לרב מאיר עינינו, שלום רב ובריאות.
באים לפתחנו אנשים מכל הסוגים, המגזרים והגילאים, מבוגרים וילדים, וגם בצמתים וברחובות
נתקלים מדי יום בכל מיני אנשים שאוספים צדקה. איך נדע למי ראוי לתת צדקה? ואיך
ראוי לחנך את הילדים בעניין זה? נשמח לקבל הנהגה לחיים. תודה!
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר בהעלותך ה' סיון (ערב חג השבועות) ה'תשע"ד
שלום רב אל ישראלה תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
צריכים להרגיל את עצמו לתת לכל מי שבא אל פתח ביתו עבור צדקה, ואפילו
קצת, העיקר לפייסו, כי אף פעם לא יודעים מה זו הצדקה הנכונה, ולכן צריכים לפייס את
העני ולומר לו "תאמין לי, אם היה לי הייתי נותן לך כל הון דעלמא", ועל זה יכולים
להשתמש עם מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמת סימן ב') מותר לשנות בדבר
השלום; כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל המעלה של אדם הנותן צדקה אפילו קצת דקצת.
וכך מובא בזוהר (וירא ק"ד.) בשעתא דקודשא בריך הוא רחים
ליה לבר נש משדר ליה דורונא, ומאן איהו? מסכנא בגין דיזכי ביה, וכיון דזכי ביה איהו אמשיך
עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטר ימינא, ופריש ארישיה ורשים ליה, בגין דכד ייתי דינא לעלמא ההוא מחבלא יזדהר ביה, וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו, כדין אסתלק מניה ואזדהר ביה, בגיני כך אקדים ליה קודשא בריך הוא במה דיזכי [בשעה שהקדוש ברוך הוא אוהב את האדם, הוא שולח לו מתנה עני כדי שיזכה בו. וכיון שזוכה בו, מושך עליו חוט של חסד מצד הימין, ופורש את זה על ראשו, כדי שכאשר יהיו דינים בעולם, המחבל שרוצה לחבל וכו' יתרחק ממנו, כיון שיראה אותו ויראה את
החוט של חסד שנפרש על ראשו, יסתלק ממנו המשחית, וינצל ממנו, ובשביל זה הקדוש ברוך הוא מקדים ושולח לאדם מתנה עני, כדי שיזכה בו].
וכן הוא בזוהר (ויקהל קצח.)
תא חזי זכאה חולקיה דבר נש כד מסכנא אערע לגביה, דההוא מסכנא דורונא דקודשא בריך הוא הוי
דשדר ליה, מאן דמקבל ליה לההוא דורונא בסבר אנפין, זכאה חולקיה. תא חזי, מאן דחייס למסכנא ואתיב ליה נפשיה, קודשא בריך הוא
סליק עליה כאילו הוא ברא לנפשיה [בוא וראה, אשרי אדם שמגיע אליו עני לבקש צדקה, העני
הזה הוא המתנה שהקדוש ברוך הוא שלח לו, ומי שמקבל את המתנה הזה, היינו את העני, בסבר פנים יפות, אשרי לו ואשרי חלקו. ומי שעוזר לו ומרחם עליו ומחיה אותו, הקדוש
ברוך הוא מגין עליו ומעלה עליו כאילו ברא אותו].
ומלבד זאת כשמרגילים את עצמו לתת
לכל עני המבקש צדקה אפילו משהו כגון כמה פרוטות, והעיקר לפייסו וכו', זה חינוך טוב
לילדים שצריכים לראות את גודל העניין לעזור לזולת, וכשמגיע עני לבית ודופק על הדלת
אף פעם אסור לשלוח את הבן או את הבת ולומר לכו תגידו לו שאבא לא בבית או האמא לא
בבית, כי אם אומרים דבר כזה קודם כל מרגילים את הילדם לשקר וכו', והעיקר חס
ושלום גורמים שבאמת בבית הזה לא יהיה אבא או אמא רחמנא לישזבן, ולכן מוכרחים
להרגיל את עצמו שכל עני שבא אל פתח ביתו לתת לו בסבר פנים יפות אפילו משהו, רק
לפייסו, ואז שכרו גדול בשמים.