שאלה: מאת דור: לכבוד הצדיק מיבנאל, שלום ואיחולי בריאות איתנה. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר אחרי ו' ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דור נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. צריכים מאד מאד לשמור לא להיכנס בדבר שהוא למעלה מכוחותיו, ורביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן קכ"ב) שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת השם כבר היה איש נוסע ומטולטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשיו. והכוונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רוב חסר לאדם הרבה, כגון לזה חסר מלבוש פשוט, ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו'. שצריכין להמתין לישועת השם ולבלי לדחוק את השעה (ערובין יג:) למלאות החסרון תכף ומיד. רק צריכין להמתין עד ירחם השם. ואמר רביז"ל על עצמו שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דווקא תיכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב עד שהיה מוכרח להיות נוסע ומטולטל, כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מוכרחים תמיד ליסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות, וענין זה צריכים לידע מאד. וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד, כי לכל אדם חסר הרבה אפילו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במיעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו, אף על פי שמוכרח לו אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עיתו. וטוב לסבול דוחק אפילו במזונות וכל שכן במלבושים ודירות וכו' ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים, כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עיתו, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט"ו) "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו". כשאדם קונה דירה הוא מוכרח לקחת עורך דין, ואסור להאמין לאף בן אדם בעולם, יהיה מי שיהיה, כי כל אחד לטובת עצמו הוא דורש וכו', איך קונים דירה בלי לדעת שעל הקרקע אין על זה שיעבודים? וכן אם באמת הבנקים רוצים כל כך הרבה כספים אולי הטעו אותך לגמרי? וכבר ידוע שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן נ"א) שהפקירות אין צריכים כלל, היינו שאסור ללכת בדרך הפקירות, סתם להלוות כספים על ימין ועל שמאל ולקפוץ באש ובמים וכו' וכו', ולומר הקדוש ברוך הוא ישלם וכו', אדם צריך לחיות עם חשבון, ולא לעשות שום דברים בפזיזות וכו'. וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מיישבין עצמן, והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו, רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחבים מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי. לדעתי תיקח עורך דין ושיעבור את כל החשבוניות וכו' ויבדוק אם לא הטעו אותך, כי בקלות יכולים ליפול בחובות עצומים שלא יוכלו לצאת מזה אחר כך כל ימי חייו.
|