אשתי מאשימה אותי שאני עושה לה את המוות. מה אני אמור לעשות?
אשתי ממורמרת ושבורה וכל הזמן כועסת עלי, היא צורחת עלי ומאשימה אותי שאני זה שעושה לה את המוות, הילדים מפוחדים מזה. זה הגיע למצבים שהיא אפילו הרביצה לי. מה אני אמור לעשות?
מאת צבי: צר לי מאוד לכתוב לכבודו שאצלי בבית אין שלום כבר תקופה ארוכה. יש לנו ארבעה ילדים, ואשתי ממורמרת ושבורה וכל הזמן כועסת עליי, היא צורחת עלי ומאשימה אותי שאני זה שעושה לה את המוות, והילדים מפוחדים מאוד ומושפעים לרעה מהמצב בבית. זה הגיע למצבים שהיא אפילו הרביצה לי. מה אני אמור לעשות?
תשובה:
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ואתחנן י"ב אב ה'תשע"ד
שלום וברכה אל צבי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
חכמינו הקדושים אמרו (נגעים פרק ב') כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו; אתה שם את כל הלכלוך והאלימות הפיזית והמילולית על אשתך וכו' כאילו אתה צדיק תמים וכו', בשעה שאתה לא עוזר לאשתך כלום, ממש כלום, ועוד עושה עליה ביקורת על כל דבר מה שהיא עושה, ויורד לחייה, ומתי שאתה רק יכול לבזות אותה לפני הילדים, אתה עושה את זה ברציחה הכי גדולה שלא מתאים ליהודי כלל.
אני לא יודע מאיפה למדת את הדרכים המקולקלות האלו וכו', אין לך טיפת רחמנות על אשתך, ואתה מוציא אותה מדעתה, ומה אתה חושב שהיא תשב ותשתוק? היא תהיה שק החבטות שלך? בוודאי בצדק היא משלמת לך בחזרה מנה אחת אפים וכו', ואתה צריך להתבייש איך שאתה מתנהג עם אשתך, אתה רק משפיל אותה, ומקלל את ההורים שלה, ואתה מנבל את הפה שלך נגדה על יד הילדים, אזי מה אתה רוצה שהיא תעשה? ולכן אני מזהיר אותך אישית, אם אתה לא תשנה את התנהגותך עמה, אז לבסוף יהיה גט ובצדק. עד מתי תתעלל כל כך באשתך? עד מתי תשפיל אותה לפני הילדים? ואחר כך תגיד הפוך על הפוך וכו' וכו'.
חכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא נ"ט) לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, ולכן אדם שמצער את אשתו הוא פשוט רוצח, אדם צריך לרחם על אשתו, זה הלימוד שלימד אותנו רביז"ל, ובפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאוד מאוד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאוד מאוד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם ולכבדם; ואמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה", והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו], ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות באה בזכות האשה, וכן אמרו (בבא מציעא נ"ט.) איתתך גוצא גחין ותלחוש לה, ופירש רש"י: אתתך גוצא – אשתך קטנה כפוף עצמך ושמע דבריה; הרי שלך לפניך שאדם צריך תמיד לשמוע מה שיש לאשתו לומר, ואם היא אשה נמוכה – אומרים חכמינו הקדושים – תתכופף אליה ותשמע מה שיש לה לומר, ואז אם תלך בצורה כזו אזי אף פעם היא לא תהיה מורדת וכו'.
זה הלימוד שהתורה הקדושה מלמדת אותנו, איך שאדם צריך לכבד ולייקר את אשתו, ולא ההפך, ואני לא יודע ממי לקחת את ההנהגות הפרועות שלך, ולכן אם לא תחזור בתשובה שלימה על מעשיך המגונים כלפי אשתך, אזי לבסוף היא תתגרש ממך ובצדק.