שאלה: מאת גרשון: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תולדות כ"ו חשוון ה'תשע"ד שלום וברכה אל גרשון נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שאין דבר יותר חשוב מלהיות מלמד תינוקות של בית רבן, שזה עולה על הכל, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ח:) על הפסוק (דניאל י"ב) "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" – אלו מלמדי תינוקות; והפירוש הפשוט הוא, כמו שלא יכולים לספור את הכוכבים, כי הם לאין ספור, כך אי אפשר להסביר את גודל השכר של מלמדי תינוקות שמחדירים בהם אמונה פשוטה בו יתברך, ויראת שמים שלימה, ובפרט עכשיו שהערב רב לקחו את עצמם לעקור את האמונה הפשוטה מנערי ומבנות ישראל, ולכן אשרי מי שהוא עכשיו מלמד תינוקות של בית רבן, ומחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וזכותו גדולה בשמים, עד שאין יכולין לספור את הזכויות שלו, כמו שאי אפשר לספור את הכוכבים. אתה צריך לדעת שמלמד צריך שתהיה לו סבלנות לתלמידים שלו, עד כדי כך שכתב הרמב"ם (פרק ב' מהלכות תלמוד תורה הלכה ג') מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא מתרשל בלימודן – הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת השם רמיה, לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. וכן מובא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ה סעיף ט"ז) ואין למלמד לנעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמוד, וכן לא יתענה או לעצור במאכל ומשתה או לאכול ולשתות יותר מדאי, כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין ליה. ולכן כל מלמד צריך לשמור על דברים אלו מאד מאד. על אחת כמה וכמה שאסור למלמד לשנוא ילד אחד, שזה לא אנושי ולא על פי ההלכה, ומה גם אתה צריך לדעת למה התלמיד חייב שמשפחתו מתנכלים אליך? הרי זו רשעות ואכזריות להתנהג ככה עם תלמיד, ולכן כלך מהנהגה משונה זו וכו' וכו', מלמד צריך לאהוב את כל התלמידים ולעזור לכולם יחד להתעלות בתורה וביראת שמים שלימה. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתהיה לך סבלנות לתלמידים, ותזכה על ידי זה לאריכות ימים ושנים טובות, כמאמרם ז"ל (עירובין נד:) רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ארבע מאה זימני וגמר. יומא חד בעיוה למלתא דמצוה, תנא ליה ולא גמר. אמר ליה: האידנא מאי שנא? אמר ליה: מדההיא שעתא דאמרו ליה למר איכא מילתא דמצוה אסחאי לדעתאי וכל שעתא אמינא השתא קאי מר השתא קאי מר. אמר ליה: הב דעתיך ואתני ליך. הדר תנא ליה ארבע מאה זימני [אחריני], נפקא בת קלא ואמרה ליה: ניחא ליך דליספו לך ארבע מאה שני, או דתיזכו את ודרך לעלמא דאתי. אמר דניזכו אנא ודריי לעלמא דאתי, אמר להן הקדוש ברוך הוא תנו לו זו וזו. הקדוש ברוך הוא יכניס בך דעת ושכל, ועל ידי זה תצליח עם התלמידים.
|