שאלה: מאת מאיר: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר בהעלותך ט"ז סיון ה'תשע"ב שלום וברכה אל מאיר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל מפרש (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"א) את הפסוק (תהלים מ') "אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלקי חפצתי", כשאדם רואה ולומד בספר, ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו, היינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו, בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעיין שם, זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך. וזה "אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי", זה סימן "לעשות רצונך אלקי חפצתי"; ודבר זה סובב על כל דרשה מכל בעל דרשן יהיה מי שיהיה וכו', היינו כשאדם שומע דרשה, תמיד הוא צריך לקחת את הדיבורים אליו, ויתעורר מדברי הבעל דרשן וכו', ואז סימן שהוא באמת חפץ לעשות רצונו יתברך, כי אצל כולם יש טוב, ולכן ראוי לשמוע דרשה מכל רב וצורב וכו', כי כל אחד יש לו דיבורים אחרים, ואם הוא מתעורר מהדיבורים האלו, מה טוב ומה נעים, כי לא מכל אחד יכולים ללמוד, ולכן אם הוא מתעורר מדברי איזה רב, אשרי לו ואשרי חלקו, וזה סימן שלבו רוצה לעשות את רצונו יתברך. בענין שיש שמדברים נגד התבודדות ונגד הנסיעה לציון רביז"ל לראש השנה וכו', זה פשוט מפני שהם לא יודעים מה זה וכו', כי אם היו יודעים, לא רק שלא היו חולקים, אלא הם בעצמם היו מתבודדים בכל יום אליו יתברך, והיו מעוררים את אחרים להתבודד אל הקדוש ברוך הוא אשר אין ערוך אליה, כי באמת אם אדם מאמין שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, על ידי זה היה תמיד מדבר אל הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה, ושומע התפלה ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו לפל ברעה (משלי כ"ח) וכו' עיין שם. כי כדי שאדם יוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, על זה צריכים אמונה ברורה ומזוככת לגמרי, ולא כל אחד זוכה לזה וכו', ולכן מתנגדים לזה, ואומרים שזה ביטול זמן, בשעה שרק התבודדות מנקה את המוח מחשבה של אדם מכל מיני טינופת ולכלוך וכו', שעשה ועדיין מהרהר וחושב מזה וכו'. וכן התבודדות זה מביא דביקות באין סוף ברוך הוא, כמובא (שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א') המתפלל צריך שיכוין בליבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו, עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו, ויחשוב כאילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חוקר כל המחשבות, וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות, ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה, ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, ישתוק עד שתתבטל המחשבה, וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש, הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו וכו', עיין שם. הרי שלך לפניך שאם אדם היה זוכה להגיע לזה, לא היה מתנגד על ענין התבודדות ולא היה אומר שזה ביטול זמן, וכמו כן כל ענין ראש השנה של רביז"ל, אין למעלה מזה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א) מה שהעולם נוסעים על ראש השנה אל צדיקים, כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבה וכו', כי ראש השנה הוא מקור הדינין של השנה, וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם, בשביל זה נוסעים לצדיקים על ראש השנה כדי לזכות לקדושת המחשבה, ומלבד זאת ידוע לנו איך שרביז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אצלו בראש השנה, שאז הוא יכול לתקן את כל הרחוקים הירודים והנפולים, מה שאפילו בכל השנה אי אפשר לתקן אותם מרוב קלקול מעשיהם, אבל בראש השנה יש גם להם תיקון, ולכן אם היו יודעים את גדולת ראש השנה של רביז"ל, היו דורשים ברבים שכולם יסעו אל רביז"ל בראש השנה באומן. ולכן אתה צריך לדון את כל הרבנים לכף זכות, כי פשוט הם לא יודעים מעלת התבודדות ומעלת ראש השנה, ועל כן זה לא סותר אחד את השני, ויכולים לשמוע גם את הדרשות שלהם, העיקר להתעורר מכל דרשה ששומעים, ולמצוא את עצמו בתוך הדיבורים. רביז"ל אמר (ספר המידות אות אמונה חלק ב' סימן ז') כשהולך מרב לרב, אז צריך לחזק אמונתו באחדות השם יתברך, כי הלימוד מהרבה מלמדים מזיק לאמונת היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת היחוד, הוא יכול להאיר לכל תלמיד ותלמיד לפי כוחו, וכל תלמיד אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא יותר; אשרי מי שהולך לשמוע דרשה מחכם וצדיק ורב הדבוק באין סוף ברוך הוא, שאז בוודאי הדיבורים שלו יעשו רושם לטובה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|