שאלה: מאת נתן: שלום למוהרא"ש שליט"א. אני מקורב כבר כמה שנים אל רבינו הקדוש, והייתי רגיל להתבודד הרבה, אבל לאחרונה בכל פעם שאני רוצה לדבר אל הקדוש ברוך קשה לי מאוד לעשות את זה ואני מרגיש שממש נסתם לי הפה ויש לי כבדות עצומה בהתבודדות. ממה זה נובע? ואיך אני יכול לחזור להתבודד כמו בעבר? תשובה: |
||
בעזה"י מוצש"ק חול המועד פסח י"ט ניסן התשע"ג שלום וברכה אל נתן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת כי החיים של האדם מלאים נסיונות קשים ומרים, ואשרי מי שמחזיק מעמד ולא נשבר, אלא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא, היינו שמצייר בדעתו איך שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, שזו המתנה הכי יפה שקבלנו מרביז"ל. ולכן אל תהיה בטלן, יהיה מה שיהיה עמך וכו', אתה לא תעזוב את עצמך, רק תברח אליו יתברך, ותדבר עמו יתברך בשפת האם שלך, ואף שיהיה נדמה לך בהתחלה שאף אחד לא שומע אותך וכו', הכל הבל הבלים ודמיון גדול מאד, וכבר סיפר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רל"ב) גיבור אחד חגר מתניו לכבוש חומה חזקה, ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער, וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?! (והנמשל מובן). ואחר כך אמר רביז"ל: העיקר הוא הדיבור, שעל ידי הדיבור יכולין לכבוש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה, אבל העיקר הוא הדיבור. ומבואר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו, וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדושה, בודאי הוא שטות גדול. כי הלא הוא רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, ולכבוש ולשבר חומות ולפתוח שערים על ידי הדיבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע חס ושלום מלדבר?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדיבורו. תחזור על הדיבורים האלו כמה וכמה פעמים, ואז תראה שכל החלישות הדעת שיש לך, הכל דמיון אחד גדול שהס"מ רוצה לשבור אותך, ולהכניס אותך ביאוש ובדכאון גדול מאד. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|