העניין של הוויכוחים שיש בין איש לאשתו זה לא אם לנסוע אצל ציון רבנו נחמן מברסלב או לא, אם היה הבנה הדדית בין איש לאשה היו אוהבים אחד את השני, לא היה ויכוחים ביניהם, הם היו חיים כמו שהתורה מצווה אותם, "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' כד), אז אף פעם האשה לא הייתה מונעת את בעלה מלנסוע אצל ציון רבנו נחמן מברסלב זי"ע ולעשות שאר דברים שבקדושא, אם יש עדיין מניעות מהאישה סימן שיש פה משהו, דבר אחר, שמלחיץ את האישה, זה לא ייתכן שהבעל יכול להיות פרא אדם יציק את אשתו יצער את אשתו, יחנוק אותה (ריגשית), לא ייתן לה כסף וכדומה, אלימות מלילית, אלימות פיזית, ואחר כך הוא יבקש שאשתו תיתן לו רשות, היא בוודאי לא תיתן לו, היא רוצה לנקום בו, ואיך היא יכולה לנקום בו, היא תיתן לו חזרה במקום שכואב לו, ואיפה כואב לו הוא רוצה לנסוע אצל ציון רבי נחמן מברסלב זי"ע שגילה מי שייבוא לציון הקדוש שלו וייתן פרוטה לצדקה ויגיד את העשרה מזמורי תהילים אפילו אם גבוהו ועצמו חטאיו ופשעיו יוציא אותו משאול תחתית ומתחתיו; ומכל שכן אם אדם זוכה ונוסע אל ראש השנה אל רבנו שרבנו הבטיח שיתקן אותו תיקון נצחי, ואדם רוצה להוציא מכוח אל הפועל לנסוע אצל ציון רבנו, ואשתו מונעת ממנו, וצריכים לרדת אל העומק למה היא מונעת, הרי זה גם טוב בשבילה, כי למה נוסעים אצל הציון של רבנו? כדי לפעול ישועות שיהיה פרנסה בשפע, שיהיה דירה יפה, שיהיה ילדים בריאים, שהאבא והאמא יהיו בריאים, שהאיש והאשה יהיו בריאים, שהמשפחה תהיה בריאה, לפעול הרבה ישועות, למה היא מעכבת, אלא מוכרח להיות שהחיים בין הזוג חסר בהם משהו, ואת זה צריכים לתקן.
ולכן צריכים לזכור שרבנו ז"ל הקפיד מאוד מאוד על שלום בית, ואמר (שיחות הר"ן סימן רסג', רסד): שהס"מ לקח את עצמו מאוד מאוד להפריע את השלום בית בין איש לאשתו כדי להכשיל אותם בעוונות, וצריכים לשמור מאוד מאוד לא לריב עם האשה, חכמינו הקדושים אומרים (שבת ל:): 'טובים השנים איש ואשתו מן האחד זה לעצמו וזה לעצמו' אם כבר התחתנו צריכים לדעת שהם נשמה אחת, רבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רסה'): שבשמים האיש והאשה הם נשמה אחת, יורדים אל זה העולם הם מתפצלים הנשמה של הבעל יורדת לזוג הורים אחד, והנשמה של האשה יורדת אצל זוג הורים אחרים, כדי לחבר אותם ולייחד אותם זה מה שלוקח הרבה זמן, זה מה שכל כך קשה שאומרים חכמינו הקדושים (ברכות ס:): 'קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף', שיש הרבה קטרוגים אבל כיוון שהם מוצאים אחד את השני ומתחתנים צריכים לדעת שהם נשמה אחת, וכמו שיד ימין לא ירביץ ליד שמאל ויד שמאל לא ירביץ לידי ימין כי כואב לשניהם, כך לא שייך להפריד בין איש לאישה, והם צריכים להיות אחד. ואומר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד'): אח"ד גמטריה אהב"ה, אם אדם מאוחד בהקב"ה הוא אוהב את אשתו, הוא אוהב את כל יהודי. ולכן אם אדם רואה שעדיין יש לו מניעות מאשתו סימן שהשלום בית שלהם עדיין לא בשלימות, כי אם היה להם שלום בית אמיתי והבנה הדדית היא הייתה אורזת לו את המזוודה אם צידה לדרך, והייתה מגרשת את בעלה תסע אל ציון רבנו ותפעול שם ישועות, ומכל שכן וכל שכן ראש השנה הייתה לקוחת מקל ואמרת לו בעלי היקר אם אתה לא נוסע אל ציון רבנו נחמן מברסלב אתה רואה את המקל הזה? אתה מוכרח להיות שמה ולפעול ישועות על כל השנה, ולכן אם יש לאיש מניעה מאשתו סימן שלפני זה חסר הרבה דברים בבית, שצריכים להשלים בניהם והקב"ה יעזור שיהיה להם שלום בית אמיתי ואחד לא ימנע מהשני ויזכו לחזור בתשובה שלמה.
