מוהרא"ש אומר: שאם אדם רק יודע שכל מה שעובר עליו זה מאת ה' יתברך, הוא כבר יוצא מהגלות שלו, שזה כל האמונה הברורה והמזוככת שאנו צריכים להכניס בעצמנו, לדעת שכל דבר זה רק מאת ה' יתברך, כמו שאומר רבי נתן 'אמונה' זה רשי תיבות: נ'פתחו ה'שמים ו'ארא מ'ראות א'לוקים שאדם יש לו אמונה הוא רואה מראות אלוקים, מה זה המראות אלוקים שאדם רואה, שיש לו אמונה? מה הוא רואה? הוא רואה שרפים אופנים? חיות הקודש, מה הוא רואה? אלא נ'פתחו ה'שמים ו'ארא מ'ראות א'לוקים, זה רשי תיבות 'אמונה', שאדם יודע שכל מראה ומראה שהוא רואה, בעולם הזה זה אלוקים, אין מציאות בלעדי ה' יתברך כלל, כל מה שעובר עלי עם זה מאשתי זה אלוקים, עם זה מהילדים שלי זה אלוקים, השכנים שלי זה אלוקים, העצים זה אלוקים, השולחן זה אלוקים, כל דבר זה אלוקים.
כשבן אדם מתחזק באמונה, אז הוא רואה איך שכל דבר זה אלוקים, לא שעכשיו הוא רואה שרפים ואופנים וחיות הקודש לא! אלא שהוא יודע שכל המראות שהוא רואה זה אלוקים וזה רשי תיבות נ'פתחו ה'שמים ו'הראה מ'ראות א'לוקים נפתח לי השמים, נפתח לי האמונה, ואז אני רואה שכל דבר זה אלוקים, ואני מתחזק באמונה שלמה, ובזה אנו מוחים את זכר עמלק שזה מה שכתוב: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" מה זה מתחת השמים? איך מוחים את זכר עלמק מתחת השמים?
כי כל העניין של עמלק זה להכניס לך, שיש מציאות שהיא מתחת השמים, ולא מעל השמים ולא הכל בהשגחה חס ושלום שכל מה שעובר עליך מבעל בחירה זה מתחת השמים זה הוא עשה לך, זה לא מאלוקים.
אז ברגע שאדם מכניס לעצמו ידיעה שאין מתחת השמים והכל זה בהשגחה נוראה ונפלאה מאת ה' יתברך, בזה הוא מוחה את עמלק, שמכניס לנו ספקות, כי רבנו אומר שהאדם יש לו כוח להרחיק את אחרים מהקדוש ברוך הוא, יותר ממה שהיצר הרע יכול להרחיק למה? כי היצר הרע יש לו כוח להכניס לאדם ספקות, באמונה שמה שקורא לך, מלמעלה מהשמים, ניהיה לאדם פנצ'ר שהוא נוסע, אז הוא אומר זה מה' יתברך, אף אחד לא עשה לי את זה, אבל כשקורה לו איזה הפסד מבעל בחירה, אז הוא כבר תולה את זה בחברו, וזה עמלק שמכניס לנו ספקות "היש ה' בקרבנו אם אין" האם בתוך תוכי יש ה' אלוקים, או שהאדם הזה עשה לי את זה?
לא, אתה צריך לדעת שגם זה ה' יתברך, אז תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, איך אתה מוחה את זכר עמלק? כשאת יודע, שאין מתחת השמים, כי הכל בהשגחה נוראה ונפלאה מאת ה' יתברך.
שהוא רוצה להכניס לנו עמלק, ספק "היש ה' בקרבנו אם האין" האם האדם זה, זה גם השם הוא לא חס ושלום.
וברגע שאנו מתחזקים באמונה, שדבר גדול ודבר קטן, לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ואין אדם נוקף אצבעו מלטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אז אין אדם יותר מאושר מזה, שהוא מוחה את זכר עמלק, מתחת השמים… כי יודע שהכל בהשגחה נוראה ונפלאה מאת ה' יתברך.
