כבר עשר שנים אני מעכב את הגט של אשתי. האם לעשות את הצעד הגורלי ולתת לה אותו?
כידוע לרב אני פרוד מאשתי כבר עשר שנים, ואני לא מוכן לתת לה גט מכמה סיבות. הרבנים בבית הדין לא מתחשבים בדעתי, אומרים שאני רשע ושעוון תלוי על צווארי. מה דעתו של הרב בעניין: האם עליי לעשות את הצעד הגורלי ולתת לה גט?
מאת יצחק: לכבוד הרב שיק ה' ישמרהו ויחיהו. הרב מכיר את הסיפור שלי באופן אישי, וכעת אני רוצה להתייעץ עם הרב בדבר גורלי: כידוע לרב אני פרוד מאשתי כבר עשר שנים, ואני לא מוכן לתת לה גט מכמה סיבות. הרבנים בבית הדין לא מתחשבים בדעתי, אומרים שאני רשע ושעוון תלוי על צווארי. מה דעתו של הרב בעניין: האם עליי לעשות את הצעד הגורלי ולתת לה גט?
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר וירא י"א חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל שמעון נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
כלל זה תיקח בידיך מה שאני תמיד מעורר את אחרים "אם אחד לא רוצה אותי – אזי אני לא צריך אותו מיליון פעם", אם זה כבר עשר שנים שהיא לא רוצה אותך וכו', אזי מה אתה מתעקש לא לתת גט?
לצערי הרב נכנסתי בתוך התמונה ושמעתי את כל הצדדים וכו', ולכן ההכרח לומר לך שהיא צודקת, הרי התנהגת אליה ברשעות ואכזריות כזו שלא מתאים ליהודי כלל, ואפילו אם גוי היה מתנהג ככה לגבי אשתו זה כבר יותר מדי וכו', ולכן דע לך שזו רשעות ואכזריות גדולה מאוד שאתה מעגן את אשתך, ועוון העיגון זה נורא ואיום, ולא משנה אם הבעל מעגן את אשתו או אשתו מעגנת אותו, שלא רוצים לקבל גט או לא רוצים לתת גט, עיגון זה עוון חמור מאוד מאוד.
ולכן אם לא מסתדרים, מה התכלית לריב וללכת לבתי משפט, ולהמשיך למרר את החיים של עצמו ואת החיים של הזולת, ואת החיים של כל המשפחה, ולגרום מחלוקות ומריבות, דיני תורה וכו' ובתי משפט וכו' זה בכה וכו' וזה בכה וכו', מתגרשים ונגמר הסיפור וכו', אין זה אלא מי שמעגן או הבעל את האישה, או האישה את בעלה – זו רשעות ואכזריות שאי אפשר להסביר כלל, והלוואי שאדם היה מכניס בדעתו את דבר זה "אם אחד לא רוצה אותי – אזי אני לא צריך אותו מיליון פעם", מה יש לחפש אצל אדם שלא רוצה אותך? ולכן לדעתי תן גט וכולם יוושעו ויושקטו המריבות בין המשפחות, ויופסק חילול השם שיוצא מזה שתולים פשקווילים אחד על השני, שזה עוון חמור מאוד מאוד, כמאמרם ז"ל (סוכה כ"ט.) מאורות לוקין על כותבי פלסתר; וגיהנום יכלה וכו' ועונשם לא יכלה של כותבי פלסתר ומלהבים מחלוקת בין עם ישראל.
אני מאוד מקווה שתעשה את רצוני ותיפטר מהצרה הזו, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.