טעימות מתורתם של גדולי החסידות י"ח כסליו תשע"ו, 30/11/2015 | ליקוטי חסידות |
|
"ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר" (בראשית ל"ט, כ') וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית ל"ז, א') ידוע שבמקום שיש השראת השכינה אף על פי שאחר כך זה מתחלק בכל זאת נשאר שם רושם דקדושה תמידוזה פירוש הפסוק וישב יעקב בארץ מגורי אביו דהיינו באותו ארץ שאביו היה עושה שם יחודים ועוסק בעבודת ה' שבוודאי נשאר באותו מקום רושם של קדושה ולכן ישב שם יעקב כי המקום גורם ומצוה גוררת מצוה וקדושה גוררת קדושה וכן להפך חס ושלום כמו שכתוב בפסוק ובמושב לצים לא ישב כי המקום גורם קלקול חס ושלום וצריך לשמור והדבר הזה הוא נוהג תמיד בכל אדם ובכל זמן (דגל מחנה אפריים).
שואלים לכאורה המשך הפסוק ויהי שם בבית הסוהר מיותר ומסבירים בזה שהנה הקדוש ברוך הוא שולח על האדם חס ושלום דבר לא טוב צריך להאמין שהכל לטובה ולבטוח בה' ולא יעשה שום פעולה גשמית ובוודאי שה' יתברך יהפוך לו הכל לטובה כמו נחום איש גם זו שעל כל דבר היה אומר גם זו לטובהוזה הרמז בפסוק ויהי שם בבית הסוהר דהיינו אף על פי שהיה אפשר לו לעשות איזה פעולה שלא להיות בבית הסוהר בכל זאת לא עשה כלום והיה בוטח בה' שבוודאי הכל לטובה (קדושת לוי). |