שאלה: מאת כפיר נתן: לכבוד הרב הצדיק מוהרא"ש שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ה שלום וברכה אל כפיר נתן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. ידוע שרביז"ל לא לוקח את הבחירה מבן אדם בשום פנים ואופן, אדרבה, הוא מגלה לו איך שכל אחד ואחד יכול להגיע לכל המדריגות שבעולם וכו', וכן יכול להיות ולטייל בכל חלקי התורה הקדושה וכו', ונתן לנו סדר דרך הלימוד נורא ונפלא מאוד, המובא באריכות בשיחות הר"ן סימן ע"ו ובקונטרס "סדר דרך הלימוד" שבנוי על שיחה זו. עם כל זאת, יש לנו כלל גדול מה שרביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל "אביסל איז אויך גיט" – מעט גם כן טוב, והדרך הזו היא דרך נפלאה מאוד מאוד, כי אם אדם קובע לעצמו ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא (ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא), קצת מדרש, קצת זוהר, קצת תיקונים, קצת כתבי האריז"ל וכו' וכו', ספרי חסידות וספרי מוסר – אזי במשך הזמן הוא יכול להיות ולטייל בכל מקומות התורה הקדושה. העיקר לא לדחוק את השעה ולא לרצות לגמור את הכל ביום אחד, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתיים; ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה. אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לכיכר שהיה תלוי באויר, טיפש אומר: מי יוכל להביאו? ופיקח אומר: לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה. ואמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה? נזיקין ל' פרקים, כלים ל' פרקים. מי שפיקח מהו אומר? הריני שונה שני הלכות היום, שני הלכות למחר, עד שאני שונה את כל התורה כולה; ואם אדם יאמר הרי איך אני יכול לדמות את עצמי אל החכם הזה שזכה ללמוד את כל התורה כולה? על זה כבר אמרו (שם) מי שטיפש אומר: מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח אומר: והוא לא מאחר למדה? אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה; וכן אם אדם יאמר הרי אני לומד ושוכח, למה לי ללמוד ולייגע, על זה כבר אמרו (שם) משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטיפש מהו אומר: מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו? מי שפיקח מהו אומר: ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל? כך מי שהוא טיפש מהו אומר: מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה?; עיין שם. ולכן אסור להיות בטלן, אלא ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא, קצת שולחן ערוך וכו' וכו', ובמשך הימים והשנים זוכים לסיים את כל התורה כולה, וכשיוצאים מזה העולם התורה מלווה אותו וכו', ומקדמת את פניו שם בעולם הבא. אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, והוא מסתכל על תכליתו הנצחית, ואז טוב לו כל הימים, ולכן אם אדם הולך בדרך זו לא לדחוק את השעה, אלא מטייל לאט לאט, אזי לבסוף הוא מגיע אל יעודו. וכבר הירבה לדבר רביז"ל בענין זה כמובא בשיחותיו הקדושות המובאות בחיי מוהר"ן (אות שלא להתעקש על שום דבר, ולא לדחוק את השעה). ובענין ללמוד ספרי קבלה וכו', אם אדם יש לו משיכה לזה מה טוב ומה נעים שיתמיד בספרי "עץ חיים" ו"פרי עץ חיים" ו"השמונה שערים" וכו' וכו', אבל אם אין לו משיכה לזה וכו' אין לו מה להתבלבל בלימודים אלו, כי לא כל אחד בנוי לזה וכו', ולא כל אחד בא לעולם לתקן את חלק הלימוד הזה וכו', ואם אתה כבר מזכיר את הרב הקדוש מזידטשוב זי"ע והרב הקדוש מקאמרנא זי"ע שאנחנו נמנים על צאצאיהם וכו', הם כן החזיקו שבדור הזה ראוי ללמוד אפילו עם ילדים זוהר ותיקונים וכתבי האריז"ל, וכל צדיק וצדיק יש לו את השורש שלו וכו', ומה שרביז"ל ציווה להרבה אנשים כן ללמוד ספרי קבלה, ולאחרים אמר לא ללמוד ספרי קבלה, כי קבל"ה עולה כמספר נוא"ף, כי מחמת לשונות ההגשמה שיש בכתבי האריז"ל, מי שלא הפשיט את עצמו מזה וכו', אסור לו ללמוד לימוד זה כי זה יבלבל אותו יותר וכו'. וידוע שפעם באו שני אברכים מחסידי וכו' ודיברו עם רביז"ל בלשון קבלה וכו', וענה ואמר להם רביז"ל "תפסיקו לדבר ניבול פה", כי רביז"ל הבין שהם לא מוצאים ידיהם ורגליהם בלימוד העמוק הזה, רק סתם מדברים לשונות של הגשמה וכו', והבין שהם פשוט נואפים וכו', ולכן לא צריכים לבלבל את עצמו משום דבר בשום פנים ואופן, אלא ללמוד את הלימודים הקדושים לימודי התורה לאט לאט, וסוף כל סוף זוכים לסיים את כל התורה כולה אם רק יש רצון וכיסופים חזקים וכו'. הקדוש ברוך הוא יתן חלקינו בתוך התורה הקדושה, ונזכה לשמוע תמיד בשורות משמחות.
|