לכבוד הצדיק הקדוש שאני כל כך אוהב ומנסה ללכת בדרכיו – כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. ברצוני להתייעץ אתכם בשאלה הכי חשובה שהייתה לי בחיים: הייתי השנה בראש השנה באומן, והתפללתי חזק אצל רבינו נחמן שיפעל בשבילי לזיווג ופרנסה וכו'. אחרי שחזרתי ארצה, הכרתי בשמחת תורה בבית הכנסת שלי בחורה, פניתי לאמי בבקשה שתנסה לשדך לי אותה, ואכן התחלנו להיות בקשר. אני בן עשרים ושבע, והיא בת עשרים וחמש. היה בינינו קשר נפלא, ונוכחתי לראות שיש בינינו משיכה עצומה, ושיש לה את כל המידות הטובות שהרב מונה – חום ואהבה, כבוד, הבנה, מידות טובות ויראת שמים. לפני שהיא הכירה אותי היא יצאה לפגישות עם כמה וכמה בחורים, והיא אמרה לי שבחיים לא היה לה דבר כזה מיוחד כמו הקשר שלנו. במשך כל תקופת הקשר היא דחפה אותי לכיוון חתונה, ואמרה שהיא רואה אותי, ורק אותי, בתור בעלה, ושהיא לא רואה את עצמה חיה עם אף גבר אחר. לי היה נורא קשה בקשר איתה, כי אני לא רגיל לקשר שמתקדם לחתונה כל כך מהר, למרות שאני מודע לכך שזה באמת הכי קדוש וטהור שיש – כשזה מתחיל ונסגר מהר לחתונה, אך היא הייתה סבלנית והחליטה לקבל את רצוני ולקחת את זה יותר לאט. לצערי הרב, היצר הרע התגבר עלינו, ואחרי חודשיים נכשלנו בנגיעה. אני מצטער על כך מעומק הלב ויודע ששנינו אשמים בכך, אני מודע לכך שעשינו טעות, וכבר קיבלתי על עצמי לא לחזור על כך לעולם. יש לציין שלא היו דברים מעבר לנגיעה, ולא היה שום מעשה רציני. חשוב לי לציין שאני חזרתי בתשובה לפני כמה וכמה שנים, ותמיד היה לי קשה החלק הזה – לשמור נגיעה, כי לא באתי מרקע כזה שיוצאים לשידוכים ופגישות, ואילו הבחורה באה מרקע חרדי, כי אמא שלה חזרה בתשובה, ומגיל צעיר היא הכניסה אותה למוסדות חרדיים, כך שלא היה לה קשר עם שום גבר. המשכנו בקשר – היא פגשה את ההורים שלי, ואני פגשתי את ההורים שלה, והיינו כבר קרובים מאוד לסגור את פרטי החתונה. תכננו להפגיש בין ההורים שלנו ולסגור את כל הקצוות. אני לא יודע מה קרה, אך השבוע פתאום קיבלתי טלפון, והבחורה סיפרה לי שהיא החליטה לעצור את הכל. היא סיפרה לי שהייתה לה תחושת מועקה מזה שנכשלנו בנגיעה, והחליטה לספר לאמא שלה על כך, והבנתי מדבריה שאמא שלה היא זו שמכוונת אותה להפסקת הקשר. הבשורה הכואבת הזו נחתה עליי ושברה את ליבי לאלפי רסיסים, ומאז אני לא יכול לתפקד – לא בעבודה, לא בלימודים ולא בשום דבר אחר. ביקשתי מהרב שלי שידבר עם הבחורה, אך האמא לא הסכימה לכך, ואמרה לרב שלי שהיא כבר שאלה דעת תורה בעניין, והרב איתו התייעצה פסק לה שצריך לעצור הכול. האם יכול להיות שרב יפסוק ככה אחרי שאנחנו כבר ממש קרובים לחתונה, אחרי שכבר ראיתי את ההורים שלה, והיא ראתה את ההורים שלי וכבר עמדנו לסגור את כל הפרטים? חשוב לי לספר לרב שעברתי בחיי פגיעות כואבות מאוד מקשרים שהיו לי בעבר, ובמיוחד מקשר מסוים של בחורה שהרסה את שמי וקלקלה לי המון שידוכים, ורק אחרי ארבע שנים מאותה אכזבה הצלחתי לצאת שוב לפגישות, כי אני אדם רגיש מאוד שלוקח ללב. אני רוצה רק אותה, ואני לא רואה את עצמי ממשיך עם מישהי אחרת. אני פשוט אובד עצות ומרגיש שעולמי חרב, ואני מתחנן אליך כבוד הצדיק, אתה זה התקווה האחרונה שלי לפני שאני שוקע בדיכאון ובמצב נפשי הכי גרוע שאפשר. אני מתחנן אליך לעזרה – מה עליי לעשות? לאן אני ממשיך מכאן? איך אני ממשיך להסתיר את זה מההורים שלי שחושבים שאני עומד להתחתן איתה? אנא ממך תעזור לי!
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר תרומה כ"ה שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שלום נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אשריך ואשרי חלקך שזכית להיות אצל רביז"ל על ראש השנה שאין למעלה מזה, ואמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) מי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" – וזה נאמר על ראש השנה; ולכן אתה צריך רק לשמוח שהיית אצל רביז"ל בראש השנה, וידוע מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ט) שהצדיק הוא השדכן המשדך כל השידוכים, ובוודאי אם היתה לכם משיכה כל כך חזקה וכו', אתה צריך לבקש ממנו יתברך בכל יום ויום שיגמר השידוך בכי טוב וכו', ומה שתפלה פועלת שום דבר בעולם לא פועל, ולכן אל תתייאש בשום פנים ואופן ותמשיך להתפלל, ותראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.
אני לא מבין את הבחורה, הרי שניכם חייבים וכו', ותמיד יכולים לחזור בתשובה שלימה, כי גדול אדונינו ורב להושיע, ואני חושב שבשביל זה לא צריכים לעזוב את השידוך. יתן הקדוש ברוך הוא בלבה שתחזור אליך, רק אתה מוכרח לקחת את עצמך בידיך ולהתחזק ולהיות רק בשמחה עצומה, כי השמחה זה יסוד הכל, וככל שאדם שש ושמח הוא מקרב את ישועתו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, ואף שאני יודע שזה מאד קשה לך עכשיו להיות בשמחה, אבל אתה מוכרח להיות בשמחה, ולא להיכנס בעצבות ובמרירות ובדכאון, שזה שובר את רוחך לגמרי, ומחדיר בך יאוש ודיכאון וכו', שזה לא יביא אותך לשום דבר, אלא להרס וכו'.
ולכן תתחזק מאד מאד בשמחה, ותמשיך להתפלל להקדוש ברוך הוא, וכך אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן ע') על ידי שמחה תבוא תפלתך בהיכל מלך, ואמר (שם סימן פ"א) תפלה שהיא בשמחה, היא עריבה ומתוקה להשם יתברך; אל תתייאש בשום פנים ואופן, ותראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.