איך מנצלים כראוי את חודש אלול – מכתב מהרה"צ רבי נחמן שיק שליט"א

יום ו' ערב שבת קודש פרשת ראה ה'תשפ"ו

לכבוד אנ"ש היקרים הנשארים  ונשארו נאמנים לאאמו"ר זי"ע

השבת אנחנו כבר מברכים את חודש אלול, החודש האחרון שהקדוש ברוך הוא הקדים ונתן חודש שלם לחזור בתשובה, לחזור אליו יתברך, ואפילו שלא יכולנו להתגבר בכל השנה על יצרנו שבוער בנו, ולא הניח ומניח אותנו לרגע, וזה המלחמה שיש באדם כל ימי חייו, ולא צריכים להתפעל ולהישבר ולהתייאש ולהרים ידיים, כי רבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מט'): " והוא מעלה גדולה, כשיש עדין יצר הרע להאדם, כי אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא, דהינו לקח כל ההתלהבות והחמימות ולהכניסו בתוך עבודת השם, דהינו להתפלל ולהתחנן בחמימות והתלהבות הלב וכיוצא. ואם אין יצר הרע להאדם, אין עבודתו שלמה כלל. והעקר – לעצר ולעכב החמימות בעת התאוות, ולהניחו בעת התפלה והעבודה, שם יניח חמימותו והתלהבותו לתוך העבודה כנ"ל. ואפלו מי שאינו איש כשר, נזדמן לו לפעמים, שמתפלל בהתלהבות, וזה בא גם כן מחמימות היצר הרע שיש לו, רק שהוא אינו מקבל על זה שכר. אבל מי שרוצה להתנהג בכשרות, הוא מעלה גדולה כשיש לו עדין יצר הרע כנ"ל". ולא מדברים מיצר הרע גס ומגושם שמביא את האדם לידי מעשים מגונים, אלא אפילו מחשבות רעות, כמו שרבנו ז"ל אומר: (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מט'): "הינו מחשבות טובות, הם יצר טוב. ומחשבות רעות, הם יצר הרע. כי עקר היצרים, הם המחשבות והחכמות שבלב" כי המחשבות מביאות לידי מעשה. אבל הקדוש ברוך הוא ברב רחמיו וחסדיו נתן לנו חודש ימים לפני בא יום הגדול והנורא שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, לחזור אליו יתברך, כמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פב'): "ועקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה". וזה ראשי תיבות אלו"ל: א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י, מה שמשתוקקים יותר אל הקב"ה ומכניסים בעצמם שהכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל, ואין שום מציאות מבלעדיו יתברך ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, וזה עבודה של ימים ושנים שהאדם צריך להכניס בעצמו ולעבוד על עצמו. ואיך זוכים לזה, אם אדם מרגיל את עצמו לדבר אליו יתברך, ומספר את כל ליבו מה שכואב לו ומה שמעיק לו, ומה שמפריע לו, ומה שכבר עבר עליו בחיים ועדיין עובר, כל מיני ירידות ונפילות, ונכשל במה שנכשל, וכמו שרבנו ז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן לט'): "ראוי לנו לומר זאת בבכיה, בדמעות שליש, לבכות ולהתגעגע, לבקש ולהתחנן לפניו יתברך, מתי נזכה לזה, שיהיה לנו זה הדעת, שנוכל לדעת ולהכיר הבורא יתברך מכל דבר של זה העולם בפרטי פרטיות כנ"ל, עד התכלית כנ"ל. וכפי המדרגה פחותה שלנו עתה, וכולנו אין פנינו יפות כלל". וכמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קמא'): " כי אלול ראשי תבות את לבבך ואת לבב. הינו שימול ה' את לבבו ואת לבב סתם התלוי בו, להיכן שנמשך כנ"ל. הינו הלב של הטפות לאיזה מקום שנמשכו, אם שנמשכו ונתהוו מהם בניו מין בני אדם, והן שנמשכו, חס ושלום, למקום אחר וגם הם בניו, והם תלויים בו". ומתחנן ומבקש ובוכה להקדוש ברוך הוא שימחל לו, ומבטיח להקדוש ברוך הוא שכבר לא יעשה עוד פעם שטויות ודברים מלוכלכים כאלה, וזה עיקר התשובה חרטה על העבר וקבלה על ההבא ווידוי דברים, כמו שמביא הרמב"ם הלכות תשובה פרק שני הלכה ב': "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו" (ישעיהו נה, ז). וכן יתנחם על שעבר, שנאמר: "כי אחרי שובי נחמתי" (ירמיהו לא, יח), ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" (הושע יד, ד).וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו". וכן מביא הרמב"ם (הלכות תשובה פרק א' הלכה ג'): "בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג, יב)". ואף שבין כך נופלים עוד הפעם ועוד פעם ולא יכולים להתגבר על היצר הרע, לא מתייאשים ובאים עוד הפעם אל הקדוש ברוך הוא 'רבונו של עולם הן אמת שהבטחתי לך שאני כבר לא יעשה שטויות  ודברים מלוכלכים אבל מה אני יכול לעשות, יש לי התגברות היצר, אבל רבונו של עולם אני לא יעזוב אותך באיזה מצב שאני רק יהיה', כמו שעט"ר אאמו"ר זי"ע אמר שאדם צריך להיות כל כך דבוק בהקדוש ברוך הוא כמו דבק חזק שלא יכולים להפריד דבר אחד מהשני. אפילו אם ירדתי למקומות נמוכים גם שם נמצא איתי הקדוש ברוך הוא כמו שאומר דוד המלך בתהלים קלט': "ואציעה שאול הנך". וכמו שהאריז"ל אומר (פרי עץ חיים שער ראש השנה): "ואשר לא צדה והאלוקים אנה לידו ושמתי לך" (שמות כא', יג') ראשי תיבות א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך הוא אלו"ל לרמז כי חודש הזה נתן השם יתברך לכפרה לכל מי ששגג וחטא ועשה שום עוון בכל השנה והוא קרוב לקרואיו בחודש הזה', וזה כל העניין של 'אני לדודי', אז לאט לאט תתחיל להרגיש 'ודודי לי', שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי עמי ואצלי ואבא שבשמים אוהב אותי ורוצה בי ומבין אותי, ודן אותי לכף זכות, ורק מחכה שאני יתחיל לדבר אליו ולהתוודה לפניו וללמוד תורתו הקדושה ולקיים מצוותיו יתברך, ואז מה שהזולת לא מבין אותי, לא אוהב אותי, לא רוצה בי, ולא דן אותי לכף זכות, אדרבה, שהוא עוד דן אותי לכף חוב, מה יש לי עם הזולת, איך הוא יבין אותך, וירצה אותך וידון אותך לכף זכות, בשעה שהוא לא מבין את עצמו, ומלא קושיות וספיקות ובלבולים, לא מוצא את עצמו, ולא דן את עצמו לכף זכות, העיקר שאתה בידיים טובות של הקדוש ברוך הוא, אב הרחמן שלנו, עצם הטוב, כמו שכתוב תהלים קמה': "טוב הוי"ה לכל ורחמיו על כל מעשיו", ודרך הטוב להיטיב. על כן בואו ננצל את ימי אלול הקדושים האלה, שמוהרנ"ת ז"ל אמר פעם, ש'באים ימי חודש אלול בוערים ובוערים ולא עושים כלום'. לומדים שנים מקרא ואחד תרגום, ועם פרוש רש"י זה שלך, לומדים פרק משניות זה שלך, לומדים דף גמרא זה שלך, הנחת תפילין זה שלך, התעטפת בציצית זה שלך, מקיימים עוד מצוה ועוד מצוה זה שלך, מתפללים שלוש תפילות: שחרית מנחה וערבית במניין דייקא זה שלך, מדברים עוד דיבור ועוד דיבור אל הקדוש ברוך הוא זה שלך, וזה אף אחד לא יכול לקחת ממך, כי זה נשאר לך בבנק הנצחי, זה נקרא שמנצלים את ימי אלול הקדושים.

הגיע הזמן הכי מאוחר שצריכים להכין את עצמנו להגיע אל רבנו ז"ל לראש השנה שנת תשפ"ז הבא עלינו לטובה, ועל אף שצריכים כל השנה השתוקקות להגיע לרבנו ז"ל בראש השנה כמו שרבנו ז"ל אומר (שיחות הר"ן סימן רטו'): " אָמַר: אֶצְלִי הָעִקָּר הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁחוֹלֵף וְעוֹבֵר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲנִי מַטֶּה אָזְנִי וְשׁוֹמֵעַ אִם מַכִּין בַּכֹּתֶל לְעוֹרֵר לִסְלִיחוֹת לַשָּׁנָה הַבָּאָה כִּי אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי כָּל הַשָּׁנָה חוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן". ובפרט שאנחנו עומדים כבר סמוך ונראה לחודש אלול ומה שרבנו ז"ל אמר על גדולת ראש השנה, כתוב בחיי מוהר"ן גודל ייקרת ראש השנה שלו, מעלות להיות אצלו על ראש השנה, ומוהרנ"ת ז"ל אמר שיש אצלנו שלוש הלכות ברורות מרבנו ז"ל אחד מהם זה להיות אצלו על ראש השנה, וכן מוהרנ"ת ז"ל אמר שאם היה הדרך לאומן מחופה בסכינים הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה, ומה צריכים יותר מזה. על כן צריכים למסור את נפשנו ולעשות כל מיני השתדלות מה שביכולתנו להגיע אל רבנו ז"ל על ראש השנה תשפ"ז דייקא, ולא להסתכל על שום מניעות ועיכובים והכל מניעות המוח. אמר רבנו ז"ל, כבר השגחתי ודאגתי להוצאות הנסיעה של אנשי שלומנו, הבאים אלי לראש השנה, וגם על הוצאות הנסיעה חזרה. וכן מניעת הבית שמוהרנ"ת ז"ל אמר שנס שיום כיפור בא אחרי ראש השנה וכך מתפייסים. וכן שאר מניעות ועיכובים שהכל מניעות המוח. ומוהרנ"ת ז"ל אמר שמפחד יותר לא להגיע לאומן בראש השנה מלהגיע עם קשיים ומניעות וכן ראינו אצל עט"ר אאמו"ר זי"ע איך שמסר נפשו להגיע בכל שנה ושנה לרבנו ז"ל אף שזה לא בא לו קל. על כן צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כל מיני השתדלות להגיע אל רבנו ז"ל לראש השנה.

תודה לאל נזכה גם השנה הבאה עלינו לטובה להיות במיגומטר, מקום שעט"ר מוהרא"ש אאמו"ר זי"ע התפלל הרבה שנים ותקע בשופר שם, ודרש את הדרשות שם, ופעל שם בשביל עם ישראל מה שפעל ביודעין ובלא יודעין, ובוודאי הצדיק עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע בא חזרה למקום שהיה ופעל שם במשך ימי חייו הקדושים, כמו שהזוהר הקדוש אומר הצדיק כשהוא כבר בגן עדן הוא בא לפקוד את המקום שנאמר בו חידושי תורה בעודו בעולם הזה, וכן מצינו שרבי פנחס בן יאיר חזר לזה העולם למקום שדרש בסודות התורה, כמו שאומר הזוהר הקדוש פעם בחצות הלילה אחת קמו רבי אמי ורבי יוסי ללמוד תורה תוך שישבו ראו צל אחד עומד עליהם, הולך ובא הולך ובא בתוך הבית, תמהו, חזר אותו הצל והלך בתוך הבית בצורת אדם, נפל רבי אבא על פניו, אמר רבי יוסי נזכרתי שלבית זה ישב פעם רבי פנחס בן יאיר ודרש בסודות התורה, וחזר וכו', ואנחנו מאמינים שאם הצדיק עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע יהיה אתנו שם, גם רבנו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל יהיו שם, כי מי מסר נפשו כל כך בשביל רבנו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל כמו עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, וכמו שהתבטא לפני הסתלקותו לעילא: 'אני את הרבי שלי שימשתי בנאמנות'. וידוע שפעם בראש השנה אחר הסתלקות רבנו ז"ל, מוהרנ"ת ז"ל התלהב מאוד ואמר: 'אני מאמין שרבנו פה אתנו ועם רבנו אתנו, השבעה רועים פה'. וזה יכולים להגיד על עט"ר אאמו"ר מוהרא"ש זי"ע, ומי שיתפלל השנה במקום שהתפלל אאמו"ר זי"ע, יראה ישועות מחוץ לדרך הטבע, בכל מה דמצטרך לו, ואנחנו חזקים בהבטחה הזאת ואין לי שום ספק בזה, כמובן הכל בזכות עט"ר אאמו"ר זי"ע וזכות אבותיי הקדושים שמי שיתפלל במיגומטר יראה ישועות מחוץ לדרך הטבע כי המקום מקום מאוד קדוש ומסוגל וכן בגשמיות המקום גדול ומרווח, בית מדרש גדול ומרווח מקווה מפוארת, וכן יש לנו שם הכל, 'היכל דוד' מקום שנותנים לאכול אוכל הכי טרי והכי טעים, וכן יש מקום לישון עם מיטות טובות ונוחות, והכל במחיר הכי זול יחסית למקום אחר, ובעזרת השם יתברך זכינו עוד להתרחב לקחנו עוד מבנה לטובת הציבור.

הקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה להיות בשנה תשפ"ז הבא עלינו לטובה באומן, שמוהרנ"ת ז"ל אמר שכל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לו חלק בקץ הגאולה, עד שנזכה לשמוע קול שופר של משיח שבוא יבוא ויגאלנו גאולת עולם.

המאחל לכם שבת שלום

הכותב והחותם