בעלי לא מוכן להתנתק מאמא שלו, ותמיד היא במקום הראשון אצלו. מה עושים?
אני נשואה למעלה מעשרים שנה לגבר שעד היום לא מוכן להתנתק מאמא שלו. אין לי זכות להחליט, אין לי זכות לחשוב או להביע דעה, תמיד היא הראשונה לפני ולפני הילדים. הוא תמיד משפיל ומעליב אותי בשבילה, והוא מוכן להרוג אותי ולריב איתי רק בשביל אמא שלו. אני ממש מיואשת מחיי הנישואים האלו
מאת רעות: לכבוד הרב שלום.
אני נשואה למעלה מעשרים שנה לגבר שעד היום לא מוכן להתנתק מאמא שלו. אין לי זכות להחליט, אין לי זכות לחשוב או להביע דעה, תמיד היא הראשונה לפני ולפני הילדים. הוא תמיד משפיל ומעליב אותי בשבילה, והוא מוכן להרוג אותי ולריב איתי רק בשביל אמא שלו.
כמובן שגם היא מעליבה ומשפילה אותי כל השנים, ומנצלת את המצב לטובתה כך שיוצא שאני כל החיים חיה בפחד ממנה. טלא רק אותי הוא שם במקום האחרון בחייו אלא גם את ילדינו – תמיד האמא במקום הראשון, אחר כך המשפחה שלו, אחר כך החברים שלו, ובסוף הילדים ואני.
אני ממש מיואשת מחיי הנישואים האלו, וכבר כמה וכמה פעמים חשבתי להתגרש ולסיים את חיי הנישואים האלו, אך אני חושבת על טובת הילדים. אני מבקשת את עצתך כבוד הרב. תודה, רעות.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר אמור כ"ט ניסן ה'תשע"ד
שלום רב אל רעות תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
פלא על גבי פלא איך את מחזיקה מעמד עשרים שנה? ולמה נתעוררת דייקא עכשיו? כי בדרך כלל אחרי החתונה מאד מאד מצוי דבר כזה שלפעמים האשה עדיין חוזרת בכל פעם אל ההורים שלה, והם אצלה חשובים יותר מבעלה, וזה כואב מאד מאד לבעל, "מדוע את לא נותנת לי את התשומת לב? ומדוע את רצה תמיד יותר אל האמא מאשר אליי?", וכן להיפך – לפעמים הבעל חוזר בכל פעם אל ההורים שלו, והם אצלו יותר חשובים מאשתו, וזה כואב מאד מאד לאשה, "מדוע אתה לא נותן לי את התשומת לב? ומדוע אתה רץ תמיד יותר אל האמא מאשר אליי?", ולכן זוג שרוצים להצליח בנישואיהם אסור להם לקנאות אחד בשני למה עדיין רצים יותר אל ההורים וכו', כי כך טבע העולם שנמשכים אל המקום שנתנו להם חום ואהבה ביותר וכו', ולכן עד שהזוג מכירים את עצמם יותר ויותר, ונבנים ביניהם חום ואהבה והבנה הדדית, זה לוקח זמן, ואסור לקנאות אחד בשני וכו', ולא לחיות בקטנוניות כאילו הוא אוהב את ההורים שלו יותר ממני וכו', או כאילו היא אוהבת את ההורים שלה יותר ממני וכו', אלא צריכים לזכור את הכלל הזה מאד מאד, ולא להקפיד אחד על השני, כי זה טבע בריא שעדיין הבן או הבת נמשכים אחר ההורים שלהם ששם קיבלו את החום והאהבה.
ולכן זוג טרי שהתחתנו, הדבר הכי חשוב שידעו שעכשיו מתחיל אצלם דף חדש וכו' ומחוייבות חדשה וכו', הם צריכים לאהוב אחד את השני מאד מאד, ולזכור טוב טוב הן הבעל – שזאת אשתי לתמיד ועליי לאהוב אותה בכל לבי ונפשי ולתת לה את הכל וכו', והן האשה – זה בעלי לתמיד, ועליי לאהוב אותו בכל לבי ונפשי ולתת לו את הכל וכו', וכך אם יהיה בין הזוג חום ואהבה ופתיחות אחד לשני, כבר לא ירצו לרוץ אל ההורים על כל דבר קטן וכו'.
הלוואי והלוואי שבעלך יקרא את המכתב הזה וישתנה וכו', וידוע שעץ זקן קשה לכפוף וכו', ולכן כל זוג טרי צריכים לזכור את זה טוב טוב.
הקדוש ברוך הוא יכניס שלום בתוך ביתכם, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצא שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא 'שלום בית', היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.