שלום וברכה לכבוד קדושת מוהרא"ש, אשמח מאד אם הרב יוכל לייעץ לי. אני קצת מבולבלת ולכן אני מצטערת אם המכתב לא יהיה מסודר. אני תיכף בת 18, עוד לומדת בתיכון. השקפת העולם שקיבלתי בביתי היא דתית לאומית, אך כל חיי חיפשתי והתעניינתי בברסלב ובחב"ד. לפני כשנה וחצי ביקשתי מבורא עולם שישלח לי אדם שאוכל ללמוד ממנו על חב"ד. וברוך ה', בהשגחה פרטית ממש הכרתי בחור חבדני"ק באינטרנט. איך שהוא, ממש ממש בהשגחה פרטית כי שנינו רציניים ולא מפתחים קשרים דרך האינטרנט ובפרט שלא נפגשים אם אנשים זרים… הקשר המשיך והתקדם ולא נרתעתי מכך שהוא עם כובע, חליפה וזקן ולמרות שאני חלמתי על בעל אחר לגמרי. התניתי את המשך הקשר שלנו בשני דברים: הראשון – שאוכל לשאול אותו שאלות על חב"ד, והשני – שאם זה ממשיך, זה הולך לכיוון חתונה. ב"ה עם הזמן זה התקדם לכיוון רציני ואני זכיתי להתקרב לאט לאט לחב"ד וליהנות מאור החסידות שמאיר את הנשמה! אני מאד נהנית מכך ורוצה להמשיך בדרך זו! לא אאריך, אבל ברצוני לומר שכל פרט ופרט בסיפור הוא ממש בהשגחה פרטית מבורא עולם. קוראים לבחור יוסף יצחק והוא יהיה בן 21. התייעצתי עם אחי הגדול שהוא תלמיד של כבוד הרב והוא ביקש ממני לברר שיש לו תכונות טובות. ואכן, הוא וותרן, יודע לעמוד על שלו, החלטי, אמיתי, מצחיק, פתוח, סבלני, יש לו אמונת חכמים עצומה! הוא מציאותי, נאמן, רגיש, יודע להודות בטעויותיו, לא קמצן, הוא יודע לאזן אותי, הוא מאוד עוזר בביתו ובעל חסד גדול. וכמובן, שהמשיכה בינינו עצומה. בחב"ד ישנו מסלול שאחרי שהבחורים מסיימים את הישיבה הם טסים לשנה לניו יורק ל-'770' לבית של הרבי מלובביץ'. וכשהכרנו, הוא היה פה בארץ שלושה חודשים ואז טס לשנה וכך היינו בקשר וירטואלי מרחוק במשך שנה. לפני כחודש הוא חזר לארץ, הזמנתי אותו לביתי להכיר את משפחתי וכן אני הוזמנתי לביתו, למרות שאצלם זה לא מקובל (=כשמגיעים לבית זה ווארט). בסופו של דבר הוריו קיבלו את זה וכבר מתחילים ללחוץ עליו לסגור חתונה. אבל עם הורי יש קצת בעיות ועיכובים. הורי (בעיקר אמא שלי) מודאגים מכך שאני מבולבלת. זה נכון, אני מבולבלת מידי פעם אבל אני משתדלת להכניס את הבלבולים לפרופורציות, כי בלבולים יהיו עד הרגע שהוא ישים את הטבעת. אימי מודאגת מכך שהם קיבלו עליו חוות דעת אחת או שתיים שאומרות שהוא לא למדן, שהוא לא יושב ולומד. היא מפחדת שבמהלך השנים יצטברו הפערים השכליים ולא אפיק מהקשר איתו שום דבר, שהקשר ישעמם אותי. הייתי רוצה בעל למדן, אבל אי אפשר לקבל את הכל. אם הייתי מקבלת בעל למדן היה פה חיסרון אחר. בכל אחד אפשר למצוא חיסרון. ואני חושבת שעניין לימוד התורה וקביעת העיתים תלוי מאד באישה, כך שאני מקווה שאזכה ואעזור לו לשבת וללמוד יותר מתוך רצונו ומתוך שמחה. אני מאד מבינה את הדאגות של הוריי. אני יודעת שהם ציפו ממני למשהו אחד וקיבלו משהו אחר. הם מפחדים שאני לא יודעת לאן אני נכנסת… שכשהעיוורון של ההתאהבות יפוג אבין איזו טעות עשיתי. אני בכיתה י"ב, צעירה מאד והקטנה בבית הם מודאגים מכך שאולי אני עוד לא בשלה, שיש לי עוד בחינות בגרות השנה וזה יפגום בציונים שלי. חשוב לי מאוד לסיים את לימודי כמו שצריך, והם יודעים זאת. כששאלנו את הורי מה התוכנית שלהם לגבי הבחור ולגביי הם ענו שהם מסכימים שנתארס בפסח ונתחתן בתמוז – בסוף עונת הבגרויות. הבעיה היא כזו: א. מאד קשה לנו עם העניין של המגע. ב. הקשר לא יכול להתקדם לשום מקום, והספקנו בשנה וחצי הזו לדבר על הכל כך שהפגישות שלנו גם שיגרתיות ושוחקות… ונותנות הרגשה של "אני לא מקבלת ממנו כלום" למרות שזה לא נכון! אי אפשר כל הזמן במשך תקופה כל כך ארוכה לדבר על דברים ברומו של עולם. ג. גם אנחנו וגם אמא שלו כתבה כמה פעמים ב'איגרות קודש' לרבי על הנושא או בנושאים אחרים, וכבר לפחות חמש פעמים הרבי מלובביץ' מאחל לנו ברכה והצלחה ומבקש להתחיל לזרז את ההדברות בין הצדדים ולסגור עניינים. אני מותשת מהמלחמה בין כיבוד הורים לבין הרצון להתחתן בקרוב וההבנה שזה מה שטוב ונחוץ. מה עליי לעשות ואיך אפשר לגרום להורי לזוז מעמדתם, למרות הכל? תודה רבה לכבוד הרב ויהי רצון, שישמעו תפילותינו.
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר מקץ כ"ה כסליו (א' דחנוכה) התשע"ג
שלום רב אל חוי תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
דעי לך שלפני שאת עושה צעד כל כך אחראי, תתיישבי הרבה בדעתך, חסידות חב"ד היא חסידות נפלאה, ועושים עבודת קודש, את צריכה לקחת בחשבון שאחר החתונה בעלך יקבל על עצמו לנסוע או להונג קונג וכו', או לאוקראינא וכו', וזה גם כן לא נורא, כי הם עושים עבודת קודש שליחות לקרב יהודים אל הקדוש ברוך הוא, שזה דבר נפלא מאד, ולכן לפני שאת עושה צעד כזה, תתיישבי טוב טוב בדעתך אם את מוכנה לזה, כי את סך הכל בגיל פחות משמונה עשרה, ולכן אל תבלבלי את הבחור וכו', שאת רוצה אותו וכו', כן ולא וכו', את צריכה להיות חזקה ולהחליט מה שאת רוצה, אבל תקחי בחשבון מה יכול להיות אחר החתונה, ולא תשגעי אחר כך את בעלך שאת לא רוצה לנסוע איתו וכו'.
לפני שמתחתנים הזוג צריכים להגיע להסכם מה היעוד שלהם להעתיד וכו', ושלא יצא אחר כך מזה ויכוחים מריבות וכו' וכו', ולכן לפני שאת עושה צעד רציני שזה חתונה, תתיישבי בדעתך.
הקדוש ברוך הוא יעזור שיהיה לך הצלחה מרובה בחייך, העיקר לא להיות מבולבלת, לדעת מה את רוצה בחייך.