מאת רועי: שלום רב.
הבנתי שכדי לעלות דרגה בעבודת ה' צריכה להיות לפני כן ירידה, ושאלתי היא האם קיימת אפשרות לעלות בדרגה בלי אותה הירידה?
ברוך ה' אני מתמיד במשניות, גמרא, מקרא, זוהר וספרי רבינו בכל יום כבר תקופה ארוכה, ואני מפחד שהירידה הזו תגיע ושחס ושלום איחלש בעבודת ה'. תודה מראש.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ה' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל רועי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
כשיש לבר ישראל אמונה פשוטה בו יתברך אזי לא שייכת שום ירידה כלל, ולכן מה אתה צריך לדבר מירידות ונפילות? ובפירוש מובא בדברי רביז"ל (הוספות תורות מכתב יד רביז"ל) הגדלות מפילה את האדם ומשפילה אותו הן בגשמיות והן ברוחניות, כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשם יתברך ובאמונתו הקדושה, אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין, ולא תהיה לו שום נפילה, כי מי יוכל ליגע בו באשר הוא קרוב אל המלך, ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלקים, וממשלת הקדוש ברוך הוא עליו. אבל אם הוא נופל מהאמונה, היינו שנפל בגדלות, ואזי הוא מובדל מהקדוש ברוך הוא, ואז אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד, ואז כל הדינים שורים עליו וכו', עיין שם.
אשריך ואשרי חלקך שאתה מתמיד בלימוד תורה הקדושה בכל יום – מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכות ואגדות, אשר זו השמחה הכי גדולה לאדם כשזוכה ללמוד תורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, ואין למעלה מזה, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ב') על הפסוק (תהלים ט"ז) "תודיעני אורח חיים שובע שמחות"; "שובע שמחות" – שבענו בחמישה שמחות – מקרא, משנה, תלמו,ד תוספתא ואגדות; תאמין לי שאין עוד שמחה יותר גדולה מזו שאדם זוכה לקבוע לעצמו שיעור קבוע בכל יום, במקרא בפרשת השבוע, במשנה כסדרן, בתלמוד גמרא – בבלי ירושלמי ותוספתא, ואגדות עין יעקב ומדרש רבה ותנחומא, שזו השמחה הכי גדולה שרק יכולים לשמוח בה.
רק חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ותשמח אחרים, אשר אין מצווה יותר גדולה מזו, ואצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבר ישראל שמח, ויותר חשוב כשמשמח את אחרים, ולכן תעשה כל מה שביכולתך תמיד לשמח את אחרים, וכך תהיה לך גם כן שמחה, ואצלו יתברך שורה רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו". אשרי מי ששמח בעצמו, ואשרי ואשרי מי שמשמח אחרים, ושכרו הרבה מאד בשמים.