שאלה: מאת עדן: למוהרא״ש שלום רב. התחתנתי לפני שלושה חודשים ומאז אני חי בשדה קרב, כל דבר קטן הופך למריבה הכי דוחה והכי מגעילה, ויורדת לרמות הכי נמוכות. אני מנסה ככל יכולתי שנסתדר יחד, אך ללא הצלחה. אני מוכן לעשות הכל בשביל שלום בית, ובכל זאת זה לא קורה. אשתי מדברת אלי בזלזול ובבוטות שאני לא יכול לסבול, כל העולם רואה את זה ואני לא יודע מה לעשות. יש לנו ילד בדרך ואני מפחד שהוא יוולד לבית כזה שכל ריב קטן מעלה איתו את המילה גירושים. אני שבור לחתיכות ולא יודע מה לעשות, ואם רבנו לא היה אומר שאין ייאוש בעולם, מזמן הייתי מוותר על הכל. בבקשה הרב, תן לי עצה שתחזק אותי בעבודת השם ותתן לי כלים להתמודד עם המצב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר טהרה ב' דראש חודש אייר התשע"ג
שלום וברכה אל עדן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. מה אומר לך ,כנראה לא נתנו לך הקדמות טובות ואמיתיות לפני החתונה וכו', ולא הסבירו לך מה זה נישואין וכו', ובמה זה כרוך וכו'. אתה צריך לדעת אשר איש ואשה צריכים להיות וותרנים אחד להשני, ולתת תשומת לב אחד להשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעו לכם שזה הס"מ שבא לשבור את הבית. הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא, חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם, מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת, זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, אני יותר ממך וכו', והרגע שהבעל או האשה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ שישים על ארבעים. ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאשה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי, צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאשה ותרנות אחד להשני, ואז הם חצי חצי שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם. יסוד גדול בנישואין שהבעל צריך ומוכרח לכבד ולייקר את אשתו, כמו שהזהירנו על זה רביז"ל מאד מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריך לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא'. ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, ולא כמו אלו החדשים מקרוב באו שמסלפים את דברי רביז"ל, ומהפכים דברי אלקים חיים. ולכן תיקח את זה בחשבון, ואתה צריך לדעת שאשה צריכה המון תשומת לב, וזה הטבע הבריא של אשה שהיא צריכה מחמאות ופינוקים וכו', ומי שחכם יודע איך להתנהג עם אשה, סוף כל סוף אשה זו מתנה מהשמים, ולכן צריכים מאד מאד לשמור על המתנה הזו שהקדוש ברוך הוא נתן לו, בוודאי צריכים רחמים רבים שגם להאשה יהיה שכל, ושתדע להחזיר מחמאות ופינוקים וכו' לבעל, עם כל זאת אשרי אדם שיש לו את השכל לדעת איך להנהיג את ביתו באהבה גדולה מאד, שאז יצליח בנישואין. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|