שאלה: מאת מיכל: תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר שמיני ט"ו אדר ב' (שושן פורים) ה'תשע"ד שלום רב אל מיכל תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. רואים בחוש שבני אדם מחפשים לעצמם צרות מתחת לאדמה וכו' וכו', הרי הקדוש ברוך הוא עזר לכם שיש לכם בן בגיל שש וחצי, ואתם צריכים להיות הכי מאושרים בחייכם ולרקוד בכל יום על המתנה הנפלאה שנתן לכם הקדוש ברוך הוא, ובמקום זה אתם עצובים וממורמרים למה אין לכם עוד ילדים? מה אתם צריכים לדחוק את השעה? למה אתם צריכים לחיות תחת לחץ כזה? אחרי עשר שנים של נישואין את שואלת שאלה טיפשית "איך אדע בוודאות שבעלי הוא הזיווג שלי מן השמים"?! לדעתי גם אם תחיי איתו עוד מאה שנים, גם אחר כך תשאלי את השאלה הזו וכו'. כל המחשבות הזרות שנכנסו בראש שלך שהתחתנת עמו מהסיבות הלא נכונות וכו', ולא מאהבה וכו', זה בא רק מחמת השגעון שנכנס בך שאת רוצה עוד ילדים ואין לך וכו', ובמקום לשמוח ולרקוד בכל יום על המתנה הנפלאה שנתן לך הקדוש ברוך הוא שאחרים היו משלמים על זה מילי מליונים שיהיה להם בן אחד או בת אחת, את צריכה למרר את חייך על לא דבר? לדעתי את צריכה לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא שיתן לך את הבינה יתירה שיש לנשים, כי כנראה שאת לא קיבלת את זה וכו'. בעל ואישה שהתחתנו לפני עשר שנים, ומכל שכן שהקדוש ברוך הוא עזר ונתן להם גם בן חמוד, עכשיו את נזכרת לשאול אם זה הזיווג מן השמים או לא? איפה השכל והבינה שלך? הקדוש ברוך הוא יכניס בך שמחה אמיתית לשמוח עם בעלך, ותשתדלי לעשות כל מיני פעולות שבעולם שיהיו ביניכם שלום ואהבה והבנה הדדית, ותהיו הכי מאושרים בחייכם, ורואים בחוש שבני אדם מרוב שעמום אין להם מה לעשות אלא לחפש חסרונות – הבעל על האשה והאשה על בעלה, וככה הם ממררים לעצמם את חייהם בחינם.
|