שאלה: מאת אלישע: שלום לרב מוהרא"ש מברסלב. אני צריך להכין עבודה באוניברסיטה שאני לומד בה בנושא 'בארה של מרים'. אודה מאוד לרב אם יוכל לכוון אותי היכן למצוא מקורות בנושא זה. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר תולדות כ"ח חשוון התשע"ג שלום וברכה אל אלישע נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. פה ארשום לך מכמה מקומות ומכמה ספרים בענין בארה של מרים. ברש"י שבת (דף לה.) כתב בארה של מרים, שהיה מתגלגל עם ישראל במדבר בזכותה של מרים, דכתיב (במדבר כ') "ותמת שם מרים". וסמיך ליה ולא היה מים לעדה. במדרש תנחומא (במדבר) מפורש כרש"י שהבאר עצמו נתגלגל, שאמרו שם היתה הבאר עשויה כמין סלע כמין כוורת או כדורת, והיתה מתגלגלת ובאה עמהן במסעות, כיוון שהיו הדגלים חונין והמשכן עומד, היה אותו הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד, והנשיאים באין ועומדין על גבה ואומרים "עלי באר ענו לה" והיה עולה. במדרש רבה שיר השירים (פרשה ד' סימן כ"ז) הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים מיני זרעונים מיני אילנות, תדע לך שהוא כן שכיוון שמתה מרים ופסקה הבאר, מה היו אומרים (במדבר כ') "לא מקום זרע ותאנה וגפן". בשבת (דף לה.) הובא, אמר רבי חייא הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים, פירש רש"י שם, כרמל – הר שעל שפת הים, וחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים, ובכדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה. כמין כברה – סלע עגול ועשוי ככברה. בירושלמי מסכת כתובות (דף ס"ז.) אמרו, ונשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייא בר אבא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טבריה, זו היא בארה של מרים. רבי חיים ויטאל בשער הגלגולים (הקדמה ל"ז) כתב, בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים. בספר פרי עץ חיים (שער הנהגת הלימוד פרק א') הביא, כשהיה הרב רבי חיים בא אצל הרב ללמוד הימנו זאת החכמה, אז כל מה שלמד ממנו היה שוכח ולא היה יכול להשיג שום דבר, עד שהלכו שניהם יחד לטבריה, והרב ז"ל הוליך להרב רבי חיים בתוך הים של טבריה בספינה קטנה שהיה שם, וכשהיו הולכים בתוך הים נגד העמודי בית הכנסת הישן, לקח הרב ז"ל כלי אחד ומלא אותו מים מבין העמודים, והיה משקה להרב רבי חיים ז"ל ואמר לו עכשיו תשיג החכמה הרבה, כי המים ששתית היה מבארה של מרים, ומשם ואילך התחיל לכנוס בחכמה זו. בילקוט שמעוני (קהלת רמז תתקע"ב) הובא, מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בימה של טבריה, וארעת שעתא וטפת בארה של מרים ואיתרפי, וכן הובא הדבר במדרש רבה (ויקרא פרשה כ"ב סימן ד') מעשה במוכה שחין אחד שירד לטבול בטבריא וארעת שעתא וטפת לבירא דמרים ואסחי ואיתסי והיכן היא בארה של מרים אמר רבי חייא בר אבא כתיב (במדבר כ"א) ונשקפה על פני הישימון שכל מי שהוא עולה על ראש הר ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים טבריא זו היא בארה של מרים אמר רבי יוחנן בן נורי שערותא רבנן והוא מכוונא כל קביל תרעי מציעיא דכנישתא עתיקא דטבריא. בכל בו (הלכות מוצאי שבת והובא בבית יוסף אורח חיים סימן רצ"ט) הביא, ונהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף ששמעו ברכו, שמצינו בהגדה שבארה של מרים בימא של טבריה, וכל מוצאי שבת מחזירין על כל המעיינות ועל כל הבארות, וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה, אפילו כל גופו מוכת שחין מיד נתרפא, ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים, ונתעכבה יותר מדאי, ונזדמן לה בארה של מרים, מלאה כדה מאותן המים, כיוון שבאה אצל בעלה כעס עליה, ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ותשבר הכד, ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין, ועל זה אמרו חכמים, רגזן לא עלתה בידו אל רגזנותו. הבאר היתה בזכות מרים, (תענית ט:) שמסרה את נפשה עבור נשמות ישראל, כי היא היתה מהמילדות העבריות, ובשכר שמסרה את נפשה עבור נשמות ישראל, זכתה שבזכותה היה מים לשתות. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|