שאלה: מאת חיים: יש לי חבר טוב שהציל את חיי, כי הייתי ריק מכל והוא קירב אותי למוהרא"ש שליט"א ולימד אותי לגרוס משניות וכו' ולדבר עם הקדוש ברוך הוא, וזה הציל את חיי ממש. לאחרונה הוא התחיל לדבר אלי בצורה אחרת לגמרי, דיבורים שלא שמעתי מעולם ממוהרא"ש, דיבורים ששוברים אותי, כגון שלימוד בגירסא זה רק לחלשים, וגם בעניין התבודדות שבמקום להתפלל על הדברים הנצרכים, צריכים להתפלל על הגאולה וכו'… ובכלל, החבר שלי נעשה עצבני וממורמר לגמרי. כמה שניסיתי לדבר איתו ולהזכיר לו את כל הדיבורים שהיה רגיל לומר לי ולהחיות אותי, הוא מביא לי עוד ראיות ברורות שהצדק איתו ולצערי הרב כנראה שאיזה נחש ארסי נתן ארסו בו. לאחרונה החלטתי שזה כבר יותר מכוחותי, והפסקתי לדבר איתו, ומצאתי לי חברים אחרים שמחזקים אותי בלימודים של מוהרא"ש, אבל זה כואב לי מאד עד כדי בכיה, ואני מתפלל עליו בכל יום, כי חקוק במוחי היטב איך שרצתי בכל כוחי לביתו שנים רבות כדי לשמוע ממנו דיבור טוב כאדם שרץ להציל את חייו, וכעת הוא נתון בחושך. למה הקדוש ברוך הוא עושה זאת? אדם שמסר נפשו לקרב אותי יתקרר לגמרי מהכל… האם יש דבר מה שאני יכול לעשות הלא אני חייב לו הכרת הטוב?
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר האזינו י"א תשרי מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ג
שלום וברכה אל חיים נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת כשאדם נכנס בעבודת השם יתברך, מתלהב לו הלב מאד מאד, ונמשך אחריו יתברך בתשוקה עצומה וכו', אבל אחר כך לאט לאט מתקרר לו ההתלהבות וכו', יש שבוער לו הלב שנה שנתיים וכו', יש שבוער לו חמש או עשר שנים וכו', אבל לבסוף הוא מוכרח להתקרר מרוב הצרות וההרפתקאות שעובר על כל אחד ואחד וכו' וכו', כי על כל אחד ואחד עובר נסיונות קשים ומרים וכו', ולא כל אחד יכול להחזיק מעמד. וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל על הפסוק (תהילים כ"ד ג') "מי יעלה בהר הוי"ה ומי יקום במקום קדשו", "מי יעלה בהר הוי"ה" יש הרבה, כי כל בר ישראל מתחיל להשתוקק אחריו יתברך וכו', אבל "ומי יקום במקום קדשו", זה יש רק מעטים שמחזיקים מעמד עד הסוף, ולא בחינם שרביז"ל הפליג במעלת הצדיק הקדוש הרבי רבי זושא מאנפולי זי"ע, שעבד את הקדוש ברוך הוא בתבערה עצומה והראשונה עשרים ושתים שנה בלי להפסיק. ולכן שלא יפלא דעתך, אחד שחיזק וקירב אותך על פי הדרך התם שאנחנו לומדים אצל רביז"ל ב"היכל הקודש" שזה ההיכל שרביז"ל בונה, עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ט, שהצדיק בונה "היכל הקודש", ולמה זה נקרא קודש? על שם (ישעיה ד') "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו", היינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלימה על ידו, אף על פי שיש כמה וכמה שנפלו מקדושתם, אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם, על ידי זה קדוש יאמר לו וכו', עיין שם. כי לא כל אחד יכול להשאר עד הסוף, כי רובם ככולם באמצע הדרך מתקררים וכו' וכו', וכבר כתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות ראש חודש הלכה ז' אות נ"ב) אדם צריך לקבוע בעצמו שיהיה איך שיהיה, אף על פי כן יהיה חזק בדעתו שלא יהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך, ולא ייאש את עצמו לעולם, ולא יהיה מהחסידים הנפולים שהם גרועים ממשומדים רחמנא ליצלן וכו', עיין שם. וכן הוא (לקוטי הלכות שלוחין הלכה ה' אות י"ז) עיקר התגרות והסתת הבעל דבר שמבקש תואנות ועלילות לשוב וליפול חס ושלום, לזוהמת המדמה, בפרט אחר הסתלקות הצדיק, שאומר הרי כבר אפס תקוה חס ושלום, ועמלק מתגבר, שהוא בחינת עצם התגברות היצר הרע, שמתעורר בהתגברות עצום בכל פעם, ועתה מה נעשה עוד, והכסילים חוזרים לאחוריהם, שזהו בחינת מה שקורין חסידים נפולים רחמנא ליצלן, שזה גרוע מהכל, כמו ששמעתי מפיו הקדוש וכו', עיין שם. וכן הוא (לקוטי הלכות נזיקין הלכה ד' אות כ"ה) קליפת נוגה היא הקליפה הכי מסוכנת, כי משם נמשך נפש הבהמיות של ישראל, שמשם באים החכמות רעות של העולם, ויש שמכנים עצמן בשם חסידים, ואומרים חכמות של שטות והבל המרחקים מהשם יתברך ומתורתו ומצדיקי אמת, ואלו הם קליפת נוגה ממש שמעורב טוב ורע, כי באמת יש בהם טוב הרבה כי אינם פורקין עול חס ושלום, וקצתם הם אנשים כשרים קצת, ולפעמים אומרים דברי אמת, אך מעורב בהם גם רע הרבה, דהיינו החכמות שלהם שנדמה להם לחכמות, ובאמת הם שטותים גדולים, ואלו מזיקים גם כן הרבה, ומונעים מאד מלהתקרב לצדיקי אמת ואנשיהם הממשיכים השגת אלקותו בעולם. ובאופן אחד הם מזיקים יותר מהעכו"ם והאפיקורסים, כי מעכו"ם ואפיקורסים רוב ישראל מרחקים עצמן מהם בתכלית הריחוק כראוי להתרחק מהם יותר מן בעלי ראתן, אך מאלו הכשרים קצת אין מתרחקים מחכמתם כל כך, ובאמת הם מזיקים הרבה על ידי חכמתם וליצנות שלהם שמתלוצצים מכמה דרכי התמימות האמתית וכו' (וכמבואר שיחה זאת במקום אחר ששמעתי מפיו הקדוש שחסיד שנפל גרוע ממשומד, כי ממשומד כל אחד נזהר, אבל מחסיד אף אחד לא נזהר, כי אף אחד לא יודע שהוא נפל ונתקרר מההתלהבות שלו וכו'), עיין שם. ולכן אתה צריך מאד מאד להזהר לא לדבר איתו יותר, ותחפש חברים שרק יכולים לחזק ולעודד ולשמח אותך, ולא שיקררו אותך וכו'. כשבאתי פעם הראשונה בירושלים אחרי שהייתי אצל ציון רביז"ל בשנת תשכ"ו, ופגשתי בפעם הראשונה את הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, ענה ואמר לי כך קבלתי מרבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל, שאסור להכנס בויכוחים עם אנשי שלומינו, כי רביז"ל אמר שחסיד שנפל גרוע ממשומד, וסיים ר' לוי יצחק ז"ל ואמר לי בזה הלשון, אתה רואה פה בהשול הזה מסתובבים הרבה כאלו, חושבים שהם חסידים של רביז"ל, אבל הם מקוררים לגמרי, ועוד יכולים לקרר אותך, תזהר מאד וכו. הרי שלך לפניך תברח מזה שרוצה לקרר אותך מסדר דרך הלימוד של רביז"ל, שזו שיחה מפורשת בשיחות הר"ן סימן ע"ו, לנו אין אלא דברי רביז"ל, ואסור לנו להתבלבל מאף אחד בעולם.
|