בעלי חולה מאוד והרופאים אומרים שאין לו תקווה להתרפאות. אנא, חזק אותנו!
בעלי חולה מאוד, והרופאים של בית החולים התייאשו כבר ואמרו שאין מה לעשות איתו, וצריכים להתפלל שהוא יסבול כמה שפחות. אנחנו נשואים עשרות שנים ותמיד הייתה בינינו אהבה וכבוד הדדי, תמיד עזרנו אחד לשני, ועכשיו אני שבורה לרסיסים ולא יודעת מה יהיה. בבקשה כבוד הצדיק, תגזור עלינו גזרות טובות ותעודד אותנו!
מאת מרים: לכבוד אהוב נפשנו הצדיק מוהרא"ש שליט"א. ה' יברך את כבודו ויברך אותו ואת אשתו ברפואה שלימה ובכל הברכות הכתובות בספר התורה, ושיהיה לכם חג סוכות שמח. בעלי חולה מאוד, והרופאים של בית החולים התייאשו כבר ואמרו שאין מה לעשות איתו, וצריכים להתפלל שהוא יסבול כמה שפחות. אנחנו נשואים עשרות שנים ותמיד הייתה בינינו אהבה וכבוד הדדי, תמיד עזרנו אחד לשני, ועכשיו אני שבורה לרסיסים ולא יודעת מה יהיה. בבקשה כבוד הצדיק, תגזור עלינו גזרות טובות ותעודד אותנו!
תשובה:
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] י"ד תשרי ה'תשע"ה
שלום רב אל מרים תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
מה אומר לך, חכמינו הקדושים (ברכות ס.) על הפסוק (שמות כ"א י"ט) "ורפא ירפא" – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, ואמרו צדיקים שניתנה רשות לרופא לרפאות אבל לא לייאש, ולכן כל זמן שאדם חי יש לו תקווה, ועיקר התקווה היא רק להתפלל אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך בתמימות ובפשיטות שתהיה לו רפואה שלימה, ולהמשיך להתפלל עוד תפילה ועוד תפילה, ולא להתייאש משום דבר בעולם. וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ב:) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר (תהלים כ"ז י"ד) "קוה אל הוי"ה חזק ויאמץ לבך וקוה אל הוי"ה", כי בוודאי אם מתעקשים אצלו יתברך פעם אחר פעם ולא מתעייפים בתפילה, אזי רואים ישועות גדולות, כי מה שתפילה פועלת שום דבר בעולם לא יכול לפעול.
ולכן את תמשיכי מצד אחד להתפלל להקדוש ברוך הוא, וכן לעורר אחרים שיתפללו עבור בעלך, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"נ) הטבע מחייבת כך והתפלה משנית את הטבע, ולכן רק להמשיך להתפלל זה מה שאת יכולה לעשות ולעורר גם אחרים שיתפללו עבור בעלך, וכן תינוקות של בית רבן הבל שאין בהם חטא שיתפללו.
ומצד שני את צריכה להמשיך לעמוד על יד בעלך ולשמח אותו, ולדאוג עבור שלומו, כי אין עוד אישה כשרה כמו המסורה לבעלה לגמרי, ומחזקת ומעודדת ומשמחת את בעלה, ומדברת על לבו שעוד הכל יתהפך לטובה ואתה תצא מזה וכו', ואף שרואים שהמצב נעשה יותר גרוע וכו' וכו', האישה הכשרה צריכה לעמוד על יד בעלה ורק לעודד ולשמח אותו, שזו מעלת אישה שיכולה לחזק ולעודד את בעלה בעת צרתו, ודייקא היא נקראת צדקת, כי אשה שיש לה כוחות הנפש לחזק את בעלה במצבים הכי קשים שעוברים עליו, אין עוד צדקת יותר גדולה מזו, ולכן תמשיכי בעבודה הקדושה הזו רק לשמח את בעלך, ולהוציא את כל הדאגות והפחדים שנכנסו בו וכו' וכו', ותראי שינויים לטובה שיעשה עמו הקדוש ברוך הוא.
אנחנו צריכים לעשות את שלנו והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו, אבל עלינו לעשות את שלנו בשלימות בתכלית השלימות שאין שלימות אחריה, והקדוש ברוך הוא יעשה מה שהוא רוצה.