולד" 'אשרי מי שעמלו בתורה', היינו מאחר שכל אדם נולד לעמל, ואי אפשר להמלט מזה בשום אופן, אפילו אם יהיה לו כל חללי דעלמא, בודאי יהיה לו עמל ויסורין ודאגות הרבה, על כן החכם עיניו בראשו שיהפוך העמל לעמל של תורה, אשר בשביל זה נולד שיעמול בתורה, ואז אשרי לו, כי ניצול מעמל העולם הזה וזוכה לחיי עולם הבא; ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך, חזק ותתחזק ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש, הלכה וכו' וכו', ותחייה את עצמך עם כל נקודה ונקודה שיש בך מנקודת יהדותיך, ובפרט בשבת קודש ראוי לך לשמוח כל השבת שתהלה לאל אתה זוכה להיות שומר שבת, שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת כאלף תעניות; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שצריכים רק להיות בשמחה כל השבת כולה, ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוחל לו כל עוונותיו.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים עכשיו אל חורף ארוך מאד, אשר בין אנשי שלומינו היו רגילים לחזור על הפתגם של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע שהיה קורא את לילי החורף "די גילדענע נאכאט" (לילי הזהב), אשר ידוע דברי הרמב"ם ז"ל (פרק ג' מהלכות תלמוד תורה הלכה י"ג) אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה, אמרו חכמים אין רינה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב' י"ט) "קומי רוני בלילה", וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנאמר (תהלים מ"ב ט') "יומם יצוה הוי"ה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי", וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו, שנאמר (איוב כ' כ"ו) "כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח כי דבר הוי"ה ביזה" זה שלא השגיח על דברי תורה כל עיקר, וכן כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק או שקרא ושנה ופירש להבלי עולם והניח תלמודו וזנחו, הרי זה בכלל בוזה דבר השם, אמרו חכמים (אבות פרק ד') כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני, וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וענין זה מפורש הוא בתורה, הרי הוא אומר (דברים כ"ח מ"ז) "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך", ואומר (דברים ח' ט"ז) "למען ענותך להטיבך באחריתך"; ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, בפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה; ולכן תעשה כל מה שביכולתך ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, תתחיל כבר עכשיו פרשת נח, כי כך כתוב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג') מיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור; וכתב המשנה ברורה (שם) בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת, וכן תגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחיית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, שכל המתמיד במשניות, נמשך עליו פרנסה בשפע, ועל כולם תלמד את הדף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ואי אפשר להסביר לאדם את גודל הזכות שיש לו כשזוכה ללמוד דף גמרא ביום, כי זה שומר אותו מכל מיני קליפות ומשחיתים שברא מחמת עוונותיו, והס"מ מאד מפחד מלימוד גמרא, ואי אפשר לבטלו אלא על ידי לימוד גמרא, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שהקליפה המחטאת את האדם בכל מיני ליכלוך נקראת לילי"ת שהיא נוקבא דס"מ, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך, ותהלה לאל בקהילתינו הקדושה יש שש שיעורים של דף היומי כל יום, תשתדל מאד להצטרף אל אחד מהשיעורים, ואם אתה לא יכול מאיזה סיבה שרק לא תהיה, על כל פנים תלמוד את הדף אפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; הלוואי שתציית אותי בזה, ותראה איזה ישועות זה יביא לך, וכלל זה תיקח בידיך, כל זמן שיהודי מדפדף את הגמרא וכו', ישאר יהודי ירא שמים, ולכן אל תהיה בטלן וראה מה לפניך.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ג שלום וברכה אל … נ"י נא ונא אני מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להיות בשמחה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך? הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך.
|
||