מאת אהרון: אני משתדל לעזור תמיד לאשתי, אבל משום מה היא לא נותנת לי לצאת מהבית להתפלל במניין, ללכת להפצה ולהתפלל בקברי צדיקים. מה אני יכול לעשות?
תשובה:
בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ה
שלום וברכה אל אהרון נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אין עוד דבר יותר חשוב מלהתפלל במנין את השלוש תפילות – שחרית מנחה וערבית, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד – הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלוש תפילות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו'.
הרי שמשתלם להתפלל במניין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ג') כל מי שאינו נכנס בבית הכנסת בעולם הזה, אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבוא; ואמרו (ילקוט תהלים רמז תרנ"ט) כל שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעולם הבא. והמתפלל בתוכה בעולם הזה, כאילו מתפלל בבית המקדש, שנאמר (יחזקאל י"א ט"ז) "ואהי להם למקדש מעט" – ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מגילה כ"ט.) אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות; כי עכשיו הבתי כנסיות והבתי מדרשות הם בית המקדש, כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ב') "אני ישנה" – מבית המקדש, "ולבי ער" – לבתי כנסיות ובתי מדרשות.
ולכן תעשה כל מה שביכולתך אפילו במסירות נפש לבוא שלוש פעמים ביום לבית הכנסת, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') על מאמרם ז"ל (ברכות נד:) מחנה ישראל כמה הוי?תלתא פרסא – היינו כל זמן שאדם מתפלל את השלוש תפילות בכל יום הוא נמצא במחנה ישראל, ואיך שהוא רק מתקרר ומתחיל להתרשל מאיזו תפלה לא להתפלל במנין, זו כבר קליפת עוג מלך הבשן שיעקור אותו מהיהדות ויוציאו ממחנה ישראל, ועל כן תראה את זה לאשתך שתדע את גודל הזכות של הבעל שמתפלל את השלוש תפילות במנין דייקא.
אני דן את אשתך לכף זכות כי יכול מאוד להיות כשאתה הולך לבית הכנסת להתפלל אחת מהתפילות הקבועות, אזי אתה שוכח לחזור הביתה, ובשביל זה היא מונעת אותך מללכת לבית הכנסת, ולכן תקבל על עצמך לשמח ולעודד את אשתך, ולעזור לה בכל מה שאתה יכול, ואז תראה שהיא תגרש אותך שתלך לבית הכנסת להתפלל במנין דייקא שזה מביא רק טובות.