ראש השנה של שנת ה'תשפ"א ייזכר לדורות, לאחר שלמרות הכיסופים והגעגועים העזים שהיו אצל אנ"ש חסידי ברסלב, ולמרות שאצל ה'עולם' היו מי שהרימו גבה האם עד כדי כך צריכים למסור את הנפש על מנת להגיע ל'רבה', אולם אצל חסידי ברסלב המשפט שאמר רבנו ז"ל: "ראש השנה שלי עולה על הכול, איש בל יעדר", חזק מכל דבר אחר, למרות כל המאמצים רק מתי מעט הגיעו בסופו של דבר לעיר אומן לימי ראש השנה, וכל שאר חסידי ברסלב ערכו קיבוצים בהתקשרות לרבנו ז"ל, קיבוץ היסטורי כזה התקיים גם ביבנאל עיר ברסלב (ועל כך בכתבה נפרדת).

באומן שהו בימי ראש השנה כ – 3000 איש בלבד, וכמאות שוטרי משמר הגבול האוקראיני, ויחידות מיוחדות אוכפים את שמירת ההנחיות ומוודאים שאין איש שהבריח את הגבול ע"י בדיקת דרכונים קפדנית.

אלפי החסידים ששהו בגבול בלארוס -אוקראינה, עזבו את הגבול בשעה 12:00 בצהרים ערב ראש השנה, לאחר שאפסו הסיכויים להגיע לאומן, ועשו את החג בערים פינסק, מינסק, מיר, וציי'קה, ערים שבעבר היה בהם קהילות יהודיות שוקקות, ועתה לאחר עשרות שנים התקיימו בהם מנייני ראש השנה המוניים בהתקשרות לרבנו ז"ל.

אחד מאנשי שלומנו שזכה להיות באומן בראש השנה צילם מספר תמונות הממחישות את ימי ראש השנה באומן בימי הקורונה.