שאלה: מאת אלעד: שלום. ראיתי שאצל האשכנזים אומרים בשבת לפני תפילת מוסף קטע תפילה בארמית שנקרא "יקום פורקן". מהי התפילה הזו? ועל מה תיקנו אותה? תשובה: |
||
בעזה"י מוצש"ק לסדר צו י"ב ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל אלעד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. תפלה זו "יקום פורקן" נתייסדה בבבל, כדי לברך את ראשי הגלויות, את ראשי הישיבות, ואת כלל לומדי התורה, ונתקנה בלשון ארמית שהייתה השפה המדוברת באותה תקופה, כדי שיבינו הכל, גם הנשים והטף, ותיקנו לומר את הברכה הזאת בקהילות שמחוץ לישיבות, ועיקרה לברך את לומדי הישיבות. בשעה שאמרו את הברכה היו מנדבים נדבות לצורך חיזוק הישיבות, ותמיכה בלומדי התורה, שהם "רישי כלה", כלומר הדרשנים, כמו רב נחמן בר יצחק ריש כלה (בבא בתרא כ"ב), ואבא מרישי כלה דרפרם (חולין מ"ט) "ולרישי מתיבתא" אלה ראשי הישיבות, "ולדייני דבבא" הדיינים היושבים בשער העיר ושופטים את העם, "ולכל תלמידהון" לכל תלמידיהם, מאחר שברכה זו נתקנה כדי לברך את העוסקים בתורה, הקדימו לברך בתחילה "ולרישי גלותא", שהיו הנשיאים בבבל מפני כבודם, שהיו רגילים ליטול רשות מהנשיאים כל מי שהוא דורש ברבים, ולברך את הנשיא בכל שבת ושבת, שזה מה שרגילין לומר עכשיו 'יקום פורקן מן שמיא', וכן תפלת יקום פורקן השנייה היא ברכה לתושבי העיר הנאמרת בלשון נוכח, תקנו ברכה זו לחזן שיברך בה את בני קהילתו, ומי שבירך הוא ברכה לכל קהילות הקודש, ולאורחים הבאים להתפלל, וכתב ה"רוקח" (סימן נ"ג) כי יקום פורקן תקנו לשבת ולא ליום טוב. צריכים לדעת שכל מנהג ישראל הוא חשוב מאד מאד, ואסור לבטלו בשום פנים ואופן, וידוע אשר תחילת נפלתם ומפלתם של הרפורמים עד שיצאו לגמרי מכלל ישראל, היה שהתלוצצו מהתפלה הזו, וזו היתה תחילת מפלתם, עד שהם כופרים בעיקר, כי הם מחללים שבת בפרהסיה, ומחלל שבת בפהרסיה כתב הרמב"ם שיש לו דין כגוי גמור, (עיין רמב"ם פרק ל' מהלכות שבת הלכה ט"ו) השבת ועבודה זרה כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא, ובינינו לעולם לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל אבל מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגוים לכל דבריהם לפיכך משבח הנביא ואומר (ישעיהו נ"ו) "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו" וגו' וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא שנאמר (ישעיהו נ"ח) "אז תתענג על הוי"ה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי הוי"ה דבר"; עיין שם.
|