היום

ח׳ בכסלו ה׳תש״פ
יום שישי, דצמבר 6, 2019
חיפוש
Generic filters
Exact matches only
חיפוש
Generic filters
Exact matches only
חיפוש
Generic filters
Exact matches only

אוצר הפסח – טקסט

3
שיתופים
45
צפיות

סֵפֶר אוֹצַר הַפֶּסַח

וְהוּא לִקּוּטֵי קוּנְטְרֵסִים יְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים שֶׁנִּדְפְּסוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ כְּבָר בָּעוֹלָם, הַמְגַלִּים אֶת הַלִּמּוּדִים הָעֲמֻקִּים אֲשֶׁר מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ הַהֲכָנָה לְחַג הַפֶּסַח, עַל-יְדֵי צְדָקָה לָעֲנִיִּים, קִמְחָא דְּפִסְחָא, וּבְדִיקַת חָמֵץ, וְעִנְיַן חָמֵץ וּמַצָּה וִימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים

בָּנוּי וּמְיֻסָּד עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא,
אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ
רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ
וְעַל פִּי דִּבְרֵי תַּלְמִידוֹ, מוֹרֵנוּ
הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ, אוֹר נִפְלָא, אֲשֶׁר כָּל רָז לֹא אָנִיס לֵיהּ
רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ
וּמְשֻׁלָּב בִּפְסוּקֵי תַּנַ"ךְ וּמַאַמְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים,
מִגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

הוּבָא לִדְפוּס עַל־יְדֵי
חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב
עִיר הַקֹּדֶשׁ יַבְנְאֵל תובב"א

קוּנְטְרֵס קִמְחָא דְּפִסְחָא

יְעוֹרֵר וִיחַזֵּק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, שֶׁיְּרַחֲמוּ עַל עֲנִיִּים, וִינַדְּבוּ לְצָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָסוּר לְהִתְחַמֵּק מִמִּצְוָה זוֹ, אֶלָּא כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לְהִשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, אַשְׁרֵי לוֹ!

 

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁאִם הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת בַּשָּׁמַיִם בָּזֶה שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים בְּהוֹצָאוֹת עַל פֶּסַח, הָיָה רוֹקֵד מֵרֹב שִׂמְחָה, כִּי מִצְוַת צְדָקָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וּבְיוֹתֵר לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז הָעֲנִיִּים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, כִּי רוֹאִים שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּשֶׁפַע עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְלָהֶם אֵין כְּלוּם, וְיֵשׁ לָהֶם טְעָנוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִים דִּינִים בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁזּוֹכִים לָתֵת לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם נוֹתְנִים תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנִמְתָּקִים הַדִּינִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּקִמְחָא דְּפִסְחָא.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעא)

 

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (הִלְכוֹת פֶּסַח, סִימָן תכט): שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קֹדֶם הַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. אוֹמֵר עַל זֶה הָרַמָּ"א: וּמִנְהָג לִקְנוֹת חִטִּים, וּלְחַלְּקָם לָעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ פֶּסַח. קֹדֶם הַפֶּסַח כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִתְרֹם לָעֲנִיִּים לְצָרְכֵי פֶּסַח, וְזֶה נִקְרָא: "קִמְחָא דְּפִסְחָא", מִלְּבַד שֶׁצְּדָקָה חֲשׁוּבָה כָּל הַשָּׁנָה, אֲבָל לְצָרְכֵי פֶּסַח – הַצְּדָקָה הִיא עִנְיָן נִפְלָא מְאֹד. כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, עָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָהֶם לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ מִצְווֹת, שֶׁיִּהְיֶה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁהָיוּ יָמִים קָשִׁים לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְיָכְלוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וְנוֹתֵן עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁזּוֹ צְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁצְּרִיכִים לְצָרְכֵי פֶּסַח, בָּזֶה אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁעָזַר לָנוּ – כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִשְׁפִּיעַ עָלָיו, לָתֵת גַּם לַעֲנִיִּים. וְדָבָר זֶה חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן אֲנִי פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָכֶם וְהִתְקַדַּמְתֶּם בַּחַיִּים, וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יֵשׁ אִשָּׁה וִילָדִים, וְגַם פַּרְנָסָה, אֲזַי תִּרְאוּ לִתְרֹם לָעֲנִיִּים בַּעֲבוּר פֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן רַוָּק אוֹ רַוָּקָה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה מְסֻדֶּרֶת, עִם כָּל זֹאת אִם יִתֵּן בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְצָרְכֵי פֶּסַח, בִּזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה שֶׁיְּהוּדִי מְרַחֵם עַל הַזּוּלָת, הוּא מְרַחֵם עָלָיו. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מֵהַשָּׁמַיִם. מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ צָרִיךְ רַחֲמֵי שָׁמַיִם?! מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ צָרִיךְ יְשׁוּעָה?! וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁנִּתְרֹם בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְפֶסַח, בָּזֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַמְשִׁיךְ לָנוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה – לְבַקֵּשׁ מֵהַזּוּלָת. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סֻכָּה מט:): אֵין צְדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת, אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ; עִקַּר הַצְּדָקָה חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹשִׂים עִמָּהּ חֶסֶד. וְאֵיזֶה חֶסֶד יוֹתֵר גָּדוֹל יֵשׁ מִזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹזְרִים לַאֲנָשִׁים מְחֻסְּרֵי אֶמְצָעִים עַל צָרְכֵי הֶחָג?! וּבִפְרָט שֶׁיֶּשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת יְלָדִים, בְּלִי עַיִן הָרַע, וְצָרְכֵי הַפֶּסַח יְקָרִים מְאֹד: יַיִן, בָּשָׂר וּמַצּוֹת, וְאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת לָזֶה, וְאִם אָנוּ נִתְרֹם בַּעֲבוּרָם, זֶה הַחֶסֶד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת. וְאִם יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לָתֵת, כִּי אֵין לָהֶם בְּעַצְמָם, עַל-כָּל-פָּנִים יֵלְכוּ לֶאֱסֹף בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא ט.): גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; בָּזֶה שֶׁאָדָם מְזַכֶּה אֶת הַזּוּלָת, בָּזֶה הוּא חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵאֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה; כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים. וּבִפְרָט בְּעִנְיָן שֶׁל צְדָקָה. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סֻכָּה מט:): גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת; בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הֵבִיאוּ אָז קָרְבָּנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁאֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת, בָּזֶה שֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה, זֶה יוֹתֵר חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת. וּבִפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִים לָתֵת בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְ'קִמְחָא דְּפִסְחָא'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה, סִימָן יט): הָרוֹדֵף צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וּבְנֵי-אָדָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר, וְזוֹכֶה לְבָנִים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי אַגָּדָה. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֵי עֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִתֵּן לוֹ כֶּסֶף בְּשֶׁפַע וְגַם בְּנֵי-אָדָם לִזְכּוֹת בָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְבָנִים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב זֶה. בַּעֲלֵי חָכְמָה – שֶׁיִּהְיוּ מֻשְּׂכָּלִים בְּחָכְמַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, חָכְמַת הַתּוֹרָה. בַּעֲלֵי אַגָּדָה, שֶׁיּוּכְלוּ בְּעַצְמָם לִדְרֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא), שֶׁסְּגֻלָּה לְחֹלִי הַנּוֹפֵל – לְפַזֵּר צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיב, ט): " פִּ'זַּר נָ'תַן לָ'אֶבְיוֹנִים", רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֵפֶל. אִם יֵשׁ לָאָדָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מַחֲלַת הַנְּפִילָה, שֶׁנּוֹפֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וְנוֹפֵל בְּרוּחָנִיּוּת, הָעֵצָה לָזֶה – שֶׁיְּפַזֵּר כַּסְפּוֹ לִצְדָקָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): "צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת" (מִשְׁלֵי י, ב), רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מַצֹּת, אִם אָדָם נוֹתֵן צְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַצּוֹת לְפֶסַח, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁמְרֶנּוּ שֶׁלֹּא יִפֹּל אַף פַּעַם.

לָכֵן אֲנִי פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁתַּדְּלוּ עוֹד עַתָּה לְנַדֵּב בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', וְאַף שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִמְצָאִים בְּמַצָּב קָשֶׁה, עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (גִּטִּין ז.): כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, נִצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. אָדָם לוֹקֵחַ מִכַּסְפּוֹ, גּוֹזֵז מִמָּמוֹנוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּמְחַלֵּק לְנִצְרָכִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִצָּל מִדִּין גֵּיהִנּוֹם. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כב): הַגֵּיהִנּוֹם וְהַגַּן-עֵדֶן נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִם אָדָם זוֹכֶה, וְהוּא דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – זוֹכֶה לְגַן-עֵדֶן, מַרְגִּישׁ רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לוֹ אֱמוּנָה, בַּר מִינָן, הוּא סוֹבֵל גֵּיהִנּוֹם. וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁאָדָם גּוֹזֵז מִנְּכָסָיו לִצְדָקָה, הוּא נִצָּל מִגֵּיהִנֹּם, וּמַרְגִּישׁ גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְלָכֵן אֵיזֶה תַּעֲנוּג הוּא זֶה לָתֵת לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא'. עַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! יֵשׁ לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְצָרְכֵי הֶחָג וּלְשַׁמְּחָם, אֲשֶׁר אֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וּבִפְרָט לָתֵת לָהֶם בַּעֲבוּר הַפֶּסַח, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, כִּי בָּזֶה שֶׁמְּחַיִּים עֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְחַיֶּה אֶתְכֶם, וְאַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת.

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם, תִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לְנַדֵּב בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', צָרְכֵי הֶחָג לָעֲנִיִּים, וּבִזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא): בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל; אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, אִם תִּתְרְמוּ לְ'קִמְחָא דְּפִסְחָא' בַּעֲבוּר עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת יְלָדִים, אֲזַי תִּרְאוּ אֵיךְ יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְתִתְבָּרְכוּ מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וְלֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ אַף פַּעַם לְמַצָּב כָּזֶה – לְבַקֵּשׁ מֵהַזּוּלָת. עַל-כֵּן, נָא וְנָא רְאוּ לֹא לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ, וּרְאוּ לִתְרֹם בַּעֲבוּר עֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, עֲנִיִּים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה תּוֹרָה, אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם הָאֶמְצָעִים לִקְנוֹת מַצּוֹת, יַיִן, בָּשָׂר וּשְׁאָר צָרְכֵי הֶחָג, בְּגָדִים לָהֶם, לִנְשׁוֹתֵיהֶם וּלְיַלְדֵיהֶם, אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ לַעֲזֹר לָהֶם! לָכֵן בֹּאוּ נַרְאֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְהוֹלֵךְ לָנוּ בַּחַיִּים, שֶׁלְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עַל הוֹצָאוֹת הַפֶּסַח, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ – לִדְאֹג לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וְרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא), אֲשֶׁר "צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת" – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מַ'צֹּ'ת'; הַיְנוּ אִם נוֹתְנִים בַּעֲבוּר מַצּוֹת לָעֲנִיִּים, שֶׁזֶּה "קִמְחָא דְּפִסְחָא", נִצֹּלִים מִמָּוֶת. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): סְגֻלָּה לְחֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לְפַזֵּר צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיב, ט): "פִּ'זַּר נָ'תַן לָ'אֶבְיוֹנִים" – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֵ'פֶ'ל'. וּבֶאֱמֶת הַנְּפִילָה הַזּוֹ סוֹבֶבֶת – הֵן עַל גַּשְׁמִיּוּת וְהֵן עַל רוּחָנִיּוּת. בְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ מַחֲלַת הַנְּפִילָה, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט), שֶׁהַדָּמִים מַתִּיזִים אֶל הַמֹּחַ וּמַלְחִיצִים אוֹתוֹ, וְאָז בָּאָה הַמַּחֲלָה הַמָּרָה הַזּוֹ לָאָדָם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁאָדָם נוֹפֵל, וְכֵן יֵשׁ נְפִילָה בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם, שֶׁכָּל-כָּךְ מִתְרַחֲקִים מֵהַיַּהֲדוּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּפַזְּרִים צְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים, וּבִפְרָט עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִצָּל מִנְּפִילָה – בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת לְהִצְטָרֵף לְמִבְצַע "קִמְחָא דְּפִסְחָא" – הֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַזִּיל זָהָב מִכִּיסוֹ וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים, וְהֵן שֶׁמְּזַכֶּה אֶת אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּ. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן ה'): אִם בָּאָה רָעָה לַחֲבֵרְךָ, רְאֵה אֵיךְ לִזְכּוֹת בּוֹ לְפַרְנָסָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מַתַּן שְׂכָרוֹ; כָּךְ הָיָה רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא עוֹשֶׂה בְּשָׁעָה שֶׁאִמּוֹ לוֹקַחַת לוֹ לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מֵהַשּׁוּק, הָיְתָה לוֹקַחַת לוֹ שְׁנֵי לִיטְרִין – אַחַת לוֹ וְאַחַת לָעֲנִיִּים, עַל שׁוּם "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים" עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זוֹכִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ. וְכֵן צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל אֲחֵרִים, שֶׁהֵם יַעַזְרוּ גַּם לָתֵת לְ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ט.): גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; הַיְנוּ מִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת אֲחֵרִים, זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹתֵן בְּעַצְמוֹ, כִּי הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים – אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ (אָבוֹת ה, יח). וְלָכֵן מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲסֹק בְּ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֵן בְּעַצְמוֹ לָתֵת לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְהֵן לְהַתְרִים אֶת אֲחֵרִים. וְזוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, כִּי צָרְכֵי הֶחָג מְרֻבִּים, וַעֲנִיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים, וּבִפְרָט אַבְרֵכִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק כָּל הַשָּׁנָה, וּבָאִים לִכְבוֹד הֶחָג, וְהֵם צְרִיכִים לִקְנוֹת בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם לְיַלְדֵיהֶם, אֲשֶׁר מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת יְלָדִים הֵן, בְּלִי עַיִן הָרַע, וְאֵין לָהֶם הָאֶמְצָעִים לְכָךְ. וְכֵן צְרִיכִים לִקְנוֹת יַיִן וּמַצּוֹת וּבָשָׂר לִכְבוֹד הֶחָג, כִּי אֵין בְּיָדָם לְפָרְטָהּ אֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה. וְלָכֵן הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲסֹק בְּעֵסֶק "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם כֶּפֶל כִּפְלַיִם. וּבֶאֱמֶת אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תְּמוּרָה טז.): בְּשָׁעָה שֶׁהֶעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל-הַבַּיִת, וְאוֹמֵר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי, אִם מְפַרְנְסוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה'" (מִשְׁלֵי כב, ב), מִי שֶׁעָשָׂהוּ עָשִׁיר לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר. וְלָכֵן עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן, קֹדֶם חַג הַפֶּסַח לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים עִם "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן ו'): הֶעָשִׁיר – מְנַסֵּהוּ אִם תְּהֵא יָדוֹ פְּתוּחָה לָעֲנִיִּים, וְאִם עָמַד הֶעָשִׁיר בַּנִּסְיוֹנוֹת וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל מִמָּמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַצִּילוֹ מִיָּדָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט קֹדֶם הֶחָג, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲסֹק בְּמִצְוַת צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֵן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תִּתְרְמוּ בְּעַיִן יָפָה, וְהֵן תַּתְרִימוּ אֶת שְׁאָר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה – נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ט): גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּצְטָרֵף לִצְדָקָה זוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר מִצְוַת צְדָקָה הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה, מְגַלֶּה אֶת טֹהַר לְבָבוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בַּחַיִּים לַעֲזֹר לַזּוּלָת, וְזֶה מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה, סִימָן ל'): מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל צְדָקוֹת, הוּא מְשַׁכֵּחַ חֵמָה מִן הָעוֹלָם; כִּי כָּל הַחֵמָה וְהַדִּינִים שֶׁעוֹבְרִים בָּעוֹלָם, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה. כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, הוּא תָּמִיד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, וּמָלֵא חֶסֶד וְרַחֲמִים, וְלֹא חָסֵר לוֹ כְּלוּם. וְאֵיךְ מִתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה? אִם הוּא עוֹזֵר לַזּוּלָת. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹר לַזּוּלָת, בָּזֶה מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתֻבּוֹת סח.): כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַעֲלִים עַצְמוֹ מֵעֲנִיִּים, בָּזֶה מְגַלֶּה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כִּי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יִתֵּן לָהֶם, לוֹ לֹא יִהְיֶה. וּבֶאֱמֶת הִיא שְׁטוּת גְּדוֹלָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מְאֹד שֶׁאָנוּ נַעֲזֹר לָעֲנִיִּים. וּבִפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִים לָלֶכֶת לְקַבֵּץ צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא" לְמִשְׁפְּחוֹת עֲנִיִּים מְחֻסְּרֵי אֶמְצָעִים לִקְנוֹת צָרְכֵי הֶחָג; כִּי יֵשׁ אַבְרֵכִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה, וּבָא חַג הַפֶּסַח, וּצְרִיכִים לִקְנוֹת מַצּוֹת, יַיִן וּבָשָׂר וְכוּ', וּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם לַיְלָדִים, וְאֵין לְאֵל יָדָם מְאוּמָה. וְלָכֵן מִצְוַת "קִמְחָא דְּפִסְחָא" הִיא הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲזֹר בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ כָּל הַשָּׁנָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רוּת רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן ד'): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה וְכֹחָן שֶׁל גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, שֶׁאֵין חָסִים – לֹא בְּצֵל שַׁחַר וְלֹא בְּצֵל כַּנְפֵי אֶרֶץ וְלֹא בְּצֵל כַּנְפֵי שֶׁמֶשׁ, אֶלָּא בְּצֵל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הוּא זוֹכֶה לַחֲסוֹת בְּצֵל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לָצֵאת שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הֶחָג בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְכָךְ נָהֲגוּ צַדִּיקִים, שֶׁמִּיּוֹם פּוּרִים הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לִצְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְזוֹ הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְהַמַּתָּנָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִים לָתֵת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ זוּטָא, שִׁיר הַשִּׁירִים, פָּרָשָׁה א'): הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – צְדָקָה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וְנֶחְתַּם דִּינוֹ לֵאָבֵד, יָכוֹל לִהְיוֹת מְקַבֵּל שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לְמַלְאָךְ שֶׁל פֻּרְעָנוּת: אַל תִּגַּע בּוֹ. כָּל-כָּךְ חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהוֹלְכִים לִצְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, וּבִפְרָט בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וְלָכֵן הִשְׁתַּדְּלוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם לָלֶכֶת לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר מִשְׁפְּחוֹת עֲנִיִּים, וּבִזְכוּת זֶה אַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ לְכָךְ, שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִתְּנוּ לָכֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג. כִּי אַתֶּם תִּהְיוּ מַשְׁפִּיעִים וְנוֹתְנִים וְלֹא מֻשְׁפָּעִים וּמְקַבְּלִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא מִשְׁפָּטִים): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נַפְשׁוֹ שֶׁל עָנִי הָיְתָה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִן הָרָעָב, וְנָתַתָּ לוֹ פַּרְנָסָה, וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתוֹ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ, לְמָחָר בִּנְךָ אוֹ בִּתְּךָ בָּאִים לִידֵי חֹלִי, וְאֶזְכֹּר אֲנִי לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם הֶעָנִי; וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל הַשָּׁנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁבָּא חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁכֻּלָּם יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם עִם הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּמִסְכֵּנִים אֵלּוּ הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג כְּלוּם – לֹא יַיִן לְד' כּוֹסוֹת, לֹא מַצּוֹת, לֹא בָּשָׂר, לֹא בִּגּוּד לְיַלְדֵיהֶם. וְאַתֶּם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הֲלַכְתֶּם לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְהֶחֱיִיתֶם אֶת אֵלּוּ הָעֲנִיִּים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְחַיֶּה אֶתְכֶם, וְיִזְכֹּר לָכֶם לְטוֹבָה תָּמִיד, וְיַצִּיל אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַזּוּלָת אַף פַּעַם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! בָּזֶה שֶׁתֵּלְכוּ בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבִזְכוּת גֹּדֶל הַמִּצְוָה הַיְקָרָה הַזּוֹ – לְהַחֲיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לָכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה): כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם גָּדוֹל וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּבְוַדַּאי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים הַרְבֵּה מְלִיצִים יְשָׁרִים, שֶׁיַּמְלִיצוּ בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּפִי רִבּוּי חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו כְּבָר בַּחַיִּים, אֵיךְ שֶׁנִּכְשַׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁל, וְאֵיךְ שֶׁחָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא, וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לְקַבֵּץ "קִמְחָא דְּפִסְחָא" בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְצָרְכֵי הֶחָג, תִּקְנוּ לְעַצְמְכֶם מְלִיצֵי יֹשֶׁר, וְתַמְשִׁיכוּ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם; אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא!

ד.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר מִצְוַת צְדָקָה הִיא הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּבָזֶה שֶׁאָדָם עוֹזֵר לַזּוּלָת, בָּזֶה הוּא מְגַלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יג), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה, שׁוֹבְרִים תַּאֲוַת מָמוֹן; כִּי בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא הַתַּאֲוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְהוֹרֶסֶת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וְרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, וְרָצִים וְרוֹדְפִים וּמִתְרוֹצְצִים יוֹמָם וָלַיְלָה אַחַר הַכֶּסֶף, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כג), שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא צָרִיךְ לִפְרֹעַ אֵיזֶה חוֹב, וְתָמִיד רָץ וּמִתְרוֹצֵץ לְהַשִּׂיג כֶּסֶף, וְזוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכְּלוּלָה בָּהּ כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. וְלָכֵן תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא הַתַּאֲוָה הַמְגֻנָּה בְּיוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה יב, מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה), וְאָמַר, שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹפֵל בְּתַאֲוַת מָמוֹן, קָשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנָּה. וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן לִצְדָקָה, הוּא שׁוֹבֵר אֶת הָרַע שֶׁבִּלְבָבוֹ, וּמְגַלֶּה שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מְפַחֵד לָתֵת אֶת כַּסְפּוֹ לִצְדָקָה, וּבָזֶה מוֹרֶה אֶת טֹהַר לִבּוֹ שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ עוֹד וָעוֹד, וְאֵינֶנּוּ יָרֵא שֶׁאִם יִתֵּן מִכַּסְפּוֹ לַאֲחֵרִים – יֶחְסַר לוֹ. וְלָכֵן מִצְוַת צְדָקָה עוֹלָה עַל כָּל הַמִּצְווֹת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן ג'): בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר, וְנוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְאֵינוֹ מַלְוֶה בְּרִבִּית, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם; כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם עוֹזֵר לַעֲנִיִּים, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מֵהֶם רִבִּית, כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד חָשׁוּב צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֶחָד עוֹשֶׂה עִם זוּלָתוֹ, וּבָזֶה מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ מְפַחֵד לָתֵת אֶת כַּסְפּוֹ לָעֲנִיִּים, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַחֲזֹר וְיִתֵּן לוֹ עוֹד וָעוֹד.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר מִצְוַת צְדָקָה, לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, יֵשׁ עֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְאֵין לָהֶם בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְאַבְרֵכֵי כּוֹלֵל וּמְלַמְּדִים, שֶׁמְּמִיתִים עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִלַּעֲזֹר לָהֶם, וְכָל זֶה נֶאֱמַר כָּל הַשָּׁנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֵרֶךְ מִי שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, לִקְנוֹת יַיִן, מַצּוֹת, בָּשָׂר, בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם, וּבִפְרָט אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה, וְהַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלָּהֶם מְאֹד בְּצִמְצוּם, וּכְשֶׁדּוֹאֲגִים בַּעֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם, אֵין עוֹד מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. אֲבָל תֵּדְעוּ לָכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ד'), אֲשֶׁר לָתֵת צְדָקָה בָּאָה לָאָדָם מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה, כִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ רֹעַ לֵב, שֶׁלִּבּוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁבֹּר אֶת רֹעַ הַלֵּב הַזֶּה, וְלָתֵת צְדָקָה בְּיָד רְחָבָה. וּכְכָל שֶׁאָדָם נוֹתֵן בְּיָד רְחָבָה, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא פּוֹתֵחַ לְעַצְמוֹ פֶּתַח בַּשָּׁמַיִם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּצְדָקָה (דְּבָרִים טו, ח): "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדֶיךָ", עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם פּוֹתֵחַ אֶת יָדָיו לִצְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְמַעְלָה, שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא י.), שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה נוֹתֵן פְּרוּטָה לִצְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְאַחַר-כָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'), שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נוֹתְנִים צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְטָהֳרַת הַמֹּחַ, טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְלִזְכּוֹת לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, נַעֲזֹר לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם כָּל הַשָּׁנָה וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי וְדַחֲקוּת גְּדוֹלָה, וְעָלֵינוּ לֶאֱסֹף "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֶׁפַע לָצֵאת מֵהַקַּטְנוּת וְהַצִּמְצוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וּבִזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר הַזּוּלָת, הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ. הָעִקָּר רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַל תְּפַחֲדוּ מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא תַּעַזְרוּ זֶה לָזֶה, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד שֶׁתִּזְכּוּ לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּגִּיעַ לָזֶה, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

ה.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל עֲנִיִּים, אֲשֶׁר אֵין עוֹד רַחֲמָנוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ הָאֶמְצָעִים לִקְנוֹת יַיִן, מַצּוֹת וּבָשָׂר עַל חַג הַפֶּסַח, וְאֵין לוֹ לִקְנוֹת בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם לִילָדָיו, אֲשֶׁר זֶה הַצַּעַר הֲכִי גָּדוֹל, וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם מְרַחֵם עַל עֲנִיִּים וְעוֹזֵר לָהֶם, אֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ. כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יד): אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִסּוּרִים לְצַד אֶחָד וַעֲנִיּוּת לְצַד אַחֵר – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּם; וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּגִּיעַ קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְצָרְכֵי הֶחָג מְרֻבִּים, וְאֵין לְאֵל יָדוֹ שֶׁל הֶעָנִי לִקְנוֹת, בְּכֵן מָרִים לוֹ הַחַיִּים מְאֹד, וְהוּא בָּא וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבְכִיָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם, וְאִם לֹא עוֹזְרִים לוֹ, אֲזַי נִמְשָׁכִים דִּינִים עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים הַגָּרִים בְּעִירוֹ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ עַל נַפְשְׁכֶם, אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִיתִים וּמַזִּיקִים, וּמִכָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת, תִּתְאַמְּצוּ מְאֹד לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לְקַבֵּץ "קִמְחָא דְּפִסְחָא" וְלַעֲזֹר לִבְנֵי הַכּוֹלֵל וְלִמְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֵם חַיִּים בְּחַיֵּי דֹּחַק וּתְסַיְּעוּ לָהֶם. וְכֵן תַּעַזְרוּ לְאַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יא) אֵין בָּעוֹלָם קָשֶׁה מֵהָעֲנִיּוּת, שֶׁהִיא קָשָׁה מִכָּל יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִם תַּעַזְרוּ לָהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה תַּמְתִּיקוּ אֶת כָּל הַדִּינִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; כִּי הֶעָנִי תָּמִיד בּוֹכֶה וּמְבַכֶּה אֶת מַזָּלוֹ הָרַע וְקוֹבֵל וּמִתְלוֹנֵן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל עֲנִיּוּת?! וּבָזֶה שֶׁעוֹזְרִים לוֹ, הֲרֵי זֶה הוּא מַשְׁלִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן נֶאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; כִּי בָּזֶה שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי, הוּא מַשְׁלִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבָזֶה אַתֶּם גּוֹרְמִים לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הֶעָנִי לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן טז): הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי מִפְּלוֹנִי, הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ, וַאֲנִי יָשֵׁן כָּאן?! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לוֹ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵינוֹ; כִּי בָּזֶה שֶׁעוֹזְרִים לְעָנִי עַל צָרְכֵי הֶחָג, עַל-יְדֵי-זֶה מַשְׁלִימִים בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִתְרַחֵב לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יַחַד.

וְלָכֵן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים בַּעֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג, וְתַאַסְפוּ "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְאַל תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא מַתְאִים לָכֶם, כִּי יוֹתֵר טוֹב לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים לְהַשִּׂיג צָרְכֵי הֶחָג בַּעֲבוּרָם, מֵאֲשֶׁר תִּצְטָרְכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לָשֶׁבֶת בְּבֵית-חוֹלִים עִם יַלְדֵיכֶם אוֹ עִם עַצְמְכֶם, וּלְבַזְבֵּז שָׁם אֶת הַכֶּסֶף; כִּי בֶּאֱמֶת כְּשֶׁלֹּא עוֹזְרִים לָעֲנִיִּים, אֲזַי נִמְשָׁכִים דִּינִים עַל בְּנֵי-אָדָם, כִּי הַבְּכִיּוֹת וְהַצְּעָקוֹת וְהָאֲנָחוֹת שֶׁל הָעֲנִיִּים שֶׁמִּתְאַנְּחִים וְצוֹעֲקִים וּבוֹכִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל שֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁאֵין לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, לִקְנוֹת יַיִן וּמַצּוֹת וּבָשָׂר וּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם לְיַלְדֵיהֶם, בְּכִיּוֹתֵיהֶם עוֹשׂוֹת רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קט, לא): "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן"; וְלָכֵן מִי שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, וְדוֹאֵג בַּעֲבוּרָם לְ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ, וְיַמְתִּיק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַדִּינִים, וְיִשְׁמֹר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ מִכָּל רַע, וְיֻמְשַׁךְ עָלָיו חֶסֶד וְרַחֲמִים גְּמוּרִים. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר זֶה, כִּי אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים אֶת מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לְקַבֵּץ מָעוֹת בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא" לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, הֱיִיתֶם מִתְאַמְּצִים בָּזֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז; וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְעוֹזֵר לַעֲנִיִּים לְהַשִּׂיג "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְתְּקוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים.

ו.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמָתַי יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְהַרְגִּישׁ אֶת עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ? רַק עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עא), אֲשֶׁר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, נִשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִים עַל זֶה כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַנֹּעַם וְהַזִּיו הַזֶּה, וְהַכְּלִי הוּא צְדָקָה. וְלָכֵן אִם תַּאַסְפוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים לְצָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁזֶּה "קִמְחָא דְּפִסְחָא", תֵּעָשׂוּ כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם, הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כִּי אָז נִשְׁפָּע אוֹר וְנֹעַם גָּדוֹל בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּיָּדוּעַ לְזַכֵּי הָרְאוּת. וְאַל יִהְיֶה דָּבָר זֶה קַל בְּעֵינֵיכֶם, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, עוֹבֶרֶת עַל אַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְיֵשׁ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֵם מְעוּטֵי יְכֹלֶת, וְקָשֶׁה לָהֶם לְהַשִּׂיג צָרְכֵי הֶחָג, וּבָזֶה שֶׁאַתֶּם מוֹסְרִים נַפְשְׁכֶם וְעוֹזְרִים לָהֶם, אַתֶּם עוֹשִׂים לְעַצְמְכֶם כְּלִי, שֶׁיֻּמְשַׁךְ עֲלֵיכֶם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּבִפְרָטִיּוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שֶׁאָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ מוֹפִיעַ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, לִרְאוֹת אֵיךְ עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר זֶה, כִּי "רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (מִשְׁלֵי ז, כו), אֵלּוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, כִּי לְבַסּוֹף נִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל (עַיֵּן שַׁבָּת קנא:), וַעֲשִׁירִים יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וְהַכֹּל – מִפְּנֵי שֶׁמְּחָרְפִים וּמְבַזִּים וּמְגַדְּפִים עֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, כְּשֶׁבָּאִים וְתוֹבְעִים מֵהֶם בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְהֵם מַרְאִים כָּתֵף סוֹרֶרֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לָתֵת. וְלָכֵן הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן מַר וְנִמְהָר מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ יוֹרְדִים מִנִּכְסֵיהֶם. וְלָכֵן רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! אִם אַתֶּם רוֹצִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ, שֶׁיָּאִיר לָכֶם הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, תִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְשַׁךְ עֲלֵיכֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד. וְאִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים מַהִי מַעֲלַת אָדָם שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים, אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, מְלַמְּדִים וְאַבְרֵכֵי כּוֹלֵל עַל צָרְכֵי הֶחָג, לְהַשִּׂיג לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֱיִיתֶם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבִזְכוּת זֶה הֱיִיתֶם רוֹאִים יְשׁוּעָה מֵהַשָּׁמַיִם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ אֶל דְּבָרַי אֵלּוּ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא וּלְנֵצַח נְצָחִים.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

תְּפִלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְאָמְרָהּ בִּימֵי נִיסָן הַקְּדוֹשִׁים

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּחוּס וּתְרַחֵם עָלַי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַּׁת חַג הַפֶּסַח, וְתִשְׁמְרֵנִי מֵאִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ, וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְתַעַזְרֵנִי לְפַזֵּר מָעוֹת הַרְבֵּה לִצְדָקָה לָעֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְאֶשְׁתַּדֵּל לִדְאֹג לָעֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְאֶשְׁתַּדֵּל לִדְאֹג לָעֲנִיִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל צָרְכֵי הֶחָג, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּצִּילֵנִי מֵחֳלָאִים רָעִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד". וְזַכֵּנִי לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וּבִזְכוּת שֶׁאֶדְאַג לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צָרְכֵי הֶחָג וּבִפְרָט מָצּוֹת, אֶנָּצֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים רָעִים, אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְזַרְעֵי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתָאִיר עָלַי אוֹרְךָ הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ עָלַי תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתְךָ, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַפִּילֵנִי, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי אוֹרֵב עָלַי בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהַפִּילֵנִי, וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁל צְדָקָה לִדְאֹג לָעֲנִיִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַצָּה לְפֶסַח, עַל-יְדֵי-זֶה תְּקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים", וְנֶאֱמַר: "כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ", וְנֶאֱמַר: "דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָנִי", וְנֶאֱמַר: "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹ

קוּנְטְרֵס צְדָקָה לְפֶסַח

יְעוֹרֵר וִיחַזֵּק אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְרְמוּ בְּעַיִן יָפָה לָעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ חַג הַפֶּסַח, וּבָזֶה יַמְשִׁיכוּ עַל עַצְמָם יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים גְּדוֹלִים.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אֲשֶׁר מוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא) אֲשֶׁר מַ'צֹּ'ת' רָאשֵׁי תֵּבוֹת: צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת; וְכֵן סְגֻלָּה לְחֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לְפַזֵּר צְדָקָה, כִּי פִּ'זַּר נָ'תַן לָ'אֶבְיוֹנִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֹ'פֵ'ל', אִם אָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לִקְנוֹת מַצָּה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא אַף פַּעַם לִידֵי חֹלִי נוֹפֵל בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִפֹּל בַּעֲבֵרוֹת, וּבְגַשְׁמִיּוּת – שֶׁלֹּא תָּבוֹא עָלָיו הַמַּחֲלָה הַמָּרָה הַזּוֹ.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעב)

 

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח יֵשׁ לָנוּ מִצְוָה נְדִירָה מְאֹד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים, סִימָן תכט): מִנְהָג לִקְנוֹת חִטִּים לְחַלְּקָם לָעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ פֶּסַח. וְאוֹמְרִים הַמְפָרְשִׁים, שֶׁזֶּה לֹא רַק חִטִּים בַּעֲבוּר מַצּוֹת, אֶלָּא כָּל צָרְכֵי הֶחָג. וְאוֹמֵר עַל זֶה הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה: אֲפִלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַפְּטוּרִים, אֲבָל כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בִּמְעוֹת חִטִּים, גַּם הֵם מְחֻיָּבִים, וְאֵלּוּ הַמִּשְׁתַּמְּטִים מִלִּתֵּן קֶמַח לָעֲנִיִּים, יֵשׁ עָוֹן בְּיָדָם. עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה רַק לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח נִזְהֲרוּ כָּל-כָּךְ שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּצָרְכֵי עֲנִיִּים? אֶלָּא אָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, נִתְבָּעִים וְנוֹתְנִים, אִם רַק מְבַקְּשִׁים מֵהֶם, הֵם כְּבָר נוֹתְנִים. וְלָמָּה דַּיְקָא קֹדֶם הַפֶּסַח הִזְהִירוּ לְהִתְבּוֹנֵן אִם יֵשׁ לָעֲנִיִּים עַל פֶּסַח אִם לָאו? אֶלָּא כְּשֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, עָבַרְנוּ גָּלוּת קָשָׁה מְאֹד, צָרוֹת וְיִסּוּרִים מָרִים. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל דְּבָרִים מְכֹעָרִים אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; עַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם, עַד שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח) עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, בַּה' לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בַּצַּדִּיק. כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים זֶה יְסוֹד הַיַּהֲדוּת, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה. וְאִם הִזְהִירָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִדְאַג שֶׁיִּהְיֶה לָעֲנִיִּים לְצָרְכֵי הֶחָג, אֲשֶׁר צָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים, אֲזַי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַעֲלָה יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה, כִּי בְּוַדַּאי מִצְוַת צְדָקָה כָּל יְהוּדִי מְחֻיָּב בָּהּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֲבָל מָה וְלָמָּה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח כָּל-כָּךְ מְדַקְדְּקִים בָּזֶה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְחַפֵּשׂ לָתֵת לָעֲנִיִּים לְצָרְכֵי הֶחָג? אֶלָּא כְּשֶׁאָנוּ מַתְחִילִים בְּלֵיל פֶּסַח לוֹמַר אֶת הַהַגָּדָה, וּמַכְרִיזִים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא, דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם", זֶה הַלֶחֶם עֹנִי שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, אָנוּ מַזְכִּירִים לְעַצְמֵנוּ שֶׁהָיוּ זְמַנִּים שֶׁהָיָה לָנוּ קָשֶׁה מְאֹד, הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, עָבַדְנוּ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לְפַרְעֹה, וְלֹא הָיָה לָנוּ מַה לֶּאֱכֹל. וְהִנֵּה עֲזָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת וּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה, אָז אָנוּ מַכְרִיזִים: "כָּל דִּכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבוֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ הוֹצָאוֹת עַל חַג הַפֶּסַח – יָבוֹא וִיקַבֵּל. וְאִם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב – מָתַי אוֹמְרִים אֶת זֹאת? בְּלֵיל פֶּסַח, כְּשֶׁכָּל הַיְלָדִים מְסֻבִּים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, וּמוּכָן שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ עִם כָּל טוּב: דָּגִים, בָּשָׂר וְיַיִן, מַצּוֹת וְכוּ', אָז אָנוּ מַכְרִיזִים: מִי שֶׁרָעֵב – יָבוֹא וְיֹאכַל, מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח – יָבוֹא וִיקַבֵּל עַל פֶּסַח. וּבֶאֱמֶת עַל מִי אָנוּ 'עוֹבְדִים'?! הֲלֹא אַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הַכְרָזָתֵנוּ, כִּי הִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם בֶּאֱמֶת רְצוֹנֵנוּ לַעֲזֹר, הָיָה עָלֵינוּ לְהַכְרִיז אֶת זֹאת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ עֲנִיִּים לָרֹב, אוֹ לְפַרְסֵם בָּרְחוֹבוֹת לְמִשְׁפְּחוֹת עֲנִיִּים: אֵין לָכֶם לְצָרְכֵי הֶחָג? הָבָה וְנִתֵּן לָכֶם. וְכֵיצַד אָנוּ אוֹמְרִים כָּזֹאת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, בַּבַּיִת – כְּשֶׁהַדְּלָתוֹת סְגוּרוֹת? אֶלָּא כְּשֶׁיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח וְאוֹמֵר: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲזָרַנִי עִם אִשָּׁה, עִם יְלָדִים, וְיֵשׁ לָנוּ בְּרִיאוּת, וְחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה, לָלֶכֶת לִתְבֹּעַ מֵאֲחֵרִים, כִּי יֵשׁ לָנוּ, אָז עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֲלֹא יֵשׁ לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, הֲמוֹן עֲנִיִּים, אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, שֶׁאֵין לָהֶם מְאוּמָה בַּעֲבוּר צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח. יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת עֲנִיּוֹת מְרֻבּוֹת יְלָדִים, בְּלִי עַיִן הָרַע, וּצְרִיכִים לִקְנוֹת נַעֲלַיִם לַיְלָדִים, בְּגָדִים וְכוּ', וְזֶה עוֹלֶה הוֹן רַב, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים לִקְנוֹת מַצּוֹת וְיַיִן וּבָשָׂר, וּמִסְכֵּנִים אֵין לָהֶם לְצָרְכֵי הֶחָג. וְלָכֵן אָנוּ מִתְעוֹרְרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הֶחָג, וּכְבָר מַתְחִילִים לִדְאֹג, וְנוֹתְנִים לָעֲנִיִּים. וְאִם אָכֵן הִקְדַּמְנוּ וְנָתַנּוּ לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, אֲזַי כְּשֶׁאָנוּ שָׁבִים לְבֵיתֵנוּ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּלֵיל פֶּסַח, וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְהַיְלָדִים יוֹשְׁבִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, אָז אָנוּ יְכוֹלִים לוֹמַר אֶת זֹאת בְּמַצְפּוּן שָׁקֵט: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבוֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ יָבוֹא וְיִפְסַח", כִּי זוֹ לֹא הָיָה סְתָם אֲמִירָה, אֶלָּא קִיַּמְנוּ אוֹתָהּ בְּפֹעַל.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ עוֹמְדִים עַתָּה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, מִי מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ? עֲנִיִּים מְרוּדִים, וּמְבַקְּשִׁים עֶזְרָתֵנוּ, הֵם רוֹצִים גַּם-כֵּן לֵהָנוֹת מֵחַג הַפֶּסַח, הֵם גַּם-כֵּן רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ אֶת חַג הַחֵרוּת, אַךְ לְצַעֲרֵנוּ הָרַב אֵין לָהֶם. יֵשׁ בְּנֵי תּוֹרָה, אַבְרֵכִים שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה, יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה מַגִּיעַ קֹדֶם הֶחָג, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לִקְנוֹת לַיְלָדִים נַעֲלַיִם, בְּגָדִים, אֹכֶל, יֶשְׁנָם אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, וְעָלֵינוּ מֻנָּח הַחוֹב לְסַיְּעָם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מִדְרָשׁ זוּטָא שִׁיר הַשִּׁירִים א'): הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – צְדָקָה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וְנֶחְתַּם דִּינוֹ לֵאָבֵד, יָכוֹל לִהְיוֹת מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לְמַלְאָךְ שֶׁל פֻּרְעָנוּת – אַל תִּגַּע בּוֹ. כָּל-כָּךְ חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ צְדָקָה, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם חָטָא, בַּר מִינָן, וְנִגְזַר עָלָיו דִּין, שֶׁמַּלְאַךְ פֻּרְעָנוּת רוֹצֶה לְתָפְסוֹ, כֵּיוָן שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַמַּשְׁחִית – הַנַּח לוֹ. לְמֵדִים מִכָּאן מַעֲלַת נְתִינַת צְדָקָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִים לְנִזְקָקִים בַּעֲבוּר צָרְכֵי פֶּסַח, זֶה מַצִּיל אֶת הָאָדָם מִכָּל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת. אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם מִקְרִים מְזַעְזְעִים, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּסַיְּעִים לַעֲנִיִּים, נִצּוֹלִים מִכָּל זֶה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי י): "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא): צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת – רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַצֹּ"ת, כְּשֶׁיְּהוּדִי נוֹתֵן לַעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי פֶּסַח, הַצְּדָקָה הַזּוֹ מַצִּילָה אוֹתוֹ מִכָּל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת. וְהִנֵּה אָנוּ עֵדִים, אֲשֶׁר אֵין לְךָ יוֹם שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מִצָּרוֹת, בַּר מִינָן, מַה שֶּׁקּוֹרֶה עַתָּה, וּבָזֶה שֶׁאָנוּ נַעֲזֹר לַנִּצְרָכִים בְּהוֹצָאוֹת הֶחָג, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ יַצִּילֵנוּ.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ וְנָרוּץ אַחַר עֲנִיִּים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת קד.) ג' ד' רָאשֵׁי תֵּבוֹת: גּ'וֹמֵל דַּ'לִּים. אָדָם צָרִיךְ לָרוּץ אַחַר הֶעָנִי, וְלֹא לְחַכּוֹת שֶׁהוּא יָבוֹא אֵלֵינוּ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ וְיָרוּץ עֲנִיִּים לְעָזְרָם לְצָרְכֵי הַפֶּסַח. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה י'): אֵין לְךָ סַם חַיִּים לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֶלָּא מִצְוַת הַצְּדָקָה בִּלְבַד. וּבִפְרָט אִם נָתַן לְצָרְכֵי אֶבְיוֹנִים, זֶה יִפְדֶּה אוֹתָנוּ מִצָּרוֹת כָּל הַשָּׁנָה. וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים יָמִים סְפוּרִים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, חַג הַחַגִּים, חַג שֶׁהוּא זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; הִנֵּה נַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ עִם עַצְמֵנוּ, הֲלֹא הָיוּ זְמַנִּים, שֶׁהָיָה לָנוּ קָשֶׁה, וְלֹא רָאִינוּ שׁוּם מַרְאֵה מָקוֹם מֵהֵיכָן לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לִקְנוֹת לַיְלָדִים מַלְבּוּשִׁים, יַיִן, מַצּוֹת, בָּשָׂר וְכוּ' וְכוּ', וְהִנֵּה עֲזָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָצֵאת מִן הַמֵּצַר, מַדּוּעַ נִשְׁכַּח מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ?! וְלָכֵן דַּיְקָא קֹדֶם הַפֶּסַח, מַתְחִילִים לָחֹג אֶת הֶחָג בְּמִצְוַת צְדָקָה: "קִמְחָא דְּפִסְחָא", לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת, וּבָזֶה אָנוּ מַזְכִּירִים עַצְמֵנוּ, שֶׁפַּעַם – גַּם לָנוּ לֹא הָיָה, וְהִנֵּה עֲזָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהִרְחִיב לָנוּ, וְאִם עָזַר לָנוּ, עָלֵינוּ לֹא לִשְׁכֹּחַ מֵאֲחֵרִים, שֶׁשְּׁרוּיִים עֲדַיִן בִּמְצוּקָה קָשָׁה. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּנְחוּמָא מִשְׁפָּטִים טו): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נַפְשׁוֹ שֶׁל עָנִי הָיְתָה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִן הָרָעָב, וְנָתַתָּ לוֹ פַּרְנָסָה וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתוֹ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ, לְמָחָר בִּנְךָ אוֹ בִּתְּךָ בָּאִים לִידֵי חֹלִי, וְאֶזְכֹּר אֲנִי לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם הֶעָנִי.

עַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּפְתְּחוּ אֶת הַלֵּב, תִּפְתְּחוּ אֶת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְתִתְּנוּ תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֵינְכֶם צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה, לְבַקֵּשׁ אֶת אֲחֵרִים, אֶלָּא אַתֶּם יְכוֹלִים לָתֵת וְנוֹתְנִים. אֲבָל בִּצְדָקָה כָּתוּב (סִפְרֵי רְאֵה קד): "נָתוֹן תִּתֵּן" – אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, זוֹ הַבְּרָכָה הֲכִי גְּדוֹלָה – כְּשֶׁיְּהוּדִי יָכוֹל לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח. וּבָזֶה אָנוּ מַרְאִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, וְרַק בִּזְכוּת זֶה נִגָּאֵל; כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק בִּזְכוּת הָאַחְדוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין הַיְּהוּדִים. כִּי כָּל הַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט.), זֶה בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן. וְלָכֵן דַּיְקָא לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁהוּא זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֵינֶנּוּ שׁוֹכְחִים מֵעֲנִיִּים, וּמַשְׁפִּיעִים לָהֶם הַשְׁפָּעוֹת, וְנוֹתְנִים לָהֶם צְדָקָה, כִּי גַּם הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלֶיהָ, וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְהִגָּאֵל, תִּהְיֶה בִּזְכוּת הַצְּדָקָה, (מִיכָה ז, טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", כְּמוֹ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעֲזָרָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְרָאִינוּ נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ-כֵן הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְהִגָּאֵל, יִהְיוּ בָּזֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. אֲבָל זֶה תָּלוּי רַק בְּדָבָר אֶחָד – אִם חֶפְצֵנוּ לְהִגָּאֵל, עָלֵינוּ לִרְאוֹת לְהִתְאַחֵד יַחַד, לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, לִדְאֹג אֶחָד בַּעֲבוּר זוּלָתוֹ, לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הֶחָמֵץ, שֶׁאֶחָד מַחְמִיץ לִבּוֹ לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, מַחְמִיץ פָּנָיו לְרֵעֵהוּ, וְאֵינוֹ חָפֵץ לְסַיְּעוֹ. וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה קֹדֶם חַג הַחֵרוּת, אִם רְצוֹנֵנוּ לִזְכּוֹת לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב מֵהָאֶבְיוֹנִים – אֵיךְ יְכוֹלִים לְעָזְרָם?! עָלֵינוּ לְוַדֵּא שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עָנִי אֶחָד שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הֵיכָן יֵשׁ מִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהּ לְצָרְכֵי הֶחָג, וּזְקוּקָה הִיא לְמַצּוֹת, יַיִן, בָּשָׂר וּמַלְבּוּשִׁים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן י'): הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְנוֹתֵן לְךָ שְׂכָרְךָ, וְאִם לֹא נָתַתָּ לוֹ, דַּע – שֶׁמִּי שֶׁעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ פּוֹרֵעַ מִמְּךָ; כְּשֶׁבָּא עָנִי וּמְבַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲזֹר לוֹ, מִי בָּא עִמּוֹ? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קט, לא): "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן", וְאִם נוֹתְנִים לֶעָנִי – נוֹתְנִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם נוֹתְנִים לוֹ יִתְבָּרַךְ – אֲזַי מְשַׁלֵּם כֶּפֶל כִּפְלַיִם. וּמִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ צָרִיךְ יְשׁוּעָה?! עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים וְסֵבֶל, אֵין בַּיִת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ צָרוֹת, וּמִינֵי סִבּוּכִים וּמַשְׁבְּרִים, וְכֵיצַד יְכוֹלִים לָצֵאת מִזֶּה? עַל-יְדֵי שֶׁנִּפְתַּח עַכְשָׁו אֶת לִבֵּנוּ, דַּעְתֵּנוּ וְיָדֵינוּ, וְנַחֲשֹׁב הֵיטֵב שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם נַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בֵּיצָה לב): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם; מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ זָקוּק לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם?! מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ זָקוּק לַחֲסָדִים וִישׁוּעוֹת?! אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אֵיךְ אָנוּ נִתְנַהֵג, וּבָזֶה שֶׁנַּרְבֶּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּלַפֵּי נִזְקָקִים וְנִדְכָּאִים, יֻשְׁפְּעוּ עָלֵינוּ רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִן שְׁמַיָּא, וְנִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם עָלֵינוּ; כִּי לָמָּה אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת? מֵחֲמַת שֶׁחוֹשֵׁב: "אִם אֶתֵּן לַאֲחֵרִים מַה יִּשָּׁאֵר לִי?! וּלְמָחָר אֲנִי אֶצְטָרֵךְ. וְאִם-כֵּן הֲלֹא עָבַדְתִּי קָשֶׁה עַל הַכֶּסֶף, וְכֵיצַד אֶתֵּן?!" אֲבָל כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה, בָּזֶה שֶׁמְּגַלֶּה שֶׁהַכֶּסֶף אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חַגַּי ב, ח): "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה'"; בָּזֶה שֶׁאָדָם עוֹזֵר לַעֲנִיִּים, וּבִפְרָט עַל צָרְכֵי הַפֶּסַח, בָּזֶה מְגַלֶּה שֶׁהוּא מוּכָן לְהִגָּאֵל, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה בְּלֵיל הַסֵּדֶר, הֲרֵי זֶה בְּלֵב אֱמֶת, וּמַה שֶּׁיַּכְרִיז: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח יָבוֹא וִיקַבֵּל, זֶה עִם לֵב אֱמֶת.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַמִּצְוָה שֶׁל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁזּוֹ הַצְּדָקָה לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג, בָּזֶה כְּלוּלוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי חַג הַפֶּסַח זֶה יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַמִּצְווֹת יֵשׁ בָּהֶן זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. אָנוּ קוֹרְאִים בְּכָל יוֹם קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּמַזְכִּירִים שָׁם יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים טו, מא): "אֲנִי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְגוֹ'; וּמַה זּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע? אָנוּ מַזְכִּירִים לְעַצְמֵנוּ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", בַּבֹּקֶר – כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַיּוֹם וְלֹא נַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן בָּעֶרֶב – כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. עִם כָּל זֹאת הִזְכִּירוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּמַדּוּעַ? כִּי מֶה הָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם? עַם יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְעַכְשָׁו אָנוּ מִתְחַזְּקִים בֶּאֶמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם כַּוָּנָתֵנוּ בֶּאֱמֶת, אִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו – הֵן עִם אֱמֶת, אִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה עִם אֱמֶת, אִם הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים זֶה לִשְׁמָהּ, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת זֹאת? אִם אָנוּ מְרַחֲמִים עַל עֲנִיִּים וְעוֹזְרִים לָהֶם, אָנוּ מַזְכִּירִים לְעַצְמֵנוּ, שֶׁגַּם לָנוּ הָיָה פַּעַם קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד, וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲזָרָנוּ, וַאֲפִלּוּ מְעַט דִּמְעַט, אֲבָל אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַלֵּק עִם הַשֵּׁנִי, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּים טֹהַר לִבֵּנוּ. וְלָכֵן מִצְוַת "קִמְחָא דְּפִסְחָא", צְדָקָה לָעֲנִיִּים עַל חַג הַפֶּסַח – עוֹלָה עַל כָּל הַמִּצְווֹת. אָז בֹּאוּ וְנַרְאֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לְהִגָּאֵל, וְאָנוּ שׂוֹרְפִים אֶת הֶחָמֵץ, שֶׁזֶּה הַשִּׂנְאַת חִנָּם, וְאָנוּ קוֹנִים מַצָּה, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁהִיא 'מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא' – אֲכִילָה שֶׁל אֱמוּנָה, אָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵיךְ אָנוּ יוֹדְעִים אִם אָנוּ מַאֲמִינִים בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אִם לָאו, אִם שַׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה אִם לָאו? אִם הוֹלֵךְ לָנוּ בַּחַיִּים לַעֲזֹר לִיהוּדִי שֵׁנִי, סִימָן שֶׁחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה, וְקִבְּלוּ תְּשׁוּבָתֵנוּ לְמַעְלָה, וְסִימָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן בִּזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁנִּתֵּן לְ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְצָרְכֵי הֶחָג, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לְעַצְמֵנוּ כְּלִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְאָנוּ וִילָדֵינוּ לֹא נִצְטָרֵךְ אַף פַּעַם לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה לְטוֹבַת הַזּוּלָת. אֲבָל אַל נָא נִשְׁכַּח, שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הָרַב, עֲדַיִן נִמְצָאִים הֲמוֹן עֲנִיִּים בְּנֵי תּוֹרָה, אַלְמָנוֹת, וִיתוֹמִים וּסְתָם עַמְּךָ יְהוּדִים יְקָרִים, שֶׁאֵין לָהֶם עֲדַיִן עַל צָרְכֵי הֶחָג, הָבָה נוֹשִׁיט לָהֶם יָד וְעֶזְרָה, וְלֹא נַפְסִיד בִּשְׁבִיל זֶה, אַדְּרַבָּה אָנוּ נַעֲזֹר לַזּוּלָת, וְאָז יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָנוּ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (גִּטִּין ז.): כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, וְהוּא גּוֹזֵז מִזֶּה וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַצִּילוֹ מִדִּין הַגֵּיהִנּוֹם; אֵיזֶה גֵּיהִנּוֹם עוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם? כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, אֲבָל בִּזְכוּת שֶׁנַּעֲזֹר לָעֲנִיִּים, שֶׁהֵם בִּמְצוּקָה כַּסְפִּית קָשָׁה, כִּי יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מְאוּמָה, אַף שֶׁקָּשֶׁה לְהַאֲמִין דָּבָר כָּזֶה, אֲבָל הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ קַיֶּמֶת, אֲשֶׁר יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת שֶׁאֵין לָהֶן מַצּוֹת לְפֶסַח, אֵין לָהֶם בָּשָׂר בַּעֲבוּר הֶחָג, אֵין לָהֶם לִקְנוֹת מַלְבּוּשִׁים לַיְלָדִים וְכוּ'. וּבָא הַיֵּצֶר הָרַע וְאוֹמֵר: מַה פִּתְאֹם לְעָזְרָם?! הֲלֹא יֵשׁ מִשְׂרַד הַסַּעַד וְכוּ', יֶשְׁנָם הַרְבֵּה גּוּפִים הַמְסַיְּעִים לְנִצְרָכִים, וְכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁאֵין פְּרוּטָה בְּכִיסָם לְהוֹצָאוֹת הֶחָג?! תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁיֶּשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת אֻמְלָלוֹת שֶׁאֵין מִי שֶׁמִּתְעַנְיֵן בָּהֶן וְדוֹאֵג לָהֶן, הִנֵּה נַרְאֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָעֲנִיִּים, וְאָנוּ רוֹצִים לַעֲזֹר לְכֻלָּם, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה הַזּוֹ נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, וּבְלֵיל פֶּסַח יָאִיר עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וּלְקָרְבַּן פֶּסַח.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס אוֹר לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר

יְגַלֶּה מַה זֶּה בְּדִיקַת חָמֵץ, וּמַה צְּרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדַת בַּר יִשְׂרָאֵל בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, וְאַשְׁרֵי אָדָם שֶׁשָּׂם לִבּוֹ אֶל דְּבָרַי אֵלּוּ, וְאָז אֶל רַב טוּב הַצָּפוּן וְהַגָּנוּז יִזְכֶּה.

 

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אֲשֶׁר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל בְּלֵיל אוֹר לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר, שֶׁאָז בָּדַק אֶת הֶחָמֵץ, הָיָה מְלֹהָב מְאֹד, וְהָיָה מְחַפֵּשׂ אַחַר הֶחָמֵץ בַּחֹרִין וּבַסְּדָקִין, וְהָיָה בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. וּפַעַם הִשְׁתּוֹלֵל בְּנוֹ ר' יִצְחָק זַ"ל כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן, אֲזַי עוֹרְרוֹ וְאָמַר לוֹ: הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַלַּיְלָה הַזֶּה הוּא לַיִל קָדוֹשׁ, שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ מַתָּנָה לְחַפֵּשׂ אַחַר הֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְהָיְתָה דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' יִצְחָק זַ"ל לְסַפֵּר אֶת זֹאת כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁהַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ זָכַר תָּמִיד, וּבִפְרָט בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעג)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים ב.): אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר; מַה זֶּה חָמֵץ? כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁאָדָם מַחְמִיץ אֶת הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, חוֹשֵׁב יוֹתֵר מִדַּאי, זֶה נִקְרָא חָמֵץ – לְשׁוֹן חִמּוּץ הַמֹּחִין; הַיְנוּ שֶׁאָדָם מַתְחִיל לַחֲקֹר – לָמָּה עָשָׂה לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דָּבָר זֶה?! לָמָּה עוֹבְרִים עָלַי מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים כָּאֵלּוּ?! שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, שֶׁזֶּה חֲקִירוֹת. כִּי אָדָם הַשּׁוֹאֵל תָּמִיד קֻשְׁיוֹת – הוּא נִקְרָא חוֹקֵר. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִתְנַגֵּד מְאֹד מְאֹד לַחֲקִירוֹת וְסִפְרֵי חֲקִירָה. וְאָמַר (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן לב): אָדָם צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְלֹא לְהִכָּנֵס בַּחֲקִירוֹת, וְכֵן לֹא לִלְמֹד בְּשׁוּם סִפְרֵי חֲקִירוֹת, כִּי מַסְפִּיק לָנוּ הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאִם כֵּן מִי מֵאִתָּנוּ רָחוֹק מֵחֲקִירוֹת?! הֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבְרִים עָלָיו סֵבֶל וּמַשְׁבְּרִים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת: מָה וְלָמָּה?! זֶה כְּבָר בִּכְלַל חֲקִירוֹת, וְזֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, עַד שֶׁמִּסְכֵּן, הוּא נוֹפֵל לְדִכָּאוֹן, לְעַצְבוּת וּמְרִירוּת. וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּא לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן שֶׁל חֲקִירוֹת, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה הָעִקָּר אֱמוּנָה, וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם אֱמוּנָה זֶה דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי אֱמוּנָה זֶה דָּבָר גָּדוֹל, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו – הֵן טוֹב וְהֵן לְהֵפֶךְ, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא; מִי שֶׁיּוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹלֵף עָלָיו בְּחַיָּיו – טוֹב רַע, רַע טוֹב, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא מַרְגִּישׁ עוֹלָם הַבָּא בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם כְּמוֹ אֱמוּנָה. וְלָכֵן כָּתוּב (דְּבָרִים לב, ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". כָּל אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – הַכֹּל בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): אֲפִלּוּ שֶׁאָדָם סוֹבֵל יִסּוּרִים מִצַּד הַהַרְכָּבָה, הַיְנוּ שֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִים בַּגּוּף, אִם הָיָה מַאֲמִין, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּנָקֵל הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת זֹאת, אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְהַכֹּל מֵעַצְמוֹ נַעֲשָׂה, אֲזַי נִשְׁבָּר וְשׁוֹאֵל "לָמָּה"?! "לָמָּה לַזּוּלָת הוֹלֵךְ בְּטוֹב, וּמִתְחַתֵּן, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, זוֹכֶה לִילָדִים, לְפַרְנָסָה, וְלִי הוֹלֵךְ הַהִפּוּךְ?! וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת, שֶׁבְּנֵי-אָדָם שׁוֹאֲלִים, אֲשֶׁר הַכֹּל גּוֹבֵל בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת; כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה נה.): יִסּוּרִים – בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִים אוֹתָם עַל הָאָדָם, מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית; כִּי הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק. וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אָב הָרַחֲמָן, וְכָתוּב (אֵיכָה ג, לח): "וּמֵאִתּוֹ לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְלָמָּה אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים? אֶלָּא אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לו): הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת הַצַּיָּר, וְאִם מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְטוֹבָה, אֲזַי טוֹב לוֹ, אַךְ אִם מִסְכֵּן, מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע – אֲזַי רַע וּמַר לוֹ מְאֹד. וּמֵהֵיכָן בָּא, שֶׁאָדָם יְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע? אִם פָּגַם בַּמֹּחִין שֶׁלּוֹ, פָּגַם בַּבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הִכְנִיס בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, לֹא שָׁמַר עַל עֵינָיו, הִסְתַּכֵּל בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, לֹא שָׁמַר עַל אָזְנָיו, וְשָׁמַע כָּל מִינֵי נִבּוּל פֶּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הָיָה בְּכַעַס וּבִרְצִיחָה, וְלִכְלֵךְ אֶת פִּיו בְּלָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה מֹחוֹ מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), שֶׁהַמֹּחִין שֶׁל הָאָדָם הֵם כְּשֶׁמֶן הַמֻּנָּח בְּשִׁבְעַת קְנֵי הַמְּנוֹרָה: שְׁתֵּי עֵינַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם וְהַפֶּה, שֶׁזֶּה הַמְּנוֹרָה, וְאִם אָדָם מְנַקֶּה אֶת עֵינָיו, אָזְנָיו, חָטְמוֹ וּפִיו, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מֹחִין נְקִיִּים, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם". וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): חַיִּים נִצְחִיִּים זֶה רַק אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִי שֶׁדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, גַּם הוּא חַי לָנֶצַח. כִּי מַה מַּפְרִיד בֵּין אָדָם לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ? הַגּוּף. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם), שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי כָּאן, וְעוֹד מְעַט אֶהְיֶה שָׁם וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְכִוּוּן בֵּית הָעָלְמִין; הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַגּוּף יֵשׁ הֶפְרֵשׁ, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי פֹּה מִסְתּוֹבֵב, וְעוֹד מְעַט יַנִּיחוּ אֶת גּוּפִי בְּבֵית הָעָלְמִין, אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ כְּלָל, אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כָּךְ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם. וּבָזֶה אָדָם צָרִיךְ לְזַכֵּךְ עַצְמוֹ. וְאִם הוּא זוֹכֶה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו, וּמִסְתַּכֵּל רַק עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'): אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, עַל הָאֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה, אָז מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנד), שֶׁהָעֵינַיִם רוֹאוֹת תָּמִיד דְּבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֲבָל זֶה הוֹלֵךְ בִּמְהִירוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט מַה שֶּׁרָאָה. וְלָכֵן אִם אָדָם זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם, וְכֵן הָאָזְנַיִם, שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמַטֶּה אָזְנוֹ אֶל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלָם, וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס וּקְפִידוֹת, יֵשׁ לוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם, יֵשׁ לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שׁוֹמֵר עַל פִּיו, מְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט), שֶׁטּוֹב – הַכֹּל חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ, אַף אֶחָד אֵינוֹ מְעֻנְיָן לִשְׁמֹעַ בִּקֹּרֶת; כִּי עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבְרִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת וְדִבְרֵי בִּקֹּרֶת, שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק וְיִשְׁבְּרוּהוּ, מַסְפִּיק הוּא שָׁבוּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים טוֹבִים בִּלְבַד, שֶׁיְּחַזְּקוּ אוֹתוֹ וִיעוֹדְדוּהוּ. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקַדֵּשׁ אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ נְקִיִּים, וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְטוֹבָה. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא כד, טו): "אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֶת אֱלֹהָיו". מַהוּ לְשׁוֹן יָחִיד – אֱלֹהָיו? אֶלָּא מִסְכֵּן, הוּא מְצַיֵּר אֶת הָאוֹר לְרַע, כְּאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹקֵם בּוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יִתְבָּרַךְ עָזַב אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְלָקַח עַצְמוֹ רַק עָלָיו. אֲשֶׁר כָּל זֶה נוֹבֵעַ מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת.

וְזֶה בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנַּכְנִיס בְּעַצְמֵנוּ תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וַאֲפִלּוּ שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ יִסּוּרִים, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ט'): "טוֹב מְאֹד" – זוֹ מִדַּת הַיִּסּוּרִים, שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; כִּי כְּשֶׁאָדָם מִסְתּוֹבֵב כָּךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי מֵהֵיכָן הוּא בָּא, מַה תַּכְלִיתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ, וּסְתָם מִסְתּוֹבֵב חֲסַר תַּכְלִית. מִסְכֵּן הוֹרִידוּ אֶת נִשְׁמָתְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, לִתְקוּפָה קְצָרָה מְאֹד – לְשִׁבְעִים שָׁנָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צ, י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סא), שֶׁהַשִּׁבְעִים שָׁנָה הֵם כְּרֶבַע שָׁעָה, הִנֵּה אָנוּ פֹּה, וְהִנֵּה אָנוּ כְּבָר יוֹצְאִים מִפֹּה. כִּי הַכֹּל פּוֹרֵחַ בִּיעָף. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה צו, סִימָן ב'): "כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ", וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל, אוֹ כְּצֵל שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף; הַחַיִּים פּוֹרְחִים כְּצֵל צִפּוֹר, וְאָדָם אֵינוֹ שָׂם עַל לֵב מַה תַּכְלִיתוֹ בַּחַיִּים?! וְעַל-כֵּן מְקַבֵּל 'צְבִיטָה', וְאִם הוּא מִתְעוֹרֵר תֵּכֶף-וּמִיָּד לָשׁוּב עַד הַמַּכֵּהוּ – אֲזַי טוֹב, אַךְ אִם לָאו – מְקַבֵּל מַכָּה, וְאִם מִתְעוֹרֵר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – טוֹב מְאֹד, אַךְ אִם לָאו – מְקַבֵּל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת נג): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל-יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב, אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים. כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם הֵם רַק מֵאַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנִּתְעוֹרֵר וְנָבוֹא וְנִצְעַק אֵלָיו. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ – מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, וְאִם קִבְּלָם – יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים, וְלָמָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמַהִי הַתְּשׁוּבָה? לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַנָּבִיא (הוֹשֵׁעַ יד): "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". וְאֵיךְ זוֹכִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה? "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לח, סִימָן ד'): אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ רַק דִּבּוּרִים לְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁזֶּה כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וּמֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ אֶל קוֹנוֹ, אֵין מַעֲלָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ, וְזֶה מַעֲלֶה לְמַעְלָה שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ, שֶׁלֹּא עָלוּ כְּמוֹתָם מִימוֹת עוֹלָם; אָדָם נִמְצָא בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, מָלֵא הַעֲלָמוֹת וְהַסְתָּרוֹת, מָלֵא לִכְלוּלִים, וְהִנֵּה הוּא בָּא וּמְדַבֵּר, אֶל מִי? אֶל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ט'): מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֵלָיו בְּכָל עֵת, צְרִיכִים לִקְבֹּעַ תּוֹר מֵרֹאשׁ כַּמָּה חֳדָשִׁים קֹדֶם שֶׁבָּאִים. וְהִנֵּה הִגִּיעַ מוֹעֵד הַתּוֹר, מִי יוֹדֵעַ אִם יְאַשְּׁרוּ לוֹ לְהִכָּנֵס, אוּלַי הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה הַיּוֹם וְכַדּוֹמֶה, הֲלֹא הוּא בָּשָׂר וָדָם, אוֹ אוּלַי יֵשׁ לוֹ לְפֶתַע עִנְיָנִים דְּחוּפִים הָעוֹמְדִים עַל סֵדֶר הַיּוֹם, וְאַף שֶׁעָשִׂיתָ תּוֹר, וְהַצֶּדֶק עִמְּךָ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ עָסוּק הַיּוֹם וְכוּ', וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, שֶׁיַּתִּירוּ לְךָ לְהִכָּנֵס, מִי אוֹמֵר שֶׁהַמֶּלֶךְ יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ לְגַמְרֵי, אוּלַי יְגָרֶשְׁךָ מֵעַל פָּנָיו?! וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתְךָ, מִי אוֹמֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ?! אֲבָל, מְסַיְּמִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא כֵן, הוּא תָּמִיד נִמְצָא, וְתָמִיד אָדָם יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו וּלְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֹאת רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְשׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ, תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁרוֹצֶה לְנַקּוֹתֵנוּ מֵהֶחָמֵץ, מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁמַּחְמִיצִים אֶת הַמֹּחִין, וְחוֹשְׁבִים יָתֵר עַל הַמִּדָּה – מָה וְלָמָּה, שֶׁזֶּה כְּלַל הָאֶפִּיקֹרְסוּת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת רַק לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וְאֵלּוּ הַמְחַקְּרִים וְהַחוֹקְרִים – הֵם עֲמָלֵק.

וְלָכֵן בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ לוֹקְחִים נֵר, וּמַתְחִילִים לִבְדֹּק בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים, אוּלַי מָצוּי שָׁם אֵיזֶה חָמֵץ. וּמַהוּ הַנֵּר? הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ, כז): "נֵר הֲוָיָ"ה נִשְׁמַת הָאָדָם". אָדָם מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ – אוּלַי נִדְבְּקָה בִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה אֵיזוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, בַּר מִינָן, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אֲנִי נִמְצָא בְּגַשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה הַחָמְרִי, הָעָב וְהַגַּס, מִתְעַסֵּק עִם בְּנֵי-אָדָם, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, וַאֲנִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת. וּלְעִתִּים הַשְּׁאֵלוֹת הֵן עֲמֻקּוֹת מְאֹד, שֶׁאֵין לִי עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת, אֲזַי אֲנִי נוֹתָר עִם קֻשְׁיוֹת, וְאָסוּר לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב): מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה הַהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת, כִּי אֵיךְ דַּעְתֵּנוּ הַפְּגוּמָה, תָּבִין דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?! וְכֵן יֵשׁ הַשּׁוֹאֲלִים קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקִים, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְקוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֵין מְבִינִים בְּהַרְבֵּה דְּבָרִים הִתְנַהֲגוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁמִּתְנַהֵג עִמָּנוּ, כָּךְ אֵין מְבִינִים הִתְנַהֲגוּת הַצַּדִּיק, וְעָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד מִי אָנוּ, מֶה עָשִׂינוּ וְאֵיךְ לִכְלַכְנוּ עַצְמֵנוּ, וְאֵיךְ עִם מֹחַ פָּגוּם אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַצַּדִּיק?! בְּוַדַּאי יִהְיוּ לָנוּ קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיק אֲמִתִּי, יְרֵא הַשֵּׁם, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לג): זֶה הַכְּלָל, מִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית, הוּא לֹא יַשִּׂיג דַּרְכֵי הַצַּדִּיק, וְלֹא יָבִין אֶת דְּבָרָיו. וְאֵיךְ אָנוּ שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת עַל יִרְאֵי ה'?! וְכָל שֶׁכֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאָדָם מִתְחַצֵּף וּמְדַבֵּר נֶגֶד אִישׁ צַדִּיק וִירֵא ה', הַדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן כָּל רֶגַע וְדַקָּה וּשְׁנִיָּה לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר לָנוּ אֵין מֻשָּׂג בְּדָבָר זֶה, וְהַלְוַאי בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם דַּקָּה אַחַת נַחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי יְכוֹלִים לַחֲלֹף לָנוּ יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, שֶׁאָנוּ שׁוֹכְחִים לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִם בְּנֵי-אָדָם, מְדַבְּרִים אָז אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'), אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים תָּמִיד מִתְפַּלְּלִים אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ כְּבָר אַחַר גְּזַר דִּין, אָז מַלְבִּישִׁים תְּפִלּוֹתֵיהֶם בְּמַאֲמָרִים וְשִׂיחוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל ד, יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא, וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא", כְּשֶׁיֵּשׁ גְּזֵרוֹת בָּעוֹלָם, וְלֹא רוֹצִים שֶׁמַּלְאָכִים יְקַטְרְגוּ עַל הַדּוֹבְרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲזַי "בְּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתִין", שֶׁמַּלְבִּישִׁים אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּמַאֲמָר.

וְלָכֵן בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ, וּצְרִיכִים לִבְדֹּק הֵיטֵב בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים, בְּחֹרֵי הַלֵּב וּבִסְדָקָיו, בָּעֵינַיִם, בָּאָזְנַיִם, בַּחֹטֶם וּבַפֶּה, אִם אֵין בָּנוּ אֵיזֶה חָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחִין, אִם אֵין בָּנוּ שֶׁמֶץ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אִם אֵין בָּנוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹ עַל הַצַּדִּיקִים, וְזוֹ הַהֲכָנָה לְחַג הַפֶּסַח. וּצְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִטְרֹחַ, פֶּן וְאוּלַי לֹא נִקִּינוּ אֶת הֶחָמֵץ, פֶּן וְאוּלַי נִשְׁאַר אֶצְלֵנוּ חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁזֶּהוּ חָמֵץ – עַצְבוּת וּמְרִירוּת, דִּכָּאוֹן וְדִכְדּוּךְ; רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שְׁבוּרִים, מְדַבְּרִים עִמָּהֶם מִשִּׂמְחָה, וְהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּתְמִיהָה וּבִפְלִיאָה, כְּרוֹצִים לוֹמַר: "הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה עוֹבֵר עָלַי?!" וְכוּ', אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת עַל כָּל אֶחָד עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עז), שֶׁכָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל – סוֹבֵל יוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, יח): "יוֹסִיף דַּעַת – יוֹסִיף מַכְאוֹב". וְעַל כָּל הַצַּדִּיקִים עוֹבֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁעוֹבֵר, אֶלָּא הֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲזִיק מַעֲמָד. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת הֶחָמֵץ, אֶת הָעַצְבוּת, לָמָּה אָנוּ בְּעֶצֶב וּבְדִכָּאוֹן?! הָאֵין לָנוּ אֵיזוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, בַּר מִינָן, הַטְּמוּנָה בְּתוֹכֵנוּ?! הַאִם עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ?! הָבָה לֹא נַטְעֶה עַצְמֵנוּ! בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ צְרִיכִים לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּה אוֹר הַנְּשָׁמָה, אוֹר הַצַּדִּיק. זָכִינוּ שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיזוֹ זְכוּת הִיא זוֹ! אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ! כִּי לוּלֵא שֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא הָיִינוּ אֲפִלּוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, הָיִינוּ יְשֵׁנִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַיְשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וְלוֹמְדִים וּמְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת, אֲבָל הַכֹּל בְּחִינַת שֵׁנָה, הַמֹּחַ יָשֵׁן, זֶה אֶצְלָם שִׁגְרָתִי, כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, עַד שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. וְאֵיךְ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵינֶנּוּ יְשֵׁנִים, אוּלַי אָנוּ עֲדַיִן שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵּמָה? אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, כַּאֲשֶׁר מַתְחִיל לְדַבֵּר – סִימָן שֶׁהִתְעוֹרֵר. וְרוֹאִים בַּמְּצִיאוּת, כְּשֶׁאָדָם שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וּמְדַבְּרִים אֵלָיו – אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, זוֹ עֻבְדָּה! כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִכֵּן, בְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים, עוֹשִׂים עֲסָקִים, מַרְוִיחִים מֵאוֹת וַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, מִילְיוֹנִים וְכוּ', בַּעֲלֵי בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת, בַּעֲלֵי עֲסָקִים וַחֲנֻיּוֹת, סוֹחֲרִים וְכוּ', עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, עוֹלָם שָׁלֵם מִסְתּוֹבֵב, אֲבָל כֻּלָּם יְשֵׁנִים. כִּי אִם אָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – סִימָן שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֹחוֹ יָשֵׁן. וְאִם יִשְׁאַל: אֵין יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי יָשֵׁן? הֲלֹא יֵשׁ לִי מִפְעָל עִם אַלְפֵי פּוֹעֲלִים, אֲנִי בַּעַל חֶבְרַת הוֹבָלוֹת, יֵשׁ לִי אוֹטוֹבּוּסִים, אֲנִי מוֹלִיךְ אֲנָשִׁים וְכוּ', אֲבָל כֻּלָּם יְשֵׁנִים, כִּי אִם אֵין מְדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, סִימָן שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין רוֹאִים אוֹתוֹ. וְאֶל כָּל זֶה זוֹכִים לְהַגִּיעַ רַק עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר הוּא מְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, וְהוּא מַחְדִּיר בָּנוּ הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, שֶׁנִּשְׂמַח וְנִרְקֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; זוֹ לֹא סְתָם עֵצָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה הַכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּצְווֹת. וְלָמָּה? כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן א'): כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, סִימָן שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם לֵאלוֹקָיו; כִּי אִם הוּא שָׂמֵחַ בַּמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ, סִימָן שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה',), שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת בַּנְּבוּאָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן רַשִּׁ"י בְּמִדְבַּר ל, ב): כָּל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה אָמַר ה'". לֹא-כֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִתְנַבֵּא בְּ"זֶה הַדָּבָר". וּמָה הַהֶפְרֵשׁ? אֶלָּא יֵשׁ מַדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וַאֲפִלּוּ שָׂמֵחַ בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, אֲבָל אִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ שָׂכָר – לֹא יַעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא יִשְׂמַח בָּהּ, וְכִי אֲנִי עֶבֶד לַעֲשׂוֹת סְתָם, הֲרֵי לֹא צִוּוּ אוֹתִי, עַל-כֵּן לֹא אֶעֱשֶׂה, אֲבָל אִם צִוּוּ אוֹתִי – אֶעֱשֶׂה. זֶה נִקְרָא אַסְפַּקְלַרְיָה דְּלָא נַהֲרָא, "כֹּה אָמַר ה'". עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא רוֹצֶה מִצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן אָבוֹת ד, ב): שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה; שֶׁשָּׂמֵחַ בַּמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, זֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִיא אֱלֹקוּת, אֲשֶׁר זוֹ מַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'", הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִגְבִּיהַּ פַּעַם מַצָּה, וְאָמַר: הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָמָּה? כִּי הַמַּצָּה זֶה הָרָצוֹן שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נז): אֲכִילַת שַׁבָּת – כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת; מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל בְּשַׁבָּת, זֶה אֱלֹקוּת. כִּי עַל שַׁבָּת נֶאֱמַר (שְׁמוֹת טז, כה): "אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה". לָמְדוּ מִזֶּה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיז:), מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַיּוֹם, שֶׁצְּרִיכִים לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לָנוּ: "אִכְלוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם, הַיּוֹם לֹא תִמְצְאוּ בַּשָּׂדֶה", אֲזַי עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ עִם אֲכִילַת שַׁבָּת, כִּי כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת. כְּמוֹ-כֵן מַצָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּנוּ לְאָכְלָהּ, הֲרֵי זֶה אֱלֹקוּת, זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ! וְלָכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:), שֶׁמַּצָּה זֶה מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה. מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הָרְפוּאָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁסּוֹבְלִים מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, וְהַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים". מַה זֶּה וְנֶאֱמָנִים? כִּי בָּאִים עַל-יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה, בָּאוֹת מַכּוֹת נִפְלָאוֹת. בְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים מֵעֲצַבִּים, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אֵין לוֹ עֲצַבִּים, וְהוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ. וְזֹאת רַבֵּנוּ זַ"ל רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בָּנוּ. וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת, הַדִּכָּאוֹן וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וְכָל הַמַּחֲלוֹת רָעִים שֶׁבָּאִים לָאָדָם, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וּמַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א' כז, יז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ".

וְלָכֵן דַּיְקָא בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, עָלֵינוּ לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ, הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁחָדְרָה לְלִבֵּנוּ; כַּאֲשֶׁר רוֹאִים בְּחוּשׁ, אֲשֶׁר כַּמָּה בְּנֵי-אָדָם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה בְּשִׂנְאָה עֲמֻקָּה, וְזֶה נִמְצָא אֲפִלּוּ בֵּין אֵלּוּ הַקּוֹרְאִים עַצְמָם לוֹמְדִים וְכוּ' וְעוֹבְדִים וְכוּ', אֵיךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, יֶשְׁנָהּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה?! אֵיךְ יֵשׁ קִנְאָה, שֶׁאִישׁ מְקַנֵּא בְּרֵעֵהוּ?! עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנב:): כָּל שֶׁיֵשׁ קִנְאָה בְּלִבּוֹ – עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים, וְזֶה נַעֲשֶׂה עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, וּבְנֵי-אָדָם מְקַנְּאִים בַּזּוּלָת, שֶׁזּוֹ מַחֲלָה מַמָּשׁ, וּמֵהַקִּנְאָה בָּאָה שִׂנְאָה, שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, וְעוֹבְרִים עַל לָאו שֶׁל (וַיִּקְרָא יט, יז): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! אָדָם יָכוֹל לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת – יָמִים, שָׁבוּעוֹת, חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, אֲבָל הוּא שׂוֹנֵא אֶת מִישֶׁהוּ – אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ, צוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ בַּשָּׁמַיִם! אָדָם עוֹשֶׂה 'עֲבוֹדוֹת', לוֹמֵד, מִתְפַּלֵּל, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ שִׂנְאָה עַל הַזּוּלָת, עֲדַיִן הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רלט), שֶׁכָּל הַדִּבּוּר לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל-יְדֵי שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכב, ח): "אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם", וְלָכֵן תִּקֵּן הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", יְהוּדִי צָרִיךְ לֶאֱהֹב יְהוּדִי אַחֵר, וְשִׂנְאָה זֶה הֶחָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁחוֹשְׁבִים: "לָמָּה הַהוּא כָּךְ?! לָמָּה הִתְנַהֵג כָּזֹאת?! לָמָּה אֵינוֹ מַחֲזִיק כָּמוֹנִי?!" כְּאִלּוּ אַתָּה כְּבָר הַבַּר דַּעַת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהַחֲזִיק כָּמוֹךָ; אוּלַי אַתָּה שַׁקְרָן?! אוּלַי הַזּוּלָת כֵּן אוֹחֵז בָּאֱמֶת?! לְמֵדִים מִכָּאן מַה זֶּה חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי רַק חוֹשֵׁב מֵהַזּוּלָת, זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁקֶר. לָמָּה תַּחֲשֹׁב מֵהַזּוּלָת? סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! וְלָכֵן לֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, צְרִיכִים לִבְדֹּק בְּעַצְמֵנוּ אִם אֵינֶנּוּ שׂוֹנְאִים אֵיזֶה יְהוּדִי, בַּר מִינָן, שֶׁאָז כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ אֵינָהּ שָׁוָה מְאוּמָה, כִּי מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּיהוּדִי – מִסְכֵּן גָּדוֹל הוּא. יֶשְׁנָם בְּנֵי-אָדָם הַקּוֹרְאִים אוֹתָם עוֹבְדֵי ה', וְאֵינָם מְדַבְּרִים עִם הַזּוּלָת יָמִים וְשָׁנִים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין לז): אֵיזֶהוּ שׂוֹנֵא? כָּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת שִׂנְאָה, וְעוֹנִים הַחֲכָמִים – לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ, שֶׁיְּהוּדִים לֹא יְדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה כַּמָּה יָמִים. כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֵין מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ חֶרְפָּה, יֵשׁ אֲנָשִׁים הַקּוֹרְאִים עַצְמָם צַדִּיקִים וִישָׁרִים בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה, בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה, בַּעֲלֵי עֲבוֹדָה, וְהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, אִם אֵינְךָ מְסֻגָּל לְדַבֵּר עִם הַזּוּלָת מֵחֲמַת שִׂנְאָה, אַתָּה שַׁקְרָן גָּדוֹל, וְצוֹחֲקִים עָלֶיךָ בַּשָּׁמַיִם, וְזֶה הֶחָמֵץ. וְאֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הַמַּצָּה, אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים? עַל-יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת – לְהִתְאַחֵד עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל! וְלָכֵן "אוֹר לְאַרְבָּעָה-עָשָׂר" בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. בְּטֶרֶם נִכְנָסִים לְקַבֵּל אֶת הַמֹּחִין בְּפֶסַח, עָלֵינוּ לִבְדֹּק הֵיכָן אָנוּ אוֹחֲזִים בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ הֵיכָן הוּא אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן צא), שֶׁהָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב אֱלֹקוּת, מִסְתַּכֵּל אֱלֹקוּת, שׁוֹמֵעַ אֱלֹקוּת, מְדַבֵּר אֱלֹקוּת, הוֹלֵךְ עַל אֱלֹקוּת, שׁוֹתֶה אֱלֹקוּת, הַכֹּל זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נב), שֶׁמִּכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר אָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּאַחְדוּת עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, וּמַעֲלֵהוּ מִכַּף חוֹב. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, כַּאֲשֶׁר אָדָם אוֹחֵז בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אוֹהֵב אֶת בָּנָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן דָּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הַיָּרוּד וְהַפָּחוּת בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצְּרִיכִים לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר, עַל-יְדֵי שֶׁמְּחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים בּוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל-יְדֵי מְעַט טוֹב שֶׁמְּחַפְּשִׂים בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"; עַל-יְדֵי עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁתִּמְצָא בַּזּוּלָת, הוּא כְּבָר אֵינוֹ רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ, וּכְבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם, כִּי הֶחֱזַרְתָּ אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל'): שַׁחֲרִי"ת רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חָ'כָם רָ'שָׁע, תַּ'ם, שֶׁ'אֵינוֹ י'וֹדֵעַ. וְזֶה הֵפֶךְ עַרְבִית – לַיְלָה, חֹשֶׁךְ אֲשֶׁר אָז רָבִים זֶה עִם זֶה, אֶחָד נִכְנָס בְּתוֹךְ הַשֵּׁנִי, כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁזֶּה סוֹד הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָדָם, זֶה כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְלָכֵן צְרִיכִים לָקַחַת נֵר, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יג, ט): "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח", כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא), שֶׁהַצַּדִּיק מַכְנִיס שִׂמְחָה בִּבְנֵי-אָדָם, שֶׁזֶּה "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר" בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּה אוֹר הַצַּדִּיק הַמְלַמֵּד לְהַפֵּךְ בִּזְכוּת כָּל אֶחָד, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז מָה רוֹאִים? שַׁחֲרִי"ת – אוֹר הַשַּׁחַר מֵאִיר בָּנוּ. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּהַגָּדָה: אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תָּם, אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, לָמָּה צְרִיכִים לַחֲזֹר בְּכָל פַּעַם עַל 'אֶחָד"? אֶלָּא אִם אָדָם דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, נִקָּה אֶת עַצְמוֹ מֵהֶחָמֵץ, וְזָכָה לְמַצָּה, אֲזַי בָּא לְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, שֶׁאוֹהֵב אֶת כֻּלָּם; אֶחָד חָכָם – אוֹהֵב אֶת הֶחָכָם, יוֹדֵעַ שֶׁהֶחָכָם גַּם-כֵּן דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶחָד רָשָׁע –אוֹהֵב אֶת הָרָשָׁע, יוֹדֵעַ שֶׁגַּם בִּפְנִימִיּוּת הָרָשָׁע נִמְצֵאת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נז): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּךָ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; אֶחָד תָּם – הַתָּם הַזֶּה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – אָדָם מִסְכֵּן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, נוֹלַד וְנִתְגַּדֵּל בְּמָקוֹם זָר וּמְנֻכָּר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זֶּה תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ מַה לִּשְׁאֹל, הוּא תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה, אֲבָל אֶחָ"ד –צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁהוּא כָּלוּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, צָרִיךְ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה הַלַּיְלָה הַזֶּה, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּזְכֶּה עוֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ מֵחֲטָאֵינוּ הָרַבִּים, וְנַעֲקֹר מֵעַצְמֵנוּ אֶת הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן, וְנִזְכֶּה לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנִהְיֶה בְּשָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, וּבִזְכוּת הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיֶה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ט'): גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּשָׁלוֹם.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס בְּדִיקַת חָמֵץ

יְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מֵעִנְיַן לֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, וּמַה צְּרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדָתֵנוּ בְּלַיְלָה זֶה.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁבְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ, אָז הוּא זְמַן מְסֻגָּל מְאֹד לְהַרְבֵּה דְּבָרִים, וּבִפְרָט אִם בָּא לְיָדוֹ לָתֵת צְדָקָה לְעָנִי בַּעֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְאִם בָּא אָז עָנִי לְפֶתַח בֵּיתוֹ, יֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ, וְשָׁלַח לוֹ מַתָּנָה עָנִי. וּצְרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה מְאֹד, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם טָרוּד בִּבְדִיקַת חָמֵץ, וְהוּא אֵינוֹ שָׂם לֵב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לוֹ בְּדִיּוּק עַכְשָׁו עָנִי לִזְכּוֹת בּוֹ (וְדַרְכּוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ זי"ע לְסַיֵּם בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ בְּכָל שָׁנָה מַסֶּכֶת תָּמִיד).

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעד)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בְּלֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ" מַקְדִּימִים לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. מַהוּ חָמֵץ? כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ נִכְנְסוּ אֵילוּ סְפֵקוֹת, אֵילוּ קֻשְׁיוֹת, שֶׁזּוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק, "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז), שֶׁזֶּהוּ חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם מַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֵילוּ קֻשְׁיוֹת – "לָמָּה עָלַי עוֹבְרִים כָּל-כָּךְ קָשֶׁה הַחַיִּים וְלַשֵּׁנִי קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר?!" אֲשֶׁר זֶה כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְגַם דִּמְיוֹן גָּדוֹל, כִּי מָה אַתָּה יוֹדֵעַ מָה עוֹבֵר עַל הַשֵּׁנִי?! הִנֵּה רוֹאִים אָדָם, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר, וְאוֹי וַאֲבוֹי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלָכֵן אֵין לְקַנֵּא בַּזּוּלָת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת, פֶּרֶק ד'): אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ; הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אֶת הָעֹשֶׁר שֶׁל הַזּוּלָת, אֶלָּא שָׂמֵחַ בְּשֶׁלּוֹ. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ בָּשָׂר וָדָם, וְנִכְנָסִים בָּנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה כְּלַל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עָלֵינוּ, כִּי אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכָּל הַקּוֹרֶה אִתּוֹ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, אָדָם זֶה הָיָה בֶּן חוֹרִין, וְלֹא הָיָה חָסֵר לוֹ דָּבָר; כִּי כָּל הַגָּלוּת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), הִיא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל מַכָּה קְטַנָּה אֶלָּא אִם הִכְרִיזוּ קֹדֶם בַּשָּׁמַיִם. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ זֹאת, הוּא נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ שׁוֹבְרוֹ, וְהוֹלֵךְ וּמְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו. אַךְ דָּא עָקָא, כְּשֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, נִכְנָסִים לָנוּ הִרְהוּרֵי כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְלָכֵן זֹאת עָלֵינוּ לְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי – אֶת חִמּוּץ הַמֹּחִין; הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם שׁוֹאֵל: "עַל מָה וְלָמָּה אֲנִי סוֹבֵל סֵבֶל כָּזֶה"?! אֲשֶׁר דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ הֵם כְּפִירָה מֻחְלֶטֶת. וְעַל הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – זֶה לְטוֹבָה, כָּל מָאן דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד (בְּרָכוֹת ס.); וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אִם אָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו זֶה לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה נִקְרָא שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים עָלֵינוּ מֹחִין עֶלְיוֹנִים.

כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, סָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאוּ לְמִצְרַיִם, וְהִתְעָרְבוּ בֵּין הַמִּצְרִים, עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעֲמָמִין. הַמִּצְרִים הָיוּ מְזֹהָמִים, שְׁטוּפִים בַּעֲרָיוֹת, בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּבִכְשָׁפִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל דְּבָרִים מְכֹעָרִים אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד. וְהִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת הַגְּרוּעִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת מִדּוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, אֲבָל נִזְדַּכְּכוּ שָׁם, וְלֹא שִׁנּוּ שְׁמָם, לְבוּשָׁם וּלְשׁוֹנָם, עַם יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיקוּ עַצְמָם חָזָק, עֲדֵי הִגִּיעָה עֵת גְּאֻלָּתָם; אֲשֶׁר דָּבָר זֶה סוֹבֵב בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. בְּמִצְרַיִם כֻּלָּנוּ הִסְתּוֹבַבְנוּ בְּתוֹךְ אֻמָּה מְזֹהֶמֶת וּמְלֻכְלֶכֶת, וְרָאִינוּ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּבָאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ, וְחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְדָבָר זֶה סוֹבֵב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶּׁשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיוֹצְאִים מִכָּל הַזֻּהֲמָה וְהַבֹּץ שֶׁנִּשְׁקְעוּ בּוֹ. וְלָכֵן הִתְקִינוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבְתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע מֻזְכֶּרֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָדַעַת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, שֶׁזֶּה יְסוֹד אֲכִילַת מַצָּה. כִּי חָמֵץ, זֶהוּ חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁאָדָם מַחְמִיץ מֹחוֹ, וְשׁוֹאֵל קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, כִּי כָּל אֶחָד שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲשֶׁר הַרְבֵּה פְּעָמִים עוֹלוֹת לוֹ שְׁאֵלוֹת עַל עַצְמוֹ, וּשְׁאָר מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וּמִתְחָרֵט – אוּלַי כָּךְ יַעֲשֶׂה, אוּלַי יַחֲזֹר בִּשְׁאֵלָה וְכַדּוֹמֶה, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין. וְלָכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ מַזְכִּירִים בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי לִזְכֹּר כָל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמַזְכִּירִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע וִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁאָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְיוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, וְאָסוּר לָנוּ לְהַחְמִיץ אֶת הַמֹּחַ, אֶלָּא לְהִזְדָּרֵז וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאִם זֶה נֶאֱמַר עַל כָּל הַשָּׁנָה, תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם עַל הַלַּיְלָה הַזֶּה לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", אֵיךְ אָנוּ צְרִיכִים לִבְדֹּק בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים שֶׁל לִבֵּנוּ הַאִם אָנוּ מִתְחָרְטִים שֶׁחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה, חַס וְשָׁלוֹם?! הֲיֵשׁ לָנוּ אֵילוּ סְפֵקוֹת וּשְׁאֵלוֹת?! וּבָזֶה אָנוּ בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ בַּלַּיְלָה הַזֶּה, לְשָׁרֵשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, לְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר (דְּבָרִים לב, ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה זֶה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וַאֲפִלּוּ בַּיִּסּוּרִים שֶׁמֵּבִיא עָלֵינוּ, צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ, אֶלָּא מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָאָדָם, זֶה כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. כִּי אָדָם הוּא בְּחִינַת יָשֵׁן, שׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ יִסּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בַּחֲזָרָה אֵלָיו, וְהַיִּסּוּרִים הֵם כְּעֵין צְבִיטָה, שֶׁמְּעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם אֶל קוֹנוֹ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ – מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, וְאִם קִבְּלָם, יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים. לָכֵן עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְרוֹצֶה שֶׁנַּחֲזֹר אֵלָיו, חָפֵץ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת, דְּבֵקוּת עֶלְיוֹנָה, מֹחִין זַכִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג'): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים; אֲבָל נִשְׁמָתֵנוּ שֶׁמִּסְתּוֹבֶבֶת בְּזֶה הָעוֹלָם, שׁוֹכַחַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, עַל-כֵּן שׁוֹלֵחַ לָנוּ יִסּוּרִים, וְאִם יֵשׁ לָנוּ שֵׂכֶל, וְאָנוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבוֹרְחִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאוֹמְרִים לוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי", וּמְקַבְּלִים קַבָּלוֹת בַּחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לִשְׁמֹר שַׁבָּת בְּהִדּוּר רַב, לִשְׂמֹחַ כָּל הַשַּׁבָּת, לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כָּל יוֹם, לֵילֵךְ עֶרֶב, בֹּקֶר וְצָהֳרַיִם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, לְקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה, הָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמָהּ כִּסּוּי רֹאשׁ, שֶׁלֹּא יִרְאוּ שׁוּם שְׂעָרוֹת מֵרֹאשָׁהּ, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (נָשֹׂא קכו), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת בַּבַּיִת הֵן מֵחֲמַת גִּלּוּי שֵׂעָר, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת, מַחֲלוֹת וְכוּ', הָאִשָּׁה תִּשְׁמֹר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, הַדְלָקַת נֵרוֹת. וְאִם אָכֵן נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלוֹת חֲזָקוֹת, נַמְתִּיק מֵאִתָּנוּ אֶת הַדִּינִים. אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי מְקַבְּלִים עוֹד וָעוֹד מַכּוֹת. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מְנָחוֹת נג): מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל-יְדֵי כָּתִית, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָם חוֹזְרִים לְמוּטָב אֶלָּא עַל-יְדֵי יִסּוּרִים; לָכֵן בְּלַיְלָה זֶה, לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", עָלֵינוּ לִבְדֹּק בַּחֹרִים וּבַסְּדָקִים, הֵיכָן אָנוּ אוֹחֲזִים בֶּאֱמוּנָה, אִם אָנוּ בֶּאֱמֶת דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אִם אָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה סוֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁבּוֹדְקִים בּוֹ אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁזֶּהוּ סֵמֶל לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה וְלִגְדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁנִּקְרָאִים נֵר, כִּי נִשְׁמָתָם מְאִירָה בְּאוֹר הַתּוֹרָה, וּדְבוּקִים הֵם בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנִשְׁלְחוּ עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּחֶמְלָתוֹ עָלֵינוּ לְהַנְחוֹתֵנוּ, וְעָלֵינוּ לְצַיְּתָם דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, וְלֹא לְהַטּוֹת מִפִּסְקֵיהֶם כְּהוּא זֶה, אֶלָּא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, וְלֵילֵךְ כְּפִי אֲשֶׁר יוֹרוּנוּ. כִּי עַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה עַם רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּה' לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים; וְלָכֵן דַּיְקָא בַּלַּיְלָה הַזֶּה עָלֵינוּ לִבְדֹּק עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, הַאִם יֵשׁ לָנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים?! הַאִם אֵינֶנּוּ מִתְלוֹצְצִים, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֵיזֶה חָכָם, צַדִּיק, יְרֵא שָׁמַיִם וְכוּ'?! כִּי, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, חָלְפוּ הַרְבֵּה חֳדָשִׁים מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא זִלְזַלְנוּ בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בְּאֶחָד יְרֵא שָׁמַיִם הַדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְיַחֵד יִחוּדִים, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא דִּבַּרְנוּ רַע עַל אֵיזֶה צַדִּיק, אֲשֶׁר מְקַבְּלִים עַל כָּךְ עֹנֶשׁ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מַקְפִּיד עַל כְּבוֹד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל כְּבוֹדוֹ. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּלַיְלָה זֶה, לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", נְשָׁרֵשׁ מֵאִתָּנוּ אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁרְשׁוּ בָּנוּ מֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, וְכֵן שֶׁהָלְכוּ אַחַר לֵיצָנֵי הַדּוֹר, הָעֵרֶב-רַב, שֶׁהֵם רְשָׁעִים אֲרוּרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם אָנוּ סוֹבְלִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים לֵיצָנוּת מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. הַלַּיְלָה הַזֶּה לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", עָלֵינוּ לִבְדֹּק לָמָּה אָנוּ כָּל הַשָּׁנָה עֲצוּבִים, שְׁבוּרִים וּמְדֻכְדָּכִים, וְהַאִם זֶה יַעֲזֹר לָנוּ, וְהַאִם זֶה עוֹזֵר לָנוּ?! הֲלֹא זֶה נוֹבֵעַ מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי אִם הָיְתָה לָנוּ אֱמוּנָה, שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל צְרָכֵינוּ נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה), שֶׁהַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל; דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וְכָל צְרָכָיו יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֵין טוֹב יוֹתֵר מִזֶּה. כִּי הִנֵּה אָדָם מִסְכֵּן, מִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם; וְכַמָּה יֵשׁ לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם? שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צ, י): "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה", אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סא), שֶׁהַשִּׁבְעִים שָׁנָה הֵם כְּרֶבַע שָׁעָה. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה צו, סִימָן ב'): כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ, וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן, אֶלָּא כְּצֵל צִפּוֹר הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר; הִנֵּה אָדָם נוֹלָד, וְהִנֵּה נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה, וְהִנֵּה מִתְחַתֵּן, וְהִנֵּה נַעֲשֶׂה אָב, וְהִנֵּה הוּא סַבָּא וְכוּ', וְהִנֵּה עוֹזֵב אֶת זֶה הָעוֹלָם, וּמַה נּוֹתַר מִמֶּנּוּ? רַק הַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיֵּם, רַק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, רַק הַטּוֹב וְהַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִם הַזּוּלָת. וְלָכֵן הַלַּיְלָה לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", עָלֵינוּ לִבְדֹּק עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב, לָמָּה אָנוּ מְמֻרְמָרִים?! לָמָּה אָנוּ בְּעַצְבוּת?! סִימָן שֶׁעֲדַיִן הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם הָיְתָה בִּשְׁלֵמוּת, הָיִינוּ תָּמִיד שְׂמֵחִים. אֲשֶׁר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א' טז, יז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ רַק שִׂמְחָה. וְלָכֵן כְּשֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ, סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה. אַךְ כְּשֶׁאָדָם מִסְכֵּן עָצוּב, שָׁבוּר וּמְדֻכָּא, סִימָן שֶׁבְּאֵיזֶה מָקוֹם אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא לח): בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ, אִם תִּהְיֶה לְךָ אֱמוּנָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנה): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַגָּדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וְהוּא רַק מִתְעַלֶּה, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרוֹ.

וְלָכֵן דַּיְקָא הַלַּיְלָה הַזֶּה לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר רַק בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כג, סִימָן ה'): לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל רַק בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, וְלֹא יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. וְלָכֵן הָבָה נִבְדֹּק עַצְמֵנוּ בְּלֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", אִם אָנוּ חֲדוּרִים אֱמוּנָה, וְאִם אָנוּ שְׂמֵחִים, בֹּאוּ נִשְׂרֹף אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, הָבָה נִשְׂרֹף אֶת הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת. וְעַל כֻּלָּם – עָלֵינוּ לִבְדֹּק הַלַּיְלָה הַזֶּה הֵיטֵב הֵיטֵב – הֵיכָן אָנוּ אוֹחֲזִים בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, אַהֲבַת הַזּוּלָת. לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, נִדְבַּק בָּנוּ הֶחָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחַ, הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, שֶׁאֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ. הָבָה לֹא נַּעֲבֹד זֶה עַל זֶה, הַאִם שָׂרַפְנוּ אֶת הַגִּזְעָנוּת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּנוּ?! רוֹאִים אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי עַל לֹא דָּבָר, זֶהוּ הֶחָמֵץ, וְאֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהִגָּאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בָּנוּ טִינָה כְּלַפֵּי אֵיזֶה בַּר יִשְׂרָאֵל?! בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בָּנוּ קִנְאָה בְּאֵיזֶה יְהוּדִי?! אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנב:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה בְּלִבּוֹ – עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים; וְלֹא אַחַר הַמָּוֶת, אֶלָּא בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, אָדָם נִרְקָב מֵרֹב קִנְאָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁעַל זוּלָתוֹ עוֹבְרִים יוֹתֵר מַשְׁבְּרִים מֵאֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלָיו. וְהִנֵּה אַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִין אֶת זֹאת, כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב, שֶׁרַק לוֹ מָרִים הַחַיִּים וְכוּ', אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְטִבְעוֹ, אֶחָד יָכוֹל לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְאֶחָד פָּחוֹת וְכוּ'; כִּי הָעִקָּר בְּזֶה הָעוֹלָם הִתְחַזְּקוּת, שֶׁזֶּה סוֹד מַצָּה, שֶׁהִיא גִּלּוּי אֱלֹקוּת. לָכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:), שֶׁאֲכִילַת מַצָּה זֶה מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה, וּמַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ, הֵיכָן הוּא אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים, שֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָה הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מָה הַלָּשׁוֹן 'וְנֶאֱמָנִים'? אֶלָּא שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; כִּי בְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים סֵבֶל רַב, חֳלִי עֲצַבִּים וְכוּ' רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה. וּמֵהֵיכָן בָּאָה הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה? רַק מֵעֲצַבִּים הַנּוֹבְעִים מֵהֶעְדֵּר אֱמוּנָה. כִּי כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, וְיוֹצֵא בַּעֲצַבִּים עָלָיו? רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי אִם הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם בָּנָיו, לֹא הָיְתָה שִׂנְאָה וְקִנְאָה, אַךְ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל כֹּחוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', אֲשֶׁר אֵין מוֹשָׁבָה, אֵין עִיר וּכְפָר, שֶׁאֵין שָׁם סָמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּדִים. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן סט), שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח נִשְׂרַף הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. וְלָכֵן הָבָה נִבְדֹּק בְּלֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", אִם אֵין בָּנוּ פֵּרוּדִים וּפִלּוּגִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין כז:): אֵיזֶהוּ שׂוֹנֵא? כָּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִם זוּלָתוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וּמוֹסִיפִים וְאוֹמְרִים: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ; כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לֹא יָכְלוּ לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר, שֶׁיִּתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיְּהוּדִי יִשְׂנָא יְהוּדִי שֵׁנִי, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֶּשְׁנָן מִפְלָגוֹת פֶּלֶג, פֶּלֶג, וְשׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, וְיֶשְׁנָהּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה בֵּין עֵדוֹת לְעֵדוֹת, וּמַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת?! הֲלֹא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עֵדֻיּוֹת ח, ז): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא – לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְלָכֵן מָה אָנוּ אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". לִפְנֵי הַגְּאֻלָּה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וּלְשֵׁם מָה? שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. וְלָכֵן הַלַּיְלָה הַזֶּה עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לַעֲקֹר אֶת הֶחָמֵץ, שֶׁזֶּה כְּלַל הַקִּנְאָה וְשִׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, בֹּאוּ נָקֵל אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹד כָּל-כָּךְ קָשֶׁה עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. הָבָה הַלַּיְלָה הַזֶּה נְשָׁרֵשׁ אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, אֲשֶׁר נוֹבַעַת מִפְּגַם הָאֱמוּנָה; כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא בְּנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לִשְׂנֹא אֶת הַבֵּן שֶׁל הַמֶּלֶךְ?! וּכְמַאֲמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: כְּשֶׁאוֹהֲבִים אֶת הָאַבָּא – אוֹהֲבִים אֶת הַבָּנִים, וּכְשֶׁאוֹהֲבִים אֶת הַבָּנִים – אוֹהֲבִים אֶת הָאַבָּא. וְלָכֵן הַלַּיְלָה הַזֶּה הוּא לַיְלָה מְיֻחָד, לֵיל "בְּדִיקַת חָמֵץ", שֶׁאָנוּ בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ, וְעוֹקְרִים אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, אֶת הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן, אֶת הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה, וּמְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה בְּשָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי, וְנַעֲזֹר לְכָל אֶחָד. וְלָכֵן קֹדֶם חַג הַפֶּסַח יְהוּדִים קְדוֹשִׁים עוֹזְרִים זֶה לָזֶה בִּמְעוֹת קִמְחָא דְּפִסְחָא, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין לוֹ מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ עִם עַם יִשְׂרָאֵל, אֵיזוֹ גְּמִילוּת חֶסֶד עוֹשִׂים יְהוּדִים זֶה עִם זֶה, וּבִזְכוּת זֶה כֻּלָּנוּ רְאוּיִם כְּבָר לְהִגָּאֵל, וְיִשְׁלַח לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבֹּא יָבוֹא וְלֹא יְאַחֵר, וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵינוּ בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס חָמֵץ וּמַצָּה

יְגַלֶּה עִנְיָנִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים מַהוּ חָמֵץ וּמַהוּ מַצָּה.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁחָמֵץ וּמַצָּה הֵם שִׂמְחָה וְעַצְבוּת, אֱמוּנָה וּכְפִירוּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לֶאֱכֹל מַצָּה בְּפֶסַח, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְגָרֵשׁ מֵעַצְמוֹ אֶת הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁמִּשָּׁם נוֹבַעַת הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעה)

א.

חָמֵץ הוּא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וּמַצָּה זֶה אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ עוֹמְדִים עַתָּה לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִירָנוּ (שְׁמוֹת יב, טו): "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל הָאֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִירָנוּ לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, (שָׁם): "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת"; מָה הָעִנְיָן שֶׁל חָמֵץ, וּמַהוּ הָעִנְיָן שֶׁל מַצָּה? חָמֵץ זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל חִמּוּץ, מַחֲמִיצִים אֶת הָעִסָּה, נוֹתְנִים זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ רוּחַ וַאֲוִיר וְתִתְפַּח, וְאַחַר-כָּךְ אוֹפִים מִמֶּנָּה לֶחֶם. לֹא-כֵן מַצָּה, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹתָהּ בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ רוּחַ וְלֹא תִּתְפַּח, וְתֵכֶף-וּמִיָּד אוֹפִים אוֹתָהּ. עַל מַה זֶּה מְרַמֵּז? אֶלָּא אָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁכְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נִקְרָאִים חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, בִּלְבּוּלִים וּתְהִיּוֹת עַל הַנְהָגוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹהֵג עִמּוֹ, יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת – לָמָּה הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנִי?! לָמָּה צְרִיכִים לַעֲבֹר עָלָיו מַשְׁבְּרִים כָּאֵלּוּ?! וְכוּ', כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וּמַעֲנוֹת שֶׁעוֹלוֹת עַל דַּעַת הָאָדָם נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, נֶגֶד הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, זֶה נִקְרָא חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחַ. אָדָם מַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ וְחוֹשֵׁב הַרְבֵּה. וּבֶאֱמֶת אֵיךְ זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם? דַּיְקָא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה, שֶׁזּוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים; כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֶלָּא עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ ז"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה, אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁאָדָם מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק, הַצַּדִּיק נוֹתֵן לוֹ עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת שֶׁלּוֹ, אֵיךְ לְהֵחָלֵץ מֵחִמּוּץ הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, שֶׁמַּחֲמִיץ מֹחוֹ מִפְּאַת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת – מַדּוּעַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לִי כָּזֹאת?! וְלָמָּה עוֹבֵר עָלַי כָּזֹאת?! וְכַדּוֹמֶה. וְזוֹ נִקְרֵאת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: מַצָּה זֶה מֵיכְלָא דִּמְהֵימְנוּתָא. לָמָּה אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ לְאָכְלָהּ. וְאָנוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְדַעַת כְּלָל; כִּי בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם שֵׂכֶל וְדַעַת, זֶה כְּבָר אֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה. שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁאֲנִי מְסַלֵּק אֶת הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁלִּי לְגַמְרֵי, וּמַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְאֵין דָּבָר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּזֶה הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. אָנוּ נִקְלָעִים לִבְעָיוֹת יוֹם יוֹם, בְּנֵי-אָדָם חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵל סְתָם כָּךְ טֶבַע מִקְרֶה וּמַזָּל, וְכָל דְּאַלִּים גְּבָר, מִי שֶׁיּוֹתֵר חָזָק מִזּוּלָתוֹ – הוּא הַמַּצְלִיחַ, וּמִזֶּה בָּא, שֶׁבְּנֵי-אָדָם כָּל-כָּךְ שְׁבוּרִים, וּבִפְרָט עֲנִיִּים, הַחוֹשְׁבִים שֶׁלְּעוֹלָם יִהְיוּ עֲנִיִּים, וְאַף פַּעַם לֹא יֵצְאוּ מֵעֲנִיּוּתָם, אוֹ אָדָם נִקְלָע לִבְעָיוֹת כַּסְפִּיּוֹת, אוֹ מִסְתַּבֵּךְ בְּסִבּוּכִים, וְחוֹשֵׁב שֶׁזֶּהוּ זֶה, מַר גּוֹרָלִי, וּבָזֶה נִגְמָר הַכֹּל, וְיוֹשֵׁב שָׁבוּר, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. וְאִם אָדָם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בּוֹ בָּרֶגַע מְשַׁנֶּה אֶת הַכֹּל, וְשׁוֹבֵר אֶת הַטֶּבַע, כִּי גַּם הַטֶּבַ"ע גִּימַטְרִיָּה אֱלֹקִי"ם, הַיְנוּ אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה טֶבַע, יֵשׁ רַק אֱלֹקוּת בְּכָל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְזוֹ נִקְרֵאת מַצָּה. וְלָכֵן בְּעֵת שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, הִזְהִירָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד, שֶׁלֹּא נֹאכַל חָמֵץ, שֶׁזֶּה מַאֲכָל שֶׁל חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁמַּחֲמִיצִים אֶת הַמֹּחַ בְּקֻשְׁיוֹת וּבִסְפֵקוֹת, אֶלָּא עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה – עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא יְדַבֵּר אָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אִם-כֵּן יֵשׁ בּוֹ אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב), כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, תָּמִיד יְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תָּמִיד יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בִּנְיַן הָאֱמוּנָה. וְכָךְ יָצְאוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם; כִּי בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר – צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, מֶה עָשׂוּ? (שְׁמוֹת ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" וְגוֹ'. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב תְּפִלָּה, כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל יְהוּדִי מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים, וּבָא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר כּוֹאֵב לוֹ, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁרוֹאֶה יְשׁוּעָה. וְאִם אוֹרֵךְ זְמַן שֶׁמִּתְפַּלֵּל, וַעֲדַיִן אֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם יְשׁוּעָה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תְּהִלִּים כז, יד): "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'"; אִם רָאָה אָדָם שֶׁתְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ, וְיַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל שׁוּב, כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִרְאֶה יְשׁוּעָה. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא כט.): לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּאַיֶּלֶת? מָה אַיֶּלֶת זוֹ כָּל זְמַן שֶׁמַּגְדֶּלֶת קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת, אַף צַדִּיקִים, כָּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּים בִּתְפִלָּה – תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ קוֹלֵנוּ, וְלָכֵן שָׁלַח אוֹתָנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, סוֹף כָּל סוֹף עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְנִקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חֻצְּבוּ מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָקַח נְשָׁמָה מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְהוֹרִידָהּ אֶל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, הַמָּלֵא הַסְתָּרוֹת וְהַעֲלָמוֹת, וְעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח אֶת הַנְּשָׁמָה לְזֶה הָעוֹלָם – כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הָאָדָם פֹּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעֵת הֶעֱלֵם הַזֶּה הַנִּקְרָא גָּלוּת, בְּעֵת הַהַסְתָּרָה וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁיָּאִיר אֶת הָאוֹר שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג'): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לָגוּר בֵּינֵינוּ, רוֹצֶה שֶׁנַּכִּירוֹ, שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ מִכָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְזֶה זוֹכִים עַל-יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵין טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, אֶלָּא הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֲזַי פּוֹתֵחַ פִּיו וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזוֹ הָיְתָה הַגְּאֻלָּה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים וּמְקַוִּים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁכָּל הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם הָיְתָה לָאָדָם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אָז לֹא הָיָה שַׁיָּךְ בִּכְלָל הָעִנְיָן שֶׁל גָּלוּת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלָּנוּ עָלֵינוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁאָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה, בָּרֶגַע שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְיִסּוּרִים, זֶה נִקְרָא חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, מֹחוֹ מַתְחִיל לְהַחֲמִיץ עִם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְיֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – הֲיִתָּכֵן שֶׁעוֹבֵר עָלַי מַה שֶּׁעוֹבֵר?! וְלָמָּה לִפְלוֹנִי יֵשׁ וְלִי אֵין?! וּשְׁאָר מִינֵי מַחְשְׁבוֹת מִינוּת. עַד שֶׁיֶּשְׁנָם כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר מֵרֹב בִּלְבּוּל דַּעְתָּם, נוֹפְלִים בִּכְפִירוּת עֲמֻקָּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה – עַל-יְדֵי אֱמוּנָה. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ תקיט): אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, אַף אַבְרָהָם לֹא יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם אֱמוּנָה זֶה דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָאֱמוּנָה זֶה דָּבָר גָּדוֹל, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה זֶה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים מַאֲמִינִים, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וְזֶה מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – כְּשֶׁיְּהוּדִי מַאֲמִין בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, הוּא בָּא רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָדָם זֶה יוֹצֵא מֵחָמֵץ, מֵחִמּוּץ הַמֹּחִין, וְזוֹכֶה לְמַצָּה, שֶׁזֶּה גִּלּוּי הָאוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן מַצָּה נִקְרֵאת מֵיכְלָא דִּרְפוּאָה, כִּי אֵין עוֹד רְפוּאָה לָאָדָם כְּמוֹ הָאֱמוּנָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים שֶׁאָדָם סוֹבֵל, זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מְלֵאֵי עֲצַבִּים, כָּל דָּבָר מַכְעִיסָם, אֲשֶׁר זוֹ מַמָּשׁ מַחֲלָה, וְכָל הַמַּחֲלוֹת כְּלוּלוֹת מֵעֲצַבִּים, אֶחָד שָׁרוּי בְּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְתָמִיד בְּדִכָּאוֹן, שֶׁזֶּה נוֹבֵעַ מֵעֲצַבִּים, אֶחָד כַּעֲסָן, שֶׁמִּתְרַגֵּז עַל כָּל דָּבָר כְּרוֹצֵחַ מַמָּשׁ, אֲשֶׁר אֵין זֹאת אֶלָּא מִפְּאַת עֲצַבִּים. אֶחָד מִתְאַוֶּה לְכָל מִינֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר זֶה נוֹבֵעַ מֵעֲצַבִּים. וְאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִכָּל הַמַּחֲלוֹת הָאֵלּוּ, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא נִרְפָּא מִכָּל הֶחֳלָאִים רָעִים. וְלָכֵן כָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַה זֶּה וְנֶאֱמָנִים? אֶלָּא כָּל הַמַּחֲלוֹת שֶׁבָּאוֹת לָאָדָם הֵן רַק מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאוֹת מַכּוֹת נִפְלָאוֹת. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם סָבְלוּ שָׁם סֵבֶל מֵהַמִּצְרִים, שֶׁהֵם הָיוּ הָאֻמָּה הֲכִי מְזֹהֶמֶת בָּעוֹלָם, כְּמַאֲמָרָם ז"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים, וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים – אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לַמִּצְרִים תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לְהִגָּאֵל בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, לָצֵאת מִצָּרוֹתֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, אֲשֶׁר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר – מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עָגְמַת נֶפֶשׁ, חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ וְעִנְיָנוֹ, וְאֵיךְ הוּא יָכוֹל לְהִפָּטֵר מִצָּרוֹתָיו? עַל-יְדֵי שֶׁאוֹכֵל מַצָּה, שֶׁזֶּה מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה, מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה, אֵין עוֹד רְפוּאָה לָאָדָם כְּמוֹ אֱמוּנָה, הָאֱמוּנָה מְרַפֵּאת אֶת הָאָדָם. כְּשֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִי אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כָּל חַיָּיו חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לב): מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו אֵיזוֹ צָרָה, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת. הוּא מִסְתּוֹבֵב נָע וָנָד, הוֹלֵךְ לְרוֹפֵא זֶה, לִפְּסִיכוֹלוֹג זֶה, אֶל פְּלוֹנִי, אֶל אַלְמוֹנִי, וְכָל אֶחָד נוֹתֵן לוֹ עֵצוֹת אֲחֵרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג. אֲבָל כְּשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אָז כָּל חַיָּיו חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְיוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרֹחַ – רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא אֶל בָּשָׂר וָדָם, כִּי בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרוֹ, וְעָלוּל לְקַלְקֵל יוֹתֵר מִלְּהוֹעִיל, וְאוֹי לְאָדָם שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ בְּבָשָׂר וָדָם, אֲשֶׁר אָז יִנְחַל אַכְזָבוֹת בַּחַיִּים. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'): בֶּן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא חַיָּה בְּצוּרַת אָדָם, כִּי לֹא יִמָּלֵט אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁיַּזִּיק אֶת הַזּוּלָת, כִּי מֵהֵיכָן בָּא שֶׁאָדָם גּוֹרֵם הֶזֵּקוֹת לְזוּלָתוֹ? בָּרֶגַע שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, וּבוֹ בָּרֶגַע הוּא כְּרוֹצֵחַ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. אֲשֶׁר לָזֹאת אָנוּ עֵדִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהָעֵרֶב-רַב עָקְרוּ אֶת הָאֱמוּנָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל, וְאֶל מָה הִגִּיעַ הַנֹּעַר? לְאַלִּימוּת, סַמִּים וְגֶזֶל, שֶׁחוֹמְסִים, גּוֹנְבִים וְגוֹזְלִים, וְהַכֹּל בָּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין אֱמוּנָה, וְאָז מָרִים מְאֹד הַחַיִּים, לֹא-כֵן אִם מַחְדִּירִים אֱמוּנָה בַּיְלָדִים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנִּים, וּמוֹסְרִים לָהֶם אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה, שֶׁאֵין לָהֶם עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁזֶּה הַמֶּסֶר שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִמְסֹר לִילָדֵינוּ, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהָקִים דּוֹרוֹת יְהוּדִים יְשָׁרִים, יְהוּדִים צַדִּיקִים, יְהוּדִים תְּמִימִים, יְהוּדִים הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַמָּסֹרֶת, וְזוֹ הַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, וְאָדָם אוֹכֵל רַק מַצָּה, שֶׁזּוֹ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִתְפַּלֵּל רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו. וְכֵן יִהְיֶה בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, כְּשֶׁנַּחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בְּרִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, לֵידַע שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲזָקוֹת וְגִבּוֹרוֹת וַעֲשִׁירוֹת מֵאִתָּנוּ, יֵשׁ לָהֶם נֶשֶׁק מְשֻׁכְלָל בְּהַרְבֵּה מֵאִתָּנוּ, אֶלָּא מַה כֹּחָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? אֱמוּנָה, שֶׁזּוֹ תְּפִלָּה, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים קמח): אֵין כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּפִיהֶם, כִּי פִּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַרְבָּם; מַהִי הַחֶרֶב שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? הַפֶּה שֶׁלָּהֶם, שֶׁמְּבַקְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְעִקַּר הַגָּלוּת הָיָה גָּלוּת הַדַּעַת, שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָרֶגַע שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, וְגִלָּה לָהֶם (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה פֶּה-סָח, שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגְאֲלוּ מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם, וְזוֹ הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן אָנוּ אוֹכְלִים בִּימֵי הַפֶּסַח מַצּוֹת – לִבְנוֹת לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ", וְכֵן לָצֵאת מִכָּל הַהִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, שֶׁזֶּה חִמּוּץ הַמֹּחַ, וּבִשְׂכַר שֶׁנֹּאכַל רַק מַצָּה וְנִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל מֵהֶחָמֵץ, שֶׁהוּא חִמּוּץ הַמֹּחִין.

ב.

חָמֵץ הוּא עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְדִכָּאוֹן, וּמַצָּה זֶה שִׂמְחָה וְתִקְוָה וּבִטָּחוֹן בּוֹ יִתְבָּרַךְ

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מָה אָנוּ רוֹאִים שֶׁמְּבִיאָה הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁנִּקְרָאוֹת חָמֵץ? עַצְבוּת, מְרִירוּת וְדִכָּאוֹן! בְּנֵי-אָדָם מִסְתּוֹבְבִים כָּל-כָּךְ שְׁבוּרִים, אֵינָם יוֹדְעִים מַה יֵּלֵד יוֹם. וּבֶאֱמֶת אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְזֶה מֵהָעֲבוֹדוֹת הֲכִי קָשׁוֹת לְבַר יִשְׂרָאֵל – לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה; כִּי טֶבַע הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הָעַצְבוּת. וּמַהִי הָעַצְבוּת? חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחַ, לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה – מַה יִּהְיֶה עִמִּי, מָה הֶעָבָר שֶׁלִּי, וּמָה הַהֹוֶה שֶׁלִּי, כֵּיצַד עוֹבֵר עָלַי עַכְשָׁו, מָה אֲנִי סוֹבֵל?! וְכֵן חוֹשֵׁב מֵהֶעָתִיד: מַה יִּהְיֶה וְאֵיךְ יִהְיֶה?! אֵיךְ אֶסְתַּדֵּר?! זֶה נִקְרָא חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁחוֹשֵׁב יָתֵר עַל הַמִּדָּה, מֶה הָיָה, מָה עַכְשָׁו וּמַה יִּהְיֶה, וְזֶה עִקַּר הֶחָמֵץ, שֶׁמַּחְדִּיר בָּאָדָם מָרָה שְׁחוֹרָה, וְשׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹ, וְשׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ. וּבֶאֱמֶת זֶה הָיָה עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם, וְזוֹ הַגָּלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא יוֹצֵא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִמִּצְרַיִם, וּבַעֲבוּר זֶה נִצְטַוִּינוּ לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ אֱמוּנָה חֲזָקָה עַל כָּל הַיּוֹם, וֶאֱמוּנָה אֵיתָנָה עַל כָּל הַלַּיְלָה. וּבְתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁזֶּה גִּלּוּי הָאֱמוּנָה, הַמֹּחִין, אָנוּ מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵיזֶה קֶשֶׁר יֵשׁ בֵּין מִצְרַיִם לְפַרְעֹה בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, הָיִינוּ בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, הָיִינוּ עֲצוּבִים, שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וּבָרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁזּוֹ שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁאָדָם מְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה הִכְנִיס בָּנוּ שִׂמְחָה. וְלָכֵן בְּעֵת הַגְּאֻלָּה נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה נה, יב): "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", אֵיךְ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת? רַק עַל-יְדֵי שִׂמְחָה. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לָצֵאת מִצָּרוֹתֵיכֶם, הַהֶכְרֵחַ לָכֶם לְהַגִּיעַ אֶל מִדַּת הַשִּׂמְחָה. כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה סוֹד הַמַּצָּה; מַצָּה זֶה שִׂמְחָה, שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בָּזֶה שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ? רַק אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן ט'): לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּשֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ; יְהוּדִי הַמְקַיֵּם מִצְוָה, יַעֲשֶׂנָּה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבִפְרָט בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּהוּ חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לְקַיֵּם מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לֶאֱכֹל רַק מַצָּה, עָלֵינוּ רַק לִשְׂמֹחַ, וּבָזֶה שֶׁאָנוּ יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בְּיָמִים אֵלּוּ לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת מֵהֶחָמֵץ – נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל. וּמַהוּ הֶחָמֵץ? הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁלֹּא יָבִיא לְשׁוּם דָּבָר, תִּתְבּוֹנְנוּ עַל יוֹם הָאֶתְמוֹל, שֶׁהִסְתּוֹבַבְתֶּם בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, בְּדִכְדּוּךְ הַנֶּפֶשׁ, הַאִם זֶה עָזַר לָכֶם? הֲלֹא נִסְתַּבַּכְתֶּם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הֵן אֱמֶת שֶׁהָיְתָה לָכֶם סִבָּה טוֹבָה לָמָּה לִהְיוֹת אֶתְמוֹל בְּעַצְבוּת, וּבִמְרִירוּת, כִּי עָבַר עֲלֵיכֶם אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, אֲבָל הַאִם זֶה עָזַר לָכֶם? לָאו כְּלוּם. אוֹ הֱיִיתֶם שִׁלְשׁוֹם בְּעֶצֶב וּבְדִכְדּוּךְ, הַאִם הוֹעִיל לָכֶם בְּמַשֶּׁהוּ? לָאו. וְעַל-כֵּן רְאוּ לַעֲקֹר מִכֶּם אֶת הָעִצָּבוֹן וְהַדִּכָּאוֹן, שֶׁהוּא הוּא הֶחָמֵץ שֶׁמַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁחוֹשֵׁב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי – מֶה הָיָה עִמִּי אֶתְמוֹל, שִׁלְשׁוֹם, שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר, לִפְנֵי חֹדֶשׁ, לִפְנֵי שָׁנָה, עַד שֶׁרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאֵינָם שׁוֹכְחִים מֶה הָיָה עִמָּהֶם בֶּעָבָר, וְכָל-כָּךְ שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וְיֵשׁ לָהֶם רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה, שֶׁכָּל זֶה חָמֵץ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִירָנוּ: אַל תַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ, אַל תֹּאכַל חָמֵץ, תַּתְחִיל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. עַכְשָׁו אָנוּ יֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, בֹּאוּ וּנְנַקֶּה אֶת הֶחָמֵץ, אֶת הָעַצְבוּת שֶׁחָדְרָה לְלִבֵּנוּ, הָבָה נַתְחִיל לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הַמֹּחִין שֶׁל פֶּסַח, שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, וְאֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, כְּשִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, כִּי בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ג:): כְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדַּמְתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא; כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁיְּהוּדִי מְקַיֵּם בְּזֶה הָעוֹלָם, הִיא מְלַוָּה אוֹתוֹ לָנֶצַח. וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין לט:): כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין עִמּוֹ וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ; וּבִפְרָט עַכְשָׁו בְּחַג הַחֵרוּת, בְּעֵת שֶׁנֹּאכַל מַצָּה, בְּכָל לְעִיסָה וּלְעִיסָה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אָנוּ עוֹשִׂים אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכֵן כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לִשְׂמֹחַ עִם הַשַּׁבָּת, זֶה מֵבִיא לוֹ עֲשִׁירוּת, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה א', סִימָן יא): "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר" – זוֹ הַשַּׁבָּת; לָמָּה עוֹבֶרֶת עַל הָאָדָם עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת? מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת, בַּר מִינָן. הַכֶּסֶף שֶׁמַּרְוִיחַ אֵין בּוֹ בְּרָכָה, אִם אֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת. וְאַף שֶׁאָדָם אוֹמֵר, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת וַעֲדַיִן הוּא עָנִי, סִימָן שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ עִם הַשַּׁבָּת, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת שַׁבָּת – כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ עִם הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ-כֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת יב, יז): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", אַל תִּקְרֵי מַצּוֹת אֶלָּא מִצְווֹת, שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמֹר עַל כָּל הַמִּצְווֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נז): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; וְזוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ שֶׁעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ, וּבִפְרָט בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לִכְבוֹד חַג הַחַגִּים, חַג הַחֵרוּת, מְנַקִּים אֶת הַבַּיִת מֵהֶחָמֵץ, לֹא נִשְׁכַּח שֶׁעָלֵינוּ לְנַקּוֹת אֶת לְבָבֵנוּ, אֶת בֵּיתֵנוּ מֵהָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן, לְהַפְסִיק לְהִתְעַצְבֵּן, לַחְדֹּל לִהְיוֹת מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, בְּעַצְבוּת וּבְמָרָה שְׁחוֹרָה, אֲשֶׁר זֶה לֹא יַעֲזֹר לָנוּ. הָבָה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא שְׁמִינִי ב'): אֵין הַשִּׂמְחָה מַמְתֶּנֶת לָאָדָם, לֹא כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ הַיּוֹם שָׂמֵחַ לְמָחָר; וְלָכֵן עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיְתָה הַשִּׂמְחָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל-כָּךְ שָׂמְחוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְחִכּוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָכְלוּ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח, אֶת הַמַּצּוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכָךְ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. "וְכִימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז, טו), כָּךְ יִהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע לְהִגָּאֵל – רַק עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, הוּא נִדְבָּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין עַצְבוּת וּמְרִירוּת, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה, כִּי "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ" (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א' טז כז), אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוֹרָה רַק הַשִּׂמְחָה. וְלָכֵן כְּשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בְּשִׂמְחָה, בָּזֶה מַרְאֶה שֶׁהוּא דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מִסְכֵּן, אִם אָדָם עָצוּב, שָׁבוּר, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן עָלֵינוּ עַתָּה בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מְמָרְקִים אֶת הֶחָמֵץ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר לְנַקּוֹת אֶת הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת, אֲשֶׁר לֹא יַעַזְרוּ לָנוּ, רַק יְסַבְּכוּ אוֹתָנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעָלֵינוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה – לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִגָּאֵל.

ג.

חָמֵץ הוּא מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, שִׂנְאָה וְקִנְאָה, וּמַצָּה זֶה שָׁלוֹם וְאַהֲבָה וְאַחְדוּת

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם נִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב מַה קּוֹרֶה עַתָּה בָּעוֹלָם, מַדּוּעַ יֵשׁ סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל? הַכֹּל זֶה מֵחֲמַת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, שֶׁאֶחָד מְקַנֵּא בַּזּוּלָת. רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּנֵי-אָדָם נֶהֱרָסִים לְגַמְרֵי, וְלָמָּה? רַק מֵחֲמַת קִנְאָה. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת קנב:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה בְּלִבּוֹ, עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִים; וְזֶה עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאוֹכְלִים עַצְמָם מֵרֹב קִנְאָה שֶׁמְּקַנְּאִים בְּזוּלָתָם, כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁלְּזוּלָתָם יֵשׁ יוֹתֵר מֵהֶם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת זוֹ טָעוּת, כִּי דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא לח): בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמֶּה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; אֶחָד לֹא יָכוֹל לִנְגֹּעַ בַּשֵּׁנִי בְּלִי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אָז מָה אַתָּה אוֹכֵל אֶת עַצְמְךָ?! מָה אַתָּה מְקַנֵּא בַּזּוּלָת?! הֵן אֱמֶת שֶׁפָּתַחְתָּ חֲנוּת, וּבְדִיּוּק מִמּוּלְךָ פָּתַח שָׁכֵן אוֹתוֹ הַדָּבָר, וּמַה לְּךָ לְקַנְּאוֹת בּוֹ, כִּי מָה אַתָּה יוֹדֵעַ מָה נַעֲשֶׂה אֵצֶל אַחֵר, אֲשֶׁר רַע וּמַר אֶצְלוֹ, וְלֹא כְּפִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב. וְהִנֵּה הַקִּנְאָה הוֹרֶסֶת אֶת הָאָדָם, וּמְבִיאָה לְכָל הַצָּרוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ז'): אֵין קִנְאָה אֶלָּא לְשׁוֹן כַּעַס, וְכֵן אוֹמְרִים (אָבוֹת ד, כא): הַקִּנְאָה, הַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם; קִנְאָה מְבִיאָה לִידֵי שִׂנְאָה, וְזֶה יְסוֹד הַחֻרְבָּן. אֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי, וּמִמֵּילָא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וּמִמֵּילָא חוֹלֵק עָלָיו, וְהָאִי שָׁלוֹם הוֹרֵס לָנוּ אֶת הַחַיִּים. וְזֶה חָמֵץ, חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב יוֹתֵר מִדַּאי, נִדְמֶה לוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי יֵשׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְהוּא אֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, וּמַדּוּעַ? כִּי הַהוּא מַצְלִיחַ יוֹתֵר. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת, פֶּרֶק ד'): אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. זוֹ הָעֲשִׁירוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאָדָם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד, שֶׁזֶּה סוֹד אֲכִילַת מַצָּה, שָׁלוֹם עִם כָּל יְהוּדִי. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְסַפְּרִים (בְּרָכוֹת יז.) עַל רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק, הוּא תָּמִיד הִקְדִּים שָׁלוֹם לְכֻלָּם. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֻקְצִין פֶּרֶק ג'): לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלִי הַמַּחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. מַה זֶּה שָׁלוֹם? מַצָּה. מַצָּה הִיא אֲכִילָה שֶׁל אֱמוּנָה, מֵיכְלָא דִּמְהֵימְנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה. כְּשֶׁאָדָם בְּשָׁלוֹם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי וּמִשְׁתַּדֵּל לְעָזְרוֹ, הוּא בָּרִיא וְשָׂמֵחַ וּמְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, וְאֵין לוֹ שׁוּם קִנְאָה, אֵין לוֹ שׁוּם שִׂנְאָה, אֵין לוֹ שׁוּם רִיב עִם אַף אֶחָד, וְהוּא בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, אֲשֶׁר זֶה סוֹד מַצָּה. וְזוֹ הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. וּמַהִי הַגָּלוּת? שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יוֹמָא ט), שֶׁעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן. אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ בְּגָלוּת מָרָה מְאֹד, כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים, שׁוֹחֲטִים, שׂוֹרְפִים וְחוֹנְקִים בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, מִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נַטְעֶה אֶת עַצְמֵנוּ, לֹא נְשַׁטֶּה בָּנוּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרִי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י); גּוֹי אַף פַּעַם לֹא יַשְׁלִים עִם יְהוּדִי! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת פט): מֵאָז שֶׁיָּרְדָה תּוֹרָה מִסִּינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם עוֹלָם; וְלָכֵן לָמָּה לָנוּ לְהִתְרוֹצֵץ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִמָּהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאַף פַּעַם לֹא יַשְׁלִימוּ אִתָּנוּ. הָעִקָּר לִרְאוֹת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה אָנוּ עֵדִים לַשִּׂנְאָה וְלַגִּזְעָנוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, שֶׁזֶּה הֶחָמֵץ, וְעַל דָּבָר זֶה עָלֵינוּ לַעֲבֹד בְּיָמִים אֵלּוּ – לְנַקּוֹת אֶת לִבֵּנוּ מֵחָמֵץ, מִקִּנְאָה, מִשִּׂנְאָה וּמִגִּזְעָנוּת. הָכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי יִשְׂנָא יְהוּדִי אַחֵר?! וּמַדּוּעַ?! מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מֵעֲדָתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִקְּהִלָּתוֹ?! הֲלֹא כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן חָמֵץ זֶה קִנְאָה, שִׂנְאָה, מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת. מַצָּה זֶה שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, אַחְדוּת וְרֵעוּת. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ עַתָּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם, עַל-יְדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָז אָסוּר לָנוּ לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד, שֶׁזֶּה מְסַמֵּל לְשִׂנְאָה וּלְקִנְאָה, לְמַחֲלֹקֶת וְלִמְרִיבוֹת. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַחֲלֹקֶת וּפֵרוּדִים, עוֹבֵר עַל אִסּוּר כָּרֵת, שֶׁזֶּהוּ עֹנֶשׁ עַל עֲוֹן אֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח, וְנִכְרָת מִזֶּה הָעוֹלָם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בַּמִדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יח): בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵינָם דָּנִים, אֶלָּא מִגִּיל שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵינָם דָּנִים, אֶלָּא מִגִּיל עֶשְׂרִים, מַחֲלֹקֶת – אֲפִלּוּ תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם; אִם אָנוּ רוֹאִים עַכְשָׁו כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל שֶׁסּוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל, זֶה רַק מֵחֲמַת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זֶה וְכוּ'. וְלָכֵן כָּתוּב בַּתִּקּוּנֵי זֹהַר (תִּקּוּן סט), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יִשָּׁחֵט בְּעֶרֶב פֶּסַח, כִּי כָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', כָּל כֹּחַ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא – לִגְרֹם לְמַחֲלֹקֶת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַפְרִידָם זֶה מִזֶּה, שֶׁזֶּה חָמֵץ. וּמַהִי הַשְּׁלֵמוּת? אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח, שֶׁזֶּה שָׁלוֹם, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ט'): גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; וְדָבָר זֶה מְסַמֵּל עַל מַצָּה. וְלָכֵן הָעִקָּר לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אַחַת וּלְתָמִיד לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא נִשְׁאַל קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא נִזְכֹּר, אֲשֶׁר "צַדִּיק הֲוָיָ"ה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תְּהִלִּים קמה, יז), "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דְּבָרִים לב, ד); מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה – כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, וְעָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, וְלִרְאוֹת לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, וְכָךְ נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס יְמֵי פֶּסַח

יְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מֵעִנְיַן גָּלוּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם, וַאֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ, וּמַהִי תַּכְלִיתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁבִּימֵי פֶּסַח אָדָם צָרִיךְ מְאֹד לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה, כִּי כָּל אֲכִילָתוֹ הִיא רַק עֶצֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי נִפְלָא מְאֹד. כִּי לָמָּה אָדָם אוֹכֵל מַצָּה? אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהַמַּצָּה הִיא עֶצֶם אֱלֹקוּת, כִּי זֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּל הַשָּׁנָה, אָדָם צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, שֶׁגַּם בַּמַּאֲכָל הַגַּשְׁמִי כְּלוּלָה בּוֹ אֱלֹקוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב).

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעו)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מָהֵם יְמֵי פֶּסַח; כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, הִזְהִירוֹ (בְּרֵאשִׁית ב, טז): "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל". מַה זֶּה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע? אֶלָּא אָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּירוֹ בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, וְזוֹ הָיְתָה תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג'): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֲבָל בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ וְלֹא יִהְיוּ לוֹ לְבוּשִׁים, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל יוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵי בָּשָׂר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נב, ח): "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב הֲוָיָ"ה צִיּוֹן", אֲבָל לְעֵת עַתָּה אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵי בָּשָׂר, וְלָמָּה? כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אָדָם צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁכָּל אֲשֶׁר קוֹרֶה עִמּוֹ – בֵּין לְטוֹב בֵּין לְהִפּוּךְ – הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ. וּכְשֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אָז הוּא בָּא אֶל הַתַּכְלִית שֶׁאֵלֶיהָ נִבְרָא, שֶׁזֶּה אֲכִילַת עֵץ הַחַיִּים, "וָחַי לְעֹלָם", שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (דְּבָרִים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, וְאָמַרְתִּי חַי אֲנִי לְעֹלָם"; כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אָדָם זֶה חַי לְעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), שֶׁמִּי שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶצְלוֹ יֵשׁ חַיִּים נִצְחִיִּים, רַק הַגּוּף מְכַסֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה, אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, כִּי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּךְ הוֹלְכִים הַחַיִּים – פַּעַם טוֹב וּפַעַם רַע, וְגַם הָרַע הוּא כִּסּוּי לַטּוֹב, אַף שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת זֹאת, וְאֵינוֹ נִכְנָס בַּחֲקִירוֹת – לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר סֵבֶל כָּזֶה?! וְלָמָּה עָלַי עוֹבְרִים מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים כָּאֵלּוּ?! הוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בָּרֶגַע שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן טָעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, אֲזַי כְּבָר עָשָׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, וְאָז הִתְחִילוּ לַעֲבֹר עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, יז): "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת". מַהִי מִיתָה? שְׁבִירָה, שֶׁאָדָם נִשְׁבָּר וְשׁוֹכֵחַ מַה תַּכְלִיתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, מָה עוֹשֶׂה פֹּה, וּלְשֵׁם מָה מִסְתּוֹבֵב כָּאן; וְעוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. וְזוֹ הָיְתָה עֲצַת הַנָּחָשׁ – שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן יִטְעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, הֲלָכָה ב'): בָּרֶגַע שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, כְּשֶׁטּוֹב לוֹ הוּא שָׂמֵחַ, כְּשֶׁרַע לוֹ הוּא שָׁבוּר, נִמְצָא שֶׁהוּא עוֹקֵר עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי חוֹשֵׁב שֶׁהַטּוֹב זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהָרַע זֶה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ בּוֹרֵא אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַל-יְדֵי-זֶה מָרִים חַיָּיו מְאֹד מְאֹד. וְעַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בּוֹ גַּם-כֵּן חָטְאוּ, וּמִזֶּה נִתְהַוָּה גַּם דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְדוֹר הַהַפְלָגָה, שֶׁכִּבְיָכוֹל, רָצוּ לִלְחֹם עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל. וְהֵם סִלְּקוּ אֶת הַשְּׁכִינָה. וְכָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם וּלְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם בְּכוּר הַבַּרְזֶל.

וְזוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ אֵצֶל פַּרְעֹה, וְלִבְנוֹת אֶת פִּתֹם וְרַעַמְסֵס, וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיְמָרְרוּ חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה קָשָׁה" וְגוֹ'. וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לִהְיוֹת בְּגָלוּת מִצְרַיִם? עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. עַד שֶׁחָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁצָּעֲקוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים וְגוֹ', וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ וְגוֹ', וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" וְגוֹ'; בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְיָאֲשׁוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, שֶׁהָיָה מַר מְאֹד בְּמִצְרַיִם, אֲבָל תָּפְסוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבָכוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְצָעֲקוּ וְהִתְבּוֹדְדוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה הֱבִיאָם אַחַר-כָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גְּאָלָם מִגָּלוּת מִצְרַיִם. וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁלַח אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". כִּי קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, הַמֹּחַ הָיָה בְּגָלוּת, הַדַּעַת הָיְתָה בְּגָלוּת, לֹא זָכוּ לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה? כִּי הַמֹּחִין הַנִּקְרָאִים יָם – מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, הָיוּ בְּמֵצַר. שֶׁזֶּה אוֹתִיּוֹת: מִצְרַיִ"ם – מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הֵם בְּמֵצַר; הִנֵּה הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּנֵי-אָדָם נֶחֱלָשִׁים, נִשְׁבָּרִים, נִכְנָסִים בְּדִכָּאוֹן, שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וּמֵאַיִן זֶה בָּא? מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּמֵצַר, נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וְאֶת הָאוֹר אַף-פַּעַם לֹא יִרְאֶה, כִּי נָפַל בְּמַצָּב עָגוּם וְקָשֶׁה כָּל-כָּךְ, שֶׁאַף-פַּעַם לֹא יוּכַל לָצֵאת הֵימֶנּוּ, וְזֶה נִקְרָא מֵצַר-יָם – הַמֹּחִין בְּמֵצַר. וּמֵאַיִן זֶה בָּא? מִפַּרְעֹה. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: פַּרְעֹ"ה אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע – לָשׁוֹן-הָרַע עַל הַזּוּלָת, רְכִילוּת – שֶׁמְּרַכֵל עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁמְּנַבֵּל פִּיו אוֹ מְקַלֵּל, בַּר-מִינָן, זֶה אֲשֶׁר גּוֹרֵם לוֹ, שֶׁהַמֹּחִין אֶצְלוֹ יִהְיוּ בְּמֵצַר-יָם – בְּמִצְרַיִ"ם. וְלָכֵן פַּרְעֹ"ה – פֶּה-רַע, מָלַךְ עַל מִצְרַיִ"ם – מֵצַר-יָם – עַל הַמֹּחִין. וְזֹאת רוֹאִים עַד הַיּוֹם, כָּל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, הֵם אֲשֶׁר גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת הַנּוֹבַעַת מִקִּנְאָה סְרוּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְזֶה מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר זֶה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל יוֹם וָיוֹם חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, שֶׁנִּכְשַׁל, בַּר-מִינָן, בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, הוּא גַּם-כֵּן נָפַל לְמִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְצֵרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבֵר, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן גַּם אָנוּ נִמְצָאִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְרוֹצִים לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי הַדּוֹר, מַנְהִיגֵי רַחֲמִים, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַחְדִּירִים אֶת הַדַּעַת לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּתְחִילוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל מַהִי תַּכְלִיתָם בְּזֶה הָעוֹלָם, לָמָּה יָרַדְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, וְלָמָּה אָנוּ סוֹבְלִים?! אֵין זֹאת כִּי אָנוּ סוֹבְלִים עַל שֶׁהִפְקַרְנוּ אֶת פִּינוּ לְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א'): אֵין אָדָם אוֹמֵר לָשׁוֹן-הָרַע, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר; כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, אֲזַי אַף-פַּעַם לֹא יְדַבֵּר עַל שׁוּם יְהוּדִי, בָּרֶגַע שֶׁמְּדַבֵּר עַל אֵיזֶה יְהוּדִי, בָּזֶה עוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ וְכֵן אֶת הַזּוּלָת, כִּבְיָכוֹל, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אַף-פַּעַם לֹא יְדַבֵּר רַע. וְאִם מְדַבֵּר רַע סִימָן שֶׁנִּפְגְּמָה אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה. וְזֶה עִקַּר הַגָּלוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי לְהֵפֶךְ – הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יַלְקוּט-הוֹשֵׁעַ, סִימָן תקיט): אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם. וְכֵן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה וּבְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיְתָה לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲשֶׁר זֶה הֱבִיאָם לֶאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנַת ה' רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, לָמָּה סוֹבְלִים סֵבֶל זֶה? מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם רָבִים זֶה עִם זֶה, יֵשׁ דֵּלָטוֹרִין בֵּינֵיכֶם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא הַזֶּה? וְהִנֵּה יוֹצֵא בַּחוּץ, וּמָה רוֹאֶה? "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר וְגוֹ', וַיֹּאמַר מֹשֶׁה: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר". עַתָּה אֲנִי מֵבִין לָמָּה סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל? מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ דֵּלָטוֹרִין. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה מֵחֲמַת הַלָּשׁוֹן-הָרַע שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה. וְכֵן כָּל הַסֵּבֶל שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים, זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, וְכֵן עוֹשִׂים פֵּרוּדִים בָּעָם, וּמְפַלְּגִים בֵּין עֵדוֹת לְעֵדוֹת, מַפְרִידִים אֶת הַבְּרִיּוֹת כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, מִפְלָגוֹת מִפְלָגוֹת, הָעִקָּר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עֲוֹן לָשׁוֹן-הָרַע, וּמִי הָיָה הָרִאשׁוֹן בָּזֶה? הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁדִּבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵסִית אֶת אָדָם וְחַוָּה, שֶׁיֹּאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, אָז תֵּדְעוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, וּבָזֶה גָּרַם לָהֶם לַחֲטֹא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, מַגְדִּיל עֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. לָשׁוֹן-הָרַע חָמוּר יוֹתֵר מֵהַשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת. וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּשֶׁהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל עִנְיַן גִּלּוּי אֱלֹקוּת, לִשְׁמֹר עַצְמָם לֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, אֶלָּא לְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵן שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה יְצִיאַת-מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה: פֶּסַ"ח – פֶּה-סָח. הַפֶּה הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

וְהִנֵּה עַתָּה אָנוּ נִמְצָאִים בִּ"ימֵי פֶּסַח", עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מַה תַּפְקִידֵנוּ בַּחַיִּים, וּמַה מְּחַכֶּה עָלֵינוּ עַל כָּל הַשָּׁנָה, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֹא לְהַרְהֵר שׁוּם הִרְהוּר רַע, הָעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן עֲבוֹדָה זָרָה כ:): שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם, וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה; צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד עַל מֹחַ-הַמַּחֲשָׁבָה. כִּי בֶּאֱמֶת אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), הֵיכָן שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל הָאָדָם. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל הַמַּחֲשָׁבָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נג), שֶׁצְּרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר עַל הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, כִּי הַנְּשָׁמָה מְלֻבֶּשֶׁת עִם עֲשָׂרָה לְבוּשִׁים, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁהֵן הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת. וּצְרִיכִים לְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְרַק לַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵיצַד זוֹכִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה עִם זוּלָתוֹ, מְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ יְהוּדִים, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מד), שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי רַק בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, ב): "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר תָּמִיד עִם חֲבֵרָיו וִידִידָיו וְעִם כָּל מִי שֶׁרַק פּוֹגֵשׁ – מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז מֹחוֹ גַּם-כֵּן יַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁהָאִסּוּר כָּל-כָּךְ חָמוּר אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ. בְּדֶרֶךְ-כְּלָל כָּל אִסּוּר בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁהוּא בְּמַשֶּׁהוּ. וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל מֹחַ-מַחֲשַׁבְתּוֹ, לֹא לְהַרְהֵר הִרְהוּרִים אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אָדָם עָלוּל מֵרֹב צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו – הֵן מֵעַצְמוֹ, הֵן מֵאִשְׁתּוֹ, הֵן מִילָדָיו, הֵן מִידִידָיו, הֵן מֵהַפַּרְנָסָה, הֵן מִשְּׁכֵנִים קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, שֶׁיִּכָּנֵס לוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה הִרְהוּרִים אַחַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מִזּוּלָתוֹ?! וְהִרְהוּר זֶהוּ חָמֵץ, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְהַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ, אֶלָּא לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְלָכֵן בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ נִזְהָרִים מְאֹד לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הֶחָמֵץ, שֶׁזֶּה נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי, שֶׁלֹּא נַחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ בְּשׁוּם חִמּוּץ, שֶׁהֵם כְּלַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת – הֵן כִּבְיָכוֹל עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵן עַל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעוֹלוֹת קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּקַטְנוּת, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת: לָמָּה, מַדּוּעַ נַעֲשָׂה עִמּוֹ אַחֶרֶת מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ', וְזֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, כְּמוֹ-כֵן שׁוֹאֵל קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק. עָלֵינוּ לְהָבִין מַהוּ צַדִּיק? דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִקַּטְנוּתוֹ, עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאֵיךְ נוּכַל לַהֲבִינוֹ?! אֲזַי בְּוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ קֻשְׁיוֹת עָלָיו, כְּמוֹ-כֵן אֵיךְ אָדָם טִפָּה סְרוּחָה, גּוּשׁ עָפָר, יָכוֹל לְהָבִין דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?! וְסִיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל הַצַּדִּיקִים, וְהוּא מַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁזֶּה סוֹד אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהִיא מַאֲכַל הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:) שֶׁהַמַּצָּה זֶהוּ מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה; כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים הַבָּאִים לָאָדָם, זֶה רַק מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָא הֲוָיָ"ה מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים"; מַהוּ הַלָּשׁוֹן 'וְנֶאֱמָנִים'? אֶלָּא כָּל הַמַּחֲלוֹת בָּאוֹת מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאוֹת מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת; כָּל מַה שֶּׁאָדָם סוֹבֵל, זֶה סֵבֶל עֲצַבִּים, וּבְכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה, בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל, יֵשׁ בָּזֶה מַחֲלַת עֲצַבִּים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲצַבִּים חֲזָקִים, אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר. וּמֵהֵיכָן זוֹכִים לַעֲצַבִּים חֲזָקִים? עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיוֹדֵעַ וְעֵד שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָדָם זֶה סַבְלָן גָּדוֹל, וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנה), שֶׁהָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּאֲרִיכוּת-אַפַּיִם – סַבְלָנוּת, וְהַסַּבְלָנוּת תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה. סַבְלָנוּת זֶה עֲצַבִּים חֲזָקִים, שֶׁאָדָם אֵינוֹ נִשְׁבָּר מִשּׁוּם-דָּבָר, וּמַחֲזִיק מַעֲמָד עַל כָּל מַשְׁבֵּר שֶׁעוֹבֵר עָלָיו. אֲבָל לָזֶה מַגִּיעִים רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה. וְזֹאת זוֹכִים עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָנוּ נִזְהָרִים לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, שֶׁזֶּהוּ חִמּוּץ הַמֹּחִין – קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹכְלִים רַק מַצָּה, שֶׁזֶּה גִּלּוּי אֱלֹקוּת מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת, שֶׁזֶּה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם.

וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה, בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלָה לְכָל הַשָּׁנָה – שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּשׁוּם בֶּן-אָדָם, כִּי בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ, אַל תִּחְיוּ בְּאַשְׁלָיוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ אֵיזוֹ בְּרִיָּה לַעֲזֹר לָכֶם, כִּי אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמו, ג): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן-אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה", וְאֵיךְ יַעֲזֹר לָכֶם?! וְאִם-כֵּן צָרִיךְ לִבְטֹחַ רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת לז.): לְעוֹלָם, לֹא יְהֵא הַפָּסוּק הַזֶּה זָז מִתּוֹךְ פִּיךָ, "אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ". וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת כט:): כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי לוֹ מַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; מִי שֶׁבּוֹטֵחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְדַבֵּר אֵלָיו בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר זוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וּמְסַפֵּר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לוֹ וּמְצַעֲרוֹ, זֶה מַדְבִּיקוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה מַחְדִּיר בּוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְזֶה מַכְנִיס בּוֹ אֱמוּנָה גַּם בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא): כְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא אֶחָד וְאֵין בִּלְעָדָיו כְּלָל, הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, כָּךְ אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ; כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם מְקַלְקֵל, וְנוֹפֵל וְנִשְׁבָּר רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה מח:) עַל הַפָּסוּק (זְכַרְיָה ד): "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת", מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים, שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא? קַטְנוּת [אֱמוּנָה] שֶׁהָיְתָה בָּהֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר פָּגַם, וְלֹא רַק הוּא, אֶלָּא מַה שֶּׁכָּל הַדּוֹר פָּגְמוּ, וְלֹא רַק הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא כָּל הַדּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְאִם הָיְתָה לָאָדָם הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹ כָּלוּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל הַנְּשָׁמוֹת, וְהָיָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הָיָה זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְתִקּוּן הָעוֹלָם. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן יוֹמָא פו:): יָחִיד שֶׁשָּׁב, מוֹחֲלִים לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְלָכֵן אִם אָדָם בּוֹטֵחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְּשׁוּם בְּרִיָּה, זוֹכֶה לְתַקֵּן עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, וּמַכְנִיס הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מַחְדִּיר אַהֲבָה וְאַחְדוּת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי בֶּאֱמֶת מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, אֶחָד מְהַרְהֵר עַל הַזּוּלָת – "אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵינְךָ שָׁוֶה מְאוּמָה, עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ, אַתָּה רַק רַע", זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְחַטֵּט וּמוֹצֵא רַק רַע בַּזּוּלָת, שֶׁזּוֹ הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת וְהָאִי הֲבָנוֹת שֶׁנִּמְצָאִים כַּיּוֹם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל זֶה בָּא מֵהַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ בְּרֵאשִׁית), שֶׁרָכַב עָלָיו הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל כֹּחוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָכוֹל לִרְדּוֹת בָּהֶן. וְהַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ, שֶׁבֹּא יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' רעג.) עַל הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת א, ט): "מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה", רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁ"ה, מֹשֶׁה הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וּמֹשֶׁה יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וְלָכֵן מָשִׁי"חַ עוֹלֶה כְּמִסְפַּר נָחָ"שׁ. כִּי רַק מָשִׁיחַ יְתַקֵּן אֶת פְּגַם רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע, לֵיצָנוּת, מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ, לְהִשָּׁמֵר שֶׁמֵּאִתָּנוּ לֹא תִּהְיֶה שׁוּם מַחֲלֹקֶת עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נְדַבֵּר שׁוּם רַע עַל אַף אֶחָד, שֶׁזֶּה בִּכְלַל חָמֵץ. וְלָכֵן אָמַר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁנִּזְהָר בִּ"ימֵי פֶּסַח" מֵאִסּוּר חָמֵץ, עַל-יְדֵי-זֶה מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּשָּׁמֵר כָּל הַשָּׁנָה מִכָּל רַע. אִם אָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא יָרִיב עִם אַף אֶחָד, וְיַשְׁלִים עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה סוֹד מַצָּה – מֹחִין שֶׁל אֱמוּנָה, מַאֲמִין בְּכָל יְהוּדִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים, כִּי כָּל יְהוּדִי יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיָכוֹל לְתַקֵּן לֹא רַק אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, וְלֹא רַק אֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִם תִּהְיֶה לָאָדָם אֱמוּנָה בְּכָל יְהוּדִי, וְיִמְצָא אֶת הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), אֲשֶׁר צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בּוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמּוֹצְאִים אֶת הַטּוֹב אֶצְלוֹ, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵהָרַע שֶׁנִּלְכַּד בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"; אִם תְּבַקֵּשׁ וּתְחַפֵּשׂ אֶת הָ'עוֹד מְעַט' טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּרָשָׁע הֲכִי גָּדוֹל, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ, וּכְבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם; וְלָכֵן אָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה א'), שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם רַק עַל-יְדֵי עֵצָה זוֹ, שֶׁיִּמְצָא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל יְהוּדִי. וְלָכֵן עַתָּה בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד זֶה עִם זֶה, וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הַשָּׁלוֹם בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְהִשָּׁמֵר מְאֹד מְאֹד מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, שֶׁכָּל כֹּחוֹ רַק 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', וְרוֹצֶה לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ. תִּתְבּוֹנְנוּ כַּמָּה סֵבֶל סָבַלְנוּ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט.): מִקְדָּשׁ שֵׁנִי נֶחֱרַב עַל שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, כָּל אֶחָד שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹדְעִין וּבְלֹא יוֹדְעִין; אִם אָדָם מַחֲזִיק שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, וּמִמֶּנּוּ כְּבָר לֹא יִהְיֶה כְּלוּם, הוּא לֹא יַצְלִיחַ, וְנוֹלַד לֹא יֻצְלַח, זוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּמֵצַר-יָם, נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל חֹשֶׁךְ, נִדְמֶה לוֹ רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וּכְבָר לֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ כְּלוּם! וְזוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהִתְאַזֵּר בֶּאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹכֵל מַצָּה, וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁהוּא כֵּן יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְלֹא רַק הוּא, אֶלָּא לְתַקֵּן אֶת כָּל הַדּוֹר, וְלֹא רַק אֶת הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת. וְזֶה שַׁיָּךְ לְכָל יְהוּדִי.

וְדָבָר זֶה מַחְדִּיר בָּנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר הַצַּדִּיק צוֹעֵק: אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל; אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ סוֹבֵל – זֶה מֵעַצְמוֹ, שֶׁהוּא רַוָּק, זֶה מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, זֶה מִילָדִים, שֶׁהֵם מְמָרְרִים לוֹ אֶת הַחַיִּים, זֶה אֵין לוֹ פַּרְנָסָה, וּשְׁאָר מִינֵי צָרוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה שׁוֹבֵר אֶת הָאָדָם. וְעַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים מְקַבְּלִים אֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל כָּל הַשָּׁנָה – לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, וְלִזְכֹּר אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, שֶׁבָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אָנוּ נִזְהָרִים מֵאֲכִילַת חָמֵץ, מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ, מִקֻּשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִקֻּשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, אָנוּ מַשְׁלִימִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעִם בָּנָיו, וְזֶה יָבִיא לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְהִגָּאֵל, אֲבָל זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ – אִם נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא לִפֹּל בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת וּבְדִכָּאוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר, נַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, כִּי הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְדּוּךְ זֶה חָמֵץ, הַשִּׂמְחָה וְהַדְּבֵקוּת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא – זוֹ מַצָּה. וְלָכֵן הֻזְהַרְנוּ עַתָּה בִּימֵי הַפֶּסַח לֹא לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת וּמְרִירוּת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁזֶּה אֲכִילַת חָמֵץ, אֶלָּא נִצְטַוִּינוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁזֶּה תֹּקֶף הָאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְזֶה מֵבִיא לָנוּ אֶת הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה; כִּי אֵין שִׂמְחָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכָל צְרָכָיו מְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בְּשׁוּם בְּרִיָּה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרוֹ, אַדְּרַבָּה הַזּוּלָת יָכוֹל לְקַלְקֵל לוֹ, עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָה, שֶׁאֵלּוּ כְּלַל הָעֵרֶב-רַב שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְנִדְבְּקוּ בָּהֶם מִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם אָנוּ סוֹבְלִים מֵהֶם, אֲשֶׁר אֵינָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֶלָּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, כִּי לֹא יִמָּלֵט שֶׁאֶחָד יְדַבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִם הוּא אֵינוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַגְלָיו עַל הַר סִינַי, וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"; וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם וְרַגְלֵי אֲבוֹתֵיהֶם עַל הַר סִינַי, וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט): מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל עַם עוֹלָם; כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, וְאִלּוּ הֵם מֻשְׁפָּלִים לְעֻמָּתָם, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אִם יֵשׁ אֶחָד הַמְדַבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים לֵידַע שֶׁאֵינֶנּוּ יְהוּדִי, זֶהוּ עֵרֶב-רַב, וְעָלֵינוּ לְהִבָּדֵל מֵהֶם, וְלִשְׂמֹחַ שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גּוֹי כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְזוֹ הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם – "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", וְעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וּבִזְכוּתָם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס פֶּה סָח

יְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעֲלַת חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז עִקַּר הַמִּצְוָה לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ וּלְסַפֵּר בְּנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמִמַּעֲלַת הָאָדָם הַמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁהָאֲרִיזַ"ל גִּלָּה, אֲשֶׁר תֵּבַת 'פֶּסַח' הִיא שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח, כִּי אָז בְּפֶסַח פָּתַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת פִּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּדַבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן דַּיְקָא מֵחַג הַפֶּסַח מְקַבְּלִים כֹּחַ עַל כָּל הַשָּׁנָה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעז)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים מְאֹד, שֶׁנִּבְרֵאנוּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וּבִפְרָט שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה זֻהֲמָה כְּזֻהֲמַת מִצְרַיִם, כִּי הַמִּצְרִים הָיוּ מְאֹד מְזֹהָמִים בְּיוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מָה מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים וְכוּ', וְכֵן אָמְרוּ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִין בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְכֵן אוֹמְרִים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעֲמָמִין. שׁוֹאֵל הָאֲרִ"י זַ"ל, לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּמִצְרַיִם בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְלַעֲבֹר אֶת כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה, תַּחַת עֹל פַּרְעֹה הָרָשָׁע? אֶלָּא 'פַּרְעֹה' זֶה שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'פֶּה-רַע', כְּשֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, אָדָם אֵינוֹ שׁוֹמֵר עַל דִּבּוּרוֹ, וּמְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. וּבִפְרָט לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, מִתְלוֹצֵץ מֵהַזּוּלָת, מְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, זֶה נִקְרָא 'פֶּה-רַע', וְאָז מֻכְרָחִים לֵירֵד בְּגָלוּת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. וּ'מִצְרַיִם' זֶה גַּם-כֵּן שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'מֵצַר-יָם', הַיְנוּ הַמֹּחִין הָיוּ בְּמֵצַר, בְּצִמְצוּם, לֹא הִכִּירוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה אַף פַּעַם לֹא יְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, כִּי הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, וְאֵיךְ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּגְנוּת הַזּוּלָת. אֲבָל אִם אָדָם מִסְכֵּן, שׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמַתְחִיל לְדַבֵּר רַע מִזֶּה עַל זֶה וּמִזֶּה עַל זֶה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם; אֵינֶנִּי יָכוֹל לָדוּר עִם מִי שֶׁמְּדַבֵּר רַע; כִּי בֶּאֱמֶת הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, אָדָם זֶה לֹא יְדַבֵּר רַע עַל אַף אֶחָד, תָּמִיד יְדַבֵּר רַק טוֹב, כִּי מִי שֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, הוּא יֹאהַב אֶת כָּל אֶחָד, וִידַבֵּר בְּטוֹבָתוֹ. אֲבָל בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַמֹּחִין בְּמֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הָיוּ מְצֻמְצָמִים, עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד סָבַל גָּלוּת קָשָׁה מְאֹד מְאֹד, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי פַּרְעֹה: פֶּה-רַע. וְזֶה מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה יג, ד): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. הֲלֹא אָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת מְאֹד מְאֹד קָשָׁה, וְלֹא רוֹאִים אֶת סוֹף הַגָּלוּת, וְהִנֵּה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּשְׁלִיחוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְגַלֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה וּפִרְסֵם לְכֻלָּם: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁאֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; עַל-יְדֵי יְדִיעוֹת אֵלּוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבִמְקוֹם פֶּה-רַע שֶׁאֶחָד דִּבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, שֶׁזֶּה פַּרְעֹה, נַעֲשָׂה פֶּסַח – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח, וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הָיָה סִפּוּר בְּעָלְמָא, לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, וְהוֹצִיאָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשָּׁם, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מְחֻיָּב כָּל אָדָם לְהַרְגִּישׁ, שֶׁהוּא הָיָה בְּמִצְרַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. וְזֶה חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָנוּ חוֹגְגִים עַכְשָׁו, שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת.

וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ מִצְוַת מַצָּה לֶאֱכֹל, אֲשֶׁר כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:): מַצָּה זֶה מֵיכְלָא דִּרְפוּאָה, וּמֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא – מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה, מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ לָמָּה אֲנִי אוֹכֵל מַצָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה; נִמְצָא, שֶׁהַמַּאֲכָל הַזֶּה מְבִיאוֹ לֶאֱמוּנָה, וּבָרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה, יֵשׁ לוֹ רְפוּאָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁהָעִקָּר זֶה אֱמוּנָה. וְאָדָם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ הֵיכָן אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְסוֹבְלִים הַכֹּל רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה, נְפִילַת הָאֱמוּנָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָה הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ וְגוֹ', מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים"; מַה זֶּה 'נֶאֱמָנִים'? בִּשְׁבִיל נְפִילַת הָאֱמוּנָה; כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁהַכֹּל זֶה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל אֲשֶׁר רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים זֶה הַכֹּל אֱלֹקוּת, אִם אָדָם הָיָה מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כָּל חַיָּיו הָיוּ חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְהָיָה שָׂמֵחַ וּבָרִיא. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד), שֶׁחַכְמֵי הָרוֹפְאִים אוֹמְרִים, שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים בָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה; וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד שָׂמֵחַ, וְהַשִּׂמְחָה הִיא הַחִסּוּן לְכָל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם נִשְׁבָּר וְנִכְנָס בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, זֶה מַמְשִׁיךְ עָלָיו כָּל מִינֵי מַחֲלוֹת. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשָׂמֵחַ מְאֹד מְאֹד, קָשֶׁה לוֹ לְקַבֵּל אֵיזוֹ מַחֲלָה, כִּי הוּא עָסוּק רַק בְּשִׂמְחָה, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם שָׁבוּר, מְיֹאָשׁ, מְדֻכָּא, מְדֻכְדָּךְ, כָּל דָּבָר קָטָן מַפִּיל אוֹתוֹ וְשׁוֹבֵר אוֹתוֹ, וְרַק יוֹצֵא לְבַחוּץ וְנַעֲשֶׂה קָרִיר, הוּא כְּבָר מִצְטַנֵּן וּמְקַבֵּל חֹם, וְנִשְׁבָּר גּוּפוֹ, וְאֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד. וְלָכֵן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'), לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת יַהֲדוּתֵנוּ, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחָה זוֹ, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל. וּבִפְרָט כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְכָל רֶגַע, אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִין עָמְקָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל מִקְרֶה, טֶבַע וּמַזָּל, וְלָכֵן הוּא שָׁבוּר וְרָצוּץ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (נִדָּה ל.): לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם חוֹשֵׁב, שֶׁהַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ בְּאֹפֶן טִבְעִי, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת, לֶאֱכֹל וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן כַּמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים יֶשְׁנָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כַּמָּה אֲנָשִׁים אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת, כַּמָּה אֵינָם יְכוֹלִים לִבְלֹעַ, כַּמָּה מְרֻתָּקִים לְמִטּוֹתֵיהֶם, מְחֻבָּרִים לְחַמְצָן, לְאִינְפוּזְיָה, לְדִיאָלִיזָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּשְׁאָר מִינֵי חֳלָאִים רָעִים, אֲזַי מַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן עַל הַנִּסִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ. וְלָכֵן הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ כָּל-כָּךְ בְּשִׂמְחַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּל הַחַגִּים, חַגֵּי יִשְׂרָאֵל, הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי אָז הָיָה נֵס גָּדוֹל, עַם יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ סֵבֶל רַב בְּמִצְרַיִם, הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת כָּל הַזֻּהֲמָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ, לִרְאוֹת אֶת כָּל הַטִּנּוּף וְהַשִּׁקּוּץ וְהַתִּעוּב שֶׁל הַמִּצְרִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְחַזְּקוּ וְהֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד, וְחָזְרוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ 'פֶּה-סָח'.

וּמַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה (קֹהֶלֶת א, ט), כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ בְּמִצְרַיִם אֵצֶל פַּרְעֹה – 'פֶּה-רַע', דִּבַּרְנוּ רַע זֶה עַל זֶה, וְסָבַלְנוּ אֶת הַסֵּבֶל, כְּמוֹ-כֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַזּוּלָת וּמְדַבֵּר עָלָיו, הוּא עוֹבֵר אֶת שְׁלַב הַגָּלוּת, וּמָרִים חַיָּיו, וּמַרְגִּישׁ שֶׁאָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, וְחוֹשֵׁב שֶׁאַף פַּעַם לֹא יֵצֵא מֵהַגָּלוּת שֶׁנִּמְצָא בָּהּ; יֶשְׁנָם רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ סוֹף הָעוֹלָם, וְלֹא יִמְצְאוּ אֶת זִוּוּגָם, אוֹ שֶׁהִתְחַתְּנוּ, וְאֵין לָהֶם יְלָדִים, וְרָצִים וּמִתְרוֹצְצִים לָרוֹפְאִים, מֵרוֹפֵא זֶה לָזֶה, וּמְחַפְּשִׂים סְגֻלּוֹת, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁאַף פַּעַם לֹא יִוָּשְׁעוּ, אוֹ יֶשְׁנָם זוּגוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלוֹם-בַּיִת, וְרָבִים עַל כָּל דָּבָר פָּעוּט, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַהֶכְרֵחַ לָהֶם לְהִתְגָּרֵשׁ, אוֹ שְׁאָר צָרוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם: עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְחוֹבוֹת, אוֹ יֶשְׁנָם בְּנֵי-אָדָם שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲווֹנוֹת קָשִׁים, וּמִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם יִצְרָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדּוֹ, וְכָל זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁמֹּחָם תָּפוּס וּמְצֻמְצָם, מֹחָם בְּמֵצַר-יָם, בְּמִצְרַיִם, וּמֵהֵיכָן זֶה בָּא? מֵהַדִּבּוּר, שֶׁאָדָם מַפְקִיר דִּבּוּרוֹ, וּמְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, וְלָכֵן סוֹבֵל כָּל הַסֵּבֶל. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לח), עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים קמח, ח): "רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ", מִי עוֹשֶׂה אֶת הָרוּחַ סְעָרָה בְּמֹחַ הָאָדָם? הַדִּבּוּר! כְּשֶׁאָדָם מַפְקִיר דִּבּוּרוֹ וּמְנַבְּלוֹ, מְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, זֶה גּוֹרֵם לוֹ אֶת הַגָּלוּת, הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ נַעֲשֶׂה מְצֻמְצָם. וְלָכֵן הוּא סוֹבֵל מְרִירוּת עֲצוּמָה. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי תְּרוּמוֹת דַּף ו:), עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים כג, טו): "וְלֹא יֵרָאֶה בְּךָ עֶרְוַת דָּבָר", אַל תִּקְרֵי עֶרְוַת 'דָּבָר', אֶלָּא עֶרְוַת 'דִּבּוּר' – זֶה נִבּוּל פֶּה; אָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד לֹא לְנַבֵּל פִּיו, כִּי צָרִיךְ לִזְכֹּר – מַה שֶּׁאָדָם מְדַבֵּר, בָּזֶה הוּא מַחֲזִיק, אִם אָדָם מְדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, מְקַלֵּל, סִימָן שֶׁמֹּחוֹ נִמְצָא בַּזֻּהֲמָה. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת נִבּוּל פֶּה, סִימָן א'): מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אָוֶן; כְּשֶׁאָדָם מְנַבֵּל פִּיו, סִימָן שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב. לֹא-כֵן הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵם תָּמִיד מְחַזְּקִים וּמְחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וְלָכֵן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַכְשָׁו זֶהוּ פֶּסַח, עַתָּה הוּא הַזְּמַן לָצֵאת מֵהַגָּלוּת, עַתָּה הוּא הַזְּמַן לָצֵאת מִפֶּה-רַע, שֶׁהוּא פַּרְעֹה, וּלְהַגִּיעַ לְפֶסַח, שֶׁהוּא פֶּה-סָח, לְהַתְחִיל לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה כְּלַל הַהַגָּדָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּלֵיל פֶּסַח, מְסַפְּרִים נִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ תָּמִיד יְדַבֵּר מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַזְכִּיר לְעַצְמוֹ הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַבּוֹרֵא. כִּי בְּוַדַּאי אִם נְחַפֵּשׂ וּנְבַקֵּשׁ, נִרְאֶה וְנִתְבּוֹנֵן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ תָּמִיד נִסִּים, וְעָשָׂה עִמָּנוּ תָּמִיד נִסִּים. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים קלו, ד): "לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ", אוֹמְרִים עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים, מִזְמוֹר מו): מַה זֶּה לְבַדּוֹ? אֶלָּא יֵשׁ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לִבְרִיּוֹתָיו, וּבֶן-אָדָם אֵינוֹ קוֹלֵט כְּלָל, אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁזֶּהוּ שִׁגְרָתִי, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְנוֹעֵעַ, וְכָל אֵיבָרָיו וְגִידָיו צְרִיכִים לְתַפְקֵד. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּמִדְבַּר רַבָּה כד, ב): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם הָאָדָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵא הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, הָיְתָה יוֹרֶדֶת תּוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ, וְכָךְ יוֹרֵד הָאֹכֶל. אָדָם אוֹכֵל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵילוּ נִסִּים עָשָׂה לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁתָּמִיד עוֹלֶה לוֹ רֹק בְּפִיו, שֶׁזֶּה כְּמִין מַעֲיָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחְלוּחִית בְּפִיו, וּשְׁאָר מִינֵי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים לָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהוּא אֲפִלּוּ אֵינֶנּוּ קוֹלֵט כְּלָל. וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאוֹ, שֶׁזֶּהוּ פֶּה-סָח, הַפֶּה צָרִיךְ לְדַבֵּר מִנִּפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר תָּמִיד מֵהַטּוֹב, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ הֲמוֹן טוֹבוֹת: בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אָנוּ בְּרִיאִים, הַיְלָדִים בְּרִיאִים וְכוּ', וּבָזֶה עָלֵינוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ.

וְכֵן צְרִיכִים לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ יְהוּדִים אֲחֵרִים, שֶׁאֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט): 'טוֹב' – הַכֹּל חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ; כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דָּבָר עָרֵב וְנָעִים, כִּי כֻּלָּנוּ שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים וּמְלֵאֵי צָרוֹת, וְרוֹצִים כְּבָר לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר טוֹב, וְכֵן רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, פָּרָשָׁה ב'), שֶׁאָמְרוּ עַם יִשְׂרָאֵל קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה: רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ; עַם יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ גָּלֻיּוֹת כָּל-כָּךְ קָשׁוֹת, וְעַתָּה רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ גִּלּוּי שְׁכִינָה, לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְהַרְגִּישׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פד), שֶׁבְּנֵי-אָדָם רוֹצִים לַחֲזֹר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן הַדֶּלֶת וְהַפֶּתַח לְהִכָּנֵס אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהַדֶּלֶת וְהַפֶּתַח זֶה הַפֶּה שֶׁל הָאָדָם, אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר צָרִיךְ הוּא מְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא נִכְנָס אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַכְשָׁו אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא מַאֲכַל הָאֱמוּנָה, וּמַדּוּעַ? כִּי מִי אָמַר לָנוּ לֶאֱכֹל מַצָּה? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא ! וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ עַל כָּל לְעִיסָה וּלְעִיסָה, וְזֶה יַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֲשֶׁר אָנוּ צְרִיכִים נִפְנֶה וּנְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר גֹּדֶל הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁאַתֶּם גּוֹרְמִים לְמַעְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְבַקְּשִׁים כָּל צָרְכֵיכֶם מֵאִתּוֹ. כִּי אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַעֲלָתוֹ בַּשָּׁמַיִם; כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ כָּל-כָּךְ שָׁבוּר וְרָצוּץ, מְיֹאָשׁ וּמְדֻכָּא, נִמְצָא בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ זֶה סוֹף הָעוֹלָם, וְאַף פַּעַם לֹא יֵצֵא מִגָּלוּתוֹ וּמִצָּרוֹתָיו. וְכָל זֶה דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, הוּא שָׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ. וּבַעֲבוּר זֶה עַכְשָׁו בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב הֵיטֵב עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה עִמָּנוּ. אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁתָּמִיד הָיָה לָכֶם רַע, וְאַף פַּעַם לֹא הָיָה לָכֶם טוֹב, רַק הִתְבּוֹנְנוּ וּרְאוּ הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים קו): אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא נִסִּים וּבְלֹא פְּלָאִים, כֵּיצַד? אָדָם נָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, אָדָם שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, וְהַנָּחָשׁ בָּאָרֶץ לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא לִתֵּן רַגְלוֹ, בָּרַח הַנָּחָשׁ מִפָּנָיו, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָדָם מַה פֶּלֶא עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִמּוֹ; אֲפִלּוּ לֹא שָׂם לֵב שֶׁהָיָה נָחָשׁ וּבָרַח. כִּי אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַפְּלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים לוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. רוֹאִים אֲנָשִׁים נוֹסְעִים בְּרִכְבָּם, בָּאִים וְהוֹלְכִים, וְחוֹזְרִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, וְאֵינָם קוֹלְטִים, וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה טֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֵיזוֹ תְּאֻנָּה מַחֲרִידָה, אֵיזֶה מִקְרֶה רַע, שֶׁלֹּא יִקְרֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל אַף-פַּעַם, אָז מִזְדַּעְזְעִים. אֲבָל אִם אָדָם הָיָה מִתְבּוֹנֵן עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה בְּכָל רֶגַע, תָּמִיד הָיָה שָׁר שִׁירָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ פֶּסַח, שֶׁאָז נִתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ פֶּה-סָח, שֶׁהַפֶּה מַתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה ל, לג): בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, לֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ בִּלְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּבְזֶה אֶת תְּפִלָּתָם; כְּשֶׁיְּהוּדִי יָבוֹא לְפָנֶיךָ – תִּשְׁמַע אֵלָיו. כִּי אֵין לָנוּ עַתָּה לֹא בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, לֹא כֹּהֵן וְלֹא נָבִיא, אֶלָּא תְּפִלָּה בִּלְבַד.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַתָּה בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וְנַתְחִיל לְדַבֵּר רַק מִנִּפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ, וְכֵן נַתְחִיל לְדַבֵּר רַק בְּשֶׁבַח עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ – כְּשֶׁיְּהוּדִי מְשַׁבֵּחַ יְהוּדִי אַחֵר, כְּשֶׁיְּהוּדִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּיהוּדִי שֵׁנִי. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם! תָּמִיד תְּשַׁבֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל; וְגַם אָנוּ צְרִיכִים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַפֵּשׂ רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁל כָּל יְהוּדִי, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא בֶּן שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ג): חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם; וְכֵן אָמְרוּ (מְגִלָּה כט.): חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם; לָכֵן דַּיְקָא עַתָּה בְּפֶסַח, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִינוּ שֶׁיִּהְיֶה פֶּה-סָח, לְדַבֵּר רַק מִנִּפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקֵּשׁ כָּל צְרָכֵינוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי רַק הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ. וּלְדַבֵּר תָּמִיד בְּשֶׁבַח כָּל יְהוּדִי, וְלֹא לְדַבֵּר רַע עַל שׁוּם בְּרִיָּה, וַאֲפִלּוּ עַל עַצְמוֹ אָסוּר לְדַבֵּר רַע. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מַשְׁפִּילִים עַצְמָם לוֹמַר: "אֲנִי לֹא שָׁוֶה מְאוּמָה, אֲנִי לֹא יֻצְלַח" וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר זֶה גַּם-כֵּן אָסוּר; כִּי כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִשְׂנֹא אֶת זוּלָתוֹ, כֵּן אָסוּר לִשְׂנֹא אֶת עַצְמוֹ. וּמִי אָמַר שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִגָּלוּתְךָ הַפְּרָטִית?! רַק תִּפְתַּח פִּיךָ וְתַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז תִּהְיֶה הֲכִי מְאֻשָּׁר, כִּי אֵין עוֹד אֹשֶׁר בָּעוֹלָם כְּאָדָם הַמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְאִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מַה זֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, אֲשֶׁר זֶה מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, לֹא הֲיִיתֶם פּוֹסְקִים מִזֶּה רֶגַע אֶחָד. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, תְּפִלָּה, סִימָן כח): עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּזָּל; אִם נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַזָּל רַע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל אִם יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ – יְשַׁנֶּה אֶת מַזָּלוֹ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַכֶּה שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וְנָבוֹא לְפָנָיו וּנְדַבֵּר עִמּוֹ. וּכְשֶׁאָדָם בָּא וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּפִלָּה, סִימָן ע'): עַל-יְדֵי תְּפִלָּה תָּבוֹא בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. וְכֵן אוֹמֵר (שָׁם, סִימָן פא): תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה, הִיא עֲרֵבָה וּמְתוּקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן עַכְשָׁו בְּחַג הַפֶּסַח, בֹּאוּ וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁהַפֶּה שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה 'פֶּה-סָח', וִידַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יְדַבֵּר טוֹב עַל זוּלָתוֹ, וְנַשְׁלִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וּנְחַפֵּשׂ רַק אֶת הַטּוֹב אֵצֶל כָּל בַּר-יִשְׂרָאֵל, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס חַג הַפֶּסַח

יְעוֹרֵר וִיחַזֵּק אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִשְׂמֹחַ מְאֹד כָּל יְמֵי הֶחָג, וְיִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי, שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁאֵין עוֹד שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח. וְלָכֵן אָמַר הָאֲרִיזַ"ל: מִי שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר בְּמַשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּפֶסַח, יִהְיֶה נִצֹּל מֵעֲבֵרוֹת כָּל הַשָּׁנָה. וְלִכְאוֹרָה אֲנַחְנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם נִזְהָרִים מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּפֶסַח, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם שְׂמֵחִים בְּמִצְוַת חַג הַפֶּסַח, וּמִזֶּה בָּא שֶׁחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּמִצְוַת חַג הַפֶּסַח, הוּא בֶּאֱמֶת לֹא יָבוֹא לְחֵטְא.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעח)

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. וְהִנֵּה הִגִּיעַ "חַג הַפֶּסַח" שֶׁהוּא חַג הַחַגִּים, כִּי כָּל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. כְּשֶׁהָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שֶׁשִּׁעְבְּדָם. וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, מֶה הָיָה הַשִּׁעְבּוּד בְּמִצְרַיִם? פַּרְעֹה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הִפְקִירוּ אֶת הַדִּבּוּר, אֶחָד דִּבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן סָבַלְנוּ אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִסְבֹּל סֵבֶל כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, לִהְיוֹת בְּגָלוּת בֵּין מְזֹהָמִים כַּמִּצְרִים, אֲשֶׁר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; וְלָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלִסְבֹּל מֵהֶם? אַךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָצָא בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וּמַה הוּא רוֹאֶה? (שְׁמוֹת ב, יג): "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ וְגוֹ', וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר"; הַיְנוּ עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה – כִּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּלְטוֹרִין, הַמְדַבְּרִים רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, מַכִּים זֶה אֶת זֶה, בִּשְׁבִיל זֶה עוֹבְרִים אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה. וּמָה אָנוּ לְמֵדִים מִכָּאן? שֶׁכָּל הַגָּלוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים, הֵחֵלָּה מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וְכֵן כָּל הַגָּלֻיּוֹת, הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי אֵין עוֹד דָּבָר הַהוֹרֵס אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַשִּׂנְאַת חִנָּם. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יוֹמָא ט:): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נֶחֱרַב מִפְּנֵי שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְעָבְרוּ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי לָמְדוּ הַרְבֵּה תּוֹרָה, וְלָמָּה נֶחֱרַב? אֶלָּא מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, מְלַמֵּד שֶׁשִּׂנְאַת חִנָּם קָשָׁה בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן (שָׁם סט:). נִמְצָא, שֶׁכָּל הַגָּלוּת שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁאֶחָד הִכָּה אֶת זוּלָתוֹ, דִּבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת, הַכֹּל רַק מֵחֲמַת הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת: " אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), גִּלָּה לְכֻלָּם: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. וּבָרֶגַע שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִכְנִיסוּ בְּעַצְמָם יְדִיעָה זוֹ – הִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלִצְעֹק אֵלָיו, שֶׁזֶּה פֶּסַח – אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח. הַיְנוּ שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ; כִּי כְּשֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה, אָז הוּא מְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, וְשׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה'): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע – מְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְכוֹפֵר בַּכֹּל. וְזֶה: פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע, אָז הוּא סוֹבֵל גָּלוּת. אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן הָיָה בְּמִצְרַיִם, מֵאָז שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל: תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתְּכֶם, עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, מַה כָּתוּב? (שְׁמוֹת ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" וְגוֹ', הֵחֵלּוּ לִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא עִמָּם, דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע, וְזֶה גָּרַם לָהֶם צָרַת פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, שֶׁגָּלוּ לְמִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה יג, ד): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִרְאוֹת עַכְשָׁו, לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר קִלְקַלְנוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, לְחַפֵּשׂ בֵּינֵינוּ לָמָּה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם? מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ דִּלְטוֹרִין בֵּינֵינוּ, יְהוּדִים דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע. וּבַעֲבוּר זֶה סָבַלְנוּ סֵבֶל גָּדוֹל, סֵבֶל מִצְרַיִם. וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל-יְדֵי פֶּסַח – פֶּה-סָח, לְהַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

לָכֵן, הֱיוֹת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִזְכּוֹת לְחַג הַחַגִּים, שֶׁזֶּהוּ חַג הַפֶּסַח, שֶׁכָּל חַגֵּי יִשְׂרָאֵל הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִשָּׁם, עָלֵינוּ לְנַקּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ מֵהֶחָמֵץ הַמָּצוּי בָּנוּ, שֶׁזֶּה הַשִּׂנְאַת חִנָּם, שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי, אֶחָד מְדַבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל חָמֵץ, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי-אָדָם, זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּמֹחוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז, ז); וְכֵן יֵשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלַל חָמֵץ. וְהִנֵּה אָנוּ נִכְנָסִים אֶל יְמֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָז אָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם מִכָּל מִינֵי צִמְצוּמִים, וְאָנוּ זוֹכִים לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית, לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָנוּ זוֹכִים לְאַחְדוּת הַשְּׁלֵמָה בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן עִקַּר הַתְחָלַת הַהַגָּדָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הוּא: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח, יָבוֹא וִיקַבֵּל עַל פֶּסַח. כִּי בְּחַג הַפֶּסַח אָז אָנוּ מְגַלִּים טֹהַר לְבָבֵנוּ שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, וּמוּכָנִים לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, וּמְקָרְבִים אֶת כָּל יְהוּדִי, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל הַגְּאֻלָּה.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת לְחַג הַפֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ, עָלֵינוּ לְנַקּוֹת מֵעַצְמֵנוּ אֶת כָּל הֶחָמֵץ שֶׁנִּצְטַבֵּר אֶצְלֵנוּ כָּל הַשָּׁנָה. וּמַהוּ הֶחָמֵץ? הַשִּׂנְאָה וְהָרַע שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּלַפֵּי זוּלָתֵנוּ, הַגִּזְעָנוּת שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הַשֵּׁנִי מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, שֶׁזֶּהוּ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁהוּא עָמֵל קָשׁוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַהֲסָתוֹת וְהַפֵּרוּדִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל זֶה בָּא מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', וְלָכֵן כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תִּקּוּן סט), שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח שׂוֹרְפִים אֶת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעֵת שְׂרֵפַת חָמֵץ. לָזֹאת, בֹּאוּ נְנַקֶּה אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, מֵהַשִּׂנְאָה שֶׁאָנוּ שׂוֹנְאִים אֶת זוּלָתֵנוּ, מֵהָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן שֶׁשּׁוֹרִים בְּקִרְבֵּנוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וְלַחְגֹּג אֶת חַג הַפֶּסַח בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה יִהְיֶה אֲכִילַת מַצָּה. שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:), שֶׁהִיא 'מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא', מַאֲכַל הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה, הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם בָּזֶה אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן בְּכָל לְעִיסָה וּלְעִיסָה שֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה וְלוֹעֵס אוֹתָהּ, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל אֱמוּנָה, כִּי כָּל עִנְיַן הַמַּצָּה זֶהוּ רַק אֱמוּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לְאָכְלָהּ, וּבָזֶה שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וּבְכָל יְמוֹת חַג הַפֶּסַח אוֹכֵל רַק מַצָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן עָלֵינוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִשְׂמֹחַ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרְאוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְיֵשׁ לָנוּ מִצְווֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ, אֵיךְ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם לְנַקּוֹת אֶת בָּתֵּיהֶם מִכָּל מִינֵי חָמֵץ, עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים עוֹשִׂים כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הַמְּרִירוּת וְהָעַצְבוּת וְהַדִּכְאוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית, שִׂמְחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁיָּאִיר עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' מ:), שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ בָּא עִם כָּל פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, רִבְבוֹת רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְבַקְּרִים בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לַמַּלְאָכִים: " תִּרְאוּ אֵיזֶה עַם יֵשׁ לִי, כֻּלָּם יוֹשְׁבִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כֻּלָּם מְקַלְּסִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתִי"! אֵיזוֹ שִׂמְחָה יֵשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁשַּׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵּינֵינוּ, עַל הַגִּזְעָנוּת וְהַלָּשׁוֹן-הָרַע שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ, וְרוֹאֶה שֶׁאָנוּ מַכְרִיזִים: "כָּל דִּכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכוֹל", אָנוּ מַזְמִינִים אֶת כָּל הַנִּצְרָכִים לָבוֹא אֵלֵינוּ, בָּזֶה אָנוּ מְעִידִים עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲדוּרָה בָּנוּ, וְכֵן כָּל דִּצְרִיךְ יָבוֹא אֵלֵינוּ לְפֶסַח. וְלָכֵן זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד לְהַזְמִין עוֹד אֲנָשִׁים לְחַג הַפֶּסַח שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֶל שֻׁלְחָנֵנוּ, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּים אֶת טֹהַר לְבָבֵנוּ, בָּזֶה אָנוּ מְגַלִּים שֶׁשָּׂרַפְנוּ אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהָיָה לָנוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאַת חִנָּם, הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁהָיוּ בֵּינֵינוּ.

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְחַג הַפֶּסַח, מְנַקִּים אֶת הַבַּיִת הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ פֵּרוּר חָמֵץ. וּכְמוֹ-כֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הֵיטֵב בְּבָתֵּי נִשְׁמָתֵנוּ וְנַפְשֵׁנוּ אִם לֹא נִשְׁאַר שָׁם אֵיזֶה חָמֵץ, אֵיזוֹ שִׂנְאָה עַל בַּר יִשְׂרָאֵל, אִם אֵין לָנוּ חֵלֶק עִם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ נֶגֶד הַזּוּלָת. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, אָנוּ עֵדִים שֶׁיּוֹמָם וָלַיְלָה מְסִיתִים נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל – אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, עֲמָלֵקִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, פְּסֹלֶת הָאֱנוֹשׁוּת; וְאָנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹפָעָה הָרָעָה הַזּוֹ, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁנְּגַלֶּה לְכֻלָּם, שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִבֵּיתֵנוּ, וּלְהַכְשִׁיר אֶת בֵּיתֵנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם שׁוּם חָמֵץ, אֶלָּא יִהְיֶה לָנוּ חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ, חַג הַפֶּסַח שֶׁבּוֹ נָחֹג חַג הָאֱמוּנָה.

וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה בְּלֵיל פֶּסַח לְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ, עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׁאֲלוּנוּ שְׁאֵלוֹת: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת", מְחַלְּקִים לָהֶם אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ קֻשְׁיוֹת וְכוּ', וְכָל אֲשֶׁר עוֹשִׂים זֶה רַק כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַיְלָדִים. נִמְצָא, שֶׁכָּל עִנְיַן חַג הַפֶּסַח – לִמּוּד עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ בְּחִנּוּךְ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים עַכְשָׁו לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁיּוֹתֵר יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה. וְלֹא רַק שֶׁעָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּאַיְּמִים עָלֵינוּ לֹא לְהִתְפַּעֵל, וּלְהַכְנִיס אֶת יְלָדֵינוּ בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי טָהוֹר, אֶלָּא לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל אַחֵינוּ, עַל הַגִּיסִים, עַל בְּנֵי הַדּוֹדִים שֶׁלָּנוּ, עַל קְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, עַל שְׁכֵנֵינוּ, לְגַלּוֹת לְכֻלָּם, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּמַסְפִּיק חָמֵץ! מַסְפִּיק שִׂנְאַת חִנָּם! הָבָה נִתְאַחֵד יַחַד! הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁבְּעֶרֶב-פֶּסַח נִשְׂרֹף אֶת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת וְהַהַעֲלָמוֹת שֶׁמַּסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בֹּאוּ נְנַקֶּה אֶת בָּתֵּינוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם חָמֵץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְלֹא יִהְיֶה חִנּוּךְ כַּפְרָנִי, אֶלָּא נַכְרִיז לִילָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְעַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם. מָה עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ עַם? רַק חֻקֵּי הַתּוֹרָה, שֶׁרַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְכֵן אֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת.

לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר בְּלֵיל חַג הַפֶּסַח, שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, עָלֵינוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה מֵהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה עִמָּנוּ. אֻמּוֹת הָעוֹלָם רָצוּ לְהַכְחִידֵנוּ לְגַמְרֵי מֵהָעוֹלָם, וּמִזֶּה אַלְפַּיִם שָׁנָה הוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, צוֹלְבִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְהִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וְאָנוּ עוֹמְדִים שׁוּב לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, וְזֹאת עָלֵינוּ לְסַפֵּר לִילָדֵינוּ, שֶׁ"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְלוּלֵא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה", אֶת זֹאת עָלֵינוּ לְפַרְסֵם וּלְסַפֵּר לְכֻלָּם, וְאַף שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת זֹאת מִכְּבָר, עָלֵינוּ לְשַׁנֵּן שׁוּב וָשׁוּב, כִּי הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, וְיֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", וּבְתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לָנוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עַל-יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אָנוּ מְגַלִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ וְהַכֹּל הַשְׁגָּחָה, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז), וְאֵין מֻשָּׂג שֶׁל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְזֹאת עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ וּבִילָדֵינוּ, וּבְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, זוֹ כָּל הַגָּלוּת שֶׁיֵּשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב, מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁרוֹצִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהַשְׁכִּיחַ שֵׁם הֲוָיָ"ה מֵאִתָּנוּ, שֶׁלֹּא נִזְכֹּר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא נְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁלֹּא נַעֲנִיק לַיְלָדִים חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה. לָכֵן מִצְוַת חַג הַפֶּסַח הִיא דַּיְקָא לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בְּגָאוֹן וּבְגַאֲוָה שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם, סָבַלְנוּ סֵבֶל גָּדוֹל מֵהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁהֵסִיתוּ זֶה נֶגֶד זֶה, שֶׁזֶּה הָיָה פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, דִּבְּרוּ רַע עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וְהִנֵּה הוֹצִיאָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמִּצְרַיִם, וֶהֱבִיאָנוּ אֶל הַר סִינַי, וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ?!

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תַּחְשְׁבוּ, שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא חַג שֶׁהָיָה רַק פַּעַם, אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, עָלֵינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם – מִמֵּצַר-יָם, מִקַּטְנוּת הַדַּעַת, מִצִּמְצוּם הַמֹּחִין, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָתֵנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ, וּלְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ בֶּאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, חִנּוּךְ תּוֹרָנִי טָהוֹר, חִנּוּךְ שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו לְחַג הַפֶּסַח, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים עַכְשָׁו לָחֹג אֶת חַג הַחַגִּים, חַג הַפֶּסַח. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים, שֶׁכָּל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם; כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, עָבְרוּ גָּלוּת קָשָׁה מְאֹד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד. וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ. וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת יז): לֵית לָךְ אֻמָּה מַכִּיכָא וּקַלִּילָא וְנִבְזֵית קַמֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּוָתֵיְהוּ דְּמִצְרָאֵי [אֵין לְךָ אֻמָּה כָּל-כָּךְ יְרוּדָה וּשְׁפָלָה וְנִבְזִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ הַמִּצְרִים], וְיָהִיב לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֻׁלְטָנָא בְּגִינֵה דְּיִשְׂרָאֵל [הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָהֶם מַלְכוּת, רַק כְּדֵי לְהָצִיק לְעַם יִשְׂרָאֵל]. תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אֵיזוֹ גָּלוּת הָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם?! וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה יג, ד): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל; הַיְנוּ לֹא רַק בְּמִצְרַיִם הֻצְרְכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר אֶת הַמְּרִירוּת שֶׁעָבְרוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים", אֶלָּא כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים נִקְרָאוֹת גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַכְשָׁו בְּ"חַג הַפֶּסַח", שֶׁאָנוּ עַכְשָׁו מִתְכּוֹנְנִים לָצֵאת מֵהַגָּלוּת, וְלִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה – אֵין לְתָאֵר. וּבַעֲבוּר זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; הַיְנוּ לֹא הָיָה זֶה סִפּוּר יָשָׁן, אֶלָּא, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּגָלוּת אַלְפַּיִם שָׁנָה. וּכְמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד לְשָׁם, וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", גִּלָּה לְכֻלָּם, שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵאִיר בָּהֶם הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֵאִיר בָּהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נִגְאֲלוּ, כָּךְ הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תִּהְיֶה גַּם-כֵּן עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, סִימָן ב'): כַּגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, כָּךְ יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, ט): "מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה" – רָאשֵׁי-תֵּבוֹת: מֹשֶׁה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק ג' רעג:).

עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, מַדּוּעַ סָבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם, עַד שֶׁפַּרְעֹה צִעֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר (שְׁמוֹת ב, ט): "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ' וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, לָמָּה עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים גָּלוּת בְּמִצְרַיִם. אֻמָּה מְזֹהֶמֶת, אֻמָּה מְלֻכְלֶכֶת, אֻמָּה מְלֵאָה נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים לִסְבֹּל תַּחְתָּהּ סֵבֶל כָּל-כָּךְ נוֹרָא. עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה (מְנָחוֹת סה.), וְהִנֵּה יוֹצֵא בַּחוּץ וְרוֹאֶה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ?! הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וְגוֹ'?! "וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שְׁמוֹת ב, יג); מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה שֶׁיְּהוּדִים רָבִים בֵּינֵיהֶם, יֵשׁ לָשׁוֹן-הָרַע בֵּינֵיהֶם, דִּלְטוֹרִין יֵשׁ בְּקִרְבָּם, וְאָמַר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", עַתָּה אֲנִי מֵבִין מַדּוּעַ סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה, וְהֻצְרְכוּ לִגְלוֹת לְמִצְרַיִם, וְלַעֲבֹר שָׁם אֶת הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה, כִּי הָיְתָה שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וְכֵיוָן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁנֵּדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְהֵאִיר עַל עַם יִשְׂרָאֵל אוֹר גִּלּוּי אֱלֹקוּת, עַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל'): מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָרַבִּי, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְצַמְצֵם אֱלֹקוּת בְּצִמְצוּם כָּזֶה מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת לְכֻלָּם אֱלֹקוּת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שִׁפְחָה עַל הַיָּם רָאֲתָה אֱלֹקוּת, רָאֲתָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם, וְאָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה, כֹּחַ אֱלֹקִי לְהָאִיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּלִבּוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז תֵּכֶף-וּמִיָּד הִשְׁלִימוּ זֶה עִם זֶה. וְלָכֵן בִּמְקוֹם 'פַּרְעֹה' – שֶׁזֶּה שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'פֶּה-רַע', נַעֲשָׂה 'פֶּסַח' – פֶּה-סָח, שֶׁהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי בִּתְחִלָּה דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה רַע – 'פֶּה-רַע', אֲשֶׁר מִזֶּה סָבְלוּ גָּלוּת, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁנִּתְגַּלָּה לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת?! הֲלֹא הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְעָלֵינוּ לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר לְשׁוֹן-הָרָע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, לָמָּה לָנוּ לִשְׂנֹא זֶה אֶת זֶה?! וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַחְדִּיר אֶת זֹאת בְּתוֹךְ לִבּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזוֹ הָיְתָה הַגְּאֻלָּה, עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְלָכֵן חַג הַפֶּסַח, זֶהוּ חַג הַחַגִּים, וְכָל הַחַגִּים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם; כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, סָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵאִיר לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ יָצְאוּ. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"; תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּדֵי לָבוֹא לְהַר סִינַי, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְרַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה עַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַם, וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם. וּמַה מְּאַחֵד אוֹתָנוּ? מַה מְּקַשֵּׁר אוֹתָנוּ וְעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ עַם? רַק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה! וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ רַק לְחֻקֵּי הַתּוֹרָה, וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וְהִנֵּה חָטָאנוּ וְעָבַרְנוּ עַל מַה שֶּׁעָבַרְנוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִירָנוּ עַל-יְדֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁאִם לֹא נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא יְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מֵאִתָּנוּ. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, עַם יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל הַנְּבִיאִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב' לו, טז): "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים", וְעַל-יְדֵי-זֶה נֶחְרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; חֻרְבַּן-בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט.), הָיָה מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת מָרָה מְאֹד, וְאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת סוֹפָהּ וְקִצָּהּ. וְאַל נָא נִשְׁכַּח לְרֶגַע, מַה סָּבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל מֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה. לִפְנֵי כָּל פֶּסַח, אֵילוּ פּוֹגְרוֹמִים, אֵילוּ רְצִיחוֹת, אֵילוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים, עָשׂוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֵילוּ עֲלִילוֹת דָּם וְכוּ'. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר אֶת הָרְצִיחָה שֶׁרָצְחוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רִבְבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חַפִּים מִפֶּשַׁע, אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף. וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָנוּ רוֹצִים כְּבָר לָצֵאת מֵהַגָּלוּת. לָמָּה לֹא נַתְחִיל לַחֲשֹׁב וּלְהִתְבּוֹנֵן – סוֹף כָּל סוֹף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת, וּמִי הַמּוֹנֵעַ? וּמָה הַסִּבָּה שֶׁעֲדַיִן אָנוּ בְּגָלוּת?! אִם רַק נִתְבּוֹנֵן – נִוָּכַח, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ דִּלְטוֹרִין בֵּינֵיהֶם, דִּבְּרוּ לָשׁוֹן-הָרַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, הָיוּ הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, שֶׁזֶּה הֵבִיא אֶת כָּל הָרַע וְהַצָּרוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא הַדָּבָר הֲכִי גָּרוּעַ, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): אָדָם אֵינוֹ אוֹמֵר לָשׁוֹן-הָרַע עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר; וְכֵן אוֹמְרִים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם; כִּי הַדָּבָר הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר – כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁאָדָם מֵסִית נֶגֶד זוּלָתוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ גִּזְעָנוּת וְשִׂנְאָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאָז כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בָּא לְמִצְרַיִם, חָזָק וְשָׂמֵחַ וְקֵרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֻלָּם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי, עַד שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעוּ לְהַר סִינַי. אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יט, ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד (עַיֵּן בְּרַשִּׁ"י שָׁם); עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְאֻחָדִים, אֲזַי נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּכְמוֹ-כֵן עַתָּה עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן, עָבַרְנוּ כְּבָר אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָאַכְזָרִיּוֹת הוֹרְגוֹת וְרוֹצְחוֹת בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ, אֲשֶׁר אֵינָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֶלָּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, אֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת זֹאת, אֲבָל זוֹ עֻבְדָּה! אִם רַק נִתְבּוֹנֵן בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – נִוָּכַח, שֶׁהִיא רְווּיַת דָּם יְהוּדִי עַל לֹא דָּבָר. וְהַכֹּל מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם. וְלָכֵן עַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ הַזֶּה מִקִּרְבֵּנוּ אַחַת וּלְתָמִיד, לְכַלּוֹת אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ. רוֹאִים בָּתִּים נֶהֱרָסִים רַק בַּעֲבוּר קַטְנוּנִיּוֹת וּשְׁטֻיּוֹת, זוּגוֹת רָבִים בֵּינֵיהֶם עַל לֹא דָּבָר, עַל קַטְנוּת הַמֹּחִין, קְטָטוֹת הֶבֶל וּסְרָק. כִּי כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם בַּבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ פָּגוּם, וְאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת, אֲזַי מֵצִיק וּמְצַעֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, מֵצִיק וּמְצַעֵר אֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ וְכוּ', וְכָךְ נוֹצֶרֶת מְרִיבָה. וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל: לָמָּה הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, וְהַמֹּחִין הָיוּ בְּצִמְצוּם וּבְקַטְנוּת? מִפְּנֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֵרוּבִין יח:), שֶׁמֵּאָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה פָּגַם בַּבְּרִית, וְעַל-יְדֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה. כִּי עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית – נִפְגָּם הַמֹּחַ, וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית, מֹחוֹ פָּגוּם, וּבִמְקוֹם שֶׁיִּזְכֶּה לְיִשּׁוּב-הַדַּעַת, לִקְצָת שֵׂכֶל, לֵידַע: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָנַן אוֹתְךָ בְּאִשָּׁה, תִּרְאֶה לְכַבְּדָהּ וּלְיַקְּרָהּ. וְהִנֵּה הוּא מִתְקוֹטֵט עִמָּהּ, וּמוֹצִיא עֲצַבָּיו עָלֶיהָ, וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת וְכוּ'. וּבְוַדַּאי אָדָם בָּא בִּטְעָנוֹת וְאוֹמֵר: לֹא! אִשְׁתִּי אֲשֵׁמָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁשְּׁאָלוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מֶה עָשִׂיתָ וְכוּ', וּבִמְקוֹם לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת: "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי", הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הָאַשְׁמָה עַל אִשְׁתּוֹ, וְאוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית ג, יב): "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רַשִּׁ"י שָׁם): כָּאן כָּפַר בַּטּוֹבָה; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְךָ אִשָּׁה, וּמָה אַתָּה תּוֹלֶה אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארָהּ?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ו:): אִשָּׁה – בַּעְלָהּ מְשַׂמְּחָהּ; אָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֵׂכֶל, לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּבַּיִת. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד עַל כָּךְ מְאֹד, וְאָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָנִים: רסג, רסד), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שְׁלוֹם בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, כְּדֵי שֶׁיֶּחֱטָא; כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנֶּהֱרָס בֵּיתוֹ, מַגִּיעַ לַחֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְלָכֵן אָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין עו:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (אִיּוֹב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ לֶאֱהֹב אֶת הָאִשָּׁה וּלְכַבְּדָהּ, לְהַדְרִיךְ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּלְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר, וְאָז תִּהְיוּ בְּטוּחִים "כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ". וּמָה אָנוּ רוֹאִים? בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מֹחוֹ מְקֻלְקָל, וְאָז מַשְׁלִיךְ אֶת הָאַשְׁמָה עַל אִשְׁתּוֹ, רָב עִמָּהּ וּמֵצִיק לָהּ, רָב עִם הוֹרֶיהָ, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם פֵּרוּדִים בַּבַּיִת, וְכָךְ מִתְפָּרֵק הַשְּׁלוֹם-בַּיִת. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם רָבִים בַּמִּשְׁפָּחָה, מִתְחַצְּפִים נֶגֶד הַהוֹרִים, הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף הַהוֹרִים מָסְרוּ נַפְשָׁם בִּשְׁבִילְכֶם, וְאֵיךְ אַתֶּם מַגִּיעִים לִידֵי זִלְזוּל בָּהֶם?! בִּמְקוֹם לְכַבְּדָם, אַתֶּם מְבַזִּים אוֹתָם?! וְכָךְ אֵין שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁזֶּהוּ עָוֹן חָמוּר מְאֹד. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:): בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם, כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם וְכִבְּדוּנִי. אִם מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּאִלּוּ מְכַבְּדִים אוֹתִי. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר מְצַעֲרִים אֶת הַהוֹרִים, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם לא.): בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּנֵיהֶם. מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, הִיא חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְכֵן אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהָאָדָם, אֶלָּא שֶׁיְּכַבֵּד אָב וָאֵם. וְהִנֵּה אָנוּ עֵדִים, שֶׁיֶשְׁנָן מְרִיבוֹת בַּבַּיִת, אֵין שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הָאַחִים, בֵּין הַגִּיסִים, אוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַשְּׁכֵנִים, מְדַבְּרִים רַע זֶה עַל זֶה, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ מִתְפַּלְּאִים לָמָּה אָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת?! לָמָּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹלְטִים בָּנוּ?! כִּי כִּי אֵין בֵּינֵינוּ אַחְדוּת! יֶשְׁנָהּ גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, שׂוֹנְאוֹת עֵדוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אָנוּ עֵדִים לַמְּצִיאוּת הָעֲגוּמָה, לַהֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת, שֶׁמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים הָעֵרֶב-רַב, שֶׁאֵינָם מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הִתְעָרְבוּ בֵּינֵינוּ גּוֹיִים, רְשָׁעִים אֲרוּרִים, זֶרַע עֲמָלֵק, וְרוֹצִים לַעֲקֹר מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה, רוֹצִים לְשָׁרֵשׁ אֶת הַשַּׁבָּת, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹרָה, סוֹגְרִים תַּלְמוּדֵי-תּוֹרָה וּבָתֵּי-סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם תּוֹרָה, מְסִיתִים יוֹמָם וָלַיְלָה נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, כֻּלָּנוּ נְגוּעִים בְּנֶגַע הַצָּרַעַת הַזֶּה שֶׁל הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת, גַּם אָנוּ אֵינֶנּוּ נְקִיִּים מִזֶּה, גַּם בֵּינֵינוּ יֵשׁ גִּזְעָנוּת, כִּי אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם מַחֲלֹקֶת, אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה מְרִיבוֹת. וְלָמָּה אָנוּ מִתְפַּלְּאִים שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת?! וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה בְּעֵת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לָחֹג אֶת חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עָלֵינוּ לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ מִקִּרְבֵּנוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאָה שֶׁנִּשְׁרְשָׁה בָּנוּ, עַד שֶׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים הָעוֹשִׂים פַּרְנָסָה מִזֶּה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלַּסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יֵשׁ רַע-בָּנִים הַמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם זֶה עַל זֶה, וְהַכֹּל – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַגְּנֵבוֹת וְהַגְּזֵלוֹת שֶׁלָּהֶם. וְלָכֵן – אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם! וְהֵם מַכְשִׁילִים אֶת הָרַבִּים בִּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, כִּי הַהֶכְשֵׁרִים שֶׁלָּהֶם אֵינָם הֶכְשֵׁרִים כְּלָל, וְכֵן מַכְשִׁילִים בְּאִסּוּרֵי כְּרִיתוֹת, כִּי הַמִּקְוֶה אֵינוֹ כָּשֵׁר וְכוּ', אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, מִי הֵם הָרַע-בָּנִים מִטַּעַם, חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ, אוֹי לָנוּ שֶׁכָּךְ עָלְתָה בְּיָמֵינוּ!

לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מֵאִתָּנוּ, שֶׁזּוֹהִי הַשִּׂנְאָה וְהַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה. בֹּאוּ נַשְׁלִים זֶה עִם זֶה ! וְרֵאשִׁית – עִם הַהוֹרִים, הַבַּעַל עִם הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהָאִשָּׁה עִם הוֹרֵי בַּעְלָהּ. וְכֵן לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּמִּשְׁפָּחָה, אֲשֶׁר זֶהוּ חָמֵץ שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ – הַשִּׂנְאָה בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן בַּבַּיִת לִרְאוֹת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, לַחֲדֹל מֵהַמְּרִיבוֹת, שֶׁאֵלּוּ גַּם-כֵּן הֲסָתוֹת פְּרוּעוֹת. כַּמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים מִתְגָּרְשִׁים עַל לֹא דָּבָר, רַק עַל הֲבָלִים וּסְרָק, וּמִי סוֹבֵל? הַיְלָדִים. וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ עַתָּה אֶת הֶחָמֵץ הַזֶּה: הַשִּׂנְאָה, הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן. כִּי אֵין עוֹד עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן יוֹתֵר מִמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי. וְלָכֵן, דַּיְקָא עַכְשָׁו לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אַחַת וּלְתָמִיד אֶת הַשִּׂנְאָה, הָעַצְבוּת, הַדִּכְדּוּךְ וְהַמְּרִירוּת, שֶׁזֶּה הֶחָמֵץ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה בְּלֵיל פֶּסַח לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁזֶּה הַשָּׁלוֹם, הָאַהֲבָה, הַשִּׂמְחָה, הָאֹשֶׁר; כִּי אֵין עוֹד אֹשֶׁר יוֹתֵר גָּדוֹל מֵאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר, הֲכִי שָׂמֵחַ, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בֵּין הַגּוֹיִים, וְאֵין לוֹ עֵסֶק עִמָּהֶם! עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב מֶה עָשׂוּ לָנוּ הַגּוֹיִים, וְאָסוּר לִשְׁכֹּחַ זֹאת כְּרֶגַע. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אָנוּ מְשֻׁנִּים מֵהָאֻמּוֹת, כֵּן, כֵּן! וְזוֹ עִקַּר גַּאֲוָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ שׁוֹנִים מִשְּׁאָר הָעַמִּים, עַם יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (מוֹעֵד קָטָן טז): מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְכֵן אוֹמְרִים (שְׁמוֹת רַבָּה לו, א): כָּל מַשְׁקִים מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל [אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין הָאֻמּוֹת]. וְזֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, וְאַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב אֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה, כִּי רוֹצִים לְבוֹלְלֵנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, אֲבָל הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, כִּי כְּבָר הִכְרִיז בִּלְעָם הָרָשָׁע וְאָמַר (בְּמִדְבַּר כג, ט) "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב"; עַם יִשְׂרָאֵל הֵם עַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין יְכוֹלִים לְעָרְבָם בֵּין גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

לָכֵן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בִּמְקוֹם לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם הַגּוֹיִים, אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא יַשְׁלִימוּ עִמָּנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט:): מֵאָז שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר-סִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵהָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל; הַגּוֹיִים אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי מַרְגִּישִׁים שֶׁזֶּה עַם קָדוֹשׁ, עַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּכְלִית בַּחַיִּים, עַם הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ, שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרֵי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י); בִּמְקוֹם לָרוּץ וּלְהִתְרוֹצֵץ וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם הַגּוֹיִים, שֶׁבְּמֵילָא לֹא יַעֲשׂוּ עִמָּנוּ שָׁלוֹם, אֶלָּא אָנוּ מְקָרְבִים אוֹתָם אֵלֵינוּ, שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, תַּחַת זֹאת עָלֵינוּ לְהִתְעַמֵּק וּלְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּדוּן זֶה אֶת זֶה לְכַף זְכוּת, שֶׁנַּחְדֹּל מֵהַשִּׂנְאָה הַפְּרוּעָה. וּבְמָקוֹם שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים שִׂנְאָה וַהֲסָתָה, תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַטֻּמְאָה. בְּמָקוֹם שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים רַק אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב): שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, יֵשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, זֶה מֵעַצְמוֹ – שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו מְרִירוּת, שֶׁהוּא רַוָּק אוֹ רַוָּקָה, אֵלּוּ אֵין לָהֶם יְלָדִים, אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים וְהַיְלָדִים חוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵלּוּ שַׁכּוּלִים, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, אֵלּוּ אֵין לָהֶם נַחַת מִילָדִים, אוֹ מְחֻסְּרֵי פַּרְנָסָה, חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן צְרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת. מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מָה עוֹבֵר עַל הָאָדָם?! רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם הַמְקַנְּאִים בְּזוּלָתָם, וְאֵינָם מְשַׁעֲרִים כְּלָל מָה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, אֵילוּ צָרוֹת וְיִסּוּרִים סוֹבְלִים?! וְלָכֵן לָמָּה לְקַנֵּא בַּזּוּלָת?! אֶלָּא צְרִיכִים לָדוּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת! וְזֹאת אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים לז): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"; הַיְנוּ עָלֵינוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָ'עוֹד מְעַט' טוֹב בְּכָל אֶחָד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבּוֹנֵן שֶׁכְּבָר אֵינוֹ רָשָׁע, וּכְבָר אֵינוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה. כִּי אֵיךְ מַחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה בְּנֵי-אָדָם? רַק עַל-יְדֵי לִמּוּד זְכוּת, וְלֹא לְחַטֵּט בְּחוֹבָתוֹ. עִם כָּל זֹאת אֵין מְלַמְּדִים זְכוּת עַל הַמֵּסִית. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת מְרִיבָה סִימָן פח): אֵין מְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַמֵּסִית; כִּי אַף שֶׁעַל כָּל עֲבֵרָה בָּעוֹלָם יֵשׁ לִמּוּד זְכוּת, וְאֶפְשָׁר לְהָגֵן עָלָיו אֲבָל אֶחָד שֶׁמֵּסִית וּמַדִּיחַ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין עָלָיו שׁוּם לִמּוּד זְכוּת. וּצְרִיכִים לָדַעַת שֶׁהוּא מֵעֵרֶב-רַב, כִּי אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לְהָהִין לְדַבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! אֵיךְ יָכוֹל לְהָעֵז לְדַבֵּר נֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נֶגֶד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל?!

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! דַּיְקָא עַתָּה, שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְהִכָּנֵס אֶל חַג הַפֶּסַח, חַג הַחַגִּים, חַג שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּרֵאשִׁית הַהַגָּדָה אָנוּ מַתְחִילִים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּמִצְרָיִם" – זֶה לֶחֶם הָעֹנִי שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם; עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם? אֶלָּא כְּבָר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שְׁמוֹת ב, יד): "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר"; – כִּי יֶשְׁנָן קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת בֵּינֵיהֶם, וְאָז שַׁיֶּכֶת גָּלוּת. וְאֶת זֹאת עָלֵינוּ לְתַקֵּן עַכְשָׁו. וְכֵיצַד? עַל-יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּמָה אָנוּ מַכְרִיזִים: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל" – כָּל מִי שֶׁרָעֵב – יָבֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" – כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ יָבוֹא לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ אֶת הַפֶּסַח. וְזוֹ הַזְּכוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה אָנוּ רוֹאִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. אֵיזוֹ צְדָקָה וָחֶסֶד עוֹשִׂים לִפְנֵי פֶּסַח – "קִמְחָא דְּפִסְחָא", מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין לְךָ מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים יְהוּדִים עוֹזְרִים זֶה לָזֶה". וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה, שֶׁאָנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְחַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֶאֱהֹב אֶת הַזּוּלָת. וְעִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל לֵיל הַפֶּסַח – הַחִנּוּךְ, לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים. וּבַעֲבוּר זֶה עוֹשִׂים כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהַיְלָדִים יִשְׁאֲלוּ: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת" וְכוּ', וּצְרִיכִים לַעֲנוֹת לָהֶם: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם", הַיְנוּ דִּבַּרְנוּ רַע זֶה עַל זֶה, וְעַתָּה חָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, "וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה". וְלָכֵן הָבָה וְנַחְדִּיר בִּילָדֵינוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, חִנּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה, לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁבֹּא יָבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס יְצִיאַת מִצְרַיִם

יְדַבֵּר מִמַּעֲלַת הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם מִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּבִפְרָטִיּוּת בְּחַג הַפֶּסַח, וְזֶה מַכְנִיס בּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּבְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעט)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי רַק כְּפִי הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן נְשָׁמוֹת הַבָּאוֹת מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, אֶל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה. וּמָה הַתַּכְלִית שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִכְנִיס אוֹתָנוּ – נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּעוֹלָם מְצֻמְצָם, עוֹלָם מָלֵא קְלִפּוֹת וְהַסְתָּרוֹת, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא 'עוֹלָם' – לְשׁוֹן 'הֶעֱלֵם'? אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לָגוּר בֵּינֵינוּ. וְאֵיךְ יָגוּר בֵּינֵינוּ? עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ, וּמְפַרְסְמִים אוֹתוֹ לְכֻלָּם, אֲשֶׁר יֵשׁ בַּעַל-הַבַּיִת בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, מֶה הָיָה כָּל הָרָצוֹן וְהַתִּקְוָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְהַגִּיעַ לְחֵרוּת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל. נְשָׁמָה כְּשֶׁבָּאָה לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, גַּם פֹּה הִיא נִכְנֶסֶת בְּמִצְרַיִם, בִּמְצָרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא נִמְצָא בְּמִצְרַיִם. כִּי הָעִקָּר – לַהֲפֹךְ אֶת זֶה הָעוֹלָם לְגַן-עֵדֶן. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיט), אֲשֶׁר אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה עוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא יֵשׁ – אוֹ עוֹלָם הַבָּא אוֹ גֵּיהִנּוֹם. אִם אָדָם זוֹכֶה וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ, וְחַי עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי מַרְגִּישׁ חַיֵּי גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם אָדָם מוֹצִיא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵחַיָּיו, אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אָז מִסְכֵּן, סוֹבֵל גֵּיהִנּוֹם. וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, הַמָּלֵא קְלִפּוֹת וְהַסְתָּרוֹת וְהַעֲלָמוֹת, שֶׁמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא מִצְרַיִם, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַמֵּצַר-יָם, מִצִּמְצוּם הַמֹּחִין.

לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּפֹעַל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתָם בְּכָל מִינֵי שִׁעְבּוּדִים, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה); וְכָךְ זָכוּ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. כֵּן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, תַּחַת עֹל הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים תַּחַת עֹל הָעֵרֶב-רַב, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' רעט.), שֶׁזּוֹהִי הַגָּלוּת הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ מְעֻרְבָּבִים כָּל מִינֵי אֻמּוֹת, שֶׁיָּצִיקוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְיִרְצוּ לַעֲקֹר מֵהֶם אֶת הָאֱמוּנָה, לִסְגֹּר לָהֶם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם אֱמוּנָה, יְשִׁיבוֹת שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם תּוֹרָה. שֶׁזּוֹ הַגָּלוּת הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר. עִם כָּל זֹאת אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהַחְדִּיר בָּנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְהוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל-הַבַּיִת, וְאַף שֶׁמֵּרֹב צָרוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, נִדְמֶה כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ אֵין כְּבָר שׁוּם דֶּרֶךְ לָצֵאת, לָזֹאת אָנוּ מְחֻיָּבִים לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעֲמָמִין. מִצְרַיִם הָיָה הַמָּקוֹם הַמְזֹהָם בְּיוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בַּגָּלוּת הַזּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הַדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַחְדִּירִים בָּנוּ אֱמוּנָה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁנַּרְגִּישׁ וּנְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז נוּכַל כֻּלָּנוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (עַיֵּן פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא, פִּסְיקָא יב, אוֹת כא): בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ נִכְנַסְתָּ עִמּוֹ בִּבְרִית; בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ יָצָא מִמִּצְרַיִם, וְלָכֵן מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּצְרִיכִים לְשַׁנֵּן וְלַחֲזֹר עַל זֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כִּי אִם לֹא נִזְכֹּר אֶת זֹאת, אָז יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַזֻּהֲמוֹת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, בְּמִשְׁכַּב זָכָר וּבְהַרְבָּעַת בְּהֵמָה, כָּל מִינֵי מַעֲשִׂים רָעִים וְתוֹעֵבוֹת מְגֻנּוֹת. וְזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ הַיּוֹם מֵהָעֵרֶב-רַב, שֶׁסּוֹבְלִים מֵהֶם מַה שֶּׁסּוֹבְלִים, כִּי הֵם עוֹקְרִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַעֲבִירִים עַל הַדָּת, וְעוֹקְרִים אֶת הַשַּׁבָּת, וּבוֹזִים לְכָל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְעָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל זֶה, וְלִזְכֹּר שֶׁאָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, זָכִינוּ לָצֵאת מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם", וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וְאָנוּ יוֹתֵר גְּבוֹהִים מִכָּל הָעַמִּים, וְאֵין לָנוּ מַה לִּלְמֹד מֵהֶם. אַדְּרַבָּה, אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּרָכָה: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי"; אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִבְדִּילָנוּ מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְבוֹלֵל אוֹתָנוּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְהוֹרִיד אוֹתָנוּ חֲזָרָה לְמִצְרַיִם, לַהֲבִיאֵנוּ לְקַטְנוּת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מַעֲשִׂים רָעִים, מַעֲשֵׂי מִצְרַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים, וַחֲשׁוּדִין בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לַמִּצְרִים תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה מַה שֶּׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּמֵאוֹת וַאֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדוּ בְּמַעֲשֵׂי הַמִּצְרִים, נַעֲשׂוּ עַל יָדָם כַּגְּרוּעִים שֶׁבָּאֻמּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ יְצִיאַת מִצְרַיִם; מֵחַד – לִזְכֹּר מִי אֲנַחְנוּ; אָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹפֵל בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּבְעַצְבוּת, כִּי עוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ תִּקְוָה וּמָנוֹס, וְלֹא יִרְאֶה אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה, וּמַר לוֹ מְאֹד, כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה פְּגַם הָאֱמוּנָה, אֲזַי מֹחוֹ מִתְעַקֵּם לְגַמְרֵי, וּמִתְבַּלְבֵּל, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם בַּבְּרִית, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לד), נִפְגֶּמֶת אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה, כִּי בְּרִית וֶאֱמוּנָה תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, כט): "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ"; אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא גִּלּוּי הָאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, מָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁנּוֹפְלִים וְנִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁמְּקַלְקֵל לָנוּ אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וּפוֹגֵם לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה. וְכֵיוָן שֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה, אֲזַי עוֹבְרִים עָלָיו כָּל מִינֵי מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. לָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וּצְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ הֵיכָן אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְסוֹבְלִים חֳלָאִים מָרִים, רַק בִּגְלַל נְפִילַת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְ'נֶאֱמָנוֹת', וָחֳלָאִים רָעִים וְ'נֶאֱמָנִים'", הַיְנוּ כָּל הַדִּינִים וְהָעֳנָשִׁים קָשִׁים בָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת פְּגַם הָאֱמוּנָה. שֶׁזֶּהוּ כְּתִיב: מַכּוֹת 'נֶאֱמָנוֹת', וָחֳלָאִים 'נֶאֱמָנִים', הַיְנוּ מִפְּאַת הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה. עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם תְּפִלָּה כְּלָל; כִּי הֱיוֹת שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה, עַל-יְדֵי-זֶה אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ לְפָנָיו, שֶׁאֵין לְךָ צַעַר וְסֵבֶל גְּדוֹלִים מִזֶּה. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), אֲשֶׁר עִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹאִים, שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, דִּכְאוֹנוֹת וְעַצְבוּת, הַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, הוּא נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְיוֹצֵא מֵהַגָּלוּת, וְאֶצְלוֹ יֵשׁ "יְצִיאַת מִצְרַיִם".

לָכֵן יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים, שֶׁיַּחְדִּירוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה וְעֵצוֹת, אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְהִתְחַזֵּק וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כִּי רַק הַצַּדִּיקִים מוֹרִידִים אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): יוֹסֵף הוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה לְמִצְרַיִם עִמּוֹ, אַף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מִמִּצְרַיִם, עִם כָּל זֹאת יוֹסֵף הַצַּדִּיק הֵאִיר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאוֹר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם צַדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁמְּאִירִים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. אַךְ זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶגֶד הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַדְּבֵקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַמְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם, וּלְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, וּמִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר רַע, הָעִקָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִתְרַחֲקוּ מֵהֶם. כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יוֹדֵעַ, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל יִתְקָרְבוּ לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְאִירִים תִּקְוָה בְּכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, שֶׁעֲדַיִן יְכוֹלָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֲפִלּוּ אָדָם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ, וְתָמִיד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הָאָדָם, וְזֶה עִקַּר "יְצִיאַת מִצְרַיִם", שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תָּמִיד הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. אֲבָל צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קכג), שֶׁהָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ – לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, צַדִּיקִים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְאָדָם – אֲפִלּוּ שֶׁחָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא, אִם יִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים, בִּזְכוּתָם יִזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁתִּהְיֶה גַּם אֶצְלוֹ "יְצִיאַת מִצְרַיִם". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): "לְעֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר" – בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם; בְּשָׁעָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, נִסִּים כָּאֵלּוּ, וּמוֹפְתִים עַד אֵין חֵקֶר, שֶׁבְּנֵי-אָדָם בְּעַצְמָם לֹא יָדְעוּ אֶת גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם. כְּמוֹ-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה נִסִּים עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֲבָל אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה לא.): לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ; אָדָם מִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֲבָל הוּא מְמֻרְמָר, יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת וּטְעָנוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עֲדַיִן חָסֵר לוֹ. וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁהוּא נִמְצָא עֲדַיִן בְּטֻמְאַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם. כִּי אִם אָדָם הָיָה מִתְבּוֹנֵן קְצָת מַה קּוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, הָיְתָה אֶצְלוֹ "יְצִיאַת מִצְרַיִם", הָיָה יוֹצֵא מֵהַמְּצָרִים שֶׁלּוֹ, מִזֻּהֲמַת הַמִּצְרִים, מֵהַכִּשּׁוּף וְהַטֻּמְאָה שֶׁל הַמִּצְרִים. מָה אָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם? הָעֵרֶב-רַב, שֶׁהֵם מְעֹרָבִים גַּם עִם טֻמְאַת מִצְרַיִם, עִם כְּשָׁפִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין סז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה; הָעֵרֶב-רַב רוֹצִים רַק לְהוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בַּר מִינָן, רוֹצִים לַעֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ אֵין שַׁבָּת, וּבֶאֱמֶת מְסַפְּרִים לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן יח), שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ בְּיָדָם מְגִלּוֹת מְגִלּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִים בָּהֶם מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת; עַם יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ קָשֶׁה מְאֹד כָּל הַשָּׁבוּעַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת הָיוּ לָהֶם מְגִלּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמֵהַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבָהֶם הֶחֱיוּ אֶת עַצְמָם. וְזֶה הָיָה עוֹד קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, וְנַתְחִיל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה, וְנַתְחִיל לְהִתְעַלּוֹת בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי, וְנַגִּיעַ לְגִלּוּי רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְנַתְחִיל לְהָבִין מַה זֶּה יְהוּדִי שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מְקַיֵּם מִצְווֹת, מְחַנֵּךְ יְלָדָיו בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה, אֲשֶׁר אֵיזֶה נַחַת יֵשׁ לְהוֹרִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם מִתְחַנְּכִים בְּחִנּוּךְ טָהוֹר, וְאוֹי לְאָדָם שֶׁיְּלָדָיו אֵינָם מְקַבְּלִים חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, חִנּוּךְ שֶׁל אֱמוּנָה. רְאוּ מָה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי?! בֹּאוּ נִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ תּוֹרָנִי עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, לְבֵין אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ כַּפְרָנִי מְקֻלְקָל. אֲבָל הַמְּצִיאוּת אֵין לְהַכְחִישָׁהּ, מִי שֶׁמְּקַבֵּל חִנּוּךְ כַּפְרָנִי, אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהִי "יְצִיאַת מִצְרַיִם", קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִי הֵם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר?! מִי הֵם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב?! מִי הֵם הַשְּׁבָטִים, הַנְּבִיאִים, הַתַּנָּאִים וְהָאַמּוֹרָאִים, חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת וְכוּ'; אֲבָל סַכִּינִים, אַלִּימוּת, סַמִּים וּגְנֵבוֹת, זֶה הֵם יוֹדְעִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְאֶת זֶה הֶחְדִּירוּ בָּהֶם הָעֵרֶב-רַב, שֶׁלָּקְחוּ לְעַצְמָם מְשִׂימָה – לְהַעֲבִיר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! "יְצִיאַת מִצְרַיִם" שַׁיֶּכֶת גַּם עַכְשָׁו, עָלֵינוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת יְלָדֵינוּ, וּבִפְרָט בְּלֵיל פֶּסַח, אָז הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַהוֹרִים: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת", שֶׁזֶּה עִקַּר הַמִּצְוָה, שֶׁהַיְלָדִים יִשְׁאֲלוּ: "מַה נִּשְׁתַּנָּה לַיְלָה שֶׁל פֶּסַח מִכָּל הַשָּׁנָה, מַדּוּעַ אוֹכְלִים עַכְשָׁו מַצָּה, וּבְכָל לֵילוֹת הַשָּׁנָה אוֹכְלִים חָמֵץ?!" וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְחַנְּכָם וְלַעֲנוֹת לָהֶם: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה", שֶׁזֶּה עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעָלֵינוּ לְחַנֵּךְ יְלָדֵינוּ, שֶׁאֵינֶנּוּ כְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאָנוּ בְּדֵלִים מֵהֶם, עַם יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם לֹא הִתְבּוֹלְלוּ בֵּין הָאֻמּוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לו, סִימָן א'): כָּל הַמַּשְׁקִים מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְעָרְבִים בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם; אַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב רוֹצִים לְעָרֵב אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם, תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! וְיַכְרִיזוּ קֳבָל עַם וְעֵדָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים רַק בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! יֵשׁ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אָנוּ כְּפוּפִים רַק לְחֻקּוֹתֶיהָ, אָנוּ נִשְׁמָעִים רַק לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אָנוּ מְחֻיָּבִים לָתֵת אֶת הַכָּבוֹד לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה, לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם נַחְקֹק דָּבָר זֶה הֵיטֵב בְּדַעְתֵּנוּ, נִזְכֶּה גַּם עַכְשָׁו לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם".

לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הָבָה נִתְחַזֵּק עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵינֶנּוּ שָׂמִים עַל לֵב, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת, הֵם רַק מֵחֲמַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַלְחִיץ אוֹתָנוּ, שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לִ'יצִיאַת מִצְרַיִם'. אָנוּ נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם בְּמִצְרַיִם – בְּמֵצַר-יָם, הַמֹּחַ צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה נִקְרָא 'יַם סוּף', יָם שֶׁל אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה צָרִיךְ לְהִקָּרַע לָנוּ, לְהִפָּתַח לָנוּ. לָכֵן כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, זָכוּ לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף, וְהַיָּם נִקְרַע לִשְׁנַיִם. שֶׁאָז גַּם בְּרוּחָנִיּוּת נִתְגַּלָּה אוֹר אֵין סוֹף. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן מִדְרַשׁ תְּהִלִּים, מִזְמוֹר ח'): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה; כִּי הָיָה גִּלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁהַתִּינוֹקוֹת שָׁרוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָמְרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". הֶרְאוּ לְאַבָּא וּלְאִמָּא: הִנֵּה ה'. וּלְכָל זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּעֵת 'יְצִיאַת מִצְרַיִם', אֲשֶׁר מִתְעוֹרֶרֶת שׁוּב אוֹתָהּ הֶאָרָה וְאוֹתָם הַנִּסִּים שֶׁאֵרְעוּ בְּמִצְרַיִם. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה טו, סִימָן יז): כָּל הַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ-כֵן יַעֲשֶׂה בֶּאֶדוֹם לֶעָתִיד לָבוֹא. מַלְכוּת אֱדוֹם הִיא מַלְכוּת עֵשָׂו, הַנַּצְרוּת שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם הָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת וְכָל הֶבְלֵיהֶם, וּמְמַלְּאִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. וְעָלֵינוּ עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי – לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּזֶה דַּיְקָא מַכְנִיעִים אֶת הָעֲמָלֵק. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; עֲמָלֵק זֶה אֱדוֹם שֶׁמַּכְנִיסִים סְפֵקוֹת בָּאָדָם: "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז); כָּל הַצָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵחַיֵּינוּ. כִּי אִם הָיִינוּ יוֹדְעִים, שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, הָיִינוּ מִזְּמַן נִגְאָלִים. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ, רֶמֶז תקיט): אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה; לָכֵן עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיס אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ. כִּי כָּל הַצָּרוֹת הֵן רַק מִפְּנֵי שֶׁהוֹצֵאנוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מֵהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, יח): "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים", בָּרֶגַע שֶׁאָדָם עוֹקֵר עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא סוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, שֶׁזּוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם.

וְלָכֵן אִם אָנוּ רוֹצִים לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ, וְלִרְאוֹת סוֹף וְקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וְרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וּבִזְכוּת מָה זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהִגָּאֵל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לב, סִימָן ה'): בִּשְׁבִיל ד' דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם – שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן-הָרַע, וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶן אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בְּעֶרְוָה; אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם" גַּם עַכְשָׁו, עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לֹא לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמֵנוּ. מָה אָנוּ רוֹאִים? הָעֵרֶב-רַב הִכְנִיסוּ בָּנוּ טִפְּשׁוּת, נוֹתְנִים לַיְלָדִים שֵׁמוֹת 'מְצוּצִים מֵהָאֶצְבַּע', שֵׁמוֹת בְּדוּיִים: טַל, אִילָן, שַׁחַר, גְּדִי, סֶלַע וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹאֲלִים: לָמָּה הַיְלָדִים סוֹבְלִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סֵבֶל?! אֵילוּ שֵׁמוֹת נְתַתֶּם לָהֶם?! נַעֲשׂוּ נְאוֹרִים?! בִּמְקוֹם לָתֵת שְׁמוֹת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שֵׁמוֹת שֶׁל שִׁבְטֵי יָ"הּ, נוֹתְנִים לָהֶם שֵׁמוֹת בְּדוּיִים, שֶׁרַק בַּעֲבוּר זֶה הַיְלָדִים סוֹבְלִים סֵבֶל קָשֶׁה כָּל-כָּךְ. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד אֵיךְ לִקְרֹא לַיְלָדִים – רַק בְּשֵׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים.

וְכֵן שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה לְשׁוֹן-הַקֹּדֶשׁ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יט), מַה זֶּה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ? שֶׁאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, אֵינוֹ מְקַלֵּל, אֵינוֹ מְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, אָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת לֹא לְשַׁנּוֹת לְשׁוֹנוֹ, לֹא לְנַבְּלָהּ, אָז יִזְכֶּה גַּם-כֵּן לָצֵאת מִמִּצְרַיִם. וְכֵן לְהִזָּהֵר מִלָּשׁוֹן-הָרַע, שֶׁזֶּה הֶעָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): קָשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; מַה זֶּה לָשׁוֹן הָרַע? זוֹ הַגָּלוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַזּוּלָת, בִּמְקוֹם לְהָאִיר אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּמְקוֹם לְאַחֵד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, בִּמְקוֹם לְחַזְּקָם וּלְשַׁמְּחָם, מְדַבְּרִים רַע עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵלּוּ הַהֲסָתוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב וּשְׁלוּחָיו; כִּי לַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יֵשׁ שְׁלִיחִים בְּכָל עִיר וְעִיר, בְּכָל מוֹשָׁב וּמוֹשָׁב, בְּכָל כְּפָר וּכְפָר, בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, עִקַּר כֹּחוֹ: 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל'; הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הוּא הַטֻּמְאָה הֲכִי קָשָׁה, כִּי מֵסִית וּמַדִּיחַ נֶגֶד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. רוֹאִים בְּמוֹשָׁבָה קְטַנָּה, בַּעֲיָרָה נִדַּחַת, עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וּמֵסִית וּמַדִּיחַ אֶת תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, בִּמְדִינָה שְׁלֵמָה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מֵסִית וּמַדִּיחַ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, שֶׁזּוֹהִי הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, הַשִּׂנְאַת חִנָּם שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, וּבְמִצְרַיִם זֶה לֹא הָיָה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אַחְדוּת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהִרְגִּישׁוּ אֱלֹקוּת, עַד שֶׁכֻּלָּם הִתְחִילוּ לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה. וְזֹאת עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת גַּם עַכְשָׁו, לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּינֵינוּ. וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? רַק עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְאַחֵד יַחַד תַּחַת דִּגְלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, תַּחַת חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, לְכַבְּדָם לְיַקְּרָם, לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁהֵם הַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים, הַמּוֹסְרִים נַפְשָׁם לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, לְהַכְנִיס אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לַחֲשֹׁשׁ מֵהָעֵרֶב-רַב. אָנוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וּבְלִי הַתּוֹרָה אֵינֶנּוּ עַם כְּלָל.

וְכֵן יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַל-יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה. אוֹי לָנוּ שֶׁכָּךְ עָלְתָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁקָּשֶׁה לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, הֵבִיאוּ מִבַּחוּץ גּוֹיִים וְגוֹיוֹת לְבוֹלְלָם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוֹלְכִים פְּרוּצוֹת בְּעֶרְוָה, כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹשְׁבִים שֶׁיּוּכְלוּ לְעָרֵב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים, אֲבָל כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מוֹעֵד קָטָן טז): מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם; אָנוּ עַם יָחִיד, עַם מְשֻׁבָּח, עַם מְפֹאָר, עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם"; וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו לִיצִיאַת מִצְרַיִם. הִנֵּה אָנוּ נִכְנָסִים עַכְשָׁו לִתְקוּפָה חֲדָשָׁה, שֶׁבָּהּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, הַמַּחֲזִירִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹהֶם יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי עַתָּה הוּא הַזְּמַן, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹעֵל שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הוּא מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ, וְרוֹצֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאֶה אוֹתוֹ, שֶׁנְּדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְנִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר בֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכֻלָּנוּ נִזְכֶּה לַעֲלוֹת אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְהַקְרִיב שָׁם קָרְבַּן הַפֶּסַח, וְנִתְאַחֵד יַחַד כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח

בּוֹ תְּבֹאַר מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִשְׂמֹחַ בֶּחָג הַפֶּסַח, וּמִמַּעֲלַת הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם הֶאָרַת יְצִיאַת מִצְרַיִם.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אִם אָדָם הָיָה שָׂמֵחַ כָּל יְמֵי חַג הַפֶּסַח, הָיָה נִצֹּל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְהָיָה בֶּאֱמֶת נִגְאָל כָּל הַשָּׁנָה מֵהַגָּלוּת שֶׁעוֹבֶרֶת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בְּפֶסַח, הִיא שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ מִכָּל רַע שֶׁבָּעוֹלָם.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפ)

א.

חַג הַפֶּסַח הוּא חַג הַחֵרוּת

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁהִנֵּה חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, נִכְנָס וּבָא אֵלֵינוּ. כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, סָבַלְנוּ גָּלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. וּמֶה הָיְתָה הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם? אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַמֹּחִין הָיוּ בְּגָלוּת. מִצְרַיִם – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין נִקְרָאִים יָם – יָם הַחָכְמָה, כִּי עִם הַמֹּחִין יְכוֹלִים לַעֲלוֹת עַד הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, וְלִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וּלְהֵפֶךְ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּשֶׁהַמֹּחִין בְּקַטְנוּת, שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם מְצָרִים – זוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, אֲזַי הַמֹּחִין הָיוּ בְּמֵצַר-יָם. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה טז, סִימָן ד') כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. מַה מֵּצֵר לִיהוּדִי? מַה נִּקְרֵאת צָרָה? אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז') עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת נה.): אֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, מָתַי נִקְרָאִים יִסּוּרִים? כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עֲווֹנוֹת, כִּי אִם אֵין לָאָדָם עֲווֹנוֹת, לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים. כִּי בְּפֵרוּשׁ מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם דַּעַת וָשֵׂכֶל, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לְהַפִּיל אוֹתוֹ, הוּא חַי בְּחֵרוּת, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ו, ב): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת לב, טז): חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; בָּרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עַל הָאָדָם יֵשׁ בָּזֶה הַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמַנְהִיג. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַדְבִּיק אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל זֶה, הוּא זוֹכֶה לָצֵאת לְחֵרוּת; וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רן), כִּי כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, אֵינָם אֶלָּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם הַשֵּׁם מְבֹרָךְ (אִיּוֹב א, כא); אִם אָדָם מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אָז לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ שׁוּם צַעַר וּמְרִירוּת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ מַחֲלָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לוֹ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר וְהַמַּכּוֹת: כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ, כּוֹאֵב לוֹ הַגּוּף, הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיָּחוּשׁ אֶת הַכְּאֵב. עִם כָּל זֹאת, אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, בְּנָקֵל לוֹ לְקַבֵּל אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו. וְלָמָּה אָדָם מַרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים? מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּגָלוּת, כִּי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּגָלוּת; כִּי אֵינוֹ שָׂם לֵב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יֵשׁ פֹּה אֵיזֶה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וּבִשְׁבִיל זֶה סוֹבֵל אֶת כָּל הַסֵּבֶל וְהַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה. לָזֹאת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכִים לְהִכָּנֵס אֶל חַג הַפֶּסַח, אֲזַי אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְחַג הַחֵרוּת; כִּי בְּמִצְרַיִם עַם יִשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד בֹּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ד, כה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; עַד מָתַי תִּהְיוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה?! עַד מָתַי תִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים אֶל הַגּוֹיִים מְטֻנָּפִים כָּאֵלּוּ?! כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; עוֹד לֹא הָיְתָה אֻמָּה נִבְזִית וּשְׁפָלָה כְּמוֹ מִצְרַיִם, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ שֶׁל הַמִּצְרִים, לִרְאוֹת אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁלָּהֶם, אֶת הַנִּאוּף שֶׁלָּהֶם, אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה – כְּשֶׁהַמֹּחַ מְצֻמְצָם, וְנִמְשָׁךְ רַק אַחַר הַדֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים. זוֹ גָּלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְאֵין עוֹד גָּלוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ – שֶׁאָדָם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתּוֹ – דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כְּבָר הוּא נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מִמֵּצַר-יָם, מִגָּלוּת הַמֹּחִין, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים חַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ נֵלֵךְ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה. לָזֹאת, אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דִּבְרֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַדְּבֵקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה עוֹמְדִים נֶגְדָּם רִשְׁעֵי הָעֵרֶב-רַב, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, לח): "וְגַם עֵרֶב-רַב עָלָה אִתָּם"; בְּמִצְרַיִם הַגָּלוּת הָיְתָה שֶׁל נִאוּף וְזִמָּה, וְכָל מִינֵי שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם הָיָה בְּפֻמְבִּי, וְהָיָה קָשֶׁה אֲפִלּוּ לַחֲצוֹת אֶת הָרְחוֹב, כִּי הָיוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַזֶּבֶל וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל הַמִּצְרִים, וְהָיְתָה כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת וּשְׁאָר מִינֵי הֲבָלִים, שֶׁתָּלוּ הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לְהִזְדַּכֵּךְ בַּכּוּר הִתּוּךְ הַזֶּה, וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַק יַתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ, וְתֵכֶף-וּמִיָּד עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהִתְחִילוּ לְהִתְכּוֹנֵן לָצֵאת מִמִּצְרַיִם; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, עַד שֶׁכָּל אֶחָד הִתְחִיל לַחֲשֹׁב: עַד מָתַי אֶהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְתַאֲווֹתַי הָרָעוֹת?! עַד מָתַי אֶהְיֶה מָלֵא מִדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת?! עַד מָתַי אֶהְיֶה שָׁקוּעַ בְּדִמְיוֹנוֹת וּבִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת?! וּבָרֶגַע שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כָּתוּב: וְגַם עֵרֶב-רַב עָלָה אִתָּם, שֶׁהִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי גּוֹיִים, שֶׁהִתְחַזּוּ כִּיהוּדִים, וְעָלוּ עִמָּהֶם, וּמֵהֶם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִי עָשָׂה אֶת הָעֵגֶל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק ב' מה:): הָעֵרֶב-רַב. שֶׁהֵם הִסְתַּכְּלוּ בְּעַיִן רָעָה, שֶׁהִנֵּה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֵלֶק הַשְּׁכִינָה, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים לַחֲזֹר וּלְהִדַּבֵּק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-כֵּן עָשׂוּ כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר וּלְהוֹרִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל מִצְרַיִם, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וְעָלָה עַל הַר סִינַי, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עִם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מַכּוֹת כד.), שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם, וְשָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּנֶגֶד הַשָּׁסָ"ה גִּידִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם; הַיְנוּ כָּל יְהוּדִי קָשׁוּר אֶל הַתּוֹרָה, כִּי גּוּף הָאָדָם כָּלוּל מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים כְּנֶגֶד רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְכָל מִצְוָה וּמִצְוַת- עֲשֵׂה שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לְקַיֵּם, הוּא מְקַשֵּׁר אֶת הָאֵיבָר הַזֶּה אֶל אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר זִיו וְחִיּוּת הַבּוֹרֵא. וְכֵן יֵשׁ לוֹ שָׁסָ"ה גִּידִים כְּנֶגֶד שָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, וְעַל-יְדֵי כָּל שְׁמִירָה וּשְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ לֹא לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַגִּיד שֶׁשַּׁיָּךְ לַלָּאו הַזֶּה שֶׁנִּשְׁמָר מִמֶּנּוּ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – הֵן עַל עַצְמוֹ וְהֵן עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן נָתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כֹּחוֹת לַטֻּמְאָה, לְזֻהֲמַת הָעֵרֶב-רַב, שֶׁיָּרוּצוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל, וְיֵשְׁבוּ בֵּינֵיהֶם, וּבְכָל פַּעַם בְּפַעַם אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב מִתְעוֹרְרִים, לְהוֹרִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁאוֹלָה, אֶל גָּלוּת מִצְרַיִם – מֵצַר-יָם, שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה מְצֻמְצָם, וְלֹא יִזְכְּרוּ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' קצד.), שֶׁיּוֹנוּס וְיוֹמְבְּרוּס שֶׁהָיוּ בְּנֵי בִּלְעָם, הֵם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, כִּי הֵם הָיוּ זֶה לְעֻמַּת זֶה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי נוֹרָא מְאֹד, שֶׁכָּל אֶחָד יִסְתַּכֵּל רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד יִפְתַּח פִּיו וִידַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אֲזַי מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע עִם שְׁנֵי בָּנָיו, הֵם אֲשֶׁר עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּמַה שֶּׁהָיָה אָז, זֶה נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר; כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, הוּא נִמְצָא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּצִמְצוּם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים צַעַר וּמַכְאוֹבִים, יִסּוּרִים וְדִמְיוֹנוֹת, אֲשֶׁר הֵם הוֹרְסִים אֶת הָאָדָם, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כה), שֶׁהַדִּמְיוֹן שֶׁל הָאָדָם הוֹרֵג אוֹתוֹ; וְכָל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הָאָדָם זֶה רַק הַדִּמְיוֹן. רֹב רֻבָּן שֶׁל הַצָּרוֹת שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים, הֵן רַק מֵחֲמַת הַדִּמְיוֹן; שֶׁנִּדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הַהוּא בְּרֹגֶז עָלַי, נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הַהוּא עָשָׂה לִי רַע, וּמִמֵּילָא אֲנִי מַתְחִיל לִהְיוֹת בְּכַעַס וּבִרְצִיחָה, וּבוֹנֶה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֵיךְ לְהִתְנַקֵּם בּוֹ, וְרוֹקֵם כָּל מִינֵי נְקָמוֹת, וּמִדִּמְיוֹן לְדִמְיוֹן נִבְנֶה דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל. וְזוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת. וְרָבִים וּמִתְקוֹטְטִים וּמְדַבְּרִים רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ מִצְטַמְצֵם, שֶׁזֶּה פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. כִּי פַּרְעֹה אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, [מֶלֶךְ] מִצְרַיִם שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, עַל-יְדֵי הַפֶּה-רַע שֶׁל הָאָדָם, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא בְּגָלוּת מִצְרַיִם. הַמֹּחִין שֶׁל הָאָדָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מְצֻמְצָמִים לְגַמְרֵי, מְלֵאֵי דִּמְיוֹנוֹת, שׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, וּמִזֶּה סוֹבֵל אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מְגַלֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עַל הָאָדָם זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְאִם אָדָם זוֹכֶה לִבְרֹחַ רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, אֶלָּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. וְזֹאת אָנוּ חוֹגְגִים בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁנִּפְתַּח לָנוּ הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְתַּח לָנוּ הַפֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי לִפְנֵי-כֵן אָדָם הָיָה אִלֵּם, בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בְּדִמְיוֹנוֹת וּבִפְחָדִים, פָּחַדְנוּ מִכָּל מִצְרִי שֶׁהִצְלִיף בָּנוּ מַכּוֹת, וְהִתְבַּלְבַּלְנוּ מִכָּל מִינֵי זִמָּה וְנִאוּף וּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה שֶׁמִּלְּאוּ בָּרְחוֹבוֹת, הִתְבַּלְבַּלְנוּ מֵהַדֵּעוֹת רָעוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְאָמַרְנוּ: הֲרֵי בְּפֵרוּשׁ הָאֶפִּיקֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים כּוֹתְבִים כָּךְ וְכָךְ,, וְזֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת אֱמֶת, כִּי כָּךְ כָּתוּב בְּעִתּוֹנֵיהֶם וְכוּ'; וּבָרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בָּא וְגִלָּה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּת יִתְבָּרַךְ, הַחִלּוֹנוּ לִרְאוֹת, שֶׁהַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת, וְנוֹכַחְנוּ בַּעֲלִיל, אֲשֶׁר אֶת מִי אָנוּ מַחֲלִיפִים בְּמִי?! עֵגֶל – עָלָיו אָנוּ אוֹמְרִים: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל?!" הֵיכָן הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ?! אַיֵּה הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ?! וְזֶה קוֹרֶה מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּמֵאָז שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים מִכָּל הָעֵרֶב-רַב הָאֵלּוּ, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לָהֶם שֵׁם אַחֵר, אֲבָל הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם, שֶׁכֻּלָּם מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, כּוֹפְרִים בָּעִקָּר, וּבוֹזִים לְכָל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. אַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הַמְגַלִּים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שְׁמוֹ חַכְמֵי הַתּוֹרָה הַמְלַמְּדִים תּוֹרָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נֶגְדָּם קָמִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, וּמְדַבְּרִים פָּתוּחַ נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְזוֹ הַבְּחִירָה שֶׁמָּסְרוּ לָאָדָם; מִצַּד אֶחָד – יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, לְדַמְיֵן כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ זֶה רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתוֹ, וְזֶה חוֹתֵר תַּחְתָּיו, אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְנִכְנֶסֶת בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וּמִצַּד שֵׁנִי – יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּחִינַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְגַלֶּה לוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, עַד שֶׁיִּתְעַנֵּג בְּנֹעַם זִיו עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּכָּנֵס בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיַשְׂכִּיל בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה שׁוּם דָּבָר – רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה; כִּי עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא חַג הַחֵרוּת, וְזֶה מַה שֶּׁמְּחַכֶּה לָנוּ – אוֹ שֶׁנִּמָּשֵׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶל הָעֵרֶב-רַב הַמִּתְפַּשְּׁטִים הַיּוֹם בְּכָל אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמְמַלְּאִים אֶת הָאָרֶץ עִם זִמָּה וְנִאוּף מֵהַסּוּג הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּמִתְלוֹצְצִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, מִתְלוֹצְצִים מֵהַמִּצְווֹת, וְזֶהוּ נִסָּיוֹן קָשֶׁה בִּמְאֹד מְאֹד; כִּי אָדָם חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ עָזַב אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ, וּמָסַר אֶת עוֹלָמוֹ לִרְשָׁעִים אֲרוּרִים, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עִם יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם. לֹא-כֵן אִם אָדָם זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה לוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז תֵּכֶף-וּמִיָּד רוֹאֶה, שֶׁהַכֹּל דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, וּמֵבִין, אֲשֶׁר עַד מָתַי אֲנַחְנוּ נִהְיֶה בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, וְנִתְפַּעֵל מִכָּל פִּרְחָח, וּמִכָּל זָב וּמְצֹרָע, וּמִכָּל טָמֵא לְנֶפֶשׁ, וְנִצְטָרֵךְ לְצַיְּתוֹ?! אֵין לְעַם יִשְׂרָאֵל – רַק הַתּוֹרָה! עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה נִכְנָס חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עֲלֵיכֶם לְקַבֵּל עַל עַצְמְכֶם מֵעַכְשָׁו לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁמְּגַלֶּה וּמְפַרְסֵם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהִתְקָרֵב אֶל חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר רַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יִתְרַחֵב לָכֶם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְתִזְכּוּ לִרְאוֹת וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהַכֹּל אֱלֹקוּת, וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל.

ב.

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַזְכִּיר בְּכָל יוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, לֹא פַּעַם אַחַת יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְהוּדִי צָרִיךְ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם שֶׁלּוֹ, מֵהַמֵּצַר-יָם שֶׁלּוֹ, מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְלָבוֹא אֶל גַּדְלוּת הַמֹּחִין. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'): חָמֵץ זֶה חִמּוּץ הַמֹּחַ; בָּזֶה שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְהַרְהֵר אַחֲרֵי דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, זֶה נִקְרָא חָמֵץ; אִם נִכְנָס בָּאָדָם אֵיזֶה סְפֵק סְפֵקָא נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ – זֶה חָמֵץ. לְהֵפֶךְ – כְּשֶׁיְּהוּדִי מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו שׁוּם נִמְצָא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; מַכָּה קְטַנָּה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, לֹא הָיְתָה אֵיזֶה מִקְרֶה אוֹ אֵיזֶה טֶבַע, שֶׁלֹּא שָׂם לֵב וְקִבֵּל מַכָּה מִכִּסֵּא אוֹ מֵאָרוֹן וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. כָּל דָּבָר פָּעוּט שֶׁנֶאֱרָע עִם הָאָדָם, יֵשׁ בָּזֶה חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק. אִם אָדָם הָיָה שָׂם לֵב לָזֶה, תֵּכֶף-וּמִיָּד כָּל חַיָּיו הָיוּ חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. וְדָבָר זֶה מְחֻיָּב כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם עָלָיו לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. מָתַי אֲנַחְנוּ בְּמִצְרַיִם? מָתַי אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת? כְּשֶׁאֵין לָנוּ אֱמוּנָה, בַּר מִינָן, וְזֶה נִקְרָא חָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחַ, הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ מְעֻקָּם וּמְבֻלְבָּל, מְפַחֲדִים מִכָּל פִּרְחָח שֶׁהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים. אַךְ לָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְעַל זֶה אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ. אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲבִיר אוֹתָנוּ עַל הַדָּת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. עַם יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים לָלֶכֶת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לֹא לְחַלֵּל שַׁבָּת; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְעַם יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה שַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה, וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם (פֶּרֶק ל', מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה טו) – דִּינוֹ כְּגוֹי; כִּי שַׁבָּת הִיא הָאוֹת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "אוֹת הִיא לְעֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: צִיצִית, תְּפִלִּין, מְזוּזָה, כַּשְׁרוּת, טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה; עַם יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשָׁם עַל-כָּךְ. אֲנַחְנוּ לֹא נִפָּרֵד מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! לֹא נִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן! זֶה נִקְרָא 'מַצָּה' – שֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה – מֵיכְלָא שֶׁל אֱמוּנָה, מֵיכְלָא דִּרְפוּאָה. לָכֵן בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, נֶאֱסַר עָלֵינוּ לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְנִצְטַוִּינוּ לֶאֱכֹל מַצָּה; כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, לֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, כִּי אִם הָיִינוּ נִשְׁאָרִים שָׁם עוֹד דַּקָּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מֶה הָיָה נַעֲשֶׂה אִתָּנוּ?! וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָמַל עָלֵינוּ, וּבְתוֹךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת – גָּלוּת מִצְרַיִם, שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה לָנוּ זְמַן לְהִתְמַהְמֵהַּ שָׁם רֶגַע אֶחָד, וְיָצָאנוּ בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מַצָּה, עַל שֵׁם הַנֵּס שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה אִתָּנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְדָּרֵז לָצֵאת מֵהַמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְנִכָּנֵס בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְיוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה שַׁעַר הַנּוּ"ן, שֶׁזּוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, שֶׁכָּל יְהוּדִי יֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, וְאֵין לוֹ לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, מִשּׁוּם מַעֲלִים וּמַסְתִּיר אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הַכֹּל אֲחִיזַת עֵינַיִם; יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ, יְהוּדִי צָרִיךְ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם, שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא לח:): "בִּמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ" – אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; מָה אָנוּ רוֹאִים? בְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל מִמִּתְחָרִים, יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַפּוֹתְחִים חֲנוּת, בְּדִיּוּק מוּל חֲנוּתוֹ, וְלוֹקְחִים לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹנִים, וְהוּא נִשְׁבָּר, עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה אֵיזֶה טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְנִכְנָס בְּדִכָּאוֹן וּבִמְרִירוּת, אוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמַּלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת בְּמַלְכֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, יֶשְׁנָן מִלְחָמוֹת בֵּין מְדִינוֹת לִמְדִינוֹת, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, זֶה יוֹתֵר חָזָק – לָכֵן מִתְגַּבֵּר, זֶה יוֹתֵר חַלָּשׁ – לָכֵן נִכְשָׁל, בָּאִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּמְגַלִּים לָנוּ, שֶׁאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ; אֵין יְכוֹלִים לָקַחַת מִמְּךָ כְּלוּם, וְאִם לוֹקְחִים מִמְּךָ, סִימָן שֶׁאֵין זֶה שֶׁלְּךָ; אֲשֶׁר כָּל זֶה בִּכְלַל אֲכִילַת מַצָּה, מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ כָּל יוֹם וָיוֹם, וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, וּשְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת הֶחָג. כִּי אָז הִיא הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, כִּי אָנוּ אוֹכְלִים רַק מַצָּה, וְאֵין חָמֵץ בְּבֵיתֵנוּ, אֵיזֶה נֹעַם וְשִׂמְחָה הִיא זוֹ?! וּמַה זֶּה מְסַמֵּל? שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִין רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָנוּ דָּבָר בְּלִי הַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ, אֲזַי עוֹבֵר עַל הַכֹּל. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בְּכָל יוֹם וָיוֹם עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ עוֹבְרִים אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם; עוֹבְרִים אֶת הַכְּבִישׁ וַעֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת הַנִּאוּף וְהַזֻּהֲמָה וְהַתּוֹעֵבָה שֶׁמְּצוּיִים בָּרְחוֹב, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עָלֵינוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר יֵצֶר הָרָע שֶׁל נִאוּף, אֶלָּא לְהִסְתַּכֵּל עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל רַק לְנַסּוֹתֵנוּ וְלִרְאוֹת – אֶל מִי נִסְתַּכֵּל וְאֶל מִי נִפְנֶה?! וְכֵן יֵשׁ לָנוּ נִסָּיוֹן בְּכָל יוֹם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסִים הַמְדַבְּרִים נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד הַתּוֹרָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינֶנּוּ מַטִּים אֹזֶן קַשֶּׁבֶת אֲלֵיהֶם, אֶלָּא שׁוֹמְעִים רַק בְּקוֹל הַתּוֹרָה, מְצַיְּתִים רַק לְקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁהַכְּלָבִים נוֹבְחִים נֶגֶד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד חַכְמֵי הַתּוֹרָה, נֶגֶד צַדִּיקֵי הַדּוֹר, אֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכֶּלֶב נוֹבֵחַ וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: תַּמְשִׁיךְ לִנְבֹּחַ, כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים לְכָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים, הַלֵּיצָנִים וּפוֹחֲזִים: הַמְשִׁיכוּ לִנְבֹּחַ, בְּמֵילָא אֵינֶנּוּ מְבִינִים שְׂפַתְכֶם; זוֹהִי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לָצֵאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִמֵּצַר-יָם, וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְדַבֵּר אֵלָיו, וְכָל צְרָכֵינוּ לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה נִכְנָס חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בֶּחָג הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁאֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, בָּזֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ עִם הַמִּצְווֹת, בָּזֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה מַרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ, וּמִמֵּילָא הוּא יוֹצֵא מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ וְנַתְחִיל מֵהַיּוֹם לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג בְּזִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.

ג.

תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כֻּלָּם רָקְדוּ וְשָׁרוּ, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָנוּ, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְעָבַרְנוּ דֶּרֶךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת", שָׁרוּ שִׁירָה לַהֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ לָנוּ קְרִיעַת יַם סוּף, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם קָשִׁים לָאָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף: א. קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאָז הָיוּ קִטְרוּגִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ הַמַּלְאָכִים: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה אָז קָשֶׁה מְאֹד מֵחֲמַת הַקִּטְרוּגִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִקְרַע אֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל כָּל אָדָם וְאָדָם יֵשׁ קִטְרוּגִים, אִם מַגִּיעָה לוֹ פַּרְנָסָה אִם לָאו, שֶׁזֶּה כְּלַל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל בְּנֵי-אָדָם נְטוּלֵי פַּרְנָסָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יד): אִם הָיוּ שָׂמִים אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים בְּכַף וּמֹאזְנַיִם אַחַת, וְהָעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים. עַד כְּדֵי כָּךְ קָשֶׁה לְאָדָם לִסְבֹּל עֲנִיּוּת. וְאָנוּ עֵדִים שֶׁיֶּשְׁנָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים הַסּוֹבְלִים מֵעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, אֵין לָהֶם צָרְכֵי הֶחָג, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, הֵם טוֹבְעִים בְּחוֹבוֹתֵיהֶם, שְׁקוּעִים בְּבֹץ שֶׁל חוֹבוֹת, וְהַנּוֹשִׁים רָצִים אַחֲרֵיהֶם, אֵיזֶה צַעַר וּמַכְאוֹב זֶה, שֶׁאֵין לְאָדָם כֶּסֶף לִקְנוֹת לִילָדָיו צְרָכִים לֶחָג – אֹכֶל וּבְגָדִים?! אֵיזֶה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ זֶה, אֵילוּ בְּכִיּוֹת וְשִׁבְרוֹן יֵשׁ לְאָדָם, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְעֹנִי כָּזֶה?! בִּשְׁבִיל זֶה, קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ עָלָיו קִטְרוּגִים – אִם לִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָה אִם לָאו. וְאָדָם נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי; כִּי הָעֲנִיּוּת מַעֲבֶרֶת אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עַיֵּן עֵרוּבִין מא:), וְנוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהָעֹנִי מֵבִיא אוֹתָם לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲזֹב הַכֹּל וְלִבְרֹחַ אֶל פּוֹרְקֵי עֹל, וְחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ יְשׁוּעָתוֹ תִּהְיֶה אֶצְלָם. כְּמוֹ-כֵן יֵשׁ דָּבָר נוֹסָף הַשּׁוֹבֵר אֶת הָאָדָם: ב. קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף; מִסְתּוֹבְבִים אַלְפֵי וְרִבֵּי רְבָבוֹת רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, וְאֵינָם מוֹצְאִים זֶה אֶת זוֹ, אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים הוּא זֶה?! אֲשֶׁר אֵין עוֹד צַעַר כְּצַעֲרוֹ שֶׁל רַוָּק! אֵין צַעַר כְּצַעֲרָהּ שֶׁל רַוָּקָה! אֲשֶׁר אֵינָם מוֹצְאִים אֶחָד אֶת זוּלָתוֹ, וְנִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁזֶּה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הֲכִי קָשִׁים, כִּי יֵשׁ עַל הָאָדָם קִטְרוּגִים בְּכָל יוֹם – אִם יִמְצָא זִוּוּגוֹ אִם לָאו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְקָרַע לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, וְגִלָּה וּפִרְסֵם לְכֻלָּם, כִּי יֵשׁ פֹּה יַד הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, יֵשׁ פֹּה עִנְיָן שֶׁל הַשְׁגָּחָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁבְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם זָכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְגִלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה, עַד שֶׁזָּכוּ לָשִׁיר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹ "שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח", שֶׁעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּפֶסַח, שֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מֵהַגָּלוּת. כִּי בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם פַּרְנָסָה, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אִשָּׁה, עָלָיו לִהְיוֹת הֲכִי מְאֻשָּׁר. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִסְתּוֹבְבִים מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים רְצוּצִים וּשְׁבוּרִים, מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, אֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, אֵין לָהֶם שְׁלוֹם-בַּיִת, וּלְמַעֲשֶׂה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים מא.): אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדַעַת, עֲנִיּוּת הָאָדָם הִיא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי 'דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ', אִם יֵשׁ לְךָ דַּעַת – לֹא חָסֵר לְךָ כְּלוּם, 'דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ'; אֵין לְךָ כְּלוּם בְּלִי דַּעַת! לֹא הָעֲשִׁירוּת קוֹבַעַת, רַק הַדַּעַת קוֹבַעַת; אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי נִדְבָּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל צְרָכָיו מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם בָּעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אָדָם זֶה הֶעָשִׁיר הֲכִי גָּדוֹל, וְיִתְרֹם לְכֻלָּם, כִּי מָתַי אָדָם עוֹזֵר לַזּוּלָת? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְשֵׂכֶל, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶאָרַת הַמֹּחִין, לֵידַע שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז עוֹזֵר לַזּוּלָת, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וּבְצִמְצוּם הַדַּעַת, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יִקְּחוּ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, כְּאִלּוּ הוּא אָבוּד, אָז תָּמִיד מְפַחֵד מֵהַזּוּלָת, חוֹשֵׁשׁ מֵאֲחֵרִים – מַה יַּגִּידוּ וּמַה יֹּאמְרוּ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹר לַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת. כְּמוֹ-כֵן מַדּוּעַ יֵשׁ מְרִיבוֹת בַּבַּיִת? הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְךָ מַתָּנָה, אִשָּׁה הִקְנוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם?! כְּמוֹ-כֵן לָמָּה הָאִשָּׁה תְּהֵא בְּצַעַר, הֲלֹא נָתְנוּ לָךְ מַתָּנָה – בַּעַל?! וִיכוֹלִים לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם חַיֵּי גַּן-עֵדֶן מַמָּשׁ, אִם אָדָם מַכְנִיס אֶת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת, מַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיָּיו, אֲזַי כָּל הַבַּיִת מִשְׁתַּנֶּה. וּמַדּוּעַ אִם-כֵּן יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מְרִיבוֹת בַּבַּיִת? מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מֵצַר-יָם, יָם-הַחָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁהַדַּעַת בְּגָלוּת. אֲבָל אִם נְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת דַּעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין בְּעָיָה שֶׁל שְׁלוֹם-בַּיִת, אַדְּרַבָּה אָדָם נוֹתֵן שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזִּכָּהוּ עִם אִשָּׁה צַדֶּקֶת, וְהָאִשָּׁה מוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנְּתָנָהּ בַּעַל צַדִּיק. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה סח, סִימָן ד') עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים סח, ז): "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת"; מַאן דְּבָעֵי – אוֹמֵר שִׁירָה, וּמַאן דְּלָא בָּעֵי – בָּכֵי; לְכָל אֶחָד נוֹתְנִים זִוּוּגוֹ, אִם רוֹצֶה – שָׁר שִׁירוֹת, וְשָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל נֹעַם חֶלְקוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לוֹ מַתָּנָה – אִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה שְׂמֵחָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָהּ מַתָּנָה – בַּעַל, וּשְׂמֵחִים זֶה עִם זֶה, וְיֶשְׁנָהּ הֲבָנָה הֲדָדִית. אֲשֶׁר זוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת זֹאת – לֹא בָּעֵי, אֶלָּא בּוֹכֶה, וְרָב כָּל הַיּוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וּלְהֵפֶךְ – הָאִשָּׁה רָבָה עִם בַּעְלָהּ, וְצוֹרְחִים וְצוֹוְחִים וּמְנַבְּלִים פִּיהֶם זֶה עַל זֶה וּבוֹכִים, אֲשֶׁר זוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם – צִמְצוּם הַדַּעַת. וְכֵן לְגַבֵּי פַּרְנָסָה, בְּנֵי-אָדָם בּוֹכִים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה וְכוּ', אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַדַּעַת, וְזֶה בִּכְלַל 'קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף', 'קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף', אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁפּוֹתֵחַ לָנוּ אֶת הַדַּעַת, אֲזַי כָּל הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לְגַמְרֵי. וּמַתְחִילִים לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִשְׁמֹעַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַתְחִילִים לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו): לְפִי הַרְחָבַת הַדַּעַת, כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל; אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֵינוֹ דּוֹאֵג מִפַּרְנָסָה, וְאֵינוֹ נִמְצָא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, אַדְּרַבָּה עוֹזֵר לַשֵּׁנִי. וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת סִימָן שֶׁהוּא בֶּן הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן בֵּיצָה לב:). וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פט): הַצַּדִּיק מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים; כִּי שִׁ"דּ'וּ'ךְ' רָאשֵׁי תֵּבוֹת (מַלְאָכִי ב, ז): "כִּ'י שִׂ'פְתֵי כֹ'הֵן יִ'שְׁמְרוּ דַ'עַת וְ'תוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ"; כָּל אֵלּוּ הָרַוָּקִים וְהָרַוָּקוֹת יְכוֹלִים לִמְצֹא זִוּוּגָם תֵּכֶף-וּמִיָּד, אִם לֹא יִהְיוּ בַּרְרָנִים; הַצַּדִּיק יָכוֹל לְשַׁדְּכָם, וְעוֹסֵק בִּלְשַׁדֵּךְ בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. הַצַּדִּיק מַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, אֲבָל צְרִיכִים כְּלִי לְקַבֵּל שֶׁפַע הַצַּדִּיק. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, אוֹתָהּ שִׂמְחָה יֵשׁ לָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוֹתָהּ שִׁירָה שֶׁשַּׁרְנוּ בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, אָנוּ שָׁרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם. לָזֹאת כָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ בְּשַׁלַּח), שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיְּהוּדִי שָׁר שִׁירַת הַיָּם, נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְכָל הַמַּלְאָכִים מְקַנְּאִים בּוֹ, אֵיךְ בָּשָׂר וָדָם, טִפָּה סְרוּחָה, מִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם, וְזוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְזוֹכֶה לָשִׁיר שִׁירָה, שֶׁהֵם אֵינָם זוֹכִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו מִפֶּסַח הַזֶּה לְהִכָּנֵס בְּשִׂמְחַת הֶחָג וְלִשְׂמֹחַ בְּמִצְווֹת הֶחָג, נֹאכַל רַק מַצָּה, וְנִשָּׁמֵר מֵחָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָנוּ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל הַצַּדִּיק, כְּמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב), שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, וְאַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ קֻשְׁיוֹת לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא עַל הַצַּדִּיק, וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבֶאֱמוּנַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי הַדּוֹר, הַמְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה. יַעַזְרֵנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח, וְנִשְׂמַח מְאֹד בֶּחָג הַזֶּה, וְנַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה זוֹ לְכָל הַשָּׁנָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים עַתָּה מִמִּצְרַיִם, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁרַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס אוֹר וָחֹשֶׁךְ

יְגַלֶּה אֶת סוֹד חַג הַחֵרוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵיךְ שֶׁכָּךְ עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם, וְעַל הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל סִפֵּר, שֶׁלְּכָל אֶחָד בַּחַיִּים יֵשׁ אוֹר וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ, הִנֵּה מַר לוֹ הַחַיִּים, וְהִנֵּה נִמְתָּק מִמֶּנּוּ, וּלְכָל זֶה זוֹכִים דַּיְקָא בְּחַג הַפֶּסַח, זְמַן חֵרוּתֵנוּ. כָּל הַשָּׁנָה עוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם מְרִירוּת, שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ – חָמֵץ, אֲבָל בְּפֶסַח נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר, שֶׁהוּא מַצָּה, וְאָז נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפא)

בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי חַג הַחֵרוּת, חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים נִקְרָאִים מִצְרַיִם עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה טז, סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם. אִם נִתְבּוֹנֵן מֶה הָיְתָה הַתַּכְלִית לִהְיוֹת בְּמִצְרַיִם, וְלִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל, וְאַחַר-כָּךְ שֶׁיּוֹצִיאֵנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אֶלָּא כָּתוּב מֵהָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשׁ פֶּסַח)" שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא, הֻצְרְכוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר אֶת הַסֵּבֶל בְּמִצְרַיִם, וְשָׁם נִזְדַּכְּכוּ, וְכָךְ בָּאוּ לִידֵי תִּקּוּנָם. הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ – לָמָּה לַעֲבֹר סֵבֶל כָּל-כָּךְ קָשֶׁה, וְלִסְבֹּל כָּל מִינֵי יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת, חֲשְׁכוּת וְהַסְתָּרוֹת, וְאַחַר-כָּךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאוֹר הַגָּדוֹל? אֶלָּא כָּתוּב (קֹהֶלֶת ב, יג): "יִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ". אִם הָיָה רַק אוֹר – אַף פַּעַם לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַעֲרִיךְ אֶת מַעֲלָתוֹ, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ, אָז יְכוֹלִים לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאוֹר, וּכְכָל שֶׁהַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר עָבֶה, כָּךְ מַעֲרִיכִים יוֹתֵר אֶת הָאוֹר. וְלָכֵן בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, בַּהַתְחָלָה הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁזֶּה הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הָאֱלֹקוּת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה מִשָּׁם, נוֹבַעַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כִּי צְרִיכִים לוֹמַר 'יֵשׁ' וּצְרִיכִים לוֹמַר 'אַיִן', כִּי כִּבְיָכוֹל, סִלֵּק אֶת שְׁכִינָתוֹ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְרֹא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה אוֹתוֹ דָּבָר, קֹדֶם יֵשׁ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאַחַר-כָּךְ מַעֲרִיכִים אֶת הָאוֹר, וּכְכָל שֶׁהַחֹשֶׁךְ יוֹתֵר חָזָק מַעֲרִיכִים אֶת הָאוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כְּמוֹ-כֵן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּתְחִלָּה עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז') זֶה מֵעֲווֹנוֹת, בַּר מִינָן, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת נה.): אֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן; מָתַי זֶה נִקְרָא יִסּוּרִים? כְּשֶׁאָדָם מִסְכֵּן חוֹטֵא, אֲבָל בְּלֹא זֶה, אֵין נִקְרָא יִסּוּרִים, כִּי מִי שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיוֹדֵעַ וְעֵד, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָדָם זֶה לֹא יַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וּכְאֵב, לֹא מִבַּעְיָא צַעַר וּכְאֵב מִבַּחוּץ, שֶׁהַזּוּלָת מְבַזֶּה אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת הַכָּבוֹד, זֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶצְלוֹ רֹשֶׁם, כִּי יוֹדֵעַ, שֶׁהַכֹּל זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַה שַּׁיָּךְ שֶׁהַהוּא מְבַזֶּה וּמַשְׁפִּיל אוֹתִי, הֲלֹא הוּא גַּם-כֵּן שָׁלִיחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִים שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה; הַיְנוּ אָדָם מֻרְכָּב מִד' יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, עָפָר, וְאִם הֵם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה, אָז אָדָם בָּרִיא, אֲבָל אִם כֹּחַ אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ שֵׁנִי, אָדָם נַעֲשֶׂה חוֹלֶה, בַּר מִינָן. כִּי יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם מָרָה אֲדֻמָּה, מָרָה יְרֻקָּה, מָרָה לְבָנָה, וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וְאִם אַחַת מֵהַמָּרוֹת מִתְגַּבֶּרֶת עַל זוּלָתָהּ, מִזֶּה אָדָם סוֹבֵל, שֶׁזֶּה נֶגֶד הַד' יְסוֹדוֹת; אִם אֵצֶל הָאָדָם מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הֶעָפָר, שֶׁזּוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא נוֹפֵל בְּדִכָּאוֹן וּבְעַצְבוּת, בִּמְרִירוּת וּבִבְדִידוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּר אֶל אַף אֶחָד, אֲשֶׁר זוֹ מַחֲלַת עֲצַבִּים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אִם אֶחָד בְּכַעַס וּרְצִיחָה, כֹּחַ הָאֵשׁ בּוֹעֵר בּוֹ, שֶׁזֶּה מָרָה אֲדֻמָּה, הוּא נִשְׂרָף מֵרֹב אֵשׁ הַכַּעַס, וְכָל דָּבָר פָּעוּט מַרְגִּיזוֹ, אֲשֶׁר זוֹ גַּם-כֵּן מַחֲלַת עֲצַבִּים. אוֹ שֶׁאָדָם מִתְאַוֶּה לְכָל מִינֵי תַּאֲווֹת, שֶׁזּוֹ מָרָה לְבָנָה, שֶׁכֹּחַ הַמַּיִם מִתְגַּבֵּר בּוֹ, וּמַמָּשׁ יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן, תַּאֲוַת נִאוּף, תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, תַּאֲוַת הַכָּבוֹד, שֶׁרוֹצֶה רַק לְהִתְפַּרְסֵם, וּמַמָּשׁ מִשְׁתַּגֵּעַ וְכוּ' וְכֵן הָלְאָה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אִם אָדָם אֵינוֹ מְבָרֵר אֶת הַד' יְסוֹדוֹת – מִסְכֵּן, הוּא סוֹבֵל מְאֹד מְאֹד, שֶׁזֶּה כְּלַל הַסֵּבֶל שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּעֲצַבֵּיהֶם. אֲבָל אִם אָדָם זוֹכֶה וּבָא אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמְסַפֵּר לוֹ כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, בָּזֶה שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק, בָּזֶה יוֹצְאוֹת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת מֵעַצְמוֹתָיו, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ גִּלּוּי שְׁכִינָה. וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בַּהַתְחָלָה זֶה עִנְיָן שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, עִנְיָן שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ, עִנְיָן שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, זוֹכֶה לִיצִיאַת מִצְרַיִם, גִּלּוּי אֱלֹקוּת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן סא), שֶׁהָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִם יֵשׁ לָאָדָם אֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא יוֹדֵעַ לִתֵּן לְעַצְמוֹ עֵצָה, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, וְאֵינוֹ פּוֹנֶה – לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, אֶלָּא בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הוֹלֵךְ יָשָׁר, אֲבָל לָזֶה צְרִיכִים, כָּאָמוּר, אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה הָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא עַל-יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, שֶׁזֶּה אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְלָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם וְעָבְרוּ שָׁם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לְמִצְרַיִם תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; הַמִּצְרִים הָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר מְרִירוּת זוֹ, עַד שֶׁזָּכוּ לְחַג הַחֵרוּת עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְדָבָר זֶה סוֹבֵב אֵצֶל כָּל אָדָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, עָבְרָה עָלָיו מְרִירוּת, נִכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרִים, שֶׁזֶּה הַיִּסּוּרִים הֲכִי קָשִׁים לַנֶּפֶשׁ, וְהִנֵּה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מֵאִיר בּוֹ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמוֹצִיאוֹ מִכָּל הַשִּׁגְיוֹנוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בּוֹ. כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סוֹטָה ג'): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא אִם-כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת; וְלָכֵן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרֵאת חַג הַחֵרוּת, שֶׁיּוֹצְאִים לְחֵרוּת מֻחְלֶטֶת. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה", שֶׁהוּא הַר סִינַי. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת ו, ב): אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; הַתּוֹרָה מְזַכֶּכֶת אֶת הָאָדָם, הַתּוֹרָה מְגַלָּה לָאָדָם מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (מְצֹרָע נג): אַמַּאי אִקְּרֵי תּוֹרָה? דְּאוֹרֵי וְגַלֵּי מַאי דַּהֲוָה סָתוּם וְלָא אִתְיַדַּע; מֶה הָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מֵהָאָדָם בְּמִצְרַיִם? הָאֱלֹקוּת. כִּי מִצְרַיִם הָיְתָה מְלֵאָה אֱלִילִים וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר (שְׁמוֹת ט, כט): "בְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי"; כִּי הָיְתָה מְלֵאָה עֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, מֵאַחַר שֶׁעָבַר עָלֵינוּ כְּבָר מַה שֶּׁעָבַר, כְּפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּחַיִּים, וְאָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּצְרִיכִים לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת הֶעָבָר שֶׁלָּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נא): אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶתְכֶם הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם מַטְעֶה מְאֹד. אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מִיהוּ וּמַהוּ וּמֶה עָשָׂה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו; וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב), שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם בְּפַעַם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, וְלֹא מַסְפִּיק שֶׁאֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא עָלַי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הַקּוֹדֶמֶת; כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהִנֵּה הוּא כְּבָר עָף בַּשָּׁמַיִם וְהִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה, לֹא-כֵן גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֵטְא, הֵם מַחֲזִיקִים עַצְמָם לַהֲכִי גְּרוּעִים, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ כְּלוּם, וַעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ, וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה; כִּי אֲפִלּוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג, הֵם חוֹשְׁבִים וּמְדַמִּים לְעַצְמָם שֶׁעֲדַיִן גִּשְּׁמוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן חוֹזְרִים תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה. וְזוֹ הַדֶּרֶךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל – לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה.

וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁאָנוּ צְרִיכִים תָּמִיד לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, בְּעֵת שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע. כִּי מַהִי קְרִיאַת שְׁמַע? גִּלּוּי אֱמוּנָה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד"; אָנוּ מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, בַּבֹּקֶר אָנוּ מַזְכִּירִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל הַיּוֹם, וּבָעֶרֶב אָנוּ קוֹרְאִים שׁוּב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל הַלַּיְלָה. וּמָה אָנוּ מַזְכִּירִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע? יְצִיאַת מִצְרַיִם; כִּי אָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכּוֹר הֵיכָן הוּא הָיָה עַד כֹּה? בִּבְחִינַת מִצְרַיִם, שֶׁעָשָׂה כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת בַּחַיִּים, כָּל מִינֵי עֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים, וְאָז אַף פַּעַם לֹא יָבוֹא לִידֵי גַּאֲוָה וְיֵשׁוּת וְגַדְלוּת, שֶׁעַל יָדָן יֵלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פב): לָמָּה הוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר? כִּי הוּא אוֹמֵר: 'אֲנָא אֶמְלֹךְ', אֲנִי רוֹצֶה לִמְלֹךְ, אֲנִי – הָאָנֹכִיּוּת שֶׁלּוֹ, הַגַּאֲוָה וְהַגַּדְלוּת, זֶה מַה שֶּׁהוֹרֵס אוֹתוֹ, זֶה מַה שֶּׁמַּשְׁפִּיל אוֹתוֹ וְשׁוֹבְרוֹ. אֲבָל אִם אָדָם מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, זוֹכֵר הֵיטֵב מֶה עָשָׂה עַד עַכְשָׁו, הוּא אַף פַּעַם לֹא יִתְגָּאֶה עַל זוּלָתוֹ, וְתָמִיד יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לַהֲכִי נָמוּךְ, וְאָז יִזְכֶּה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, לְסִתְרֵי נִסְתְּרוֹת הַתּוֹרָה. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד), שֶׁלִּזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְתוֹרָה צְרִיכִים אַרְבַּע בְּחִינוֹת בַּעֲנָוָה, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לְגַבֵּי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לְגַבֵּי בֵּינוֹנִים מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל לִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, צְרִיכִים לִהְיוֹת עָנָו וּבָטֵל גַּם לְגַבֵּי עַצְמוֹ, לֵידַע שֶׁאֲנִי כְּלוּם, וְאָז זוֹכִים לְתוֹרָה, כִּי אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּדֶרֶךְ עֲנָוָה. וְזוֹ הַמַּעֲלָה שֶׁאָדָם מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת – שֶׁנּוֹפֶלֶת עָלָיו שִׁפְלוּת, בִּטּוּל הַיֵּשׁוּת, בִּטּוּל הַחָמְרִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עב): מֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת? אוּלַי אֲנִי מַטְעֶה עַצְמִי? אֶלָּא אִם נוֹפֶלֶת עָלַי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי כְּלוּם, זֶה סִימָן שֶׁאֲנִי מְקֹרָב לְצַדִּיק הָאֱמֶת; כִּי מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַכְנִיס בָּאָדָם זֶה עֲנָוָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אִם אָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְיֵשׁוּת וְגֵאוּת, לַחֲשֹׁב: "אֲנִי כְּבָר מַשֶּׁהוּ", סִימָן שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְגַמְרֵי.

וְזֶה תָּלוּי כְּפִי הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כְּפִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁזֶּה הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נב): הַהִתְבּוֹדְדוּת זֶה הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; הַיְנוּ אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, לִהְיוֹת נִכְלָל בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, הוּא וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְזֶה אֵין יְכוֹלִים רַק כְּשֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת אֶצְלוֹ לְגַמְרֵי. וְלָכֵן הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הַיְסוֹד תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה) שֶׁאָדָם יֵלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-הָאָדָם, בְּאֵיזֶה שָׂדֶה אוֹ יַעַר, וְיִשְׁטַח כַּפָּיו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִידַבֵּר אֵלָיו בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲזַי מַעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָלוּ מִימוֹת עוֹלָם; וּכְכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר שָׁפָל, הוּא יוֹתֵר מַרְגִּישׁ אֶת הָרַע שֶׁעָשָׂה, וְיוֹתֵר חֲשׁוּבָה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין מג:): מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, יט): "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה"; וְלָכֵן גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזָּכוּ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, הֵם עָשׂוּ עַצְמָם כַּעֲנִיִּים, כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁחִבֵּר תְּפִלּוֹתָיו: "וַאֲנִי עָנִי" וְגוֹ', אֵין לִי כְּלוּם וְכוּ'. כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב שֶׁאָדָם מְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת וְהַחָמְרִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּבָא לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מֶה עָשָׂה. וְלָכֵן אָנוּ מַזְכִּירִים בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר בְּעֵת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, גִּלּוּי אֱמוּנָה – יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכֵן בָּעֶרֶב כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁזֶּה גִּלּוּי אֱמוּנָה, אָנוּ מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּזְכֹּר אֶת עֲבָרֵנוּ, וְכָךְ אַף פַּעַם לֹא נִתְגָּאֶה. כִּי מָה אָנוּ רוֹאִים? אָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֲשֶׁר זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה (עַיֵּן יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א'), וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת לד): בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד; אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּשׁוּבָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַכֶּה עַל כָּל יְהוּדִי שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קיט): יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וּמֵאַיִן יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, וּבֶאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לְהִקָּרֵא כְּבָר בַּעַל תְּשׁוּבָה? אִם אֲנִי חָשׁ הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא), אֲשֶׁר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו – צְרִיכִים זְכוּת; כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָדָם הָאוֹמֵר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא מִסְתַּכֵּל עַל כֻּלָּם בְּבוּז, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא טִפָּה סְרוּחָה, וַעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל (אָבוֹת פֶּרֶק ג'): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אֶל מְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, הַגּוּף יְבֻלַּע בַּקֶּבֶר, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; וְאִם אָדָם יַחְדִּיר דָּבָר זֶה הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, אַף פַּעַם לֹא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, וְיִהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִרְצֶה כְּלוּם, רַק יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'): כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. מָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁהַצָּרוֹת וְיִסּוּרִים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְנִדְמֶה לָנוּ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם מְסֻבָּב בְּיִסּוּרִים, הוּא מִתְפּוֹצֵץ לְגַמְרֵי, וּמָרִים חַיָּיו כְּלַעֲנָה. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁמְּבַקְּשִׁים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, לָצֵאת מִזֶּה הָעוֹלָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וּמָרִים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַהַרְחָבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז נוֹתֵן שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ד, ב): "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי"; דָּוִד הַמֶּלֶךְ סָבַל יִסּוּרִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, סְבָבוּהוּ לֵיצָנִים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן מִדְרַשׁ תְּהִלִּים, מִזְמוֹר קכד): אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים כְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ; וְכֵן סָבַל עוֹד הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצה) מַה הֶחֱזִיקוֹ? "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", כְּשֶׁעָבְרָה עָלָיו אֵיזוֹ צָרָה, לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, אֶלָּא מָצָא הַרְחָבָה בְּתוֹךְ הַצָּרָה, שֶׁהֲלֹא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ בְּהַרְבֵּה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ב, ט): אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּל צָרָה שֶׁהָיִיתִי נִכְנָס בָּהּ, אַתָּה הָיִיתָ מַרְחִיבָהּ לִי, נִכְנַסְתִּי בְּצָרָתָהּ שֶׁל בַּת-שֶׁבַע, נָתַתָּ לִי אֶת שְׁלֹמֹה, נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נָתַתָּ לִי אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ; דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁסֵּפֶר הַתְּהִלִּים, זֶה כָּל הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּכָּל צָרָה עָשָׂה מִזְמוֹר תְּהִלִּים.

וְזֹאת רָצָה רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁנַּרְגִּיל עַצְמֵנוּ – לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז נֵצֵא מִכָּל גָּלוּתֵנוּ, גָּלוּת מִצְרַיִם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט, א): אִם בָּאָה עַל הָאָדָם צָרָה, לֹא יִצְוַח לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ; כִּי רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָכוֹל לְעָזְרוֹ, וַחֲבָל עַל הַזְּמַן, חֲבָל לִטְרֹחַ וְלָרוּץ אַחַר בְּנֵי-אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָבִינוּ אוֹתְךָ, רוּץ וּבְרַח יוֹתֵר טוֹב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְסַפֵּר לוֹ צָרוֹתֶיךָ. וְכֵן בְּתוֹךְ צָרוֹתֶיךָ תִּמְצָא הַרְחָבוֹת, וְאָז תִּרְאֶה יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמְּךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ג'): בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא וְלֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ בִּלְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּבְזֶה תְּפִלָּתָם; דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – הֲלֹא יַגִּיעַ זְמַן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ – לֹא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, שׁוּם דָּבָר, וּמַה נַּעֲשֶׂה? נִבְרַח אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲזַי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ; וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק')' שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים לֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהִתְבּוֹדְדוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. אֲבָל לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְקֹרָבִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, הַמֹּחַ שֶׁלָּהֶם יָשֵׁן, אֵינָם מַרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבְרֶגַע שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַצַּדִּיק וְשׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ, אָז נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה. וְלָכֵן קֹדֶם שֶׁאָדָם מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, הוּא בְּגָלוּת עֲמֻקָּה מְאֹד, גָּלוּת מִצְרַיִם, וְחֹשֶׁךְ וּמַר לוֹ מְאֹד, שֶׁזֶּה כְּלַל הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אֲשֶׁר אֵין בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ צָרָה. וּמָה הַפִּתְרוֹן לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת? לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאֵיךְ מַגִּיעִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאָז זוֹכִים לְחַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע, כִּי בְּכָל מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁאָדָם נִמְצָא, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר צְרִיכִים לָבוֹא וְלִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל יֵאוּשׁ, אַף שֶׁעָשִׂיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, הָיִיתָ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְעָשִׂיתָ כָּל הַתּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְיִהְיֶה לְךָ חַג הַחֵרוּת, וְתוּכַל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאָדָם הַמִּתְבּוֹדֵד אֵלָיו וּמְדַבֵּר לְפָנָיו, אֵיזֶה נֹעַם וַעֲרֵבוּת וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם מְטַיֵּל בְּחַדְרוֹ, וְהוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה, וּמְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְיוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּפוֹרֵשׂ כַּפָּיו לַשָּׁמַיִם, וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ, אוֹ נִכְנָס בְּתוֹךְ עֹבִי הַיַּעַר וְצוֹעֵק קוֹלֵי קוֹלוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): כְּשֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּעִבּוּר, שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹלִידוּ גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ בְּמֹחוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָחוּשׁ שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכָל הָעוֹלָם זֶה רַק אֱלֹקוּת, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. אֲבָל לְהַגִּיעַ לָזֶה, צָרִיךְ לִצְעֹק הַרְבֵּה קוֹלוֹת, וּבְתוֹךְ הַיַּעַר, שֶׁאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ. כִּי אִם צוֹעֵק בִּמְקוֹם יִשּׁוּב, כְּבָר חָסֵר לוֹ מִן הָאֱמֶת, כִּי רוֹצֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִשְׁמְעוּ אֵיךְ הוּא צוֹעֵק, וְיֹאמְרוּ: אֵיזֶה אַבְרֵךְ עוֹבֵד ה' זֶה, אֵיזֶה בָּחוּר יְרֵא שָׁמַיִם זֶה, אֲשֶׁר זֶה כְּבָר שֶׁקֶר. וְלָכֵן שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמָקוֹם יְחִידִי, שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נב): הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים שָׁם בַּיּוֹם, וְצוֹעֵק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּקוֹלוֹת, אֲזַי נִפְתָּח לוֹ הַמֹּחַ, וְנִכְלָל בִּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. כִּי חֲשִׁיבוּת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת – אֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמַּרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ; וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל חַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַחְדִּיר בָּנוּ. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מְעוֹרֵר אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לִישֹׁן, וּמַחְדִּיר בּוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיק, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה, וּמַשִּׂיג אֵין סוֹף, כְּמוֹ-כֵן יָכוֹל לָרֶדֶת מַטָּה מַטָּה, וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'), שֶׁהַצַּדִּיק מַרְאֶה לַגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְלַקְּטַנִּים מַרְאֶה לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא עִמָּכֶם, אִתְּכֶם וְאֶצְלְכֶם. וְלָכֵן כָּל הַזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, הוּא זוֹכֶה לְחַג הַחֵרוּת, יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. אַשְׁרֵי הָאָדָם הַמַּכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז יִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְחַג הַחֵרוּת וְלִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְיִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ (מִיכָה ז, טו): "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר

יְגַלֶּה אֵיךְ אָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם, וְחַיָּב לִזְכֹּר כָּל יְמֵי חַיָּיו אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵיךְ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל. וְדָבָר זֶה סוֹבֵב גַּם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַצָּבוֹ הַפְּרָטִי.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁבְּחַג הַפֶּסַח אָדָם יוֹצֵא מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, כִּי אָז מֵאִיר אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא, מֵהֶאָרַת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפב)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹנְאִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סִפְרֵי בְּהַעֲלֹתְךָ ט, י): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, וְלֹא יוֹעִיל מְאוּמָה, וּמֵאָז שֶׁקִּבְּלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם עוֹלָם (שַׁבָּת פט); אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּאֵל אֶחָד, הֵם מַרְגִּישִׁים עַצְמָם נְחוּתִים, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם תּוֹרָה, וְהֵם דְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לָהֶם מִצְווֹת, שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַכְרִיחָם לְקַיֵּם מִצְווֹת, אֶלָּא חֲפֵצִים לְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו כְּשֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר" גָּדוֹל, עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁכֻּלָּנוּ נִתְעוֹרֵר בְּיַחַד לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבַר עַל עַם יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁעָבַר, וַעֲדַיִן עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, הֵן מִבְּנֵי עֵשָׂו וְהֵן מִבְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גּוֹי כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'), שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁיְּהוּדִי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ בָּהּ – שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וּבֶאֱמֶת מָה אָנוּ רוֹאִים? עַם יִשְׂרָאֵל הֵם בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם". וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ו.): הַתְּפִלִּין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַה כָּתוּב בָּהֶם? מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. עַם יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַל אַף כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, הֶחֱזִיקוּ בָּאֱמוּנָה, וּבֶאֱמוּנַת חֲכָמִים. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, לא): "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, בַּה' לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא), שֶׁכָּל-כָּךְ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל יָדָהּ הָאָדָם יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאֵינוֹ נוֹטֶה – לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, אֶלָּא הוֹלֵךְ עַל הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. כִּי הַיְסוֹד בְּעַם יִשְׂרָאֵל זֶה אֱמוּנַת חֲכָמִים, אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל חַכְמֵי הַתּוֹרָה, גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְלֹא לְהַמְרוֹת פִּיהֶם, כִּי הֵם הַמּוֹלִיכִים אוֹתָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה רַק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בְּלִי זֶה לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְלִי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, אֵין יוֹדְעִים מַה כָּתוּב בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

וְלָכֵן כָּל הַגְּאֻלָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל זָכוּ לָהּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, אַחַר שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, שְׁמָדוֹת וַהֲרִיגוֹת וּרְצִיחוֹת, וּבְכָל פַּעַם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֵאִיר לָהֶם, שֶׁיָּצְאוּ מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר" עַל-יְדֵי חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְכֵן עַתָּה, שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר" לִזְכּוֹת לְקַבֵּל אֶת חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, וְלָצֵאת כְּבָר מִגָּלוּת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה), שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמִכֻּלָּם לֹא הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל; רַק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ הוֹרְגִים וְרוֹצְחִים, חוֹנְקִים וְשׂוֹרְפִים. וְזֹאת אָנוּ רוֹאִים מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְאֻחָדִים נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. וְעָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ, לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר". וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבְרִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, לוּלֵא שֶׁשָּׁלַח לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צַדִּיקֵי אֱמֶת הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהֵם מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל; אֵין דָּבָר כָּזֶה לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁעוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם, שֶׁנִּמְצָאִים בְּחֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, צְרִיכִים לְהַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִים לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר", שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיב): אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן. אֵין מֻשָּׂג שֶׁאָדָם רַק מְקַלְקֵל, וְנִמְצָא בַּאֲפֵלָה וּבְחֹשֶׁךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן וְלָצֵאת לְאוֹר גָּדוֹל, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה! גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, וּצְרִיכִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה), שֶׁהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, וְכָל צְרָכָיו – בֵּין בְּגַשְׁמִי וּבֵין בְּרוּחָנִי מְבַקֵּשׁ רַק מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם סוֹבֵל יִסּוּרִים, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה מְרִירוּת בַּבַּיִת, צָרוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, אֵין לוֹ שׁוּם נַחַת וְכוּ', אֲשֶׁר לֹא חָסֵר יִסּוּרִים, בַּר מִינָן, וְאָדָם בָּא בְּלֵב נִשְׁבָּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹפֵךְ אֶת כָּל לִבּוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּמְסַפֵּר לוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל לַכֹּל, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצֵא "מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר", וּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב יְהוּדִי שָׁבוּר, בַּעַל לֵב נִשְׁבָּר, וּבָא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לוֹ, אֲזַי זוֹכֶה לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר"; וְזֶה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁאָנוּ מְצֻוִּים לְזָכְרָהּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם; כִּי יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע זֶה גִּלּוּי אֱמוּנָה – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", שֶׁנִּזְכֹּר אֲשֶׁר מִי מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה? רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן בָּעֶרֶב נִזְכֹּר כָּל הַלַּיְלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה, וְהַמִּצְוָה בַּבֹּקֶר לִזְכֹּר אֶת זֹאת כָּל הַיּוֹם, וְלֹא לְהַסִּיחַ דַּעַת כְּרֶגַע, שֶׁדָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. וּכְפִי שֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כָּךְ חַיָּיו נְעִימִים וְקַלִּים. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אֲשֶׁר זוֹ שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד'): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; זֶה מַה שֶּׁאָדָם צָרִיךְ לְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵין טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח): אֵין לְךָ כְּשָׁפִים כִּכְשָׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים, מְלֵאֵי זֻהֲמָה. וְעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר אֶת כּוּר הַבַּרְזֶל הַזֶּה, לִהְיוֹת בֵּין אֻמָּה שְׁפָלָה כְּמִצְרַיִם, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הָיוּ מְאֹד מְגֻנִּים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָעַמִּים; וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַסֵּבֶל הַזֶּה וְהֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד, מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה זָכוּ לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר". וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. כִּי כָּל הַגָּלוּת זֶהוּ חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, וְהַגְּאֻלָּה הִיא אוֹר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם (צְפַנְיָה ג, ט): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ לְכָל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'"; וְלָכֵן אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁבְּמִצְרַיִם הַמֹּחִין הָיוּ בְּצִמְצוּם, מֵצַר-יָם – אוֹתִיּוֹת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁהֵם יָם הַחָכְמָה הָיוּ בְּמֵצַר, הַיְנוּ שֶׁהַמֹּחַ יָשֵׁן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'): יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וִיכוֹלִים לַעֲבֹר לָאָדָם שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוּא יָשֵׁן, מֹחוֹ יָשֵׁן. וּמַה נִּקְרֵאת שֵׁנָה? שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֵין לְךָ שֵׁנָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ. וְעַל זֶה אָמַר חֹנִי הַמְעַגֵּל (תַּעֲנִית כג.): מִי אִיכָּא דְּנָיֵים שִׁבְעִים שְׁנִין?! וּבְמָה אָנוּ רוֹאִים שֶׁאָדָם יָשֵׁן? שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, זֶה סִימָן שֶׁמֹּחוֹ יָשֵׁן. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה, וּמְגַלֶּה לוֹ אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְלָכֵן הַצַּדִּיק פּוֹתֵחַ אֶת פֶּה הָאָדָם לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזוֹ הַמַּעֲלָה שֶׁאָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל צַדִּיק הַדָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֶל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה בָּרַבִּים, הֵם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם "מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר". אֲבָל עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמֵינוּ, כִּי כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ עֵרֶב-רַב הַמִּתְלוֹצְצִים מִכָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם הַפִּקְחִים, אֲבָל כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת זֶה הָעוֹלָם, אָז רוֹאִים מִי הִצְלִיחַ בַּחַיִּים וּמִי הִפְסִיד?! מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְדִבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסִפֵּר לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, לָמַד תּוֹרָה, קִיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, אָדָם זֶה יָצָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם "מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר", וּמִי שֶׁמִּתְלוֹצֵץ מִכָּל זֶה, מִסְכֵּן, מְבַלֶּה זְמַנּוֹ בְּלָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים, מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, הוּא נִמְצָא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, וְרָעִים וּמָרִים חַיָּיו, שֶׁהוֹלֵךְ נָע וָנָד, וְאֵינוֹ מוֹצֵא מְקוֹמוֹ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! דַּיְקָא עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְחַג הַחֵרוּת, חַג הַפֶּסַח אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר", וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר בְּעֵת שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִים "שְׁמַע", שֶׁזֶּה גִּלּוּי הָאֱמוּנָה, עָלֵינוּ לִזְכֹּר בְּאֵיזֶה מַעֲמָד וּמַצָּב הָיִינוּ עַד עַכְשָׁו, הָיִינוּ בַּאֲפֵלָה גְּדוֹלָה, בְּחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, נַעֲשֶׂה גַּם עַכְשָׁו, הָעֵרֶב רַב מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲבִירִים אוֹתָם עַל הַדָּת, וְשׁוֹלְחִים אֶת שְׁלִיחֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלַל הַגָּלוּת וְהַחֹשֶׁךְ, עַרְבִית, שֶׁמָּרִים מְאֹד חַיֵּי הָאָדָם; כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ, אָז רָבִים זֶה עִם זֶה, אֶחָד נִכְנָס בְּתוֹךְ הַשֵּׁנִי, כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ מֵרֹב עֳבִיּוּת הַחֹשֶׁךְ, וְנִתְקָל בּוֹ וּמַפִּילוֹ, וּמִתְקוֹטְטִים וְכוּ'. אַךְ עִקַּר סוֹד חַג הַחֵרוּת, חַג הַפֶּסַח, שַׁחֲרִית, שֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל'): שַׁחֲרִי"ת רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חָ'כָם, רָ'שָׁע תַּ'ם, שֶׁ'אֵינוֹ י'וֹדֵעַ. מַהִי הַשְּׁלֵמוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁמְּאֻחָדִים יַחַד, אֲפִלּוּ אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תַּם, אֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, כֵּיוָן שֶׁמִּתְאַחֲדִים יַחַד, זֶה חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה כְּבָר הַשַּׁחֲרִי"ת, אוֹר הַשַּׁחַר עוֹלֶה. וְזֶה יָבִיא לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה, אִם אָנוּ נִתְאַחֵד יַחַד, וְנֹאהַב זֶה אֶת זֶה, נִשְׂרֹף אֶת הֶחָמֵץ, שֶׁהִיא הַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ תּוֹכֵנוּ, שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי, וּלְבַל נַעֲבֹד זֶה עַל זֶה, הָבָה נַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁעֲדַיִן אֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, עֲדַיִן אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זוּלָתוֹ, וּמְדַבֵּר עָלָיו מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ, וְאֵיךְ אָנוּ רוֹצִים שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ הַגְּאֻלָּה?! וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁהַגָּלוּת הַמָּרָה וְהָאֲרֻכָּה הַזּוֹ שֶׁעוֹבֶרֶת עָלֵינוּ נִקְרֵאת עַרְבִי"ת, חֹשֶׁךְ, שֶׁאָז הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, יִמַּח שְׁמוֹ וְגוּנְדָא דִּלֵיהּ, עוֹשִׂים פֵּרוּדִים בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלַל הַמִּפְלָגוֹת, פֶּלֶג, פֶּלֶג, כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, לְפַלֵּג אֶת הָעָם, לְהַחְדִּיר שִׂנְאָה בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי, לְהַפְרִיד אֶת הָעֵדוֹת – זוֹ הַגָּלוּת, זֶה הַחֹשֶׁךְ. אֲבָל הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים וּמְיַחֲלִים לָהּ הִיא – לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר", לִזְכּוֹת לְאוֹר הַשַּׁחַר, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם שֶׁהוּא עֲדַיִן רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב)" שֶׁצְּרִיכִים לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר, כִּי בָּזֶה שֶׁדָּנִים אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, יְכוֹלִים לְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר (תְּהִלִּים לז, ז): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"; אִם תְּחַפֵּשׂ וּתְבַקֵּשׁ וְתִמְצָא אֵצֶל כָּל יְהוּדִי הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, אֲזַי תִּרְאֶה שֶׁכְּבָר אֵינוֹ רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ אוֹתוֹ אָדָם, כִּי כֵּיוָן שֶׁדָּנִים כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, מַחֲזִירִים אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּבֶאֱמֶת חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרָכוֹת נז): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּךָ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; עַם יִשְׂרָאֵל בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם"; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְחָפֵץ שֶׁנְּלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל יְהוּדִי, שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לִרְאוֹת רַק אֶת הַטּוֹב אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לָצֵאת מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר". חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל שַׁבֵּחַ, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ח"ג רעג.): "מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה" (קֹהֶלֶת ט), רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁ"ה; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְאֵיךְ גָּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת סה:): מֹשֶׁה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה; וְכָתוּב בַּזֹּהַר: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תָּמִיד הִשְׁתּוֹקֵק לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ קִטְרֵג, מֶה עָנָה לוֹ מֹשֶׁה? (בְּמִדְבַּר יא, כט): "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?! מִי יִתֵּן וְיִהְיוּ כָּל הָעָם נְבִיאִים"; מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָהַב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זֶה נִקְרָא מַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ, וְרוֹצֶה לְהוֹצִיאָם מֵ"חֹשֶׁךְ לְאוֹר", לֹא-כֵן הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּלֵיהּ, כָּל כֹּחָם זֶה 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', לַעֲשׂוֹת מְרִיבוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לִפְגֹּם וּלְהַרְבּוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ. וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבִפְרָט עַכְשָׁו, שֶׁאָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְחַג הַחֵרוּת, חַג הַפֶּסַח, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֶת הַמִּצְוָה הַיְקָרָה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, וְלִזְכֹּר אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עֲדַיִן מַחֲזִיק בְּאֶחָד – אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פ'), שֶׁמָּצִינוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם יִצְרָם, כֵּיוָן שֶׁדָּרְשׁוּ מֵהֶם שֶׁיָּמִירוּ אֶת דָּתָם, קָפְצוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָשָׁע הֲכִי גָּדוֹל, בַּר מִינָן, עֲדַיִן נִשְׁמָתוֹ מְאֻחֶדֶת בְּאֶחָד. וְכֵן זֶה אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְלָכֵן שַׁחֲרִי"ת רָאשֵׁי תֵּבוֹת: חָ'כָם, רָ'שָׁע, תַּ'ם, שֶׁ'אֵינוֹ י'וֹדֵעַ, כִּי כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה; אֶחָד חָכָם, אֶחָד רָשָׁע, אֶחָד תַּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, כֻּלָּם מַחֲזִיקִים בְּאֶחָד, בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁאֶחָ"ד בְּגִימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, עָלֵינוּ לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד צָרִיךְ לַעֲזֹר לַזּוּלָת, וְזוֹ הַשְּׁלֵמוּת, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנַּעֲשֶׂה חֶסֶד זֶה עִם זֶה. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, חָבִיב עָלַי חֶסֶד שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים זֶה עִם זֶה יוֹתֵר מִכָּל הַזֶּבַח שֶׁזָּבַח לְפָנַי שְׁלֹמֹה; הַמֶּלֶךְ הִקְרִיב אֶלֶף קָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכָל קָרְבָּן הָיוּ בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר חָשׁוּב הַחֶסֶד שֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה עִם זוּלָתוֹ, שֶׁזֶּה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, שֶׁיְּהוּדִים יַעַזְרוּ זֶה לָזֶה, וְלֹא יִבְדְּקוּ בַּצִּיצִיּוֹת, אֶלָּא מְאֻחָדִים כֻּלָּם בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבָזֶה כָּל יְהוּדִי אוֹחֵז – אֶחָד חָכָם, הֶחָכָם מַחֲזִיק בְּאֶחָד, בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶחָד רָשָׁע, אֲפִלּוּ הָרָשָׁע לֹא יָמִיר דָּתוֹ, וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶחָד תַּם, מִסְכֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, אֲבָל בַּפְּנִימִיּוּת – נִשְׁמָתוֹ מְאֻחֶדֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל – מִסְכֵּן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, אֲבָל נִשְׁמָתוֹ מְאֻחֶדֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעָלֵינוּ לִמְצֹא אֶת הָאֶחָד הַזֶּה אֵצֶל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, וְלַעֲזֹר לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד לַעֲזֹר לַזּוּלָת, וּבָזֶה שֶׁמַּתְחִילִים אֶת לֵיל הַסֵּדֶר: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" – מִי שֶׁאֵין לוֹ לֶאֱכֹל, מִי שֶׁאֵין לוֹ עַל צָרְכֵי הֶחָג – שֶׁיָּבוֹא וְנִתֵּן לוֹ, כִּי זֶה סִימַן חַג הַחֵרוּת, חַג הַפֶּסַח – שֶׁיְּהוּדִים עוֹזְרִים זֶה לָזֶה. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חֵלֶק א' קד): בְּשַׁעְתָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ לְבַר נָשׁ, שׁוֹלֵחַ לוֹ עָנִי לִזְכּוֹת בּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִמְצָא הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא, בַּחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְאֵיךְ אָנוּ רוֹאִים וְיוֹדְעִים אֶת זֹאת? כִּי שׁוֹלֵחַ לָנוּ מַתָּנָה, וּמַהִי? עָנִי. כְּשֶׁבָּא לְפֶתַח בֵּיתֵנוּ יְהוּדִי, וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה, עָלֵינוּ לְתָפְסוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם וּבְפָנִים שְׂמֵחוֹת, לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי עֲנִיִּים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְזֶה חָשׁוּב מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן חַג הַפֶּסַח נִקְרָא חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָנוּ עוֹזְרִים זֶה לָזֶה, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ זוּטָא שִׁיר הַשִּׁירִים א'): הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צְדָקָה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וְנֶחְתַּם דִּינוֹ לֵאָבֵד, יָכוֹל לִהְיוֹת מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לְמַלְאָךְ שֶׁל פֻּרְעָנוּת אַל תִּגַּע בּוֹ. אָנוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה שֶׁהֵם פִּרְאֵי אָדָם – מִשְׁתּוֹלְלִים, אָדָם יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, וְצָרִיךְ לְרַחֲמִים רַבִּים, שֶׁיַּחֲזֹר בָּרִיא וְשָׁלֵם חֲזָרָה. וּמָה עוֹזֵר לָאָדָם? הַצְּדָקָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (מִשְׁלֵי י, ב): צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא), שֶׁזֶּהוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מַצֹּ"ת, אִם אָדָם נוֹתֵן לְעָנִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל מַצּוֹת לְפֶסַח, אֲזַי נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ: "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה, כְּשֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לְחַג הַחֵרוּת, חַג הַפֶּסַח, וּמִשְׁתַּדְּלִים לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, עָלֵינוּ לְקַבֵּל כָּל יְהוּדִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְלַעֲזֹר לְכָל הַנִּצְרָכִים, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא י.): גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, אָמֵן וְאָמֵן.

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס חַג הַחֵרוּת

בּוֹ תְּבֹאַר מַעֲלַת חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז הָאָדָם יוֹצֵא לְחֵרוּת מֵהַיֵּצֶר הָרָע, וְעַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה וְלִהְיוֹת זָהִיר מֵחָמֵץ, נִדְבָּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, כִּי אָז נִמְשָׁכִים עַל הָאָדָם מֹחִין גְּבוֹהִים בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָדָם נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין מַמָּשׁ.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפג)

א.

שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְהַכְנִיס בְּדַעְתְּכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וּמֵאָז שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּזֶה הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּבָרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיָה אוֹר אֵין סוֹף, וְצִמְצֵם עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּמִשָּׁם בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּמֵחֲמַת הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשִׁים עַל גַּבֵּי לְבוּשִׁים, עַד שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה נִפְרָד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֶלָּא זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁמָּסְרוּ לָאָדָם – אִם יִרְצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, יִרְצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאוֹר, הַזִּיו, הַחִיּוּת, הַדְּבֵקוּת בִּשְׁכִינַת עֻזּוֹ, יִתְבָּרַךְ אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, יִרְצֶה לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַשֶּׁקֶר וְהַחֹשֶׁךְ, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְלַעֲקֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָאָדָם, בְּרָאוֹ שֶׁהוּא יַכִּירוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בֹּא מב:), שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדָעוּן לֵיהּ', שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְנִכְשַׁל בַּחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֵרוּבִין יח:): כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי, הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין; הַיְנוּ שֶׁבָּאוּ קְלִפּוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ, וּפָגַם בִּבְרִיתוֹ. וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, פֶּסַח), שֶׁמֵּאָז שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת אַחַר-כָּךְ לְמִצְרַיִם, וְלִסְבֹּל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, הֵן הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, וְשָׁם מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, וְכָל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בַּשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה בְּמִצְרַיִם? כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלּוּ הָיוּ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר, כָּל מִינֵי זִכּוּכִים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה גַּם-כֵּן כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה. שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם הָיָה שִׁעְבּוּד קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פָּרָשָׁה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; הַמִּצְרִים הָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קָדָשִׁין מט.): עֲשָׂרָה קַבִּין כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם; וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, פֶּרֶק כח): אֵין לְךָ כְּשָׁפִים כִּכְשָׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם. וּמַה הֵם כְּשָׁפִים? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין סז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים? שֶׁמְּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה; הַיְנוּ כִּי כְּשָׁפִים מַכְחִישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּשּׁוּף זֶה עִנְיָן שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת, שֶׁמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים וּמְכַסִּים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַכְחִישִׁין בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנָס בְּדִמְיוֹן שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, זֶה כְּבָר שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וְזֶה מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יַחַד; כִּי שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם הָיָה אָז, וְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם נִמְצָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. וְלָכֵן עַכְשָׁו כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, בַּר מִינָן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מֻכְרָח לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם – לְמֵצַר-יָם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּמֵצַר וּבְצִמְצוּם, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לה), שֶׁכְּלַל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הֵן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לוֹקְחִים מֵהֶם אֶת הַתַּאֲווֹת, אֲזַי צְרִיכִים לֵילֵךְ בְּגָלוּת שֶׁלָּהֶם. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד). וּכְשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הֲרֵי זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁחָטָאנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, בַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם שֶׁהָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם שֶׁיֵּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו; שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וּמְרִירוּת, יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ מְשֻׁעְבָּדִים בְּצָרוֹת, שֶׁאֵינָם רוֹאִים דֶּרֶךְ אֵיךְ יֵצְאוּ מִזֶּה פַּעַם. עִם כָּל זֹאת חָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשָׁלַח אֵלֵינוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, אֲשֶׁר הוּא גִּלָּה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הִכְרִיז לְכֻלָּם (דְּבָרִים ד'): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; מָה אִתְּכֶם?! לָמָּה אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַמִּצְרִים?! בֹּאוּ וְהַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! בֹּאוּ וּפִתְחוּ אֶת פִּיכֶם, וּתְדַבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתֵצְאוּ מֵהַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עֲלֵיכֶם וְשֶׁעָבְרָה עֲלֵיכֶם! וְכֵן עָשׂוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל; וּמֵאָז שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגִלָּה לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים יֵשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּתוּב (שְׁמוֹת ב, כג-כה): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר לָהֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱלֹהִים"; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם. וְזֹאת הִכְנִיס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא הֶחְדִּיר בָּהֶם – תֵּדְעוּ לָכֶם, אִם עוֹבֵר עֲלֵיכֶם שִׁעְבּוּד, וּרְצוֹנְכֶם לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, הַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

ב.

יְצִיאַת מִצְרַיִם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר שֶׁעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי פָּתַח לָהֶם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, שֶׁיִּרְצוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת! וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס') עַל-פִּי הַמִּשְׁנָה (תְּרוּמוֹת פֶּרֶק ב'): סְתָם חֵרֵשׁ – אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַצַּדִּיק, אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא אִלֵּם, מֹחוֹ יָשֵׁן. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַצַּדִּיק, אֲזַי מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה. וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ. וְזֶה יְצִיאַת מִצְרַיִם, כָּךְ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם; אִם עוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מַכְאוֹבִים, בִּלְבּוּלִים חֲטָאִים, עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וְרוֹצֶה לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו. הָעֵצָה הִיא רַק לִבְרֹחַ לְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, לְאֵיזֶה שָׂדֶה וּלְאֵיזֶה יַעַר, אוֹ לְאֵיזֶה קֶבֶר שֶׁל צַדִּיק, וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מַעֲלָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וּתְלָאוֹת, מַכְאוֹבִים וּבִלְבּוּלִים, בָּא וּמִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אִם אָדָם חָזָק בָּזֶה, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף רוֹאֶה יְשׁוּעָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ד', הֲלָכָה א'): "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל" – מִכָּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה – נַעֲנָה עוֹבֶרֶת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל עָלֵינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם – מִמֵּצַר-יָם, מֵהַצִּמְצוּמִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם דִּבְּרוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לָהֶם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מֵחָמְרִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, מִטֶּבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, עַד שֶׁזָּכוּ לְהִכָּלֵל לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה רַק עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַמֵּצַר שֶׁלָּכֶם, וְלִזְכּוֹת לִיצִיאַת מִצְרַיִם, לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת שֶׁלָּכֶם, הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם מֵהַיּוֹם הַזֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה יִדָּמֶה לָכֶם, כְּאִלּוּ אֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם, וְאֵין צָרִיךְ אֶתְכֶם, וְאֵינְכֶם שָׁוִים כְּלוּם, הַכֹּל זֶה דִּמְיוֹנוֹת, כִּשְׁפֵי מִצְרַיִם; כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁמְּדַבֵּר וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – נִשְׁמָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה זֶּה פּוֹעֵל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, הָיָה מִתְחַזֵּק לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁבְּנֵי-אָדָם רָצִים וּמִתְרוֹצְצִים אֶל כָּל מִינֵי שַׁקְרָנִים הַמִּתְחַזִּים כְּרַבָּנִים, כִּמְקֻבָּלִים, וּמְחַפְּשִׂים תִּקּוּנִים, בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, רַק תִּפְתְּחוּ אֶת פִּיכֶם, וְתַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְבָר אַתֶּם יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם. וְאַף שֶׁאַתֶּם מַרְגִּישִׁים עַצְמְכֶם הֲכִי גְּרוּעִים, וַעֲשִׂיתֶם כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ג'): בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, לֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, אֶלָּא תְּפִלָּה בִּלְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אַל תְּבַזֶּה אֶת תְּפִלָּתָם; דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא וְכוּ', מַה יַּעֲשׂוּ? הֲלֹא יְבַקְּשׁוּ אוֹתְךָ, עַל-כֵּן תִּשְׁמַע תְּפִלָּתָם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וְכָל צָרְכְּכֶם תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ תִּהְיֶה יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלָּכֶם, שֶׁתֵּצְאוּ מֵהַצָּרוֹת וְהַגָּלוּת שֶׁלָּכֶם.

ג.

בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם עַכְשָׁו מַה שֶּׁעוֹבֵר – צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וּמִי לֹא סוֹבֵל?! אֵין אָדָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו אֵיזֶה צַעַר, אֵילוּ יִסּוּרִים, אֵיזוֹ מְרִירוּת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁאָדָם מִתְפּוֹצֵץ מֵרֹב תְּלָאוֹת וְצָרוֹת, עִם כָּל זֹאת מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּחֵרוּת, הַהֶכְרֵחַ לוֹ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין עוֹד דָּבָר יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר בָּטוּחַ, לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, כְּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז יוֹצֵא לְחֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם עַכְשָׁו צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, וְאַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, אַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא תַּמְשִׁיכוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיֵּיכֶם הַפְּרָטִיִּים. כִּי מַהִי גָּלוּת? חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): עִקַּר הַגָּלוּת רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; כִּי בֶּאֱמֶת אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֲזַי אַף פַּעַם לֹא הָיָה הוֹלֵךְ בְּגָלוּת, וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁהַגּוּף הָלַךְ בְּגָלוּת, אֲבָל הַנְּשָׁמָה – נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ בַּגּוֹלָה, הֵיכָן שֶׁרַק הָיוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁרַק סָבְלוּ מֵהַגּוֹיִים הָרוֹצְחִים – לֹא הִתְיָאֲשׁוּ, אֶלָּא חָזְרוּ וּבָנוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, מִקְוָאוֹת, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת, שֶׁלָּמְדוּ בָּהֶם אֱמוּנָה. וְאַף שֶׁרָצְחוּ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן חָזְרוּ וְשִׁקְּמוּ אֶת הַהֲרִיסוֹת, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, לֶאֱכֹל כָּשֵׁר, לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּלְהִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין, וּבַעֲבוּר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה מָסְרוּ נַפְשָׁם עַד מְאֹד; כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל דְּבוּקוֹת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֵן חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְהַנְּשָׁמוֹת אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ בְּגָלוּת רַק הַגּוּפִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת עַכְשָׁו בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם, בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם, אָז תִּרְאוּ אֵיךְ יִמָּתְקוּ מִכֶּם כָּל הַדִּינִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת סג.): כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ; כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עַד שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר: "לִי לֹא יִהְיֶה טוֹב בַּחַיִּים, לִי כָּל-כָּךְ מַר, שֶׁאֵין לִי תִּקְוָה", אֲבָל אִם רַק מְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים הַמְּרוּרִים שֶׁלּוֹ, וְתָמִיד מַזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִתְגַּלֶּה אֵלָיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, וְנוֹתְנִים לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְדִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם. לָמָּה לָכֶם לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים?! לָמָּה לֹא תִּבְרְחוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! לָמָּה לֹא תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיֵּיכֶם?! הֲרֵי חֵלֶק מֵהַגָּלוּת, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת שֶׁמִּתְעָרְבִים בֵּין הַגּוֹיִים! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", אֲשֶׁר זוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה – שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְחַקּוֹת אֶת הַגּוֹיִים, לָלֶכֶת כְּפִי דַּרְכֵי הַגּוֹיִים, לְהִתְנַהֵג כְּגוֹי לְכָל דָּבָר, וַאֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים, כִּי אָנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, עָלֵינוּ לְהִבָּדֵל מִדַּרְכֵי הַגּוֹיִים, וְלִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֲזַי נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים; כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הוּא נַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין. שַׁבָּת הִיא הָאוֹת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, בַּר מִינָן, פּוֹסֵק הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת שַׁבָּת, פֶּרֶק ל', הֲלָכָה טו), דִּינוֹ כְּגוֹי, וְלֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר, וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, כִּי נִתַּקְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֲבָל בָּזֶה שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְנַתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחַל לָנוּ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קיח:): כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ – מוֹחֲלִים לוֹ. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי תִּרְאוּ מַה זֶּה לִחְיוֹת כִּיהוּדִי; הֲרֵי יְהוּדִי הַמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר בַּחַיִּים, כִּי אֵין עוֹד מְאֻשָּׁר כְּהַמַּאֲמִין וְהַדָּבֵק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁאָז הוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי; כִּי אָדָם שֶׁדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַף פַּעַם אֵינֶנּוּ בְּגָלוּת, כִּי הֵיכָן שֶׁהוֹלֵךְ, הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא – מוֹצֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶת אַף אֶחָד, הוּא יוֹדֵעַ מַהִי הַכְּתֹבֶת בְּעַצְמָהּ – שֶׁזֶּהוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי נִמְצָא בְּמַדְרֵגָה כָּזוֹ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. בְּוַדַּאי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וְלוֹחֵם נֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָמְדוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה, דָּתָן וַאֲבִירָם עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַבָּנִים, רָאשֵׁי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה וּפִרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא הִתְפַּעֵל מֵהֶם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת, וְדָבַק בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ – נִשְׁאַר בַּחַיִּים; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְגַלִּים אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, אֲבָל כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּלֵיהּ, וְכָל מִינֵי רְשָׁעִים אֲרוּרִים לְכַסּוֹתָם, לְהַעֲלִימָם וּלְהַסְתִּירָם, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיקִים, הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר, וְהוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי.

ד.

הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, כְּשֶׁאָדָם חָטָא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָאוֹרוֹת, וְסוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם הַמִּתְפּוֹצְצִים מֵרֹב צָרוֹת, וּמַר וְרַע לָהֶם מְאֹד בַּבַּיִת: לְזֶה אֵין בַּת זוּג, לְזוֹ אֵין בֶּן זוּג, לְאֵלּוּ אֵין יְלָדִים, לְאֵלּוּ אֵין פַּרְנָסָה, לְאֵלּוּ אֵין בְּרִיאוּת, לְאֵלּוּ יֵשׁ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, לְאֵלּוּ יֵשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בָּנִים סוֹרְרִים, אֲשֶׁר אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים אֵלּוּ?! וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא טז:): אֵין אָדָם נִתְפָּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ; וְלָכֵן צְרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת. וְכָךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל יְהוּדִי; כִּי כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ מִצְווֹת, וַאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן (בְּרָכוֹת נז.), לָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד וּלְיַקֵּר אֶת כָּל יְהוּדִי, וּלְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הַבְּרִיּוֹת?! יֶשְׁנָם הוֹרִים שַׁכּוּלִים, שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, אֵיזֶה צַעַר הוּא זֶה לְאַבֵּד יְלָדִים, בַּר מִינָן! אֵילוּ צַעַר וְיִסּוּרִים הֵם לֵישֵׁב בַּבַּיִת עֲרִירִים בְּלֹא יְלָדִים?! אֵילוּ צַעַר וּמְרִירוּת לֵישֵׁב עָנִי בְּדֹחַק וְכוּ'?! וְהִנֵּה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּמְגַלֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל: אַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, פֶּרֶק יח): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּכָל צַעַר וְצַעַר אֲנִי כִּבְיָכוֹל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ. לָזֹאת, אִם רְצוֹנְכֶם לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלָּכֶם, אִם רְצוֹנְכֶם לָצֵאת מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְקַבֵּל אֶתְכֶם. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מִיָּד הִיא עוֹלָה לֹא עַד עֲשָׂרָה מִלִּין וְלֹא עַד עֶשְׂרִים מִילִין, וְלֹא עַד מֵאָה מִילִין, אֶלָּא מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, וְלֹא עַד רָקִיעַ רִאשׁוֹן וְלֹא עַד רָקִיעַ שֵׁנִי, אֶלָּא עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. יְהוּדִי הַמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מֵנִיחַ תְּפִלִּין שׁוֹמֵר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה מַאֲמִין בְּאֵל עוֹלָם, רַק הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה לְבַד, כְּבָר מַגְבִּיהוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בְּחַיֵּיכֶם מַה שֶּׁעָבַר – מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָז תִּרְאוּ אֵיךְ כָּל חַיֵּיכֶם מִשְׁתַּנִּים לְטוֹבָה. תַּעַזְבוּ אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים, בֹּאוּ וְנַעֲזֹב אֶת כָּל דַּרְכֵי הָאֻמּוֹת! בֹּאוּ נִתְרַחֵק מֵהֶם, וְלֹא נִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם, וְנֵדַע שֶׁאָנוּ הָעָם הַנִּבְחָר. אַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב אֵינָם רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת זֹאת, כִּי הֵם רוֹצִים לְעָרֵב וּלְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגּוֹיִים – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב – מַה יֵּשׁ לָנוּ אִתָּם?! עַם יִשְׂרָאֵל הָעָם הַנִּבְחָר, קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי; לָזֹאת חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאַף שֶׁאַתֶּם חָשִׁים שֶׁאַתֶּם הֲכִי רְחוֹקִים, וַעֲשִׂיתֶם עֲווֹנוֹת הֲכִי גְּרוּעִים, עִם כָּל זֹאת, דְּעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וְרוֹצֶה רַק בִּתְשׁוּבַתְכֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ד'): אִם אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה לְפָנַי, אִם חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, עִמּוֹ אֲנִי בְּרַחֲמִים, וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, וְאֵינִי זוֹכֵר לוֹ, אֲפִלּוּ מִקְּצָת עֲווֹנוֹתָיו; רְאוּ רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּרַחֵם עַל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. וְכֵן אוֹמְרִים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ כָּפַרְתָּ בָּעִקָּר, אָדָם עוֹמֵד וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּשּׁוּק, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה בֵּינִי לְבֵינְךָ, וַאֲנִי מְקַבֶּלְךָ. וְזוֹ מַעֲלַת הַבַּעַל תְּשׁוּבָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָז תַּתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ חַיִּים נְעִימִים, חַיִּים טוֹבִים. וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בַּהַתְחָלָה מְנַסִּים אֶת הָאָדָם, אִם כַּוָּנָתוֹ הִיא בֶּאֱמֶת, וְלָכֵן עוֹבְרִים עָלָיו הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים – הֵן מֵהַהוֹרִים, הֵן מֵהַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכֻּלָּם מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ, הַחֶבְרָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ לוֹעֶגֶת לוֹ, אֲשֶׁר זֶה מַה שֶּׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת יד, ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם, וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁתַּחְזְרוּ, כְּדֵי שֶׁפַּרְעֹה יַחֲשֹׁב שֶׁהִצְלִיחַ לְתָפְסָם. וְזֶה מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁדַּיְקָא אָז כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים, וְהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרוֹת עָלָיו דַּיְקָא, עַד שֶׁחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: מַה קּוֹרֶה, הֲלֹא אֲנִי חָפֵץ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מַדּוּעַ עוֹבְרִים עָלַי צָרוֹת, וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרוֹת עָלַי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה?! אֲבָל כֵּן הָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל, "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם" וְגוֹ' (שָׁם, פָּסוּק ט), עָבְרוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל יָדְעוּ, שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, וְאַדְּרַבָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פָּסוּק י'): "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" – שֶׁהִקְרִיב לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כא), וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲוָיָ"ה וְגוֹ', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עַד עוֹלָם, הֲוָיָ"ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (פְּסוּקִים יג, יד); מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַבֵּץ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם: אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, זֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם כַּוָּנַתְכֶם בֶּאֱמֶת. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁאַתֶּם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְדַיְקָא אָז עוֹבֵר עֲלֵיכֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַל תִּתְיָאֲשׁוּ! אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ וְתִרְאוּ לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַף שֶׁהֵם עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַמִּצְווֹת וּמֵהָאֱמוּנָה, וְיֵשׁ לָהֶם בַּבַּיִת טֵלֵוִיזְיָה וּוִידֵאוֹ, אֲשֶׁר הֵם כְּלֵי מַשְׁחִית, אַל תְּזַלְזְלוּ בָּהֶם, עִקַּר חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה – מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ, וְאַחַת מִמִּצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ זוֹהִי כִּבּוּד אָב וָאֵם, עַל-כֵּן צְרִיכִים לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים, וּלְקַבֵּל אוֹתָם כְּמוֹת שֶׁהֵם, וְרַק לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹבֵר – מֵהַחֶבְרָה וְכוּ', אַל תָּשִׁיתוּ לִבְּכֶם, שֶׁכֵּן הָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעוּ עַד יַם סוּף, וְהָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּטְרֵג הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְאָמַר: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל לֹא נִשְׁבְּרוּ, אֶלָּא הִתְחַזְּקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּמוֹ-כֵן אַתֶּם, אַף שֶׁלּוֹעֲגִים לָכֶם שֶׁחֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, אַל תִּתְפַּעֲלוּ, אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הַמְגַלֶּה לָכֶם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז תִּרְאוּ לְאֵילוּ נִסִּים תִּזְכּוּ.

ה.

קְרִיעַת יַם סוּף

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲזָרָם עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקָּרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ בֶּחָרָבָה; הַיְנוּ דַּיְקָא כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ, אָז דַּיְקָא נִפְתָּחִים לוֹ הַמֹּחִין, וְזוֹכֶה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב, תְּהִלִּים א'): מֹשֶׁה קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, הַיְנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְעוֹשִׂים קְרִיעַת יַם סוּף, וּמַהִי? גִּלּוּי שְׁכִינָה שֶׁמְּגַלִּים, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁהָיוּ עַד כֹּה מְצֻמְצָמִים, עַכְשָׁו הֵם פְּתוּחִים, וְאָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ וּלְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאָנוּ רוֹאִים שֵׁם הֲוָיָ"ה לִפְנֵי עֵינֵינוּ, וּמְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר זֶה קְרִיעַת יַם סוּף. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַגְּדֻלָּה" – זֶה קְרִיעַת יַם סוּף; בָּזֶה שֶׁמִּתְגַּלֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, זוֹ קְרִיעַת יַם סוּף; בָּזֶה שֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּמֹּחַ שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו מָלֵא זֻהֲמָה, מָלֵא טֻמְאָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּתַח לָנוּ אֶת הַמֹּחִין, עַד שֶׁאָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אֶת הָאֱלֹקוּת מִכָּל דָּבָר, וְיוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, זוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי סוֹטָה, פֶּרֶק ה', הֲלָכָה ו'): בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּם, הָיָה מֻטָּל עוֹלֵל עַל בִּרְכּוֹ שֶׁל אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, הִגְבִּיהַּ עוֹלָל אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָמַר (שְׁמוֹת טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם וְאָמְרוּ: הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! זֶה הָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, וְזֶה אָנוּ זוֹכִים עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִזְכּוֹת לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תִּתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, דָּוִד, יוֹסֵף, שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַצַּדִּיקִים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה, הֵם נִקְרָאִים שְׁלִיחֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמְּגַלִּים אֶת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהֵם קוֹרְעִים לָנוּ אֶת הַיָּם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה פד, סִימָן ז'): "הַיָּם רָאָה וַיָּנָס" – מָה רָאָה? אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; בִּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף נִבְקַע הַיָּם. וְכֵן אוֹמְרִים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כא, סִימָן ז'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּדַאי הוּא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֶקְרַע לָהֶם הַיָּם. וְלָזֹאת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּזְכוּת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲנִי בּוֹקֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם; אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, הַמַּסְתִּירִים אֶת הַצַּדִּיקִים. וּבִפְרָט כְּנֶגֶד רֹאשׁ כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נֶגְדּוֹ עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ, וְעוֹשֶׂה רַעַשׁ בְּכָל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעָמְדוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַבָּנִים נֶגְדּוֹ – קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, זָכוּ לִקְרִיעַת יַם סוּף, וְנִפְתְּחוּ לָהֶם הַמֹּחִין, וְזָכוּ לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ – הֵם נֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְלָכֵן רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ עִם מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת!

ו.

אֲמִירַת שִׁירָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁזּוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלִקְרִיעַת יַם סוּף, כְּשֶׁהַמֹּחִין נִפְתָּחִין לָאָדָם, אֲזַי שָׁר שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַהֲוָיָ"ה, אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה", וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. עָלֵינוּ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשָׂנוּ גּוֹי. אֵיזוֹ שִׂמְחָה לְבַר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, וְאוֹכֵל מַצָּה וְלֹא אוֹכֵל חָמֵץ. אֵיזוֹ שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'), שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאָדָם יָכוֹל לִשְׂמֹחַ – שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, אֵינֶנּוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא יוֹעִיל לָעֵרֶב-רַב שֶׁאוֹמְרִים "נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִים", יְהוּדִים לֹא נָגְעוּ בְּצִפֹּרֶן שֶׁל שׁוּם בְּרִיָּה, יְהוּדִים לֹא עָשׂוּ רַע לְאַף אֶחָד. יְהוּדִים אַף פַּעַם לֹא הָיוּ רוֹצְחִים, לֹא הָיָה לָהֶם נֶשֶׁק כְּלָל, רַק חָיוּ עִם אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. אַלְפַּיִם שָׁנָה יְהוּדִים נֶחְנָקִים, נִשְׂרָפִים, בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְזֶה הַשֶּׁבַח שֶׁעָלֵינוּ לְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גּוֹי, אֵינֶנּוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, אָנוּ הָעָם הַנִּבְחָר, שֶׁבְּחָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּעֵת שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלֵינוּ הַשְּׁכִינָה, בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, עַם יִשְׂרָאֵל שָׁרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁזֶּה הָעִנְיָן שֶׁל תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, שֶׁיְּהוּדִי מְחֻיָּב לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ (נִדָּה ל.); אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים אֵילוּ נִסִּים עוֹשֶׂה אִתָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכִּבְשָׂה אַחַת מִתְקַיֶּמֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, עַל-כֵּן עָלֵינוּ לָתֵת תּוֹדָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכֵיוָן שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר, עָלֵינוּ לִזְכֹּר מַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת ס): לְעוֹלָם יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ לוֹמַר: כָּל מַאן דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד; אַף שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים בְּכָל פַּעַם אֶת הַטּוֹבָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): שֶׁכְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא; יְכוֹלִים לְהַכְנִיס גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל-יְדֵי נְתִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה. וְאוֹמֵר הַזֹּהַר (תְּרוּמָה קלא), כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירַת הַיָּם, נִפְתָּחִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהַמַּלְאָכִים מְקַנְּאִים בָּנוּ, שֶׁאָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, זוֹכִים לוֹמַר שִׁירָה, וְאִלּוּ הֵם אֵינָם זוֹכִים לְזֶה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, וְנַחְדֹּל מֵהַטְּעָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנִרְאֶה אֶת הַנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע; בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ רַגְלַיִם לָלֶכֶת, עֵינַיִם לִרְאוֹת, פֶּה לְדַבֵּר, אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ רְמַ"ח אֵיבָרִים וְשָׁסָ"ה גִּידִים, אֲזַי לָמָּה שֶׁתִּהְיֶינָה לָנוּ טְעָנוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ?! כַּמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים שׁוֹכְבִים בְּבֵית-חוֹלִים, וְאֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת?! כַּמָּה אֲנָשִׁים מְחֻבָּרִים לְמַכְשִׁירִים?! וְאַתֶּם בָּרוּךְ הַשֵּׁם וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, בְּרִיאִים. עַל-כֵּן תֹּאמְרוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה, יִשְׁלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, וּבִזְכוּת זֶה שֶׁתָּשִׁירוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם – יִוָּשְׁעוּ בִּישׁוּעָה שְׁלֵמָה. וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לְהַרְגִּיל עַצְמְכֶם לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁכֵּן הָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף; וּלְכָל זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד אֲשֶׁר חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְיָצָא מִמִּצְרַיִם, וְנִקְרַע לוֹ יָם הַחָכְמָה, שֶׁזּוֹ קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁזּוֹכֶה אַחַר-כָּךְ לוֹמַר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אַשְׁרֵי לוֹ!

ז.

סְפִירַת הַיָּמִים

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁתֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הֵחֵלּוּ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה כָּל תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי בְּלִי תּוֹרָה עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עַם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם עֹל תּוֹרָה, וְתַתְחִילוּ לְלָמְדָהּ עַל מְנָת לְקַיְּמָהּ, וְכֵן רְאוּ לִסְפֹּר כָּל יוֹם וָיוֹם, וְלִזְכֹּר שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם חָשׁוּב. הִנֵּה עוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּחְיוּ פֶּה לָנֶצַח, וְהִנֵּה אָנוּ פֹּה, וּלְמָחֳרָת אֵינֶנּוּ פֹּה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁלָּנוּ חָשׁוּב מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פד), אֲשֶׁר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלָמָּה אֵין אָדָם זוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ? כִּי בָּאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁהֵם כְּלַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, אֲזַי אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר, אַף שֶׁזָּכָה לְחֵרוּת הַמֹּחִין וְלִקְרִיעַת יַם סוּף, עִם כָּל זֹאת שׁוֹכֵחַ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא"; וְדָרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', ה): בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹלָדִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מֵתִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, וְנִפְתָּחִים לוֹ הַמֹּחִין, וְצָרִיךְ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, שֶׁזּוֹ סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁמַּתְחִיל לָדַעַת, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַרְבֵּה מִצְווֹת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק וְלָדַעַת שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה לָכֶם, וּמַה שֶּׁיְּכוֹלִים לַחֲטֹף וְלִזְכּוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, זֶה חֶלְקְכֶם לָנֶצַח, וְעַל-כֵּן תַּתְחִילוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד לִבְרֹחַ מִמַּחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, כִּי חֲבָל עַל הַיָּמִים הַיְקָרִים שֶׁלָּנוּ, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, וַחֲבָל עַל כָּל יוֹם שֶׁהוֹלֵךְ לָרִיק. וְזֶה כָּל עִנְיַן סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁסּוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, לֵידַע שֶׁכָּל יוֹם הוּא חָשׁוּב מְאֹד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַל יָמָיו, וְאָז טוֹב לוֹ לְנֵצַח נְצָחִים!

ח.

קַבָּלַת הַתּוֹרָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַתַּכְלִית שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה – קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לָזֹאת בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְנִשְׁמַע רַק אֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲלֵיהֶם אָנוּ מְשֻׁעְבָּדִים, כִּי אָנוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק ד'. הֲלָכָה ח'): כֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם מִימֵיכֶם; אַף שֶׁעֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל עַל כָּל מַעֲשֵׂיכֶם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה בְּחַג הַחֵרוּת, בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּנְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ מִבָּתֵּינוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, וְזוֹ הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת שֶׁשּׁוֹרוֹת בְּתוֹכֵנוּ, וְזֶה כְּלַל הַגִּזְעָנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, וְנֹאכַל מַצָּה, שֶׁזֶּה אַהֲבָה, שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁנְּקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה, נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה; כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק כְּפִי שֶׁנְּבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּנְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, אוֹר הַבִּינָה, שֶׁשָּׁם מֵאִיר אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, אוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ-הוּא, וְהַמֹּחִין מְאִירִין עַד מְאֹד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אָבוֹת פֶּרֶק ו'): "אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה", וְזֶה "חַג הַחֵרוּת", שֶׁאָז עַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהַתַּכְלִית הָיְתָה רַק בַּעֲבוּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁרַק עַל יָדָהּ אֲנַחְנוּ עַם, וְיֵשׁ לָנוּ זְכוּת קִיּוּם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ אֶל דְּבָרִים אֵלּוּ, וְאָז יִהְיֶה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁמְּאִירָה בְּ"חַג הַחֵרוּת"; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס זְמַן חֵרוּתֵנוּ

יְגַלֶּה מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִשְׂמֹחַ בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מֹחִין קְדוֹשִׁים, הֶאָרַת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְאִירָה אָז.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, חַג הַפֶּסַח נִקְרָא זְמַן חֵרוּתֵנוּ, כִּי אָז אָדָם יוֹצֵא מִגָּלוּתוֹ הַפְּרָטִית, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמִּכָּאן לְהַבָּא לֹא יַחֲזֹר אֶל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁעָשָׂה כָּל הַשָּׁנָה, עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפד)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה אָנוּ נִמְצָאִים בְּיָמִים קְדוֹשִׁים, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, אֵיזוֹ שִׂמְחָה הִיא זוֹ! וְאֵין זֶה סִפּוּר יָשָׁן שֶׁאֵרַע פַּעַם, שֶׁהָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), אֲשֶׁר כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנֵי-אָדָם, זֶה נִקְרָא מִצְרַיִ"ם – כָּל מִינֵי מְצָרִים, עַל שֵׁם שֶׁמְּצֵרִים וּמְצִיקִים לָאָדָם. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל; עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְעָבְדוּ קָשֶׁה בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יא): "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" וְגוֹ', הוֹצִיאוּ לָהֶם אֶת דַּם הַתַּמְצִית, הֶעֱבִידוּ אוֹתָם בַּעֲבוֹדַת כְּפִיָּה, עִנּוּ אוֹתָם, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". עַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַזֶּבֶל וְהַזִּמָּה שֶׁל הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר רַק לִרְאוֹת אֶת זֹאת עוֹרֵר שְׁאַט נֶפֶשׁ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם הָיוּ מְקֻלְקָלִין מִכָּל הָעֲמָמִין, מֵחֲמַת הַכִּשּׁוּף וְהַנִּאוּף, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, הַפְּסִילִים וְהָאֱלִילִים שֶׁהָיוּ שָׁם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, לְפִיכָךְ בָּא לָהֶם לַמִּצְרִים תַּקָּלָה עַל יָדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא הֶחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", מָה אִתְּכֶם?! אַתֶּם עֲבָדִים לְמִי? לַעֲבָדִים מְזֹהָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ט, כה): "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה"; בָּרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת הָאֲמִתִּית, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, עַם יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לְהִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְדַבֵּר וְלִצְעֹק לְפָנָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב", הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֵם גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְהֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת כּוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם, אֶת הַגָּלוּת הַקָּשָׁה הַזּוֹ.

אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: מַה זּוֹ גָּלוּת? הַיְנוּ שֶׁהַמֹּחִין אֵינָם בְּחֵרוּת. וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): עִקַּר הַגָּלוּת זֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; אִם אָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זֶה אֱלֹקוּת, לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל גָּלוּת, כִּי הֵיכָן שֶׁאֵלֵךְ וְאָבוֹא, אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נו), שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלֹקוּת בַּלֵּב –מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֶצְלוֹ לֹא שַׁיָּךְ מָקוֹם, לֹא אִכְפַּת לִי בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֲנִי נִמְצָא, שָׁם אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; כִּי אַדְּרַבָּה, הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ. וּמַה שַּׁיָּךְ גָּלוּת?! אֶלָּא גָּלוּת הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר זֶה, וְאָז יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו. וּמֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? כְּשֶׁאָדָם שׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְהַדַּעַת בְּגָלוּת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד), זֶה בָּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, הַדִּמְיוֹן תּוֹפֵס אֶת הָאָדָם, וּמֵהֵיכָן נִתְפָּס כֹּחַ הַמְדַמֶּה? מִלְּשׁוֹן הָרַע, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, זֶהוּ הֶעָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, מַגְדִּיל עֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; אֵלּוּ הֵם הָעֲווֹנוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר: לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, לַעֲזֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, נִאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שְׁפִיכוּת דָּמִים, לַהֲרֹג אֶת מִישֶׁהוּ, הֵם הָעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, שֶׁעֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ, וְלֹא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. עִם כָּל זֹאת בָּאִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְאוֹמְרִים, שֶׁלָּשׁוֹן-הָרַע חָמוּר מִזֶּה. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', סִימָן לה): הָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל הָעִבְרִי, שֶׁאָמַר (שְׁמוֹת ב, יד): "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?! וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר", אָמַר: לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, אֵיךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה?! לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת וְהַמֹּחַ, וּמִזֶּה בָּא, שֶׁאֶחָד דִּבֵּר עַל זוּלָתוֹ. וּבֶאֱמֶת לָמָּה שֶׁיְּדַבֵּר אָדָם עַל חֲבֵרוֹ, וְכִי בָּזֶה יִהְיֶה גָּדוֹל יוֹתֵר?! וְכִי עַל-יְדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת זוּלָתוֹ – יִגְבַּהּ הוּא?! אַדְּרַבָּה, עַל-יְדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל אַחֵר, לֹא יֶאֱרַךְ זְמַן רַב, וְיִוָּכְחוּ שֶׁהוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל וְכוּ'. אַךְ מַה מַּגְבִּיהַּ אֶת הָאָדָם? כְּשֶׁמּוֹצֵא טוֹב אֵצֶל כָּל אֶחָד. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט): טוֹב – הַכֹּל חֲפֵצִים לִשְׁמֹעַ; דְּבָרִים טוֹבִים כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, תְּחַזֵּק אוֹתִי, תְּעוֹדֵד אוֹתִי, תְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי, תַּגְבִּיהַּ אוֹתִי, תִּתֵּן לִי מַחֲמָאוֹת, אֲנִי מִמֵּילָא שָׁבוּר, וּמִי לֹא?! עַל מִי לֹא עוֹבְרִים מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, אָז בְּנֵי-אָדָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ מַחֲמָאָה, דִּבּוּר טוֹב. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר רַע – אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתְךָ, אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹחַ מִד' אַמּוֹתֶיךָ, אֵינִי רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ, וְכִי אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתִי?! הֲלֹא אֲנִי כְּבָר שָׁבוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר.

רַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר סִפּוּר מַדְהִים (עַיֵּן חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן צא), שֶׁבָּא אֵלָיו אָדָם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עִם סֵפֶר תַּחַת הַשֶּׁחִי, וְהֵחֵל לוֹמַר לוֹ מוּסָר: אֵיךְ אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ, הִנְּךָ נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע. עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לְחַזֵּק אוֹתִי, עַתָּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לִשְׁבֹּר אוֹתִי – תֵּלְכוּ, תֵּלְכוּ תֵּלְכוּ, וְסוֹבֵב פָּנָיו אֲחוֹרַנִּית, וְהֵחֵל לִבְכּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה. מָה אָנוּ לְמֵדִים מִסִּפּוּר זֶה? שֶׁאִם אֶחָד בָּא וְרוֹצֶה לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ – תְּגָרֵשׁ אוֹתוֹ. וְאַף שֶׁבָּא מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אִם רוֹצֶה לְשָׁבְרְךָ – תְּסַלְּקוֹ מִמְּךָ. וְזֶה מַה שֶּׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, הָיוּ דִּלְטוֹרִין, לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת, דִּבְּרוּ זֶה עַל זֶה, שִׂנְאָה הֶחְדִּירוּ זֶה בָּזֶה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה שָׁלַט עֲלֵיהֶם פַּרְעֹ"ה. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁאֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, וְהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִ"ם – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הָיוּ בְּמֵצַר וּבְצִמְצוּם. הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּן-חוֹרִין, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא): בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל אָדָם; כִּי עִקַּר הָאָדָם זֶה הַמֹּחַ, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הַמַּחֲשָׁבָה, אִם אָדָם חוֹשֵׁב רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז נִמְצָא אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אָדָם חוֹשֵׁב בִּשְׁטֻיּוֹת – נִמְצָא בִּשְׁטֻיּוֹת. לָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נ'): הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לַמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה. אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲשֹׁב שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, אֶלָּא אוֹ לְכָאן אוֹ לְכָאן, אֲבָל יֵשׁ לוֹ הַבְּחִירָה לִבְחֹר בַּטּוֹב, אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחֹר בְּרַע, הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט): הַיֵּצֶר הָרָע אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הִרְהוּרִים רָעִים, הַיֵּצֶר טוֹב אֵלּוּ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, רְצוֹנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נג), שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מְאֹד יְקָרָה, וּצְרִיכִים לְשָׁמְרָהּ. וְאֵיךְ בָּא בֶּאֱמֶת, שֶׁמִּסְכֵּן אָדָם, חַי בְּדִמְיוֹן, כְּאִלּוּ כֻּלָּם רוֹדְפִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לְשָׁבְרוֹ, כְּאִלּוּ כֻּלָּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, עַד שֶׁהוּא נִרְדָּף מֵעַצְמוֹ, שֶׁזּוֹהִי גָּלוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת): "וְהֵסִיר מִמְּךָ כָּל חֹלִי" – זֶה הָרַעְיוֹן, מַחֲלַת הָעֲצַבִּים; כִּי בְּכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל בְּנֵי-אָדָם, יֵשׁ מִמַּחֲלַת עֲצַבִּים, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַפֵּא מִזֶּה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה')" שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת רָעוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים בָּאִים רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַהוּ הַלָּשׁוֹן 'וְנֶאֱמָנִים'? אֶלָּא שֶׁבָּאִים עַל פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי בְּכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה יֵשׁ גַּם מַחֲלַת עֲצַבִּים שֶׁהוּא הַדִּמְיוֹן, כְּשֶׁאָדָם נַעֲשֶׂה חוֹלֶה, הוּא חוֹשֵׁב: זֶהוּ זֶה, כְּבָר אַף פַּעַם לֹא אֵצֵא מִמַּצָּבִי, אֲבָל אִם יֵשׁ לָאָדָם עֲצַבִּים חֲזָקִים, אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, וּבָטוּחַ שֶׁבְּוַדַּאי יֵצֵא מֵחָלְיוֹ. זֶה הַכֹּחַ שֶׁל אֱמוּנָה. וְלָכֵן בְּמִצְרַיִם שָׁלַט עַל עַם יִשְׂרָאֵל פֶּה-רַע, פַּרְעֹ"ה, שֶׁאֶחָד דִּבֵּר רַע עַל הַשֵּׁנִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִי מָלַךְ עֲלֵיהֶם? מִצְרַיִ"ם, מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הָיוּ בְּגָלוּת, בִּמְקוֹם לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בִּמְקוֹם לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶחָד דִּבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נַעֲשָׂה פֶּסַ"ח. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשֵׁי פֶּסַח) אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח, הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בְּפִיהֶם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזּוֹהִי הִתְבּוֹדְדוּת. וְזֶה הֵבִיא לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ". וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם, כָּךְ הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עוֹבֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, שֶׁזֶּה בִּכְלַל מֵצַר-יָם, הַדַּעַת בְּגָלוּת, אֵין מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, נִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, מִתְרַחֲקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁנּוֹפְלִים לְעֻמְקָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, לַעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חוֹמֵל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם מְגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֶת הָאֱמוּנָה, הֵם מְחַזְּקִים וּמְעוֹדְדִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, עַד דּוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ אֶת הַנְּבִיאִים, אֶת הַתַּנָּאִים, הָאַמּוֹרָאִים, הַגְּאוֹנִים, רַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, הַמְקֻבָּלִים, הָאֲרִ"י זַ"ל וְתַלְמִידָיו, וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁגִּלּוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב מְאֹד, אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת מְיֻחָדִים וּמְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָמַל עַל עַם יִשְׂרָאֵל וְשָׁלַח לָנוּ אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע עִם תַּלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁהֵאִירוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב מְאֹד, עַד שֶׁחָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ, וְשָׁלַח לָנוּ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא גִּלָּה לָנוּ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל! כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח): אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁעָבַרְתָּ כְּבָר מַה שֶּׁעָבַרְתָּ, עָשִׂיתָ כָּל הַלִּכְלוּךְ שֶׁבָּעוֹלָם, עֲדַיִן אַתָּה יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֵין מֻשָּׂג לְהִתְיָאֵשׁ. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיב): אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן. אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה שֶׁאֲנִי לֹא שָׁוֶה מְאוּמָה! וְלָכֵן גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת כָּל עִנְיַן הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָדָם יְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, יוֹדֵעַ שֶׁהַכְּתֹבֶת לְבַקֵּשׁ הִיא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְכָךְ אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ, רֶמֶז תקיט): אַתָּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, אַף אַבְרָהָם לֹא יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. וּמַהִי אֱמוּנָה? כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אָז הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו. וּמֵאַיִן יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם זֶה אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? אִם הוּא מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, סִימָן שֶׁאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה, כִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהוּא פֹּה אִתִּי עִמִּי וְאֶצְלִי, וְלָכֵן אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְלִשְׁפֹּךְ אֶת כָּל שִׂיחִי לְפָנָיו. וְאָז זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הַזְּמַן הַיָּקָר "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְזֶהוּ חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָנוּ חוֹגְגִים, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ אָז, שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

הָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשֵׁי פּוּרִים), שֶׁכָּל קְדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם, הַכֹּל חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, לֹא כְּמוֹ אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, קָרָה מַשֶּׁהוּ וְזֶהוּ זֶה! בַּהִיסְטוֹרְיָה הָיָה אֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ, וְנוֹתַר בְּגֶדֶר סִפּוּר הִיסְטוֹרִי. לֹא-כֵן אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין דָּבָר כָּזֶה הִיסְטוֹרְיָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִקְרָא הָיָה, הֹוֶה וְיִהְיֶה, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א", סִימָן נב): הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל! וּמֵאַחַר שֶׁבָּרָא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם קַיֶּמֶת כָּל הַבְּרִיאָה, גַּם הֵם מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ג:): כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, בִּקְרִיעַת יַם סוּף, וְקִבַּלְנוּ מַתָּנָה אֶת הַמָּן, הַבְּאֵר וְהָעֲנָנִים, הָיָה לָנוּ אֹכֶל לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, וְהָעֲנָנִים שֶׁסִּבְּבוּ אוֹתָנוּ הֵם בִּבְחִינַת בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וְזָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל זֶה אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לִ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְכֵן חַג הַסֻּכּוֹת הוּא זֵכֶר לְעַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהוֹלִיכָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּמִּדְבָּר, מְסֻבָּבִים עִם עֲנָנִים וְשָׁמַר עָלֵינוּ, כָּל זֶה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְזֶה לֹא סִפּוּר הִיסְטוֹרִי שֶׁהָיָה בֶּעָבָר, אֶלָּא סִפּוּר נִצְחִי, כִּי גַּם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן נִצְחִיּוֹת, הֵן דְּבֵקוֹת בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁהֵם "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁגַּם עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים הֵיכָן שֶׁנִּמְצָאִים, אָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהַחֲזִיר אֲחֵרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ מַכְרִיזִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – יָבוֹא וְיֹאכַל, "כָּל דִּצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", מִי שֶׁצָּרִיךְ עַל פֶּסַח – יָבוֹא וִיקַבֵּל. וְזוֹ הַמַּעֲלָה שֶׁל אָדָם הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה אֶצְלוֹ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, יוֹצֵא עַכְשָׁו מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם, וְנִכְנָס בַּקְּדֻשָּׁה, בָּאֱמוּנָה, עִקַּר הַמִּצְוָה וְהַשְּׁלֵמוּת לֹא רַק שֶׁאֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְנִכְנָס בַּקְּדֻשָּׁה, וּמְקַבֵּל עָלַי קַבָּלוֹת טוֹבוֹת – לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְלִלְמֹד תּוֹרָה, וּלְהִתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא אֲנִי מַכְרִיז לְכֻלָּם: "כָּל דִּכְפִין – יֵיתֵי וְיֵכוֹל", מִי שֶׁרָעֵב – לֹא לַלֶּחֶם, וְצָמֵא – לֹא לַמַּיִם, אֶלָּא לִדְבַר ה' – בֹּא וְאֶעֱזֹר לְךָ. וְזֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקָרֵב גַּם אֲחֵרִים, וְאֵין עוֹד תִּקּוּן יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה, כְּמוֹ לְהַחֲזִיר בְּנֵי-אָדָם בִּתְשׁוּבָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד) עַל הַפָּסוּק (אִיּוֹב כ'): "אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל", אֶתְוָן דְּדֵין כְּאֶתְוָן דְּדֵין, אִם אָדָם נִכְשַׁל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּחֵטְא שֶׁל קֶרִ"י, יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת זֹאת, עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹצִיא יָקָ"ר מִזּוֹלֵל, מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא, שֶׁיִּקַּח וְיִגְנֹב זְמַן מִזְּמַנּוֹ, וְיִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ גַּם בִּשְׁבִיל הַזּוּלָת. וְזֶה הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּזְכֶּה לְקָרֵב רְחוֹקִים אֶל מְקוֹר מַחֲצַבְתָּם, כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם". וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְאֹד מְאֹד אוֹהֵב מִי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה אַחְדוּת בֵּין בָּנָיו, שֶׁזּוֹ מַעֲלַת חַג הַפֶּסַח, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁזָּכִינוּ אַחַר-כָּךְ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רַק כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"; וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רַשִּׁ"י תָבוֹא כז, ט): בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם הַזֶּה נִכְנַס עִמּוֹ בַּבְּרִית; הַיּוֹם הַזֶּה קִבַּלְתָּ אֶת הַתּוֹרָה; וְכֵן (פְּסִיקְתָּא זוּטָא וָאֶתְחַנַּן ו, ו): בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. וְכָךְ בְּכָל יוֹם עָלֵינוּ לִזְכֹּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, בַּבֹּקֶר אָנוּ מַכְרִיזִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַיּוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא. וְלֹא נַסִּיחַ דַּעַת כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן בָּעֶרֶב יֵשׁ לָנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר כָּל הַלַּיְלָה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא נַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְתִקְּנוּ בְּתוֹךְ קְרִיאַת שְׁמַע – זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא לְהַסִּיחַ דַּעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהָיִינוּ פַּעַם בְּמִצְרַיִם, וְזָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'), שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר חָזַר בִּתְשׁוּבָה, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵינָם רוֹאִים שׁוּם דָּבָר רַק רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, אֵינָם מַסִּיחִים דַּעַת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּהוּא זֶה, גַּם הֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, פֶּן וְאוּלַי גִּשְּׁמוּ אֶת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶתְמוֹל חָשְׁבוּ שֶׁכְּבָר הִשִּׂיגוּ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְהַיּוֹם רוֹאִים אֵיךְ הָיוּ בְּדִמְיוֹן, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְכָךְ אָדָם מַתְחִיל תָּמִיד מֵהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ אַף פַּעַם לֹא הִתְחִיל, וְאָז לְעוֹלָם לֹא יִבְרַח. הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְהִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד, וּלְבַסּוֹף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, הוּא אוֹמֵר: אֵין זֶה בִּשְׁבִילִי, וְחוֹזֵר בִּשְׁאֵלָה. הִנֵּה אָדָם זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמַרְגִּישׁ אוֹר גָּדוֹל, תְּשׁוּקָה עַזָּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, יוֹצֵא לְהִתְבּוֹדֵד, אֵיזֶה נֹעַם וַעֲרֵבוּת הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה, מִסְתַּכֵּל לַשָּׁמַיִם, רוֹאֶה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַכֹּל רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין אֶצְלוֹ טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין עוֹד שִׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ק): בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל, יְהֵא לִבּוֹ שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק): "עִבְדוּ אֶת הֲוָיָ"ה בְּשִׂמְחָה". וְהִנֵּה לְפֶתַע פִּתְאֹם אָדָם מִתְרַחֵק מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר: "לֹא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי", וּבִפְרָט כְּשֶׁמָּצָא אֵיזֶה שָׁלִיחַ שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁמְּדַבֵּר רַע עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנב), שֶׁלִּפְעָמִים שָׂמִים עַל הַפֶּתַח שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיזֶה יְרֵא שָׁמַיִם, וְאוֹמֵר "לֹא, לֹא, לֹא הֶחֱזִיקוּ מִדֶּרֶךְ זוֹ, לֹא הֶחֱזִיקוּ מֵאָדָם זֶה, אַל תִּתְקָרֵב לְשָׁם" וְכוּ' כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים; וְאָדָם מִסְכֵּן – בּוֹרֵחַ, נָסוֹג לְאָחוֹר. מֵהֵיכָן זֶה בָּא?! הֲלֹא הִרְגַּשְׁתָּ כָּל מִינֵי נְעִימוּת, עֲרֵבוּת, יְדִידוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּת, אֵילוּ שָׁעוֹת טוֹבוֹת הָיוּ לְךָ! אֵילוּ יָמִים טוֹבִים עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאָז שֶׁחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה! וּמָה אֵרַע לְךָ?! אֵין זֹאת אֶלָּא הַגֵּאוּת שֶׁהָיְתָה בְּךָ, שֶׁלֹּא שֵׁרַשְׁתָּ אוֹתָהּ, זֶה הֱבִיאֲךָ לַחֲזֹר בִּשְׁאֵלָה וְלִבְרֹחַ מֵהַצַּדִּיק, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ שׂוֹנֵא וּמוֹנֵעַ גַּם אֲחֵרִים מִלְּהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִטֻּמְאַת הַבְּרִית שֶׁנִּפְגַּם מְאֹד מְאֹד. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת צַדִּיק, סִימָן קנג): מִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיק, וְקִרְבָתוֹ אֵינָהּ בִּתְמִימוּת, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְהַפֵּךְ אַחַר-כָּךְ לְרוֹדֵף. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עב), נוֹפֶלֶת עָלָיו בּוּשָׁה, וּמַתְחִיל לְהִתְבַּיֵּשׁ, נוֹפֶלֶת עָלָיו שִׁפְלוּת: "אוֹי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶה עָשִׂיתִי, שַׁבְתִּי לְסוּרִי, הֵיכָן הָיִיתִי עַד כֹּה?! עָשִׂיתִי הַבְלֵי הֲבָלִים, חָשַׁבְתִּי שְׁטֻיּוֹת, הִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים רָעִים, טִמֵּאתִי עֵינַי, אָזְנַי, חָטְמִי וּפִי, הָיִיתִי בְּכַעַס וּרְצִיחָה, שָׁמַעְתִּי כָּל מִינֵי נִגּוּנִים שֶׁל רְשָׁעִים, לִכְלַכְתִּי פִּי בְּנִבּוּל פֶּה, יָדַי וְרַגְלַי וְכָל גּוּפִי טִמֵּאתִי". וּכְכָל שֶׁאָדָם מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וּמְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ: "תִּמְחֹל לִי, תִּסְלַח לִי", וְתָמִיד עוֹסֵק בִּתְשׁוּבָה, כִּי מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָדָם זֶה אַף פַּעַם לֹא יִתְרַחֵק – לֹא מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא מֵהַצַּדִּיק. אֵימָתַי אָדָם מִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק, אֵימָתַי אָדָם מִתְרַחֵק מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גֵּאוּת וְיֵשׁוּת לַחֲשֹׁב: "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי?! אֲנָא אֶמְלֹךְ!" וְאָז, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נוֹקְמִים בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צד): "אֵל נְקָמוֹת הֲוָיָ"ה, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֲנִ"י אָנָ"ה. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לַאֲנִ"י, אֲזַי נוֹקְמִים בּוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פב): אָדָם צָרִיךְ לַעֲקֹר מֵעַצְמוֹ אֶת הַיֵּשׁוּת וְהַגֵּאוּת. לָמָּה הוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְתָמִיד הוּא מְמֻרְמָר וְשָׁבוּר? כִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ, וְשׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמַה שַּׁיָּךְ שֶׁתִּרְצֶה רָצוֹן נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ב, ד): בַּטֵּל רְצוֹנְךָ לִרְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים לִרְצוֹנְךָ; אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְבִטּוּל אֱמֶת כָּזֶה, לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה מְאוּמָה, אֶלָּא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא "זְמַן חֵרוּתֵנוּ". וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת פֶּרֶק ו'): אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין. כַּמָּה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַמְגַלֶּה לָנוּ לִמּוּדִים כָּאֵלּוּ, אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִכָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֵינוּ. הַצַּדִּיק מַכְנִיס בָּנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּית, לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת, לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַזּוּלָת, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הַטּוֹב אֵצֶל כָּל יְהוּדִי, וְלָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לז): "עוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ", הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר אוֹתָנוּ לִמְצֹא עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ וּבַאֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה "וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ", כְּבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם; כִּי בָּרֶגַע שֶׁמּוֹצְאִים אֵצֶל אָדָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כְּבָר נַעֲשֶׂה אָדָם אַחֵר, חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, וּלְפֶתַע אֲנִי רוֹאֶה שֶׁטָּעִיתִי, כִּי הִנֵּה הוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְכֻלָּם. וְאוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה א'), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, כִּי מָשִׁיחַ יִמְצָא אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא), אֲשֶׁר הַמְּעִיל וְהַבֶּגֶד שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה עָשׂוּי מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן כָּל יְהוּדִי יִמְצָא בַּמָּשִׁיחַ אֶת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ. כִּי כֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן לד) אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה אֲשֶׁר אֵין בַּשֵּׁנִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כא:): לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אוּמְנָא; כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה אֲשֶׁר אֵין בַּחֲבֵרוֹ. הָיָה אַבַּיֵּי, הָיָה רָבָא, הָיָה אַבָּא אוּמְנָא. אַבַּיֵּי וְרָבָא מְלֵאִים בְּכָל הַשַּׁ"ס, עִם כָּל זֹאת מְסַפְּרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָיָה רוֹפֵא נָשִׁים, בְּשֵׁם אַבָּא אוּמְנָא, וְהוּא קִבֵּל כְּרוּז מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם וָיוֹם: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ אַבָּא אוּמְנָא". אַבַּיֵּי שָׁמַע כְּרוּז מִן הַשָּׁמַיִם רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ אַבַּיֵּי". וְרָבָא שָׁמַע רַק פַּעַם בְּשָׁנָה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רָבָא". נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל רָבָא, לָמָּה הוּא שׁוֹמֵעַ רַק פַּעַם בְּשָׁנָה?! אָמְרוּ לוֹ: "דַּיְּךָ שֶׁאַתָּה מַצִּיל אֶת כָּל הָעִיר שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם שׁוּם רַע". נֶחְלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, לָמָּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאַבָּא אוּמְנָא הָרוֹפֵא נָשִׁים זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּכָל יוֹם? אָמְרוּ לוֹ: "לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעוֹבָדָא דְּאַבָּא אוּמְנָא". הָיָה רוֹפֵא נָשִׁים וְהָיָה נוֹהֵג מְאֹד בִּצְנִיעוּת, הָיָה מַקִּיז דָּם, וְאַחַר-כָּךְ הֵכִין סְעֻדָּה לַחוֹלִים, וְלָעֲנִיִּים לֹא נָטַל כֶּסֶף. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי יֵשׁ בּוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאֵין בְּזוּלָתוֹ, וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, סִימָן שֶׁצְּרִיכִים אֶת כֻּלָּם, מִי אַתָּה שֶׁתּוּכַל לוֹמַר שֶׁהַהוּא אֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, אוֹ שֶׁאֵין צְרִיכִים אֶת פְּלוֹנִי, לָמָּה לְקַטְרֵג עַל בַּר יִשְׂרָאֵל?! אֵין זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת סה) אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה; שֶׁהָעֵרֶב-רַב הִכְשִׁילוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּחֵטְא הָעֵגֶל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רָצָה לִמְחוֹת אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מָסַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרָם, וְאָמַר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ, אֲבָל אַל תִּמְחֹק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. הַיְכוֹלִים אָנוּ לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מֶה הָיְתָה גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל כָּל יְהוּדִי?! אַף-עַל-פִּי-כֵן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ; זֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", זוֹ הַגְּאֻלָּה, אִם אָנוּ נִמְצָא רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁל כָּל יְהוּדִי, אֵין יוֹתֵר גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, אֵין יוֹתֵר שִׂנְאָה, זֶהוּ חַג הַפֶּסַח, זֶהוּ סֵמֶל שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה, מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, אֲכִילָה שֶׁל אֱמוּנָה, וְלָמָּה אָנוּ אוֹכְלִים מַצָּה? כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ. נִמְצָא, שֶׁאֲכִילַת מַצָּה זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים אֱלֹקוּת, כִּי זוֹ מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד. מַצָּה מְסַמֶּלֶת עַל אַהֲבָה, עַל אַחְדוּת, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, הֻצְרְכוּ לָרוּץ וְלָצֵאת בְּחִפָּזוֹן, לֹא הָיָה זְמַן לַחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁנִי, כָּל אֶחָד הָיָה עָסוּק עִם עַצְמוֹ, זֶהוּ "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", הַמֹּחַ שֶׁלִּי אֵינוֹ חוֹשֵׁב מֵאַף אֶחָד רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עָלַי לָצֵאת מֵהַגָּלוּת שֶׁלִּי, מֵהַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁלִּי, מֵהַלִּכְלוּךְ וְהַבֹּץ שֶׁאֲנִי נִמְצָא, מִשָּׁם עָלַי לָרוּץ וְלִבְרֹחַ, וְלֹא לַחֲשֹׁב מֵאַחֵר – זוֹ אֲכִילַת מַצָּה. וּלְהֵפֶךְ – מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, יֵשׁ זְמַן שֶׁהָרוּחַ תַּחְדֹּר לַבָּצֵק וְיִתְפַּח, וּכְכָל שֶׁמְּנִיחִים אֶת הַבָּצֵק, יוֹתֵר רוּחַ נִכְנֶסֶת בּוֹ, זֶהוּ חִמּוּץ הַמֹּחַ, "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב עַל הַזּוּלָת, הוּא אֵינוֹ כַּשּׁוּרָה, הוּא נוֹהֵג כָּזֹאת וְכָזֹאת, וּמִי אַתָּה בִּכְלָל שֶׁתַּחֲשֹׁב מֵהַשֵּׁנִי?! זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁרַק חוֹשֵׁב מֵאַחֵר, הַהוּא אֵינוֹ בְּסֵדֶר, הַהוּא אֵינוֹ נוֹהֵג כִּדְבָעֵי. אֵיךְ יֵשׁ לְךָ זְמַן לַחֲשֹׁב מֵאֲחֵרִים?! סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! מֵאַיִן בָּאָה הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁנִי וּמְקַנֵּא בּוֹ? זֶהוּ חִמּוּץ הַמֹּחִין, שֶׁנֶּחְמָץ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, וְיֵשׁ לְךָ קֻשְׁיוֹת עַל זוּלָתְךָ.

וְלָכֵן עַכְשָׁו חַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", אִם אָנוּ רוֹצִים לְהִגָּאֵל וְלִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ אֶל בִּטּוּל הַמְּצִיאוּת, עָלֵינוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּנוּ, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי וּמֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁהִתְבּוֹדְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאַף שֶׁבַּהַתְחָלָה זֶה נִרְאֶה מוּזָר, שֶׁנִּכְנָסִים לְחֶדֶר שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם וּמַתְחִילִים לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אוֹ מְטַיְּלִים בְּאֵיזֶה שָׂדֶה וּמְדַבְּרִים אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אוֹ הוֹלְכִים בְּאֵיזֶה יַעַר וּמִתְבּוֹדְדִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, בַּהַתְחָלָה זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וּכְאִלּוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ עוֹד דִּמְיוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים – הַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ זֶה עֶצֶם עַצְמִיּוּת אֱלֹקוּת, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר. וְאֶת הַהַשָּׂגָה הַזּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), שֶׁבְּעֵת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַבְּרִיאָה הָיָה מֻכְרָח בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, וּבֶאֱמֶת זֶה רַק דִּמְיוֹנוֹת, אִם אָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עוֹבֵר עַל הַכֹּל, שֶׁזּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְקוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּכִוּוּן הַדַּעַת, בְּקוֹל אֶחָד, בְּדַעַת וּבְטַעַם אֶחָד, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לָהֶם: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים אֲנִי וּפָמַלְיָה שֶׁלִּי מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ. אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּטֵרוּף הַדַּעַת, זֶה מַקְדִּים וְזֶה מְאַחֵר, וְאֵינָם מְכַוְּנִים דַּעְתָּם בִּקְרִיאַת שְׁמַע, רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ צוֹרַחַת: בְּרַח דּוֹדִי. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁשְּׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה רַק כְּפִי שֶׁמִּתְאַחֲדִים יַחַד עַם יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע. וְעַכְשָׁו בְּיָמִים אֵלּוּ, "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין ז.): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין אֵלָיו מִלְּמַעְלָה; אִם פָּתַחְתִּי עֵסֶק, וְהִנֵּה לְפֶתַע בָּא מִתְחָרֶה וּפוֹתֵחַ עֵסֶק מִמּוּלִי, וַאֲנִי נִשְׁבָּר, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַל תִּשָּׁבֵר, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא (יוֹמָא לח); אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתְךָ דָּבָר מִבַּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. רָצִיתִי מִשְׂרָה פְּלוֹנִית, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ מִמֶּנִּי, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה! הַכֹּל נִקְבַּע בַּשָּׁמַיִם. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): אֲפִלּוּ רֵישׁ גַּרְגִּיתָא מִן שְׁמַיָּא מָנוּ לֵיהּ; אֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַבִּיּוּבִים, שֶׁזּוֹ מִשְׂרָה נְחוּתָה מְאֹד, הוּא קָצִין עַל הָאַשְׁפָּה, שַׂר עַל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה, זֶה גַּם-כֵּן מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אִם אָדָם מַכְנִיס יְדִיעוֹת אֵלּוּ בְּמֹחוֹ, אָז הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר, וְאֵינוֹ נִכְנָס בְּדִכָּאוֹן, וְזֶה מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ"ל מְלַמְּדֵנוּ, וְזֶהוּ חַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", וְזֹאת עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ כָּל הַשָּׁנָה. וְנָתְנוּ לָנוּ אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ לֶאֱכֹל בָּהֶם מַצָּה, אַל תַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ, אֵין זְמַן לַחֲשֹׁב מֵאֲחֵרִים, עַכְשָׁו עָלֶיךָ לַחֲשֹׁב רַק מֵעַצְמְךָ, אֵיךְ אַתָּה יוֹצֵא מֵהַבֹּץ וְהַלִּכְלוּךְ שֶׁלְּךָ, אֵיךְ אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֵיךְ אַתָּה מַצִּיל אֶת עַצְמְךָ, אָז תִּזְכֶּה לִ"זְמַן חֵרוּתֵנוּ", תִּהְיֶה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי. כִּי מָתַי אָדָם בְּגָלוּת? כְּשֶׁתָּמִיד חוֹשֵׁב מֵאֲחֵרִים, הִנֵּה הַהוּא מְדַבֵּר עָלַי, הַהוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי, מִתְחָרֶה לִי וְכוּ', הַהוּא מֵצִיק וּמֵצֵר צַעֲדַי, מִי זֶה הַהוּא?! אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְלָכֵן גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל הַפָּסוּק (יְחֶזְקֵאל כד): "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", אַבְרָהָם אָבִינוּ עָבַד אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחִינַת אֶחָד, וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה, לֹא עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא עַל אִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים, הוּא יָדַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם הוּא יִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז כֻּלָּם יֵלְכוּ אַחֲרָיו. וְלָכֵן עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא נִסְתַּכֵּל עַל אַף אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לג, ט): "הָאֹמֵר לְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"; אִם אָדָם רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה, לִנְטֹר אֶת הַבְּרִית, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל סָבִיב סָבִיב – לָמָּה הַהוֹרִים עֲדַיִן לֹא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, לָמָּה אַחַי עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁלּוֹ אֵינָם מַחֲזִיקִים כָּמוֹנִי?! לֹא אִכְפַּת לִי שׁוּם דָּבָר, עָלַי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עָלַי לְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְהִשְׁתּוֹקֵק רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵין לִי כְּלוּם בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק אֵלָיו אֲנִי בָּא וּמִתְפַּלֵּל, וּבְכֹחַ הָעַקְשָׁנוּת הַזּוֹ אֲנִי אַחֲזִיר אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מח): צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהָנִיחַ עַצְמוֹ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד, וַאֲפִלּוּ שֶׁיִּרְצוּ לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ – אַל תִּשָּׁבֵר, תָּמִיד תִּזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּחַג הַפֶּסַח "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", פֶּסַ"ח בְּגִימַטְרִיָּה נַחְמָ"ן בִּמְדֻיָּק. פֶּסַח: מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, נַחְמָ"ן: מֵאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה – קֶמַ"ח. אִם אֵין קֶמַ"ח אֵין תּוֹרָה, אִם לֹא מְקֹרָבִים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּה קֶמַ"ח – אֵין תּוֹרָה. רַבֵּנוּ זַ"ל מַחְדִּיר בָּנוּ חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, רַבֵּנוּ זַ"ל נָתַן לָנוּ סֵדֶר-דֶּרֶךְ-הַלִּמּוּד קַל מְאֹד אֵיךְ שֶׁכָּל יְהוּדִי יָכוֹל לְסַיֵּם אֶת כָּל הַתַּנַּ"ךְ שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי תּוֹסֶפְתָּא, רַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים כֻּלָּם, מִדְרָשׁ רַבָּה וְתַנְחוּמָא, פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מְכִילְתָּא, סִפְרָא, סִפְרֵי, תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ וּשְׁאָר מִדְרָשִׁים, וְגִלָּה לָנוּ נִפְלָאוֹת, אֵיךְ אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת מְיֻחָדִים, אִם יִלְמַד בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁסָּלַל לָנוּ, אֲפִלּוּ יִהְיֶה כְּבוּל עֵץ, רֹאשׁוֹ יִהְיֶה כְּבַד תְּפִיסָה, קְשֵׁה הֲבָנָה, גַּם הוּא יִזְכֶּה לִלְמֹד. כַּמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת-הֲרַ"ן (סִימָן עו), דֶּרֶךְ נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, אֵיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מְסֻגָּל לִלְמֹד תּוֹרָה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דַּיְקָא עַכְשָׁו "זְמַן חֵרוּתֵנוּ", שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁנִּזְכֶּה רַק לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְלֹא יִהְיוּ לָנוּ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל שׁוּם יְהוּדִי, נָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, נִשְׂרֹף אֶת הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה כְּלַל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁאֶחָד שׂוֹנֵא אֶת זוּלָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ סְתָם דִּמְיוֹן, כִּי הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק עַל-יְדֵי אַחְדוּת וְשָׁלוֹם, וְרַק בָּזֶה הִיא תְּלוּיָה. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן יב): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַשֵּׂר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים, אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס שִׂמְחַת הַפֶּסַח

יְגַלֶּה אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׂמֵחַ בֶּחָג הַפֶּסַח עִם הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה: אֲכִילַת מַצָּה וְד' כּוֹסוֹת וַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַפֶּסַח, שֶׁאָז מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחָה זוֹ, כְּמִי שֶׁדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפה)

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַגָּלוּת, וּלְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. בְּוַדַּאי הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה אֵצֶל הַמִּצְרִים, "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" וְגוֹ', עָבְדוּ מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ", וְהַכֹּל הָיָה מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרוּ רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשׁ פֶּסַח): פַּרְעֹ"ה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, בָּרֶגַע שֶׁהָיוּ דֵּלָטוֹרִין בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ שֶׁלָּהֶם נִצְטַמְצֵם לְגַמְרֵי, וְהִתְרַחֲקוּ מֵהָאֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזוֹ הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): הָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל הָעִבְרִי שֶׁאָמַר לוֹ: הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר וְגוֹ', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְאֵיךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל?! מֵהֵיכָן בָּא לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁנִי? מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, הוּא יֹאהַב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, סִימָן שֶׁאֶצְלוֹ נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): אֵין אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע, אֶלָּא עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר; כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה, וְכָל יְהוּדִי חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל אֶחָד בֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", הוּא אַף פַּעַם לֹא יְדַבֵּר עַל שׁוּם אָדָם, אַדְּרַבָּה יֹאהַב אֶת כָּל יְהוּדִי כְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא אָחִיו, וּמִי מְדַבֵּר עַל אָחִיו?! וְלָכֵן כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה תַּחַת פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, מֶלֶךְ מִצְרַיִ"ם, אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחַ הָיָה בְּמֵצַר, הַיְנוּ שֶׁאָדָם מִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, וְנוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶצְלוֹ לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל גָּלוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, תָּמִיד יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, וְאֵין דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַכְנִיעוֹ. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, וּמְפַחֵד מִכָּל אֶחָד. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ תשיט): אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הִכְנִיס בָּהֶם דַּעַת, "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד), וּמִזֶּה נַעֲשָׂה פֶּה-סָח, שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכָךְ הוֹרִידוּ מֵעַצְמָם אֶת קַטְנוּת הַמֹּחִין, קַטְנוּת הַדַּעַת, וְזָכוּ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וּמִמֵּילָא הָיְתָה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְזוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. וְזֶה הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. אֶלָּא עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר (שַׁעַר הַפְּסוּקִים), שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל מֵעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה עַל עַצְמוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין מֻשָּׂג שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה, אֶלָּא אָנוּ חַיִּים עִם זֶה, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵן גִּלּוּי אֱלֹקוּת, הֵן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּבָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוֹצִיאָם מִשָּׁם, עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהֶחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כֻּלָּנוּ מְלֻכְלָכִים בְּזֻהֲמַת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה הַזֻּהֲמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים מְקֻלְקָלִין מִכָּל הָעֲמָמִין, הַמִּצְרִים הָיוּ יוֹתֵר מְזֹהָמִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם; וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר תַּחְתָּם, וְהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּךְ, וְכֵן עַד הַיּוֹם; בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִיר לָנוּ אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שֶׁאָז אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה. הַשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת שֶׁאָנוּ שָׂמִים עַל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר זֶה כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין: חָ'כְמָה, בִּ'ינָה וְ'דַעַת. שֶׁזֶּה הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק (אִיּוֹב כ): "חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יְקִאֶנּוּ" חב"ו, שֶׁזֶּהוּ שֵׁם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מוֹצִיא אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת מֵהָאָדָם. אִם אָדָם חָטָא, בַּר מִינָן, הוּא בָּרָא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, וְעַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר כְּנֶגֶד כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלִי שָׁלֵם: חָכְמָה, בִּינָה, דַּעַת, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת מֵאִתָּנוּ, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹתִים אֶת הַד' כּוֹסוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ד' לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה: "וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי", וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ שׁוֹתִים כּוֹס חֲמִישִׁית, כְּנֶגֶד "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ", אֵיזוֹ שִׂמְחָה זוֹ " שִׂמְחַת הַפֶּסַח" עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ כָּל הֶחָג הַזֶּה, שֶׁזָּכִינוּ גַּם-כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד מִשְּׁטֻיּוֹת וְחָכְמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט) שֶׁיֵּשׁ מְחַקְּרִים שֶׁהֵם מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וְאֶצְלָם הָעִקָּר הַשֵּׂכֶל וְהַמֹּחַ, אֵין לָהֶם אֱמוּנָה. וּמִזֶּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁבָּאִים כָּל מִינֵי צְבוּעִים, רַמָּאִים וְשַׁקְרָנִים, הָעוֹבְדִים עַל הַבְּרִיּוֹת. וְטֶבַע שֶׁל אָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר דָּבָר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, אָדָם אוֹהֵב לִרְאוֹת דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, הוּא חוֹשֵׁב וּמְדַמְיֵן לְעַצְמוֹ דִּמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ הוּא פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וּמַשִּׂיג אֵילוּ הַשָּׂגוֹת, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת שֶׁבָּאִים מֵהֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד): בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הָיָה כָּל הָעוֹלָם אֱלֹקוּת, וְלָכֵן צִמְצֵם עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הָ"עֵץ חַיִּים" (פֶּרֶק א', עָנָף א'), וּבְתוֹךְ הָאוֹר עָשָׂה חָלָל, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן יֵשׁ שָׁם כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזוֹת בָּאָדָם. וְעַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים, עַל שֵׁם שֶׁעוֹבְרִים מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, כִּי מִי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה, אוֹתוֹ אֵין יְכוֹלִים לְהַטְעוֹת, אֲבָל מִסְכֵּן אָדָם שֶׁנִּלְקָה בֶּאֱמוּנָה, אֵין אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, יְכוֹלִים לַעֲבֹד עָלָיו הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת קַבָּלָה, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תקכו): קַבָּלָ"ה גִּימַטְרִיָּה נִאוּף. רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. יֶשְׁנָם הַיּוֹם כָּל מִינֵי שַׁ'קְרָנִים, רַ'מָּאִים וּצְ'בוּעִים, שֶׁזֶּהוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת (בְּרֵאשִׁית ז, כא): "שֶׁרֶ"ץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ", שֶׁמְּשַׁטִּים בִּבְנֵי-אָדָם, מַטְעִים אוֹתָם בְּדִמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ הֵם עָפִים בְּעוֹלָמוֹת, שֶׁזּוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק, שֶׁמַּטְעָה אֶת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, אֶלָּא שֶׁרַק יַחֲשֹׁב בְּמֻשְׂכָּלוֹת, וְאַחַר-כָּךְ רוֹאִים מָהֵן הַתּוֹצָאוֹת מִזֶּה, שֶׁבָּאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִידֵי נִאוּף מַמָּשׁ, וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. אֲבָל בְּנֵי-אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לִשְׁמֹר עַצְמָם לֹא לְהִלָּכֵד בַּמַּלְכֹּדֶת הַזּוֹ שֶׁשָּׂם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לִתְפֹּס אֶת בְּנֵי-אָדָם. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יב): עִקַּר הַיַּהֲדוּת זֶה תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה לְגַמְרֵי. לָנוּ יֵשׁ שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְקַיֵּם רַק מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הוּא תַּמְצִית תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וְלָכֵן הִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן כט), שֶׁכָּל יְהוּדִי מֻכְרָח לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שֻׁלְחָן עָרוּךְ, הֲלָכָה, וְזֶה הַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת – לֹא לָצֵאת מֵהַהֲלָכָה, בָּרֶגַע שֶׁאֶחָד נוֹגֵעַ בַּהֲלָכָה, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁהוּא מִצַּד הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא), שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, יִחוּדָא עִלָּאָה זֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, לְגַלּוֹת לָאָדָם, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה סוֹד הַקַּבָּלָ"ה, רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים כט, ב): "הִשְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם שֶׁאָנוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִשְׁתַּחֲוִים רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁזֶּה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", שֶׁזֶּה הֲלָכָ"ה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים ק, א): "הָ'רִיעוּ לַ'ה' כָּ'ל הָ'אָרֶץ", אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִים אֶת שְׁנֵיהֶם: יִחוּדָא עִלָּאָה – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", שֶׁאָדָם יִהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה "הִ'שְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", שֶׁזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִלְמֹד קַבָּלָ"ה, אֲבָל צְרִיכִים גַּם יִחוּדָא תַּתָּאָה, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", שֶׁזֶּה "הָ'רִיעוּ לַ'הֲוָיָ"ה כָּ'ל הָ'אָרֶץ" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: הֲלָכָ"ה, לְגַלּוֹת שֶׁפֹּה בָּאָרֶץ גַּם נִמְצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא לִגֹּעַ בַּהֲלָכָה. וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד קַבָּלָה, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְמֹחִין עֶלְיוֹנִים, וּבִפְרָט עַכְשָׁו בְּחַג הַפֶּסַח, גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ מִגָּלוּתָהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁמִּתְגַּלִּים לָנוּ אוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, עַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁבִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג.) נִקְרֵאת מֵיכְלָא דְּאַסְוָותָא, מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה וֶאֱמוּנָה, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה') שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַה זֶּה וְנֶאֱמָנִי"ם? אֶלָּא שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאוֹת מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְכֵן אָדָם נִכְנָס בַּעֲצַבִּים, אֲשֶׁר מַחֲלַת הָעֲצַבִּים הִיא מַחֲלָה מַמָּשׁ, וּכְלוּלָה מִכָּל הַמַּחֲלוֹת, וְהַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהָיָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ שׁוּם דָּבָר, וְהָיָה רַק מִשְׁתּוֹקֵק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה סוֹד הַקַּבָּלָה: "הִ'שְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", לְהִשְׁתַּחֲווֹת רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. אֲבָל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחֻבָּר לַהֲלָכָ"ה: "הָ'רִיעוּ לַ'הֲוָיָ"ה כָּ'ל הָ'אָרֶץ", וְזוֹ "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁמִּצַּד אֶחָד אָנוּ מִתְלַהֲבִים מְאֹד מְאֹד בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וּשְׂמֵחִים שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁתּוֹת הַד' כּוֹסוֹת כְּנֶגֶד ד' לְשׁוֹנוֹת גְּאֻלָּה, וְאָכַלְנוּ מַצָּה, הִמְשַׁכְנוּ עַל עַצְמֵנוּ הַמֹּחִין: חָכְמָה, בִּינָה וְדַעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת, וּמַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ אֱמוּנָה חֲזָקָה עַל כָּל הַשָּׁנָה. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי עָלֵינוּ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל הַהֲלָכָה, וְאֵין עוֹד הֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת כָּל-כָּךְ כְּהִלְכוֹת פֶּסַח, שֶׁצְּרִיכִים לְלָמְדָן הַרְבֵּה, וְכֵן שְׁאָר הֲלָכוֹת: הִלְכוֹת שַׁבָּת, טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה, הִלְכוֹת כַּשְׁרוּת אֲכִילָה, בָּשָׂר וְחָלָב, וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, זֶה נִצְרָךְ מְאֹד. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מְאֹד אֵצֶל מִי לוֹמְדִים קַבָּלָה, כִּי הַיּוֹם יֵשׁ כָּל מִינֵי שַׁקְרָנִים, רַמָּאִים וּצְבוּעִים, וּמִסְכֵּנִים הֲמוֹן-עַם נִתְפָּסִים אַחֲרֵיהֶם, וּמוֹלִיכִים אוֹתָם שׁוֹלָל, עַד שֶׁרוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֵיךְ שֶׁעוֹבְרִים בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עַל הֲלָכוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁיֵּשׁ גַּם חִלּוּל שַׁבָּת וַאֲכִילַת טְרֵפוֹת, וְגַם נִאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהַקְפִּיד בִּדְבָרִים אֵלּוּ מְאֹד, שֶׁהֵם חָמֵץ גָּמוּר. כִּי מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עג, כא): "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אֶל קַלִּים וְרֵיקִים וּפוֹחֲזִים, נִכְנְסָה בְּלִבָּם טֻמְאַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְיֵשׁ לָהֶם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל בְּנֵי-אָדָם, וּמַחֲזִיקִים עַצְמָם לְאֵיזוֹ יֵשׁוּת, וּבֶאֱמֶת שׁוֹטִים הֵם, כִּי מַהִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ בְּזֶה הָעוֹלָם? עֲנָוָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, שֶׁאֵין בָּזֶה מְאוּמָה רַק מַיִם וְקֶמַח, וְאָפוּ אֶת זֹאת בִּזְרִיזוּת, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּזֶה שׁוּם רוּחַ מֵאֲוִיר הָעוֹלָם, זֶה מְסַמֵּל עַל עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁחוֹשְׁבִים רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לָהֶם שׁוּם מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים קַבָּלָה לוֹמְדִים אֶת זֹאת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְכָל כַּוָּנוֹת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מְחֻבָּרוֹת אֶל הֲלָכָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד בֵּין קַבָּלָה לַהֲלָכָה וַהֲלָכָה מִקַּבָּלָה, כִּי שְׁתֵּיהֶן עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד. וּבֶאֱמֶת, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁגִּלָּה אֶת חָכְמַת הַקַּבָּלָה, רָזֶיהָ וּמִכְמַנֶּיהָ, חַי בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל הַ'בֵּית יוֹסֵף', שֶׁאָז זָכִינוּ לַתְּקוּפָה הַזּוֹ, שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ מִצַּד אֶחָד הַהֲלָכָה, שֶׁחִבֵּר הַ'בֵּית-יוֹסֵף', שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַמַּגִּיד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַבֵּר סֵפֶר שֶׁיְּקֻבַּל בֵּין כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הֲוָה, שֶׁמֵּאָז הַגָּלוּת הַמָּרָה עַד רַבֵּנוּ הַ'בֵּית יוֹסֵף', לֹא הָיָה סֵפֶר שֶׁנִּתְקַבֵּל כָּל-כָּךְ בְּעַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְאַדְּרַבָּה, אִם יְהוּדִי נוֹגֵעַ בְּזִיז קָטָן מֵהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כְּבָר צְרִיכִים לַחֲקֹר עָלָיו, אִם לֹא נִתְפַּס בְּאֵיזוֹ מִינוּת וּכְפִירוֹת רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וּבְאוֹתוֹ זְמַן גִּלָּה הָאֲרִ"י זַ"ל אֶת כָּל סוֹדוֹת וְחָכְמַת הַקַּבָּלָה, כָּל רָזֵי וְסִתְרֵי וְיִחוּדֵי הָעוֹלָמוֹת, אֵיךְ שֶׁכָּל אָדָם, כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כְּפִי הַהֲלָכָה, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה יִחוּדִים לְמַעְלָה, וְזֶה נִקְרָא מַצָּה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, לֹא-כֵן חָמֵץ, שֶׁמַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ, נִכְנָס בַּחֲקִירוֹת, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן מַפִּיל אֶת הָאָדָם. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" – סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק, עֲמָלֵק רוֹצֶה רַק לְהַפִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".

וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאָנוּ שׁוֹמְעִים רַק בְּקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַמִּתְנַהֲגִים כְּפִי הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִדּוֹר דּוֹר, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקִּבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר וּלְהַזְהִיר אֲחֵרִים מִכָּל מִינֵי צְבוּעִים וְנוֹכְלִים, הָעוֹבְדִים עַל בְּנֵי-אָדָם. כָּל אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים תִּקּוּנִים לְמִינֵיהֶם וּמַחֲלִיפִים שֵׁמוֹת, כָּל אֵלּוּ הַמְשַׁטִּים בַּבְּרִיּוֹת, צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד, כִּי זֶה בִּכְלַל חָמֵץ, וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נוֹאֲפִים, מְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת, אוֹכְלֵי טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, הֵם אֲשֶׁר לוֹמְדִים קַבָּלָה עִם הֲמוֹן-עַם, צְרִיכִים לְהַזְהִיר אֶת הֲמוֹן-הָעָם לְהִתְרַחֵק מֵרְשָׁעִים אֵלּוּ, כִּי הֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְתִשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מֵהֶם, כִּי יְבִיאוּכֶם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים – "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וְנִשְׂמַח עִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים, נִשְׂמַח עִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁתַל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר הֵם מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ הֲלָכוֹת, וְאָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, שֶׁזּוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְזֶה הָיָה הַיְסוֹד בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בַּה' הֶאֱמִינוּ, בְּמֹשֶׁה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא עַל-יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהֵם כְּלַל חַכְמֵי הַתּוֹרָה. וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ רַק בְּקוֹל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, רָאשֵׁי כּוֹלְלִים, וְכָל אֶחָד מְחֻיָּב לִלְמֹד בְּכָל יוֹם הֲלָכָה, וְלִשְׁמֹעַ שִׁעוּרֵי הֲלָכָה, וּבִפְרָט אֵלּוּ שֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהָיוּ עַד כֹּה בִּבְחִינַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ בְּלִכְלוּךְ וּבְזֻהֲמָה, בְּזִמָּה וּבִשְׁאָר מִינֵי טֻמְאָה, וְעַתָּה שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וּמְאֹד מִתְלַהֲבִים, וְרוֹצִים לִרְאוֹת אוֹרוֹת וְזִקּוּקִים, אֲזַי רָצִים לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם קַבָּלָה שֶׁלֹּא עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא עַל יְסוֹד הֲלָכָה. עֲלֵיהֶם לֵידַע, שֶׁהַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת זֶה הֲלָכָה. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה לִלְמֹד – זֶהוּ הֲלָכָה, לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָז כַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ חֲזָקִים בָּזֶה, לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם הֲלָכָה בְּרוּרָה, וְתַקְפִּידוּ עָלֶיהָ, אֲזַי יִפְתַּח לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַמֹּחִין, וְתִזְכּוּ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְתִהְיֶה לָכֶם שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה עַכְשָׁו אֶל "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וְנִזְכֶּה יַחַד כֻּלָּנוּ, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵד יַחַד, וְלַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הֶחָמֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עג, כא): "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָדָם קֻשְׁיוֹת עַל הַזּוּלָת, וְכָל אֶחָד חוֹשֵׁב מִזּוּלָתוֹ; מַה לְּךָ לַחֲשֹׁב מֵאַחֵר?! סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! תִּדְאַג בַּעֲבוּרְךָ, וְאַל תַּעֲרֹךְ בִּקֹּרֶת עַל זוּלָתְךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל; כִּי עִקַּר הַחוֹב הַמֻּנָּח עַל כָּל אֶחָד – לִרְאוֹת לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עֲווֹנוֹת בַּאֲחֵרִים, שֶׁזֶּה בִּכְלַל חָמֵץ. וְאִלּוּ מַצָּה זֶה אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן מָצִינוּ, שֶׁקֹּדֶם חַג הַפֶּסַח, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵיזֶה עַם יֵשׁ לוֹ, עַם יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, אֵיזוֹ צְדָקָה וָחֶסֶד עוֹשִׂים, אֵין לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹזְרִים לַעֲנִיִּים, מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה, וּבִזְכוּת זֶה נִגָּאֵל בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, וְנִזְכֶּה כְּבָר לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵינוּ בְּגִלּוּי שְׁכִינָה, אָמֵן וְאָמֵן.

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

קוּנְטְרֵס פֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ

יְגַלֶּה מַעֲלַת בַּר יִשְׂרָאֵל הַזּוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי חָמֵץ, שֶׁהוּא חִמּוּץ הַמֹּחַ וְהַמְּרִירוּת וְעַצְבוּת, וּמִמַּעֲלַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהִיא מַאֲכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֵידַע שֶׁאֵין מִבִּלְעָדָיו כְּלָל, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה תָּמִיד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְיַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי עֲרֵבוּת וּנְעִימוּת בְּחַיָּיו.

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁלָּכֵן מְאַחֲלִים לְאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ, כִּי בְּפֶסַח, אָז זוֹכֶה לְמֹחַ נָקִי, עַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, וּכְשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפו)

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! צָרִיךְ שֶׁתֵּדְעוּ, אֲשֶׁר חַג הַפֶּסַח נִקְרָא חַג הַחֵרוּת, שֶׁאָז הוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִמִּצְרַיִם, מִשִּׁעְבּוּד וְגָלוּת וְעַבְדוּת, מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁעָבַרְנוּ בְּמִצְרַיִם, וְדָבָר זֶה חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה – כְּשֶׁמַּגִּיעִים יְמֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, אִם אָנוּ מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ בַּהֲכָנָה נְכוֹנָה – לְקַבֵּל אֶת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כְּמוֹ-כֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹצִיא אוֹתָנוּ וְאֶת בָּנֵינוּ וְאֶת בְּנוֹתֵינוּ לְחֵרוּת מִכָּל מִינֵי שִׁעְבּוּד וּמְצָרִים, וּמִכָּל מִינֵי לִכְלוּךְ וְזֻהֲמָה שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּנוּ, הָעִקָּר מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים הוּא רַק לְהָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה הַנִּשְׁפָּע בְּחַג הַפֶּסַח, כִּי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, חוֹזֵר חָלִילָה, אוֹתָם הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ-כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְהוֹצִיאֵנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת; וְעַל-כֵּן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, הֱיוּ נְכוֹנִים לִימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וּתְקַיְּמוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בֶּחָג הַזֶּה, וְהֵן: לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ, וּלְהַקְפִּיד לֶאֱכֹל רַק מַצָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה תֻּמְּשַׁךְ עֲלֵיכֶם הֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מִסּוֹד הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְהַכֹּל תָּלוּי כְּפִי הַהֲכָנָה שֶׁהָאָדָם מֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְקַבֵּל אֶת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא "חַג הַחֵרוּת", כִּי בּוֹ יוֹצְאִים מִכָּל מִינֵי שִׁעְבּוּדִים וּמִכָּל מִינֵי גָּלֻיּוֹת וּמִכָּל מִינֵי צָרוֹת; וְעַל-כֵּן מִי שֶׁנִּזְהָר לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְאוֹכֵל רַק מַצָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת אֲכִילַת מַצָּה "אֲכִילַת הָאֱמוּנָה", כִּי בָּזֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים אֶת הַמַּצָּה, נִתְגַּלֶּה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ לֶאֱכֹל מַצָּה, וְעַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, אָנוּ זוֹכִים לִרְפוּאָה, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמַּצָּה הִיא מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה, מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְקַבֵּל אֶת יְמֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלֶאֱכֹל רַק מַצָּה כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּרְמַ"ח אֵיבָרָיו וּבְשָׁסָ"ה גִּידָיו, וְיִזְכֶּה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת וּמֵהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַלִּכְלוּכִים וְהַזֻּהֲמָה שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וְיִזְכֶּה בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי-זֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא לְחֵרוּת; אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

ב.

בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי עִקַּר בְּדִיקַת הֶחָמֵץ וּבִעוּרוֹ וּבִטּוּלוֹ הוּא, שֶׁצְּרִיכִים לְבַעֵר וּלְסַלֵּק מֵעַצְמוֹ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת וְכָל הַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַנִּמְשָׁכִים מֵחָכְמַת הַטֶּבַע, וְלֵידַע בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, שֶׁזּוֹהִי אֲכִילַת מַצָּה, כִּי "חָמֵץ" פֵּרוּשׁוֹ חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁמַּחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ וּמְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָלֵא קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּתְנַהֵג עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג? הֲיִתָּכֵן שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְיִסּוּרִים כָּאֵלּוּ? מַה שֶּׁאֵין כֵּן, אֲכִילַת מַצָּה הִיא אֲכִילַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, וּבָזֶה תְּלוּיָה כָּל הַגְּאֻלָּה, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת – שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם כָּל מִינֵי גָּלוּת וְכָל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁתּוֹלֶה אֶת הַכֹּל בְּמַזָּל וּבְמִקְרֶה וּבְטֶבַע, שֶׁכָּל זֶה הוּא חָמֵץ, וְעַל-כֵּן אָנוּ מֻזְהָרִים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, לִבְדֹּק אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַעֲרוֹ, הַיְנוּ לְבַעֵר אֶת כָּל הַסְּבָרוֹת הַהֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת, לְבַעֲרָן וּלְבַטְּלָן מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי, וְנִזְכֶּה לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁהִיא אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, אֲכִילָה שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי אֶל אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, עַל-יְדֵי-זֶה תִּתְבַּטֵּלְנָה כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הַחַשְׁכוּת, כִּי תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁנִּתְגַּלֵּית הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַפְּרָטֵי פְּרָטִית בָּעוֹלָם, אֲזַי אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ כְּלָל, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא בָּזֶה שֶׁכָּל בַּר יִשְׂרָאֵל עוֹסֵק קֹדֶם חַג הַפֶּסַח לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַטְּלוֹ מִבֵּיתוֹ וּמֵרְשׁוּתוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל חַג הַפֶּסַח, שֶׁהוּא חַג הַחֵרוּת, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה שֶׁיִּגַלֶּה לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁבֹּא יָבוֹא וְלֹא יְאַחֵר, אֲשֶׁר הוּא יְגַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּגִלּוּי נִפְלָא מְאֹד, שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וִיקַבֵּץ אֶת כָּל נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ; וְעַל-כֵּן עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא חַג הַפֶּסַח חַג הַחֵרוּת, רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לְבַטֵּל מִכֹּל וָכֹל אֶת כָּל מִינֵי סְבָרוֹת שֶׁל הֶבֶל, שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁהַכֹּל בִּכְלַל חָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחַ, וְתַמְשִׁיכוּ עַל עַצְמְכֶם אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא אֲכִילַת מַצָּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ גַּם-כֵּן לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְכֶם הֶאָרָה מֵהַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, וְתִזְכּוּ לְהִגָּאֵל אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וְתֵצְאוּ מֵהַשִּׁעְבּוּד וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם, וְתִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּחַיֵּיכֶם, כִּי עִקַּר הָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, כִּי אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה, כִּי הַכֹּל מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וִידִיעוֹת אֵלּוּ הֵן עִקַּר חַג הַחֵרוּת, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִים מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס יְדִיעוֹת אֵלּוּ בְּדַעְתּוֹ!

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי אֵין אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו מְרִירוּת דִּמְרִירוּת, צָרוֹת וְיִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת, חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וָחֳלָאִים רָעִים, וְהַכֹּל בִּבְחִינַת מְצָרִים, וְעִקַּר מַפֶּלֶת מִצְרַיִם הָיְתָה בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד מִלְּמַעְלָה, וְקָרַע אֶת כָּל הַמְּצָרִים, וְנִתְגַּלָּה לָנוּ הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי גֹּדֶל הַהִתְגַּלּוּת הַזּוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל הַטֶּבַע, וְנִתְגַּלָּה שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָפְלוּ וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּצְרִים, וְטָבְעוּ בְּיַם סוּף, וְעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בְּנֵי חוֹרִין, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בְּעֵת הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ-כֵן חוֹזֵר הַדָּבָר בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁנִּזְהָר הָאָדָם מֵאֲכִילַת חָמֵץ, וּמְבַעֵר וּמְבַטֵּל אֶת הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי מֵרְשׁוּתוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל רַק מַצָּה, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשֶׁכֶת עָלָיו הַהֶאָרָה הַנּוֹרָאָה וְהַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, לֵידַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, וְנִפְתָּחִים לוֹ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁזֶּה סוֹד קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנִּתְגַּלֵּית לוֹ הֶאָרַת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה טוֹבְעִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, וְיוֹצֵא בֶּן חוֹרִין; וְעַל-כֵּן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לְהִזָּהֵר כָּל יְמֵי חַג הַפֶּסַח מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ, וְאַל תִּקְּחוּ אֶת זֶה בְּנָקֵל, כִּי רוֹאִים שֶׁכָּל הַשָּׁנָה עוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר – צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת דִּמְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְכָל מִינֵי מַחֲלוֹת רָעוֹת, וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵחָמֵץ בְּפֶסַח, אֲשֶׁר הָעֹנֶשׁ הוּא כָּרֵת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁנִּכְרָת לְגַמְרֵי מֵהָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לֹא-כֵן מִי שֶׁנִּזְהָר וְאוֹכֵל רַק מַצָּה כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁפָּע עָלָיו כָּל הַשָּׁנָה שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, וְזוֹכֶה לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה וִישׁוּעָה שְׁלֵמָה וְלֹא חָסֵר לוֹ שׁוּם דָּבָר; וְעַל-כֵּן בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת הֲכִי מְאֻשָּׁרִים בְּחַיֵּיכֶם, וּבִפְרָט בְּשָׁנָ