שאלה: מאת אליעזר: ברצוני לשאול את הצדיק שאלה חשובה: התחלתי ללמוד לפי סדר-דרך-הלימוד של רבנו, ועשיתי לעצמי סדר בכמה וכמה ספרים אותם אני לומד בגירסא. אך למעשה גם אחרי שאני חוזר על הלימוד כמה פעמים, עדיין אינני זוכר את מה שלמדתי, זה שובר אותי וגורם לי לאבד את החשק להמשיך ללמוד. אשמח אם הצדיק יוכל לחזק אותי בנושא. תודה רבה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר שלח כ"א סיון התשע"ג
שלום וברכה אל אליעזר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. צריך שתדע שעיקר התכלית בזה העולם זה רק להכיר את הקדוש ברוך הוא, כי באמת אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וככל שאדם מכניס בעצמו את אמתת מציאותו יתברך, כן נטהר מכל מיני לכלוכים וזוהמות שנדבק בו על ידי עוונותיו המרובים, ובפרט פגמי הברית שזה מכניס באדם מחשבות זרות והרהורים רעים, עד שמעלימים ומסתירים ממנו את אלקותו יתברך וכו' וכו'. והנה התורה הקדושה היא חכמתו יתברך, וכשבר ישראל מכניס את עצמו בתורה, באותו רגע הוא נכנס בעצם עצמיות אלקותו יתברך, וכן מובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא. ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזוהמה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא בתוך התורה, ועל ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע. כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד; ואתה צריך לדעת שהחיים מאד מאד קצרים, ומה נשאר מהאדם? רק הרגעים והשעות וכו' וכו', שבילה בהם בתורה או בתפלה או במצוות ומעשים טובים, שזה נשאר לאדם לנצח נצחים, ואי אפשר לתאר ולשער את מעלת אותם הרגעים שאדם מדביק את מח מחשבתו בתורה, שאז עולה למעלה למעלה, ומתעלה בעליה אחר עליה, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל, ואז טוב לו כל הימים.
|