באחד מימי חודש אלול תשפ"א, היו לי מניעות רבות ולא זכיתי לצאת להפצה. אשר על כן הלכתי לציונו של מוהרא"ש כדי להתפלל תפילת "מנחה". שם פגשתי שני צעירים שעל פי חזותם ניכר כי הם בחורי ישיבה ליטאים, החלטתי לתת להם קונטרס "סדר דרך הלימוד" ולחזק אותם אודות שיטת לימוד זו. שוחחתי איתם על חשיבות לימוד הגרסה בפרט בזמנים שקשה ללמוד ועד כמה לימוד זה תורם לאישיותו של הלומד והופכת אותו להיות מתמיד ושקדן ולנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה הקדושה.
אחד הבחורים נענה וסיפר:
"אינך יודע מה עובר עלי… אני בחור ישיבה בגיל עשרים ואחת לומד בישיבה ליטאית מפורסמת בעיר בניר ברק. כשבוע ימים לאחר תחילת זמן אלול השנה, ניגשתי למשגיח ואמרתי לו:
"אני מרגיש לחוץ בישיבה, חש כעין מחנק רגשי… נא אפשר לי לקחת שבוע חופש להתאוורר"…
המשגיח היה בתדהמה כששמע את דברי ואמר:
"עכשיו?…באלול?… עוד לא עבר שבוע מתחילת הזמן וכבר לצאת?…
תקשיב לי טוב, אם אתה יוצא להתאוורר…
אל תחזור לישיבה" – גער בי המשגיח.
באותם רגעים הרגשתי נבוך ומתוסכל, כאב לי מאוד שלא מבינים אותי. חשתי שחרב עלי עולמי עוד רגע ואני עומד להתפוצץ …
ארזתי בחופזה את מטלטלי ויצאתי מהישיבה. החבר שנמצא עמי חיים שמו הוא לא לומד איתי בישיבה אך הוא הנהג שלי וביחד אנו עורכים מסע טיולים בצפון הארץ.
היום זה היום החמישי למסע הטיולים שלנו ואף שכבר היינו בתחילת השבוע בציון מוהרא"ש, החלטנו משום מה הערב שוב לפקוד את המקום ובהשגחה פרטית אנו פוגשים אותך.
"דע לך" – אמר הבחור – "מה שדברתי איתי על "סדר דרך הלימוד" חדר ללבי ואני הולך על זה … בכל הכוח…"
"אין כמו לימוד בגרסה" – אמרתי לבחור – "גם אני למדתי בישיבות ליטאיות וכמו כל בחור ישיבה עברתי "משברים" מה שנתן לי את הכח לשרוד זה היה לימוד הגרסה.
זכיתי לסיים את כל הש"ס וזכיתי אף להתחתן. כיום אני מדרבן את ילדי לסיים את הש"ס קודם הבר מצווה והכל בזכות קונטרס "סדר דרך הלימוד" שקיבלתי מאחד המפיצים.
חוץ מסדר דרך הלימוד – תעשו לכם קביעות בלימוד דף היומי, כך תהיו מחוברים לרבבות יהודי בכל העולם המקדישים זמן ללימוד דף גמרא, במידה ולא יכולתם להשתתף יום אחד בשיעור והדף קשה לכם להבנה תוכלו גם כן לגרוס את הדף בדקות ספורות וכך לא תתבטל הקביעות שלכם ללימוד דף היומי.
אמרתי לבחורים: "בואו, הנה אנו נמצאים בציון מוהרא"ש ניקח גמרא מסכת "ביצה" ונגרוס את הדף היומי של היום ונראה שזה לוקח ממש מספר דקות. כך זכיתי ללמוד את דף היומי עם בחורי הישיבה בציון מוהרא"ש".
הבחור הודה לי מאוד ואימץ את הקונטרס "סדר דרך הלימוד" אל לבו ואמר: "קבלתי על עצמי בל"נ ללמוד בגרסה.
היה שווה לקבל את הגערה מהמשגיח ולעבור את כל המסלול שעברנו רק כדי לשמוע את דברי החיזוק ולהיחשף לשיטת "סדר דרך הלימוד"".
אני מציע לך" – אמרתי לבחור – "לחזור ללמוד בישיבה, תבקש סליחה מהמשגיח, תאמר לו שהיית לחוץ וכעת אתה בא לישיבה ללמוד בחשק רב…
פתח דף חדש שמור על סדרי הישיבה ויחד עם זאת תלמד בגרסה וגם את "דף היומי" וצא עם מטען רוחני רב עוצמה עד החתונה שלך. בטוחני שתרגיש סיפוק נפשי עצום בעבודת ה'".
הבחורים חייכו, לחצנו ידיים בחמימות ונפרדנו.
חזרתי לציון מוהרא"ש וספרתי לצדיק: "אומנם לא יצאתי הערב לעסוק בהפצה, אך זכיתי לחזק בחור ישיבה ואולי הוא יזכה להפיץ את סדר דרך הלימוד לעוד חברים והיה זה שכרי".
שמעתי את סיפורו של ר' משה זילבר ואמרתי לו בעניין זו, בא וראה איזה מייל מרגש קיבלתי ערב ראש השנה מר' אריה חוסן ששוהה כעת באומן. מייל שמלמד אותנו מה הכח האדיר של הפצה.
מה שלומך דן..
הגיע לכאן אברך ממודיעין עלית
סיים ש"ס משניות 60 פעמים
סיים פעמים בבלי
בזכות מוהרא"ש
הפיץ 2000 סדר דרך הלימוד
והוא קיבל התעוררות גדולה מספר "ונהר יצא מעדן".
מדהים ישתבח שמו של רבינו נחמן וה' כן ירבו