שאלה: מאת לינדה: לכבוד הצדיק שלום. אני ובעלי עומדים להתגרש וכבר פתחנו ברבנות תיק גירושין. אני רוצה לקבל הכוונה לגבי המשך החיים שלי, וברכה שהכל יעבור בשלום ובלי בעיות מיותרות. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר ראה כ"ב אב ה'תשע"ג שלום רב לינדה תחי' לנכון קיבלתי את מכתבך. בעיקרון, אני נגד גירושין בכלל, כי לא באתי אל זה העולם רק לבנות בתים, ולא להחריב בתים, ולכן אני לא נותן ברכות על גירושין. כל העניין של גירושין זו שטות גדולה מאד, אלא אם יש בגידות חס וחלילה וכו' וכו', אבל סתם כך להתגרש מפני שהיה ריב או ויכוח ביניכם וכו' וכו' – בשביל זה לא מתגרשים. כל זוג בעולם יש ביניהם אי הבנות כי הם שני הפכים לגמרי, והם באים מרקע שונה וכו' ומעדה שונה וכו'. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום – כששני הפכים יתאחדו יחד. צריכים לוותר אחד לשני, אלו החיים וכו'. כשיש אי הבנות בין בני הזוג, כל אחד חושב: אם הייתי מתחתן עם אחרת היה יותר טוב וכו' ולא יודעים שנישואים שניים הרבה יותר קשים, ובפרט כשהוא גרוש עם ילדים, ולך יש ילדים, ואחר כך תלדו ילדים משותפים, מה יהיה? הילדים שלך יריבו עם הילדים שלו, או שהילדים של שניכם לא יוכלו לסבול את הילדים שלך ואת הילדים שלו וכו' וכו', עכשיו אני שואל אותך: האם כדאי לחיות חיים כאלו? הן אמת שאתם רבים ביניכם ולא מסתדרים וכו', אבל בזה אתם חייבים, כי אתם צריכים ללכת אל יועץ נישואין והוא יגשר ביניכם, אבל לא מתגרשים מפני שהיתה מריבה וכו' וכו', צריכים לסבול בזה העולם ולהשתדל להשתוות יחד ולוותר אחד לשני, ואז אף פעם לא יהיו גירושין. הגירושין זו קללה ולא ברכה, כמו שמצינו אצל אדם הראשון, כשחטא כתוב (בראשית ג' כ"ד) "ויגרש את האדם"; הקדוש ברוך הוא גירש אותו מגן עדן, כי זוג שחיים ביחד באהבה ובהבנה הדדית ומוותרים אחד לשני יכולים לחיות כמו בגן עדן ממש, אבל תיכף ומיד כשמתגרשים נכנסים ישר בגיהנם וכו' וכו'. בוודאי אם יש אלימות בבית, אלימות פיזית או אלימות מילולית וכו', האישה צריכה לעמוד על זכותה ולהגיד לבעלה: "בעלי היקר! אני אוהבת אותך מאד מאד, אבל אם לא תשנה את הגישה שלך אלי ותתחיל לדבר בעדינות, אזי נפרד", ותאמיני לי, אם הזוג היו מדברים ככה בעדינות ובהסברה אחד לשני אף פעם לא היו גירושין. אלו החיים – צריכים להיות ותרנים וסבלניים, ותמיד תזכרי שהוותרן והסבלן – הוא המנצח. זה קשה, אבל כל דבר בחיים הולך קשה.
|